עיקר וטפל בעוגות ותַעֲרוֹבוֹת – שיעור הקמח הקובע את הברכה

- - - לא מוגה! - - - 

 אבל אם הוא שם, אם הוא שם מעט, לא שם הרבה, מה המטרה שלו במה שהוא שם קמח? רק בשביל להדביק את זה. עוגת הגבינה לא עומדת טוב אם אין קמח. ולכן גם הגברת בעלת הבית בתוך הבית 8 10% קמחיסמה כדי שעוגת הגבינה תעמוד יפה. בקונדיטוריות היום בעוגות קרם הם משתמשים בדברים אחרים כדי להעמיד. יש אפשרות או באבקת חלב, זה מעמיד יפה, או בג'לטין, יש להם פטנטים אחרים, אבל הטוב מכולם והזול מכולם זה הקמח. בפרט בקיץ אתה עושה עוגת קרם לחתן ולקלה, שלוש קומות, מהחום, אם המזגן לא טוב שם באולם, זה יתחיל להתמסמס. הם חייבים לשים שם גם קמח. נגמר האירוע אחרי יומיים באים עושים שמה מסיבת שבע ברכות והצלם עומד נו עכשיו החתן והכלה הפרסו לנו את העוגה טוב אחרי התמונות צריכים לאכול גם נו מה הברכה על אותה עוגה שוב גם כאן לחול אותו כלל ואותו דין אם זה נעשה רק בשביל להעמין סך הכל 10% בלשון חכמנו להדביק מברכים על העוגה הזו שהכל אבל אם הוא שם שמה בעין טובה שם שמה יותר מ-17% קמח צריך לברך על זה מזונות עם אותה קונדטוריה שעושה את העוגות האלה ימסרו לנו את המספרים המדויקים כמה קמח זה הכל עלינו לדעת את כל ההלכות האלה בצורה ברורה בלי ספק אבל לא תמיד בעל הקונדיטוריה מוכן לגלות לך את הסוד המקצועי הרבה פעמים צריכים לשאול את המשגיח של הבדת המשגיח של הבדץ אתה אומר לו אני לא צריך לדעת את כל המתכון אני לא מתכונן לפתוח קנדטוריה תגיד לי רק כמה קמח כדי לדעת מהברכה ואז אם הוא אומר לך יותר מ-17% אין לך בעיה אתה מברך על אותה העוגה בורא מיני מזונות עליבה דכולע עלמה אבל אם ענו לך שיש שמה 13 14% בין 12 וחצי לבין בן 17 בשטח הזה ביניהם יש לנו מחלוקת גדולה בפוסקים הוויכוח המחלוקת היא כך בגמרא הגמרא בערובין פ לא מדברת על אחוזים אלא הלשון של הגמרא שם בערובין פב כזית בכדי אכילת פרס כמה זה מחלוקת רבי יוחנן בן ברוקה וחכמים הרמבם פסק סק כמו רבי יוחנן בן ברוקה לפי רבי יוחנן בן ברוקה זה שלושה ביצים חכמים אומרים לא זה ארבעה ביצים יש לך כזית בכדי אכילת פרס הרי בכל ביצה יש שני ביצים אם כך לפי הרמבם אתה אומר יש שלושה ביצים מתוך זה כזית אחת כמה זה אחד משש אחד משש זה 17% רש"י לא הלך בד בדרך הזו רש"י אמר לא ההלכה כמו חכמים שכזית בכדי אכילת פרס זה ארבעה ביצים אם זה ארבעה כמה יש לך כמה כזיתות יש בארבעה ביצים שמונה אחד משמונה יוצא לך בדיוק 12ח5% לזכור את המחלוקת הזו שלא נשכח האותיות כמה אותיות יש בשם של ראשי שלמה ארבע אותיות ארבע ביצים כמה אותיות יש בשם של הרמבם משה שלוש אותיות שלוש ביצים זה כדי לסגור להלכה הרשבש אומר הנושא הזה נשאר פתוח מחלוקת בראשונים וזה מחלוקת שקולה כך הוא נוקט מרן לא נקט כך מרן בכמה וכמה מקומות פסק לנו הלכה למעשה כדעת הרמבם בהלכות עירובי חצרות בסימן שסח חלכות עירובי תחומין בתהלכות כיפור תרב סעיף ד כל המקומות האלה מרן פסק הלכה כדעת הרמבם ואף על פי כן מקום אחד ויחיד מרן הלך כדעת ראשי סימן תריח סעיף ז שם מרן כתב לגבי חולה שיש בו סכנה כדעת ראשי אני אפרט ההלכה היא גם חולה שיש בו סכנה אסור לו לאכול הרבה בבת אחת שיאכל פרוסה אחרי פרוסה יפסיק 10 דקות בין פרוסה לפרוסה. קם בבוקר השקם בשעה 7 נטל ידיים ברך ברכות השחר נוטל ידיים מברך על הסנדוויץ' הראשון המוציא גמר את הראשון לא יתחיל עם השני אם יאכל מיד יעבור על איסור כרת נכון שהוא חולה שיש בו סכנה אבל הוא חייב למעט עד כמה שאפשר באיסור ולכן אתה אומר לו תחכה 10 דקות עוד 10 דקות תתחיל את הפרוסה השנייה עוד 10 דקות שלישית וכן הלאה ה10 דקות האלה זמן הליבה דראשי ארבע דצים אם אתה הולך לפי הרמבם במקום ארבע שלוש אז לא צריך לחכות 10 דקות אפשר לחכות רק שבע דקות וחצי ומיד אחרי זה יוכל להתחיל יהיה לו את האפשרות לבוא ולאכול את הפרוסה השנייה מה מרן פסק מרן פסק שם שצריך ארבע ביצים 10 דקות. זה מה שמרן כתב שם. שואלים פרח שושן מכל האחרונים סתירה בדברי מרן. הרי מרן סובר כהרמבם. התשובה אומר הרב פרח שושן מרן חשש חומר איסור יום הכיפורים אתה יכול בקלות רבה להחמיר. למה שלא יחמיר? ולכן מרן פסק לחומרה. זאת אומרת חולה שיש בו סכנה לא צריך לחכות עד הצהריים כבר הוא הולך למות ואז הוא התחיל לאכול. לא. אלא הרופא אמר יש סכנה. הרב פסק לו שהוא חייב לאכול. איך שהוא קם בבוקר הוא מתחיל לאכול. הוא לא צריך לחכות עד שיגיע לשערי מוות. אז מה ההבדל? אם הוא יאכל מהר מהר הרבה בכל שבע דקות וחצי או שיחכה. מחכה פרוסה הראשונה עברו 10 דקות עד 10 11 הבטן שלו תהיה מנאה. ספק אם בחול הוא אוכל כך הרבה. ולכן כאן אין לך מה להפסיד. סך הכל צריך סבלנות לאכול לאט לאט אז תיתן לו את החומרה גם לליבה דראשי כך מתרץ פרח שושן אם נלך לפי הגישה הזו אז יכול להיות שגם כאן מרן היה מראה הוראה אולי גם כאן מרן היה חושש לדעת ראשי ולכן אולי גם פה מרן לא יפסוק בוודאות כדעת הרמבם כך שאתה צריך מה-12 עד ה-17 כל זה לענייננו בנושא ברכות זה עדיין סימן שאלה. כל זה ספק גדול. מה עושים להלכה? למעשה כל אחד ילמד בתוך ביתו או פחות מ-12 או יותר מ-17. לא להיכנס לספק למחלוקת הזו. אבל לא תמיד שואלים אותנו. אתה מתארח בבית פרטים, מביאים לך עוגה כשרה למהדרין. בעלת הבית, אישה יראת השם, הכל בכשרי בדץ. אבל אתה שואל אותה כמה קמח שמת? ואז היא מתחילה להגיד לך שמתי שלוש ביצים, שמתי כף שמן, רבע חבילה מרגרינה. מתחילה לספור את כל הדברים. אתה צריך לתרגם את זה לגרמים. נו, אחר כך כמה קמח שמת? אתה בודק? אתה רואה הקמח שהיא שמה זה בדיוק 15% מה עושים? לפי ראשי צריך לברך מזונות לפי הרמבם שהכל שם אין לי כל כך פחד גם אם אני אמרתי כדעת הרמבם אמרתי שהכל נהיה בדברו האם היה כאן איסור ברכה לבטלה לא בוודאי שלא היה כאן שום חשש גם ראשי מודה אם אמר שהכל יצא על הכל אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא אין לנו פחד אין לנו שום בעיה איפה אתה מסתבך אכלת הרבה אכלת ונהנית ת ושבעת מזה נו עכשיו ברכה אחרונה מה מברכים לפי ראשי צריך לברך על המחיה ואם תברך נפשות אולי הברכה לבטלה לפי הרמבם צריך לברוא נפשות ואם תאמר על המחיה ברכה לבטלה מה שתעשה אתה לא גומר פה אתה מסתבך ולכן כדי לא להסתבך לכן אמרנו עדיף שאדם לא יכנס למחלוקת הזו היום הדור החדש של אנשים יודעות כולן לקרוא ולכתוב אפילו בלי בלי נקודות הם קורות גם עיתון ראיתי אבל דבר אחד שהם חלשות זה הנושא של ההלכות תראה הבנות בבתי הספר לומדות הרמבן על התורה לומדות מחשבת ישראל הקוזרי ספר איוב הרבה דברים הן לומדות ותראה גם ספר התהילים תמיד בכיס שלה יושבת הגברת הזו באוטובוס וקורה תהילים הכל טוב ויפה הכל נפלא אבל העיקר קר שבעיקרים הלכות האם כל זה מצווה שהזמן גרמה של נשים פטורות לא ודאי שגם אנשים אמורות ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את הלכות ברכות היא שמבשלת את המרק ירקות עם האטריות היא שעושה את העוגה היא צריכה לשים לב לדברים האלה לא לסבך אותנו ולכן אחרי שהיא גמרה להכין את הכל יש לה נניח עכשיו בכל התערובת חצי קילו עכשיו היא באה להוסיף קמח. אם היא תוסיף רק 14, 15% היא מכניסה אותנו למחלוקת. מה יהיה עם הברכה האחרונה? ולכן תגיד לה או שתעשה תוספת של קמח רק 60 גרם. יהיה לך רק סך הכל 12% או פחות. בזה ליבדקולע עלמה שהכל ועל העוגה הזו בסוף ברכה אחרונה נפשות או היא אומרת לך לא העוגה לא תעמותו והילדים גם אוהבים הרבה שיהיה קמח היא רוצה שיסבעו שלא יהיה כמו אותו המשל השועל שיצא מהקרם רעב ולכן היא אומרת אני רוצה עוד בסדר שתשים עוד במקום 60 שתניח 100 גרם ב100 גרם יש לך כאן יותר מ-17% קמח לבדקולעלמה מזונות ועל המחיה בזה פתרנו את הבעיה אבל אם האישה הזו שמה לנו 75 גרם 77 גרם אתה שואל אותה למה את שמה 77 אז היא אומרת לך המתכון הזה אני שמעתי ברדיו ושמה אמרו לשים 77 גרם טוב מי אנחנו שנחלוק על הרדיו שמה זה בת קול ישר מהשמיים איך אנחנו נחלוק אבל תגיד להגברת נכבדה במקום 75 אם תשים 85 לא יקרה שום דבר העוגה תהיה טובה וטעימה מאוד וגם הברכה תהיה טעימה מאוד שנוכל לברך כעוג תוסיף עוד קצת תעבור את האחוזים האלה 16 או 15% אלא אנחנו רוצים שיהיה כזית בכדי אכילת פרס כדי לצאת ידי חובה עליבה דקולעלמה לא להיכנס למחלוקת הזו כך גםיות. אמרתי קודם, היא דואגת על הילד. הילד רוצה לאכול, הוא רעב עכשיו את הפרוסה. הוא לא אכל בבוקר. אני הכרתי סבתא שהיה אצלה נכד, אמא שלו הלכה ללדן והילד הזה החזיר את הפרוסה ביום שישי. יום שישי הוא לא אכל. זו הסבתא אחרי הקידוש הוציאה את הפורסה שמה לידו, אמרה לו, "לפני שאתה אוכל מכל המעדנים, קודם כל תאכל את הפרוסה הזאת. הייתה אישה חזקה, סבתא שיודעת לחנך. טוב, היום האמהות אין להם את האומץ הזה לתפוס את הילדים בשיניים כמו שאומרים. טוב, אנחנו מוחלים להם אבל אני רוצה לשים מקרונים כמה? לא יותר מ-12% אלא פחות. ואז נוכל לברך על המרה כירקות אדמה. אם היא רוצה יותר שיהיה יותר מ-17. אם היא תשים בפועל היא תשים לנו 14 15% זה מחלוקת ואם קרה הדבר אתה מתארח אצל אנשים אתה לא הבעל הבית לתכנן כבר אכלת מעוגה כזו מה עושים לגבי הברכה הראשונה אמרנו שהכל פותר את הכל מהעם ברכה אחרונה להלכה לא יברך לא נפשות ולא על המחיה ולמה אמרתי אם יברך נפשות לפי ראשי זה ברכה לבטלה אם יגיד על המחיה לפי הרמבם זה ברכה לבטלה ולכן לא יברך לא זה ולא זה. המגן אברהם אומר שיברך נפשות. ולמה המגן אברהם סובר? כמו שברכת שהכל פותרת הכל ברכה כוללת. גם ברכת בורא נפשות גם היא ברכה כוללת שפותרת את הכל. ולכן הוא מצרף גם את הטריות לתפוחי אדמה. הכל ביחד. ואם אמר על הכל בורא נפשות יצא עוד מאחרונים הבאר ועוד הלכו בדרכו של המגן אברהם כך כותב להלכה בן איש חי אור לציון ועוד אבל יש חולקים יש הרבה אחרונים שחולקים תראו תשובה ארוכה בזה בספר יפה שעה של הגאון רבי מחלוף הבוחסרע הוא אומר שיברך נפשות אבל יבי העומר ועוד אומרים שלא ספק ברכות להקלה אנחנו כוחדים ולכן העצה היא כשאדם הזה כבר כבר נקלע לבעיה הזו הפתרון הוא יאמר כך ויברך דוד יאמר את כל הפסוק אבינו מעולם ועד עולם מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן בדרך הזו הוא פותר את הבעיה למה כאן הוא לא אמר חלילה שם שמיים לבטלה כאן הוא אמר פסוק מדברי הימים ולכן רק על ידי העצה שאמרו הצלח פרי תבואה פתחי תשובה יורה דעה סימן שכח הבן איש חי ושאר אחרונים רק עם העצה הזו אתה יכול לעקוף את המחלוקת אולי תצא ידי חובה אבל לברך בהדיה בורא נפשות או על המחיה יש לנו בעיה ולכן אמרנו שכל אדם בארוחת ערב שיושב עם אשתו לפעמים לומדים פלא יועץ זה נפלא ללמוד כל לילה קטע מפלא יועץ זה דבר גדול אבל אחרי פלא יועץ תסביר לה את ההלכה הגמרא לא אמרה אחוזים אנחנו תרגמנו את זה לאחוזים תגיד לה לא יותר מ-12 וח אלא לפחות ואם את רוצה להוסיף יותר, אם כבר אז כבר תוסיף שיהיה יותר מ-17% בין אם זה בתערובת של העוגות, עוגת קרם, עוגת טורט, עוגת גבינה, בין אם זה בתערובת של המרק שהיא שמה שמהטריות קוסקוס שקדי מרק וכ יוצא בזה. יש עוד דבר שנקרא היום בשם קורטונים. זה לחם פרוס בצורה של קוביות קטנות. גם על זה הברכה כשאדם שם את זה במרק בורא מיני מזונות. שוב, כל זה אם שמת בצלחת, יש לך יותר מ-17%. אבל אם האדם הזה הוא פוחד להשמין, הוא לא שם בתוך המרק ירקות הרבה, אלא סך הכל הוא לקח קוביה אחת לטעום. טעימה בעלמה. בגלל קובייה אחת הוא לא יכול לברך מזונות ועל המחיה. שוב, אם יהיה לך יותר מ-17% הברכה מזונות, אבל באמצע 15% עוד הפעם הוא מסתבך. ולכן שלא יכנס לבית הספק אלא תהיה לו את המידה הנכונה כדי לעקוף את כל המחלוקת ולצאת ידי חובה עליבה דקודה עלבה ניקרים כמו של תורות שרואים קוביות של בננה קוביות של תפוח לברך על כל מין ומי זה לא תערוג לפי לפי הבן איש חי בשם האחרונים מברך זה לא מעורב פה היתריות שאתה שם אותם זה מתערב עם התפחי אדמה יש בסדר אבל היתריות האישה מערבבת את זה לוקחת את המצקת הגדולה ומערבבת כדי שלכל אחד יהיה גם טריות אם ישאר גוש אחד במקום אחד אז רק אחד יאכל טריות היא מערבבת את זה ולכן אמרנו אם יש 17% אין לך בעיה אתה יכול לברך מזונות ועל המחיה 127% מה שזכ גב של 17% בכל מקר לא ב שהכל או מזונות זה מעשה אותו אותו מעמד של זה לא בדיוק אותו מעמד אלא גם אם ברך בורא מיני מזנות בדיעבד יצא לפי דעת מרן בכסף משנה נשמת אדם ועוד כל דבר שיש בו קלוריות חוץ ממים ומלח על כולם אם אמר בורא מיני מזונות יצא כך משמע גם מדברי הפרישה אבל יש חולקים על הקטע הזה מה שאין כן לגבי ברכת שהכל שמה עליבדקולע עלמה אם אמר על הכל אם אמר שהכל נהיה בדברו שיצא ידי חובה זה ההבדל בין שניהם לכן נתנו עדיפות קצת לשכל שם אין מחלוקת במזונות נכון שרוב הפוסקים הלכו כמרן אבל יש לך עדיין מחלוקת ולכן אם המתכון הזה אומרים לך 15% אמרנו העצה טובה בלכתחילה שהכל ברור שאם אמר מזונות ודאי שיצא אני לא אומר חלילר על דעבד ולכתחילה עצה טובה שהכל איפה אתה נתקע עם הבעיה של ברכה אחרונה. ולכן כל אחד ילמד לאשתו, לבנותיו שידעו את ההלכה כדי לא לסבך אותנו. ואם שואלים אותנו כמה אחוזים יש, מה המתכון? אז האישה שהיא חכמה ונבנה ויודעת הלכות היא אומרת יש כאן יותר מ-17% הברכה מזונות. יודעת לפסוק, פוסקת כהוגן וכך ראוי שכל אדם יזכה וילמד וירביץ את תורת הלכות ברכות גם בקרב הנשים שהן עוסקות במלאכה הזו. יש חלק מהבדצים שמשתדלים, עושים השתדלות. כשהם יודעים בוודאות מה האחוזים הם כותבים על האריזה כותבים הברכה מזונות או שהכל. לפעמים הם יכולים לדעת. לא תמיד ולפעמים הם עצמם נבוכים ולכן לא כותבים לנו כלום. אם יש לך איזה אחד מבפנים, איך אומרים מרגל? אותו האדם שנמצא לפניי ולפנים ועוסק בתערגת הזו, הוא יגיד לך את האמת כמה כמה חמסמים. ולכן בדרך כלל, אני לא אומר את זה בוודאי, אלא ניחוש בדרך כלל הברכה היא מזונות. אבל צריך להשתדל לבדוק של 17 אדם שאכל עוגת גבינה שיש בה 17% קמח יברך בסוף על המחיה ועל הכלכלה לגבי דוגמה של בורקס אני רוצה כזית נטו הגבינה או התפוח אדמה לא מתחבר לשיעור של כזית. למה? כי שם הגבינה ניכרת בפני עצמה. התפוח אדמה ניכר בפני עצמו ולכן אני רוצה נטו. אבל מה שאין כן לגבי עוגת גבינה אתה מערבב את הקמחים הגבינה הכל מעורבב. זה לא מופרד אחד מהשני. אותו דבר גם בעוגת טורת הכל ביחד. ולכן אפילו שאין שמה רוב יש שמה רק 30 40% אכלת כזית וכאן הכזית הוא ברוטו יברך על המחיה יש בזה מחלוקת זה לא מוזכם תראו את דברי הפוסקים גם מכף החיים על המקום אור לציון ועוד מאחרונים אבל מעיקר הדין מי שירצה לברך על אותה העוגה יברך על המחיה כיוון שהיה כאן בוודאי יותר מ-7% 17% קמח יוכל מעיקר הדין לא רק לברך ברכה ראשונה מזונות אלא גם ברכה אחרונה על המחיה. אני אומר את הדברים בצורה כוללת. יש דברים אחרים שבמאפייה שמים קמח תפוחי אדמה קונפלור. לפעמים יש בזה מעלות אחרות ולכן הם לפעמים בגלל הטעם או סיבות אחרות שמים גם קונפלור. קונפלור הברכה שלו עוגה כזו שהכל הוא בורא נפשות. על כלפור אין הבמנה על קמח תפחי אדמה לברך בורא מיני מזונות אין שום ואמנה בכל זה דבר אם יש בתפוח אדמה לבד שיעור בורא נפשות ואין על המחייה לברך בורא נפשות לפחות כן בזה אין לנו בעיה את כל לברך בורא נפשות הרב אמר אם אנחנו ב1% שבו בבורא נפשות אמרתי בורא נפשות אבל לא בצורה רגילה אלא בהקדמת ויברך דוד בשיעור הקודם לפני שבוע שהרב אמר אם יש לך ספקונה למשל עוגה או תפוח ספק פה ספק פה אז לא מברך בכלל לא מברך הכוונה היא בלי ההקדמה עם ההקדמה של ויברך דוד אתה כן אתה מכוסה אין לך פחד מברכה לבטלה יש לך חברת ביטוח שמבטחת אותך מפני סיכוני שפ ספק ברכה לבטלה זה העצה שאמרנו אותה עשרות פעמים וגם כאן היא יכולה להועיל לנו וזה מה שצריך לנהוג ולעשות בכל אותם הדברים שיש לנו עליהם סימני שאלה כשאין לאדם ברירה לא תמיד הוא יודע את המתכון לא תמיד הוא יודע ממה זה עשוי אז העצה של ויברך דוד פותרת אותנו מהבעיה האמורה בספר מנחת יצחק בחלק ה בהקדמה הוא מספר אומר הייתי במנצ'סטר הוא היה שמה בגות הוא עשה הרבה הרבה פעולות אבל הייתה שמה קהילה קטנקטנה הזמינו אותו לפני 35 שנים אחרי שנפטר הגאון הרב וינגרייז שיבוא ויהיה כאן אף בית דין של העידה החרדית טוב מזמינים אדם הוא עולה בדרגה כאן בירושלים בארץ ישראל יש להם הרבה אנשים יש להם מאות אלפים שסרים למשמעתם אדם מקבל משר צרה כזו עולה דרגה צריך לכאורה לברך שהחיינו אומר היה לי ספק הוא מציין שמה בהקדמה את כל המראה מקומות מספק הוא אומר ברכתי בצורה הזו ויברך דוד גם שמה הוא עשה את העצה הזו שהחיינו והקימנו והגיענו לזמן הזה ציין את הפוסקים שאמרנו כך הוא עשה יש שמה עצה אחרת במקום זה אתה יכול להביא פרק חדש לברך על הפרי החדש שהחיינו כשיתנו לך את הכתב מינוי נותנים לך את המסמך הרשמי תאמר שחיינו גם על פרי החדש ותפתור גם את המשרה הרב אחרי זה אמר לתלמידים שלו אחרי כמה שנים שאם הוא היה יודע תקראת מה הוא הולך אומר לא היה מסתפק אם נברך שהחיינו אומר הוא לא היה צריך לברך דיין האמת הוא לא הסתדר עם הקנאים כאן הקנאים כאן לא היו בראש שלו מה שנקרא ועשו לו צרות ירדו לחיים שלו. פעם הזמינו לו בשתיים בלילה אמבולנס, פעם הזמינו לו משאית עם א בלטות וכן הלאה. עשו לו צרות צרועות ירדו לחיים שלו. הוא אמר, אני עברתי פעם שואה שם. אומר, עברתי עוד הפעם פה בירושלים אומר, אני חשבתי אני אבוא לכאן. ירושלים עיר הקודש, עיר גדולה של חכמים וסופרים. אני אהנה מהחיים, נוכל ללמוד תורה בנחת. אבל קפץ עליו כספו של אותו החוג ועשו לו הרבה הרבה צרות הוא סבל מהם הוא דן שמה גם בהמשך לגבי דברים אחרים כגון לגבי אדם שקונה ספר תורה שילמתי 50 א000 דולר ספר תורה מהודר יפה מעולה גם שמה המסקנה אל תברך מצוות לאב לההנות ניתן גם פה אם האדם הזה הגיע למשרה לשם שמיים מה זה אף בית דין זה מצווה מצווה לדון גם פה מצוות לא להנות. אלא אם כן אם נאמר שם בחוץ לארץ המשכורת שלו הייתה 1000 פה המשכורת 2000 אז בגלל המשכורת תגיד שהוא לא יברך אבל לעצם התפקיד מנמר הוא מיליונר לא צריך משכורת הוא עבר שם בחינם ופה יעבוד בחינם אלא רק בגלל התואר היפה אבדין מה זה איזה מצווה מצווה עשה דאורייתא לדון ולהורות על מצווה אי אפשר לברך כמו על הספר תורה מצוות לא להנות איתנו גם פה היא גופה בספר תורה זה לא מוסכם יש מחלוקת יש תוספתה שממנה למדו הראשונים והאחרונים. תראו בספר ברכת יוסף של הגאון רבי יוסף ידיד הוא מעריך בפרט הזה יש לו אריכות דברים והמסקנה בכל אחד מהדברים האלה קנית ספר תורה תביא פרק חדש או בגד חדש תברך ותוציא את כולם ידי חובה לפני שלושה חודשים במקום הקדוש הזה זכינו וידידנו פנחס גמליאל הביא לנו ספר תורה גם ספר תורה הזה יפה מאוד מבודר ומראש הכנתי אותו אמרתי לו הוא קנה חולצה חדשה ואח שהחיינו ושמח יחד איתנו כך גם לגבי בניין בית הכנסת האנשים כולם תרמו אספו כסף ברוך השם מחר הם עושים חנוכת הבית ברוב פאר ועדר טוב הכל טוב ויפה אומר הרב או הגבאי אומר כל הקהל אתה יודע איזה שמחה יהיה להם מחר עד עכשיו היו מתפללים באיזה מחסן באיזה מקלט עכשיו בית כנסת יפה, מפואר, ממש גן עדן התחתון. למה שלא נברך הטוב והאמיתי ואחיינו? שוב, מה זה בית כנסת? בית כנסת זה לא מסעדה, לא עולם חתונות וזה לא בית פרטי שלי, אלא כל זה בית של השם, מקדש מעט. אנחנו באים לכאן ללמוד תורה ולהתפלל. מצוות לא לההנות איתנו. זו הבעיה העיקרית שיש במקומות כאלה. שוב, מה הפתרון? יעמוד החכם יאמר בכל רם אני רוצה לפתור את כל הציבור מהספק הזה שאני מברך העץ שהחיינו אני מכוון על כולם בברכת שהחיינו אדם קנה תפילין חדשות שילם עליהם 1000 דולר כל כך יפה ודע שוב מצוות לאב לההנות ניתן ולכן לא יב שחיינו אלא אם כן יקח פרק חדש וכן כל כיוצא בזה במצוות יש חובה עם הרעיון, עם הפטנט הזה. אבל אם זה טלית, תלית זה גם בגד. אם קר לך בחורף ואין לך סוודר, אתה יכול לקחת את הטלית ותתכסה בזה. זה בגד לכל דבר. אז גם טלית קטן, גם בחורף. אם במקום ללבוש פלובר, תיקח שלושה טליטות קטנות ויהיה לך במקום פלובר, אתה לובש אותו מבפנים, גם מצווה וגם מחמם. סמר רחלים. זה מחמם מצוין. ושוב זה בגד ולכן שם אין מחלוקת הלייב דיקו לעלמה לברך שחיינו תראה אפילו החתן שיש לו ספק אם צריך לברך על הכלה שחיינו או לא איך אנחנו יוצאים ידי חובה הטלית החדשה שהביאה לו הכלה מברך עליה שהחיינו מתכוון לפתור את עצמו על הכלה החדשה שקיבל פותר אותה על החתן החדש שהיא קיבלה פותר את האבא של החתן והכלה שקיימו באותו יום מצווה קחו לבניכם נשים ואיזה דנותיכם תנו לאנשים כל אחד שילם ברוך השם ולכן הוא פותר מוציא את כולם ידי חובה אפילו אם זה לילה בלילה עכשיו זה לא זמן ציצית אפילו אחי למרות הכל ניתן לו את העצה הזו שיקח ויברך שאלה באמת למה לא אנשים שואלים תראה הוא שמח וטוב לב ביום חתונתו ביום שמחת ליבו אם על זה לא יברך שחיינו על מה כן נברך על פרי קטנצ'יק על דבר כזה קטן על הדובדבן אתה אומר יברך איך שהחיינו מה על הכלה הזו הגדולה לא הלכות קטנות מביא בשם הרב אור שרגה הוא מביא את השאלה הזו והוא עונה בלשון שאלה אומר אם הוא היה יודע לקראת מה הוא הולך אז לא היה לנו ספק אבל כל אדם לפני החתונה השתחן אמר לו האישה הזו היא הכי טובה בעולם אין יותר טובה ממנה אשת חין מאמצא הוא עשה לו את כל השבחים לפי סדר א'ב ואחר כך השם ירחם. אז הוא שואל מי אמר שהיה צריך לבאר שחיינו? אולי דיין האמת. הוא ממשיך ואומר היה אחד עני מרוד שידע מראש שהאישה הזו השם ירחם אבל הוא היה כל כך עני. היה לו ברירה. האישה הזו הייתה עשירה גדולה והיא רצתה לקחת אותו לבעל. אבל הוא ידע לקראת מה הוא הולך. אז הוא אמר עצה. הוא מביא על פי ספר חסידים אומר שיברך שתי ברכות. ברכה ראשונה על הכסף שלה על אחר כך על האישה עצמה דין האמת צריך אם כן להגיד גם זה וגם זה ולכן לגבי נישואין זה דבר שאדם לא יודע זה לא צפוי אבל פרי חדש שאתה יודע זה בוודאי דבר טוב אין בו חלילה חשש תולעים השנה לא אכלתי מזה שמה אין לנו מה להסתפק ותפתור בזה את כל הבעיות האחרות שיש לנוזהם איך ש מסחצים ש על חולצה לא מברכים שחיינו בדרך כלל אבל אם האדם קונה חולצה יקרה יש חולצות של 200-300 ש₪ שאדם לא קונה בכל חודש דבר כזה פעם בשנתיים שלוש שהוא קונה על זה בוודאי אפשר לברך שחיינו הוא מרגיש שמחה אלא אם כן אם האדם הזה עשיר העשירים קונים את החולצות היקרות האלה בכל חודש, אבל אדם שהוא לא רגיל בזה, הוא עני בוודאי שהוא שמח מאוד בחולצה. כן. למה לא אפשר לברך על החולצה ברכת שהחיינו קל וחומר. אם הוא קנה מעיל, קנה מעיל חורף או מעיל אחר, עלה לו 500, 700 ש₪ בוודאי שהוא שמח וטוב לב. שוב, העשיר אולי לא מרגיש בזה שמחה אצלו. הוא קונה חליפה בכל שבוע, בכל שבועיים במקום לשלוח למכבסה ואז זה לא יראה כל כך יפה את הישן הוא נותן לעני מתנה והוא קונה חדש ולכן הוא לא מרגיש בזה כמעט שמחה הוא לא יברך שהחיינו אבל אנחנו אנשים רגילים אנחנו לא קונים חליפה בכל שבוע קולים פעם בשנתיים שלוש ולכן אנחנו כן מברכים בשם ומלכות אתה מכניס יד ימין לשרבול של המעיל מיד אתה מברך את ברכת שחיינו וכמנו ואז הוא יוכל כמו שאמרתי יוכל לפתור בזה את התפילין ספר תורה או הדברים האחרים את כולם יוכל לפתור באותה הברכה אדם מביא ספר תורה כמו שהנו בור כל מיני דברים כאלה יכול לצאת מן הסל לברך אני יש אחד שחיינו על כלים על כלים כן אתה אתה קונה כלים, קנית סת, אתה מבשל בסירים, אוכל בצלחות וכן הלאה. אבל כאן הספר תורה הזה עם התיק כולו קודש. בנית בית כנסת, מה זה בית כנסת? זה קודש. זה לא עניין של העולם הזה. כל זה עניין של העולם הבא. והביטוי שנאמר בגמרא, מצוות לאב לההנות ניתן, הפוסקים משתמשים בזה גם כאן. זה לא מוסכם. תראה בספר ברכת יוסף של הגאון רבי יוסף ידיד יש לו תשובה ארוכה בדבר הזה בחלק ב' מביא דעות לכאן ולכאן מה נעשה שההלכה היא ספק ברכות להקל ולכן אתה לא יכול לברך את ברכת שחיינו בצורה רגילה אלא אתה מוכרח לעקוף את המחלוקת או על ידי פרק חדש או בגד חדש אין לך לא זה ולא זה תגיד ויברך דוד אלהם הפתרונות לכן גם אדם שמחבר ספר עכשיו הוא מקבל את הספר מהקריכה הכל נגמר. עכשיו הוא זוכה לקבל לידו. גם כן לא יוכל לברך. תגיד, האדם הזה 10 שנים עבד על הספר הזה, אתה יודע איזה שמחה יש לו עכשיו? אני שמעתי חכם אחד שאומר, אומר, אני שמחתי יותר ממה שנולד לי הבן. עד כדי כך הוא יגע על הספר הזה הרבה וזכה לראות, ברוך השם שלו, אחי, מה זה הוצאת הספר הזה? הוא לא עשה ספר במתמטיקה או בהיסטוריה. זה ספר קדוש שאלות ותשובות על דבר כזה שהוא כולו קודש מצווה יש אומרים שהוא מקיים בזה את המצווה דאורייתא ואתה כתבו לכם השירה הזו זה השירה שלו לכן גם כאן מצוות לא נהנות מאיתנו אלא הוא שמח כל כך מגיע לו לשמוח אבל מגיע לו גם לברך ברכה בשם ומלכות בלי ספקות היינו על ידי בגד חדש או פרק חדש זו העצה היהוצה זה מה שראוי לנהוג ולעשות בלכתחילה שספר תורה הוא עצמו זה קדושה אבל אני קניתי אותו וניבד מהספר תורה הוא משמח אותי כתיק שוב גם את התיק הזה אם היה התיק הזה עומד לשימוש אתה רוצה להשתמש בו בשביל דברים אחרים לא למצווה כן אבל ברגע שאתה שם בתוכו את הספר תורה זה נהיה תשמישי קדושה אסור לך לההנות מזה לדברים אחרים אתה רוצה להניח להצניע שם כסף או דבר אחר אסור לך אז אם עוד הפעם זה מצווה אז אין הבדל אם זה מצווה דאורייתא או דרבנן במציאות אם זה עיקרו לשם מצווה אין ברכה שואל תעשה עדיר עוד הפעם שמה יש להם זמן קבוע שם אין מחלוקת הגמרא אומרת לך במסכת שבת כג פעם בשנה בלבד אתה מברך את ברכת להדליק נר חנוכה אם עכשיו אתה רוצה להדליק נרות חנוכה אי אפשר אתה חייב להמתין לתאריך כפסלב לכן הגמרא אומרת נברך שהחיינו ראש השנה אתה יכול כעת לתקוע בשופר ולברך לא המצווה היא א' תשרי ראש השנה יש איזה זמן קבוע על השופר מברכים שהחיינו על הלולב בטו תשרי שהחיינו נר חנוכה מקרא מגילה על אותם המצוות שיש זמן קבוע על זה אין מה להסתפק ברוך השם הקדוש ברוך הוא החייה אותנו עוד שנה כמו שאתה מברך על הפר החדש עברה שנה וברוך השם אני חי והגיענו לזמן הזה אז כך גם לגבי אותם המצוות על זה אין שאלה זה גמרות שולחן ערוך עליבה לכול העלמה איפה אתה תקוע בדברים האלה אך ורק לגבי מצוות שאין להם זמן היום אתה מביא לנו ספר תורה לא יכולת להביא את זה אתמול האם המצווה ועתה כתבו לכם זה רק ביא בתמוז בי בתמוז או בייג בתמוז אין את המצווה זה נוהגא כל השנה כולה אין זמן קבוע קנית תפילין. האם לקנות את התפילין זה רק היום אתה חייב? ה רק היום אתה צריך להניח תפילין. אנחנו אתמול, היום וגם אחר. לכן בדברים האלה יש את המחלוקת. ולכן אמרנו את העצות האמורות כדי לעקוף את המחלוקות כדי שנצא ידי חובה ליבה דקולה. הנפקמינה בכל המחלוקת שדיברנו על כז בכדי אכילת פרס. הזכרנו לפני חודש את דברי הרעה. אדם שאכל כזית אכל את זה מהר. מברך ברכה אחרונה, אכל את הכזית ב10 דקות, רבע שעה הפסיד את הברכה האחרונה כיוון שלא אכל לזה רצוף כמה? שוב, לפי דעת ראשי יש לו הרבה זמן באופן יחסי לפי לפי הרמב"ם הזמן הוא יותר קצר. נתרגם את זה עוגה רכה. בתוך ארבע דקות אתה צריך לסיים כזית. לפי ראשי יש לך עוד קצת זמן. גם אם הוא גמר את זה בחמש דקות, יכול לברך ברכה אחרונה. אבל שוב, עוד הפעם מחלוקת ספק ברכות להקל ולכן גם שם עצה טובה. אמרנו לפני הברכה תכבה את המכשיר. כמו שאתה בא לבית הכנסת אתה מכבה גם פה תאכל כזית בנחת בלי שישגעו אותך עם הטלפון גמרת כזית אחר כך תפתח את המכשיר תעשה מה אתה רוצה לא אכפת לי אמרנו גם לגבי יום שבת לא יתחיל מיד עם החמים קודם כל יאכל כזית מהחלה גמרת כזית אחר כך תאכל איך שאתה רוצה זו העצה לצאת ידי חובת הרעה ורוב הפוסקים גם כאן המחלוקת היא כמה זה כזית בכדי אכילת פרס האם זה יהיה ארבע דקות או חמש דקות, גם כאן אתה מסתבך עם המחלוקת הזו. כשהוא אוכל מהר בתוך ארבע דקות גמר את הכזין והליבה דקולעלמה זה בסדר הוא יצא ידי חובה לכל הפוסקים לכל הדעות וזה מה שרצוי שכל אדם יעשה בכל ימות השנה אני הבאתי דוגמה ביום שבת עם החמין מה שמצוי לנו שלפעמים מסתבכים אבל דווקא בראש השנה אלא הוא הדין גם בכל ימות השנה אדם ישים לב לפעמים הרבה שנים לא ראה את החבר יושבים לדבר יושבים יחד והחבר חבר מגיש לו כיבוד. אז הוא לוקח את התפוח עץ, פורס, אוכל 10 גרם ומדבר חצי שעה. אחר כך עוד 10 גרם. בסוף הוא גמר את התפוח עץ, אבל זה לקח שלוש שעות. לא היה כאן רצוף. אכילה רצופה לא הייתה כאן. לכן אין כאן הוא לא רשאי, הוא לא יכול לברך ברכה אחרונה, הוא הפסיד. ואם הוא רוצה לזכות בברכה האחרונה, שיאכל את הכזית בננה בתוך ארבע דקות, יאכל את התפוח עץ קצת יותר מהר. אם הוא יכול בתוך שבע דקות לאכול את הכזית תפוח עץ וכן על זה הדרך בזה יוכל לזכות לברך ברכה אחרונה אבל אם משום מה הוא לא עשה את זה לא יוכל לברך ברכה אחרונה מצד הכלל שבידינו ספק ברכות להקל אני לא יודע איך בודדים האישה שהיא שמה את התערובת היא יודעת מראש היא שמה שלוש ביצים שתכתוב לה במחברת 156 גרם וכן הלאה. תרשום כל דבר. היא שמה חצי חבילה מרגרינה. היא יודעת כמה שוקלת חבילה. 200 גרם. חצי זה 100. תרשום את כל הדברים בסוף סך הכל ואחר כך שהיא שמה את הקמח אז היא יודעת את המידה כמה קמח היא שמה. שתהיה מראש מחושבת כדי לא להסתבך. המים מתעדים באפייה. השמן כמעט ולא מתעדה. הביצים לא מתעדים כל מה שהיא שמה נשאר וכל זה חלק מהתערובת שכנגדו אתה צריך לחשבן את הקמח כמה אחוזים יש ולפי זה נדע כצד מברכים תברך גם על זה וגם לזה אמר לא שכן כל אחד הוא אין כאן עיקר ותפל זה לא מעורב ולכן אתה מברך בורא פרי אדמה על המרא ירקות ואחר כך אתה מוסיף עליו גם את האתריות אין לך בעיה