מסתכלים עלינו! חילול השם לא נמדד, אלא בעיני הזולת!
רבי יוחנן ורב חרדו מאוד! מסתכלים עלינו!הם יודעים, מסתכלים עלינו. ואדם הוא מועד לעולם. אדם מועד למעוד. והנה היום אנחנו רואים "הדתיים האלה", "הדתי הזה". היום לא צריך אפילו להגיד "הדתי, הדתיים האלה", הדתיים עושים את זה באמת.
אני אספר לכם סיפור, אומר הרב גלינסקי, זכרונו לחיי עולם הבא: בשעתו הייתי חוזר מישיבת חדרה ברכבת בשעה קבועה. עולה באותו אוטובוס לבני ברק והנהג הכיר אותי. בחור נחמד. ופעם הוא קרא לי בקול שהחריד את כל האוטובוס. "הרב גלינסקי, בוא תראה את הרבנים שלך!". איזה רבנים? אה! הנהג תפס ילד מבוהל בן 11, חובש כיפה שעשה מעשה שלא יעשה , עלה בדלת האחורית והתחמק מתשלום. אז הוא צועק "בוא תראה את הרבנים שלך". הנה תפסתי אותו הוא עלה מאחורה בלי לשלם". אמרתי לו: "אני שולח אלייך את כל תלמידי הישיבות מבני ברק". אז הוא שואל אותי: "למה?". הוא אמר לו: "תשמע, שמה לומדים בבני ברק הרבה שנים בשביל לקבל תואר "רב", ואתה פה מחלק תארים כל כך מהר. חבל שילמדו שנים, נשלח אותך, תהפוך אותם רבנים. אם ילד בן 11 אתה יכול להגיד זה הרבנים שלך? אז אני אשלח אלייך את כל הילדים." כל האוטובוס צחק.
אבל לאמתו של דבר, היה פה חילול ה'. היה פה חילול השם! אבל אתם יודעים היום כולם רבנים. גם תבן גם מספוא רב. כולם רב. גם מישהו תבן וגם מספוא רב, גם הוא רב. "גוי גדול עצום ורב". אפילו אם הוא גוי עושה מעשים שלא יעשו קוראים לו "רב".
אבל בואו נראה, יש סתירה במאמרי חכמים זכרונם לברכה, במסכת יומא ט'. שם נאמר שהחורבן בא בעיתה של שנאת חינם. כולם יודעים על מה חרב הבית? שנאת חינם. זה ביומא ט'. במסכת שבת קי"ט אמרו: "לא חרבה ירושלים אלא, בשביל שביזו בה תלמידי חכמים". אז איך זה מסתדר? מצד אחד כתוב שנאת חינם, מצד שני משום שעמי ארצות הם ביזו תלמידי חכמים. יבוא הכתוב השלישי ויכריע בינהם. הגמרא במסכת פסחים מ"ט אומרת:
שגדולה שנאה ששונאים עמי הארץ את תלמידי חכמים יותר משנאה ששונאים אומות העולם את ישראל. עד שאומרים: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנהו נשיכת חמור". שחמור שובר את העצמות בנשיכתו. ככה שונאים עמי הארץ את התלמדי חכמים יותר ממה שהגוים שונאים.
עכשיו הכל מובן. עמי הארץ שנאו את תלמידי חכמים והביאו בכך את החורבן. אבל הייתה זו שנאת חינם. כי תלמידי חכמים אמיתיים מרבים שלום בעולם ומקדשים שם שמים והליכותיהם. ואלה שאתה רואה שהם מעוררים שנאה בהתנהגותם, אינם תלמידי חכמים באמת. בודאי שמי שעובר עבירת הוא לא תלמיד חכם אמיתי. תלמיד חכם אמיתי לא עובר עבירות. מקדש שם שמים במעשיו. רואים את הליכותיו, מעורר את הציבור להתקרב לבורא. אבל אלה שבאמת גורמים לשנאה, אלה לא תלמידי חכמים אמיתיים. אפילו שיש להם שם מפורסם וידועים וכו'. הנה, מעשיהם יעידו. סופם מעיד על ראשיתם
אבל זה לא משנה. למה? כי חילול ה' לא נמדד אלא בעיני הזולת. יוצא מזה חילול ה' גדול. וזה ראיה מפוסק שהגמרא מביאה ביחזקאל ל"ו. כתוב שם: "בית ישראל ישובים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם. ואפיץ אותם בגוים ויזרעו בארצות. בגלל זה שעשו עוונות גדולים, הקב"ה פיזר אותם בין הגוים. "ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאהו". אתם שומעים מה חילול ה'? חילול ה' זה שאומרים "עם ה' אלו". "אלה דתיים, אלה העם הנבחר, עם סגולה, תראה, תראה, הקב"ה זרק אותם מהר את שלהם. תסתכל, תסתכל"... עם ה'.
אבל מה? מדובר פה בעבריינים שעשו עוונות, שהם ראויים לגלות. כן, זה לא משנה, אבל מה אומות עולם אומרים? "אלה עם ה', אתה רואה אלה עם ה'". חילול ה', חילול ה'. כתוב בפרוש בפסוק: "ויחללו את שם קדשי", למה? "באמור להם", מי אומר לה? הגויים. "עם ה' אלה ומארצו יצאהו". זאת אומרת, איך נמדד חילול ה'? בעיני הרואים.
זאת אומרת, אם הגוים רואים יהודים בקלקולם, הם תולים את הקלקול ביהדותם. ואז זה חוזר חלילה כלפי שמים. כך מסתכלים גוים על יהודים וכך מסתכלים חילונים על דתיים, וכך מסתכלים דתיים על בניתורה אמיתיים. זה חילול ה'.