לשון הרע ועונשו

- - - לא מוגה! - - - 

זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן.

כוח המזיק של ערש העבירה הוא גדול מאוד מאוד מאוד.

כוח המזיק של ערש העבירה הוא גדול מאוד מאוד מאוד.

ידוע שנגעים באים על לשון הרע. כל המחלות הקשות הרעות באות מלשון הרע.

הרמב״ן כתב

לכן יושב המצורע בדד מחוץ למחנה מושבו

כי הוא מזיק בהבל פיו ובהילוכו על הארץ.

מי שהולך אפילו במקום שהוא דרך ניזוק.

על כן, היו יושבים בדד שלא להרעיל הארץ וההולכים עליה.

לא רק בהבל פיו הוא מזיק,

גם איפה שהוא התהלך, אם אתה הולך בעקבותיו,

גם מזיק.

ומעתה

הוראנו לדעת

כי עוון עץ הדעת ולשון הרע

מרעילים האדם בעולם הזה בנגעים

עד שגם לאחרים יוכל להזיק.

לא רק בהבל פיו,

מעצמו.

מעתה נוכל להבין כמה גדול כוחם מזיק

למי שלא זכה שישלמו לו את גמולו בעולם הזה ועונשו, ונשאר עונשו לעולם הבא.

כמה וכמה גדול צערו וכאבו אין לשער.

כי פה אפשר לשלם פרוטה במקום מאה מיליון דולר.

אתה משלם פרוטה של עונש בעולם הזה,

שזה כל התהליך של מצורע והבדידות וטמא טמא וקורע את הבגדים,

ואחר כך ההיטהרות ואחר כך

תספורת של כל השיער בכל גופו, והביזיונות וכל מה שהוא עובר,

וכל הקורבנות שהוא צריך להקריב וכולי וכולי.

אחרי כל התהליך הזה בשביל לשון הרע אחד,

אז תאר לך אם זה בעולם הזה,

מה בעולם הנצחי מגיע לו.

אז אם לא שילמו לו פה,

אוי ואבוי, מה מחכה לו שם?

ולא עוד, אלא שעל לשון הרע קל העונש מרובה כל כך.

יש לשון הרע קל, יש קשה, יש קשה מאוד, תלוי.

על קל הוא מרובה כל כך,

כי כבר כתב הרמב״ן,

וכן כתב הספורנו, זיכרונם לברכה,

בויקרא יג מ' זן,

דמנדה אמר שלא היו נגעים,

יש מנדה אמר שלא היו נגעים.

היינו שלא זכו ישראל עדיין למדרגה גבוהה כזו,

כי הרי זה חסד השם שהוא מגלה לאדם שהוא חטא וגם מנקה אותו, נותן לו אפשרות להיטהר בעולם ולא לצאת מפה חייו.

היינו דלא זכו ישראל עדיין למדרגה גבוהה כזו,

ובמדרגה גבוהה,

הלוא אי אפשר שיעברו על לשון הרע קשה,

אלא קל.

זאת אומרת, אם הם במדרגה גבוהה ביותר, לא ייתכן שיעברו על לשון הרע קשה.

מה כן יכולים לעבור על לשון הרע קל, כמו אהרון ומרים,

שעל לשון הרע אחד

היא נצטרעה, ויש שאומרים שם גם אהרון,

רק כיסא עליו הכתוב.

אבל זאת אומרת, הלשון הרע קל,

שאהרון ומרים היו במדרגה גבוהה מאוד,

אז הקדוש ברוך הוא צמצם לה במקום שבועיים-שבוע.

אבל רואים שלא ויתר בשביל לנקותה בעולם הזה, וזו אחת מעשר זכירות

שצריך לזכור את מעשה מרים,

שהקדוש ברוך הוא לא מוחק ולא מוחל לאף אחד עד שינוכה,

בין בעולם הזה בין לעולם הבא.

ואם כל זה העונש הוא כל כך קשה, אפילו שלשון הרע היה קל, והיא התכוונה לטובתו של אהרון,

והיא אחותו הגדולה,

ואם כל זה, זה היה לשון הרע,

ואפילו שזה היה אמת,

מכל מקום היא נענשה קשות, וזה נקרא קל.

כל שכן בלשון הרע קשה.

בעל אחת כמה וכמה, אם יש לו כמה וכמה לשון הרע, כמו בכל בעורמה,

שמהבוקר עד הערב יש שם רק לשון הרע,

והם מוציאים משפט כמו סנהדרין של אסד,

ושופטים אנשים בלי בדיקה, בלי ביקורת, בלי שום דבר.

אז זאת אומרת,

על זה כבר פסק את דינו הרמב״ם,

שהרגיל בלשון הרע אין לו חלק לעולם הבא.

הנה, כשצריכים לעקור שן כואבת,

יש רופא שיניים

שמוציא את השן הכואבת בצוות ובייסורים גדולים וקשים.

יש רופא מומחה

שהוא עם סמים קלים מוציא את זה, וזה פחות כואב.

יש רופא מומחה יותר שנותן ידו בפה ושומט את השן בלי ייסורים כלל.

עם הרדמה, צ'יק צ'אק, הוא אומר לך,

כן, זה פה, זה מדבר איתך, תוך כדי זה, אומר לך, הנה זה פה, ואה, מה, כבר יצא?

חשבתי שאתה רק, זה, זה, זה.

החולה, כשבא אצל הרופא המומחה, שמח הוא, כי הוא יודע שדרכו שהוא נותן יד, מושיט לחולה את השן, והוא לא מרגיש צער.

אבל אם הוא רואה שהרופא המומחה מצווה להביא צוותות,

וגם מצווה להביא סמים קשים ומרים,

וגם מביא זריקות גדולות,

וגם מצווה לקרוא לרופאים נוספים,

לרופא חניכיים, ולרופא שיניים, ולרופא ורופא ורופא.

איי איי איי, מזדעזע, חולה,

ומבין שפה ההרס של השן וההרעלה שיש לו בכל הסביבה גדולה מאוד,

עד שמומחה גדול גם צריך להכנות רבות כל כך.

כך, בדבר הזה.

השם יתברך הוא רופא נאמן,

ומרפא את החולים בהושטת יד.

יהיה מנחה פשוטה לקבל שווים.

עבר אדם על מצוות עשה ועשה תשובה,

אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד.

אם זה מצוות עשה שאדם עבר עליהן,

כן? לא הנייה תפילין, לא תעטף בציצית,

לא ברך ברכת המזון, כל מיני מצוות שהן מצוות עשה.

אם עבר ועשה תשובה,

אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד.

שנאמר בירמיהו ג', שובו בנים שובבים,

ארפא משובותיכם.

והנה בלשון הרע ציווה להביא צבת.

זה הייסורי נגעים.

והפרישה מבני אדם.

הנגעים כואבים, מייסרים,

וצריך להפריש אותו מבני אדם, זה הצבת.

אחר כך יש לו כלימה,

בושה,

בושה, מרה ממוות. הוא צריך להכריז על עצמו בכל מקום.

טמא, טמא, טמא, שיתרחקו ממנו.

אחר כך צריך להביא את הרופא, זה הכהן, לרפא אותו

על ידי הבאת הקורבנות בהכנה רבה כזו.

וכמה קורבנות המצורע צריך להביא

עד שהרמב״ן טמא על מה כל הכפרות האלה,

כדי שירפא וייטהר לגמרי.

הרי זה לעד עד היכן ההרס של לשון הרע גם בעולם הזה.

אז אם בעולם הזה צריך לעבור תהליך כזה,

כזה שאין בו בשום טמאים אחרים,

והוא לא יכול לשבת אפילו עם טמאים אחרים,

רק בדד ישב מחוץ למחנה,

אז אם נתחכה עכשיו על שורש עוון לשון הרע,

נראה שזה מחמת שגורם היזק לחברו או גורם צער לחברו.

וזה מספיק לעבור את כל התהליך הזה.

אתם מבינים, כשגורמים צער ליהודי,

או היזק לחבר,

אפילו אם זה מוצדק לשיטתו.

העונש? הרי פנינה התכוונה לטובתה של חנה,

ועל כל בן שילדה חנה קברה שניים פנינה.

זאת אומרת, התכוונה לשם שמיים ומעידים עליה חכמים זיכרונם לברכה.

אבל מה לעשות,

שמי שמצער יהודי,

זה העונש, לא יעזור.

אז אם גורם הזק או צער,

ככה הוא הדין.

ואם גורם צער והיזק שלא כדין,

ואם זה לא אחד אלא זה רבים,

ואם זה אחד שגורם שרבים יצאו נגד אדם אחד,

ואם זה אדם ששומר תורה ומצוות,

ואם זה אדם שלא חטא בכלל,

ואם זה אדם שמזכה את הרבים,

ואם עוקרים תורה מישראל בגלל זה,

מה עונשם, אין אפילו עוד גיהינום שנברא בשבילם.

אין.

אין דבר כזה. אין.

עוד לא היה דבר כזה.

ומעתה, כיוון שמרובה מידה טובה

פי חמש מאות ממידה רעה,

אז אם זה ברע ככה עונש,

בהטבה לזולת,

כשמיטיבים לזולת, כיוון שמרובה מידה טובה,

מי שגורם הטבה לחברו,

מה יהיה שכרו? פי חמש מאות לפי השיעור הזה.

ואם זו הטבה שהוא נותן לו כסף שחסר לו לעשות את החג,

ובזכות זה עושה את החג,

וואו, כמה שכרו?

הרי הקדוש ברוך הוא מסתכל על שברי כלים, אלו העניים,

לראות מי עוזר להם.

כי הקדוש ברוך הוא אומר שבחגים אסור לנו לשבת לאכול

בלי לדאוג לעניים, לכן השכים חא דפסחא וכולי וכולי.

למה?

כי אם לא, הקדוש ברוך הוא מוציא לאדם כשהוא מת את הפרש,

את כל מה שהיה לו בבטן על הפנים שלו.

פרש חגיכם,

חגים שהם רק שלכם,

ולא דאגתם לחגים גם לאחרים,

פרש חגיכם יהיה על פניכם.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא רוצה שייטיבו. ואם אדם מיטיב לחברו ברוחניות,

מסייע לו לעשות מצווה,

ואם מסייע לו לעשות מצוות הרבה,

ואם מסייע לו ללמוד תורה,

ואם מסייע לו לעזוב את העבודה ולהפוך להיות אברך,

ואם מחזיר אותו בתשובה,

ואם עושה זאת לרבים,

כמה מרובה שכרו פי חמש מאות

מהעונש ששמענו,

וכמה נוספת בו קדושה והצלחה

וחיים נצחיים בזכות משהו, מתים ליחיד או לרבים.

ומעתה כמה עלינו להתחזק,

להיטיב את דרכינו,

כדי שיראו אחרים וילמדו מאיתנו להיטיב את דרכם.

וטוב לנו כל החיים בעולם הזה ובעולם הבא, אמן.

רבי חנניהו ברגע שהוא אומר.