http://live.shofar-tv.com/videos/2760
18-2-13
"ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים בשכני בתוכם אני ה' אלהיהם".
כתב הרמב"ן בהקדמתו לספר שמות, ונתייחד ספר "ואלה שמות" בענין הגלות הראשון הנגזר בפירוש ובגאולה ממנו. והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו, הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים אע"פ שיצאו מבית עבדים, עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר, וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן, ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלת אבותם שהיה סוד אלוה על אהליהם, ואז נחשבו גאולים. ואז נחשבו גאולים. ואז נחשבו גאולים. ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן, ובהיות ה' מלא אותו תמיד.
אומר לנו חידוש גדול מאד הרמב"ן, גאולה זה לא כמו שאנחנו מבינים - יציאה מעבדות לחירות, או הגעה לארץ הקודש, זה לא גאולה עדיין, אלא עד שישובו למעלת אבותם שתשרה שכינה עליהם ואפילו שהם במדבר הם נקראים גאולים בזמן שהמשכן בתוכם. אבל אם הם יגיעו לארץ ולא תשרה עליהם שכינה - לא נקראים גאולים.
אז אני חוזר עוד פעם, ונתייחד ספר "ואלה שמות" בענין הגלות הראשון הנגזר בפירוש, ובגאולה ממנו. גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, זה נגזר בפירוש, ובגאולה ממנו. זה ספר "ואלה שמות" מספר.
והנה הגלות, שתדע, איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו, וכשיצאו ממצרים אע"פ שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים, כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר, כי התכלית שיגיעו לארץ ישראל, אז אם הם עדיין נבוכים במדבר, הם נחשבים עדיין גולים. מתי הם יחשבו לא גולים אפילו שלא הגיעו לארץ ישראל, וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלת אבותם שאבותינו הקדושים סוד אלוה על אהליהם, שכינה שורה, ואז נחשבו גאולים במדבר, אתה יכול להיות גאול בכל מקום בעולם בתנאי ששכינה שורה עליך. ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות ה' מלא אותו.
דברי הרמב"ן לכאורה צריכים ביאור, שפתח לומר, וכשיצאו ממצרים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם, והיינו כי גלות תחשב היותם בארץ לא להם, ולפי זה גאולה תחשב להם כשיבואו לארצם וישבו על אדמתם, אבל מסיום דבריו מ שמע כי ענין הגאולה אינו תלוי בביאתם לארץ כי אם בהשראת שכינתו יתברך עליהם, אפילו טרם בואם אל ארץ נושבת, בהיותם מהלכים עדיין בארץ לא להם, שכן כתב, וכשבאו אל הר סיני והשרה שכינתו ביניהם אז נחשבו גאולים.
נמצאנו למדים כי אף שאצל עם מאומות העולם תחשב גאולתו כאשר השתחרר מעול זרים ויזכה עם זאת לחלקת אדמה ולנחלת ארץ, זה אצל עמים אחרים, לא כן עם ישראל, הם לא נחשבים גאולים, לא בצאתם ממצרים כאומה אשר זכתה לחירות מעול אדונים ולא כאשר זכו להכנס לארץ ולהתנחל על האדמה המובטחת להם, אלא כשבאו אל הר סיני ועשו המשכן, והשרה הקב"ה שכינתו יתברך עליהם, זוהי גאולתם.

ש. לפי המובן הזה אנחנו עדיין בגלות.

הרב: פשששש איך אתה מבין מהר, נפלא מאד אתה מבין מהר. ממש הבנת את כל מה שכתוב.

ש. כל הגר בחו"ל כמי שאין לו אלוה, אבל בארץ יש לו אלוה

הרב: מה הקשר? מה הקשר? אלקים יש בכל מקום. התימנים כשהגיעו לארץ אמרו מפני חטאינו גלינו לארצנו, התימנים כשהגיעו כשראו מה שיש בארץ ישראל את הציונים, הם אמרו מפני חטאנו גלינו לארצנו, הגלות פה, למה - בתימן הם עוד הרגישו אתה מבין שכינה באהליהם, כשהגיעו לפה הכל התרוקן, אז הם אמרו - עכשיו הגענו לגלות.
אמנם לביאור הדברים עלינו להבין, ולו במעט לענין השראת שכינה. הנה מצינו במורה נבוכים להרמב"ם חלק א' פרק כ"ה, כי ענין השכינה הוא קביעת אור ה' במשכן והתמדת ההנהגה הגלויה. אז מה זה ענין השכינה? קביעת אור ה' במשכן והתמדת ההנהגה הגלויה, היינו כי מהות השראת השכינה בישראל היא היותו יתברך קובע משכנו כביכול במשכן, וזה בא לידי ביטוי בקביעות הנהגתו הגלויה, ז"א עם ישראל רואה את ההנהגה בגלוי, לא בהסתר פנים, בגלוי, ונמצא כי גילוי ייחודו יתברך הרי הוא התוכן האמיתי של הגאולה. מהו התוכן האמיתי של הגאולה - גילוי יחודו יתברך, זה מה שיהיה באחרית הימים, כשהקב"ה נגלה לעיני כל וראו עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ואז יהיה העולם כולו שפה אחת ודברים אחדים, כולם יהיו "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" הכל יהיה ברור וגלוי לעיני כל. אז גילוי יחודו יתברך זה התוכן האמיתי של הגאולה.
וכדבר הזה למדים אנו מדברי הרמח"ל בראש ספרו דעת תבונות, כי גילוי יחוד הוא יסוד הבריאה, ותכלית כל היצירה, דהיינו לגלות את יחודו יתברך, אנחנו אומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, אנחנו מייחדים את ה' על שמים וארץ וארבע רוחות השמים, הכל זה בהנהגתו, אין דבר נעלם ממנו, הכל קשור ומחובר לסוד הייחוד. אחדות גמורה בכל הבריאה, נראים דברים סותרים זה לזה ופה ושם, הכל מאוחד והכל ביחד והכל גילוי, מי שרואה את זה זוכה לגאולה. גילוי ייחוד אומר הרמח"ל הוא יסוד הבריאה, על זה נתייסדה כל הבריאה לגלות ייחודו יתברך וזה תכלית כל היצירה, אז מתחילה ועד סוף זה ייחוד הגילוי, והוא חפץ ה' להיות כל דרכי הנהגותיו וכל סיבותיהם מכוונים להביא לשלמות גילוי היחוד עד ביאת גואל צדק שאז יתברר יחודו לעין כל כמקובל עלינו מדברי הנביאים.
אז ה' יתברך חפץ להיות כל חוקי הנהגותיו, יש לו חוקים בהנהגה כגון מידה כנגד מידה וכו' וכו', וכל סיבותיהם מכוונים להבין לשלמות גילוי הייחוד, אתה רואה מקרה פלוני ועוד מקרה פלוני ועוד של היחידים ושל האומות, ואתה רואה שהם מתנגדים אחד לשני, ועושים ככה ועושים ככה ועושים ככה, אין פירוד פה, הכל מכוון לתכלית היחוד, רק כרגע זה מפוזר, דררררר אבל הופ כל הפאז יושלם ברגע שתבוא הגאולה וכולם יכירו, על זה נאמר בישעיה ב', "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא", כל העולם ידע את זה, "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" לא כל אחד יקרא לו בחינה אחרת וכל אחד יבין אחרת, אחד, וזוהי הגאולה השלמה ותכלית ההצלחה המובטחת לישראל. זה נקרא הגאולה השלמה, שכולם ישיגו את זה, את תכלית ההצלחה, אין הצלחה יותר גדולה מזו, זאת התכלית של ההצלחה המובטחת לישראל.
במאמר הגאולה הוסיף עוד הרמח"ל לבאר, כי הצדיקים הקרובים אל ה' זוכים בחייהם לבחינת גילויי ימות משיח, הם כבר בחייהם זוכים לבחינה של גילויי ימות משיח, כי בעודם חיים בתוך הגלות הגיע מעלתם להכרה השלמה בגילוי יחודו יתברך אשר הוא סוד הגאולה. בעודם חיים בתוך הגלות הגיע מעלתם להכרה השלמה וגילוי יחודו יתברך אשר הוא סוד הגאולה. כך גם התנהלה גאולת מצרים,כל אותם הניסים והנפלאות אשר עשה ה' באדמת בני חם בארץ מצרים, הרי תכליתם היתה לגלות לעין כל כי ה' אחד בכל הבריאה כולה, כמו שנאמר "וידעו מצרים כי אני ה'", "למען תדע כי אין כה' אלהינו", "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ", "למען ספר שמי בכל הארץ", זה ענין גילוי היחוד, היינו לדעת בבירור ובהכרה מלאה כי אל אחד ומיוחד הוא הבורא ואין בלתו, והוא לבדו מנהיג הבריאה על כל חלקיה ופרטיה, למין כוחות האדמה והתהום עד צבא השמים ושמי השמים, ונמשך ענין זה של פרסום וגילוי יחודו יתברך גם בקריעת ים סוף, בראות כלל ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וכל הניסים שנעשו להם על הים עד שהכירו הכל ואפילו עוברים במעי אמם הכירו ביחודו יתברך ופתחו כולם בשירה וענו פה אחד, "ה' ימלוך לעולם ועד". נתברר להם שמלכותו בכל משלה והמלכות הזאת תמשך לעולם ועד.
ממילא היתה הכרה גמורה ליחודו יתברך, והוסיף היחוד להתגלות לפני עם ה' במעמד הר סיני עת הופיע עליהם מלך מלכי המלכים ברבבות אלפי שנאן, כשהגיעו איתו 22 אלף מחנות של מלאכים והשמיע בפניהם הוד קולו ודברות קדשו מלהבות אש, וכבר מפורש בכתוב כי יסוד מעמד הר סיני היה לגלות היחוד, הוא שאמר משה רבינו לישראל, אתה הוראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. אלהים זה שם שכולל כל הכוחות כולם, אז אתה הראית לדעת כי ה' - שם הויה ב"ה הוא האלהים, אין עוד מלבדו, הוא כל הכוחות שיש בעולם זה הוא ואין עוד מלבדו, אין שום כח בעולם מלבדו. ופירש רש"י, כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים, וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחידי, ושם בסיני כבר זכו ישראל להשראת שכינתו יתברך כמו שאמר הכתוב, "וישכון כבוד ה' על הר סיני". אולם לא היתה זו השראת השכינה בקביעות, עד אשר הוקם המשכן והשרה הקב"ה שכינתו בתוכו בתמידות, כמבואר ברמב"ן תרומה, והוא מקום קביעות ההנהגה הגלויה וקביעות ההכרה בכלל ישראל. זה גאולה. כשיש כבר מקום קבוע לה', לכן צריך את בנין בית שלישי, מקום קבוע לה' שם רואים את ההנהגה הגלויה, כמו שנעשו עשרה ניסים בבית ראשון, וזה רואים הנהגה גלויה וקביעות ההכרה בכלל ישראל. ואז ההכרה נהיית קבועה כבר בעם ישראל, אינה מתחלפת, הכל ברור הכל ידוע וכו'.
הוא שכתב הרמב"ן כי נחשבו ישראל גולים עד אשר באו אל סיני ועשו המשכן, ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז נחשבו גאולים. לכן נסתיים ספר שמות, ספר הגלות והגאולה בהשלימו ענין המשכן, ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד וכפי שנתבאר כי מהות השכינה היא גילוי הנהגתו הייחודית בתמידות, אשר הוא יסוד גאולת ישראל האמיתית.
מעתה מבואר היטב דברי הפסוקים בפרשת תצווה "ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים בשכני בתוכם אני ה' אלהיהם". וברש"י, בשכני בתוכם - על מנת לשכון אני בתוכם, הרי כי ענין יציאת מצרים היה לבעבור זאת, שיעשו ישראל משכן ותשרה השכינה בתוכם, בזה תתקיים ותושלם גאולת מצרים שכן גילוי היחוד הוא תוכן הגאולה.
שואפים ומצפים אנו לגאולה, ומאמינים כי הגאולה ממשמשת ובאה, והננו מתקרבים יום יום לקראת ימות המשיח, ואולי חיים אנו כבר בתחילת קיבוץ גלויות, ואולי חיים אנו כבר בתחילת קיבוץ גלויות. אמנם לפי מצבנו הרוחני עודנו שקועים והולכים ומשתקעים עוד ועוד בגלות חשכה. אמריקה, יורו, מנצ'סטר, שכן עדיין הולך וגדל רח"ל הריחוק מאור האמת. עדיין הולך וגדל, לא הולך ומתמעט, הריחוק מאור האמת. ברם, מן האמור אנו למדים כי ענין הגאולה העתידה הינה חלק מעבודת האדם בגילוי ייחודו יתברך, אז יש את הגאולה הכללית של כלל ישראל ויש את הגאולה הפרטית, הרי אמרנו שהרמח"ל אמר שהצדיקים זוכים, נמצא כי כאשר אדם עובד לגלות בלבבו וברעיונו את הכרת היחוד, בזה הרי הוא יוצא לגאולה. וזוהי חובתנו בהיותנו מאמינים בביאת המשיח ומייחלים לבואו במהרה, לקרב הגאולה בכח הכרת האמונה שלנו.
אדם שזכה להכיר את זה, הוא פועל גם אצל אחרים להכיר להם את זה, כי הוא מבין שהגאולה זה גאולת הפרט וגם גאולת הכלל, אז מי שזכה להכיר בהכרת היחוד ובהנהגה שלו הגלוי, אפילו שהיא מסותרת, והוא מבחין שהכל הולך לכיוון אחד, הוא לא יכול לשבת שקט ושאנן, אלא הוא מביע את זה לאחרים ומנסה להביא אותם גם כן לאותה הכרה. מה היה עושה אברהם אבינו? היה אומר להם שיש אלקים, קודם כל דבר ראשון תדעו שיש אלקים, דבר שני תדעו שמה שאתם אוכלים זה הוא עשה, לא אתה שמת זרע וזה צמח כאילו אתה עשית עכשיו, לא, כי גם הזרע זה שלו, וגם הכח באדמה להצמיח זה שלו, כי לא אתה עשית לא את זה ולא את זה, וגם הגשמים שהוא מביא זה שלו, וגם הרוחות שהוא מפריח וכו' זה שלו, וגם זה שזה צומח זה פטנט שלו, למה אתה עשית את הפטנט הזה שזה יצמח? כשמתוך הגרעין הזה יצא עוד גרעינים של חיטה, אתה שם אחד יוצאים 300, מה זה, זה אתה עשית? מה עשית שהתולעת לא תאכל את זה? הוא עשה. וגם אתה שתוכל לקצור את זה מאיפה נתן לך כח וכו' להזיז את האיברים, גם זה הוא עשה. כשאתה צובר את זה בגורן נו, אז מי נתן לך לבנות ונתן לך שכל לעשות את כל הדברים? גם זה הוא עשה. ושלא יגנבו לך את זה - זה הוא שמר, וכן הלאה, כשאתה בא לטחון אז מי נתן לך את זה, את הידיעה ואת היכולת? הוא, וכשאתה אוכל מי נתן לך מערכת עיכול שזה לא יתקע לך פתאום, איך זה יורד למטה, מי דוחף את זה? במיקסר כשאתה שם בשר אתה דוחף מלמעלה, ופה אתה לא דוחף שום דבר, עושה דרררררררר והולך אם זה סמיך ואם זה קשה ואם זה רך ואם זה הכל דררררר כח המושך קוראים לזה כח המושך, אם לא יהיה כח המושך, ואח"כ יש כח המעכל ואח"כ יש כח הדוחה, אם זה לא דוחה תתפוצץ, מי עשה את כל זה, אתה עשית? נו, אז אברהם גילה להם את זה. אז אדם רואה שהכל זה מחובר ביחד, זה כח אחד, שאם לא היה דואג לכל פרט ופרט מכל מה שתיארנו וזה רק מעט מן המעט, אז לא יכלת להתקיים. אז אפילו מברכה של ברכת המזון אדם כבר היה צריך להבין את הכל. את סוד היחוד הוא יכול להבין כבר מברכת המזון, אבל אם הוא חי מהתבוננות, אם הוא מבין בכלל מה הוא עושה.
בכח התפילה לעורר בנו את הכרת ייחודו יתברך, כי אין עוד מלבדו, בכח התפילה לעורר בנו את הכרת יחודו יתברך כי אין עוד מלבדו. נמצא כי התפילה לגאולה והתחינה שהפילו ישראל למען גאולתם, היא היא שהיוותה את הפתח לגאולה. זה מה שאמר הכתוב, "ויהי בימים ההם ויאנחו בני ישראל ויזעקו ותעל שוועתם אל האלהים וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב" פירש הספורנו, כי שמע ה' את התפילה שהתפללו אז צדיקי הדור והיא אף גרמה לעורר זכות אבות. ומסיים שם, וזה לשונו, וזה יעשה, וזה יעשה, בכל קראנו אליו, כמו שהעיד אח"כ באמרו, וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל ואזכור את בריתי. אז מה שחסר זה כאילו התפילה והשוועה והזעקה לגאולה, ממילא אז גם אני שמעתי את נאקת בני ישראל ואזכור את בריתי.
ישנו תנאי נוסף אשר באמצעותו נוכל לזכות לגאולה, חוץ מהתפילה, בתחילת פרשת וארא מוצאים אנחנו בכתובים את דבר ההבטחה של ארבעה לשונות הגאולה, וכך אומרת התורה, לכן אמור לבני ישראל, אני ה' והוצאתי אתכם והצלתי וגאלתי ולקחתי וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי אתכם אל הארץ, וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". מפרש הספורנו כי מה שאמר הכתוב "וידעתם" היינו שנצטוו בזה להכיר, להתבונן ולהאמין מראש כי כל ההבטחות יתאמתו, ומן המעט שכבר ראו בהשגחת ה' עליהם ובהשתדלו להוציאם ממצרים, היה עליהם לבטוח ולהאמין כי כל מה שאמר להם משה בדבר ה' כן יעשה להם ללא ספק, הוסיף הכתוב לומר כי ביאתם לארץ מותנה באמונה הזאת, הכתוב אומר כי ביאתם לארץ מותנה באמונה הזאת, כי מה כתוב - והוצאתי אתכם והצלתי וגאלתי ולקחתי, וידעתם - זה תנאי הכרה כי אני ה' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים אז והבאתי אתכם אל הארץ, ז"א ביאתם לארץ מותנה באמונה הזאת. ואמנם כיון שלא שמעו אל משה להתבונן בכל זאת ולבטוח בישועת ה', לא נתקיים בהם "והבאתם אתכם מן הארץ" אלא בבניהם אחריהם, כי היה להם קוצר ועבודה קשה.
התנאי היה, כל זה וידעתם, אם תדעו ותהיו בהכרה אז למה שיהיה קוצר רוח? הבטחה זה הבטחה,

ש. לא הגיעו למצב של ידיעת ה'

הרב: נכון ידיעה כזו שיהיו בטוח שהכל יסתדר פיקס פוקס בזמן ובעת הרצוי מלפניו וממילא אתה לא צריך להיות מוטרד. כשאתה רואה שהמטוס מאחר או משהו או זה אתה נכנס ללחץ יו, אני אאבד את הטיסה וזה, אבל אומרים לך אל תדאג, הטיסה תצא אפילו באיחור אבל היא תגיע בזמן, אז מה אכפת לך אם במקום שש שעות אתה תטוס ארבע, זה שאתה מחכה עוד שעתיים שמה בטרמינל מה זה מפריע לך? שב, תאכל ופלים, מה הבעיה, כן תברך מה הבעיה? אז אם אתה רואה שזה כאילו מתאחר אל תלחץ, וידעתם - צריך להיות בהכרה ברורה ואמונה שלמה שמה שיבטיח ה' הוא יעשה, אין לך אמונה - תשאר במדבר ושמה תמות, אז רק בניכם ירשו את הארץ, יבבי, אתם שומעים כזה דבר?
מכאן שגאולת מרצים משמשת לנו כלימוד ודוגמא לאופני הגאולה האחרונה עכשיו באשר תוכנה זהה לתוכן גאולת מצרים, היינו בהיותן מוסבות על חיזוק האמונה וגילו יחודו. אז מה שאנחנו צריכים להתחזק עכשיו זה ביחוד ה' יתברך.
הרי מכאן הארה נוראה בגודל חיובנו בהכנה לקראת הגאולה העתידה, להאמין באמונה שלמה בגילויים העתידים לבוא, מתוך ראותנו את דבר מאורעות העבר אשר עשה ה' לנו. וכתוב "כימי מצרים אראנו נפלאות", עתידים אנחנו לראות יותר נפלאות מעשרת המכות שראו אבותינו במצרים. אתה רואה פתאום מטאורים יורדים מן השמים, מטאוריטים, חשבו עשר טון בסוף עשר אלף טון, יבבי, יבבי, וגם בקובה ברוסיה מטאוריים, יבבי, הכוכבים נלחמו ממסילותם יחביבי, ברום טטטטט זה גושי הסלעים שיורדים מהחלל למעלה מאיזה כוכב מתפרקים ויורדים וזה מקבל תאוצה משהו שאתה לא יכול אפילו להבין.

ש. ברוסיה שהיה ארבע מאות טון מחתיכה קטנה שירדה.

הרב: איזה קטנה לא קטנה, היא נפלה באיזה מקום שזה לא כל כך, היא התפוצצה למעלה בגובה 25 ק"מ באויר, אם היא היתה יורדת למטה היתה עושה מכתש לעומק של קילומטרים. וזה היה פי שלשים מפצצת האטום של הירושימה, פי שלשים הפיצוץ שהיה עכשיו ברוסיה.
נמצאנו למדים כי ישנם שני יסודות באופן התהוות הגאולה, וכדי לזכות בה חייבים אנחנו ליתן את חלקנו בהכנתה ע"י עבודתנו באלה היסודות, מה היסודות ומה אנחנו צריכים להכין? לעורר בנפשנו את ענין גילוי היחוד בכח התפילה, שזה מורה על חפצנו ועוז רצוננו בגאולה, אז קודם כל אנחנו חפצים, הקב"ה רוצה לשמוע "ותעל שוועתם" הוא רוצה לשמוע את הזעקה, הוא רוצה לראות אם אנחנו מתכוונים ברצינות. חפצנו ועוז רצוננו בגאולה, זה דבר אחד. דבר שני זה להאמין בלב שלם בקיום כל הבטחות הנביאים אשר נבאו על הגאולה, מתוך התבוננות בנפלאות העבר. וכאשר נכוון עבודתנו, גם בתפילה גם באמונה, על דרכים אלו, אנחנו יוצרים את הגאולה.
וה' יזכנו במהרה לשמוע קול מבשר משמיע שלום משמיע ישועה וגאולה במהרה בימינו אמן.