סגולת ימי החנוכה - חלק א' | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

שם נעשה ונצליח שיעור מיוחד לימי החנוכה הת אשפה כד כסלו זהו יום מיוחד יום שקודם ערב חנוכה חנוכה זה כה בכסלו כד כסלו זה ערב חנוכה הכף החיים הקדוש זכותו תגן עלינו אמר הוא כותב בסימן תרע סעיף כו בשם הבן איש חי הקדוש רבנו יוסף חיים מבגדד שכתב בספרו שנה ראשונה בן איש חי שנה ראשונה פרשת ועשב אות כג ד ביום כד בכסלו ילמד בספר חגי את נבואת חגי הנביא בפרק ב' מאות י פסוקים י עד כג שם זה מתחיל במילים ב-24 לתשיעי ועד לסיום טעם הדברים מדוע צריך ללמוד לשונו הוא כך על פי הגמרא בסנהדרין קא עמוד א כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר במשל טו כג ודבר בעיתו מה טוב וכן מובא במסכת סופרים פרק יח הלכה א' כל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו הכתוב כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קורבן הברכה מתחילה מערב ימי החנוכה למשך שמונה ימים כך מובא בספר תורת אמת לרב הקדוש רב ליב איגר זכותו תגן עלינו אמן שכתב על הפסוק בחגי ביט העוד הזרע במגורה וגומר ומן היום הזה פסוק הזה נאמר על יום כד בכסלו שהוא ערב חנוכה כנאמר בפסוק שלפני שימונה לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום 24 לתשיעי והנביא כותב מהיום הזה מתחילה לה הברכה לרדת מן השמיים שפע בפי האדמורים ידוע שזאת חנוכה זה היום האחרון של חותם האחרון אחרי שהפ כבר יצאו הרצים יצאו דחופים בדבר המלך דהיינו מלכו של עולם ואז נגזר על האדם הגזירה האמיתית שלא ניתנת לשנות כיצד הכין את עצמו בימים הנוראים ראש שנה עשרת ימי תשובה וכיפור אז נחרץ כבר הדין עד אז היה הזדמנות לשינוי אחרי ראש שנה עשרת ימי תשובה כיפור כן על זה הדרך עד הושענה רבה באושן רבה יצאו החותמות לאחר מכן רצים להם הפתקים מיום שביני של חנוכה זאת חנוכה והלא אל השלטים של קודש הבריך הוא הן לטוב והן לא טוב ומשם והלא תנה ולכן כותב הרב אומר את הפסוק הזה הנרמז בסדרה של פרשת וישב וישב יעקב בארץ מגורי אביו כי זרע הוא מגורה רומז ליצחק אבינו יצחק אבינו נקרא בכינוי של מגור בכינוי של זרע ולכן גם היה לו כינוי ופחד יצחק כי עניין הברכה ששהתה אצל יעקב שהוא העמוד האמצעי מצד אחד אברהם מצד האחר יצחק אבינו הוא יונק משתיה את השפע והוא מקבל על כך את הברכה הראויה וזהו וישב יעקב שהברכה נתיישבה בו נתקיימה בו היכן בארץ מגורי אביו בארץ כנן וכן כתב בספר שבט מיהודה לרב הקדוש רבי אברהם איגר זכותו תגן עלינו אמן ד שורש ועיקר הנס היה בכד כסלו שבו זכו ומצאו את אותו פח שמן קטן ומי שלא נקבע שום זכר לנס בעצם היום הזה רק שהתחיל חנוכה באור ליום כה למה מפני שבקודש הלילה הולך אחר היום כך אומרת הגמרא בחולין פג עמוד א' ובתיקון הזוהר בתיקון יג כטא כתיב ויהיו הוד תמניה יומי דחנוכה ל4 יומים דנון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ומיד דעלי זית הרף בפיה שריה כה על ישראל בכה בכסלו וילן אינון כה וון די חודה דנון שמה ישראל ודיו חנוכה חנו כה עד כאן לשון הזוהר הקדוש המאירי לעומת זאת כותב על פי הגמרא בשבת כא עמוד א' שעוסקת בסוגייה של מה היא חנוכה נס של חנוכה בבית שני היה הוא שגברה יד בני שמוני הכהנים וניצחו את היוונים ותגבור את הזו היייתה ביום כד בכסלו ובלילה ביום כה בכסלו הדליקו וזהו היה היום הראשון לנס שדלק בו השמן והספיק כל שמונת הימים כך מוזכר גם בדרשות החתם סופר זהו הרמז לברכה שמתחילה בכד בכסלו וצריך לומר את נבואת חגאי הנביא הפסוקים הקשורים לה והברכה הזו משפיעה עלי לשאר ימי החנוכה ומשמה הלאה לכל ימות השנה כולה יש לנו תשעה טעמים שנאמרו למה נקראים הימים הללו ימי חנוכה האחד זה כי נטמא המזבח על ידי היוונים החשמונאים בנו אותו וחכו אותו בימים הללו ולכן הוא נקרא בשם חנוכה על שם החניכה שחכו מחדש את המזבח טעם נוסף החשמונאים חנו מלחמה עם היוונים ביום כה בכסלו ולכן זה נרמז חנו כה זהו רמז במילה חנוכה סיבה שלישית גם על מלאכת המשכן שהייתה כשמשה רבנו ציווה אותם מתי זה היה בכה בכסלו והחניה היייתה ביום הזה וכיוון שכך רמז לדורות הבאים סיבה רביעית בזכות מצוות המילה שב שבה וחזרה לה השכינה על ישראל ושורה השכינה בה הנקראת כה זה הרמז שלנו בפסוקים כה תברכו את בני ישראל כה הכוונה לשכינה וזה במילה רמוז חנוכה חנו לקבל את הברכה שזה כה כו סיבה חמישיית מצאו ישראל ביום הזה חנינה לפני בורא עולם מאותם הרשעים שבאו להשמיד אותם רצו לעקור מהם את כל יסודות העם היהודי ברית מילה שמירת השבת לימוד תורה כן על זה הדרך סיבה שישית באותו יום חנו ישראל לדגניה כך כותב הרמבן ובך באור החיים בסימן תרע סיבה שביעיית שרטה ביום הזה שכינה על ישראל בזכות החשמונאים שסיימו את המלחמה והם אלו שהניפו מה שנקרא את היד הקשה שלהם כ פ אותם היוונים שרצו לעקור כל יסוד ושורש טוב סיבה שמינית שהם עשו כלים חדשים לעבודה וחנך אותם ביום הזה סיבה שית על דרך הרמז כותב רבנו דוד אבודרהם זכותו תגן עלינו אמן חנוכה נוטריקון חט נרות ו והלכה ח כבן הדלקת נרות שבת צריך להיות זהיר ולעשות נר יפה כך כותב הטור דאמר רב הונה הרגיל בנר של שבת להשתדל בו לעשותו יפה וכולי אבין כן מה שהזכרנו וכתב על דבריו הבח וזה לשונו איק סתמה כ אמר בגמרא הרגיל בני רבין לבנים תלמידי חכמים ומנהלה לפרשו לעשותו יפה מאיפה הביא התור את המילים הללו לעשותו יפה הרי בפשט הגמרא כתוב הרגיל בנר לא כתוב שם לעשותו יפה סתם נר אפילו כל אחד שמדליק נר מה זה משנה איזה סוג וכולי ונראה כותב הרב כיוון דקודם זה אמר רבה לשם נר ביתו ונר חנוכה למה הזכיר נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף משום שלום בית סיבת ההדלקה היייתה בזמנם שלא היה חשמל כמו בימינו שמדליקים נרות חיוב שנרות שבת דהיינו ולאחר מכן עוד משאירים נרות למה האור הזה מחזירו למוטב האור הזה משמח אותו האור הזה נותן לו עונג שבת כי אדם שהוא שרוי בחושך הוא שרוי בעצבות וממילא אין לו חשק בשמחה בעבודה ולכן נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף למה משום שלום בית כי חושך מביא לידי מצה ומריבה וכך כתב כותב רבנו בסמוך אלמלא דכל אחד חייב בנר של שבת משום שלום בית ואחת הדלקת נר שבת חובה אם כן מקש קשיה מק אמר רב הונה הרגיל בנר אלא דמשמע דינו אלא רשות אלא בעל כוח דחי כ אמר אף על פי שחייב בנר של שבת מכל מקום יוצא ידי חובתו אפילו אינו יפה כי העיקר צריך לדברי רב הונה שיהיה לו נר כדי שלא יהיה חס ושלום חס וחלילה את המריבה הזו ואם אדם זהיר לעשות את הנר הזה יפה זאת אומרת נוסף לנר שהוא מכויב לא עושה אותו גם יפה אבילה בנים תלמידי חכמים מעירים ב תורה כותב רשי וזה מה שכתוב בפסוק במשלי ו כג כי נר מצווה ותורה אור שעל ידי נר המצווה דשבת ונר מצווה של חנוכה הוא זוכה לאור של התורה וזה מה שכתוב כי נר מצווה כי לא כתוב נר חובה הרי זה חובה אז מה זה נר מצווה אלא שהוא מהדר פה במצווה ועושה אותו כמו שצריך כמו נר שבת אם ככה על ידי הנר מצווה הזה בא אור התורה כך כותב גם הפרי מגדים ולאור דבריהם כותב הברכי יוסף באור החיים סימן תרעג סעיף ז לגבי הדלקת נרות חנוכה וזה לשונו כתבו האחרונים שישתדל לעשות נר יפה ואם ידו משגת יעשה של כסף הכוסיות שיהיו מכסף טהור וכן כותב הטור בסימן רסג להשתדל לעשות נר יפה רגיל בנר אבל ושם פירש הבח דלקה שמה חובה שעל ידי שעושה נר יפה הנה הוא שכרו שמקבל בנן מקבל בנן דרבנן זוכה לבנים תלמידי חכמים רבי נחוניה בן הקנה התנא הקדוש היה מגדולי התנאים וראשון המקובלים כן נודע לנו הוא הריך ימים הוא חי 400 שנה הוא זכה לראות את בית שני בתי המקדש בית ראשון ובית שני ככה הגמרא במסכת מגילה כח מספרת שם ששאלו את רבי עקיבא במה הארכת הימים אמר מעולם לא הקפדתי בתוך ביתי ולא עלתה על מיתתי קנאת חבריו הוא היה כל לילה עושה מחילת עוונות וזה הנוס אחריני מוחל וסולח וכולי לפני שנו עושים קריאת שמה והוא חיבר את ספר הב ספר הקנה שעל שמו נקרא רבי נחוניה בן הקנה בספר הקנה הוא כותב שם בסוד תקיעת שופר כאשר ישראל מדליקים נרות של מצווה בעולם הזה למטה נדלקים להם אלפי רבבות של נרות בעולמות העליונים יוצא מדבריו שגם בימי חנוכה שאנחנו מדליקים להדר ולהדליק כל יום ויום את הנר והשמש נר והשמש ואנחנו מדליקים בסופו של דבר את הלו נרות בשמן זית כן מהודר עם החיובים 44 כן אז זה פועל בשמיים גדולות ונצורות בכל העולמות כולם וולך תדע איזה אור זה מאציל על עם ישראל בספר קו הישר בפרק צו כותב על כן לזיכרון הנס ללא ימוש מישראל בכל דור ודור לעשות שמונת ימי חנוכה ולהדליק נרות כי הן של מצווה ובהרבה מקומות ראינו שחביב לפני הקדוש ברוך הוא נרות של מצווה כפי שכתוב בישעיה כד תו באורים כבדו השם וכל נר הדלוק לדבר מצבה שוככת אותו קדושה נפלאה וגדולה עד אין שיעור ואילו היינו זוכים להשגת רוח הקודש היינו מברכים ומבינים ומשיגים על ידה על ידי מצוות הדלקת נרות של מצווה עתידות שהנר של המצווה הזה מתבטא כמו הנביא שמתבטא את מוצא פי השם והכלל העולה מכך הוא כי בכל נר מצווה נמשכת בו קדושה עליונה ומעוררת למעלה הדלקת גוציני קדישין כך כותב גם הזוהר בתיקון כט בדף עג עמוד א דקי אליהו אחורי חולי בית המדרש של רבי שמעון בר יוחאי ואמר ליקום בוצינה קדישה וידליק בוצין קדישין עלה ועל כן מנהג המדקדקים הוא שגם נר שדולק לשם מצווה ונשאר ממנו מצדיעים אותו ולא משתמשים בו לשום דבר חול כי אם לדבר מצווה ובפרט נרה דולק ללמוד בו תורה ויש בזה הרבה עניינים ותועלת לנשמות על ידי הדלקת נרות של מצווה ונר חנוכה הם באים מתוקף זיכרון הנס הגדול שהם נרות קדושים בקדושה ילה ומרין על הנרות מידות העליונות אשר מתעוררים ומתלהבים בגבורה לפעול דין על הרשעים כולם ולכן כותב על זה המארי סגל במנהגים שלו בהלכות בדיקת חמץ שנכון הוא ליטול ידיו קודם שיברך על הדלקת נרות חנוכה כך כותב בספר כו ישר עד כאן לשם ספר בית אהרון רבי אהרון מקרלין אות מא א פרק מא א כתב אתזה לשונו כל מצווה שמאירה את הנפש ומכל שכן נר חנוכה היא גוף ה אור היא בעצמה האור הרוקח בסוד הדלקת 36 הנרות של חנוקה כתב באות רכה לפי שבאותו היום ש ברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון היה מדליק אור מעיר במשך 36 שעות וביום שישי ובליל שבת וביום שבת על כן אנו מדליקים 36 נרות בימי החנוכה שבכל יום אנו מוסיפים נר אחד יותר על היום הקודם ועל פי החשבון כלל הנרות הם 36 נרות ועל כך נאמר הפסוק במשלי וחג אל כינר מצווה ותורה אור כי היוונים ביקשו להחשיך את אור התורה מישראל ומהעולם כולו כי על ידי מיעוט התורה מעם ישראל היה נחשך ונאבד כל העולם כולו ולכן כנגד מחשבתם אשר חשבו לבטל את התורה אנו מדליקים 36 נרות שמאירים באור יקרות את אור התורה והמצוות ומשפיעים לעולם כ הגמרא בסוכה מ עמוד א' אומרת אמרבי לא פחות עלמה מת י צדיק דקב אפ שכינה בכל יום דהיינו כל דור ודור אין בו פחות מלו צדיקים שזוכים ומקבלים שכינה בכל יום שנאמר בישעיה ל יח אשרי כל חוחה לו לא בגימטריה 36 הזוהר הקדוש כותב על זה בתיקוני הזוהר דף נא עמוד ב מצינו שבארץ ישראל מצוים 36 צדיקים אמיתיים בכל דור וכנגדם 36 צדיקי אמת הנמצאים בחוץ עלא הארץ גם מסכתות השס מונים לנו 36 מסכתות למרות ש מסכתות המשניות הם 60 התלמוד לא עולה יותר מ-36 מסכתות בלבד והוא כנגד אותם 36 שעות של אור שהיו להם בעולם בסוף ימי הבריאה כשהגיע אדם הראשון ו סירתו על ידי קודש הבריך והיות והתלמוד בבלי הוא עיקר תורה שבעל פה ועיקר מלחמתם של יוון הייתה ביתר סעת על הביטול של תורה של בעל פה לכן הוא זה שמאיר את היהודי בעולמו ועל ידו הוא יודע כייצד להתנהג הלכה למעשה בתלמוד בבלי רבנו בכיה כותב על זה בפרשת בעלותך דיבור המתחיל אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות שהמנורה ש התה בבית המקדש היייתה מכוונת כנגד מנורה של בית מקדש של מעלה והיינו היא בנוייה כדמות של 10 הספירות העליונות ובזה יש רמז בשמם של היוונים יווון כמה זה בגימטריה 72 כמניין 36 נרות פעמיים כפול ש שאנו מדליקים בכל ימי החנוכה 36 וכנגד זה יש גם במנורה שלמעלה 36 עולה ביחד 72 עו שם קדוש כך אנחנו רומזים שהנרות הללו שמדביקים למטה ומשפיעים בכוח קדושתם למעלה הם מבטלים את כוחם של היוונים המהרי כותב במנהגים שלו בהלכות חנוכה אות ג' וזה לשונו היה וכב השמש למעלה מכל הנרות כתוב שרפים עומדים ממעל ו שש כנפיים שש כנפיים לאחד מה זה שרפים עומדים ממעל לא פה נרמז בדברי חזל הקדושים בפסוק הזה שהשמש צריך להיות גבוה יותר מכל הנרות כולם שרפים עומדים ממעל לא שרפים דהיינו נרות והשמש ממעל עומד מעל זה אז כך כותב המערל שהוא היה תוחב השמש למעלה מכל הנרות וסימן לדבר פסוק באיוב היא שמה כתוב לשום שפלים למעלה זה הנר הזה של השמש הוא בגדר של שמש משתמשים בו בזה אנחנו אים להשתמש חופשי שאר הנרות אסור לנו להשתמש בהם אז השרף הזה שהוא אחי פשוט הכי בזוי תגביע אותו לשום שפלים למעלה הוא מביא עוד פסוק בישעיה וב סרפים עמדים ממלו פסוק הזה רצונו לומר לא זה ה-36 מלבד ה-36 נרות שאנחנו מדליקים בהם השרפים דהיינו השמש יעמדו מעל הלו סרפים עומדים ממעל בשוט בנימין זאב בסימן קסח כתב שמה ש שאלה מה שנוהגים להעמיד את השמה של נרות חנוכה גבוה משאר הנרות האם המנהג הזה יש לו סד יש לו סמך למה עושים את זה כדי שיהיה ניכר שהוא משמש למצוות אולי רמז לדברי הכתוב בישעיה סרפים עומדים ממעל לא ולא זה 36 וזה ממעל וכותב על כך הרב כנסת הגדולה חלק אורח חיים סימן תרעג בגאות בית יוסף וזה לשונו יש מחכמי צרפת שמצריכים שיניח הנר האחרת למטה מנר חנוכה זה הרבה ראיתי בבתים שנוהגים לשים כלי נוסף כמו פמות נוסף ושמה תוקעים את הנר הזה השמש בנפרד לא קשור לחנוכיה החנוכיה יש בה שמונה קנים לא תשעה אצלהם והנר הנוסף השמש הוא בצד מונ לא למעלה ולא כנגדה השלתי גיבורים אשר סביב למרדכי בפרק במה מדליקים אות ה בשם האורחות חיים חלק א' הלכות חנוכה ד' כך הביא גם את הדבר הזה ששמים אותו פ אבל בשוט בנימין זאב כתב להעמיד את הנר הזה השמש גבוה משאר הנרות זה רמז לדבר שרפו מעלו לו נין נרות וזה עומד מעל ומכאן רעיה ד בספר קו הישר בפרק צו אמר שיש גם בשמש עצמם קדושה לא רק בנרות שאנחנו מדליקים קדושה אלא גם בשמש עצמו למה הם קצת יותר גדולים מהנר של חנוקה השמש הוא לדוגמה כמו כהן גדול שהיה מדליק את הנרות בבית המקדש ודוגמה צרפי מעלה מדליקים בוצין קדישין דהיינו אותו הכהן מדליק כביכול את אותם הנשמות שהם נמצאות למעלה והם אותם הנשמות זוכים ומאיירים את פני כיסא הכבוד ולכן השמשים הללו יש בהם קדושה ייתרה יותר מנר חנו הגאון הרב המארן כתב רמז רפים עומדים ממע ו השמשים עומדים מעל הלו של הנרות חנוכה ולכן מי שמזלזל בעניין הזה של השמש כותב המארי יהיה עונשו קשה מאוד אבל מי שמד קדק במצווה הזו ולא מניח להזיז את השמש ממקומו יזכה לראות את הנרות העתידן להדליק בבית מקדשנו במרה בימינו כך כותב גם בלשונו הרב קו הישר כן מה סיבת הטעים בעצם שאנחנו מדליקים שמה כש סתם ראשון כידוע ממנו אנחנו מדליקים את הנרות ואתה השני הרי אנחנו משוררים בפיוט הקדוש הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד וכולי אז היות ואנחנו יכולים כביכול להנות מאור הנרות ם נוהגים לעשות חושך שאור הנרות יעיר אז יכול להיות שאנחנו נהננו הנרות ואנחנו אומרים אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראות אותם בלבד א מי התיר לך להשתמש ב בדבר הזה זה אסור בהנאה לכן אנחנו מוצרכים להדליק את השמש ובאור הזה שאנחנו משתמשים גילוי דת אנחנו משתמשים באור השמש אנחנו משתמשים באור הנרות עצמם ומכאן הכל בא על מקומו בשלום מספר הנרות עם השמש בכל הלילות עולה לנו 44 נרות זה בגימטריה דם בספר הקדוש בני יסכר חודש כסלו סוף מאמר ג' נר מצווה כתב המכין את נרות חנוכה כולם כראוי ניצול משפיכות דמים ונמצא שנרות החנוכה הם המגנים על האדם לכל ימות השנה כולה בקדושת הלוי פרשת בחלק בראשית דרשה לחנוכה כותב שיש בזה פסוק מפורש ומז על כך על ההצלה פסוק בתהילים קכד ז הפח נשבר ואנחנו נמלטנו אם נחלק את המילה פח שזה 88 לחצי יצא לנו מד דהיינו 44 וזה כדי להורות לנו שמדליק מד נרות כראוי בחנוכה כמנהג המהדרין ממילא מתקיים בו ואנחנו נמלטנו שהקדוש ברוך הוא ימלט אותו מכל הצרות ומכל הגזירות הרעות היה מקובל קדוש שקראו לו רבי יצחק סגי ההור זכותו תגן עלינו אמן הוא היה בנו של הר עבד הוא כתב בקונטרס בעמוד זן על סוד הדלקת הנרות וזה לשונו נקריא לכם בפנים ולכן הזהיר בנרות חנוכה צריך להקדים שני ימים קודם לתקן את הנרות ולהזמין שמן זית זח להדלקה ולעלות 45 פתילות לו פתילות לנרות מצווה ושמונה פתילות של חול לשמונת לילות עבור השמש אחד בכל לילה וכש שתצרף את חשבונם לו וש יעלו מד כמניין דם וזוהי הכוונה שהזהיר בהם ינצל מדם שישוב חרון אפה של בורא עולם ממנו ויעמוד מכסא דין וישב על כסא הרחמים גבו ועוד שצריך לעשות הפתילה אחת שתהייה ארוכה כדי לקשור בה את כל המד פתילות ועימה יהיו כל ה הכל מ ביחד וזה הו סוד החוכמה כוח מה ובכוח השם הזה נעשה הנס בשמן המנורה בבית שני ובשמן שלא היה מספיק אלא לילה אחד ונעשה בו נס והספיק משמונת הלילות ועוד כותב הרב והשמן שצריך להדליק בכל אלו הלו נרות של כל הנרות שיעורו משקל פא דרהם דהיינו 243 גרם פא כחשבון המילה כיסא דהיינו לעשות עם השמן הזה כביכול כיסא לשכינה ולא עוד אלא שהזהיר בנרות חנוכה ליתן את משקלם פי א' דרהם שמן זוכה שתתרום אחרון הפה ויעמוד מכסא דין וישב כסא רחמים וכל זה בסגולת המצווה של משקל 243 גרם שמן ש ח כחשבון אף התהפך האף לפני השם יתברך ממנו ובכך תעמוד זכות המצווה לפניו להמליץ לבורא עולם זכות ולשון וזה פסוק באיוב שכותב לג לג והעל פך חוכמה ובספר גבול בנימין חלק ב' פירוש ג עמוד קכה כתב סדר הכנת הנרות הוא בסוד בסדר נפש קודם כל נר יכין לאחר מכן יכין את הפתילה ולאחר מכן ישים את השמן נר הכוונה הכוסית ילה וש יוצא לנו נפש ונרמז בנרות של החנוכה מצוות שהיוונים רצו לבטל את ישראל חודש שבת ומילה השמן שיוצקים מש עם ישראל שגברו על האוייבים מתייה זה יוצא בגימטריה ניקנור בגריס אנטיוכוס כולל שגבר עליהם ורמזו זאת בפסוק כי באו מים עד נפש פסוק בתהילים סט ומהו סוד כוונת השמן והפתילות על פי חכמי הקבלה יש צורך להדליק נרות בשמן ממש יש עדיפות לשמן זיידה וכן שתהייה בנר הפתילה ויש סודות נפלאים בעניינים האלו כמבואר בדברי רבנו האריזל ורבנו הרשש בספרון ההר שלום ואיין בהערה 10 כן טוב מי שירצה יסתכל זה ארוך מאוד השל הקדוש כתב ועתיק לשונו גילת סתרים של תלמידי האריזל על ספר פרי אעץ חיים שער חנוכה פרק ד' דף כט א הנה בשמונת ימי החנוכה ההי מקבל את אור העוז בעצמו שלא על ידו כי בכל יעקב בנצח ורחל בהוד בין אשר לא נתקן ההוד כעניין והודי נהפך עלי למשחית פסוק בדניאל יח והנצח נתקן כעניין נצח ישראל לא ישקר ולכן היא מקבלת את אור ה הוד דרך הנצח אבל מתתיה בן יוחנן כהן גדול תיקן את ההוד באלו השמונה ימים ולכן יכולה היא לקבל אור ההוד על ידי ההוד עצמו ממש ולא על ידי אחר ולכן אנו אומרים על הניסים בברכת מודים שהוא כנגד הספירה שנקראת הוד ובזה שלושה ייחודים א' כנגד נהי נצח עוד יסוד כי עד שם הגיעה קומתה לבד ובזה הייחוד הו י כו כ אדנות ולפעמים הוא כנגד בת החזה זה בסדר של הספירות ושם הוא יכו בשם אלוקים לפעמים זה שווה כנגד הכתר שלו ואז יככ וה שלושה שמות ייחודים הללו עולים לנו כמניין נר 200 כמה זה 50 יפה מאוד והנה בחנוכה הנצח הוד יסוד הם לבד ואנחנו מושכים להם את האור השני מגמל איחודים עליונים כדי להשפיע על אותו נר ובחנוכה כוונת ההדלקה צריכה להיות שיכוון האדם כשמורידים כי היא למעלה משלושה טפחים שהם כנגד הנפש ה נצח עוד יסוד שהם שלושה טפחים ולמטה מהעשרה שאינה עולה עד הראש ממשיכים לה את האור מן הראש ולכן הא מניח אותה בתוך השרה יצה כי זה מקומה הנקרא כיוון שהיא נוטלת אור מכל העשרה אבל למעלה מהע ספירות אין לה הניחה לא יצא וביום השבת היא עולה עד הכתר שלו ואז מקומה ממש הו בכל העשרה ואז היא נקראת נר שבת בשלמות ולכן אם לא השיגה ידו לקנות שמן לנר שבת ולנר חנוקה מה יהיה עדיף נר שבת קודם למה הגמרא בשבת כגב אומרת שיותר טוב שיהיה לו לנר שבת שאז זה משמח אותו מאשר לפרסום הנר כי יותר טוב לה בביאור שלנו הכוונה יותר טוב להעלות עד למעלה את כל העשרה ולא לנר חנו נר שבת זה לא נר חנוכה שזה למטה מעשרה ואף שהאור בא למכל העשרה אפילו אחי עדיף לעשות את נר שבת ולכן גם ראוי להדליק בערב שבת נר חנוכה קודם שידליק את הנר של שבת כי ראוי להעלותם מעט מעט ממטה למעלה ממדרגה למדרגה זה מרן מפורש כן שיעשה כן ולכן נוהגים להקדים ולהתפלל לתפילת מנחה כידוע בשיעורים של לכות חנוכה ניתן להייד שם גם בספר שלנו משה אמת חלק אבל אם הדליק נר של שבת קודם אז הוא כבר העלה מה שנקרא את המלכות מה שנקרא עד הראש אז אם ככה אך יכול להדליק נר של חנוכה ויחזור להורידה למטה בנצח עוד יסוד חס ושלום מקלקל כביכול ולכן אנחנו מדליקים אותה עם שקיעת החמה כי אז זה מתחילה מידת לילה והיא יורדת למטה אל הבריאה צירה לעשייה ליתן תר לביתה וחוק לנערותיה ועל ידי זה אנחנו ממשיכים לה את אותם האורות שהיו לה למעלה ולפי שעיקר ההמשכה היא אותו ענה רבי אלה מן הראש שהוא שם הווייה ושם אהייה כי בהיותם מלאים בידין עולים כמניין רגל אין האור הזה יכול להימשך אליה אלא זמן מועט ולכן גם מצוות ההדלקה אינה אלא זמן מועט עד שתכלה רגל מן השו אחרי זה כבר פוסקים שכותבים שלא יצא כי השוק מה הוא עולמות התחתונים ועד שתכלה אותו רשימו מן האור שנמשך אחריה למטה עד מקומה ולכן ההדלקה היא עושה מצווה ולא הנחה כי אנחנו מעלים אותה ממקומה כלל אלא אנחנו ממשיכים אותה ממשיכים אליה סליחה את האור מלמעלה למקומה כדי שתשפיע זוהי ההדלקה ולכן גם אסור להשתמש לאורה כי זה אור עליון אור קדוש איך אפשר לקחת אור עליון קדוש ולהשתמש איתו בחיצוני למטה בכל הזה ולכן אנחנו חוששים מיוד והחיצוניים אסור שהם ישתמשו בה ואנחנו מזכירים את זה ואין לנו רשות ואין לנו רשות מי זה לנו אתה מדליק לבד מי זה לנו אלא לנו לכל המקיפים את האדם לא רק הוא עצמו אלא גם החיצוניים שמקיפים אותו אין לנו רשות להשתמש בהם כי זה אור עליון ואיין לנו רשות להנות מן האור כך כותב השלח הקדוש זכנו השם על דבר כבוד שמו שנזכה שאור הנרות יאיר לנו בעזרת השם את הנפש רוח ונשמה אמן כן ייצ