סגולת ימי החנוכה - חלק ב' | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח היום נעסוק בסגולות מיוחדות לימי החנוכה והנהגותיהם המשנה ברורה בסימן תרעו סעיף קט ח כותב אחר שהדליק נר ראשון שהוא העיקרי יאמר נוסח הנרות הללו ויגמור שאר ההדלקות בעוד שהוא אומר הנרות הללו בנוסח הנרות הללו ישנם לו תיבות כ נגד נרות ימי החנוכה מלבד שני התיבות הללו הנרות הללו יש לנו לו הרשל בשו המרשל סימן פ כותב שבשתי התיבות הללו הנרות הללו ישנם חט אותיות והוא רמז לשמונת ימי החנוכה ועל כן גם אלו שלא נוהגים לומר הנרות הללו לאחר שהדליקו גם להם העניין הזה מועיל כך כותב הפרי מגדים נוסח אמירת הנרות הללו אנו מדליקים על הניסים וכולי ולאחר מכן את המזמור הידוע בתהילים פרק ל מזמור שיר חנוכת הבית לדוד עד לסיום לעולם ודקה נוהגים לאומרו לאחר ההדלקה הרב בעל חמדת ימים זכותו תגן עלינו אמן בחלק ב' דף נג עמוד ג כותב כך וזה לשונו ואחר כך יאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד שעל חנוכת הבית הזו נאמר שכל המזמור הזה קשה להבינו על החינוך שהיה במי שלמה כי לא היו לישראל שבזמנים ההם צרות אלא איש תחת גפנו ותחת תאנתו ושלום היה בימיו של שלמה כי שמו כן הוא שלמה מלך שהשלום שלו ואם דוד אמר את המזמור הזה בצרתו מכל מקום על מה ראה לספר לנו את כל אשר קראו במזמור הזה המדבר על חנוכת הבית איך ראה משורר וגם ניבה וידע שבאחרית הימים יקום מלך עריץ וישלי משמיים ארץ תפארת ישראל ויהיו ימים של לבישת סק ואפר יוצה לרבים ואחר כל הצרות הללו ייקום איש מזרע אהרון וירפא את מזבח השם הארוס וההיכל יוסד והתחנך ושם יאמר את דברי הכתוב ארו ממך אדוני כי דליתני ולא שימחת אויבי לי ועל כן סודות גדולים קיימים במזמור הזה אחריו מיד אומר שבע פעמים ויהי נועם ומזמור יושב בסתר עליון וזוהי סגולה להנצל כל השנה כולה מדבר רע רב חיים פלאג'י זכותו גן עלינו אמן כותב בספרו מועד לכל חי בסימן כז אות יג על פי הכתוב בספר הזכירה דף סט עמוד א' שזוהי סגולה מעולה להנצל כל ימות השנה כולה שיאמר שבע פעמים את נוסח ויהנו עם אדוני אלוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידנו כוננהו מרן הבן איש חי זכותו תגן עלינו אמן בהלכות שנה ראשונה פרשת וישב הלכות חנוכה אות כג גם כותב זאת ואומר ויש סגולה לשמירה לומר כל לילה אחר הדלקת נרות החנוכה שבע פעמים והנועם ומזמור יושב בסתר עליון כנזכר בספר מועד לכל חי יעויין שם וכתב בספר חנוכה בציון הרב מוצפי וזה לשונו וזאת כי במזמור יושב בסתר עליון יש בו את הפסוק המיוחד כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידה שמי וכולי אחלצהו ואכבדהו פסוק זה באמרות רומז על אהבת הקדוש ברוך הוא לעם ישראל וזוהי הסגולה לשמירה מן המזיקים על ידי הפסוק זה ומפגעים רבים המועילה לכל ימות השנה כולה רבנו האריזל הקדוש זכותו תגן עלינו אמן בשאר הפסוקים דף קח עמוד ב כותב שתיבת שמן עולה השם הקדוש בגימטריה כן בעת בש סליחה עולה השם הקדוש ב יט שהוא רמוז במילים בי חשק ואפלטהו וגם המניין של השם הקדוש ביט עולה 21 כנגד שם אהייה ברוך הוא בכוח השם הזה להכניע את כל אותם החיצוניים את כל אותם המזיקים חס ושלום שיכולים ליפול על האדם וזוהי הסגולה לומר את הנוסח והי נועם יושב בסתר עליון ובכך מעט שמכוון זוכה לשמירה מעולה הגאון בעל החתם סופר זכותו גן עלינו בדרשות שלו בחלק א' בעמוד סח כתב טעם שצריך להרבות בצדקה בימי החנוכה כי על ידי נתינת הצדקה לעניים יחול עליו דברי הכתוב והי נועם נועם ראשי תיבות נ נר ע עני מ מזוזה עני דהיינו מצוות נתינת הצדקה חיים פג'יק דומני כותב שצריך לתת שמנה 18 פרוטות לצדקה כל ערב וערב קודם ההדלקה אז זה ה1 פרוטות כנגד העין שזה עני ולאחר מכן מדליק את הנר וכמובן מעמיד את אותה חנוכיה לצד שמאל של המזוזה מזוזה בימין ר חנוכה משמאל הוא עם הציצית עליו נאמר הדברים הידועים והחוט המשול לא במרינת יוצא מפה שעל ידי קיום שלושת המצוות הללו של נתינת צדקה לעני שזה אנחנו עושים בכל מועד מקפידים על זה ולאחר מכן הדלקת הנר דהיינו פרסום הנס והמזוזה קיים השמירה המעולה ביותר לאדם כי אחרת יש עליו מקטרגים אם המזוזה לא תהיה בפתח אין לו שמירה מן המזיקים ומקטרגים אם לא יעשה פרסום הנס איך יגרש את החושך ובסופו של דבר אם לא יתן צדקה לעני בוודאי ובוודאי שהקדוש ברוך הוא חס ושלום לא ישמח בו וממילא יבואו המקטרגים ויטרו הליו כן רבנו נחמן מברסלב בספרו מביא בשם רב שבתי והמנהג לומר שבע פעמים את הפסוק ונועם ומזמור יושב בסתר עליון כמעט כל גדולי ישראל דיברו על הדברים הללו אחר הדלקת נרות חנוכה והביא שהמנהג הזה הוא על פי דבריו של התשבץ זכותו תגן עלינו אמן כהניך שמוני ובניו שהלכו למלחמה השתמשו בכוח הסגולה הזאת ואמרו שבע פעמים והנועם ואחר כך יבנו בית פעמים בפסוקים וחזרו עליהם אורך ימים עס ביאהו והריהו בישועתי וזה היה גודל ההצלה שלהם ובכך הם ניצחו את אותם יוונים לאחר מכן כידוע יש לנו את הפיוט הקדוש שחיבר אותו אחד מהראשונים קוראים לו רבי מרדכי בן רבי יצחק הוא חיבר את הפיוט הקדוש מעוז צור ישועתי המנהג בכלל עדות ישראל לומר אותו לאחר הדלקת נרות החנוכה ומנהג יסוד קדמון מצאנו אותו לראשונה כתוב בספר לקת יושר בחלק א' בעמוד 36 שרבו רבי ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן אף הוא נהג לאומרו השכינה כידוע מתגלה אלינו בקדושת הדלקת נרות החנוכה ובכוח ההתבוננות שלנו בנרות החנוכה רבי משה קורדוברו בספר שלו הקדוש אור יקר פרשת בעלותך ז דף כא כותב גם בנר עצמו יש לנו רמז נפלא כי כשמדליקים את השמן רמוזים בו כל אותיות הווייה ברוך הוא האש רומזת לאות ה הראשונה בשם הווייה השמן רומז לי הפתילה רומזת לו דהויה והכוס שבה מדליקים מניחים את השמן ומניחים את הפתילה בפנים היא רומזת להה האחרונה נמצא שכל הנר כולו ל בעצם כנגד שם הווייה ברוך הוא יקוק ולכן טוב לכל אדם ולכל איש ואישה ולכל ילד וילדה שנמצאים בבית שמדליקים בו את נרות החנוכה לשבת לכל הפחות חצי שעה ראשונה מספרים על רבי ניסים פרץ זכותו תגן עלינו אמן המקובל האלוקי מישיבת בית אל בבני מייסד ישיבת בית אל שברוך השם זכה וגם הילדים שלו כולם קדושים וטהורים היה מקפיד על הדבר הזה מאוד לשבת כל גדולי עולם לא רק יושבים חצי שעה מול הנרות ומבקשים בקשות אין אדם שלא צריך ישועות אין אדם שלא צריך לילדים שלו לקרובי משפחתו למקרים שהוא מכיר זיווגים פרנסה בריאות כל מה שת קו במשך החצי שעה הזאת בוודאי ובוודאי שזה ישמע בפני קודש בריך הוא ויתקיים ולכן או שיעמוד אדם או ישב על ידי הנרות ה על יד נרות הדולקים ויעסוק גם ויספר באותם הניסים הפרטיים שלו והכללים יש לנו את מגילת אנטיוכוס כמו כל חג שיש לנו בו מגילה גם פה יש לנו בחנוכה אפשר לראות את ה ורים הקודמים בהנהגה הזאת של ישיבה מול אור הנרות ישנה תועלת מרובה קודם כל לנשמה של האדם לבנה ביתו של האדם באותה שעה הוא יכול למשוך שפע גדול על הנשמה שלו אור הקדושה ויהי אור המילה ה-25 בפרשת בראשית שמכאן מתחיל לרדת האור האינסוף ברוך הוא הוא זוכה האדם בכך להשיג את כל השפע לכל העניינים הן גשמיים והן רוחניים שלו ולכן יכוון בדעתו שהאור הזה שהוא רואה עכשיו אמנם אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד אז האור הזה שהוא רואה זה האור של השכינה האינסוף ברוך הוא שהוא יורד ומשפיע ויכוון על עם ישראל שבגלות שהקדוש ברוך הוא יאיר יתן בעזרת השם אור לכל עם ישראל לצאת מכל הצרות מכל הגלות חזרתם של האחים והאחיות שלנו החטופים חזרתם של החיילים ר מושלמים תושבי הדרום תושבי הצפון או כמה אדם יכול להשיג ולהתפלל ו בכוח המחשבה הזאת בכלל בספר משנה שכיר בחלק מועדים על עניין נס חנוכה הוא כותב הרגיל בנר דברי הגמרא ידועים בשבת הבין לא בנים תלמידי חכמים למה כי עצם ההסתכלות בנרות של מצווה זה כבר משפיע קדושה על נפשו של האדם ולכן בכוח הראייה כותב בילקו שמעוני ברמז תק לז יש עוף ששמו ראה הוא מוליד על ידי ראייה והכוח הזה שניתן לעוף הזה זה כוח הראייה את הכוח הזה אנחנו יכולים לזכות ולקבל אותו בעצם בימים הללו של ימי חנוכה בהשפעה גדולה ערמו באור החיים ב רע א י כותב שמה זה הלכות שבת הוא כותב שמצווה להביט בנרות השבת איזה מצווה יש יש עניין גדול של קבלת האור הגנוז הערת השכינה קבלת אור התורה שהוא טמון במה בעצם קדושת הדלקת הנרות המטה משה בעמוד העבודה בהלכות שבת כותב בשם רבו הרשל הים של שלמה ושלה הקדוש בשבת נר מצווה אות לה גם כותבים את הדבר הזה וכן כתב המשנה ברורה בסימן רעא סעיף קטן מח שעל ידי שאדם נותן את עיניו בנרות של שבת בשעה שמתחיל הקידוש קודם שמקדש נותן את עיניו ואז מצייר במחשבתו את זה בתוך מה הוא זוכה בכך הוא זוכה בכך לרפא את העיניים שלו שנתקעו על ידי שפסע פסיעה גסה כידוע חזל אומרים שאדם שפוע פסיעה גסה זה נוטל חלק אחד ממאור עיניו מ-60 כן חלק אחד מ-60 ממאור עיניו של אדם איך אתה יכול להחזיר את הדבר הזה אז אם זה לדבר מצווה הוא אינו ניזוק אבל על ידי ההסתכלות באור נרות החנוכה ובאור נרות השבת הוא זוכה לרפא את עיניו כך כותב גם רבנו חיים הכהן בספר שלו מקור חיים הוא היה חכמי הרם צובה בסימן תערב זה הפוך קצת כן בטור ברקת הוא כתב עניין גדול בדבר הזה הבני ישכר זכותו גן עלינו אמן בחלק חנוכה במאמר יב כותב שבימי החנוכה הללו מתגלה אור ששת הימים שהיה בזמן בריאת העולם והראשונים כידוע כתבו בספרים הקדושים שהאור הזה של החנוכה יש בו מיוחדות גדולה כמו שנאמר עליו ויער אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך אזי הניצוץ הזה על ידי בני חשמו מאיר בליבותיהם של עם ישראל ומשפיע עליהם אך ורק טוב האדמור הזקן מקרלין זכותו תגן עלינו אמן היה אומר האור הזה מתנוצץ כל שנה בימי החנוכה על ידי הדלקת הנרות אין שום הזדמנות אחרת חוץ משמונת הימים הללו ולכן אנחנו מזכירים באמרה שלנו של הנרות הללו בימים ההם על איזה ימים מדובר על ימים שהתנו בהם האור אינסוף ברוך הוא בזמן בריאת העולם בזמן הזה זה הזמן שהוא ראוי גם שהאור הזה גם התנוצצות מביא לכך רמז זה מה שכתוב בגמרא במסכת מגילה הקורא את המגילה למפרע לא יצא דהיינו מי שקורא את המגילה כאילו הנס הרה למפרע פעם בימי מרדכי ואסתר ולא בזמן הזה כותב הרבי מקרלין לא יצא ידי חובת קריאת מגילה למה אתה צריך לחוש ולהרגיש שכל רגע ורגע בכל מועד ומועד בכל חג וחג הקדוש ברוך הוא עושה איתך ניסים כך כתב גם בספר קדושת הלוי בקדושה ראשונה רב פנחס מקוריץ זכותו דגן עלינו אמן בשער השבת אות יז כותב בחנוכה בשעת הדלקת הנרות אז יורד האור הגנוז ולכן כל אדם צריך לנצל את הזמן הזה שיורד בו האור זה החצי שעה שהנרות בהם דולקים לשבת אצל הנרות אחרי ההדלקה ולספוג מאותו אור מיוחד הרבי מקרלין בספר הקדוש שלו בית אהרון כותב פרק מב אות ג וסיום המדרש בילקו שמעוני ישעיה ס כתוב הקדוש ברוך הוא נקרא נר עם ישראל נקראו נר אמר הקדוש ברוך הוא הויל ואורכם הוא אורי ואורי הוא אורכם שנינו נלך נעיר יחדיו לציון האור של עם ישראל זה הנשמה הקדושה שהיא חלק אלוק ממעל את הנשמה של ה אי אפשר לטמא אפשר לסתום אותה אבל לטמא אותה אי אפשר לכן אומר הקדוש ברוך הוא לישראל האור שלכם הנשמה שלכם זה האור שלי והאור שלי זה האור שלכם כי אני הטבעתי בכם את החלק אלוק ממעל את הנשמה אז בוא ונלך שנינו ונהיר את ציון נעיר את ירושלים דהיינו בימים הללו של חנוכה כותב הרבי מקרלין יש כוח גדול לאור שנמצא בתוכנו לאור שמקיף אותנו על ידי מצוות הדלקת נרות חנוכה לנוצץ ולהעיר גם את ההתגלות כדי שהקדוש ברוך הוא יגעל אותנו וכל זה בכוח הבקשות בכוח התפילות שאנחנו ננצל בזמן הזה של כל שמונת ימי החנוכה ועוד הוא כותב במכתב קודשו על הפסוק כי למחיה פרשת השבוע כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם פרשיות הבאות יוסף אומר לאחים ואתה אל תיראו אנוכי הכלכל אתכם ואת אפכם וכולי כי למחייה שלך אני אלוקים לפניכם זאת אומרת הקדוש ברוך הוא הקדים תרופה למכה ושלח אותי לפה למצרים כדי להיות מלך נגד כל הסיכויים שלכם נגד כל המחשבות שלכם שאין שום חלום שיכול להתקיים להפך אנחנו נפץ לו את כל המחשבות ליוסף והקדוש ברוך הוא שלח אותי פה ומה היא המחייה המחיה אלו האור שאנחנו מדליקים של הנרות שהוא מקור של חיים לזה העולם ולכן בסגולת הימים הללו כותב הרבי מקרלין באמירת ההלל שאנחנו נאמר בכל שמונת ימי חנוכה בטוח שיקיף אותנו חסד השם מעולם ועד עולם והחסד הזה ישמור אותנו ויציל אותנו מכל רע ואת נפשותינו מעתה ועד עולם הקדמונים כותבים ככך כותב גם המגן אברהם בסימן רסג סעף קטן יא בעל המחצית השקל שם במקום ספר מאור עיניים בדרוש חנוכה שבשעה שהנרות דולקים יש לאדם לבקש על בניו הן אלו אלו הקיימים כבר והן אלו שהוא יזכה להביא אותם בתור נשמות לעתיד שכולם יזכו להיות צדיקים וחכמים וזה בא לפנינו מאמר הגמרא בשבת כג עמוד ב' הרגיל ב נר אומרת הגמרא הבין לה בנים תלמידי חכמים כתב הרב מחצית השקל שם דבשעת קיום המצווה התפילה על השכר המיוחד לאותו מצווה רצוייה לפני הקדוש ברוך הוא ולכן האישה מחוייבת להתפלל על בנים צדיקים בשעת הדלקת הנרות ובכך תזכה שיהו לבנים תלמידי חכמים ואנו הגברים בשעת הדלקת נרות החנוכה חכמי המוסר כותבים על זה שיבץ האדם את ילדיו ובני ביתו סביבו בשעת הדלקת נרות חנוכה כי כל אחד מבני הבית חשיב כנר לפניו ובשעה שהוא מדליק את הנר הוא מדליק את ניצוץ נשמתם ממילא נרות החנוכה מאיירים את הנשמות שבהם והנשמות הללו הולכים וסובבים את כל הבית כולו והוא בתור שמש עומד סביב כל הנרות כולם ובכך יש רמז שהדלקת הנרות שהדליק את נשבעת בניו יאירו בתורה ובמצוות גם זה מופיע בספר אוצר הסגולות הדברים הללו בעניין התפילה לא רק בזמן הדלקת נרות אלא גם בזמן שעושים תגלחת בלג בעומר תספורת ראשונה לבנים כידוע בזמן הזה יש יצר הרע גדול שוא אומר בוא עכשיו נכין לביבות אולי נכין סופגניה עם איזה ציפוי של 24 קר מזהב משהו נעשה משהו זה עצת היצר לעזוב את הכל להתמקד נטו בתפילות להתמקד נטו בעניין של הדלקת הנרות ולכן לא לחינם כתבו רבותינו שנשים לא עושות מלאכה בזמן שהנרות דולקים כדי שגם הם יוכלו לשבת ולהתפלל ולבקש מבורא עולם וישנם מספר טעמים בדבר מדוע נשים לא עושות מלאכה הטעם הראשון זה כי הנס נעשה בראש ובראשונה על ידי אישה יהודית בת יוחנן כהן גדול הלכה והשקטה חליו את אלפורנו הרשע ובסופו של דבר קרטה את ראשו אז עיקר הנס נעשה גם על ידי יהודית ולכן גם אנשים פטורות מה שנקרא בזמן הזה שהנרות דולקים ממלאכה ויושבות ו מתפללות סיבה נוספת בגינם נעשתה כל המלחמה כי הרי אחת מהגזרות שהיו לתמות את בנות ישראל הנכנסות תחת החופה שיבואו קודם לאגמון י בעלו קודם לאגמון וכיוון שכך הדבר היה חמור ראו את זה החשמונאים ו מיד נכנסו מה שנקרא ל ה אניונים והלכו ונלחמו וכיוון שנתבטל הגזירה אין יותר שייכות מזה להודות לאישה לקדוש ברוך הוא על הנס הזה שחס ושלום חס ועילה היא לא נטמאה ונשארה קדושה סיבה שלישית כדי שלא יבואו לטעות ולהשתמש חס ושלום לאור הנרות סיבה רביעית להראות את חביבות המצווה יש פה מצווה בוא תראה מה היא החביבות שלך כלפיה סיבה נוספת היא על פי הקבלה מרן בן איש חי זכותו תגן עלינו אמן כותב את זה בשבת שנה ראשונה פרשת וישב לכות חנוכה עוות כז צריכים אנשים להיזהר שלא יעשו מלאכה בעוד שהנרות של חנוכה דולקות כי קיבלו עליהם מזמן קדמון וכך מפורש בבית יוסף ובלבוש ור החיים בסימן רע טעמים על המנהג הזה ונה עבדה כותב הבן איש חי אמרתי תם על פי הסוד כי כן מצינו מפורש בדברי רבנו האריזל בשער הכוונות דף קח עמוד ג שיש תוספת קדושה אל המלכות העליונה בחנוכה כמו עניין ראש חודש כמו שבחנוכה היא מקבלת את ההערה מן ההוד על ידי עצמה ולא על ידי בחינת התפארת שהיא תפלה כמו בשאר ימות החול היות והנשים הם מושרשות במלכות ויש להם תוספת בחנוכה על כן יעשו על עצמם תוספת לאיסור עשיית מלאכה ובכך הם יקדשו ויוסיפו בקדושת עוד ועוד וכתב הבן איש חי על פי הכתוב בשולחן גבוה וראוי שיזהרו אנשים שלא לעשות כיבוס ומעשה מחת וכן שאר מלאכות ביום הראשון וביום האחרון של חנוכה וכמו שכתוב בראש חודש בראש חודש ניתנה להם מתנה בעקבות זה שמנעו את עצמ מחטא העגל ובספר מועד לכל חי בסימן זח אות ס כתב גם כן וכך כותב הבן איש חי אני דורש בציבור שטוב להיזהר בזה ואותם אנשים שפרנסתם על ידי מלאכה אין להחמיר בזה ונשאלת לגאון החסיד רבי אליהו מני הבא של חברון שהיה וכתב לי שמנהג לעשות מלאכה בכל ימות החנוכה אמנם יש להם קבלה שאם אישה נפלה בסכנה נודרת נדר שלא לעשות מלאכה בחנוכה וניצולת ויש הנודרים יום אחד ויש הנודרים שני ימים וכל אחת לפי מה שתרצה ונשים הבאות מחוץ לארץ כל אישה אינה משנה את המנהג שהיה לה בחוץ לארץ עד כאן דבריו של מרן הבן איש חי ישנם טעמים נוספים על תקנת אמירת פרק ל מזמור שי חנוכת הבית לדוד כותב את הטעמים הללו מרן רבנו יוסף חיים דוד אזולי מרן הרב החידה בספר שלו דבש לפי מערכת ח' חנוכה אות ז הטעם הראשון הוא ראשי תיבות מזמור שיר חנוכת זה ראשי תיבות של המצו שעליהם גזרו היוונים לבטל אותם והם מ מזמור מילה ש' שיר כנגד שבת חנוכת חטא כנגד חודש טעם נוסף מזמור שיר חנוכת הבית עולה בראשי התיבות שלו שמחה ורומז לשמחת השכינה הקדושה ואם השכינה שמחה מי אנחנו שלא נשמח עם השכינה נצטרף לשמחה שמחה אם נעשה אותם פוך אותיות את המילה שמחה יצא לנו אותיות משחה וזה רמז לעניין של השמן אם השמן הזה מדליקים את אור הנשמה של האדם האור האינסוף ברוך הוא יורד כמו שהזכרנו וגם בעזרת השם ימשכו איתו את הכהן הגדול לעבוד בבית המקדש לפני השם יתברך גם בהיפוך אותיות זה יוצא חמישה כנגד חמישת בני חשמו שהלכו ונלחמו טעם נוסף כתוב על זה כי חנוכת בית המקדש נוסדה בימים הללו ולכן אנחנו מזכירים את המזמור הקדוש תהילים ל מזמור שיר חנוכת הבית רומז לבית המקדש לדוד כידוע בימים הללו של ימי החנוכה אנחנו קוראים בתורה בקורבנות הנשיאים מעלת הקריאה הזו מסוגלת יוג הגון השולחן ערוך באור החיים בסימן תרפד סעיף א' כותב קוראן בקורבנות הנשיאים שבפרשת נשוא ספר במדבר פרק ז וביום השמיני של חנוכה מתחילים בקריאה ביום השמיני וגומרים את כל הסדר ולאחר מכן קוראים כמה פסוקים מתחילת פרשת בהעלותך שאז יש שם רמז לעניין של הטבת עשיית מצוה הכנת המנורה להדלקה לפני השם יתברך עד לסיום המילים כן עשה את המנורה כידוע הקריאה של קורבנות הנשיאים מסוגלת למציאת זיווג הגון גם למי שקשה לו למצוא זיווג הגון מי כותב את זה רבי נחמן מברסלב זכותו תגן עלינו אמן בספר שלו ספר המידות בערך חיתון באות ו ולכן מי שקשה לו למצוא זיווג ירגיל את עצמו לקרות בקורבנות הנשיאים וושה מעלת הצדקה בימי החנוכה יקרה וגדולה היא עד למאוד ו יכולה להועיל האדם להציל אותו מכל מיני מקטרגים ומושכת עליו חוט של חסד גדול ונורא השולחן ערוך בסימן קלט סעיף א' כתב ומרבים בצדקה בימי החנוכה כי הם מסוגלים לתקן בהם פגמי נפשו על ידי הצדקה ו חוד ללומדי התורה לתת העניים כדי להחזיקם בספר יסוד ושורש העבודה בשער יב המפקד אות א' כותב וזה לשון קודשו גודל מעלת נתינת הצדקה בשמונת ימי החנוכה הללו יותר מבכל ימות השנה והוא בא בספרים הקדושים כי ימים אלו מסוגלים מאוד לתקן את פגני נפשו של האדם בנתינת הצדקה ובייחוד ללומדי תורה להחזיקם רב חיים פלאג'י כמו שהזכרתי בספרו מועד לכל חי כז עז כותב סדר תיקון מיוחד לימי החנוכה ובו הנוסח הוא מביא את זה מספר מעשה הצדקה ובהם לאחר מכן מפרישים את ה-18 פרוטות לצדקה ויחלק אותם לתלמידי חכמים ירכי קשות שהם מלאים תורה שהם עולים במקום קורבה ובמקום קטורת הסמים והוא מוסיף שם אחר כך להפריש עוד 44 פרוטות כנגד שם היה בריבוע וכולי א' ה י רמ רמוז באות א' וזה 144 עולה למניין קדוש המורה על הבינה מצד הניסים וגאולת ובכך יזכה לתיקון קדוש לכל הניצוצות שלו שהשחית לבטלה שהם הדמים כנגד דמים הדמים העיקרים לאדם כי הגמרא בנידה יז יג סליחה אומרת כל המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו שופך דמים שפך דמים ועכשיו הוא יכול לתקן את השפיכה דמים הזאת על ידי שהוא נותן את הפרוות הללו לצדקה כן ועוד כותב רב חיים פלאג'י בסימן כז אות עג וזה לשונו כתב בספר נוהג קצון יוסף אות יא בקהילות הולכים העניים לדפוק על פתחי נדיבים וכתב מגן אברהם דין למחות בידם וכן ראיתי נוהגים ונראה לי המנהג דהו קצת דומה לפורים חנוכה ופורים שווים בדברים מסוימים תכף נראה כיוון שנעשים גם כן נס בו ביום ואשרי אדם שנותן למלמד של בניו כמו בפורים מעטפה וכן לתלמידי חכמים הנצרכים ביותר ולפחות לרגילים אצלו שדופקים בדלתות ונכנסים בתוך ביתו ובכך יזכה בזה דהון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד יש פעולות שאדם עושה במשך הימים הללו של חנוכה ופורים והם משפיעים עליו שפע גדול של פרנסה וכתב בחמדת ימים בפרק ג' וצריכים התינוקות להוליך מעות לרב שלהם בחנוכה והביא שם טעם לדבר ובספר קדושת הלוי סוף קדושה חמישית כתב וזה לשונו ולכן צריכים בחנוכה ליתן צדקה הרבה ומסיבי עניים ולהחזיק לומדי תורה שעל ידי חיזוק לומדי התורה מתקנין את רגלי הקדושה כנדה בשוט משניה הלכות רבי מנשה הקטן נפטר זכותו גל אנילו אמן חלק ז סימן פח בדבר שאלתו מה מבואר בספר קיצור שולחן ערוך בסימן קלט סעיף א' ד מרבים בצדקה בימי החנוכה בפרט ללומדי התורה מאין ללא המקור הזה הוא שואל רבי מנשי הקטן שואל מאיפה המקור הזה לשולחן ערוך יצור שולחן ערוך שמרבים בצדקה והנה המגן אברהם כתב בסימן תרע בהקדמה נוהגין הנהריים לסובב על הפתחים בחנוכה או בספר חנוכת הבית נתן טעם לדבר וראיתי באחד הספרים וכעת אינני זוכר את מקומו שהיה מנהג קדמון שראשי ישיבות ורבנים היו הולכים בחנוכה לקבץ מעות חנוכה והתם נראה פשוט בזה ולפי הנס שנעשה על ידי שנמסרו זדים ביד עוסקי תורתך אנחנו רוצים לעורר את הנס הזה ולכן אנחנו נותנים צדקה עבור לומדי התורה ומחזיקים אותם דלום לא היה הנס כלל ובפרט בימים הללו א שרודפים אחרי בני התורה לגייסם חס ושלום בוודאי ובוודאי שצריכים פשוטי העם לדאוג ולתת ולהשפיע כדי שיוכלו לשבת וללמוד ולהתמיד כזכות התורה היא מגנה ו מצלה ובדורות האחרונים הנהיגו התינוקות לסובב מפני טעם הנזכר לאל והרבנים בעצמם לא הלכו כי הושפל כבודה של התורה ונחשב לביזיון כמובן והנו פרי מגדים באש של אברהם כאן מה שכתב בטעם למה מקבלים כסף דווקא ללומדי התורה ואין בספר יסוד ושורש העבוד מה שריך בזה הוא בספר בני סכר על מה שמבואר בזוהר ויגע בכף ירך יעקב שהס מ נגע בתמים דאורייתא ואם חס ושלום אין מי שיסמוך את לומדי התורה נופל חס ושלום יסוד התורה חנוכה ופורים נתקנו כדי לתקן את שתי המידות את מידת נצח ואת מידת הוד שהם שניהם נקראים תמכין דאורייתא ועל ידי שאנחנו מרבים בצדקה בימים הללו אנחנו מדליקים בעצם בביתנו את האור שגם אותם הבנים יזכו לעסוק באור התורה ואם אין מדליקין עליו בביתו אמרנו צריך להשתתף בפרוטה למה כדי להיות שותף באור הזה דהיינו להיות שותף בתורה הזאת של ישכר וזבולון בגדר של ישכר וזבולון וכן כתב בספר אוצר חיים לגאון רב חי מצנ זכותו תגן עלינו אמן שבזאת חנוכה היה עורך סעודה גדולה לכל הקהל ודרש ופעל בענייני צדקה הרבה וכן קדה בספר וילקט יוסף בשם היסוד ושורש העבודה כי שמונת ימי החנוכה הללו מסוגלים לתקן את פגמי נפשו של האדם כל אחד עם הפגמים שלו בנתינת הצדקה ובייחוד להחזיק את אותם לומדי התורה טעם הריבוי לנתינת צדקה כידוע כתב בסדר בספר שורש יסוד וש העבודה כי הזהיר במצוות הצדקה בימי החנוכה ובמיוחד ללומדי התורה להחזיקם זוכה לתקן את כף הצדקה של שקלקל עשו הרשע כידוע כמו שאמרנו ויגע בכף ירכו אותו שליח של עשיו החליש אתה מחזק על ידי נתינת המעות של הצדקה גם בימים הללו שהם ימים קצרים שסוגרים בני הישיבות והכוללים את הספרים כדי ללכת ולהדליק נרות חנוכה בזמן המיועד צריכים להתחזק שאר העם בלימוד התורה ראיתי בספר אוצר פליני החסידות שכתב שבזמן שבני התורה יושבים ועוסקים בתורה ושאר הם בטלים ממלאכה ואוכלים אז צריכים לדאוג שבשבת קודש בני התורה ישבו וייסעו ויאכלו יותר מאשר ילמדו תורה ועמי ארצות ישבו ויעסקו בתורה זה כנגד זה אותו דבר בימים הללו שאר פשוטי העם יושבים ועוסקים בתורה אחר הדקות הדלקות נרות חנוכה בוודאי שבני תורה בלי תורה לא יכולים רגע אחד ולמה כותב האדמור מקרלין במכתב קודשו לחנוכה בנתבי המאורות ב עיקר הנס היה בחנוכה על יום התורה שבעל פה הוא כותב את זה בשם המגיד מטריסק זכותו הגנה לנו אמן שחג שבועות זה זמן של תורה שבכתב אבל חנוכה זה זמן של קבלת התורה בעל פה כי כל המרבה לעסוק בימי החנוכה בתורה שבעל פה בתת כוחו בתפילה מאיר בקרבו האור שמסלק את כל הרעות ממנו ואז הוא דבק בתורה הקדושה כדת וחדים כידוע בימי החנוכה אוהבים אנשים לאכול ספינג' סופגניה כתב בקובץ שריד ופליט ירושלים תשה בשם רבי מימון אביו של הרמבם זכותו הגן אלול אמן שזהו מנהג קדמונים ואין להקל בשום מנהג ממנהגי ישראל ולוקחים את אותו הבצק שהוא מטוגן בשמן זכר לברכת השם בשמן ויש שמוסיפים בשמו של רבי מימון אביב של הרמבם דהן להקל במנהג הספינג' והוא מנהג הקדמונים וכשהם קלויים בשמן הרבה תהיה לו ברכה בפרנסה לכל ימות השלה ולכן אנשים זריזים כבר קודם חודש ימים קודם מה החנוכה הולכים ורוכשים את הסופגניה כי כל הזריז תבוא עליו ברכה ויקרעו בשמיים את שטרי חובותיו המנהג לאכילת מאכלי חלב כידוע כמו שאמרנו בראשונה זכר לנס שהיה עם יהודית בתו של יוחנן כהן גדול שהלכה על אליפורני שצר במשך עשרות שנים על ירושלים קודם מלחמתם של החשמונאים היא שקטה אותו חלב לאחר מכן יין חלב של זמנם זה לא חלב של ימנו וכשנדמה ערפה את ראשו וכיוון ששמעו וראו זאת כל קציני ירושלים ברחו בכך היה נס גדול לעם ישראל הבני שכר כותב טעם נוסף כיוון שביקשו לבטל את התורה שקיבלנו מהר סיני בזכות אברהם אבינו עליו השלום כי אברהם אבינו השקע את המלאכים בחלב נתן להם גם לשונות של בקר וגם חלב כיוון שרצו לבטל את עניין התורה לכן אנחנו נוהגים לאכול זכר לכך מאכל חליו אמנם זה לא חובה זה מנהג אבל טוב לנהוג אותו מרן רבנו יוסף חיים המכונה הבן איש חי הקדוש כתב טעם נוסף כי שלוש גזרות היוונים נרמזו לנו במילה חלב חט כנגד חודש ב כנגד שבת ול כנגד מילה מעלת שבת של חנוכה בסיעתא דשמיא כותב על זה רבי חנוך הניך אלכסנדר בקובץ חשבה לטובה חנוכה צדיקים אומרים ששבת זה נקרא שבת גדול למה כי בשבת הזאת ניתן להשיג אמונה בהירה בהשם יתברך ולכן כמו שבכל שבת יש התגלות אלוקית והתורה אומרת את זה מפורש אך את שבתותי תשמורו למה כי אני השם מקדשכם אז אז כך בשבת הזאת יש ביד כל יהודי לדעת ולהשיג את האמונה בהשם יתברך כי הוא הבורא והוא המנהיג לבירה וכן הדברים הם בחנוכה אנשי כנסת הגדולה הוסיפו לנו בתפילות החנוכה את הנוסח של על הניסים במה מתתיה בן יוחנן כהן גדול ושמה כתוב מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים הצדיקים וזה דין ביד עוסקי תורתך ולכאורה צריך ביאור בשלמה אמרו גיבורים ביד חלשים רבים ביד מעטים א ניחה שיש בזה איזה שבח גדול על הנס שהקדוש ברוך הוא עשה איתנו כי בדרך הטבע בדרך כלל מנצחים המרובים והגיבורים אבל פה ניצחו החלשים והמעטים אבל מהי הידק אמר טמאים ביד תהורים רשעים ביד צדיקים זדים ביד עוסקי תורתך מה בגלל שהם טמאים ורשעים אז הם קרובים יותר לניצחון מצד הטבע עד שיש לנו מקום מיוחד להודות לקדוש ברוך הוא אלא כתב בספר קדושת הלוי לפרש את המילים הללו תרא מי לנינו לו ריש סיפה הם לא תומים לרשע בתחילה אנחנו מודעים לקדוש ברוך הוא על הניצחון שלך חלשים ומעטים אבל בסיפא אנחנו מודעים שהרשעים חזרו בתשובה ונעשו צדיקים וכן הטמאים נעשו תהורים וכן הזדים השמאלנים נעשו להיות נהפכו להיות עוסקי תורתך כי מגודל ההתגלות האלוקית המתעוררת בימים הללו השיבה את כולם את כל המקולקלים ועשו תשובה וחזרו למותב ולכן האור האינסוף ברוך הוא שמתגלה בימים הללו מתעורר בכל שנה ומשפיע על אותם נפשות על אותם רשעים על אותם טמאים על אותם זדים עד כדי כך שבכוחו של חג החנוכה בכוח ימי החנוכה יש לנו להאמין במי שאמר והיה העולם ששניהם באים כאחד ובפרט בשבת הזאת של חנוכה שהיא יכולה להשפיע ולהפוך את אותם ראשים סתומים ובלונים להפוך אותם לצד של הקדושה ולכן השבת הזאת קרוייה בשם שבת גדול שיש בה השפעה גדולה גם על אותם הנפשות רבי ישראל מרוזין הסבא קדישה זכותו תגן עלינו אמן כותב כל שבתות השנה עד חנוכה הם בבחינת והארץ היייתה טוהו ובוהו אבל מכאן ולך כותב רבי ישראל מרוזין ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור מכאן ואלה האור של השבת שמצטרף יחד עם אור נרות החנוכה משפיע גם על אותם הרחוקים באור גדול שמקרב אותם לאביהם שבשמיים בקדושה וטהרה ובפרט עם השבת חל ב ראש חודש הרי בכל ימי החנוכה מוכרח שיחול כיוון שרצו לבטל את עניין ראש חודש מוכרח שיחול גם שבת מוכרח שיחול גם ראש חודש ואם חל בשבת של חנוכה ראש חודש או יש בו תוספת מעלה ויתרון גדולים כך כתב הרב הקדוש מקוזניץ בשבת חנוכה שחל בראש חודש ובבחינת ראש השנה כי ג' ספרים נפתחים כי מוציאים ג' ספרים באותה שבת מאיפה הרמז לכך כי מתיתיהו בגימטריה זה ראש השנה אז אם בעצם היום הזה שבו ניצח בעצם כה כן אוכל במי החנוכה מתתיהו בוודאי ובוודאי שזה השפעה רב פנחס מקורית זכותו תגן עלינו אמן כותב בספר שלו במאמר לארבע פרשיות שמוציאים שני ספרי תורה יש גודל של אור אבל כש מוציאים שלושה ספרי תורה האור גדול גדול עד מאוד ולמה כי מתקבצים להם שלושה קדושות בבד אחת קדושה אחת היא של השבת עצמה קדושה שנייה של ימי החנוכה וקדושה שלישית היא של ראש חודש ומספרים על הרב הקדוש רב אשר מסטלין שלא היה יכול לישון בשבת כזאת שחל בה ראש חודש וחנוכה כל כמה רגעים הוא היה נעור ואומר בהת שבת שבת חנוכה שבת ראש חודש איך אפשר לישון והיות והיוונים גזרו לבטל את שלושת יסודות הקדושה הללו של שבת של חודש של מילה כפי שמובא במגילת אנטיוכוס ות ז יא השבת הזאת שחל בה גם ראש חודש וגם חנוכה קיימים שלושת הגזירות כולם ואם אנחנו עושים אותם פועלים אותם עם ברית וואי וואי בכלל זה מסוגל לתקן את כל מה שניסו חס ושלום חס וחלילה לקלקל היוונים יזכנו הקדוש ברוך הוא על דבר כבוד שמו נזכה בעזרת השם שעור אינסוף ברוך הוא של ימי החנוכה קדושת הימים הללו קיום המצוות בהתלהבות תכניס בנו חשק לכל ימות השנה בקדושה וטהרה לעבוד את השם בשמחה טוב לבב אמן כן יהי רצון