"ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". מפרש רש"י, לפי שהאדם בדמות המלאכים נברא ויתקנאו בו, לפיכך נמלך בהם. הקב"ה התייעץ עם המלאכים שנאמר "נעשה אדם", נעשה אדם בצלמנו כדמותנו? התייעץ איתם הקב"ה, למה? לפי שהאדם בדמות המלאכים נברא בחלק הרוחני, הנשמה שלו, ויתקנאו בו לפיכך נמלך בהם. ויש לתמוה, הרי המלאכים הם בעלי כוחות גדולים שיש להם היכולת לראות ולשמוע מסוף העולם ועד סופו, ואם כן גם האדם שנברא בדמותם היה צריך להיות ענק שיעניק חמה בקומתו בצביונו ובדעתו, ובעל כוחות עליונים שיראה וישמע מסוף העולם ועד סופו, ואילו בסופו של דבר אנחנו רואים לפנינו אדם כמו גולם קטן על הארץ, מידתו קטנה ודעתו פחותה, ואינו רואה ואינו שומע יותר מבתוך מחיצתו וכל כוחותיו מוגבלים ומצומצמים והיכן גדולתו שהקב"ה חשש שהמלאכים יתקנאו בו.

אולם לאמיתו של דבר כוחות האדם מטבע תולדתו הם דומים מאד בדומה למלאכים ויותר מהם. חכמים ז"ל אומרים בגמרא סנהדרין ל"ח. אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה, אדם הראשון מן הארץ ועד לרקיע היה, וכן חכמתו ותבונתו היתה עד להפליא, עד שהיה מוטל גולם לפני מי שאמר והיה העולם, הראה לו דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור וסופריו, דור דור ומנהיגיו. אתם שומעים? אז הוא הראה לו עוד בהיותו גולם מוטל לפניו. דור דור ודורשיו קודם הוא הראה לו, קודם כל את הדרשנים, כי הם המשפיעים הכי גדולים, אח"כ החכמים, ואח"כ הסופרים ואח"כ המנהיגים. והקב"ה כאילו התפאר בו לפני המלאכים ואמר להם, חכמתו מרובה משלכם, אז לאמיתו של דבר מטבע תולדתו של האדם הוא יותר מהמלאכים. ואם תאמר, למה אנחנו לא רואים את האדם בגדולה זו? התשובה היא שבשעה שאדם חוטא הוא מושך עליו מסך ומסתיר את כוחותיו עד שעיניו חדלו לראות כראוי, אזניו פוסקות לשמוע כיאות וכל תפארת גדולתו מתכסית בערפל ודמותו ממועטת. באמת אדם הראשון היה מסוף העולם ועד סופו, אבל ברגע שהוא חטא נתמעטה קומתו למאה אמה, ואח"כ הלך והצטמק עוד יותר ועוד יותר, גם שניו הצטמקו למאה עשרים שנה, וככה הלך והתדרדר בגלל חטאים שעשה, כל המין האנושי הלך ופחת. אבל מהותו נשארה אותה מהות, רק מה קרה? מה קרה? מה שקרה, זה בשעה שאדם חוטא מושך עליו מסך שמסתיר את הכוחות שלו עד שהעיניים חדלו  מלראות, אתה יכול לראות מסוף העולם ועד סופו, למה אתה לא רואה? משום שהחטא מושך מסך מסתיר את הכוחות עד שהעיניים חדלות לראות כראוי, האוזניים פוסקות לשמוע כראוי, וכל תפארת גדולתו מתכסית בערפל ודמותו ממועטת.

את ההנחה הזאת מגלים לנו חכמים ז"ל בדברים מפורשים. הכתוב אומר, "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת", שואלים חז"ל למה אינו אומר דבר אל בני ישראל כמו שכתוב בכל הפרשיות כולן, אלא אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת, זה שאמר הכתוב איום ונורא הוא, ממנו משפטו ושאתו יצא. הכתוב מדבר באדם הראשון, כיצד? ז"א איום ונורא הוא האדם כשהוא נברא הוא היה איום ונורא, אבל ממנו משפטו, ממנו - מעצמו ומגופו משפטו ושאתו יצא, שאת והבהרת והספחת והכל.

הכתוב מדבר באדם הראשון לכן לא אמר דבר אל בני ישראל אלא אמר אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת, מדבר על אדם הראשון. כיצד? בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון בראו כדמותו, וכשבראו בראו מסוף העולם ועד סופו, והיה שולט בכל העולם כולו, לכן נאמר איום ונורא הוא - זה אדם הראשון. דבר אחר, איום ונורא הוא אדם שהוא שולט בכל מה שברא הקב"ה בעולמו. כתוב "תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו" הכל נתת תחת הרגליים שלו, זה הפסוק שאמרתי כשעלו לירח ולא האמנתי, אמרתי זה כתוב במפורש בפסוק, כל שתה תחת רגליו, ירח וכוכבים אשר כוננת, ישר כתוב בפסוק. דכתיב "תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו", כמו שה' שולט בכל העולמות אדם שולט בעולם הזה ובכל העולמות ונתן ה' תחת רגליו, ממנו משפטו ושאתו יצא, שבשעה שהוא חוטא מביא עליו הקב"ה יסורים מגופו, מגופו למה? שאין מידתו של הקב"ה כמידת בשר ודם, מידת בשר ודם כשסרח עליו עבדו מביא את הכבלים וכובל אותו, מביא אזיקים ואוזק אותו, הקב"ה אינו כן, לא צריך להביא מבחוץ, לא צריך, אלא מגופו של אדם רודה אותו. ומנין? ממה שכתוב "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת", מחלות, סרטן, דלקת ריאות, סוכרת, כל המחלות מגופו של הבן אדם. מגופו של הבן אדם.

אנו מפרשים את הכתוב, איום ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא" לגבי הקב"ה, שהוא בורא כל העולמות והוא חורץ משפט לכל הברואים, באים חכמים ומגלים לנו שאיום ונורא זה האדם הראשון שנברא בדמותו של הקב"ה והוא השליט בכל העולם וממנו עצמו יוצא משפטו. אין הקב"ה מביא משפט על האדם, ככתוב "כי לא אל חפץ רשע אתה", הקב"ה לא חפץ לחייב שום בריה, אלא על ידי זה שאדם חוטא הוא בעצמו מוציא עליו פסק משפט, והוא גורם שמביא נגעים בעור בשרו, ויסורים בגופו, והוא בעצמו בגלל חטאיו מוריד את דמותו מגדולתו, שהרי הוא כדמותו של הקב"ה ושליט בכל העולם. וגורם שעיניו תהינה מכוסות, אזניו תהיינה סתומות, הוא מקבל צורה כגולם קטן וחלש.

אולם, יש תקוה, עם כל התמעטות דמותו של האדם בגלל חטאיו אין התולדה משתנה. ובכל זמן שירצה להתרומם מעל חטאיו יעמוד שוב על דמותו כבתחילת יצירתו, ויראה מסוף העולם עד סופו, כידוע מרבי מאיר אבוחצירה שידע איפה החביאו את מי שחטפו וכו' וכו', וישלוט בכל מה שנברא בעולם, וישלוט בכל מה שנברא בעולם. ואמנם במשך הדורות הגיעו אישים מסוימים למדרגות כאלה שנפקחו עיניהם ואזניהם וכוחותיהם התעלו למעלות עליונות בדומה לבני אדם הקדמונים, הארי הקדוש, לא רק שהיה רואה מסוף העולם ועד סופו, כמו המעשים שמובאים בשבחי הארי, היה יודע גם את סוד הגלגולים של כל אדם ואדם בכל הדורות, היה מוצא קברים והיה יודע מי קבור בפנים בלי לפתוח בלי לדעת. היה מציין מערות. אז ז"א אדם יכול להגיע לזה, ואמרנו שרבינו בחיי אומר שאם אדם משווה את שם ה' לנגד עיניו תמיד יכול להגיע שיכול לראות בלי עיניים לשמוע בלי אזניים ולדבר בלי פה וכו' וכו', כמו שלמדנו, וזה מדובר על כל בן אדם, לא אנשים מיוחדים, לא אנשים סגוליים, כל בן אדם, אם יתרומם מחטאיו תולדתו לא השתנתה. ויכול לראות מסוף העולם עד סופו וישלוט בכל מה שנברא בעולם, והגיעו לכך, גם בדורות אחרונים בדומה לבני האדם הקדמונים. מצאנו בחכמים ז"ל שמתארים את שיעור קומתו של אברהם אבינו, כוחותיו הגיעו למימדים כאלה שהם למעלה מכל המושגים שלנו, חכמים ז"ל דורשים, מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגליו, מי העיר ממזרח, מי הוא זה שהעיר את ליבם של מזרחיים שיבואו יפלו ביד אברהם? מלך שנער, כדרלעומר, עריוך, אליסר, כל אלה, כל אלה שבאו ממזרח מי הביא אותם עד אליו שילחמו עם אברהם אבינו ויפלו תחת רגליו? מי? מי העיר ממזרח? מי העיר את ליבם של מלכי מזרח המזרחיים שיבואו ויפלו ביד אברהם? צדק יקראהו לרגלו, חי העולמים צדק - צדיקו של עולם היה מאיר לו בכל מקום שהיה הולך, והיה דואג שמה שצריך להגיע אליו יגיע עד אליו. רבי לוי בשם רבי יוסף בן זמרה אמר, פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין, כל פסיעה של אברהם אבינו שלשה מילין. אתם שומעים? שלש קילומטר פסיעה שלו, אז הוא לא הלך באופן כזה שהוא הלך ואוווווו שלש, הקב"ה הקפיץ לו את הדרך, קיצר לו את הדרך ז"א מה שהוא היה צריך לעשות, היה צריך ללכת תשע קילומטר בשלש פסיעות היה מגיע. לא צריך להגדיל את רוכב הפסיעה, כמו שמקפיץ את הדרך מקצה העולם עד קצה העולם יכול להקפיץ בקטנות מה שנקרא. ויש מאן דאמר מיל, שנאמר אורח ברגליו לא יבוא", ורבי נחמיה בשם רבי אבהו אמר, לא נתאבקו רגליהם אלא כזה שהולך מבית הכנסת. אז לא רק זה, אלא כשהוא הלך למלחמה נגד המלכים, והוא היה משליך עליהם עפר וזה הופך להיות חרבות, משליך עליהם קש וזה הופך להיות חיצים וכידונים וכו', אז כשהוא הלך הוא הלך קברת דרך, אבל ה' קיצר לו את הדרך שהוא לא צריך להתייגע, אז בכל מקרה כשהוא הלך את הדרך הזאת גם הוא לא התאבק ברגליו, לא היה לו אבק אפילו, עם המלחמה ועם הדרך ועם הכל, לא הוא ולא אנשיו, למה? כי הקב"ה צדק יקראהו לרגליו, ז"א הקב"ה היה מלווה אותו כל הדרך, לכל מקום שהיה הולך אברהם אבינו.

הרי לנו לאיזו מידה הגיעה גדולתו וגבורתו של אברהם אבינו. ולמה הגיע אברהם לידי כך? משום שהוא התעלה במדרגתו ברוחניות מעל כל דורותיו. אברהם נולד בדורו של נמרוד שהיו עובדי עבודה זרה, והוא גדל בבית של תרח שהיה גם עובד עבודת אלילים, ואילו הוא בעודנו בן שלש שנים הכיר את בוראו, ולא עוד אלא שהכירו מעצמו, היה אומר אברהם אבינו, תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? היה לו שכל בגיל שלש יותר מכל המדענים שיש בעולם, אפשר שהעולם הזה בלי מנהיג? אדם היה נכנס לבית כנסת כזה היה אומר שזה נעשה מעצמו מפיצוצים? הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם. בגלל שהוא חיפש מי זה המנהיג - ה' נגלה אליו. הוא נקרא אברהם העברי, שכל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחד. אתם יודעים מה זה אדם עומד מול כל העולם? כל העולם מכחיש אותו ואת מה שהוא אומר, והוא עקשן עומד בדעתו ובסוף הוא הפך אותם, לא הם אותו. הוא התחיל לקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיע להם שיש אלקים אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. ולו ראוי לעבוד. הוא התחיל לקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיע שיש אלקים אחד ורק לו ראוי לעבוד. הוא עשה נפשות לה', ככתוב "ואת הנפש אשר עשו בחרן" והוא ואשתו שרה, ואם היה בכוחו לעשות נפשות ולהכניסם תחת כנפי השכינה בודאי עשה בתחילה את עצמו ומזה בא לעשות אחרים, איך אפשר לעשות אחרים אם אתה בעצמך לא? ולאחר שהגיע למדרגה כזו אין פלא על גדולתו וגבורתו, כי מי שהעיר ממזרח להפיץ בעולם אמונה באל יחיד, בצדק יקראהו לרגלו שהוא מכריז על הצדק בעולם, ומידת הצדק אומרת אם לא הוא מי היה מעיר את הצדק בעולם בכלל, אדם כזה יש לו עיניים אחרות, ואורות העולם מתגלים לפניו, יש לו גם רגליים אחרות, כל פסיעה שלו כמה מילין, ה' מקצר לו תהליכים, במקום שאנשים עושים דברים שלוקחים שנים עושה בחדשים, במקום בחודשים עושה בימים, במקום ימים עושה בשעה קלה, הקב"ה מקצר לו כי הוא רוצה לעשות למען כבודו. וכל הכוחות שלו האחרים המה, אדם זה איום ונורא הוא, וראוי שיאמרו עליו, תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו, באמת ה' נתן את המפתחות לאברהם אבינו שיהיה בעל הבית על העולם. ה' מסר לו את המפתחות, עד אברהם היה ה' מברך את הברואים, מאברהם נתן לו את המפתחות, אמר "ונברכו בך כל גויי הארץ והיה ברכה", אתה עכשיו המברך, מי שאתה מברך יבורך מי שלא לא, הכל תלוי בך. למה הוא נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית.

אז ז"א האדם הוא בעל מדרגה, אדם יכול להגיע, וחייב אדם להגיע מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב. אבל צריך להיות אמיתי, אם בן אדם לא יהיה אמיתי אז זה לא יעזור. זה לא יעזור.

ולמדנו היום שכשהקב"ה ברא את העולם באה מידת החסד ואמרה לקב"ה ייברא האדם כעושה חסדים, בא השלום ואמר לא ייברא האדם שכולו קטטות, בא הצדק אמר שייברא האדם כי הוא עושה צדקות, באה האמת ואמרה, לא ייברא האדם כי כולו שקרים, אז כמה יש לנו שתיים על שתיים, נכון? אם יש לנו שתיים על שתיים אז איך ההכרעה תהיה עכשיו? השלום אמר - מתנגד, האמת אמר - מתנגד, למה? השלום אמר כולו קטטות והאמת אמרה כולו שקרים, החסד והצדק אמרו בעד, ייברא, שעושה חסדים ועושה צדקות. כתוב שהקב"ה השליך אמת לארץ, הקב"ה השליך אמת לארץ וברא את האדם. מה פירוש? אם הקב"ה חיפש טוב אז הוא צריך היה להוריד אחד, או את השלום או את האמת, ואז ממילא היה שתיים על אחד, כי אמת היא נפלה לארץ, מי נשארו שמה למעלה? שלשה, שניים בעד ואחד נגד, שניים אמרו ייברא, אחד נשאר שאמר לא, נגמר הסיפור. נברא האדם. אז נשאלת השאלה, רבי חיים זוננפלד זצ"ל אמר, למה הקב"ה השליך את האמת לארץ? למה לא השליך את השלום לארץ? למה לא השליך את השלום? למה את האמת? אז הוא אומר, אם הקב"ה היה משליך את השלום לארץ אז היה למטה שלום היתה בארץ, כולם היו בשלום כולם היו על הכיפאק, בשלום. אבל לא היתה אמת, ושלום בלי אמת זה הרה אסון, שלום בלי אמת זה כמו דור הפלגה, כולם היו בשלום, שפה אחת ודברים אחדים, כולם על הכיפאק ביחד, אבל מה, מורדים בקב"ה, כי אין אמת. אומר הקב"ה עדיף שיהיה אמת בלי שלום, עדיף שיהיה אמת בלי שלום, לא צריך שלום של שקר, שלום של שקר לא צריך, שיהיה אמת, שיהיה לבד אפילו, אבל שיהיה אמת. אם לא יהיה אמת מי צריך את השלום? והמבין יבין.

יש עוד פירוש יפה, למה הקב"ה השליך את האמת? למה הוא השליך את האמת למטה? כידוע שכשיש רוב ואנחנו אומרים ליטות אחרי הרוב זה מדובר כשיש ספק בסברא, יש סברא לכאן ויש סברא לכאן, ואז ממילא צריך להחליט, אז איך מחליטים? אז הרוב קובע. אבל אם יש אמת ברורה זה לא מועיל שיש רוב. לדוגמא, עשר כפול שתיים כמה זה? אתם יודעים? כמה? עשרים. אתה אומר עשרים, ואם כולם פה יגידו עכשיו שלושים, אז נלך אחרי הרוב, לא? לא נלך אחרי הרוב? למה לא נלך אחרי הרוב? כי האמת, אבל האמת הזאת צריכה להיות ידועה וברורה, ואם האמת ידועה וברורה אין רוב, שיהיה בן אדם אחד נגד כולם מה זה משנה. אברהם היה אמת, כל העולם היה בצד השני אבל הוא היה אמת והוא לא נטה אחרי הרוב. אין רוב במקום שהאמת ברורה, אפילו אם יהיה רוב שכולם אומרים בבבבבב, לא יעזור, אפילו יביאו פסוקים לא יעזור, אמת זה אמת, אם האמת אומרת שאסור לעשות כך וכך, שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, זו האמת, זה השו"ע, זה מה שמחייב את כולם, לא יעזור שיבואו מאה מיליון אנשים ויגידו הפוך, לא יעזור, זו האמת, אז אפילו אם היא תהיה יחידה אבל זו האמת, אין רוב, לא הולכים ברוב אחרי דבר זה.

עכשיו, מי היה למעלה? חסד וצדק ושלום ואמת, האמת אומרת את האמת? אמר שאדם כולו שקרים? אז אם כולו שקרים הוא אומר את האמת, מה יועיל עכשיו שיש רוב אפילו? אם הוא אומר אל ייברא, שכולו שקרים, אז הוא צודק, הוא האמת. והשאר אפילו שהם רוב לא יועיל. אז מה עשה הקב"ה? השליך את האמת לארץ ועכשיו אין פה את האמת אז ממילא זה הולך לפי רוב והחליט לברוא את האדם. ובאמת הארץ מאז ברצפה, כמו שאומרים, האמת ברצפה. הרבה דורכים על האמת, דורכים על האמת, אבל האמת צדקה, האדם מלא שקרים, מלא. אני בטוח שמי ששומע אותי אומר אני? כולי מלא שרים? מה פתאום, אני מחפש את האמת, אני מה זה. אדם מלא שקרים. מה זה שקרים. שקרים זה לא שמשקר אנשים אחרים, משקר את עצמו, משקר את עצמו שאין לו כח לקום, שאין לו כח לזה והוא לא מסוגל לזה והוא לא יוכל לעמוד בזה והוא יתעייף מזה ויהיה לו קשה בזה, הוא לא יוכל ללי לעבוד והוא לא יוכל בלי זה והוא לא יכול בלי זה, והוא משקר את עצמו כל הזמן, משקר את עצמו כל הזמן, גם בלימוד הוא משקר שכאילו הוא מבין כבר מה שלמד, ובערך זה גם כן נחשב שהוא מבין והכל, משקר בלימוד גם, גם בלימוד הוא משקר, הכל הוא משקר, מלא שקרים, מלא שקרים, בן אדם מלא שקרים. האמת צודקת, העולם מלא שקר, אתם רואים העולם מלא שקר, אם אנשים היו תופסים את האמת העולם היה כבר נגאל, אבל העולם מלא שקרים, אם פרופסורים ומדענים יכולים להגיד שהכל נוצר מפיצוצים, מה נשאר? מה נשאר, אנשים שלכאורה יש להם שכל והכל, מלא שקרים, הכל מלא שקרים, מלא שקרים. פוליטיקה שקרים, הכל שקרים, הכל שקרים, מלא שקרים, צדקה האמת, צדקה האמת, אז ה' השליך אותה לארץ, וכתוב שהאמת תהא נעדרת, בדור האחרון כתוב שהאמת תהא נעדרת, אז הגמרא אומרת - נעשית עדרים עדרים, מה זה עדרים עדרים? אלה אומרים האמת אצלנו ואלה אומרים האמת אצלנו ואלה אומרים האמת אצלנו, עדרים עדרים, כל אחד אומר האמת אצלנו. ואני אומר שהאמת תהא נעדרת, האמת מצויה, היא נמצאת, היא בארץ, אבל צריך לעדר בשביל למצוא אותה, מי שמוכן לטרוח, צריך לעדר לעדר לעדר בשביל למצוא אותה כי כתוב שאמת מארץ תצמח, היא נמצאת בארץ, היא נמצאת אבל צריך להצמיח אותה, צריך להצמיח אותה שהיא תבצבץ החוצה. זה מה שעשה אברהם אבינו, היתה האמת, לא רצו להכיר אותה, רצו הפוך, והוא בא ובצבץ אותה. מי העיר ממזרח? אברהם. צדק יקראהו לרגלו. הקב"ה ליוה אותו עם האמת שהוא רצה להפיץ והביא את העולם לגאולה.

אנחנו מחכים למשיח צדקנו שבעזרת ה' יבוא ויגאלנו במהרה בימינו ופיץ את האמת ויאמר לעולם די עם החרטות, ויגיע הזמן, יתגדל ויתקדש שמיה רבה.

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה...