הבנת איכות התורה | ר' יהונתן שרודר

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב השיעור יהיה להצלחת כל קהילות פז אנחנו לקראת פרשת בהר הפרשה פותחת

לכאורה מצווה שלהיום לימינו אולי לאנשים שחיים את היום יום

לא נראית כל כך חשוב ודאי לא בשביל כאילו להתחיל

פרשה על ההתחלה ועוד מספר שורות

ועם דקדוקים ופרטים מאוד מפורטים

לא מובן הפסוק אומר וידבר השם למשה בהר סיני לאמור

התורה נכנסת פה לעניין של השמיטה

ומפרטת מייד את כל הדינים כל ההלכות כל הדקדוקים

ורש״י מטבע הדברים מייד שואל מה עניין שמיטה אצל הר סיני

זאת אומרת והלא כל המצוות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרו קללותיה ודקדוקיה מסיני

אף כולן נאמרו קללותיהן ודקדוקיהן מסיני

כך שנויה בתורת כהנים

הכתב סופר מביא מאביו החתם סופר כי במצוות שמיטה נראה לעיין

כל שהתורה ניתנה מן השמיים ולא משה מעצמו אמרה

כי איך אפשר שיבטיח ועשית את התבואה לשלוש השנים

שהיו דברים שלא כדרך הטבע ומזה מוכח שהתורה היא מן השמיים

זאת אומרת

קודם כל החשיבות פה של

המצווה, זאת אומרת למה התורה באה מייד פה בפתיחת הפרשה לדבר על השמיטה

להראות לנו דווקא

בגלל שהעניין של השמיטה, העניין של עבודת האדמה

שבע שנים, שלוש שנים, כל הדקדוקים

זה דברים שהם מעל הטבע

להראות לנו

אם יש לכם איזשהו ספק פה באמונה

שהתורה היא לא מן השמיים חס ושלום והיא לא ניתנה בהר סיני

אז

יש פה דברים שהם

מאוד מאוד ברורים שזה לא בשר ודם שיכלו להמציא דבר כזה, אלא לא להמציא, אלא להבטיח דבר כזה

זאת אומרת להבטיח

שיש מחזור כזה מדויק

וכזה מפורט עם כל הזמנים, בדיוק לוחות זמנים מאוד מאוד מדויק

זה כביכול, בהתחלה כשקראתי את זה אמרתי,

טוב, זה באמת לא, מה כל כך מחזק בזה, בעניין הזה

אבל אחרי שלמדתי את הנושא עוד צעד ועוד צעד

זה באמת דבר שאפשר אפילו להביא אותו עכשיו בפני בעלי תשובה,

בן אדם שעוד לא חזר בתשובה,

להסביר לו את זה ולהגיד לו, אוקיי, תשפוט אתה, תגיד מה אתה חושב

ויש להניח

כי הגם שאנחנו מאמינים בוודאי שהתורה היא מן השמיים,

הרי בכל זאת חסרה לנו התחושה להרגיש תמיד איכות התורה.

ובעל חובות הלבבות

אומר כי הנפש לא תתנדב במה שיש לה אלא אחר שיתברר לה שהתמורה עודפת עליו.

זאת אומרת

אנחנו,

זאת אומרת, התביעה לא באה פה לומר פה שאנחנו בתור אנשים מאמינים,

לא מאמינים,

אלא חסרה לנו איזושהי תחושה,

תחושה של להרגיש תמיד איכות התורה.

30 יום לעומר שהם ארבעי שבועות וארבעי ימים. איכות התורה,

מה זה איכות התורה?

עכשיו הוא יסביר את זה,

קודם כול יסביר איך אנחנו נרגיש באמת את האיכות של התורה.

הנפש של האדם לא מנדבת את עצמה להגיע למצב שבו הוא יבין את איכות התורה.

זאת אומרת,

חייבים להיות איזה מעשים מאוד מאוד חדים,

מאוד מאוד מאוד מרחיקי לכת,

בשביל להגיע להבנה אמיתית של האיכות של התורה.

וחובות הלבבות, אם אנחנו מסתכלים פה בשער עבודת האלוקים, פרק ג',

אז אנחנו רואים פה שהוא כותב דבר שאחד הטעמים זה מפני שעבודת השם,

שהיא תוצאה של התעוררות

על-ידי התורה,

מאחר שהיא נובעת מתוך ציפייה ושכר ופחד,

מעונש.

אין אדם מתאמץ לעשותה בכל כוחו ויכולתו.

אבל עבודת השם, שהיא תוצאה של התעוררות על-ידי השכל,

אין יכולה לנבוע אלא מתוך התנדבות הנפש ומתוך רצונה הטוב

להשתדל בכל יכולתה ובהתלהבות גדולה בעבודת האלוקים למען שמו יתברך.

זאת אומרת,

אנחנו מבינים פה מהדברים וגם מעוד דברים שנאמרים פה בשער עבודת האלוקים,

שיש כמה דרגות,

ולא יודע כמה מהציבור המאמין נמצא בכל דרגה, אבל הדרגה,

אחת לפני הדרגה שאנחנו שואפים להגיע פה לפי מה שהמאמר אומר, שזה להגיע לאיחוד התורה,

זה קודם כול להיות יראה מהעונש ומהשכר.

ומשני הדברים האלה, אם הוא מגיע לזה, זה גם משובח, הוא אומר.

זה מאוד מאוד טוב. זאת אומרת, אם בן אדם יצליח לקום כל בוקר בזמן ולהגיע לתפילה בזמן מתוך

פחד של עונש ומהתגמול של השכר,

אז כבר יש לו, איך אומרים? הוא כבר עשה את תחילת הדרך.

יש אנשים שגם את זה אין להם.

אבל מה?

השאיפה זה להגיע למצב שהבן אדם יעשה את זה מתוך הבנה של איכות התורה, של הבנה של מה זה איכות התורה.

ומכאן היא הסיבה שאנו נתקלים בקשיים ובמניעות מצד הטבעיות

בעניין קיום המצוות.

הכול משום שעדיין נפשנו לא התנדבה, מה שדיברנו קודם,

היא לא התנדבה למסור לרצון השם את כל הרצונות וכל הטבעיות.

חסר לנו בעיניי, וכשאני קורא את זה אז אני נזכר באחד החברים שלי פה, שסיפר לי שבחד השבתות, שהרב נתן שיעור

על זה שהחסד שבן אדם

עושה אותם בכל ימיו,

זה ניתן רק להביא את הבן אדם לעשות חסדים באופן קבוע,

רק על ידי תכריכים.

זאת אומרת, חסד,

יכול להיות מצבים שאנשים יגידו, יתנדבו, יגידו, בסדר, אני, אתה יודע מה, בוא, אני אתן לך יד רגע, אני אעשה פה, אני בוא, אני אעזור רגע לזקן,

אני אתנדב לעוד שעה תבלינים,

כל מיני דברים.

אבל זאת אומרת, אם לא יהיה תכריח, זאת אומרת, אם לא יהיה רב או מישהו אחר שיגרום לבן אדם לעשות את זה באופן קבוע,

הדבר הזה הוא לא יהיה באופן רציף, הוא לא יהיה באופן שבו יהיה לרצון השם,

לפחות אצל רוב האנשים. יש אנשים שיכולים לעשות את זה כל יום ולנדב את הנפש שלהם באופן רציף,

אבל רוב העולם לא כך.

וזו הסיבה שגם אנחנו פה,

בקהילה כזאת, שאנחנו זכינו למצב שבו יש לנו סדר,

יש לנו תוכנית, כל אחד

יש לו פה את הזכויות עם החסדים שהוא עושה אותם כחלק מאיזשהו מהמניין פה.

אז כי חסרה לה,

עכשיו עוד פעם, כי חסרה לה עדיין הכרת התמורה העודפת על הרצונות שלה,

והיא הכרה בעדיפות התורה והמצוות במלואה איכותן,

אשר אליה עלינו לשאוף להגיע לקניין התורה והמצוות בהכרה חושית ונפשית

באיכות התורה.

וטובה גדולה נודעת לנו מן הידיעה הזאת.

שהתורה מלמדת אותנו כי כל המצוות, כללותיהן וטקטוקיהן ניתנו מסיני,

משום שידיעת הדבר וקביעתו בלב אחרי התאמת הדבר מגדיל את ערך הטובה שיש למקבל הטובה.

זאת אומרת, אם אנחנו נפנים,

למשל על ידי המצווה של השמיטה שהתורה ניתנה בסיני,

אז אנחנו נשכיל לעשות,

להגיע לדרגה הזאת שאנחנו נוכל באמת לנדב את הנפש ולעשות את זה לא מתוך

עונש ושכר אלא מתוך ידיעת איכות התורה,

וככה אנחנו נוכל להגיע להתעוררות

ולימוד בלי עניין של פחד מעונש ושכר.

וכן הוא בפרקי אבות.

חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה,

כלי חמדה, סליחה, כלי חמדה,

חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה,

שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי, אל תעזובו.

זאת אומרת,

השם נאלץ לומר לנו שהוא נתן לנו כלי חמדה.

הוא חייב לומר את זה.

הוא חייב, כי למה הדבר דומה? הדבר דומה לבעל שקונה פרחים לאשתו

ערב שבת,

ויכול להיות שהעניין הזה כבר הופך להיות הרגל אצל האישה או אצל הבעל.

הוא כבר מקבל את אותו סוג של פרחים וכו'.

ואולי אישה באיזשהו שלב היא כבר לא הבין את הערך של אותם פרחים.

הוא עלה לחשבים. אם עכשיו הבעל יבוא יום אחד ויגיד, תקשיבי, אלה פרחים?

זאת אומרת, לא יודעת מאיפה. זה פרחים שאני הזמנתי אותם במיוחד מהולנד,

ואחר כך הזמנתי את זה, הגעה לכאן לארץ. ונסעתי במיוחד לנמל אשדוד והבאתי אותם משם.

וזה סוג מיוחד במינו, שאין, אין למצוא דבר כזה.

איך האישה עכשיו תסתכל על הפרחים? בצורה אחרת לגמרי.

זה מה שנקרא, לקח טוב נתתי לכם.

אז,

אז, אז, זאת אומרת, אז איך אנחנו נגיע לזה? על עצם נתינת התורה כמובן,

ללמוד אותה,

ואת ההכרה ואת ההבנה ממה שהשם אומר,

שהשם מצהיר, אני נתתי לכם פה מתנה,

פנינה,

השתמשו בה בצורה הכי הכי טובה, תנצלו אותה.

וכן הוא, בקיצור, מה שאמרנו בפרקי אבות, ועל זה אומר הרמב״ם,

בפירושו למשנה, הוא היה אומר,

שעודת מה שהטיבו לו שיעור הטובה, היא הטבה אחרת.

כי פעמים שיגמול אדם טובה לאיש,

ופה הוא ממחיש את מה שאמרתי על הפרחים,

טובה לאיש מבני אדם על דרך רחמנות ולא יודיעו שיעור מה שעשה עמו,

מפני שהוא נבזה בעיניו.

עד כאן.

עלה לי עוד דוגמה יפה.

זאת אומרת, אנחנו בעניין של השמיטה, מה שדיברנו בהתחלה,

אנחנו הרבה פעמים בוחרים שיש איזה שהם מצוות בתורה,

שאנחנו לא מתחשק לנו לעשות את המצוות האלה בחשק ובשמחה.

למשל, בן אדם שומר שבת,

אין כמעט אחד שחזר בתשובה, או בן אדם חרדי,

שלא נהנה מהשבת

בכל ימות חייו.

אבל אם תבוא אליו, תגיד לו איזושהי מצווה, הוא עייף עכשיו, יושב בערב,

אשתו אומרת, תקשיב, יש לך פה הזדמנות עכשיו לעשות שילוח הקן.

הבן אדם אומר, עזוב, אין לי עכשיו כוח, עזוב, זה לא זה זה.

אבל אם בן אדם יבין

עכשיו בן אדם שהוא בשלב יותר מוקדם, נגיד, שעוד לא חזר בתשובה,

הוא יבין שאותו בן אדם שנתן את ה...

סליחה, השם יתברך, שנתן את הגוף,

את האוויר, את הנשמה, מים, חולד, המזון,

זה אותו השם יתברך שגם נתן את השבת שאתה כל כך אוהב במידה ואתה חזרת בתשובה, ואם לא עוד לא חזרת בתשובה אז זה מי שנתן לך את כל הדברים החומריים שאתה נהנה מהם.

והשם נתן לך גם את מצוות של אורך הקן,

מצוות של אורך הקן, שכרגע לא מתחשק לעשות לך וזה נראה לך כאילו פחות חשוב,

אבל זה בדיוק אותו השם יתברך שעומד מאחורי אותה מצווה,

ולכן זה מה שבן אדם צריך להפנים לעצמו.

כשאני חזרתי בתשובה בהתחלה אז אני גם כן הסתכלתי איך מה בעצם,

בואו נגיד, הנקודה שגרם לי להבין שצריך לשמור את כל התרי״ג מצוות,

כל התורה,

הייתה נקודה שבדיוק מה שהמחשתי עכשיו מקודם, זאת אומרת שראיתי שהשם נתן דברים נפלאים,

למשל השבת,

וראיתי שיש פה סדר מאוד מדויק, ואמרתי, אם מספיק לי לראות

שיש פה מעט מאוד מצוות

שהן

אין מצב שבן אדם לא יהיה להונאה מאותן מצוות וזה לא יתרום לו בחיים,

אז צריך גם לקיים את כל שאר הדברים.

ואם יש היגיון אפילו במעט,

שווה לקיים את כל שאר התורה,

בלי היסוסים ובלי לחשוב אם זה שווה, לא שווה.

ואנחנו זכינו פה, כאמור, פה בקהילה,

שיהיה לנו רב

שיהיה ממש משום

משה רבינו שמעביר מה' יתברך את ה...

לא, הכוונה, זאת אומרת שכמו שאנשים התלוננו למשה וכולי, וקשה לנו פה וקשה לנו שם,

אולי אותם אנשים לא הצליחו להבין שהיה להם שליח מאוד מאוד מאוד טוב לידם.

ואנחנו בעזרת השם צריכים להבין ולהמשיך ולהתחזק

ולהגיע לאיכות התורה ולהבין שכל מה שיש לנו פה בקהילה,

כל זה דברים שמזכים אותנו יום-יום בתורה ומצוות,

ויש לנו פה לוז כל יום שמביא אותנו למאוד מאוד מאוד מאוד קרוב,

ולפחות נותן לנו במה וכלי להגיע לקנות את מה שנקרא איכות התורה,

שזה כבר,

נצליח כבר לקום בבוקר ולהגיד שזה לא רק בגלל שיש לנו אינטרסים להגיע לשכר או מפחדים מעונש,

אלא אנחנו באמת מבינים את איכות התורה,

וזה בעזרת השם מי ש... כל אחד שידבק פה במקום הזה,

ובעזרת השם הוא יצליח להגיע לנקודה הזאת.

רק כאן.

תודה רבה.