עין יעקב - ברכות קכ"ג | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

זה מה שנעשה ונצליח, אנחנו ממשיכים בלימוד עין יעקב, אנחנו מסכת ברכות, פרק תשיעי, דף נ״ו,

עמוד א',

אות קכ״ג.

שאל דמה בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל

ראיתי שני לחיי שנשרו

אמר

שני גדודי רומי יעצו עליך רעה ומתו

מה שנקרא, תכננו עליך אמבוש

ולא צלח להם

אמר לה בר כפרה לרבי

ראיתי חותמי שנשר

אמר לה, חרון עף נסתלק ממך

אמר לה, ראיתי שני ידיי שנחתכו

אמר לה, לא תצטרך למעשה ידיך,

תצטרף לכנישתא

לא צריך יותר לפעול, לעבוד, שום דבר

אמר לה, ראיתי שתי רגליי שנקטעו

אמר לה, על סוס אתה רוכב

עולה בדרגה

חזה ידאמרי לי, באדר מיתת

וניסן לא חזית

אמר לה, באדרותא מיתת ולא היטת אל ידי ניסיון

ואמר לה הוא, הנה רבי ישמעאל, ראיתי שאני משקה שמן לזיתים

אמר לבעל אמו

ואמר לה, חזאי דקטיף לכוכבה

אמר לה, בר ישראל גנבת

אמר לה, חזאי דבלעי דלכוכבה, ראיתי שאני בולע כוכבה, אמר לה,

בר ישראל זבינת,

ואכלת לדמה

ואמר לה, חזאי עינַנ־א נשכנָא אדאָדא

אמר לה, בעל אחותו

אמר לה חזי דנשקה סיהרה אמר לבעל אשת ישראל

אמר לה חזי דדריכנא בתונא דאסא אמר לבעל נערה מאור עסא

אמר לה חזי תונא מעילאי ומתתי אמר לה משכבך הפוך

אמר לה חזי עורוה

דהדרה לפורה אמר לה אשתך זינתה מהנשים הרבה

ואמר לה חזיה יוני

דהדרה לפורה אמר לה נשים הרבה תימתה

ואמר לה חזאי דנא כתריאו נאפרחן,

אמר לה תר תנא שנסבת ופטרין תון בלא גט.

אמר לה חזאי דקליף נבאי,

אמר לה שח וכמשלחת,

ואמר לה כולו יתניעו בבר מהדליתי.

אז הרבה חלומות רע, הרבה חלומות חלם,

ועל כל חלום וחלום נתנו לו פתרון.

אמר לה חזאי דאמר לה חזאי דאמרה לי שבק לך אבוך נכסה בקפו דייקה.

ואמר לה אית לך נכסה בקפו דייקה?

אמר לה אליו

אז הלבוך לקפו דייקה?

אמר לה אליו

אם כן קפא קשורה דייקה עשרה

זילך זה קפא דריש עשרה שהיא מלאה בזוזה

אז זיל אשכח שהיא מלאה בזוזה

מצא שם בקורה הרבה

אמר רבי חנינא

הרואה באר בחלום רואה שלום

שנאמר בבראשית כ״ו יחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים

רבי נתן אומר מצא תורה שנאמר כי מוצאי מצא חיים

וכתיב אחא באר מים חיים

רבה אמר חיים ממש

אמר רבי חנן שלושה שלומות הן

נהר

ציפור וקדרה

נהר דכתיב בישעיה ס״ו הנני נוטה אליה כנהר שלום

ציפור דכתיב

כציפורים עפות כן יגן השם צבאות

קדרה דכתיב השם תשפוט שלום לנו

ואמר רבי חנינא ובקדרה שאין בה בשר שנינו

ופרסו כאשר בשיר וכבשר בתוך קלחת זה פסוק במכרה ג'

ואמר רבי יהושע בן לוי הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום

קודם שיקדימנו פסוק אחר

כי יבוא כנהר צר

זה הפסוק הנוסף

שלא יקדים אותו הפסוק כי יבוא נהר צר

והרואה ציפור בחלום ישכים ויאמר כציפורים עפות כן יגן

למה?

קודם שיקדימנו פסוק אחר כציפור נודדת מקנאה

או מין קנאה

והרואה קדרה בחלום

ישכים ויאמר השם תשפוט שלום לנו

קודם שיקדימנו פסוק אחר שפוט הסיר שפוט

והרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר

כענבים במדבר קודם שיקדימנו פסוק אחר ענבי מוענבי ראש

והרואה הר בחלום ישכים ויאמר מנבו על ההרים רגלי מבשר

קודם שיקדימנו פסוק אחר על ההרים אשא עיני בכי ונהי

והרואה שופר בחלום ישכים ויאמר והיה ביום ההוא

ייתקע בשופר גדול קודם שיקדימנו פסוק אחר תקראו בשופר בגבעה

והרואה כלב בחלום ישכים ויאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו

קודם שיקדימנו פסוק אחר והכלבים עזי נפש

והרואה ארי בחלום ישכים ויאמר ארי שאג מלא יירא

קודם שיקדימנו פסוק אחר עלה אריה מסובכו

והרואה תגלח עד בחלום ישכים ויאמר ויגלח ויחלף שמלותיו

קודם שיקדימנו פסוק אחר, אם גוחלתי ושר ממני כוחי

גולחתי, סליחה

והרואה באר בחלום ישכים ויאמר באר מים חיים, קודם שיקדימנו פסוק אחר

כהקיר בר ממאה

והרואה קנה בחלום ישכים ויאמר קנה רצוץ לא ישבור

קודם שיקדימנו פסוק אחר, הנה בטחתי לך על משענת הקנה הרצוץ

אז כאן נתנו לנו מה שנקרא חכמים

תרופה למכה.

אפשר לומר את הפסוקים, כל התורה היא גם לטבעותה

וגם יכולה להשתמע חס ושלום לרשעה, להפך,

לגריעותה, אבל חברים נתנו לנו הקדמה, שאדם יקדים תמיד את הדברים הטובים שמא חס ושלום יוקדמו דברים שאינם טובים.

תנו רבנן,

הרואה קנה בחלום יצפה לחוכמה,

שנאמר קנה חוכמה,

קנים יצפה לבינה,

שנאמר ובכל קנייניך קנה בינה,

ואמר רבי זרע קרא קורא קירא קניא,

כולו מעלו לחלמה.

אז כל אותם הדברים שהוא רואה,

כגון

ראה דלועין בחלום שלו,

או ענף מענפי הדקל שהוא רך

והולך ונעשה,

מתקשה הולך ונעשה על עץ,

או שראה שעווה או שראה קנה,

כל הדברים הללו

מעולים לחלום, דברים טובים.

טניא,

אין מרעין דלועין אלא למישהו ירא שמיים בכל כוחו,

לא מי שמטייל בשוק

ורעד לעט,

ואחר כך בלילה אחלום על דלעט,

אלא מן השמיים מרעין דלועין למי שיראה שמיים בכל כוחו.

והרואה שור בחלום ישכים ויאמר בכור שורו הדר לו,

קודם שיקדימנו פסוק אחר, וכי ייגח שור איש את איש.

טניא, רבנן,

חמישה דברים נאמרו בשור, האוכל מבשרו מתעשר,

נגחו, הב ילנה בנים שמנקחים בתורה,

נשכו,

ייסורים באים עליו,

בעתו דרך רחוקה נזדמנה לו,

רכבו,

דהיינו רוכב עליו, עולה לגדולה,

והטניא, רכבו, מת,

לא קשיא, הדרכיב הוא לתורה, הדרכיב תורה לדידי.

והרואה חמור בחלום יצפה לישועה,

שנאמר, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושהו, עני,

ורוכב על חמור.

והרואה חתול בחלום,

באטרה דקרו לשונרה,

נעשית לו שירה נאה.

שומע, יוחאי?

נעשית לו שירה נאה.

שינרה, נעשה לו שינוי רע.

והרואה ענבים בחלום,

זה ייחסו את הקטע הזה בגמרא למחלוקת גדולה,

האם אפשר לאכול ענבים בראש השנה, או אי אפשר לאכול ענבים בראש השנה.

הרואה ענבים בחלום לבנות,

בין בזמנם בין שלא בזמנן, יפות.

שחורות בזמנן יפות, שלא בזמנן רעות.

שם ייחסו לסיבה אחרת, למה לא אוכלים ענבים,

כי על פי הגמרא למאן דאמר שהאדם הראשון

וחווה אכלו מעץ הדעת וזה היה גפן,

אז איך אפשר להביא לסעודת ערב ראש השנה דבר שחטא בו האדם?

אתה רוצה לתקן.

למעליות הבורא פרי הגפן.

מיד סתרו את דבריהם שם ואמרו איך מברכים ככה על היין,

או אם בא לפניו יין משובח הטוב והמטיב.

לכן הרבה מרבותינו לא מייחסים לזה חשיבות, ואפשר לאכול ענבים, אבל יש כאלו שהקפידו שלא לאכול

בתוספת לסימנים את הענבים.

למה אתה אמר שזאת הלכאית חיטה?

ארבע שיטות. הזוהר הקדוש אומר את רוב.

חיטה, נכון, גם חיטה, נכון.

השאלה, תאנה וגפן, נכון.

תפוח הביאו את זה עם מח שמם וזכרם.

הם המציאו כל מיני המצאות.

זה לא קשור אלינו. אתם יודעים שהתפוח,

אמרנו את זה בשיעור של הלכות ראש השנה,

התפוח זה פרי שלא היה צריך אותו בכלל בעולם.

אין בו שום תועלת.

ככה בשם אחד מגדולי עולם דאז,

כמדומני זה הארי הקדוש, כמדומני,

שהוא כותב שם שלא היה צריך בכלל לתפוח, לא נצרכים לתפוח, אין בו שום תועלת.

ולכן זה אחת הסיבות שמביאים אותו לשולחן בראש שנת תפוח בדבש.

למה? כדי להראות, ריבונו של עולם,

כמו שאין בפרי הזה תועלת.

זה לא פרי משבעת המינים שנשתפכה בו ארץ ישראל או משהו, תפוח, בסדר.

אז יש כאלה שאומרים שתאכל את הבוח, זה יחזק לך את הלב,

ויעשה את הילד החכם, וכל מיני שטויות והבלים.

אבל אין בו שום תועלת. אז אם ככה, בכל אופן, אנחנו באים לקדוש ברוך הוא ואומרים, בונו של עולם, אנחנו לוקחים את האי-תועלת הזה שנתת לנו, בכל אופן אנחנו מנגבים אותו בדבש, או טובלים אותו בסוכר, על פי הבן איש חי,

ועל זה אנחנו אומרים שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה וכו'.

אז אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא, כביכול, שגם בדבר שהוא שולי בעיני כל העולם, בשבילנו זה כבר משהו, אם כבר ברדת לנו הכול, אנחנו יודעים להודות ולשבח גם בדבר שלא נראה,

או שלא נצרך,

כמו שאר המינים.

מהשישות רפדוני בתפוחים, כן. תפוחים.

הריח, כן.

כן, אבל עוד פעם, אין לו חשיבות כמו שאר הפירות.

שלא בזמנן, כן, אז אם ראה בזמנן את הענבים השחורות, יפות, שלא בזמנן ראות. הרואה סוס לבן בחלום,

בין בנחת בין ברדוף, יפה לו.

אדום, בנחת יפה, ברדוף קשה.

הרואה ישמעאל בחלום,

תפילתו נשמעת.

ודווקא ישמעאל בן אברהם.

אבל

תאיעה בעלמא לא.

והרואה גמל בחלום, מיטן נקנסה לו מן השמיים,

והצילו ממנה.

היה צריך להיפתח אז שלום.

ואמר רבי חמא ברבי חנינא,

מה יקרא, אנוכי ירד עמך מצרימה ואמחיה עמך גם עלו.

רבי נחמן בר יצחק אמר מאחר, גם השם העביר איתך דתך לא תמות.

אז הקדוש ברוך הוא הבטיח ליעקב אבינו,

שגם ירד איתו בגלות, וגם בסופו של דבר יחלץ אותו מן הגלות.

הרואה פנחס בחלום, פלא נעשה לו,

והרואה פיל בחלום, פלאות נעשו לו.

פילים, פלאי בלעות נעשו לו.

ועתניה כל מיני חיות יפין לחלום, חוץ מן הפיל ומן הקוף.

אומרת הגמרא לא קשיא,

הדמסרג הדלא מסרג.

יפה.

זאת אומרת, מסרג זה שש על גביו וכף.

והרואה הוא נא בחלום, נס נעשה לו, חנינא,

חנינא.

יוחנן, נישא נישים נעשו לו.

הרואה הספד בחלום, מן השמיים חסו עליו ופדאו.

ואנא מילא בחטווה.

והעונה יהא שמר הבא מברך,

מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

לא כדאי לפספס הבטחה.

הקורא קריאת שמע ראוי שתשרה עליו שכינה,

אלא שאין דורו זכאי לכך.

והמניח תפילין בחלום יצפה לגדולה.

שנאמר, ורעו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך.

ותעניה רבי אליעזר הגדול אומר לתפילין שבראש.

המתפלל בחלום סימן יפה לו,

והלאמין לדלו סיים.

הבעל אימו בחלום יצפה לבינה שנאמר, כי אם לבינה תיקרא.

הבעל נערה מאורסה יצפה לתורה, שנאמר תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב.

אל תקריא מורשה אלא מאורסה.

הבעל אחותו בחלום יצפה לחכמה,

שנאמר אמור לחכמה אחותי את.

הבעל אשת איש בחלום מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

והלאמין לדלו ידלה ולא הרהר בה מאורתע.

ואמר רבי חייא הברא בה הראה חיתים בחלום ראה שלום, שנאמר אסם גבולך שלום

חלב חיתים יסביעך.

והרואה שעורים בחלום שרו עוונותיו,

שנאמר בסער המונח וחטאתך תכופר.

ואמר רבי זרע, אנא

לא סלקה מבבל לארץ ישראל עד אחזי סערי בחלמא.

לא עבר דירה, שמעתם?

לא עבר דירה מארץ,

סליחה, מבבל לארץ ישראל, עד שלא ראה שעורים מחלומו.

והרואה גפן תאונה בחלום אין אשתו מפלת נפלים, שנאמר אשתך גגפן פוריה,

שורקה יצפה למשיח.

שנאמר אוסרי לגפן עירו ולשורקה בני אתונו.

הרואה תאנה בחלום תורתו משתמרת בקרבו, שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה.

הרואה רימונים בחלום

זוטרי

פרי עיסקה כרימונה.

רב רבה רבה עיסקה כרימונה.

פלגה,

אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, שנאמר השכחה מעין הרקח מעסיס רימוני.

ואם עם הארץ הוא יצפה למצווה שנאמר כפה לך הרימון רקתך.

מהי רקתך? אפילו רי קנין שבך מלאים מצוות כרימון.

והרואה זיתים בחלום זוטרי פרא ורבה,

וכאיסקה כזיתים,

ואנה מילא פרא, אבל אילנה הב ינלה בנים מרובים,

שנאמר בניך כשתילי זיתים.

יקדאמרי הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו,

שנאמר זית רענן יפה בריתו הר קרא השם שמך.

והרואה שמן זית בחלום מצפה למאור תורה,

שנאמר ויקחו אליך שמן זית זך.

והרואה תמרים בחלום תמו עוונותיו, שנאמר תמועונך בציון.

ואמר רב יוסף הרואה עז בחלום,

שנה מתברכת לו, עזים שנים מתברכות לו,

שנאמר ודי חלב עזים ללחמך,

ללחמך.

והרואה הדס בחלום, נכסיו מצליחין לו,

ואם אין לו נכסים,

ירושה נופלת לו ממקום אחר.

ואמרו לה ואמרי לה במתניתא תנא.

והוא דחזה בכניו.

והרואה את רוג בחלום,

הדור הוא לפני קונו,

שנאמר פרי עץ הדר כפות תמרים.

והרואה לולב בחלום, אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמיים.

והרואה אבז בחלום, יצפה לחוכמה,

שנאמר חוכמות בחוץ תרונה.

והבא עליה,

הוה ראש ישיבה.

ואמר אבא שאני ראיתי אהובתי עליה,

וסליק לגדולה.

והרואה תרנגול בחלום, יצפה לבן זכר, תרנגולים.

יצפה לבנים זכרים, תרנגולת.

יצפה לתרביצה נאה וגילה.

כן, תרביצה זה בסמיידרש, בית.

נאה.

והרואה ביצים בחלום, תלויה בקשתו, נשתברו, נעשית בקשתו.

וכן אגוזים, וכן כישואים,

וכן כל כלי זכוכית,

וכן כל נשברים כאלו.

אם נשבר,

לא או לא.

הנכנס לכרך, נעשו לו חפציו, שנאמר וננחם אל מחוז חפצם. והמגלה אחריו ראשו בחלום, סימן יפה לו.

ראשו וזקנו,

לא ולכל משפחתו.

היושב בערבה הקטנה,

שם טוב יוצא לו, בערבה גדולה, לא ולכל משפחתו.

והנמילא דמדלדלויה.

הנפנא בחלום, סימן יפה לו, שנאמר מיהר צועל להיפתח.

והנמילא דלא קינח.

והעולה לגג בחלום עולה לגדולה, ירד יורד מגדולתו.

הבעיה ורברא דאמרת רווי יוקבן שעלה עלה.

הקורא בגדיו בחלום, קורעין לו גזר דינו.

העומד ערום בחלום,

בבבל עומד בלא חטא.

בארץ ישראל ערום בלא מצוות.

הנתפס

לשרדיות,

שמירה נעשית לו. נתנוהו בקולר, הוסיפו לו שמירה על שמירתו.

והנמילא בקולר, אבל חב לה בעלמא לא.

והנכנס לאגם בחלום,

נעשה ראש ישיבה.

ליער נעשה ראש לבני חלה.

רב פפא ורב אונה ברד רב יהושע, חזו חלמא.

רב פפא דאי לעגמא, נעשה ראש ישיבה.

רב אונה ברד רב יהושע, דאי ליער.

נעשה ראש לבני חלה.

ואי קדמרי תרווי ולאגמא אילה.

אלא רב פפא דתא לטבלה, נעשה ראש ישיבה.

רב אונה ברד רב יהושע, דלא תא לטבלה, נעשה ראש לבני חלה.

ואמר רב אשי אנא עלית לאגמא ותל די ותלאי טבלה ונבחי בן נבוכי

תנא כמדר אב נחמן בר יצחק המקיס דם בחלום ועוונותיו מחולין לו ותנא על עוונותן סדורין לו

מהי סדורין? סדורין להימכל

תנא תנא כמדר אף ששת הרועי נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו

נשכו נכפלה לו

הרגו אבדה פרנסתו

ואמר לרב ששת כל שכן שנכפלה פרנסתו

ולא היא

רב ששת הוא דחזה חביה בחלמה וקטלה

טענתם הכמדר אבי יוחנן כל מיני משכין יפין לחלום חוץ מן היין

יש שותהו וטוב לו ויש שותהו ורע לו

יש שותהו וטוב לו שנאמר ויין ישמח לבב אנוש

ויש שותהו ורע לו שנאמר תנו שכר לעובד ויין למראה נפש

ואמר לרבי יוחנן נתן נתן את תלמיד חכם לעולם טוב לו

שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי

ואמר רבי יוחנן השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זה נבואה קטנה

נתנו רבנן שלושה מלכים הם הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות

שלמה יצפה לחוכמה אחאב ידאג מן הפורענות

שלושה נביאים הם

הרואה ספר מלכים יצפה לגדולה

יחזקאל יצפה לחוכמה ישעיה יצפה לנחמה ירמיה ידאג מן הפורענות

שלושה כתובים גדולים הם הרואה ספר תהילים יצפה לחסידות

משלי יצפה לחוכמה איוב ידאג מן הפורענות

שלושה כתובים קטנים הם הרואה שיר עשירים בחלום יצפה לחסידות

קהלת יצפה לחוכמה

קינות ידאג מן הפורענות

במציאות של הגשמיות, ודאי, זה משפיע לו גם על הרוחניות

במקום שאומרי, מצטט לחוכמה, זה יש ... כן?

והרואה מגילת אסתר, נס נעשה לו

שלושה חכמים הם הרואה, רבי בחלום יצפה לחכמה, רבי אלעזר בן עזריה יצפה לעשירות

רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות

שלושה תלמידי חכמים הם הרואה בן עזי בחלום יצפה לחסידות

בן זומא יצפה לחוכמה אחר

ידאג מן הפורענות

כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקיפוד

והמרמר הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו

זאת אומרת הגמרא לא קשיאה דמסרה גדלו מסרה

מרוקף

וכל מיני מתכת יפין לחלון חוץ ממר

פסל וקרדום

ואנמילא דחזינו בקתיו

וכל מיני פרות יפין לחלון חוץ מפגי תמרה

וכל מיני ירקות יפין לחלון חוץ מראשי לפתות

ואמר רב

לא יעטרי עד חזי ראשי לפתות

כי חזה בחנאי וחזה

וכל מיני צבעונין יפין לחלום חוץ מן התכלת

וכל מיני עופות יפין לחלום חוץ מן

קראיה וקיפופה

וקור פראיה

שלושה נכנסים לגוף ואין הגוף נהנה מהם

שלושה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהם, גוד גדניות

וחפניות

ופגי תמרה,

ושלושה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהם,

ואלו הן שיחה,

רחיצה ותשמיש,

שלושה מעין העולם הבא,

ואלו הן שבת,

שמש ותשמיש,

תשמיש דמאי,

אילי מה תשמיש המיטה והלא מכחיש כחיש,

אלא תשמיש נקבים,

שלושה משיבים דעתו של אדם, ואלו הן קול ומראה וריח,

ושלושה מרחיבים דעתו של אדם, ואלו הן דירה נא ואישה נא וכלים נאים,

חמישה אחד משישים, ואלו הן אש,

דבש,

כן,

דבש, שבת,

ושינה וחלום,

אש, אחד משישים לגיהנום,

דבש, אחד משישים למן,

שבת,

אחד משישים לעולם הבא,

שינה, אחד משישים למיטה,

חלום, אחד משישים לנבואה,

ושישה דברים, סימן יפה לחולה, אלו הן עיטוש,

זיעה,

שלשול,

קרי, ושינה וחלום,

יטוש, דכתיב,

עטישותיו תהל עור,

זיעה, דכתיב, בזיעת אפיך תאכל לחם,

שלשול, דכתיב, מיהר צועה,

להיפתח, ולא ימות לשחת,

קרי, דכתיב, יראה זרע, יאריך ימים,

שינה, דכתיב, ישנתי, אז ינוח לי,

חלום, דכתיב, ותחלימני,

ושישה דברים, מרפאין את החולה, ורפואתו רפואה,

ואלו הן כרוב וטרדין וסיסין יבשין,

וקיבה והרת,

ויותר את הכבד,

ויש אומרים אף דגים קטנים,

ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין,

מברין, סליחה,

כל גופו של אדם.

עשרה דברים מחזירין את החולה לחוליו,

וחוליו קשה,

ואלו הן האוכל בשר שור,

בשר שמן, בשר צלי,

בשר ציפורים וביצה צלויה,

ותגלחת,

ושחליים,

וחלב והגבינה והמרחץ,

ויש אומרים אף אגוזים,

ויש אומרים אף קישואין.

טענה דבר רבי ישמעאל, למה נקרא שמן קישואין?

מפני שהן קשים לגוף

כחרבות.

על החרובים, הגמרא דורשת שמחריבין גופו של אדם.

זה דומה.

הדרשה.

זה כמו חרבות לגוף, וזה מחריב את גופו של האדם.

הנה, והכתיב היאמר להשם שני גויים בבטנך אל תקרא גויים אל הגאים,

ואמר רב יהודה אמר רב,

אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משולחנם,

לא צנון ולא חזרת ולא קישואין,

לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.

אומרת הגמרא, לא קשיאה ברבריה בזוטרה.

תנו רבנן, מת בבית, שלום בבית. אכל ושתה בבית, סימן יפה לבית.

נטל כלי מן הבית, סימן רע על הבית. כל זה בחלומות.

תרגמה רב פפא במסענא וסנדלה.

כל דשקיל שחוה מעלה,

בר ממסענא וסנדלה.

וכל דייב שחוה מעלה, בר מעפרה וחרדלה.

כן, עד כאן.

נעבור בעזרת השם.

למוסר וליועץ.

דינים

זאת תורת האדם אשר חננו השם דעת להיות יודע ספר.

זאת תהיה תורה לשמה.

דהיינו, כשהיא לשמור ולעשות ולקיים.

ולכן לא יעבור מלהיות לומד מדי יום ביום הלכות פסוקות לדעת את אשר יעשה.

כי אשר אינם יודעים דינים בחשיכה יתהלכו.

ובכל צואה יתלכלכו. והיה על יעקב למישור הלוך וחסור, ושגגת תלמוד

למי שהיה יכול ללמוד עולה לזדון.

הנה כי כן, לימוד שולחן ערוך אור החיים עם כל הפוסקים האחרונים הוא חיוב

לעסוק בהם מדי יום ביומו כמו תפילה ותפילין.

וכן שאר דינים הנצרכים לכל אדם משאר שולחן ערוך גם בהם יהגה.

ומי האיש שחפץ חיים ילמד אורח חיים.

והאיש אשר חפץ שלא תאונה אליו רעי ילמד יורה דעה.

והאשר אינו יודע ספר יחפש אחר ספרי הלועזים,

ולא לסמוך עליהם עשה להקל.

כי לפעמים יש בספרי האחרונים שהוא אסור.

אלא מהנה מי על ההחמיר? כי המחמיר תבוא עליו ברכה.

ולעניין כולה לא יעשה כי אם על פי חכם הבקיא בחדרי תורה והולך אל חכמים יחכם.

וזהו רעת האדם בארץ שהאיסור דומה לו כמישור ואינו נכנס לבית הספק כדי שישאל.

זה אסור? זהו. אז לא שואלים שאלות.

תבדוק למה אסור וכו', וכן על זדך.

ואפילו במה שמסתפק הוא לא רוצה יותר מדי לחקור.

אינו יודע לשאול אלא ישר בעיניו יעשה, הוא כוחא דהתרא עדיף לה.

אוילנו מיום הדין שהאדם עתיד ליתן את הדין על שלא ביקש לידע את הדין.

ולא המדרש הוא העיקר אל המעשה.

ולכן כל מה שלומד או שומע בלימודים דבר חדש יהיה רשום בזיכרונו או רשום בכתב.

להיות לזיכרון בעיניו לדעת את אשר יעשה ולא יעבור.

אני תמיד מסתכל אחורה, גדול העולם היו עושים להם יומן.

לא יומן לוז כמו שיש היום, שיודעים מה הפגישות שלהם או מה זה. לא זה.

היו עושים יומן. ביום פלוני אלמוני עשינו כך וכך,

למדנו כך וכך, סיימנו כך וכך, התחלנו כך וכך, התאמינו את הספר הזה,

עשינו פה, היה לנו שיעור פה.

כל הדברים שקשורים לתורה ויראת שמיים,

את זה הם היו מעלים להם על גבי הכתב. היו עושים ממש ככה על הכתב, יומנים שלמים.

לזכור מה עשה כל החיים שלו עכשיו. הילדים יפתחו את זה, יראו.

השתבח שמו בורא העולם.

תראה מה אבא עשה, מה אבא הספיק, מה זה, כמה זה דורש מאיתנו.

היום לא עושים כבר יומנים.

סומכים על הזיכרון או על הזה, כן, זה, וחצאי דברים שוכחים והכול, והילדים, מה נותר להם?

מה נשאר להם? איזה סממן?

שום דבר לא נותר.

יש שלושה כרכים,

צוואה,

שמעת פעם מישהו שרשם צוואה שלושה כרכים?

הולכים לעורך דין, עושים ככה צוואה, רושמים זה,

חמש דפי פוליו למחמירים, עשרה דפים, אם יש לו קצת מה להוריש.

צוואת רבי יהודה, החסיד, שלושה כרכים, כל כרך ככה, למעלה משש מאות

או אלף עמוד.

זה הצוואה לילדים שלו.

זה צוואת חיים לדורי דורות.

איך להתנהג, מה לעשות, ניתן את הידיים ככה, בזה ככה,

בבריכת המזון,

הכל מפורט שם, הכל כיצד להתנעז.

צוואת רבי יהודה החסיד.

זה צוואה אמיתית.

לא עניין אותו ענייני העולם הזה. נטו כיצד לתת לילדים שלו את הדרך והמסלול לקראת העולם הבא.

לצבור עוד רוחניות, עוד תורה, עוד מצוות, עוד מעשים טובים.

ולכן כל מה שלומד או שומע בלימודים דבר חדש,

יהיה רשום בזיכרונו או רשום בכתב, להיות לזיכרון בין עיניו,

לדעת את אשר יעשה ולא יעבור.

כי זה כל עיקר הלימוד והשמיעה.

כשאדם מעלה על הכתב,

זה נחקק לו בזיכרון.

ובספקא דדינא ילך לחומרא.

כי ראוי לירום מלעבור על הדין יותר ויותר מאשר יגור מפני החרב.

ואפילו במי דהפסיקא הלכתא לקולא, בעל נפש החמיר לעצמו.

ונכתוב עוד בזה במקומו, שכן דרכי להיות חוזר, ובזה ינצל מכתוב

ועליו תבוא ברכתו.

עכשיו יש פה מייסק קצת ארוך, אבל

זה סיפור.

האי בן עזרא, זכותו תגן עלינו.

היה מגדולי

פרשני התנ״ך.

היה עני ומרוד,

ועליו נאמר הפסוק לא לחכמים לחם.

והתקיים בו בהידוריו הפסוק הזה.

מלבושו היה דל, קורות ביתו היו מתאים ליפול, רעיתיו עלובים בביתו.

אישרו אווירת נכיים.

לשווא ניסה רבנו להתפרנס בעמל כפיו,

אך ההצלחה לא האירה לו פנים.

ובמתק שפתיו הוא היטיב להביע את ביש מזלו.

עשה הרבה חרוזים.

אשכים לבית השר,

אומרים כבר רכב.

עוולת ערב, אומרים כבר שכב.

או יעלה מרכב, או יעלה משכב.

אוי לאיש עני נולד בלי כוכב.

בלי מזל הכוונה.

לו אהיה סוחר בתכריכין,

לא יגבעון אישים כל ימיי.

אם הוא יתחיל למכור תכריכין,

לא ימותו.

אם הוא יתחיל למכור נרות,

השמש לא תשכח.

עד כדי כך.

למרות חוכמתו האדירה וגאונותו העצומה בכל מקצועות התורה,

לא הצליח להתקבל לרבנות בשום קהילה.

ולו הנידחת ביותר.

הופעתו החיצונית הדלה הרחיקה ממנו את התפקיד.

עקב עניותו הרבה היה מסתובב בין הערים והעיירות ומלמד תלמידים, וכך צבר לעצמו מספר פרוטות זעום,

אותם לקח לפרנסת בני ביתו.

יום אחד הגיע לעיר הגדולה.

הוא שאל את בני המקום, מהיכן רב העיר נמצא?

כמו שמחפשים את המשגיחי כשרות.

איפה המשגיח נמצא?

אמרו לו, הרב נפטר.

לפני כשנה עדיין לא מצאנו לו יורש ראוי.

ומהו שיהיה לכם לרב?

פעל אותם.

אמרו לו, מדוע שנבחר בך?

אמר להם, אני הוא רבי אברהם מבן עזרא.

התחילו לצחוק עליו.

הכיצד אינך מתבייש להשתמש בשם הזה?

והלא, אינך אני וטעל, ולא ייתכן כי אתה הוא הרב הגדול והמפורסם.

עלה במוחו פתרון.

בעודו הולך בין ההרים ראה רבנו למולו אדם בעל בשר,

מראה אדור,

כשטעל קנקנו מצא לפניו כלי ריק,

עם הארץ מדאורייתא ומדברי סופרים.

הוא שאל למשלח ידו,

ועלה

ששמו היה סעיד,

ענה כי הוא מחזר על הפתחים.

אמר לו, הבא,

נלך יחדיו לעיר הסמוכה,

שם אציג אותך כרב מובהק ודיין מוסמך.

הם יקבלו אותך בזרועות פתוחות.

אמר, אין נכבד,

הדור לך,

וכך תוכל להרוויח שכר מכובד ונאה,

פי כמה וכמה ממה שאתה עכשיו אוסף פה בצדקה ונדבה.

אותו אחד עונה לו, לא מצאת על מי ללעוג?

הן עם הארץ ובור אנוכי,

ואיני יודע ולו הלכה אחת, וכיצד אתמנה לדיין?

דחה את ההצעה.

השיב לו רבי אמרה מבן עזרא, לפיכך אטול אני חצי ממשכורתך.

כל שאלה שתשאל, אני אומר לך את אשר תשיב.

וכאשר יזמינוך לשאת דרשה,

נמצא עמדלה כלשהי, ואני אשא דברים בשמך, כביכול.

אל תדאג.

נסדר את העניינים.

סעיד התרצה,

ויחדיו פסעו לעיר הקרובה,

ובהגיעם אליה פנה משרת,

רבי אברהם מבן עזרא, לאנשי הקהל ובפיו הצעה.

רב זה,

הוא רבי אברהם אבן עזרא, הוא אומר להם על סעיד.

הוא מוזמן לכהן כרב באחת הערים המרוחקות,

אך אם תפנו אליו, ייתכן

שייאות לשמש כרב בקהילתכם.

למה? היות וקשתה עליו הדרך, והוא לא רוצה להגיע לעיר הרחוקה.

או,

רק הם שמעו

כזה גדול נמצא במחיצתנו, מיד קיבלו אותו בשמחה.

לבטח זהו הרב הגאון המפורסם לשם ולטילה.

הם פנו אליו והסכימו, ביקשו שיסכים לכהן כרבם.

אך המשרת דחה אותם בטענה שהרב עייף.

רבי אברהם מבן עזרא אמרו, לא, הרב עכשיו עייף.

אתם צריכים לסכם איתו את תנאי הרבנות.

ואכן, כך עשו.

משכורת נכבדה הציעו לו בתוספת אכסניה מכובדת, כיאה לרב חשוב בישראל.

כך התנהלו להם החיים על מי מנוחות.

כל שאלה שנשאל סעיד מיהר להציע אותה לפני רבנו,

והוא ישיבה כהלכה הצרופה מדורי דורות.

את הדרשות נשא רבנו בטענה שהרב עייף

או שאינו חש בטוב.

ונשאו אנשי הקהל קל וחומר, אם המשרת כל כך חריף,

ובטח הרב בעצמו גדול שבעתיים.

יום אחד הוצרך רבי אברהם מבן עזרא לצאת לעיר הסמוכה למספר ימים.

וכשבא סעיד וסיפר לו על כך, נבהל עליו.

אמר, מה אעשה בלעדיך?

בהמה בצורת אדם אנוכי.

הן לא ידע לענות על השאלה קטנה כגדולה.

רבנו אירגיאו אמר, השאלות השכיחות הן

שלוש במספר.

זה השאלות שישאלו אותך, אל תדאג, מה?

השאלה הראשונה,

אם מתעורר ספק טרפה בריאה של בהמה שנשחטה,

יש להכניסה לכלי מלא מים,

מנפחים את הריאה.

אם נכנסו מים לריאה, טרפה.

אם לא,

כשרה.

שאלה שנייה,

אם חלילה נופלות תפילין מידו של מתפלל, מה עליו לעשות?

תעשה ככה פרצוף של פנים חמורות, אומר לו אבן עזרא,

מפיל תפילין?

בושה וחרפה, יתענה יום אחד ויתענה על עוונו.

שאלה שלישית

היא שאלה של שלום בית.

ואם יבואו אליך בעל ואישה שיש להם ריב ומצע,

עליך לרשום את טענותיהם, ואני כבר אטפל בזה כשאתה שוב.

השאיר משהו, להצדיק את התשלום.

רבנו הלך לדרכו ולא עברה אלא שעה אחת,

ועל דלתו של הרב

התדפקו הקצב והשוחט, ובידם הריאה.

ספק נפל בכשרותה.

היום בכלל לא בודקים, אז עוד בדקו.

עליכם לצום יום אחד, השיב סעיד.

עוד אלו יוצאים, ובא האדם שנפלו תפיליו.

אמר לו, אל תדאג, ארשום את בעייתך ותשוב אליי בעוד מספר ימים.

לאחר מספר שעות מגיע זוג לביתו של הרב,

וצעקותיהם מגיעות עד לב השמיים.

זה צועק וזאת צובחת כנגדו.

רבי, אומר הבעל,

או שתשכין שלום בינינו, או שייתן לגט פיטורין, תכף ומיד.

השיב הרב, אין צורך לכעוס.

יש להניח את הבעל בכלים מלא מים.

לנפוח לתוכו האוויר ולראות בי מבצבצים מתוכו מים,

או לא.

העיר שערה

וגעשה לשם התשובות התמוהות.

הגדילה האישה העלובה

כשהכניסה את בעלה למים,

וכמעט שחנקתו למוות,

וכעסו הרקיע שחקים, מה את עושה? הרב אמר, צריך לעשות, כנס,

כנס לבפנים תוך המים.

ביקשו האנשים להיכנס לבית הרב, אך אללה הבין

שטעה ולפיכך סגר את עצמו בבית,

עד שישוב רבי אברהם אבן עזרא ויחלצו מהמצר.

וכשהגיע רבנו, נקהלו עליו הקול, הלזה קראת הרב.

הוא אמר לנו תשובות הלכתיות משונות.

אנחנו חוששים שמא אתה, הרב הוא המשרת שלך.

צחק רבי אברהם אבן עזרא צחוק גדול, ואמר לאנשי העיר, צדקתם.

אכן רציתי להעמיד אתכם על מקומכם.

כשבאתי אליכם,

והצעתי לכם לכהן כרב, דחיתם אותי בבוז.

יען כי בטני מצומקת ובגדיי בלויים.

נתתי לכם מפור רב, אשר קרס לפניו תהלך,

ומלבושיו נעים ומתוקנים,

וגם זקנו יורד על פי מידותיו.

וראיתם ונוכחתם לראות כי בטן וזקן אינן אפילו חצי רבנן.

אנשי הקהילה

למדו את הלקח ועל אתר מינו את

רבי אברהם אבן עזרא לרב ולדיין עליהם.

וכך זכה אבן עזרא,

שבשלהי ימיו

הגיע אל המנוחה ואין הנחלה.

ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן.

רבי חננה בן הקשיע אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

פיקר בעליהם תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה.