מעלת עשרת ימי תשובה - הרב שמעון רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח, היום נעסוק בשיעור מיוחד לעשרת ימי תשובה.

כתב הרב יסוד ושורש העבודה,

אות יא, העיתון, אות ה.

הנה נא ידעתי כי עשרת ימי תשובה כבעם הבורא יתברך

שמו ברוב רחמיו וחסדיו, עת מצמצו מזור,

טרף למחילת עוונות,

אף ליחיד

שישוב מעבירות שבידו.

וכמאמר רבותינו זיכרונם לברכה בגמרא בראש שנה יח עמוד א',

על הפסוק דירשו אדוני בהימצאו

עסוק בישעיה נא ה' ואלו עשרה ימים מיוחדים שמראש השנה עד יום הכיפורים, והנה

חלפו לנו ועברו שני ימי ראש השנה

ומחשבון של עשרת ימי תשובה.

והנה ימים באים ואלו הם הימים שבין כסה לבין עשור.

ועל כן ראוי לכל אדם, כותב הרב, לפעול

וליצור בעזרת השם מצוות רבות, מעשים טובים,

כדי שיהיה מוכן ומזומן לקראת האלוהים ומעשיו ישכילו לעשות הכנה רבה

אל התשובה כולה

ליום הכיפורים, הוא יום הכתיבה,

סליחה, יום החתימה של האדם.

כי כל שבעת הימים הללו ראוי שיפריש האדם את עצמו ויישב בדד ויידום.

לחקור ולחפש אחר כל פרט ופרט של סור מרע

וכנגד זה ועשה טוב.

קטן וגדול שם הוא.

אל ליבו לעזוב דרך רשע בחרטה גמורה אל העבר.

וגודר גדר לעמוד בפרץ בגדרים וסייגים לבל ישוב לכסלה עוד להבא.

ועל כן יראה בימים הללו לתקן ולעשות עליהם

תשובה בפועל על העבר בכל מה שיוכל הן בתעניות והן בשאר סיגופים.

כי כל סיגוף הן קטן והן גדול שעושה ייחשב לפני הבורא יתברך

שמו לתשובה.

הן בנתינת צדקה אף יותר מיכולתו

וכן ישתדל ויעשה תיקון כרת בלימוד כל הלילה.

כנזכר בחודש אלול.

וכן ראוי שהאדם יקבל על עצמו כבר מערב ראש השנה שלא לדבר שום שיחת חולין,

בימי ראש השנה עד סיום

יום הכיפורים כולו.

דהיינו בכל הימים הללו,

עשרה ימים מערב ראש השנה ועד מוצאי כיפור, וכן למעט בשאר דברים הכרחיים בכל מה שאפשר,

והוא מנהג החסידים הראשונים.

וכן התנהג בכל שאר מנהגי והנהגות החסידות,

אף שלא היה נוהג בהם כל ימות השנה כולה,

כי ראוי על כל פנים לאדם להתחסד בעשרת ימי תשובה האלו.

וכך מופיע בירושלמי שמביאו הטור בסימן תר״ב,

ובשולחן הערוך בסימן תר״ג בסעיף א',

בעניין של להתחסד בימים הללו במניעה מאכילה של פת עכו״ם,

כי כותב על כך רבנו הארי, זכותו תגן עלינו אמן בעניין עשרת ימי תשובה, וזה לשונו המתענה בהם והעושה בהם תשובה גמורה בכל ליבו שלא יחזור לאותן העבירות לעולם,

אז

מוחלין לו בכל יום מימי השבוע שבעשרת ימי תשובה מה שחטא ביום ההוא לעולם.

עד כאן לשון רבנו הארי.

רבנו חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי,

באות יג', פרק יג', אות א' כותב

בחודש הזה ראוי, חודש תשרי ראוי, שהאדם יתאמץ בתפילות מפני דעת תפילה היא במידה שביעית שהיא מידת ואמת.

ובתשרי נענה לו האדם אפילו ביחיד, וזהו שנאמר בתהילים קמ״ה יח״ת

לכל אשר יקראוהו באמת.

וכן,

קרוב אתה אדוני וכל מצוותך אמת.

ענני באמת אשעך וכולי. ולפי זה נתן טעם נפלא הרמב״ם

כי בחר הקדוש ברוך הוא לדון אותנו בתשרי שיש בו שבע מצוות.

האחת מצוות שופר,

כיפור,

סוכה, ארבעת המינים שבלוליו,

שהם שבע.

ולכן נקרא שביעי, כך מופיע בשולחן גבוה גם בסימן תקפד,

ולפי כן,

לפי האמור לעיל,

אנחנו מכוונים בתפילותינו לרצון שבע,

בזכות שבע המצוות הללו,

שהם הזמן הראוי ביותר,

שהם יעשו שבח.

והלל לפני הקדוש ברוך הוא לסנגר ולכתוב אותנו בעזרת השם לחיים טובים ולשלום.

ועוד כותב הרב במועד לכל חי כי עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הקדוש ברוך הוא נדרש לכל אדם השואל לו.

הוא מוצא בו כדי גאולתו לכפר עליו מאשר חטא על נפשו.

והסמכו וביקרא על הפסוק בישעיה נה״ו דירשו אדוני בהימצאו כי ראוהו בהיותו קרוב.

אלו אומרים חז״ל עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.

הזוהר כותב על הפסוק בישעיה וי״ב וירחק אדוני את האדם לבל יקובל תשובתו בשובו מחטאו אז ורבה העזובה בקרב הארץ כי העולם

רוב העולם היו מתייאשים מהתשובה ועוזבים חס ושלום לאל יתברך ולכן קבע לנו הקדוש ברוך הוא את הימים הללו שהם ימים של זמן של תשובה להתקרב אליו.

דירשו אדוני בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב.

ובימים הללו ראוי לכל אדם כל חודש אלול גם קודם לכן לשוב בתשובה שלמה ואמיתית וממילא מה שיבכה ויבקש ויתפלל ויתחרט בעשרת הימים הללו עשרת ימי תשובה רבה היא תשובתו והקדוש ברוך הוא ישליך

את עבירותיו אל הים ימנע מן המקטרגים

לקטרג עליו ויכתוב אותו ויחתום אותו לחיים טובים.

כתב הרב אלף המגן

שכתב הקדוש רבי משה קורדוברו זכותו תגן עלינו אמן שימים הללו הינם כמו ימי חול המועד ועל כן ראוי שלא יעשה בהם אדם אלא מלאכה הכרחית בשבילו והשאר יעסוק בהם בתורה בהתבודדות בתפילה ובתשובה

כי מה נואלו אלו האנשים היוצאים לפועלם ולעבודתם דבר יום ביומו כמו כל הימים

הללו שהינם ימים קדושים ואינם יודעים מה יהיה עם משפטם חס ושלום

והלא אם יביאו דינו לפני מלך בשר ודם הלא יחרד האדם חרדה גדולה

כמו אמר רבי יוחנן בן זכאי ולכן

בימים הללו יש לכל אדם להכין את עצמו ומחשבתו לשוב בתשובה שלמה לפני השם יתברך

ויסכים בדעתו שלא לשוב עוד לכסלו ולחטאו ובוודאי השם יתברך יעזרהו על דבר כבוד שמו כי כבר כתבו רבותינו וכן מופיע בספר ירעים הבא להיטהר

מסייעין לו, וכן כותב עוד הרב בספר אלף המגן בסימן תרג באות ה כתוב בספרים שלכל הפחות יאוחז בעניין הטהרה להיות זהיר וזריז להיות תמיד בטהרה בימים הללו ואפשר לא שיטבול בכל יום ויום מאלו העשרה ימים קודם התפילה וגדולה היא מעלת הטבילה באלו הימים כי טהרת הגוף תחדש את טהרת נשמתו של אדם

וכל שכן אם אדם חס ושלום נטמא בטומאת קרי בר מינן

המטמאת את כל הגוף כולו כי אז בוודאי יגיע גם כן לפגם הנשמה הקדושה כי הטומאה מפרידה

את הנשמה משורש העליון חס ושלום או כמו שכתוב בתיקוני הזוהר דיור לא שר היא על נשמת הפגומה השכינה לא שורה על נשמה שהיא פגומה

וזה מוזכר בויקרא כא יח כל איש אשר בו מום

לא יקרב סורו טמא כי ראו למה פסוק ביחד ד' ולכן יש להיזהר לכל אדם ולהשכים מיד בבוקר לטבול קודם שיאמר קריאת שמה ותפילה בטהרה כי תפילות עשרת הימים הללו עשרת ימי תשובה

חמורי טובה כראש השנה ויום הכיפורים ממש אינם חמורים מאוד

כמו ראש השנה בית הימים וכמו יום הכיפורים וזהו מוכח מרבותינו הפוסקים זכרונם לברכה ולכן

בעניין טהרת גופו ייזהר כל אדם לטהר את הלב במחשבות הטומאה וכל מידות רעות התלויות בלב

כמו כעס, עיטול, צחוק וקלות ראש וכיוצא בהם וכן לטהר את מחשבתו מכל העניינים ועיקר טהרת מחשבתו של האדם הוא על ידי שישב בטהרה אחר שטבל ואחר שיתפלל ויעסוק בתורה או כמו שכותב הזוהר הקדוש

בפרשת קדושים תחזה לא יתדכה

ברנש לעלמין אלא במילה דאורייתא הרמב״ם מביא בסוף הלכות איסורי ביאה

וכותב שם וזה לשונו יתיר מכל זאת

יתיר מכל זאת אמרו יפנה עצמו מחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחוכמה שאין מחשבות עריות מתגברות

על האדם אלא בלב פנוי מן החוכמה שהיא התורה וכך עוד כותבים

רבותינו רבותינו ישמע חכם ויוסיף לקח

ועוד כותב הרב ואלף המגן

האמור הוא רבותינו זרי הרווחה על פי המדרש בבראשית במדרש רבה ויקרא פרק ל' וקהלת רבה ופסיקתא רבתי

על הפסוק בתהילים כי עמך עשה ליכה תהילים קלד כי עמך עשה ליכה למטה

למען תברא בראש השנה היה ראוי לעשות הקדוש ברוך הוא עניין הסליחה ולמה המתין הקדוש ברוך הוא עד יום הכיפורים עשרה ימים למען תברא

כדי שיעשה אדם תשובה

ולכן צריך כל אדם ואדם לפשפש במעשיו באלו ימים ולחקור בספרים המדברים בענייני התשובה

ואין בספרים הקדושים תומר דבורה ראשית חוכמה שם יכיר את פחיתות מעשיו

ויום יום יתבונן בענייניו

וכן כתב רבנו יונתן אייבישיץ ביערות ועש חלק א' דרוש א'

כי שבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם כנגד שבעת ימי השבוע

ובכל יום אם יעשה האדם תשובה על אותו יום

דרך משל ביום א' מעשרת ימי תשובה על כל מה שחטא כל ימיו ביום א'

וכן יום ב' וכן יום ג' וכו' לכך כל שבעת הימים

יכופר לו כל עוונותיו

ובימים הללו אנחנו נזכרים ונעשים ללמוד בספר הקדוש חוק לאלול

ששם סידר את כל הלימודים, התפילות, התהילים, ההלכות

כל הלימוד הקשור כולו לכל חודש אלול ותשרי

מעלתו של הספר הזה קדושה,

נשגבה וטהורה וראוי לכל אדם

שיראה את השם בליבו לשב וללמוד ולעסוק בספר הזה

ובפרט בתיקוני הזוהר המחולקים והמופיעים דבר יום ביומו

על סדר אלו הימים חודש אלול ותשרי בספר הקדוש הזה.

כי כותב הרב וזה לשונו אשרי למי שישלים ספר תיקוני הזוהר

בימים הללו.

היא כבר ידוע כי מעלתו של הזוהר הקדוש גדולה ומסוגלת לזיכוך וניקוי עוונותיו וכפרת

עוונות של האדם.

ועוד כתב רבנו חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי, תשריהו במידת החסד

כמו שכתב בספר מעשה הצדקה, ספר קדמון

ולפי זה עטה שפיר דנקרא איתן האזרחי.

דהיינו זה כינוי לאברהם אבינו, בחינת חסד לאברהם כי צריך כל אדם לעשות חסד

זה עם זה בירח האיתנים ראש השנה, חודש אלול, חודש תשרי, יותר משאר חודשים

וטרם כל יקים גומל נפשו איש חסד

להיות חוזר בתשובה שלמה ורצויה וכיפר בעדו ועד ביתו

ולהציל ממוות נפשו ולחיותו ברעב

שלא יאונה לו כל רעה חס ושלום ויהיו נזכרים ונחתמים מעשיו בספר חיים טובים.

פרנסה טובה ברווח ולא בצער אמן כן יהי רצון

ועוד כותב הרב על פי הטוב הרמוז

שרמז רבנו אפרים על התורה על הפסוק בדברים טזכ צדק צדק תרדוף

למען תחיה וירשת וירשת בהיפוך אותיות ותשרה דהיינו שמי שמקיים את העניין של נתינת צדקה בחודש תשרה שהוא בגדר צדק צדק תרדוף

הוא אונס עצמו כן בחודש תשרה בבחינת חסד ודבר בעיתו מה טוב לעשות חסד

צדקה וחסד אז בוודאי ובוודאי בוודאי שיזכה להמשך הפסוק למען תחיה וירשת שיגזרו אליו חיים בחודש תשרה

הוא חודש הרחמים יחד עם חודש אלול

ובעשרת ימי תשובה כותב הרב פלאג'י

מה טוב אם יעשה כן מראש חודש אלול להתפלל בהוצאת כל הוצאת ספר תורה כל פתיחת ההיכל

על בניו שיהיו זריזין ומתמידין בעבודת השם יתברך שמו ויאמר יג מידות שלוש פעמים ואחר כך יאמר ואני תפילתי שלוש פעמים לך השם את רצון

וגם יאמר פסוק לעולם השם דברך ניצב בשמיים יב פעמים

ויכוון בתיבת דבריך שישאר הדין למעלה כך נוהגים רבותינו המקובלים

לעשות הן בבית ימי ראש השנה והן בעיצומו של היום הקדוש יום הכיפורים

הרב פלאג'י כותב לעשות את זה לא רק בימים הללו אלא בכל שאר הימים

בעשרת ימי תשובה שבהם מוציאים ספר תורה.

ועוד כותב הרב מה טוב החודש הזה חודש תשרה שהוא כנגד שבטו של דן בן יעקב

או כמו שכתב בספר הקדוש עמודי שמיים נרמוז דן יה דין עמו כשיש דין למטה אין דין למעלה

כן ובו כתיב לישועתך פסוק לישועתך קיוויתי ה׳, דהיינו מצפים שיוציא הקדוש ברוך הוא אותנו בדיננו במשפטנו קדוש דהיינו זכים טהורים וזכאים ולכך בחתימת

התפילות בעושענא רבה אנחנו אומרים לישועתך קיוויתי ה' דהיינו אחר שהקדוש ברוך הוא דן אותנו לחיים טובים שלום וכתב אותנו

כן

לחיים טובים שלום.

עכשיו אנחנו יכולים להודות ולהלל לו ולומר לו, לישועתך קיוויתי אדוני.

ועוד כותב רבנו יעקב בעל הטורים בהלכות תפילה,

שראוי לכל אדם לכוון באלו הימים בנוסח התפילת שמונה עשרה, השיבנו אבל לתורתך, לומר את נוסח היהי רצון.

כי בנוסח השיבנו האבינו תורתך וקרבנו מלכו לטבח, חזרנו בשמו השמאל לפניך, ברוך אתה השם, הרוצה בתשובה,

יש לנו בהתחלה את האות ה' השיבנו,

והרוצה בתשובה,

מסיימים באות ה' שהם גימטריה 5 ועוד 5-10 לרמוז,

שבעשרת ימי תשובה ראוי לכל אדם לכוון בתפילות שלהם, בפרט בחודש אלול וחודש תשרי,

כדי שבאמת הקדוש ברוך הוא ישמע תפילתו למשך כל ימות השנה כולה,

והתקבלו התפילות לרצון וחזרתו בתשובה תהיה חזרה אמיתית ולא חס ושלום

בגדר של דברים בדויים אשר הוא אומר.

ולכן בעשרת ימי תשובה בברכת התשובה הזאת, בכוח התשובה היא גדולה היא,

ולכן אנחנו מוסיפים את נוסח האי רצון המופיע וכולי וכולי בסידורים כולם.

המלאך

שנתגלה למרן רבנו יוסף קארו, מרן הבית יוסף,

זכותו תגן עלינו אמן,

אמר לו על העניין של עשרת ימי תשובה דברים נוראים ונשגבים, זה מופיע בספר שיבת ציון,

בפרק ב' באות כ'.

מגיד מישורים למרן הבית יוסף כתב,

וזה לשונו, לשון הזוהר

וכל הנעילאיני נון ויבייה להכפיף בהו יצר הרע,

ולאחי בייה להנאה בהו ולהלעקה בהו בכל יומא להחלשה ליצר הרע,

ולעילה בכל יומא במים חיים או במקווה להסתלקה בחסד,

או לארכה לתשעה קאבינדי נון לקבל ט' ספירען,

ואדם רמיז לעשירה. הוא מתרגם

וכל הנעילאין נון וכל אלו הימים הנשגבים

והעליונים הם ועבייה להכפיף בו יצר הרע, וצריך האדם בכוחו להכניע בהם את יצר הרע, ולכן

ראוי לכל אדם להתענות בהם וללקוט בהם בכל יום מלכות, להחליש את יצר הרע,

ולהיכנס בכל יום במים חיים או במקווה לעלות

עצמו בעניין של מה? של החסדים,

או לשפוך על עצמו תשעה קבין מים שהם כנגד תשעה ספירות, והאדם

רומז איתם יחד לשלמות הספירות, הם עשרת הספירות. יזקנו השם על דבר כבוד שמו נזכה בעזרת השם שמעלתם של הימים הללו עשרת ימי תשובה,

וישפיעו עלינו

על כל ימות השנה כולה,

נכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום,

מעתה ועד עולם, אמן כן יהי רצון.

ברוכים תהיו.