שיעור מיוחד ליום ב' דחנוכה | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח היום נעסוק בשיעור מיוחד

ליום ב' דחנוכה.

נעסוק במדרש.

כתיב בירמיה נ'

כה אמר אדוני צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה וכתיב

גועלם חזק

אדוני צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את אי הארץ והרגיז ליושבי בבל.

אמרו חזל

בימי יוונים נתקיים מקרא זה שהערימו סוד על ישראל ואמרו בואו ונתחדש להם גזרות עד שיבעטו באלוהיהם

ויאמינו בעבודה זרה שלנו

ועמדו וגזרו כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגור לפתחו יידקר בחרב. אין לסגור את הדלת.

וכל כך למה?

כדי שלא יהיה שום כבוד ולא רשות לעם ישראל.

שכל בית שאין לו דלת אין לו כבוד ואין לו צניעות וכל הרוצה בו

יכול להיכנס בין ביום ובין בלילה.

וכיוון שראו ישראל עמדו וביטלו כל דלתות בתיהם

ולא היו יכולים לא לאכול ולא לשתות

ולא לשמש מיטותיהם.

בשביל גנבים וליסטים ופריצי יוונים ולא רואים שינה בעיניהם לא יום ולא לילה.

ונתקיים עליהם מקרא שכתוב בדברים כח סו ופחדת יומם ולילה ולא תאמין בחייך.

ואמרו לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם כמה אנו יכולים לסבול אמר להם בעוון מזוזה.

אף על פי כן רווחה תמצאו בגזרה זו.

והיו ישראל שרויים בלא דלתות ואין לך דבר מעביר רעות מעלה מעלה כדלת שנאמר בישעיה כ״ו כ׳

לך עמי בו בחדרך וסגור דלתך בעדיך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם.

ובגזרה הזאת עמדו במשך ג׳ שנים.

וכיוון שראו היוונים שעמדו ישראל בגזרה ולא נכשל אחד מהם בשום דבר רעה עמדו וגזרו עליהם גזרה אחרת

והעבירו כל

כל אדם מישראל שיש לו שור עושה יחקק על קרניו שאין לו חלק באלוקי ישראל.

וכל כך למה? כדי שלא יאכלו ישראל בשר ולא חלב ולא גבינה ולא תהיה עליהם חרישה.

ואמרו יודעים אנו שאין יכולים לעמוד בגזרה הזאת.

וכיוון ששמעו ישראל כך נצטערו צער גדול.

ואמרו הס ושלום שנכפור באלוקינו עמדו ומכרו בהמה בין טהורה ובין טמאה.

והיו ישראל מהלכין רגליים ברגל ועליהם נתקיים הפסוק בקהלת יוד זן

ראיתי עבדים על סוסים.

אמר להם הקדוש ברוך הוא בעוון שנמנעתם עצמכם מעלות שלוש רגלים ולהקריב קורבנות וליתן מתנות כהונה לכן נתקיים עליכם הפסוק בדברים כך למד אלף שוריך טבוח לעיניך

ואף על פי כן רווחה תמצאו בגזרה זו.

והיו הצבעים והאילים

וכל מיני עופות טהורים באים ונכנסים לבתיהם של ישראל

ולפי שהיו ישראל בלא דלתות

ובאין ישראל תופסים ושוחטים ואוכלים בשר

של צבי,

של אייל,

כל מיני עופות,

ונותנים בזה שבח והודיה להשם יתברך.

ואמרו ברוך הוא שהפר את עצת אויבינו לטובה

שאילו היו דלתות לבתי מאך הייתה כל צידה נכנסת אלינו.

ישיבם הקדוש ברוך הוא אתם חסתם על כבודי ולא כפרתם בי,

אף אנוכי זימנתי לכם צידה.

וכיוון שראו היוונים שעמדו ישראל בגזרה זו עמדו וגזרו כל מי שאשתו הולכת לטבילה יידקר בחרב,

וכל הרואה אותה הרא לו לאישה ובניה לעבדים.

כיוון שראו ישראל כך מנעו עצמם מלשמש,

כיוון ששמעו היוונים כך אמרו, הואיל ואין ישראל משמשין מיתותיהם?

דילול אוכלוסייה גדול מזה, אין.

אין אנו נזקקים להם, אנו נזקקים להם,

כיוון שראו ישראל כך, חזרו על נשיהם בלא טבילה

בעל כורחם, חטאו.

אמרו, ריבונו של עולם, עשינו בעל כורחנו שלא בטובתנו,

שאין האישה רוצה לשב תחת בעלה בלא עונתה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא,

הואיל ועשיתם בלא כוונה, אני מטהר אתכם,

ופתח לכל אחד ואחד מהם מעיין ביתוך ביתו.

והיו נשיהם טובלות בתוך בתיהם, ונתקיים עליהם מקרא זה שכתוב בישעיה יב ג,

ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה,

ונתקיים עליהם

בישעיה ד' ד' כתיב,

אם רחץ אדוני יצואת בנות ציון.

וכיוון שראו היוונים שאין ישראל מרגישים בגזרותיהם,

עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה,

שלא תיכנס הלילה הראשון, הקלה,

אצל בעלה, אלא אצל ההגמון שבאותו מקום.

וכיוון ששמעו ישראל רפו ידיהם ותשש כוחם,

ונמנעו מלארס.

והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות,

ונתקיים עליהם הכתוב באיכה א' ד',

בתולותיה נוגות והימר לה.

והיו היוונים מתעללים בבתולות של ישראל,

ונהגו בדבר הזה ג' שנים ושמונה חודשים.

עד שבא המעשה של בת מתתיהו כהן גדול ונישאת לבן חשמונאי, ואלעזר היה שמו.

וכיוון שהגיע יום כלולתה, שמחתה,

או שבוע באפיריון,

כשהגיע זמן הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו.

עמדה מעל האפיריון וסיפקה כפיה זו אל זו,

וקרעה פה פיריון שלה,

ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה. קרעה את השמלת כלות

לפני אביה ואחיה וחותנה.

וכיוון שראו אחיה כך, נתיישבו ונתנו פניהם בקרקע, וקרעו בגדיהם,

ועמדו עליה להורגה.

איך את עושה מעשה כזה של פריצות?

אמרה להם, שמעוני אחי ודודיי,

למה אם בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלא שום עבירה אתם מתקנאים,

ואין אתם מתקנאים למוסרני ביד עראל להתעולל בי?

אתם לא מתביישים?

מהדבר הזה שעשתם, אתם עושים רעש גדול,

איום ונורא, וחושבים להרוג אותי והכול, ומזה שאני אמורה להימסר לקיסר,

לעגמון, אתם לא מתרגשים מזה?

הלא יש לכם ללמוד משמעון ולוי.

אחי דינה שלא היו אלא שניים, וקינאו לאחותם והרגו את כל אנשי שכם, כרך אחד,

ומסרו עצמם על ייחוד שמו יתברך,

ושמרם הקדוש ברוך הוא ולא הכלימם,

ואתם חמישה אחים, יהודה,

יוחנן,

שמעון, אלעזר ויונתן, ופרחי כהונה, יש לכם יותר מ-200 בחור.

שימו ביטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם, שנאמר בשמואל א',

יד' ו', כי אין לאדוני מעצור להושיע.

ופתחה פיה בבכייה ואמרה, ריבונו של עולם,

אם לא תחוס עלינו, חוס על קדושת שמך הגיבור שנקרא עלינו,

ונקום היום את נקמתנו.

ובאותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו, בואו ניטול עצה, מה נעשה?

נטלו עצה זה מזה, ואמרו, בואו ניקח את אחותנו ונוליכה אצל המלך הגדול,

ונאמר לו, אחותנו בת כהן גדול.

ואין בכל ישראל גדול מאבינו,

וראינו שלא תלין אחותנו עם העגמון, אלא עם המלך,

שהוא גדול כמותנו.

למה שתלך לאיזה שר פשוט?

שתלך לנשיא,

ונכנס עליו, וניכנס אליו, ונהרגנו, ונצא ונתחיל בעבדיו ובשריו.

והשם עזרנו ומשגבנו, ונטלו עציו, ועשה להם הקדוש ברוך הוא תשועה גדולה,

ושמעו בת קול היוצאת מבית קודש הקודשים,

ואומרת כל ישראל ינצחו,

כליה באנטיוחה.

כן יעשה המקום ישועה במהרה בימינו אמן.

המקור של דברי המדרש הזה מתוך כתב יד שנמצא במינכן,

שהופיע לראשונה בספר נר מצווה לחנוכה.

ברוכים תהיו להשם חנוכה שמח.