לבכות ולהתפלל... למה זוכים? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 23.02.2021, שעה: 07:00
לבכות ולהתפלל... למה זוכים?
"וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי" (שמות כ"ט א')
'וזה הדבר' הדא הוא דכתיב "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" (הושע י"ד ג') לפי שישראל אומרים 'ריבון העולם, הנשיאים חוטאים ומביאים קרבן ומתכפר להם, משיח חוטא ומביא קורבן ומתכפר לו, אנו אין לנו קורבן'. אומר להם 'ואם כל עדת ישראל ישגו', יש פסוק פה הוא מביא אותו בקצרה אני אגיד אותו "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא ד' י"ג-י"ד) אז איך הם אומרים שבמה הם יתכפרו? חוטא, אם אנו מביאים, 'אנחנו אין לנו קורבן' הם אומרים. אומר להם 'הנה הפסוק, ואם כל עדת ישראל ישגו אז הם מביאים פר בן בקר לחטאת'. מה הם עונים לו, אומרים לו 'עניים אנו ואין לנו להביא קרבנות'. אומר להם הקב"ה 'דברים אני מבקש, שנאמר " קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'" (הושע י"ד ג') ואני מוחל לכם על כל עוונותיכם'. ואין דברים אלא דברי תורה, שנאמר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה" (דברים א' א'). אומרים לו 'אין אנו יודעים'. אין להם גם דברי תורה אין הם יודעים. אומר להם 'בכו והתפללו לפניי ואני מקבל. אבותיכם שנשתעבדו במצרים לא בתפילה פדיתי אותם? בימי יהושע לא בתפילה עשיתי להם ניסים?' עד כאן המדרש.
יש להתבונן, ומן הפליאה הוא כי ישראל שיודעים כי כהן משיח מביא פר ומתכפר לו ונשיא מביא שעיר ומתכפר לו, ובאותה פרשה קודם להם כתוב "ואם כל עדת ישראל ישגו" והם טוענים אין לנו, אנו אין לנו קורבן, משיב להם הקב"ה פסוק זה ואם ישגו כל עדת ישראל, צריכים להביא פר בן בקר לחטאת, אז יש להם קרבן. מה הם עונים לו? עניים אנו. ומה תשובה היא זו? קרבן אחד של פר אחד אין בידי כל ישראל להביא עניים? הרי אין ציבור עני. אז איך הם אומרים עניים אנחנו להביא פר?
אלא מדובר פה בעניות רוחנית. עניים בדעת, עניים במעשים טובים. זאת אומרת מה יועיל הקורבן אם אנחנו עניים בעצם בדעת ובמעשים טובים? וכמו שמצינו כשאומר להם הקב"ה 'קחו לכם דברי תורה' הם משיבים לו 'אין אנו יודעים'. אז מדובר בציבור שהמצב על הפנים.
בכל אופן למדנו מכאן נפלאות רוממות עניין התפילה, שאפילו אם ישראל עומדים במצב שפל כזה שאין דעת, אין מעשים טובים, ולא יודעים דברי תורה, אומר להם הקב"ה 'בכו והתפללו לפניי ואני מקבל'. ולא רק זה, אלא שמעמיד הקב"ה את התפילה שלהם בשווה עם התפילה של יהושע ועם התפילה של שמואל הנביא, שהרי הקב"ה מביא להם ראיה מתפילתם. ואפילו בשעה שמכעיסים לפני ה' יתברך תפילתם נשמעת. רק תבכו ותתפללו.
אבל שלא תאמר כי תפילת כל ישראל זה שונה. שכן מצינו גם בתפילת יחיד כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה על הפסוק "נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה'' (ויקרא ב' א'). מה כתוב? "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי". מה זה כי לא בזה? הקב"ה לא בוזה את התפילה של העני ואת ההכנעה שלו.
בנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסו אצל הדיין, אחד עני ואחד עשיר, אצל מי הדיין הופך פניו? לא אצל העשיר? אבל פה מה כתוב "וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ" אפילו שהוא עני, "וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ" (תהלים כ"ב כ"ה), הקב"ה שומע את קול הצעקה. ענות זה גם לשון צעקה. "וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ", הקב"ה שומע.
ר' חגי גזר תעניתא, נחית מטרא (ויקרא רבה ג' ב') עשה תענית שירדו גשמים, היה בצורת וירדו גשמים. אמר לאו משום דאנא כדאי, הגשם לא ירד בגלל שאני צדיק וראוי, אלא משום דכתיב "כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני". וכשם שלא בזה תפילתו כך לא בזה את קורבנו. שנאמר "נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב" (ויקרא ב' א'). הקב"ה לא מבזה את העני בעניו, ואפילו אם הוא עני בדעת ובמעשים טובים, ואפילו אם אין בו תורה. אם הוא בוכה ומתפלל "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'". אז הקב"ה עונה לו.
לכאורה למה יעלה בדעתנו שצריך לבזות את תפילתו, שהכתוב צריך להגיד לנו שהוא לא בזה ולא שיקץ, הוא לא מתעב ענות עני, את תפילתו של העני. האם יש אצל הבורא יתברך הבדל בין העשיר לעני? אם נאמר בעניין הקרבן, אפשר לחשוב שקרבן עשיר יותר נכבד ויקר בערכו ובתפארתו. אבל משום כך צריכה תורתנו הקדושה להודיע שלא כן הוא. אבל התפילות הרי אין בהן הבדל בין עני לעשיר. אז מה מודיע לנו הכתוב בזה שאומר שלא בזה ולא שיקץ? דווקא אומר ענות עני. אלא הכרח לומר כי בעני בדעת מדבר הכתוב. עני בדעתו, עני במעשיו. אדם כזה גם התפילה שלו יבשה, אין בה רוח חיים. אבל בכל זאת תפילתו מקובלת. גם על אדם כזה וגם על תפילה כזו נאמר "ובשוועו אליו שמע". הקב"ה שומע. 'שוועת עניים אתה תשמע צעקת הדל תקשיב ותושיע'. וגם הכתוב השני מעיד כן, כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני, הרי שמדובר על עני בדעת.
אבל יש תנאי גדול, מה התנאי? "בכו והתפללו לפניי". לפניי דווקא. כמו שאמרו זכרונם לברכה "כשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים" (ברכות כ"ח ב'). והנה כשאדם עומד להתפלל ורוצה לפתוח את פיו, צריך לדעת בעצמו כמה הוא שפל וכמה הוא לא נחשב עד שאת פיו לא יכול לפתוח. גם שפתיו סגורים על מסגר, לא ינודו אף זיז כלשהו. כי אם 'ה' שפתיי תפתח' ורק אז 'פי יגיד תהילתך'.
אז מה נפלא הדבר אם המהלל מבקש מהמהולל שיפתח לו את פיו כדי להלל אותו, מכיוון שאין לו כח בעצמו אפילו לפתוח את פיו. ואין שום בריה יכולה ליתן לו את הכח הזה, כי הכל ביד המהולל ובידו הכל, דהיינו ביד ה'. היש לך תהילה גדולה יותר מזו שהבורא בעצמו פותח את פיך כדי להללו? ואמנם רק תהילה כזו יכול הנברא להלל לבוראו שהוא אומר 'נברא אני'. זאת אומרת, רק כשאתה מתפלל לפניי ואתה יודע לפני מי אתה עומד ואתה יודע שרק בידי לפתוח את פיך להלל אותי, אם אתה ניגש ככה לתפילה, או, אז התפילה שלך תתקבל, כי אתה מודיע נברא אני. אני לא אדם בזכות עצמי, אני יש לי את הפה שלי ברשותי, ואני אגיד מה שאני רוצה וכמה שאני רוצה. אלא בזה שאתה אומר ה' שפתיי תפתח ואתה מבין מה אתה אומר ואתה יודע לפני מי אתה עומד, אז אתה מודיע שאתה נברא. יש בורא ויש נברא, ואתה בידו. כמו שהוא הביא אותך הוא יכול להעלים אותך. אז אתה מבין את זה, אם אתה מבין את זה ומתפלל ככה, אז התפילה תתקבל.
אבל מצד שני, כל בעל לב יחרד וישתומם על עצמו, כי אם הוא מבקש בתפילתו 'ה' שפתיי תפתח' ובלעדי זה הרי הוא כאילם לא יפתח פיו, נשאלת השאלה אז למה כל היום הוא לא מבקש רשות שהוא מדבר בדברי שיחה ופוער את פיו בלי חוק, הוא לא מבקש רשות מהקב"ה שיפתח לו את פיו? מה, נהיית צדיק, רק כשאתה בא להתפלל לקב"ה, אז אתה מבקש רשות שיפתח לך את הפה, כי אם לא, אתה אילם, לא יכול לדבר? אבל כל היום אתה מדבר בדברי הבלים ובדברי תפלות ובכל מיני עניינים בלי חוק, למה אתה לא מבקש שמה 'ה' שפתיי תפתח כי אני רוצה לספר בדיחה'? למה אתה לא מבקש?
אז הובא בספרי מוסר, כשאדם עומד בתפילה ואומר 'ה' שפתיי תפתח', מתקבצין כל המלאכים וצוחקים עליו, ואומרים 'כל היום לא פסק פיו מלדבר דברים בטלים, ועכשיו כשהוא עומד להתפלל אינו יכול כבר לפתוח את פיו. אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה'. מה שנקרא מחריט.
נחזור לעניינו. כי הנה נברא זה עומד ואינו יכול לפתוח פיו, ומבקש מהבורא לפתוח לו, ולבסוף הוא מתחיל 'ברוך אתה' בלשון נוכח כאשר ידבר איש עם רעהו. למה? כך חפץ הקב"ה שיתפללו לפניו. ככתוב במשלי כ"ז "רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב". רש"י אומר "רעך ורע אביך זה הקב"v שהוא נקרא רע לישראל ורע אביך שחיבב את אבותיך". האם זה לא נפלא שהקב"ה קורא לנו רעים ולאבותינו, ומשווה אותנו לאבותינו, רעך ורע אביך אל תעזוב. מדהים. ומיד אחרי "ברוך אתה ה'" אומר "אלוקינו ואלוקי אבותינו", "אלוקינו" בשווה "ואלוקי אבותינו"!
הנה כשמתבונן האדם שאותו העולם, העולם, אותה הבריאה, שהייתה כוונת הקב"ה בשביל האבות, "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" (בראשית ב' ד') – באברהם. כל תולדות השמים נבראו בזכות אברהם, בזכות האבות הקדושים. כל הבריאה נבראה בשבילם. אז אנחנו אומרים אותו עולם בעצמו הקב"ה מקיים אותו בעדנו! אין אבות עכשיו, אנחנו פה. והוא מקיים את העולם כמו שקיים להם הוא מקיים אותו בעדנו. והוא רוצה מאיתנו קורת רוח כמו שרצה מהם! איי איי איי, כמה נפלא הדבר. הקב"ה מבקש מאיתנו מה שביקש מהאבות הקדושים? אלוקי אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב. אנו מתפללים ועובדים את הבורא הזה שעבדו אותו והכירו אותו האבות הקדושים, ומה נורא המראה אם יתאר האדם שהוא עומד ממש לפני בורא עולם שעמדו לפניו אברהם יצחק ויעקב אבותינו, ומדבר איתו כמו שדיבר עמם.
אם כן, הרי זה תביעה גדולה ונוראה שידע האדם חובתו בדור יתום שהוא עומד בו. אל תחשוב 'מי אנחנו איפה אנחנו איפה אבותינו ואבות אבותינו, איזה מרחק שנות אור'. אם כן תביעה גדולה ונוראה שידע האדם חובתו בדור יתום שהוא עומד בו. יתפרקו כל חוליותיו בזכרו כל גדולי עולם שנות דור ודור שמסרו נפשם ומאודם עבור זכרון ה' יתברך. לפניו יכרעו ויפולו ולכבוד שמו יקר יתנו ויקבלו עליהם עול מלכותו יתברך. אם כן, ישאל לנפשו 'הלא גם אני עומד לפני הבורא שעמדו אבותיי לפניו', לפני הבורא הזה גם אני עומד ומדבר אליו, אליו אתפלל והוא שומע קולי.
והנה כל מה שיעמיק האדם יותר להתבונן במראה הזה יתקרב יותר להכיר את המרחק הנורא שהוא התרחק מאלוקיו. כי באמת יש פער עצום בינינו לבין האבות לאין שיעור. זה המרחק שהתרחקנו, אבל זה לא אומר שאנחנו רחוקים מאת ה'. כי הוא אומר בכו והתפללו לפניי ואני מקבל. אז "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה" (תהלים נ"א י"ט) "וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ". וכך אמר הקב"ה לישראל, איני מבקש מכם לא זבחים ולא קרבן, אלא קחו עמכם דברים, בכו והתפללו לפניי, וידעתם כי רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם, בכם, וזהו אלוקינו, ואלוקי אבותינו. הקטן לא יוכל להיכנס בפלטין של מלך, רק אם אוחז בכנף אביו. לא מכניסים קטן לארמון, 'ילד מה אתה עושה פה', אבל אם אבא שלו נכנס והוא אוחז בכנף טליתו, יכול להיכנס. אז אנחנו אומרים 'אלוקינו' ותופסים ב'אלוקי אבותינו'. ככה אנחנו נכנסים לפני הקב"ה ומתפללים.
אז ראינו שגם אסתר נכנסה בזכות האבות, "וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (אסתר ד' ט"ז). מה זה ובכן? בזכות האבות שנאמר עליהם ביום הכיפורים ובכן, ובכן, ובכן, כנגד אברהם יצחק ויעקב, בזכות האבות הקדושים, כמו שדרשנו לפני יומיים.
מכל מקום מה רואים, עכשיו שלמעלה מ-400 איש כבר צמים, 72 שעות, אלה שנתנו את שמם, יש עוד כאלה שלקחו תענית דיבור 72 שעות, יש כאלה פדו את זה. ויש עוד כאלה שלא נרשמו. בכל אופן צריך לבכות ולהתפלל לפני ה' והקב"ה לא מבזה אף אחד. והתפילות שלנו שוות למרדכי ואסתר, בדיוק אותו דבר, בדיוק אותו דבר. הנה, זה מה שלמדו עכשיו. רק מה, צריך לדעת שעומדים לפני ה' ועם לב שבור בהכנעה, ענות עני. זאת אומרת, להשפיל את עצמו בשעה שהוא מתפלל לפני ה' ויודע שהכל ביד ה'. וברצותו הוא ימגר את כל הרשעה ומלכות הרשעה כולה בעשן תכלה. זה מלכות אדום. וככה יהיה סופם, שהם יעלו באש ויהיה עשן מהם.
אבל צריך באמת לא להתכוון עכשיו בתענית לצרכנו, אפילו שיש לכל אחד רצונות ודרישות וכל מיני בעיות לפתור, זה ממילא יבוא, מאליו. צריך רק לכוון בשביל כלל ישראל שה' ירחם על עמו, יפקח עיניים עיוורות, ושאנשים לא ימותו מהרשעים הארורים שמחסלים אותם עם החיסונים, וידוע הדבר, וצריכים לא להתפתות אחרי אלה שמוכרים אותם בשביל אינטרסים. ושהקב"ה ינחית את מידת דינו על הדיפ סטייט וגרורותיהם במהרה, וה' יושיע אותנו ושיקבל את תפילותינו ויראה את הצום הזה כצום חיובי שיש בכוחו לבטל את כל הגזרות הכי קשות בעולם בזכות שאנשים עושים זאת באמת מרצון. אף אחד לא אנס ולא הכריח אותם, ולא הפציר בהם אפילו. אז זה באמת בא מתוך לב נקי, וזה מה שה' רוצה, שהלב נקי ודורש באמת טובת עמו ישראל. גדעון שלימד זכות על עם ישראל, הקב"ה שלח אותו להושיע את ישראל. "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ו' י"ד). למה? הוא לימד זכות, מה אנחנו יותר גרועים מיוצאי מצרים? הם היו במ"ט שערי טומאה, ואתה הושעת אותם ועשית להם נפלאות. למה עכשיו אתה לא עושה לנו? גם אנחנו, אם נמצאים בשפל הדור ואנחנו בכל אופן פונים אל ה' ומשוועים אליו ומבקשים שיסתכל עלינו ויפדה אותנו מכל הצרות, הקב"ה יעשה זאת בחפץ לב וברצון במהרה לעינינו, אמן ואמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).