סיר למעלות 1 - קטע 26 - מתי לא שומעים למרן

 

- - - לא מוגה! - - - 

ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי

ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו

אמרו על כך חכמים זיכרונם לברכה בפרשית רבה צדיק ג' יוד

אבא כהן ברדלה אמר

אוי לנו מיום הדין

אוי לנו מיום התוכחה בלעם

חכם של הגויים

לא יכול לעמוד בתוכחתה של אתונו

ויוסף

קטנן של שבטים

ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו

זהו שאמר הכתוב

ולא יכלו לענות אותו

כי נבהלו מפניו

וכשיבוא הקדוש ברוך הוא

ויוכיח את אנשי שס כל אחד ואחד

לפי מה שהוא

על אחת כמה וכמה

ויש להבין

מהי התוכחה של יוסף?

הרי הוא נשא קולו בבכי

וקרא להם בלשון רכה בתחנונים

ושילח כל איש מעליו שלא יבושו אחיו

איפה תוכחה?

איפה? היה גערה?

הוא הרים קולו?

הוא אמר בהם דברים קשים כגידים?

הוא בכה,

דיבר בלשון רכה ותחנונים ושילח כל איש מעליו שלו איפה שהוא אוהב

אז מה זה שאמרו שלא יכלו אחיו לעמוד בתוכחתו?

איפה התוכחה?

וכן ניגשה מהרשע בחגיגה ד'

והעניין הוא שהשבטים היו בטוחים שכל מעשיהם אמת וצדק

ולא עוד אלא שהם שיתפו את מרן, את הקדוש ברוך הוא, במעשיהם

והם צירפו למניינם

כמו שכתוב בתנחומה וישב ב'

שהיו בטוחים שכל מעשיהם על פי רוח הקודש

ומן השמיים מסכימים להם

זה הרבה יותר ממה שמרן אמר

או מסכים

זה הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מסכים

אז אפשר שיהיה טעות?

מה אתה חולק על הקדוש ברוך הוא?

האי תוכן?

הפקרות?

לחשוב דברים כאלה

כאשר יוסף התגלה לפניהם וראו בגדלותו

ובקיום חלומותיו

הייתה זאת תוכחה שלא ניתן לעמוד בפניה

משום שראו שאין לסמוך

על רוח הקודש

ואין לסמוך

על הסכמה משמיים

אין לסמוך. שמעתם?

אין לסמוך.

אתם זוכרים את המחלוקת של תנורו של עכניי?

שרבי אליעזר אמר דין

וחכמים חלקו עליו

והוא עשה מופתים

הם מחרו

עם המים, עם כותלי בית המדרש

ואפילו יצאה לעזרתו בת קול ואמרה הלכה כי רבי אליעזר בכל מקום

עמד רבי יהושע ואמר לא בשמיים היא

לא פוסקים בשמיים, פוסקים בארץ

איי איי איי מי יגלה עיניהם של טיפשים

כשיוסף התגלה לפניהם וראוהו בגדלותו וקיום חלומותיו

הייתה זאת תוכחה שאין לעמוד בפניה

משום שראו שאין לסמוך על רוח הקודש

ולא על הסכמה מן השמיים.

אתם יודעים למה?

שבדרך שאדם רוצה ללך מוליכין אותו.

אז כיוון שהם רצו ככה,

אז השכינה הולכת איתם.

זה לא הסכמה,

כי זה בדרך שאדם רוצה ללך בה מוליכין אותו.

איך מוליכין אותו? ככה אומרת הגמרא במכות יוד.

לפי טעותו וחטאו שהוא בעל בחירה.

והוא הקובע לפי בחירתו,

את הדרך בה ילך.

ואין מעכבין אותו מן השמיים,

כי העיכוב יפגע בכוח בחירתו ובשיקול דעתו.

ובאותו רגע שהובהרה להם האמת,

עשו חשבון נפשם

וגילו את הנקודה החבויה של קנאה ושנאה

שקיננה בנפשם בדכי דקות.

והיא השנאה שקלקלה את השורה והתעתה אותם בשכלם לדון טעות.

ובדרך שהם רצו ללך,

בה הוליכו אותם מן השמיים.

והאמת,

מארץ תצמח, מלב האדם עצמו,

שימצא את לבבו נכון,

לפני השם,

טהור מכל מידה רעה,

שעלולה להטעותו ולהורידו לבאר שחר.

על זה אומרים, מטהר ליבנו לעובדיך באמת. בשביל לעבוד את השם באמת צריך לב טהור ברע לאלוהים.

צריך לטהר את הלב ממידות רעות, כיוון שהיה להם בדכי דקות קנאה, זה הביא לשנאה.

ולכן הם דנו על פי המידות, אמנם השכל דן דינים של הלכה,

אבל מה היה המוטו, מה הוביל?

זה היה השורש הדקי כזה של קנאה ושנאה.

וזה היה העניין של בלעם החכם שבאומות,

שלא היה יכול לעמוד בתוכחתה של אתונו,

שאמרה לו,

אמרה לו, פותחת את הפה ומדברת.

אתם שומעים?

פותחת את הפה ומדברת, זה שינה, זה שינה אצלו משהו?

למה היא דיברה איתו תמיד?

זו פעם ראשונה בהיסטוריה.

היא נבראה במיוחד בשביל לדבר איתו,

והוא לא מתפעל.

שום דבר.

זאת אומרת, עם כל ההוכחות שאני מביא עכשיו על ש״ס,

זה לא מועיל.

שום דבר.

זה לא דרגה של חכמים,

זה דרגה של אתון.

באתון פה הייתה פקחית,

היא יודעה לדבר, נתנו לה כוחה לדבר.

היא אומרת לו, הסכן הסכנתי לעשות לך כה?

תגיד, מתי אני פעם דחקתי אותך,

לחצתי אותך,

הדבקתי אותך לגדר? עשיתי לך פעם דברים. אני פעם ציערתי אותך?

אני פעם הייתי נגדכם?

אני תמיד לימדתי עליכם זכות אפילו שלא הייתם ראויים.

ההסכן הסכנתי לעשות לך כה?

ובעל כורחו הוא ראה שירד את הדרך לנגדו ומן השמיים העקבים בעדו.

אבל הוא רצה ללכת בדרכו לקלל את ישראל.

הייתה תוכנית מקדמית של דור רעי,

ומשה, ויהודית,

ואטיאס,

ואלי ישי,

לנטרל את אמנון יצחק.

עד הרגעים האחרונים,

גדסי,

רפאל דיבר עם אלי ישי ואמר לו, שבוע לפני, בואו נעשה כך וכך.

אמר לו, לא, קודם שיבטל את המפלגה,

אחר כך נדבר.

לאורך כל הדרך הם לא רצו לעשות שום שלום.

ועתם עיניו ושכלו מלהבין תרמזים בלעם,

או בכל פעם נכנס בפרצת חוקה שהותירו לו מן השמיים, בכוונה להטעותו.

השאירו לו מן השמיים מקום לטעות.

וכאשר אמר ועתה, אם רע בעיניך אשובה לי,

הוא אמר למלאך, אתה יודע מה,

אם רע בעיניך, בסדר, אתה לא מסכים שאני אמשיך?

אז אני חוזר, למה אתה מטמם?

הרי הקדוש ברוך הוא כבר אמר לך בהתחלה,

שלא תלך עימם.

ואתה החלטת שאתה רוצה ללכת.

אז הוא אמר לך, טוב,

עכשיו בא המלאך, מה עוצר אותך? אתה אומר, אני, אם אתה לא רוצה, אם רע בעיניך אשובה לי.

מה ענה למלאך?

הוא עמד בשביל למנוע ממנו, נכון?

אבל הוא אומר, אם רע בעיניך אשובה לי. אני לא רע בעיניי, להמשיך.

אבל אם רע בעיניך, אשובה לי.

מה ענה למלאך?

לך עם האנשים.

פירש רשי שבדרך שאדם רוצה ללך,

מוליכים אותו, לאבד אותו משני עולמות.

אתם רוצים להמשיך במחלוקת.

אתם לא רציתם שלום.

אתם איבדתם שתי עולמות.

מה שביקש לא ניתן לו,

ומה שהיה לו, לקחו ממנו.

מה שביקש לצבור מנדטים על חשבוני לא ניתן לו,

והיו באופוזיציה.

ומה שהיה לו, לוקחים ממנו היום, ומתפלגים ומתמוטטים.

ומעתה מה נענה אנחנו אחרי זה?

תשמעו את המסקנה.

אנחנו לא מסתמכים

על רוח הקודש,

ולא על הסכמה מן השמיים.

כל כולנו מופעלים ממידות ורצונות.

לכן נחפשה דרכינו ונחקורה. אז איך יודעים באמת מי אמיתי ומי לא?

מה הלימוד שיש לנו כערכנו מהפרשה הזאת, ובפרט עכשיו,

בעונת הבחירות על איזו?

אבל גם אנחנו רגילים לסמוך על גדולים וצדיקים,

לחטוא בלשון הרע ורכילות ומחלוקת וקטגוריה בתלמידי החכמים,

שעל זה אמר הרב עובדיה יוסף בספרו יביע עומר,

שמי שמדבר על תלמיד חכם משעת הבחירות הוא אפיקוירוס ואין לו חלק לעולם הבא.

והכל שרוי,

כאילו מותר בנימוק

שכך ידעס תירא

וכך מסכימים מן השמיים, אם מרן אמר, נגמר.

והיום יש הרבה מרן,

וכל מרן אומר,

וזה הסכומם מן השמיים.

איך הסכומם מן השמיים? מרן זה אומר הפוך ממרן זה.

אז למי יש הסכומם מן השמיים?

מילא כשהיה מרן אחד,

אז רצו לומר שזה הסכומם מן השמיים.

אבל עכשיו כשיש לפחות שני מרנים מפורסמים וכל אחד אומר אני אמלוך,

אז מה,

מי המרן האמיתי ומסכימים לו מן השמיים?

ובינתיים כולם מדברים לשון הרע ולכילות וקטגוריה בתלמידי חכמים.

אז תשמעו מה שאמרתי תמיד, והנה זה כתוב פה בספר.

חייבים אנו לדעת שאסור לסמוך על שום הוראה הנוגדת את התורה עצמה.

אה,

מי ינשק שפתיו של הרב יעקב יוסף, זכר צדיק לברכה,

שאמר

שאם הרב שלום כהן לא שמע אותך והוא יחתום על מכתב,

הוא עובר איסור דאורייתא,

שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק.

והוא אמר אם הם יחתמו על המכתב,

נראה מי הם גדולי ישראל,

אם הם בכלל גדולי ישראל,

שיכולים לחתום נגד התורה הקדושה.

וקרא להם סנהדרין של אסד.

אתם יודעים איך דנים בסנהדרין של אסד.

יורים באנשים בלי דין ובלי משפט.

אז חייבים אנו לדעת שאסור לסמוך על שום הוראה

נוגדת את התורה עצמה.

ודעת תורה ידוע לנו היטב,

שאין כל היתר לדבר לשון הרע אפילו על רשעים.

כופרים ואפיקורסים ומחללי שבתות מותר,

אבל סתם רשעים, אנשים שהרשיעו, מדברים על שומרי תורה ומצוות,

שרשעו ומכל שכן על צדיקים.

ואלו המלבים את המחלוקת

יחושו לנפשם אם אין מוליכים אותם מן השמיים בדרך שהם רוצים ללך בה,

שהיא תולדת מידותיהם ורצונותיהם,

והיא המורידה אותם לבאר שחד בביזוי תלמידי החכמים שאין רפואה למכתם, לא בעולם הזה ולא לעולם הבא.

כמו שכתוב ביורי דעה, רמ' נ'

בסימן סוו.

והבאתי ציור חי,

איך מוליכים אנשים כמותינו

בדרך שאנו רוצים ללך בה.

ראיתי ציור זה בספרו של הגאון הצדיק רבי יהושע הלר,

שהכלל הוא שמצווה גוררת מצווה

ועבירה גוררת עבירה.

אנחנו ודאי קיימנו מצווה,

מצוותו של הרב שטיינמן, מצווה להציל.

מה הראייה שזו מצווה?

מצווה גוררת מצווה, זה בטבע.

מה נגרר אחרי המצווה שעשינו בבחירות?

שבנינו בית מדרש לתורה ולעבודת השם,

ואנחנו נותנים 800 דרשות במשך שנה,

רק מבית המדרש, חוץ מה לומדים בתפילה.

ומה הם? אצלם זו הייתה עבירה.

עבירה גוררת עבירה,

והם התפלגו ונחלקו ומשמיצים ומקלקלים וכו' וכו' וכו' וכו', וירדו לאופוזיציה והפסידו הכול וכו' וכו' וכו', כי עבירה גוררת עבירה.

אבל תשמעו דוגמה.

אדם עוסק בתורה בשקידה.

זהו.

אברך אמיתי יושב ולומד תורה כמו שצריך.

כמו שלומדים בזיכרון יעקב,

שם יושבים אנשים ושוקדים בתורה בלי פוליטיקה, בלי שום דבר.

נו,

והאדם עוסק בתורה בשקידה, והתחיל לעסוק בגמילות חסדים.

הרי זה שלא כדין,

כשאפשר לעשות על ידי אחרים.

אם יש אחרים שיכולים לעשות, מה פתאום אתה עוזב את התורה בשביל לעשות

מה שיכול לעשות על ידי אחרים?

הרי שיש כאן מצווה

של גמילות חסדים מעורבת בעבירה

של ביטול תורה.

כי זה לא מוטל עליך ולא מופקד עליך, ויש אחרים שעושים,

אז אתה לא צריך לפרוש מן התורה בשביל זה.

הרי אם יש לוויה,

לדוגמה, ויש אנשים שיכולים ללוות את המת מספיק, אתה לא צריך לפסק בתורה.

אם אין מלווים,

אז מפסיקים לעשות מצוות כשאי אפשר על ידי אחרים.

אבל אדם

שעושה מצווה על חשבון התורה,

שהוא לא חייב בה,

זה ביטול תורה.

אז אם מצווה של גמילות חסדים זה ביטול תורה, לשמוע רדיו,

מה זה?

פשע נורא.

או לדבר רכילות.

זה לא יאומן כי יסופר.

ואז מה קורה לאחד שישב ושקד על התורה והתחיל לעשות

גמילות חסדים?

מסייעים אותו מן השמיים בדרך זו.

וממציאים לו מן השמיים עוד עניינים של גמילות חסדים גדולים וחשובים.

והוא מתבטל מלימודו ומפסיד את תכלית גדלותו להיות תלמיד חכם,

שזהו חיובו.

ורואה שמן השמיים מסכימים עם דרכו וממציאים לו בטלים הרבה כנגדו.

וכל זה הוא רק ניסיון.

וצריך הוא לחפש בלבבו אם לא הייתה לו נטייה לביטול תורה או לעסקנות.

ולא יסמוך על רמזים מן השמיים שמסייעים אותו בנטיותיו.

וידע האדם כי רק דעת תורה הוא צריך לדעת בכל דבר בטוהר לב ונפש

ורק התורה יעשה.

אם התורה אומרת לא,

לא.

אל תחפש מצוות, אל תמציא מצוות על חשבון מצוות.

אין מעבירין על המצוות, אפילו ממצווה קלה לחמורה,

כל שכן מחמורה לקלה.

ואם אתה חייב בחיוב תורה, מה אתה מחפש לך מצוות אחרות?

אתה מחויב בזה, אל תקום ותעשה משהו אחר.

בוודאי שלא לעבור עבירה כמו שמוע בן אחיכם,

ולשפוך דמים ברחובה של העיר,

ולפרק את התלמידים, ולמנוע מהם אמונה,

ולעקור אותם בית מדרשם.

יש אנשים שאין להם מניינים כי הם לא מתפללים

עם אנשים כאלה שקרנים ורודפי יהודים.

אז מה יצא מכל זה?

הקנאה והשנאה העבירו אותם על דעתם.

רבי חנניהו ברגשו אומר, עושה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כוח רבו ותרום ונשואות,

שנא אמור אל המלך ומסלומו וגוי יגדיל תרום יעדיו.