\n
- - - לא מוגה! - - -
\nאם עדיין ניצחונו על יצר הרע ממנו והלאה, יש עצה אחרונה.
יזכור לו יום המיתה.
שנאמר בדומוס אלה.
אחרי שאמרו חכמים שיזכור לו את יום המיתה, לא אמרו בי אמלף.
כי אין פה ספק
שוודאי זה יועיל.
כי כשיגיע ויזכור לו יום המיתה,
יסורו ממנו כל המניעות, כל הכישלונות,
כנגד יצרו, ויגיע לחוף מבטחים בלי שום פגע ונגע, אשרה ואשרה חלקו.
מה זה יזכור לו יום המיתה?
יש פה מישהו שלא זוכר שהוא ימות?
יש מישהו שחושב שהוא יחיה לעד?
אז איזה מין העצה הזאת יזכור לו יום המיתה וזה יועיל?
כולם יודעים שהם הולכים למיתה,
אז איך זה לא מועיל?
חכמים דייקו בלשונם ואמרו יזכור לו יום המיתה, לא יזכיר לו,
יזכור לו לעצמו יום המיתה.
מה זה יזכור?
שהוא יושב פתאום באיזשהו מקום
ופתאום הוא חש בלבו
והוא, נופל.
וכולם מסביבו, וואו, צוחקים, וואו, הוא מת, הוא מת, וואו.
ונהיה לחץ, הוא שוכב, וטלפונים, ומגן דוד, ותזמינו, וזה, והצולה, וזה.
והוא שוכב, דומא ודומו סלע, הוא שוכב, הוא זר,
שומע ורואה, רוצה להגיב, לא יכול.
ובאים,
ועושים לו עיסוי, וזה, ומכות, חשמל,
וכולי, וזה.
שום דבר לא עוד.
ואז הוא מוכרז כמת,
שוכב על הרצפה,
בפישוט איברים,
אוספים אותו לאלונקה,
מעלים אותו לאלמבולנס,
לוקחים אותו אל בית החיים,
שם חביבי שוטפים אותו,
וזה לא כל כך נעים.
הוא לא הספיק להיפרד מאף אחד, לא להגיד כלום,
לא השאיר צוואה, ולא ירושה, ולא שום דבר.
היה לו עוד מה לעשות,
היו לו תוכניות,
היו לו פגישות,
היה לו הכול, הכול הלך.
כל מה שעשה, כל ימי חייו התאדה,
נשאר עכשיו ללא כלום,
ועכשיו הוא יועמד לדין.
לוקחים אותו מבית החיים, ושם הם מספידים ובוכים,
והוא רואה את כל המחריטים שבאו,
ששמחים שהוא מת, ויש כאלה שלא, ויש כאלה שככה.
ויש לו מה להגיד.
יש לו מה להגיד,
הוא לא יכול להגיד.
הוא לא יכול יותר להגיד. הוא רואה, שומע,
הוא לא יכול לזוז, לא יכול להגיד.
ואז אומרים מה שאומרים, אומרים על הפסוקים וכו', ומוציאים אותו לכיוון בית הקברות,
וכולם מאחורה צועקים וזה, וחלק מדברים על דולרים, וחלק על יורו, וחלק על פה, ורגע שם.
ומגיעים עד לבית הקברות,
ושם משלשלים אותו ככה לאט-לאט לתוך הקבר,
שמים עליו את הבלוקים, מכסים בחול.
עושך וצל מוות הוא נשאר שם, מושכים מעליו את הטלית והוא נשאר להנחות והם הולכים לשמחות.
עכשיו הם הולכים לאכול ארוחה
והוא יהיה עכשיו ארוחה לתולעים.
משאירים אותו שמה.
צריך אדם לזכור לעצמו את הסוף שלו.
אם יזכור לעצמו את יום המיטה שלו,
זה צריך להספיק לזעזע אותו שהעולם הזה הבל.
הרי זה יכול לקרות בכל רגע נתון,
ואין שליטה על זה. וזה לא, רגע, רגע, רגע, רגע, רק שנייה, שנייה, חכה רגע.
אין, חכה.
אין רגע.
ברגע הוא מאבד את הכול.
ברגע הוא עומד לדין.
ברגע הוא מאושם.
אין לו מה להגיד.
אין מי שיעזור לו. יודעים בדיוק מה הוא עשה, מה הוא חשב, מה, הכול.
והוא לא הכין צדה לדרך.
ואם כן, לא מספיק.
מה יגיד?
כך וכך שנים חי בעולם
ולא עשה את מה שהשם שלח אותו.
מעל באמון שקיבל.
אם אדם יזכור, ואני אומר בקצרה, כן? אם אדם יזכור את יום המיטה,
אחרי זה לא אמרו חכמים. ואם לאו?
אין כבר ואם לאו. אם לאו, כבר לא יעשה לך שום דבר. תאבוי.
תאביל הבלים. תאביל את ההבלים, כי לא יישאר לך מזה כלום.
הרי יזכור לו יום המיטה, ביארתי לכם בדיוק איך התהליך יהיה.
שמעתם מכמה שנפטרו, נכון?
מישהו נפטר בזמן שהוא חשב שמתאים לו למות?
אף אחד.
אתם יודעים שמיום שנולדנו אנחנו בדרך לבית קברות?
חשבתם על זה?
שאנחנו רק בדרך לבית קברות? רק בדרך הולכים לחתונה פה, בר מצווה שם, הולכים לעבודה, חוזרים הביתה.
אבל זה הכל בדרך לבית קברות.
נו, ומה אנחנו מצטיידים לחיי העולם הבא? מה ניקח מפה?
מה ניקח מפה? ראו אנשים, כן?
טומנים בן אדם, לקח משהו?
נתנו לו מפרשת שיניים?
מה נתנו לו?
כלום, תכריכים כמו כולם.
קשרו אותו, שמו אותו למטה, סגרו ולהתראות.
אז מה הועיל בכל מה שהיה לו?
כל מה שהוא טרח ושמר והכיל,
ועשה ועשה ועשה,
בסוף יבוא מישהו שלא טרח ולא יגע ולא כלום, וייקח הכל מוכן.
הכל. הוא עבד 70-80 שנה,
הכין את הכל למישהו שיבוא, אחר כך ייקח.
לא, לא נשאר שום דבר.
אז אני אספר לכם סיפור שאולי חלק מכם כבר יודעים אותו, רבנו בחייה מביא אותו.
והסיפור הזה זה מלך לשנה.
הייתה מדינה אחת שהיו ממליכים מלך לשנה.
בכל שנה מחליפים את המלך.
ולא לוקחים מלך מהמדינה,
לוקחים מלך שעובר מחוץ למדינה.
ביום מסוים הם מחליטים ויוצאים בשעה מסוימת, ומי שתופסים ראשון אומרים לו, אתה המלך של המדינה.
והנה יום אחד הם יוצאים,
ובחרו אחד, והכניסו אותו לעגלה, וקראו לו אדוני נועם המלך.
והמלך הזה לא האמין שהוא מלך, וחשב שרוצים לעשות בו לינץ',
ולא שיתף פעולה, ולקחו אותו, ובסוף הוא הבין שבאמת הוא מלך.
ואחרי שהוא הבין שהוא באמת שהוא מלך,
אז הוא החליט לענות כמו שצריך.
התחיל לאכול ולשתות ולטייל ולשמוע מוזיקה,
ותיאטרון, והצגות, וסרטים, וללכת לפה ולשם, ונוף, ומטוסים, ואוניות ביאכטות, ובוכטות, ושחטות, והכול.
ונגמרה השנה.
נגמרה השנה, לקחו אותו, בעטו אותו החוצה,
בשלום על ישראל, תפסו מישהו אחר.
הכניסו אותו לעגלה, ואמרו לו, אתה המלך, והוא היה חכם יותר מהראשון.
והוא שאל, אני באמת המלך? אמרו לו, כן. אז הוא אמר להם, תשמעו, אם ככה אני מבקש, תקנו לי אי.
ואת האי הזה תכתבו על השם שלי.
ואחרי זה תעבירו את כל הבנקים לאי,
ואת כל האנשים הכי טובים, לאי, ואת כל הזמרים,
לאי, ואת כל האופים, לאי,
ואת כל הדברים הטובים, לאי, ואת כל המפגרים השאיר.
אחרי תשעה חודשים, גמר לנקות את כל המדינה, הכל עבר לאי.
חיכה שלושה חודשים, נתנו לו שתי בעיטות, זרקו אותו החוצה, לאן הוא הלך?
לאי.
מי חכם הראשון שאכל ושבע ודשן
אבל העיף אותו אחר כך בלא כלום?
או השני שהכין הכל והכין שם,
שיזרקו אותו, הוא יגיע לשם והכל יהיה לו מוכן. מי הכי חכם?
השני.
נו, ועכשיו אנחנו למי דומים, לראשון או לשני?
אם אדם רק בונה פה בתים ומשקיע והכול והכול והכול והכול, ונהנה ואוכל ושותה יום,
אחד יקבל שתי בעיטות לקבר ולא לקח כלום.
אבל מי שהיה חכם העביר, העביר, העביר, העביר לעולם הבא. עוד תורה, עוד מצוות, עוד מצוות, עוד תורה, עוד תורה, עוד תורה, עוד תורה.
כשיעיפו אותו לאן הוא ילך לגן העדר, איפה שהוא הכין?
כל מה שהוא הכין זה שלא הוא טרח, הוא יגע,
הוא יגיע לסעודה שהוא הכין במו ידיו.
זה חכם.
אתם יודעים,
אם אני הייתי רוצה,
אני הייתי יכול להיות מיליארדר.
עם הכישרונות שהקדוש ברוך הוא נתן לי,
מיליארדר.
אבל ברוך השם אני לא כזה.
הפוך, עזרתי לאנשים להתעשר,
בירכתי אנשים שהתעשרו,
נתתי עצות לאנשים,
אבל אני הכי עשיר בעולם.
אין יותר עשיר ממני, לא תמצאו בעולם יותר עשיר ממני.
אין.
מאז שעמדתי על דעתי,
מה השם רוצה,
מאז אני רק אוסף אין סוף, אין סוף מצוות.
אין סוף.
לא תוכלו להגיד כמה מצוות יש לי.
אין סוף.
זאת אומרת, זה אין סוף.
לא רק שאין סוף, גם לא יהיה להם סוף.
גם אחרי 120 שנה לא יהיה סוף.
למה לא יהיה סוף?
אומר רבי שמעון בר יוחאי, מאן דמזכה לחייביה,
אין קץ לסחרו.
מי שמזכה את החוטאים,
אין קץ לסחרו, כי אם אתה עושה בעל תשובה אחת,
כל הזכויות שלו ושל צאצאיו עד סוף הדורות שלך,
אז הם מייצרים לך זכויות בלי סוף.
זה מאחד.
מי שניים?
מי עשר?
מאלף?
מי מאה אלף?
ממיליון?
יא בבא.
אין סוף!
אין סוף.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).