ברכת מעין שלוש הלכה למעשה: נוסח הברכה, מנהגים, ושכחת מעין המאורע

 - - - לא מוגה! - - - 

נדבר על הנסח של ברכת מען שלוש. כשאדם שתה רביעית יין, יש כאלה שאצלהם הנסח שונה מאיתנו. ומרן מדגיש שהנוסח המדויק הוא ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן. ברוך אתה השם על הארץ ועל פרי הגפן. או אם היין הזה הוא מארץ ישראל אז יאמר ונודה לך על הארץ ועל פרי גפנה ברוך אתה השם על הארץ ועל פרי גפנה זה הנסח שמרן מסכן לנו וכך אנחנו נוהגים גם הספרדים וגם האשכנזים אבל התימנים הולכים לפי הנוסח של הרמבם הרמבם לא מבדיל בין היין לבין שאר הפירות אלא גם אדם ש רביעית יין אומר לנו נודה לך על הארץ ועל הפירות ברוך אתה השם על הארץ ועל פירותיה ואם זה יין של ארץ ישראל אז יאמר במקום הפירות יאמר פירותיה עשה נסח כך נוהגים התימנים כל העדה ממשיכה במסורת שלה מה הבדל ביניהם לבינו אדם ששתה רביעית יין מה אומר בברכת מע שלוש אתה אומר זה על פרי גפנה, הם אומרים ועל פירותיה. זהו זה כל ההבדל. עוד דבר, יש כאלה שמוסיפים ונדה לך השם אלוקינו על הארץ ועל פירותיה. השם אלוקינו. גם הנסח הזה לא מופיע בראשונים. אחרוני אחרונים יש חלק מהם שכתבו את זה, אבל יותר טוב להשמיט, עדיף יותר לקצר ולומר ונודה לך על הארץ ועל פירותיה. ברוך אתה השם על הארץ ועל פירותיה. זה הנוסח היותר טוב, זה יותר מדויק. אדם שאמר יש לו על מי לסמוך, אבל בלכתחילה יותר מודר להשמיט שם שמיים. אדם שאכל כזית עוגה האם יאמר ברוך אתה השם על הארץ על המחיה ועל הכלכלה או מספיק שיאמר על הארץ ועל המחיה גם בזה יש שתי גרסאות הרעבן הרשבה הם אומרים שיגיד ועל הכלכלה לעומתם ועל הלכות גדולות הריף שהרמבן אומרים אין הם לא כתבו את המילים האלה ועל הכלכלה רובה דרובה של הפוסקים לא כתבו את הנוסח הזה תודה הבור הלכה למקום עוד מאחרונים כשדענו בדבר הזה ציטטיטטו הטיקולנו את דברי הראשונים ואמרו אלה שכן כתבו ועל הכלכלה אם היו רואים את דברי אותם הראשונים מן הסתם שהיו חוזרים בהם ולכן ההלצה שלהם היא לומר ברוך אתה השם על הארץ ועל המחיה זה מה שהם ממדיצים לומר בלכתחילה. יותר מזה, חסד לאלפים עוד כמה מאחרונים שאלו. הרי הגמרא אומרת לנו כלל, אין חותמים בשניים. כאן אתה עושה את החתימה הכפולה על הארץ, על המחיה ועל הכלכלה. ולכן הם שללו את הנוסח הזה. אבל לא נתעלם שהנסח הזה כמו שאמרתי קודם מופיע בחלק מהראשונים מה תגיד חותמים בשתיים רק שהתוכן הוא שונה שמה אין חותמים בשניים אבל כשאתה אומר מנחם ציון בבניין ירושלים זה לא בניין ירושלים זה לא נוגע לקבלנים זה נוגע לכולנו כל אחד ואחד מאיתנו איך הנחמה תהיה על ידי שהקדוש ברוך הוא יסיע ועדנו בונה ירושלים השם לכן זה נקרא שניים שהם אחד על יבדקולע עלמה כך אנחנו אומרים ביום תשעה באב או לא ולא יהיה אבלים בתוך שבעה ימי אבלותיות כשאומרים נחמת בברכת המזון גם כן חתמים מנחם ציון מבינה ירושלים אותו דבר גם כאן מחיה וכלכלה זה לא דבר שהוא סותר אחד את השני שני דברים נפרדים שאתה לוקח את השעת נז ואתה מחבר את זה לברכה אחת לא נכון. כל זה דבר אחד. יוסף הצדיק כשהבטיח לאבא ולאחים אנוכי כלכל אתכם ואת אפכם כלמחיה שלחני אלוהים. הוא אמר גם למחיה וגם אנוכי כלכל אתכם. זה שני דברים נפרדים לא זה דבר אחד. דבר אחד שמשלים אחד את השני התוכן הוא אחד. ולכן בוודאי מי שיגיד כן יש לו על מה לסמוך. אינה ואמנה חלילה להגיד שהאדם הזה עשה עוון שחטם בשניים. המנהג, המרוקאים היו אומרים ועל הכלכלה, הבבלים א חלק מהג'רבעים הרבה מיהדות ספרד היו אומרים לא רק על המחיה אלא גם ועל הכלכלה. מי שירצה לומר יש לו על מה לסמוך אבל אין חובה כמו שאמרתי כיוון שלבעל הלכות גדולות הריף והרמבן אין צורך לומר ועל הכלכלה אז מעיקר הדין יאמר ברוך אתה השם על הארץ ועל המחיה יש כאלה עושים פטנט כזה הם אומרים ברוך אתה השם על הארץ על המחיה ועל הכלכלה יש אומרים זאת אומרת הם מוסיפים את המילים האחרונים אבל הם מוסיפים יש אומרים זה טוב כשהוא אומר את הברכה לבדו אבל כשאתה אומר בכל רם ואנשים רוצים לענות אמן מתי יענו את האמן אחרי הישומים לפני הישומים זה משגע את האנשים לכן לא כדאי לעשות את הפטנט הזה כשהאדם הזה נמצא עם האחרים ורוצים מאחרים להקשיב ולשמוע ולענות אמן עדיף יותר שיבחר לעצמו או יאמר על הכלכלה או יאמר על המחיה אבל את התוספת הזו יש אומרים זה מטריד את האנשים זה ישגע אותם שלא יוכלו לענות את האמן בצורה מדוייקת אומרים ונודל לך השם על המחיה ועליו השם עלזמחיה יש איזה מקור לדבר הזה או אתה אומר בשתם אם אתה אומר אז תגיד בשניהם אם אתה אומר סמוך לחתימה אתה אומר על הארץ על המחיה ועל הכלכלה אז גם בחתימה גם כן תוסיף ועל הכלכלה תמיד מעין החתימה סמוך לחתימה כך ראוי להיות בדרך תחילה אדם שאוכל מצות בימים האלה מצא שמורה משעת קצירה מברך מזונות ועל המחיה ויסיים סוף הברכה צריכה להיות ונודה לך על הארץ על מחייתה גם בסוף ברוך אתה השם על הארץ ועל מחייתה למה כיוון שהחיטים האלה גדלו בארץ ישראל זה רק לגבי המצת שמורה אבל המצה הרגילה זה כמה חסר מחוץ לארץ שמה יאמר על המחייה רגיל שמה לא יוסיף ועל מחייתה אם הוסיף את זה במחשבה קרה מחשבה לעשות משהו משהו כן תמיד הרהור אולי כדיבור דמה כמו שאמרו הרמבם הסמג ברבנו ישעיה אז תגיד שיש אומרים תגיד כך תעשה אתה את המחשבה בסגנון הזה אבל רוב הפוסקים רוב דרוב אומרים הרוהורל כדברו דמה ולכן לכן לכן לא אמרתי לא הזכרתי את העצה הזו אין הבדל אם המלצות האלה שמורה משעת קצירה אם זה עבודת יד או מכונה שניהם הקמח החיתים גדלו כאן בארץ בדרך כלל זה גדל בדרום שב יסודות יד בנימין כל האזור שם משופע והם מגדלים שם את החיטים האלה מהם לוקחים ועושים את המצות כן יש גם הארץ על מה אתה מדבר לגבי שמורה לגבי שמורה אין אין מצא שמורה מהחיתים של חוץ לארץ. אין דבר כזה. כי כדי לשמור על החיטים שלא יתרטבו, כשזה נמצא פה בארץ, אתה שולח את המשגיח. אתה יכול לבדוק. אתה יודע שהחיטים האלה בוודאי לא נרטבו, בוודאי לא החמיצו. אבל מי ישע לחוץ לארץ להשגיח שם ולהביא את זה באוניה ולדאוג שהאוניה תהיה סגורה הרנטי שלא לא יתפטף על זה גשם או גלי הים לא יכנסו זה דברים שהם כמעט בלתי אפשרי ולכן כל המצות שלנו כל מה שנאמר מצות שמורה משעת קצירה הכל זה תוצר את ישראל שמה אין לנו מה להסתפק הירושלמי אומר צריך להזכיר מעין המאורע מרן פוסק ק את זה להלכה גם זה לא מוסכם הרעד לא העתיק את ההלכה הזו משום בתלמוד שלנו תלמוד בבני לא כתוב שצריך להזכיר מעין המאורה אפילו על ברכת המזון אם צריך להזכיר מעין המאורה יש מחלוקת בראשונים לפי רב יהודה גאון צריך כך דעת רוב הפוסקים לפיג לא צריך ההלכה היא המנהג אנחנו מזכירים מעין המאורע בברכת המזון נכון? אם זה באמירת על הניסים באמצע ברכת מדולך אם זה שבת רצח לצנו אם זה ראש חודש כמו הלילה יעלה ויבוא אבל לגבי עלןל הנושא שלנו ברכת מעין שלוש אם צריך להזכיר מהן המאורה או לא בגמרא שלנו אין זכר לדבר ולכן לפי דעת הרעבד בלכתחילה אין לומר להוסיף מעין המורה באמצע ברכת מען שלוש אבל מרן הלך כדעת הפוסקים רפוסקים כן העתיקו להלכה את דברי הירושלמי מה שהגמרא השמיטה זה לא אומר שהגמרא שלנו חולקת הגמרא דיברה על הידוע וכמו שאמרנו דברי תורה עניים במקום אחד עשירים ממקום אחר ולכן מרן פסק דברי ירושלמי להלכה ולכן אם אדם כעת ברגע הזה אכל והתחייב בברכת מעין שלוש אם זה עוגה או פירות או שתיין יאמר וזוכרנו לטובה ביום ראש חודש הזה ואחר כך ימשיך ויסיים כי אתה טוב מטיב לכל יגמר את ברכת מען שלוש כך גם יש לנו בעוד חודש בדיוק ראש השנה יומיים ימי חמישי שישי מי שאכל עוגה או קוגל ואחרי זה מברך ברכת מן שלוש יאמר וזוכרנו לטובה ביום הזיכרון הזה גם שמה יזכיר מענה מאורע אם זה בשבת יאמר הוא רוצה ואחלצנו ביום השבת הזה יש כמה נסחות הנסח המהודר יותר זה הנסח שאמרנו שבברכ שלוש יאמר ורצה וחליצנו ביום השבת הזה כי אתה טוב מתי דכל אם זה יום חג בעוד חודש וחצי יש לנו את חג הסוכות יאמר ושמחנו ביום חג הסוכות הזה בכל הסידורים זה מופיע וכך ראוי לנהוג ולעשות אבל סוף סוף הדבר לא יצא ידי מחלוקת ולכן מרן התחשב במחלוקת הזו. מרן סיכם לנו אדם ששכח לא אמר רוצה וחלצנו ביום השבת הזה אלא אמר את ברכת מען שלוש בלי להזכיר מעין המורה ודעבד יצא ידי חובה אתה סומך על הרעבד וסיעתו ולכן בדעבד מה דעבה אבה אבל בלכתחילה אדם שישים לב יאמר מתוך הסידור ייק ויאמר את הכל בצורה מושלמת זה מה שרצוי לנהוג ולעשות בלכתחילה לגבי שבת אדם שלא אמר לצבע חליצה בליל שבת חוזר והסיבה היא יש חובה לאכול כזית לחם אתה חייב לברך ברכת המזון ובברכת המזון אתה חייב להזכיר מענה מאורע מי שלא אמר רצה וחליצנו חוזר מה שאין כן לגבי ראש חודש ראש חודש נכון הדבר שאסור לצום מחר אבל אין חוה לאכול לחם אם אתה רוצה לאכול במקום לחם לאכול עוגות לאכול פירות וירקות גם כן אפשר ולכן מי שלא אמר יעלה ויבוא בברכת המזון של ראש חודש בדעבד יצא זה לא כמו תפילה תפילה אדם שבשחרית או במנחה לא אמר יעלה ויבוא לא יצא כי אין אפשרות שאדם לא יתפלל זה לא רשות אתה חייב להתפלל אתה חייב צריך גם להזכירים בענם מאוד רע ולכן אם לא אמר בשחרית ומנחה יעלה ויבוא חוזר שאין כן לגבי ברכת מען שלוש כמו שאמרנו אם לא הזכירים אין המאורה אין חוזר גם בבוקר ביום שבת בבוקר מה אמר הצבע חליצנו חוזר מחלוקת בראשונים לגבי סעודה שלישית האם יש חובה לאכול כזית לחם או לא הגמרא שם בשבת קח אמר רבי יוסי יהיה חלקי הוא אומר בדרך שבח שברוך השם הוא היה נזהר והיה אוכל שלוש סעודות בשבת מה החידוש פשיט גם אנחנו אוכלים שלוש סעודות. מה הרבות שלו? יש מפרשים שאין חובה מעיקר הדין לאכול לחם בסעודה השלישית, אלא גם אם יאכל כזי דגים או דבר אחר גם כן מועין. להלכה אנחנו לא אומרים כך. תראו בסימן רצא ההלכה היא לכתחילה יאכל כזית לחם. ולכן מרן אומר חכם ענה בראשו כשבא אוכל את החמין לא יאכל יותר מדי יאמר לאשתו שתעשה קצת פחות ואז אם הוא גמר לאכול את החמים בשעה 10 אפילו בחורף שצריך לאכול סעודה שלישית בשעה 4 יהיה לו תיאבון יוכל לאכול כזית לחם עם מלפפון חמוץ או עם סלט אחר אבל אדם שקשה לו מאוד השבת ניתנה לעונג לא איתן לצער חלילה ולכן בשעת הדחה גם אם הוא אכל כזית עוגה וכיצא בזה בשעת הדחקצ מרן כך מסכן לנו בסימן רצא א והמינה האם אדם ששכח בסעודה שלישית לומר רצח הליצני יצא או לא אם תאמר שחייב לאכול כזית לחם חוזר אם לא לא להלכה דעת מרן שבסעודה שלישית אינו חוזר מרן דם בנושא הזה פעמיים באהבה גם בהלכות שבת וגם באבן העזר סימן סב סעיף ח שם כתוב כך בכל ימי החול כשיש לך חתן וכלה ואתה צריך מניין כדי לברך שבעה ברכות בביתו של החתן מתוך העשרה יהיו שניים פנים חדשות אם אין פנים חדשות זה חוזר אותו דבר אין הרבה שמחה ויברכו יש שניים פנים חדשות יברכו על זה מרן מדגיש כל זה די החול אבל ליל שבת אתה יושב בביתו של החתן ויש מניין אפילו אם אין שניים פנים חדשות השבת עצמה מביאה הרבה עונג ושמחה ולכן בשבת או ביום טוב לא צריך פנים חדשות זה נכון סעודה הראשונה סעודה שנייה מרן אומר בסעודה שלישית אולי לא חייב לאכול לחם אם לא חייב ממילא צריך שניים פנים חדשות מרן כן מחייב שניים פנים חדשות. אם אין בסעודה שלישית שניים פנים חדשות, למרות שזה בביתו של החתם, לא יברכו את כל השבעה ברכות, אלא רק שניים. הגפן ואשר ברא. מרן הולך בעקביות לפי אותה השיטה. הנפקמינה גם פה אצלנו, כמו שאמרנו ברכת מן שלוש. האם יש עליך חובה לאכול כזית עוגה בליל שבת? יש עליך חובה לאכול כזית מרים בליל שבת? אין חובה. אם אין חובה, גם אם אמרנו שהלכה כירושלמי שצריך דבר רוצה וחלצנו ביום השבת הזה בברכת מען שלוש. אבל כיוון שאין חווה לאכול תמרים, ממילא אם לא אמר צבחליצני בברכת מען שלוש בדיעבד יצא ידי חובה. דבר מצוי, הרבה אנשים אחרי התפילה אוכלים כזית מהעוגות. בדרך כלל אלה שקמים מוקדם לנצח חמה קומים את התפילה שבע שבע ורבע עד שבני הבית יקומו עד שיאכל את החמין יהיה 10 10 וחצי. בינתיים יושבים בבית הכנסת לומדים תורה והגבאים דואגים להם שיהיה קדושה רבה שיתענו משהו ואחר כך לומדים את הדף היומי אצל התימנים זה נעשה בדרך קבע קוראים לזה ג'עלה יושבים יחד עם הילדים הילדים אומרים פרשת השבוע ובינתיים אוכלים מהמלוח או מדברים אחרים מהר אמר ברכת על המחיה ועל הכלכלה ואחרי זה אמר באותו אותה הברכה ורצה ואחלית ביום השבת הזה אמר את הברכה הזו מצוין אחר כך ב10 כל בני הבית ברוך השם גמרו את התפילה ב10 עושים עוד הפעם קידוש לבני הבית ואכלו סעודה אכל לחם אכל את החמין בברכת המזון בשעה 103 שכח ולא אמר רצחצלנו האם אם יצא בחי חובה או לא בדעב יצא ידי חובה תגיד למה הרגע אמר בשני הסעודות גם בסעודה של הבוקר חובה לאכול לחם ואם לא אמר יצא וחלצה לא חוזר למה אני אומר עכשיו שלא חוזר הסיבה היא פשוטה מי אמר לך שהעוגה הזו שהוא אכל היא עוגה יש שלושה דעות. מה זה עוגה? יכול להיות שהמלוח כיוון שאין לו כיס אולי צריך לברך עליו המוציא לחם מן הארץ. הרי לפי דעת הערוך רבנו חמנל ורבי גאון מה זה פה אתה בא בכיסים? כיסים מן לשון כיס. פה למלוח אין שמה כיס. וכן עוגות אחרות. אתה לוקח עוגת טורט, עוגת גבינה. גם אותם העוגות שיש בהם 40% קמח. והליבה דקולע עלמה ברכה צריך להיות מזונות זה לא ממש הליבה דקול העלמה ולמה כאן אין כיס אז אולי זה היה לחם אולי היה צריך להיות המוציא אלא מהאדם שאמר על הלחם עם כל המוציא מזונות יצא ידי חובה אבל אם תאמר שזה לחם במקום ברכת המזון אדם שאמר מען שלו יצא ושמה הוא אמר מען שלוש וגם אמר לצבע אחד אצלנו אם כן כן. הסעודה השנייה מה הייתה? מה שאכל עוגות או אכל עם לוח. זה נקרא הסעודה השנייה. שמה הוא כן אמר רצח לצלו ביום השבת הזה. מה שאמר ברכת המזון בשעה 103 זה כבר סעודה שלישית זה לא סעודה שנייה. סעודה שלישית אמרנו שבדיעבד אמר צבח לציוני בדיעבד יצא. לכן אותם האנשים כיוון שהם אכלו כבר אם הוא שואל אותך תגיד לו אתה כבר אכלת בבית הכנסת היה לך כזית ואמרת בברכת מעל שלו שצבח עליצנו אצלך זה לא דומה לאדם רגיל שם לא יחזור כל מה שאני אומר הכל נכון על פי הפשט לפי הקבלה זה לא כך לפי המקובלים רבנו יוסף חיים בבן איש חי הלך בזה כדעת המקובלים שגם גם בסעודה שלישית מי שלא אמר את צבחליתנו חוזר עד כדי כך רבנו יוסף חיים היה דבוק בדברי הקבלה אבל אנחנו פחדנים מאוד בעניינים של ברכות ולכן אנחנו אומרים סבק ברכות להקל אפילו נגד מרן גם נגד מרן רבנו יוסף חיים בעל בן איש חי גם נגדו אנחנו אין לנו ברירה ונאמר סב גם פה בענייננו ספק ברכות להקל ולכן אותו אדם שבא לאכול ב10 וחי ואמר את ברכת המזון ושכח את אמירת רצב חליצנו בדעבד יצא אפילו בשבת וראש חודש יש לך חובה לאכול לחם בגלל השבת ובליל שבת הוא אמר את זה וחלצנו ושכח יעלה ויבוא גם כן לא חוזר אתה לא אומר הוא חייב עלידה לאכול לחם הוא חייב בגלל שבת לא חייב בגלל צ בגלל ראש חודש ולכן גם בזה לא חוזרה שלית שלו היא לפני חצותי א לא מכבד אם אדם רוצה לאכול 10ה פעמים ביום שבת יש לו בילי עין הרע תיאבון האדם הזה יש לו גוף גדול כן שני מטר ורוצה לאכול 10עשה פעמים עכשיו הוא אכל פעמיים ואמר יעלה ויבוא וצב חליצנו הכל היה בסדר עכשיו בפעם שלישית רביעית חמישית עוד הפעם נותן ידיים עוד הפעם אוכל לחם את חייב אותו להגיד רצה וחליצנו ואם לא אמר חוזר לא מה פתאום אני עכשיו לא דן אם הוא יצא בזה ידי חובת סעודה שלישית רביעית או חמישית אני דן עכשיו שתי סעודות הראשונות חוזר הוא גמר סעודה שנייה נכון עכשיו יאכל עוד 10עשה פעמים לכתחילה שיגיד לצבח לצנו אבל לא מחייבים אותו הוא חייב לאכול לחם בפעם השלישית בפעם רביעית בפעם החמישית לא חייב אם לא חייב איך תוכל לחייב אותו לחזור זה הטענה ולכן גם פה אצלנו לאותם האנשים שרגילים לאכול את הכזרית עוגה כמו שאמרתי זה מצויים מאוד גם אצלנו יש הרבה בתי כנסת שיש להם את השיעור הדף היומי בשעה 74 בבוקר הרב מתפלל איתם בנצח המיד אחרי זה יושבים ולומדים אשרים ישראל אבל מה ישבו עלה רקה זה לא טוב בפרט בחורף מתי גמרנו לאכול בש בערב עד המחורת זה יותר מ-12 שעות זה ביטול עונג שבא יש לנו גבאים טובים אנשי חי נראה אלוקים דואגים עושים להם קדושה רבה מביאים להם קוגל מלוח מביאים להם הכל ויושבים ולומדים אשר עם ישראל אם הוא אמר בתוך ברכת מעין שלו שמר את צבע חליצנו זה יכול להציל אותו אחר כך אם יהיה לו טעות ב10 שלא יצטרך לחזור ברור וודאי דרך התחילה אנחנו חוששים אנחנו חוששים אבל כאן אני הדגשתי ואמרתי שאולי המלו כיוון שאין לו כיס אולי זה לחם אדם שבטעות אמר על הלחם ברכת מען שלוש יצא נכון עכשיו למן דאמר זה לחם למן דמר מה שהוא אמר במען שלוש הוא הזכיר מעין המאורע יצא ידי חובה ממילא מה שהוא אכל ב10 ח זה היה כמו סעודה שלישית כן הרב רבי דוד שאל אם הוא יוכל להגיע בצורה בשעת אז הרב אמר מחייתה על מחייתה בגלל זה הרב אמר לנו שזה מקומות שקודם מספק מארץ ישראל ספקוד אני לא יכול לדבר לך אילרים בבית ש אילו היה ספק שקול גם אני הייתי אומר כך זה לא ספק שקול על פי רוב כן כבשו עולה בבל כשבדקנו מהמפה נראה שהמושבים האלה יסודות יד בנימין וחפץ חיים הם דרמה מאותה הרצועה שאמרנו מבית גוברין עד כבר חבד נראה יותר שכן כבשו עלי בבת לחומרה הם נזרים מפרישים תרומות ומעשרות ולא מברכים אבל מה שנראה לפי המטה נראה שכן כבשו עלי בבל ולכן כאן אין לך חשש ברכה לבטלה אלא רק התוספת מחייתה ולכן כדאי כדאי לומר על מחייתה יותר נראה שהמקום הזה כן כבשו עולה בבל על האזור של מושב עלו והלאה יותר למעלה קצת יותר צפונה שמה כרוב לבד שלא כבשו עולה בבל אבל המושב ויסודות וכי יוצא בו נראה יותר שכן כפשו עולה בבל לכן כשאין לך חשש ברכה לבטלה אתה בלב הכי צריך לברך במקום לומר על המחייה תגיד על מחייתה אם גם לגבי התמרים אם במשב יסודות ירצו לגדל תמרים אזור בית שן אין לךמ אם אני אדע בוודאי שזה בתוך הרצועה של ה-27 קומטר אומר לא היא לא הייתה בבטל זה משנה מכיוון שמח בטלה ויש ספי שולי זה כן בקשה גיל אתה אם אותה הנה אומר אם יהיה לי ספק שקול אמרנו בשם הפרישה שבספק שקול יאמר ועל הפירות לא יגיד על פירותיה אבל כאן השאלה מה על פירות כשהם כותבים על האריזה שזה בא מעמק בית שען. עמק בית שען יש שמה רצועה של 24 27 קימטר שלא כבשו עולה בבל. והם מה שכותבים בדרך כלל הם מתכוונים לרצועה הזו. כאן על פי רוב זה מקום שלא כבשו עולה בבל. ולכן כיוון שעל פי רוב זה כך בוודאי שלא נאמר. מה שאין כן לגבי יסודות שמה נראה יותר שכן כבשו עולה בבל. ולכן כן אפשר לומר ועל מחייתה. זה ההבדל לגבי ברכה שחששני יותר לבין התוספת ועל נחייתה הרב כביש לתום רמלי כל המושבים שזים על הכביש הזהיר הזה יד רמבם גזר שב זה בדיח אמש דיברנו על זה בהרחבה והזכרנו שמי שבדק לעומק את הנושא הזה היה הגאון רב חיים קנייבסקי גם מורנו חכם מציון בספר אור לציון על מסכת שביעית כתב כף פרק שלם על הנושא הזה כדי לשרט את הגבולות איפה כן כבשו עולה בבל והכן לא ואחרי כל זה תחנה הסופית אנחנו מנסים להתמודד מביאים את הירושלמים מביאים את כל הפוסקים בעניין זה אחרי הכל אתה אומר אין לנו מפה מדוייקת השערה השערה על פי רוב כך או על פי רוב כך אין לנו דבר 100% כדי לומר שעד כאן כש שוע לא בבל מכאן והלך לא אין לך איזה גדר לומר אב הגדר הזה כבשו על בבלבל מכאן והלאה לא אין דברים כאלה גם הארכאולוגים לא יכולים לעזור הרבה בקטע הזה הזכרתי שהוא שלח לחמיב רב חיים קנייבסקי שלח לחמיב הרב אלישיב את כל הפסק את כל הנושא הזה וחמיב מאוד שמח לקרוא את הכל דברים יפים מאוד אבל אחרי כל זה אמר לו כתבת את כל הדברים על פי מה שנאמר בתנך בתלמוד בבני ירושלמי ראשונים אחרונים הכל דברים יפים אבל כל זה לא 100% אלא קצת השערה השערה שאולי קרובה לאמת אבל לא 100% ולכן קשה לי גם לענות לך בדיוק להגיד לך אם יבוא חורון כבשו לבלבל או לא אם זה ברצועה או לא וכן על זה הלך יש מקומות שהם נמצאים בתוך הרצועה הזו מבית גוברין עד רמלוד השאלה היא מה היה רוחב הרצועה המובלעת הזו שלא כבשו עלי בבל האם המובלעת הזו היה הרוחב שלה כי במטר אחד שניים ארבע לא כתוב אין לנו שום זכר בירושלמי מה שכתוב את ההלכה הזו שלא כבשו עולה בבל לא כתוב מה רוחב הרצועה ולכן קשה לנו לדייק בדברים האלה אנחנו משערים אבל לא נוכל לברך גם אם אתה נמצא באותם האזורים ואתה רוצה צה להפריש תרומות ומעשות צריך להיזהר לא לברך על הפרשת תרומות ומעשרות דבר שני להפרוש תמיד מנה ובה כדי שלא יהיה לא תהיה הפרשה מן הפיתור על החיוב וכמו שאמרנו גם נפקמנה לגבי האתרוגים האתרוגים שבאים מכפר חבל גם בהם מפריש תרומות ומעשרות כד וכדין אבל לעניין ברכה לא לא רק לעניין ברכה לא אלא אחרי שאתה גומר להפריש תרומות ומעשות עומד בפניך הלוי אתה בא ונותן לו מפריש מעשה ראשון והרמבן ומרן לשולחן ערוך בורי דעה סימן ש סעיף יט כתבו ונותנו ללוי בעוד חודש אתה מפריש תרומות ומעשרות על עגבניות בעוד חודש שיהיה לנו השנתון מעשה ראשון ומעשה רעני תיתן לא רק ללוי מעשה ראשון תיתן גם לעני אבל אם הפרשתי תרומות ומעשרות מהאיתוגים בכפר חבד עשיתי לחומרה, עשיתי את הכל, עשית ככל אשר ציויתני, עומד לפניך הלוי, אל תיתן לו לא ללוי ולא לעני תגיד למה למה אתה גונב ממני לפני רגע אמרת מעשה ראשון בצד ספונו תגיד לו תוכיח שאת המקום הזה כפר חבד כבשו עולה בבל ואני אשלם לך הוא לא יכול להוכיח כים לי ואני המוחזק לא חייב לתת לו לכן גם שם אתה מפריש רק לחומרה זה כדי להוציא להפקיע את זה מחשש איסור טבל. אבל מכאן ועד לשלם בפואר לתת ללוי ולעני אין את החילו. אתה רוצה לתת למה לא? נעשה לך מי שברך אבותינו נתן לעני מעשר עני נעשה לך מי שברך גדול אבל חובה אין חובה. זה מה שאמרנו לגבי אותם המקומות. אבל אין לנו מפה מדויקת כדי לומר את הדברים האלה מכוח ודאי אמרתי קים לי אמרתי שמכוח ספה כך וכך צריך לנהוג ולעשות אבל אלה דברים מכוח ודאי מה שמעבר לעקו אזריה זה בוודאי לא כפשו עולה בבל יש אזורים שהם ודאי אבל כשאתה מדבר על הרצועה מבית גורין עד כפר חבד שם אין לנו ידיעה ודאית מה היה רוחב הרצועה כדי שנגדיר לך ותתחיל לשאול אותי עכשיו מקום זה וזה כבשו או לא כבשו לא אוכל לסמן לך ולעשות לך מפה מדויקת בדברים האלה אלא תצטרך להתעזר בסבלנות עד מחר בבוקר יבוא מלך המשיח מלך המשיח יגיד לך בדיוק עד איפה כבשו עולה בבל ומלך המשיח יכבץ את כל ידחי עמוי ישראל עוד הפעם יכבוש את הכל מחדש אז תתחייב בכל צריך לתת גם ללוי גם לעני הריבדכול עלמה הצעודה כן לא הזכיר א אם הוא שכח פעמיים באהבה גם בשעה 73 לא אמר רצה חלצנו וגם ב10 כאן בוודאי שצריך לחזור ממה נפשך כל הרווח שאמרתי שלא יחזור אם שכח ב103 אם כן אמר בש ורצה וחליצנו בברכת מען שלוש אם פעמיים הוא שכח וזה בוודאי אין על מה לדבר בוודאי שנצטרך לחייב אותו, תגיד לו שיחזר לראש, עוד הפעם יאמר את כל ברכת המזון. כל הדברים האלה, כל השכחות האלה מצויות כשאדם אומר את ברכת המזון בעל פה, כשאדם אומר מתוך הברכון, לוקח סידור, בדרך כלל מדייק, אומר את הכל בצורה יפה, בצורה מדויקת וזה מה שרצוי לנוג ולעשות לעולם. אדם שקונה ענבים כיום אדם שקונה כיום ענבים בדרך כלל 99% מהענבים שבאים פה לירושלים באזור שלנו זה מהענבים שגדלו בתוך הקו הירוק מקום שכבשו עולה בבל מה זה כבשו מה זה קו הירוק אני לא מתכוון קו הירוק מה שהשמאלנים אומרים אלא אם הביאו את זה מחברו מבחינתנו זה נקרא קו הירוק חברון עליבה דקולעלמה כבשו גם עולה בבל כמעט כל הענבים שבאים לכאן כולם באים מהאזור שלנו לא מצוי שיביאו לך מחבל עשה מהדרום הרחוק או יביאו לך מאזור נהריה יביאו עד כאן מה שיש להם בנריה אוכלים את זה בנהרע ולכן אם קיבלת ענבים כאן הערבי ידע אותו הגוי ידע שאתה קונה ארגז לא בשביל לאכול אלא בשביל לעשות מזה יין בשביל לשתות. הערבי ידע, אם כך הגמר מלכה היה אצלך, סחטת, עשית יין, אחרי 40 יום אתה מפריד בין החרצנים והזגים. ההפרדה הזו היא נקראת גמר מלאכה. הגמר מלאכה היה אצלך ולכן אתה לא יכול לשתות מאותו היין אלא אם כן תפריש טומות ומעשות. ואף על פי כן, למרות שאתה חייב להפריש טומות ומעשות, אתה לא חייב לתת ללוי ולעני. יכול לברך אבל השאלה היא למה לא צריך לתת לשלם ללוי ולעני הגמרא מרן השולחן ערוך בסימן שנא סעיף ד מסבירים לנו הלשון של הגמרא אתנן מכוח גברה דלא מצית שתעויהי דינה בעדה מאיפה אני לקחתי את הענבים האלה מהגוי אתה תגיד לי לוי היית יכול לקחת מהגוי מעשה ראשון או מעשר רעני ולכן כיוון שזה בא מהגוי זה הדבר היחיד הרווח היחיד שאתה עומר בפה מעשה ראשון בצד צפונו להפקיע מזה דין טבל אבל לא צריך לשלם בפועל את המעשה ראשון ומעשה ר זה הרווח שיש לך לגבי היין אבל יש חובה להפריש טומות ומעשות אלא אם כן אם הגביא את הענבים למכור בשוק מחנה יהודה ענבים למאכל ענבים טובים מאוד שאנשים קונים אותם בדרך כלל מאכל ואתה שינית עשית במקום ענו מאכל לקחת עשית מזה יין וזה הגמרא מלכה כבר היה אצלו ממילא אתה פטור מהפרשת עולות ומעשות גם אחרי הסן כך גם לגבי זיתים אם האדם הזה לקח זתים מהגוי ועשה מהם כבוש מחלל לקח מהזתים האלה ועשה זתים חמיצים לא חייב ולא תרומות ולא מעשות. אבל אם הגוי הזה ידע שאתה לוקח את הזתים לא בשביל לאכול אלא לעשות מזה שמן. שחד ועשה מזה שמן אחרי ההפרדה, אחרי הסימן צטרך חייב להפיל תומת המעזור. בדיוק כמו שאמרנו לגבי הענבים גם לגבי הזתים שניהם אותו דבר. תראו תשובה ארוכה באבי עומר חלקה. שמה אבא מציין את דברי הפוסקים בדבר הזה. מחלוקת בן רבנו הארי נשאר הפוסקים לזו המסקנה להלכה למעשה זה די גם הפלחה אני עשיתי אותם שקחתי לא צריך בעצ הגמר מלאכה הוא ברגע שהותו הפרדסן ממלא את הארגז וסוגר את הארגז גם בענבים וגם בזתים שניהם אותו דבר נחזור לעניין הברכה על הזתים בורא פרי העץ עלשי וצינו להפריש תומות ומעשרות כן כל אדם שיש לו פירות או ירקות שהן תבל ודאי באו ממקום שבוודאי כבשו על בבל לפני שאתה מתחיל את הנוסח יותר מאחד ממה שיש בידי וכולי לפני כן כיוון שזה טבל ודאי תברך בשם מלכות מלך העולם וציונו נפשטומות ומעשרות ומיד אחרי זה אתה ממשיך ואומר יותר מאחד מ100 זה המצווה אתה מקיים כאן מצווה מדרבנן ולכן לכתחילה צריך לברך לא ידע משום מה לא ברך ואמר את כל הנוסח ברכות לא מעקבות ההפרשה חלה מה שהפריש תרומות ומעשרות כדעת וכדין ההפרשה חלה זה לא צריך חלילה לחזור עוד הפעם אלא מיד דאבה הרב שגנ מה 10 דים והבוי זה שוקח ש יין אז הוא אתחל שהגיע לכילה כן גם בזה לא חייבים ש מספר מספר אחד שלי יש הבקר לעשות כן זה נקרא הפקר ולא חייב לא בתרומות ולא במעשר יש בכמה שכונות בירושלים שעריאת ירושלים נטעה עצה זית יש גם באזור גילו בכמה מקומות שהם נטעו הארייה לא מתנגדת שתקטוף את אותם הזתים. אין להם עניין לשלוח את הפקדים של הערייה שהלכו לקטוף מזה. אלא הכל מה שהם מקפידים שאדם לא ישבור את העץ. יש כאלה כדי לקחת את הזית אז הוא משקיב את העניב, שובר את הענב כדי לקחת את הזתים. בזה הם מקפידים מאוד. הם משקיעים כסף ובוודאי אינם רוצים שתשבור להם. אבל לקחת את הזתים אין להם שום התנגדות ולכן כל זה בגדר הפקר הפקר מעיקרה פטור לא מתרומות ולא ממעשות כך למדנו ממה שאמרה התורה ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך למה אני צריך לתת ללוי מעשה ראשון למה אני צריך להפריש תומות ומעשרות הלוי אין לו חלק מן החלים אחם לא קיבלו חלק בארץ לכן תיתן למעשה ראשון בהפקר כמו שאני לוקח מההפקר גם הוא יכול לקחת ולכן הפקר פטור לגמרי מתאומות ומעשות הדוגמה שהבאנו מה שאמרת בדוגמה הזו לגבי הזתים מי שכתף מהזתים האלה עשה מזה מחלל או שמן או דבר אחר אין בעיה לא צריך להפריש לא תרומות ולא מעשות כיוון שהכל בחזקת תפקר לאו דווקא לגבי הדוגמה הזו אלא גם אדם פרטי שהפקיר יש הרבה הרבה אנשים פרטיים שהם לא רוצים שיקשלו אנשים ויכלו מאותם הפירות שיהיה גזל. הוא יודע שהילדים לפעמים באים ועולים על העץ וכוטפים אז הוא מעיקרה אומר שכל הפירות יהיו הפקר. מי שהפקיר דבר כזה אפילו אם הוא בעצמו כשהפירות האלה גדלו הוא לוקח ואוכל לא צריך להפריש לא תרומות ולא מעשות כיוון שהכל מעיקרה היה הפקר. אין בדבר הזה שום חשש. גם אם הערה לא מסכימה אנחנו אומרים יכולים להגיד דינה עם אצי דינה ואז מה הם לא מסכימים הראשונים כשדענו בנושא של דינה דמלכותה הראשונים הבדילו בין דינה דמלכותה אם אתה צריך לשלם מס או לא אבל בדברים של קרקעות דבר שמחובר שמה הדבר שונה ראיה לדבר נניח היה קרקע דירה אוח חנות באזור שיש צומת והצומת הזה היה צר מאוד אי אפשר היה לנסוע כל בוקר יש שרה פקקים באה הערייה מפקיעה את המקום הזה נותנים לו כמה אגורות כמה שקלים ומפנים אותו מרחיבים את הצומת האם אסור לך לנסוע באותו צומת אם תאמר אין דינה דמלכותה דינה מה שהם עשו שלא שילמו לו את הכסף הנכון אז זה גזל אם זה גזר לך אתה נוסע שם זה שייך לראובן ורובן אומר שיש טיסה שם מישהו יגיד לך שאסור לך לנסוע כאן זה קרקע בקרקעות יש להם יותר כוח ויותר עוצמה זאת זאת ועוד לא רק מצד הנקודה הזו אלא תשאל את כל תושבי ירושלים אתם רוצים שיהיה לכם עצים יפים אם זה בגילו או בכל מקום אחר בירושלים כולנו רוצים כאן זה לא דבר שהם עושים נגד הרצון של הם משרטים אותנו חלק מהמס כמה אחוזים קטנטנים מהארנונה שאתה משלם עושים מזה את אותם העצים בוודאי שכל העם כולם מעוניינים בדבר הזה להיפות את ירושלים שבירושלים יהיו אותם העצים ולכן גם אם הגיע זמן קרוב לחג הסוכות ואתה רוצה לכתוב מאותם העצים שהערייה נטעה אם הוא גוזם בצורה שזה רא לעץ האדם לזה אגרונום יודע מומחה והוא גוזם בצורה טובה למה לא תעשה תעשה ותסכך בזה אבל רוב האנשים לא למדו את המקצוע הזה רוב האנשים שגוזמים חותכים הרבה פעמים הם מזיקים לעץ כשהוא מזיק לעץ הוא מזיק לכולנו לא שהוא הזיק לראש הערייה של ירושלים מי זה ראש הערייה אנחנו לא שואלים אותו שואלים את האזרחים יש לך פה חצי מיליון יהודים בוודאי שחצי מיליון יגידו מה אתה עושה? למה אתה הורס? השקענו על זה 1000 שק כדי לנטוע את העץ הזה. מה אתה הורס את זה? נכון שהוא מתכוון לדבר מצווה אבל זו מצווה הבאה בעבירה בוודאי שאסור לו לעשות כדבר הזה ספק איסור דאורייתא. לכן כאן זה לא קשור למחלוקת המפורסמת אם דינה דמלכותה דינה או לא. צריך להיזהר ולהזהיר גם את האחרים שלא יעשו כדבר הזה. אתה צריך לזכר שיעשה את הדברים בדרך היתר. בדרך כלל העיריה שולחת את האנשים שכן מומחים יודעים איך לגזום והם חותכים מאותם העצים שזה לא יזיק להם ומחלקים את ההסכך הזה בחינם לאותם האנשים שילך ויקח מאותו הסכך בחינם ולא יזיק לעצים זה לא קשור לנושא של דינה דמלכותה כאן הליבה דיקול העלמה גם מי שסובר שאין דינה דמלכותה דינה בארץ ישראל מודה לגבי הפרט הזה ולכן צריך למחוט באותם האנשים שלפני לפני החג הולכים ועים כדבר הזה. לא רק אם זה עץ יעשה פרי, אפילו אם זה עץ רק. גם בעץ שרק, דבר ששווה כסף ואתה משחיט אותו, מאבד אותו, גם בזה יש לנו את האיסור של מה שנקרא בפרשת השבוע הזו, לא תשחיט את עצה למד חלב גרזל. כי האדם עץ יבוא מפניך לצורך. כל דבר יקר, כל דבר שווה כסף ואתה הולך והורס ומשחיט ומקלקל, יש בו איסור צריך להוכיח את אותו האדם שלא יעשה כדבר הזה. אני חוזר לנושא הזכרנו שצריך להזכיר מעין המאורע. אדם ששכח לא אמר מעין המאורע, המשיך כי אתה טוב מטיב לכל ועוד לך על הארץ על המחיה. ברוך אתה הגיע עכשיו ונזכר שלא אמר רצה וחליצנו מה הדין מחלוקת בין מאמר מרדכי לבין שאר האחרונים והמסקנה כדאי שיחזור ויתקן אפילו שהוא אמר ברוך אתה עדיין לא אמר שם שמיים ולכן יש לו אפשרות לחזור ולתקן יאמר צבע חליצנו ויתקן כדי שיהיה הלבד כולע עלמה