פרקי דרבי אליעזר - כ' | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

השם נעשה ונצליח. השיעור שנלמד היום יהיה להצלחת

כל קהילות פז בארץ ובעולם, ואשר הן בפרט,

להצלחת

קהילות פז,

עיר הקודש חולון, לרפואת כל חולי עמו ישראל, כל יצרים ורפואה שלמה בעזרת השם, והצלחה.

וסייעתא דשמיא תהיה ידם של דוברי האמת ודובקי האמת על העליונה,

וידעך וילך השקר

מטה מטה.

אנחנו בפרק תשעה ושלושים בפרקת רבי אליעזר. ירידה רביעית שירד, הקדוש ברוך הוא, זה היה למצרים, שנאמר

בהבטחה לאברהם אבינו, פרשת בראשית,

פרק ב״ו ד׳. אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי הלכה גם עלו.

שמע יעקב על יוסף שהוא חי,

והיה מהרהר בלבו איך הוא שמע אז.

המפרשים מסבירים שסרח בת אשר באה וכביכול אמרה לו את הדברים בניגון שמתנגן על הלב

כדי להשיב את רוחו.

ולא כמו שאומרים ששרה לו,

וכי יעלה על דעתך שיעקב שמע הקול באישה ערווה?

פשוט הדבר שלא שר לו, כמו שהגננת מספרת.

אלא שאמרה לו את זה ככה בנעימות הקול, כדי שחס ושלום, חס וחלילה,

לא יראה לו משהו.

והיה מהרהר בלבו ואומר איך אעזוב ארץ עבודיי וארץ מולדתי ואת ארץ שכינתו של הקדוש ברוך הוא, שהוא בתוכה,

ואלך לארץ מעל לתוך העבדים בניכם בארץ שאין יראת שמיים ביניהם.

איך אני יכול עתידים בנה וראה לרדת? איך אני יכול גם אצמי? הרי יעקב גם הוא ירד בסופו של דבר למצרים.

אבל הקדוש ברוך הוא מבטיח לו שגם אני אעלה אותך ואנוכי אהלך גם עלו.

לא רק שאני ארד איתך למצרים,

ואל תדאג ששם במצרים זה ארץ תשומת העים ולא תהיה שכינה, אלא השכינה תלך איתך.

בשונה מכל בן אדם שטס לחוץ לארץ,

הוא נוסע אין שכינה איתו.

והשכינה לא נמצאת. אנחנו מתפללים, תשימו לב בסידור עבודת השם בפתיחה,

שם לפני שמתחילים השם שפתה היא תפתח, מצוות עשה מן התורה להתפלל.

נכון? הוא צריך לכוון בתפילתו.

אז אם הוא נמצא בארץ ישראל, מכוון כלפי ירושלים,

ירושלים כלפי בית המקדש,

בית המקדש כלפי קודש הקודשים,

ואז הוא מתחיל את התפילה שלו, השם שפתה היא תפתח.

אבל מי שנמצא בחוץ לארץ

צריך לכוון את ליבו לארץ ישראל.

ארץ ישראל, ירושלים, ירושלים בית המקדש, בית המקדש בית קודש הקודשים, ואז להתפלל.

פה הקדוש ברוך הוא מבטיח ליעקב אבינו ואומר לו, אל תדאג, אנוכי ירד עמך מצרים. מה הכוונה? שהשכינה תלווה אותך גם

בכל הזמן הזה שאתה שוה במצרים, ואנוכי ילך גם עלו.

זאת אומרת, אני גם יחזור איתך בחזרה, זה לא אומר שהשכינה, חס ושלום, תעזוב אותך בגלל שירדת למצרים. אז האדם היום שטס לחוץ לארץ,

אין שכינה איתו.

שכינה לא נמצאת איתו, הוא נחשב בגלות.

מי כי יעקב אבינו?

אבל תשתה.

הרי פרעה לבד בגלל פרישתה,

שהוא ידע שזה נגד החישוב שלו.

נכון. זה אצלך בגלל יוסף ביקש,

ובלי הזהב לא רוצה כלום.

ככה נו רוצה. נכון, יפה מאוד.

כן, נמשיך הלאה. והעם מערער בלבו ואומר יחזור את אבותיי ואת ארץ מולדתי ואת ארץ שכינתו של הקדוש ברוך בתוכה.

ואלך אל ארץ מאה לתוך עבדים בניכם, שאין להם יראת שמיים ביניהם.

אמר לו הקדוש ברוך יעקב,

אל תירא אנוכי ירד עמך מצרים עמם אמכי, הלכה גם עלור.

ושמע יעקב את הדבר ולקח את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת בנות בניו,

והביא אותם שנאמר בני בניו ובני בניו איתו.

כתוב אחד אומר ואת דינה ביתו, וכאן אומר בנותיו ללמדך שבנותיו של יעקב נשי בניו היו. זאת אומרת מכאן ראיה לדברי הכתוב שהשבטים כל אחד נולד עם השידוך שלו, עם התאומה שלו.

והם נקראים בנות יעקב.

וכל זרעו של יעקב לקחו אחיותיהם ושער בשרם

כדי שלא יתחתנו בעמי ארצות.

לפיכך נקראו זרע אמת,

שנאמר כולו זרע אמת. וכשבאו לגבול מצרים נתייחסו כל הזכרים שישים ושש.

ויוסף ושני בניו, הרי שבעים חסר אחת.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם של הכל איניו דרום. אמן.

הוא כתיב בשבעים נפש שירדו אבותיך מצרימה. מה עשה הקדוש ברוך הוא?

נכנס עמהם במניין ועלו למספר שבעים.

לקיים מה שנאמר אנוכי ארד עמך מצרימה וכשעלו ישראל ממצרים נתייחסו כל הגברים לשישים ריבו חסר אחד.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? נכנס עמהם במספר ועלה מספרם שישים ריבו בדיוק.

אז אנחנו רואים שבכל צעד ושעל כפי שהגשבור הבטיח ליעקב אבינו כך הוא קיים שגם ירד איתם מצרימה ונהיה שבעים נפש וגם עלה איתם נהיה בדיוק שישים ריבו.

רבי ישמעאל אומר עשר פעמים אמרו בני יעקב ליוסף עבדך

אבינו ושמא יוסף את הדבר הזה ושתק

ושתיקה כהודיה דמה לפיכך נתקצרו מחייו עשר שנים.

היה צריך לחיות מאה עשרים שנה חי מאה ועשר שנים כמו שהתורה אומרת.

למה זה לא להפריע כי השיעור מוקלט.

השיעור מוקלט.

אז למה יעקב נענש על הדבר הזה?

למה יוסף נענש על הדבר הזה?

כי כשאמרו לו השבטים עבדך אבינו זה זלזול.

איך אתה שומע ושותק

כשאומרים שאבא שלך עבד שלך,

עבדך אבינו?

היית צריך למחות. איך אתם אומרים שאבא שלכם עבד?

אז תמחה בלי לרמוז להם.

אבל כשאתה שותק,

תענש על זה.

מכאן שאדם ששותק ולא מוחק כשצריך, יענש על כך.

אה, זה טוב. ומה העונש? ומה העונש?

מה העונש? קיצור ימים ושנים.

יפה.

לפיכר נתקצרו מחייו עשר שנים,

ושמע יוסף שבא אביו לגבול מצרים ולגר את כל האנשים עמו ויצא לקראת אביו.

וכל העם יוצאים לקראת המלך, ואין המלך יוצא לקראת אדם.

ופה כולם יצאו ליעקב. יעקב היה מלך,

כן, מלך העולם, מלך של אומה שלמה.

אלא ללמדך שאביו של אדם כמלכו.

אז אם הבן מלך, האבא שלו,

מלך פלוס.

רבי פנחס אומר, שרתה רוח הקודש על יוסף מנעוריו ועד יום מותו,

והייתה מנהגת אותו בכל דבר חוכמה, כרועה שהוא מנהיג את צונו,

שנאמר, רועה ישראל האזינה נוהג כצון יוסף, זה פסוק מטעינים, פרק פ״ב.

ובכל חוכמתו הסיתו אשתו של פוטיפרה.

וכשביקש להרגיל בעבירה, כבר רצה לעשות איתה עבירה כבר,

השתכנע, נתכוונה לשם שמים, שמה כתוב.

רצה להעמיד ממנו דורות.

ראה דיוקנו של אביו, וחזר לאחוריו, וקבע שתצרור.

והנה, דברי הגמרא ידועים, כמדומני זה גם בירושלמי,

הדבר הזה,

כן, לא, פה יש קצת רמז, אבל

זה גמרא.

שלושה, אה?

לא, שלושה, שלושה.

שלושה שמים אנחנו לומדים דוגמה עולמית.

יוסף, לגבי יופי,

הלל הזקן, לגבי עניות ועשירות,

כרבי אל עזר בן חרסום,

בערבי חרסום.

אדם יעלה למעלה, שם הוא יגיד, אני הייתי יפה תואר.

כל הספרי צמרת היו מספרים אותי.

היו הולכים, היו פה, שמים לי מוסים, ג'לים, כל מיני דברים.

יגידו לו, כלום היית יותר יפה תואר מיוסף הצדיק?

ואף על פי שהוא היה יפה תואר, בכל אופן התגבר

עליו יצרו, והוא הצליח להתגבר בחזרה על היצר שלו,

בזכות דמות דיוקנו של אביו, עמדה לו זכות אבותיו.

ולא נכשל, יכל להיכשר כבר.

טוב, נו, כבר חשבתי, כבר אמרתי, יאללה, בוא אני אכשר. לא נכשל, התאמץ עוד.

ואם אדם יגיד, הייתי יפה, יגידו לו, היית יותר יפה, עזוב, מכוער, אל תדבר.

כדאי שלא תדבר, שלא נראה לך כמה אתה מכוער לעומת יוסף.

אז מה אדם יגיד למעלה בשמים? לא יכול לדבר.

או אם יגיד, אני, אני, קשה לי, לא, גמרתי את החודש,

אי אפשר, פיטרו אותי מעבודה, אין לי כזאת כסף, אין לי פה, אנשים יגידו לו, כלום, היית עני מהילל הזקן?

גם כשהוא היה עני ולא קיבל ביטוח לאומי, כי לא היה ביטוח לאומי בזמנו,

אז מה היה עושה? היה עולה לעליית הגג

שמה ויושב ומאזין לבית המדרש של שמעיה ואבטליון.

ועד כדי כך שביום אחד חורף גשום, השלג שנפל עליו מוטט את חום גופו, והוא התעלף שם ונהיה חושך.

בבית המדרש,

והם שמה נכנעים, מסתכלים, רואים חושך למעלה מהערובה, אין אור היום, מה קרה היום? אומנם חורף, אבל לא בצורה כזאת.

הם ראו אבל צורה של אדם שמה, שלחו שמה את השמשים,

והם חפרו שמה בשלג ומצאו את הלל הזקן כשהוא מעולף

על הגג ואוזנו צמודה ככה לזה.

וכמובן שחיממו את ה... הסיקו אש וחיממו אותו, ועד שחזר לאיתנו,

אז זה גם יתברו את האדם השם, הם יגידו לא היה לי זמן ללמוד תורה, היה לי קשה, היה לי פרה. כלומר היית יותר עני מהלל הזקן,

שבכל אופן עם כל האיסורים עלה על הגג כדי ללמוד תורה, כי לא היה לו כסף להיכנס לבית המדרש.

היום כניסה לבית המדרש זה בחינם,

אבל יגיע היום שיצטרכו לשלם מנוי.

לא יוכלו להיכנס.

אז כל אלה שעכשיו עושים פוזה ולא נכנסים לא יוכלו להיכנס לבית המדרש.

לא יוכלו להיכנס לבית הכנסת, יהיה בתשלום, כניסה בתשלום.

מה הלוואי?

ככה יהיה.

מה השאלה בכלל? מי שלא תופס עכשיו, מפסיד אחר כך.

לא תקנה כרטיס בזמן,

יהיה לך כרטיס אחר כך.

לא יהיה בבתי כנסת ככה להיכנס, שב תלמוד, כל מי שירצה.

אני עשיתי עמנוי בי כסף כבר מזמן. אשריך, נכון, יפה.

הלאה, דבר נוסף,

כלום היית יותר עשיר מרבי אלעזר בר רבי חרסום? מי זה הרבי אלעזר בר רבי חרסום? היה לו עשירות מופלגה, שדות, כרמים.

הכרמים שלו היה בצורה של שור. יום אחד הוא הלך עם התלמיד שלו, אמר, תראה את השברים האלו. הוא אמר, לא, כבוד הרב,

זה הכרם של הענבים.

נאמר, של מי זה? אמר, אתה לא יודע שזה שלך?

הוא לא ידע מרוב העשירות שלו שהייתה,

הוא היה מושקע במניות שמה של שדות ושטחים וקרים, הוא לא ידע שזה שלו אפילו, למה לא עניין אותו כל הגשמי,

עניין אותו העולם הזה, העולם הבא, הרוחניות, רוחניות, עוד תורה ועוד תורה ועוד מצוות ועוד מעשים טובים.

זה מה שהיה מתעסק איתו.

אז היום העשירים שלו, יש להם זמן ללמוד.

בקושי הוא פותח ספר וגם עושה טובה, הוא נרדם.

אז יגידו לו, כלום היית יותר עשיר מרבי אלעזר בר רבי חרסום, מה הוא יגיד?

לא, לא יכולתי, היה לי פגישות, היה לי פגישות.

גם לרבי אלעזר בר רבי חרסום יכולה להיות הרבה פגישות יותר ממך

עם כל הקרקעות והשירות. ואז אהיה הקרקעות, לא כמו היום,

ששתיים וחצי דונם עושים מזה כאילו שיש לו מיליארדים.

אז מה אדם יענה? אוי ואבוי.

אומר הפרק הזה רבי אליעזר, שלושה כבשו יצרן לפני יוצרן,

ואלו הן יוסף ובועז ופלטיבל ניש,

והיה ראוי לעמוד מיוסף לבד יב שבטים,

ויצאו מראשי אצבעותיו זרע עשרה שבטים.

מרוב שהוא התגבר על העצר ולא עשה עבירה,

מהאצבעות שלו יצא החוצה מעשרה אצבעות.

הזרע שהיה אמור מזה, הוא היה אמור להביא יב שבטים.

זאת אומרת, עשרה שבטים.

ולכן הביא רק שניים.

שנאמר, ויפוזו זרועי ידיו.

הזרע יצא מאצבעות ידיו.

נשתיירו שמה, נשאר שתיים, כי יש רק עשר אצבעות, איפה יצאו עוד שתיים?

אז זה נותר, יצא מזה מנשה ואפרים.

ולכן הם גם נכנסו לכלל השבטים.

והביאה עליו, זה עוד בקשה שהוא ביקש מיעקב אבינו, שהוא רוצה שהם ייכנסו, ולכן הוא אמר לו, קיראובן ואפרים ומנשה, קיראובן ושמעון יהולי.

מכאן הבטחה שהם גם ייכללו בי״ב השבטים.

והביאה עליו האישה עלילות דברים. מי המכשפה הזו, אשתו של פוטיפר?

איך קראו לה?

איך קראו לה? אז בסדר הדורות מובן שקראו לה זלקה.

זה היה השם שלה.

ונכבש בבית העשורים עשר שנים.

שם פתר החלומות. אני, יש לי רמז לדבר למה דווקא עשר שנים.

כתוב שאדם פוגם בבריתו,

אין תפילתו נשמעת.

וזה עונש חמור, שהוא צריך לעשות עליו תשובה.

אז כנראה עשר כנגד עשר.

לכן הוא קיבל עשר שנים כנגד עשר...

מה זה פוגם בבריתו?

משחית זרעו לבטלה. זאת אומרת מציל זרע לבטלה. יפה.

ונכבש בבית העשורים עשר שנים, שם פתר החלומות של עבדי פרעה. איש כחלומו פתר.

וכשם שהיו הדברים שנאמר. ויהי כאשר פתר לנו כן היה.

הוא פתר את חלום פרעה כששרתה רוח הקודש עליו, שנאמר ויאמר פרעה אל עבדיו, הנמצא, כזה איש אשר רוח אלוהים בו.

וכל הלשונות היה יודע. ועוד,

כשהיה יוצא לשוק, היה רואה את העמים עשויים כיתות חבורות חבורות והיו מדברים איש בלשונו.

והיודע יוסף מה הם מדברים, למה המלאך לימד אותו שבעים ואחת שפות

פרעה יודע רק שבעים, הוא יודע שבעים ואחת, גם שפת הקודש, ולכן הוא אמר לו, פרעה פחד על המשרה

אבל עכשיו יפטרו אותי, יגידו שאתה יותר איזה

ולא הדתיים האלה יודעים טוב,

לכן הוא אמר לו רק הכיסא יגדל ממך, אני רוצה שבתפקיד של המשרה,

של המשכורת שהכיסא שלי יהיה מעליך.

אבל אנחנו סוגרים בינינו, חוזה אתה המלך,

למה אתה יודע שבעים ואחת? אני יודע שבעים.

למה איך הוא ידע את זה? כי ברגע שהוא יצא מבית העשורים אז הזמינו אותו לפני המלך כדי לדבר איתו עכשיו כדי לבוא אל המלך צריך להיות מינימום ככה מה שנקרא תלמיד חוכם בשפות

לכן כדי לדבר עם המלך המלך אומר לך שלום בפורטוגזית צריך לענות לו בסינית

מה נשמע?

קרא וקרא איטלקית ופה ושם וזה

ככה היה שבעים מדרגות נכון

אז כשהוא הגיע למדרגה השבעים שהוא אמר נגיד את השפה המצרית

אז יוסף בא לחש לו באוזן מה המצב?

בעברית

ואז פרעה מסתכל עליו הוא לא יודע מה זה

מה אתה אומר?

טוב רק הכיסא יגדל ממך זה ההסכם בינינו אתה יודע עוד שפה אתה מקבל את המשרה את התפקיד הכל יהיה בסדר

אז זה ידע שבעים ואחת שפות המלאך ישב ולימדו כל הלילה

המלאך גבריאל

נכון שנאמר עדות ביוסף שמו

מה זה עדות? כל שפה ושפה שהוא ידע כל דבר ודבר זה נקרא עדות

ביוסף שמו

ועוד שהיה רוכב במרכבה ועובר בכל גבול מצרים והיו בנות מצריות מצעדות על החומה

ומשליכות על להב טבעות זהב אולי יסתכל בהן את יופי טהרן אחרי שהוא ייכשל

אחרי שעבר לו עם אשת פוטיפר יש סיכוי בכלל שאחד כזה יסתכל

הרי הוא תפס את הדברים כל כך קשה שאין סיכוי שהוא יסתכל לכיוון שלהם

אז הן זורקות לו כל מיני תכשיטים כדי שאולי יציץ החוצה

ולא שזפתו עין אדם

היה כמו בבא אלעזר ככה עם ג'לביה אף אחד לא רואה אף אחד והיה פרה ורבה בכל עין לכן נאמר עליו בן פורת יוסף בן פורת עלי עין אל תקראי עלי עין אלא עולי עין

שמי שרוצה לעשות לו חמסה עלק עין הרע הופ זה מדלג מעליו וממשיך

זה עלי עין עולה עין

מה?

שלא יהיה עין הרע?

קונים כזה חמסה בחנות השמישי קדושה

סתם צוחק אז כתוב הגמרא אומרת

כל מי שאומר ענא מזרע דיוסף דלא שלדה בעין הבישה

מובטח לו שלא ישלוט בו עין הרע

אבל אדם לא צריך להאמין בדבר הזה כי מי שמאמין מפחד

לא כמו שהוא אמר בשיר לא מפחד

מי שמאמין מפחד אני לא מאמין לכן לא מאמינים לדברים כאלו במיוחד שעם ישראל מעל המזל והתורה היא מגנה ומצלה

והיה פרה ורבה בכל עין שנאמר בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ובאו כל הלשונות לשבור אוכל הרי באו מכל העולם לאכול

איך המלאכת הקשר איתם?

המלך בכבודו ובעצמו

והיה מדבר עם כל עם ועם כלשונו לפיכך נקרא שמו תורגמן שנאמר כי המליץ בינותם שהוא היה מבין כל אחד ואחד את שפתו לפיכך היה מדבר עימהם ואלו שוברין את רעבון בתיהם ואלו באין לשבור אוכל ואלו שואלין לאלו בכמה הוא שער המכר

הם היו מדברים ביניהם כמה כמה הוא לקח לך על הדולר

שלוש שמונה או שלוש שמונה שש כמה לקח

ואלו היו שואלים לכמה בכמה והוא היה מבין את הכל וכשהיו באים אליהם יוסף היה אומר להם

כשם ששמעתם כן הוא, כמו שאמרו לכם את המחיר זה המחירים, והוא היה, איך הוא יודע?

אמרו בשביל שלא יצא שער הממכר פחות.

מכאן אמרו כל המוציא שער הממכר פחות אינו רואה סימן ברכה לעולם,

אז אם אתה ככה עושה חנג'ורי כל הזמן משחק עם המחירים לאחד הממכר הקרא זה לא רואה סימן ברכה זה רמאי

רמאי אין בו ברכה

רבי תנחום אומר ציווה יוסף ובנו את האוצרות בכל עיר ועיר וקיבץ תבואות הארצות לאוצרות.

והיו המצרים מלעיגים ואומרים עכשיו התולעת תאכל את כל אוצרות יוסף נגמר הסיפור מה הוא מבלבל את המוח זה חכם זה טיפש

ולא שלטה בהם רימה ולא חסרו עד יום מותו

התבואה נותרה לא רק בשבע שנים אלא 110 שנים פחות הגיל שיוסף הגיע למצרים

בן שבע עשרה שנה טיפה נגיד שמונה עשרה הגיע למצרים כל השנים האלו עד גיל 110 היה תבואה

היה ברכה באסם הזה באוצרות הללו ולשום דבר לא התרקב לא חום לא קור לא גשם

וחלקל את הארץ כולה ברעבון לחם לפיכך נקרא שמו כלכל שהיה מכלקל את כולם

שנאמר ויכלקל יוסף רבי אליעזר אומר בשעת אסיפת יעקב

קרא לבנו יוסף ואמר לו בני אישה ועלי בברית המילה

שתעלני לקברי אבותיי למערת המכפלה ולמה יעקב אבינו אומר המדרש ראה ברוח הקודש גם רשי אומר את זה

שעתיד לשלוט בארץ מצרים קינים בעובי של ג' טפחים

ויש שומרים בעובי טפח

וברגע שזה בעובי טפח גם הנפטרים עצמם סובלים מהגירודים של הקינים

אלה שהיו קבורים במצרים

מה?

כמו בשלג בקיצור תדמיין לעצמך אתה הולך בשלג שהיה בירושלים ככה

אתה הולך שם ואתה זה ככה היה עובי של קינים תפר שום ג' טפחים

וגם הנפטרים ינזקו מזה גם הגוף שלהם מצטער מהדבר הזה לכן הוא לא רצה להיקבר שם

לכן הוא משביע אותו בברית המילה שזה סימן מדור לדור מאברהם אבינו

שממנו הקדוש ברוך הוא מבטיח את השבועה ברית בין הבתרים

כן שמה הוא מבטיח שאנוכי הלכה מצרים ואינוכי הלכה גמלו בחזור

שיעלה אותו ויקבור אותו לקברות עבותיו איפה? מערת המכפלה

ומתחילה היו הראשונים נשבעים בברית המילה הפעם לא היו נשבעים כמו נשבע לך נשבע לך נשבע לך על חרטוט

או כמו בבתי דין וכו'

הפעם היו נשבעים על ברית המילה טרם נתינת התורה וכשבאה התורה אז נשבעים בספר תורה וכו' וכו'

כמובן באופנים המותרים לא שאדם עכשיו ירגיל את עצמו בשבועות

שנאמר סימנה ידך תחת ירכי מה זה תחת ירכי?

איפה זה הירך?

סמוך למקום ברית המילה

ונשבע לו, ושמר ועשה ועלה לקבור ולגמול חסד עם יעקב אביו, שנאמר ויהיה על יוסף לקבור.

נמצא מחנה ישראל וכל הארץ מביאים רעבון ללחם למחנה של יוסף.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, אתם גמלתם חסד עם עבדי יעקב אף אני אתן לכם שכרכם לבניכם בעולם הזה.

למי הוא אומר את זה? הרי שברור לאומות העולם.

אתם גמלתם עם חסד עם יעקב אבינו, גם אני אתן לכם.

וכשמתו כל המצרים בים סוף לא נשארו במים

אלא זכו להיקבר בארץ

לכן הם נפלטו החוצה,

שכל אחד יראה מי זה השכן שלו ואיפה הרכוש,

ייקח את זה ולאחר מכן האדמה חיסתה אותם.

לא נשארו במים אלא זכו להיקבר בארץ. אמר הקדוש ברוך הוא, אתם צידקתם עליכם את הדין,

אף אני נותן לכם מקום קבורה, שנאמר נטית ימינך,

טיב להם או הארץ. את מי בלעה את אותם המצרים?

וכשבאו למערת המכפלה בא עליהם עשיו מהר שעיר.

לחרחר ריב.

אמר מה פתאום,

מגיע לי את החלק הזה,

לא ליעקב,

אני הבכור.

ואמר שלי היא מערת המכפלה.

למה הבכור לבכורה,

הקטנה

ולקטן יעקב אבינו הקטן,

הקטנה זה רחל, תקברו אותו בבית לחם.

דרך אפרתי, בית לחם.

הגדולה שייכת לעשיו, כי הוא גדול, הבכור.

שכח שהוא מכר את הבכורה.

זה עוד בהסכם תבין ותקינין, לחם ונזיד עדשים.

ולכן הוא בא לחרחרי ואמר, שלי מערת המכפלה.

אמר, אולי יהיה לי סיכוי לפחות להיקבר שם.

קיבל את זה.

בכניסה.

מה עשה יוסף? שלח לנפתלי לחפש במזלות ולרד למצרים ולהעלות כתב עולם שהיה בידם. היה להם שטר

של המכירה שיעקב אבינו עשה עם עשיו.

הוא הלך לחפש את השטר הזה.

את מי הוא שלח?

צריך לשלוח מישהו מהיר.

מי היה פעם הצבי של הדואר? נפתלי.

לכך נאמר נפתלי על איילה של לוחה הנותן עם רשאפר.

יפה.

עכשיו היה שם איזה אחד מהמשפחה,

מהבני דודים.

הבן של דן קראו לו חושים.

חושים הזה הוא היה חירש.

עיוור לוח, חירש היה.

הוא היה פגום באוזנו ובלשונו, חירש ואילם.

אמר להם, למה אנחנו פה מתעכבים?

מה קורה פה? למה לא קוברים את סבא הזה? הלנת המת.

צריך לקבור אותו באותו היום.

מפני מה אנו יושבים כאן?

הראו באצבע, אמרו לו, זה הבעיה. זה אייסוב, הוא הבעיה.

אמרו לו, בשביל האיש הזה שאינו מניח אותנו לקבור את יעקב אבינו, מיד

שלף את חרבו והתיז את ראשו של עשיו.

ונכנס ראשו והתגלגל לתוך מערת המכפלה,

ואת גוויית ראשו שלחו לארץ אחוזתו להר שעיר.

הגשמי בהר שעיר, הרוחני, שזה הראש,

במערת המכפלה.

שתי חלקים.

כן, כן, אין בעיה, לכן הערבים מתאבדים, אין בעיה.

חלק פה, חלק שם, זה לא משנה.

אם הסבא עשו לו חלק פה, חלק שם, אז גם אצלם אין בעיה הזאת.

לא מזכירים טלוויזיה בבית הכנסת.

מה עשה יצחק, אחז בראשו של עשיו,

והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ואומר לפניו, ריבונו של עולם, יוכן רשע זה שלא למד כל מצוות שבתורה,

שנאמר בלמה צדק, ועל ארץ ישראל ועל מערת המכפלה, בעוול הוא מדבר?

שנאמר בארץ ניחוחות יעוול? הרי הוא כפר בכל התורה כולה, בארץ ישראל, בהכל. אז למה שיזכה לקבורת הראש אפילו?

השיבתו רוח הקודש, וענתה תשובה ליעקב, ואומרת חי אני לא יראה גאות ה' שנאמר, ובא לראה גאות ה'.

אז את הראש שלו כן יקבור.

אבל,

גופו בהר שאי.

אבל לא יזכה לראות את גאות ה'

יפה.

אנחנו עוברים למוסר וליועץ.

אפיקורוס.

יש איזה אחד ככה, כל הזמן נכנס לבריכה.

איך אמרו פה? כלב ים.

ממש ככה.

אז זה בגדר של אפיקורוס האחד הזה.

גם אותו אסור להזכיר בבית הכנסת הפועל.

אפיקורוס הוא מאותם שאין להם חלק לעולם הבא, ככה אומרת הגמרא בסנהדרין צ׳ עמוד א',

ולפי מה שפרשו רבותינו זיכרונם לברה בעניין אפיקורוס רבים כשלו ונפלו.

וה' הטוב יכפר בעד, שהרי אמרו הי חידה מאפיקורוס,

כגון דאמר הנח רבנן, שהוא לשון ביזיון, תראה, תראה, אלה הדתיים.

אחד כזה נקרא אפיקורוס.

עוד אמר, מאי נאו לן רבנן?

הכרו ולדידיו יוכרו. מה שלמדו, למדו בשביל עצמם.

או שמבזה תלמיד חכם,

או שמבזה חברו בפני תלמיד חכם,

ובזה בפרט רבה מכשלה.

ואין צריך לומר אם מפקפק על דברי תורה או על דברי סופרים, מלגלג אפילו על דבר אחד מדברי תורה או מדברי סופרים,

שזהו אפיקורוס גמור.

גם אפיקורוס וגם הוא גמור.

לא רק גמור פה, גם גמור שם.

והרי זה פורק עול וכופר בעיקר, ואין תרופה למכתו.

כי על זה נאמר במשלי ב' י' ט' כל בעיה לא ישובון.

היה רק אחד שעשה, חשב,

שהוא יעשה בעיות נגד הרב.

או נגד עולם התשובה

ומה איתו היום? משותק על כיסא גלגלים

בלי שמות

משותק על כיסא גלגלים, חשב

והוא מימן גם

מה אתם חושבים, שיש הפקרות?

אז אחד שמבזה ומדבר וכל הזמן עושה ליצנות והכל וזה מה דינו

אוי ואבוי אם יצטרכו הכלבים לאכול את נבלתו

אני מאמין שיהיה משהו יותר חמור מזה, גם זה לא

ופרשו רבותינו זיכרונם לברכה זו מינות וחבל על דמשתכחין

והשם ברחמיו יחתור חתירה מתחת כיסא כבודו להחזיר בתשובה לכל הפושעים מעמו ישראל, אחד כזה וקשה לחזור בתשובה,

כיפור לא מכפר לו

ולא תאבד נפש אחת מישראל אמן כי נהי רצון

ואחי שאמרו יחידה מאפיקורוס,

אז בואו נראה מעשה שהיה על רבנו אבבא סאלי,

רבי ישראל אבוחצירא, זכותו תגן עלינו,

העיד על עצמו כי מאז היותו נער בן שש עשרה,

סליחה, חמש עשרה,

דווקא נפשו בתורת אור שבעת הימים,

מי זה? הלוא הוא רבי ישראל בעל שם טוב,

מייסד החסידות בארץ ובעולם,

והוא השתדל ללמוד בספרי מוסר ואחרונים רק

אם מיוסדים על אדני תורתו של הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו.

ובשנת תשח״ד,

תשכ״ד,

עלה רבנו אבבא סאלי לארץ הקודש,

כשהוא מחליט להשתקע בא באופן מוחלט.

זה בבא סאלי. עכשיו, כשאנחנו מציירים אותו פה,

מה שכתבו עליו, לא ערק ולא סיגריות,

או כל מיני הילולות.

בואו נראה מה זה הבבא סאלי.

ובניגוד לפעמים הקודמות שביקר בארץ וחזר לעירו במחוז תפלילת שבמרוקו, הוא התיישב זמן קצר בשכונת בקעה בירושלים,

ואחר כך היוותה נפשו לשבת בסמוך לאחיינו וחתנו, רבי אברהם אבוחצירא הגאון,

שהיה רב העיר יבנה.

ראש הכולל שהיה ביבנה ביקר בבית רבנו, והם דיברו בלימוד, ובתוך שיחתם ליבנו שיטות שונות בלימוד התורה.

אחד מהדברים שאמר ראש הכולל, מה ההבדל בין שיטת הגאון מווילנה לשיטת הבעל שם טוב?

אמר ראש הכולל, הגאון מווילנה היה יורד לעומקם של דברים.

היה גאון עצום.

יש סיפור שבם ראיתי שיום אחד נכנס דיבוק

באיזה אישה.

אז הביאו אותה לבית הכנסת.

אז הדיבוק אמר, אני לא יצא,

שום מקובל לא יעזור לו.

לא שומע על אף מקובל. כל המקובלים שופרות, עינים, וזה, וצוחקים, צא, צא, צא, לא יוצא.

רק אם הגאון מווילנה ירד, הוא היה גר נגיד בעליית הגג,

רק אם הגאון מווילנה ירד

ויגיד לי לצאת, אני יוצא.

אבל הגאון מווילנה ישב ועסק בתורה, זה ביטול תירא להוציא דיבוק.

ביטול תירא.

אז הוא אמר, אני יושב ועוסק בתורה, אני לא מתבטל.

בזכות התורה יעזור השם שהיא תתרפא.

וכך היה.

אז הראש כולל הזה ביבנה, שם הוא אמר, מה ההבדל בין שיטתו של הגאון מווילנה לבעל שם טוב?

הוא כביכול רמז חלילה שהגאון מווילנה,

השיטה שלו רמה גבוהה ושל הבעל שם טוב זה ככה משהו שטחי.

איך ששמע את זה הבבא סאלי,

את דברי ההבל הללו על הבעל שם טוב,

נבהל?

ואמר, ביזוי תלמיד חכם בביתי? מי אתה שתכניס את ראשך בנערים הגבוהים הללו?

צא מביתי נזף בו.

צא!

זה היום אנשים, מתערבים על זה, מתערבים על זה, מה אתה מתערב בכלל? מה זה קשור אליך?

יש נערים גדולים, מה אתה מתערב?

אם הם באמת ערים.

כן,

יש כאלה ערים וחורבות.

ראש כולל זה הגיע בלוויית נכדו של רבנו,

ולאחר שיצא פנה רבנו לנכדו ושאל מדוע הוא מביא לפניו אדם

שמעיז כך לדבר על הבעל שם טוב הקדוש במקום שמדברים כך על קודש הקודשים, איני יכול לגור בו.

לא יכול לגור במקום כזה שמדברים על קודש הקודשים כך.

הוא ארז את חפציו ועזב את העיר יבנה,

רבנו הבבא סאלי הקפיד על ראש כולל זה וגזר, מחר ייסגר בית מדרשו.

אסור לאדם כדי שיישא דברים בפני תלמידים.

בקרוב אצל.

וכמובן שכך אירע.

למחרת קיבל ראש הכולל עלה זו הודעה ממשרד הדתות,

שהכולל אינו עומד בדרישות ולכן הוא לא יתוקצב כלל.

אז תראו מה זה.

ברוך ה' לעולם,

אמן ואמן. רבי חנן הקשר אומר ירדיו שבחרות דרכות ישראל,

שיגר בעליהם תורה ומצוות שנאמר ה' חפש למען צדקו,

מגדיל תורה ויעדים.

מתקדש

אדוני היושב-ראש,