סיר למעלות 1 | קטע 45 | איום על עדי ש"ס לא יעזור

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

והרמב״ם,

פרק י״ב בסנהדרין

אומר שכל זה מדברי האיום שמאמין על העדים.

מה שמעתם פה איום?

אומרים שבח,

כמה חשיבות של אדם?

זה איום על העדים?

ופירש רש״י שם,

כלומר חשוב אני כעולם מלא,

לא אטריד את עצמי מן העולם בעבירה אחת,

מי ימשוך ממנה?

אז איך מאיימים על עדי נפשות?

כדי שהם לא ישקרו,

כי יכול להיות שסכרו את העדים עדי שקר,

איך מאיימים עליהם?

אומרים להם, תשמעו, תשמעו.

למה נברא אדם יחידי בעולם?

נלמד אותך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא.

כל נפש

זה עולם מלא,

שיצאו ממנו מזרעו ומזרע זרעות עולם. ואם אתה תעיד עדות שקר ויוציאו להורג בן אדם,

אתה איבדת עולם מלא.

לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם.

וזה מדברי האיום שמאיימים על העדים, אומר הרמב״ם.

ורש״י אומר שבעצם אומרים לעד,

חשוב אתה כעולם מלא.

למה תטריד את עצמך מן העולם בעבירה אחת של עדות?

ואז הוא ימשוך ממנה ולא יעבור את העבירה.

אז מה האיום?

חשיבותו ומעלתו של אדם.

היי, ויי, כמה עברו על זה.

לא היה מי שאיים עליהם.

על נפשות,

לאבד את כל הבעלי תשובה ככה בבחי, מכתב אחד, דיבורים כאלה ואחרים במוצאי שבת.

כמה נפשות איבדו מישראל, נחמנא לצלן.

כמה נפשות.

את כל זה יתבעו מהם.

את כל אלה שהלכו לטמיון יתבעו מהם.

לא רק אותם, גם את זרעם אחריהם.

חוץ מאלה שעוקרי תורה חרב חרב

וקורעים מודעות משס ולא מאפשרים לקיום הרצאות וכולי.

אה, רחמנא לצלן. מה מחכה להם בעולם הזה ולעולם הבא?

הרי שהרגשת הגדלות של האדם

בשבילי נברא העולם,

וחשוב אני כעולם מלא,

מביאה אותו למשוך את ידו מן החטא

ולשמור עצמו שלא לרדת ממדרגתו.

ואף עדים הללו,

שעומדים להעיד עדות שקר

ולשפוך דם נקי

כיוון שהתבוננו בגדלות האדם,

יימנעו מן החטא ויחזרו בהם מלהעיד שקר.

ואיך מאיימים על עדי ממון?

אומרת הגמרא בסנהדרין כט שאי אפשר לאיים עליהם

שבשביל עדות שקר הגשמים נעצרים ודבר בא לעולם,

שעל כל זה הם ימצאו לעצמם דרך שלא להתרשם מן האיום,

אלא אומרים להם

סהדי שקרי אגורייהו זילי.

רשי מפרש, אז סוכרים אותם,

מבזים אותם,

והם קלים בעיניהם.

אז מה האיום?

אומרים להם, אתם לא יודעים, אלה ששילמו לכם כסף,

אלה הם עצמם מבזים אתכם.

הדור האי,

והאני ישי,

והאטיאז,

והיהודית ומשה, הם מבזים אתכם שעשיתם את מה שהם ביקשו וחתמתם על מכתב הוצאה להורג.

הם מבזים אתכם, אתם רבנים רק בשביל לעשות את רצונם.

של בעלי אינטרסים.

כל מה שביקש החזון אי שילכו לבחירות והתנגדו לזה הרבה פוסקים,

כמו שהעיד על זה הרב יעקב יוסף זכר צדיק ברכה,

זה היה כדי שיראו את המניין

החשוב של הדתיים שומרי תורה ומצוות,

ולא יספרו אותם, כמו שאומרים.

אבל לא אמר שכל הבחירות נועדו בשביל אדם פלוני או פלמוני.

יהיה פלוני או לא יהיה פלמוני, את מי זה מעניין בכלל?

עצם זה שיודעים ששווים כך וכך מנדטים,

זה מספיק, מה משנה מי יהיה בראש.

זה מה שאמר גם הסטייפלר.

זאת אומרת, לא המטרה האיש שעומד בראש,

אלא שחבורת יראים רוצים להראות את נוכחותיו ושיקלו עליהם בדברים ולא יעשו גזרות וכולי.

איי איי איי, איך מאיימים על ידי ממון?

אם תגיד להם שיש עונש, שכולם יסבלו, לא יהיו גשמים,

ושיבוא דבר, הם יגידו, זה לא בגללנו,

זה בגלל סיבות אחרות.

אבל אם אתה פוגע להם בכבוד,

אתה אומר, אתה מבוזה בעיני אלה שסחרו אותך.

הרי זו בושה שאתה רב עם כובע,

שומע ליהודית, לאישה,

שמה רוצה?

להפיל את היהדות, כי לא מתאים לה, כי אתה מחוק אצלי.

אני פועלת עם רגש.

מה זה הדבר הזה?

אישה מנהלת את העולם החרדי,

והיא מוציאה להורג,

דואגת שיוציאו להורג את כל עולם התשובה,

בגלל אינטרס של אישה כזאת.

לא יאומן כי יסופר.

ואם בנשים עסקינן,

אז אני לא מבין בכלל איפה היועצת סתרים והגלויה,

חכמת המועצת או מועצת החכמות,

יפה.

איך היא לא דואגת שבעלה דורעי ישמע למועצת הגברים שמבקשים ממנו,

בוא תחזור.

אז מה התפקיד שלה אם היא לא יועצת לא כלום?

אה, רק לקבל את השלושים ושישה אלפים שחים?

זה הכל, זה התפקיד.

לקבל עוד משכורת בבית?

לא מספיק השבע עשרה של הבת דסי

ועוד עשרים ושלוש של הבן?

והאבא שלושים ושש?

זה הכל, למעלה ממאה אלף.

סידור עבודה ממש, כמו שהוא דואג לעניים.

זהו.

טוב,

אם זה ככה רוצים לבחור בו כי הוא דואג לעניים,

יש לך יותר עני מאשתו,

מביתו,

שהוא רואה אותן מתפתלות ברעב,

מבינו,

שהוא ממציא להם תפקידים כדי שיקבלו משכורת.

זה דברים גלויים.

איך אפשר שהציבור שותק, צריך להעיף אותו לכל הרוחות.

אתה לא מתבייש?

איך אומרים ביידיש? עני ענק, ככה אתה עושה.

נו, אז מה מאיימים על העדים של ממון?

עדים של ממון, מה מאיימים?

הבושה, בושה. מבזים אתכם. אלה שסחרו אתכם, מבזים אתכם.

הנה, ממרן, מומר, אתם מכירים את מומר?

מומר הולך להיות חבר כנסת מטעם שסנו, בטח, בטורטליין לשעבר.

מגיע לו פרס, ושבאמן פיל, פיל, פיל, פיל, פיל.

נתפס לי כל פעם אפק שאני מזכיר את השם שלו.

הוא גם כן הולך להיות אצל אלי ישי,

כן?

שמים אותם במקומות לא ריאליים, לא נורא, אבל בשביל הכובד.

בכל אופן, טליין לשעבר.

אז למה שלא ישימו אותם?

אין שום בעיה.

אבל הם בזים אתכם, אתם הרי,

אתם הרי מבוזים אצלם.

אה,

סוחרים,

אומרת הגמרא, עיני שקר, ומבזים אותם הסוחרים.

זה האיום שיכול להשפיע.

ואני מבטיח לכם שמה שאמרתי עכשיו בשם הגמרא לא ישפיע על אלה.

על אלה לא ישפיע שום דבר, שום דבר.

לא איום של נפושס ולא איום של עדי ממון,

שום דבר לא ישפיע.

אז עדים שאנו חושדים אותם להעיד עדות שקר,

ואין חומר האיסור מרתיע אותם,

ואף האיום בעונשים החמורים

אינו משפיע עליהם,

שאומרים בליבם כי עליהם לא יגיעו העונשים,

הדרך להשפיע עליהם היא על ידי שמירת כבודם העצמי.

איזה ביזיונות, איזה ביזיונות. הרי הכול שקוף,

שאתם שכירי חרב,

שמקבלים כסף,

בכבוד, ומעמד, וסטטוס, והכול,

רק בשביל למחוק אנשים בשביל כבודכם.

אבל זה הפוך, זה הביזיון שלכם.

כי כמה חכמים, לא כולם חכמים,

ברוך השם, לא כולם חכמים,

איך יתבדלו החכמים מן הטיפשים?

אבל,

נו, אבל יש כמה חכמים שמבינים שזו טיפשות שאין כדוגמתה וביזוי בשבילכם, הם רחמים עליכם.

לא, זה לא ישפיע עליהם בשום אופן, בשום אופן.

ואומרים להם שאפילו בעיני הסוכרים אתכם לעדות שקר, תהיו בזויים.

וזהו האיום אשר בכוחו להשפיע יותר מן הכל,

וכאמור שזוהי התועלת הנוספת

בהרגשת הנכבדות שהיא מונעת מן החטא.

אז אם כן, ראינו פה ממש

שמה שיכול להציל את האדם מעבירה זה הכבוד העצמי שלו,

הנכבדות והחשיבות. אם אין לו את זה,

הוא אפס מאופס בעל עבירות שהיצר לכד אותו ברשתו ומשתמש בו כתליין.

כי אין לו שום חשיבות.

לא זו בלמד

שהנכבדות שומרת את האדם מן החטא,

אלא נותנת לו כוח ועוז להתעלות מעלה.

כתוב, ויבואו כל איש אשר נשאו ליבו.

פירש הרמב״ן

על החכמים העושים במלאכה, אמר כן.

כי לא היה בהם מי שלמד את המלאכות האלה ממלמד.

כשנדרשו אנשים לעבודת המשכן,

לא למדו במצרים את המלאכות שצריכים למשכן.

לא היה מי שיאמן את ידיו כלל.

אבל מצאו בטבעם

שידעו לעשות כן.

על זה נאמר, ויגבה ליבו בדרכי השם לבוא אל משה לומר לו,

אני עושה כל אשר אדוני דובר.

זאת אומרת, אין לי בעיה, מה שתגיד, מה שתצווה אני אעשה. איך אתה יכול? למדת משהו? לא.

ויגבה ליבו בדרכי השם

נשאו ליבו לעשות במלאכה.

אדם רגיל

מן היישוב, כשרואה משימה כבדה,

לחשוב מחשבות ולעשות בזהב ובכסף ובנחושת

ובחרושת אבן למלות ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת.

והוא אדיוט, אדם פשוט באומנות זו, מימיו לא נתנסה בכך.

היה מרים ידיו בייאוש ואומר,

איך אוכל לקבל על עצמי דבר שאין לי בו מושג?

ואילו אלו שנשאם ליבם

באו לפני משה בעוז ובביטחון ואמרו אנחנו נעשה כל אשר אדוני דובר.

בלי חשש קיבלו על עצמם לבצע כל הצריך למלאכת המשכן.

איך הם זכו לזה?

ויגבה ליבם בדרכי השם

כי אין גבול ואין תכלית

מה שיש בכוחו של אדם נכבד לעשות.

ואינו חושש שמא לא יוכל

אבל בביטחון גמור אומר אנוכי עשה כל מה שצריך

ועל ידי כן הוא יכול לעשות.

אתם חושבים שהייתה תוכנית לבית כנסת הזה כמו שאתם רואים אותו עכשיו?

לא הייתה תוכנית.

אמרו לי צריכים יועצים לתאורה.

יועץ לחשמל,

יועץ לאקוסטיקה,

לכל תחום אמרו לי יועץ צריך.

כל יועץ עשרות אלפי שקלים,

חוץ מהמחירים המפוצצים שהם נותנים אחר כך בהנחה.

ולא לקחנו שום יועץ והיועץ היחידי שנעזרנו בו זה היה הקדוש ברוך הוא.

ויקבע ליבו בדרכי ה' קדימה

למלאכה אין תוכנית

ולאט לאט לאט לאט לאט נרקם הדבר.

כי מי שרוצה לעשות במלאכה

אפילו אם הוא לא יודע מה צריך לעשות השם ייתן בליבו.

השם ממלא את ליבו חוכמה לעשות במלאכה.

צריך שיהיה לו רק קצת קודם קצת

והרבה רצון,

על זה מוסיף ומשלים השם הכול.

כך בני תורה,

יש מי שאומר מי אני,

מה כוחי להשיג, עד היכן אוכל להתעלות,

וכך הוא מתייאש ומושך את ידיו.

זאת משום שאין לו את הבחינה ויגבה ליבו בדרכי ה'.

אבל בר מעלה מרגיש שאין גבול ואין תכלית

למה שהוא יכול להגיע.

ויגבה ליבו בדרכי ה' לומר אני אגיע למדרגות העליונות.

ועל ידי כך

מצליח בידו ומתעלה לאין שיעור.

את הדבר הזה פעלו ביותר ריבותינו בעלי המוסר,

הגאון רבי ישרואן סלנטר, זכר צדיק וברכה, ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, זיכרונם לברכה,

שבעת ההשכלה הארורה שהשפילה את בני התורה פעלו הם לנשיאם ולהגביהם

וידעו והרגישו

שבדבר אחד מן התורה ובדברי החכמים, זיכרונם לברכה,

מונח יותר מכל חוכמות העולם.

מהו המפסיד

העיקרי לנכבדות?

אמרנו שאם אדם מכבד את עצמו ומחשיב את עצמו, לא גאווה שרוחה,

אלא באמת יודע מה הערך יהודי ששומר תורה ומצוות,

מה הערך של יהודי בכלל.

מה מפסיד העיקרי לנכבדות שאדם מאבד את זה ויכול להיות בזוי

לעשות עבירות

או דברים יותר גרועים?

מה המפסיד העיקרי?

החיפזון והבהילות,

שאפילו מי שהגיע למעלת הנכבדות, אם יש בו בהילות,

הפסיד נכבדותו ומעלתו.

זה מה שכתוב אצל יעקב אבינו.

יעקב אומר על ראובן,

פחז כמים אל תותר.

הפחיזות, הבהילות, לא הותירה לו לראובן,

לא כהונה, לא מלכות ולא בכורה.

וזה אחרי שכל מה שאמרו חכמים, כל האומר ראובן חטא אינו לא טועה,

ואף על פי כן הפסיד את המלכות והכהונה והבכורה משום מידת פחז כמים,

דהיינו הבהילות.

אתם יודעים, כתוב

איזהו חכם הרואה את הנולד.

חכם רואה את הנולד. אסור לחכם להיות נחפז ונבהל.

אבל הפוליטיקאים,

או-אה, הם לוחצים על הרבנים ככה ככה, ומדווחים להם בדחיפות שככה וככה וככה.

ויש כאלה שנופלים ולא רואים מה יהיו ההשלכות.

ראו מה קרה אחרי הפחיזות, להוציא מכתב שקרי שאין לו שום קשר למציאות.

שלא חתם עליו הרב עובדיה, כי פחדו להראות לו שיש מכתב נגדי כזה.

כי אם היה רואה, לא היה מסכים.

שהרי ניסו ללחוץ עליו שיכתוב נגדי או ידבר נגדי, והוא לא הסכים.

לא הסכים.

אחר כך רק טפטפו לו, רק להגיד שאני מבזה ומגדף את בני משפחתו.

וכך הוא אמר,

וזה לא נכון.

שקר שמו בפיו,

כיוון שאם תבדקו עד אותו זמן,

לא דיברתי כנגד בני ביתו, למעט שאינם מכניסים אותי אליו במשך שנים.

וכשאמרו שזה לא נכון, לא ייתכן שלא מכניסים, כולם נכנסים.

איך אתה בודה דברים.

אז שלחתי משלחת להגיד שאני רוצה להיכנס,

והם הקליטו את גברת יהודית.

והיא אמרה, הוא לא ייכנס.

למה?

אצלי הוא מחוק, אני מדברת עם רגש.

זה היה הדבר היחידי שפרסמתי בלית ברירה,

לאור ההכחשות שהכחישו כאילו הם

לא מנעו ממני.

אבל לא הסתדר להם כי הטענות שטוענתי היו יותר חזקות משלהם,

אז הכניסו בפיו לומר שהוא לא רצה לקבל אותי.

למה הוא לא רצה? כך הוא אמר.

כי זה ביטול תורה, הוא בלאו הכי לא ישמע לי, וזה ביטול תורה.

איך יכול להיות, כבוד הרב, אם אני רוצה לבוא אליך לשאול פסק הלכה?

אם אני לא רוצה, אני לא שואל, ואני עושה מה שאני רוצה.

אם אני רוצה להיכנס ולשאול, זה על מנת לקיים.

אז איך יכול להיות שאני לא נשמע?

ולמה זה ביטול תורה, אם שואלים שאלה בהלכה?

ושחקן כדורגל

וכוכב פופ,

זה לא ביטול תורה לקבל אותם? ואפילו לברך אותם?

ואני, עם זכי הרבים, לא יכול להיכנס?

אז שמו לו בפה, מה לעשות? שמו לו בפה.

וכשיש לחץ מהפוליטיקאים ומהאנשים הרעים,

אז זה עומד, מה לעשות? יש בחירות, עכשיו צריכים להביא מנדטים. אם לא,

לא יהיה טוב. אבל חכם עיניו בראשו.

במקום לקרב ולחבק ולהעמיד, למה בני,

ולא עוד, אלא באותה קלטת, הרב עובדיה בעצמו אומר,

למה לא יבוא איתנו?

למה הוא נפרד מאיתנו וכולי?

רגע, אבל זה אחרי המכתב שכאילו הוא כתב הקדיח תבשילות.

אז איך אתה קורא לי לבוא?

ולא רק זה, בסוף השיחה הוא אומר לתימנים,

לרבנים התימנים.

הוא אומר להם, טוב, אם הוא לא רוצה,

אז שיעשה,

שיעשה.

אז הוא הסכים שאני אעשה,

שאני אעשה מפלגה.

אז למה יצאו נגדי?

איך זה השתנה אם הוא אמר בעצמו בפיו שיעשה?

הרי לדורעי הוא אמר שיעשה מפלגה.

והוא חייב לו הכל, דורעי.

אני לא חייב כלום.

אז למה?

הוא אמר שיעשה.

נו, אז מה הבעיה?

ואם אתה שואל את התימנים הרבנים,

למה הוא לא בא איתנו?

ואחר כך אתה אומר שיעשה,

מה יותר פשוט לקרוא לי?

עולמו, עד אליי אפילו, עד אליי, עד אליי,

ללכת לברית,

ללכת לצנדק,

ללכת לאיזשהו מקום,

זה מצווה.

ולהציל את כל העם היהודי ואת המנדטים, לא שווה היה לבוא עד אליי.

משה רבנו לא הלך לרשעים דתן ואבירם?

אני לא רשע.

לא נתנו לי להיכנס.

אתה ניסית להשיג אותי, כבוד הרב,

ולא נתנו לך, שיקרו.

נו,

אז מה עושה בן אדם?

קחו אותי אליו!

בני הבית

של הרב שטיינמן לא רצו שהוא יבוא אליי, לא רצו בדיוק כמו שם.

לא רצו.

אז הוא המתין, המתין לשעת הכושר, ומפונוביש הוא אמר להם, תיקחו אותי עכשיו אליו.

מה, אז הוא הגיע.

לא רצו.

יש דבר כזה, כן, שבני הבית לא רוצים,

והם מסנדלים דברים שגדולי הדור לא יוכלו להתנהג לפי דעתם שלהם.

ולא רציתי שהרב שטיינמן יבוא, בוודאי שאני לא רוצה,

ולא רציתי שהרב עובדיה יבוא. אני רציתי לבוא, שנים ביקשתי.

שלחתי מכתבים, הכל, שום דבר לא רצו לעבוד.

שום דבר.

שלחתי בן אדם שיצעק במעלית כשהוא יוצא משיעור.

הרב אבנון יצחק רוצה להיפגש איתך, צעק, צעק, ארבע פעמים, עד שזרקו אותו בכוח.

שלא ישמע.

שלחתי בן אדם שדיבר איתו באוזנו,

באו, משכו אותו והוציאו אותו החוצה.

אמרו לו, זו פעם אחרונה שאתה תיכנס לפה,

אם תעשה עוד פעם טעות כזו.

אחד מהקרובים הכי גדולים אליו.

שמנו לו פתק בסידור במנחה בבית כנסת, איך שהוא יפתח אשרי,

יושב בביתך, ויראה שאני מבקש להיפגש איתו. גם את זה הוציאו.

כל תצדקה עשיתי בשביל להגיע אליו, והם מנעו.

ואמרו לו שאני רוצה להחליף אותו.

פשוט.

זהו.

לא יאומן כי יסופר.

אבל חכם עיניו בראשו. אם היו מסתכלים המועצס, מה ההשלכות שיהיו,

היו מסוגלים לראות שיכול להיות שבגלל שהם נלחמים בי הם יפסידו. הם יפסידו לי, יכול להיות, והם יפסידו להם.

אז לא יותר טוב להתחבר ביחד?

הרי עכשיו הם מנסים להתחבר עם אלי ישי.

למה הם מנסים להתחבר עם אלי ישי שלא להפסיד מנדטים? בסוף שניהם לא יעברו את אחוז החסימה.

אז הם מבינים שכדאי לעשות שלום. למה אצלי לא הבינו?

לא היה חכם שיראה את הנולד.

ואז הם נהיו באופוזיציה,

ועכשיו השם שילם להם שהם עושים את זה אחד לשני ומראים לעולם.

כשספרדים הם ספרדים,

אז עושים שול הם משתדלים,

אפילו שהם שונאים זה לזה,

כי זה מרוקאי וזה טוניסאי.

אבל אם זה תימוני שלא שייך אלינו בכלל,

אז למה אנחנו צריכים, ואדרבה, כבר חיכינו שנים להתפטר ממנו.

הרי לא סבלנו אותו, לא זכרנו אותו, לא הזכרנו אותו.

מעולם לא.

אז מה פתאום עכשיו? עכשיו הוא רוצה להיות גם מנדעומר,

שיהיה לו מפלגה, אוי ואי.

זה בשום אופן לא יהיה.

הפחיזות והבהילות

לא מותירה לא מלכות,

לא כהונה,

לא מכורה,

וצריכים לרדוף ברחובות, ללכת זקני העדה,

אחרי עבריין מורשע, להגיד לו בבקשה,

בבקשה, תחזור תמלוך עלינו.

בבקשה, בבקשה,

חזור בך,

רשע.

וגנב,

ולא שומע בקולי,

ועצמאי,

כדברי מרן.

שומעים למרן,

רק לא דורים.