האם אנו סוטים מכוונות התורה? | ר' יהונתן שרודר

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב השיעור יהיה להצלחת הקהילה הקדושה וגם משפחתי היקרה

ויקח קורח

בן יצהר

בן קהת

בן לוי ודתן ואבירם

בני אליאב ואון בן פלט

בני ראובן

אם יש

את נפשנו לדעת ולהכיר את הלב

בעניין

לא תטורו האחל אברכם ועיניכם זה בעצם הנושא היום

והסכנה של הנושא הזה יכולים אנו לעמוד על זה היטב

מפרשתו של קורח ועדתו

שדרשו חכמינו זיכרונם לברכה בהקרא ויקח קורח

ליבו לקחו

זאת אומרת שלא קורח לקח אלא הלב שלו לקח

כלומר לא שקורח לקח את ליבו כדרך הצדיקים שליבם ברשותם

אלא שליבו לקחו

כי במקום שצריך להיות שבעל הלב ישלוט עליו שלטון גמור היה בדיוק ההפך

הוא נשלט

הוא נשלט עליו השלטון

והשלטון הזה הדריכו אותו והסיעו אותו לצד אחר וכמו כן שאלו זיכרונם לברכה במדרש רבה קורח

שפיקח היה איך נתן, איך אפשר לעצמו להגיע למצב הזה,

איך הגיע לשטות הזו

אלא שאינו הטעתו

העיניים שלו הטעו אותו

עכשיו תכף אנחנו נראה מה זה הפירוש של שלא תטורו ארחל אברכם

מאחיניכם כמו שהפתחתי

שהוא ראה את השולשלת

לפניו שולשלת גדולה

והטעות באה על ידי שראה ברוח נבואה

עד היכן הוא מקום הטעות

שהגיע לקורח

דווקא כשהיה במצב של רוח הקודש

זאת אומרת לא איזה בן אדם פשוט שסטה מהדרך אלא בן אדם שהיה בקדושה

ובן אדם גדול בעם ישראל

וגם ראה באמת ראייה קדושה זו

היא שטעתו

תכף נראה

האם יש לך מפורש יותר מזה מה גדולה היא הסכנה לאדם הטמונה לרגליו

ולא עוד אלא שהיא צפונה בקרבו ערוגה ושזורה ברמח אבריו ושסה גידיו

ולפיכך באה תורה ואומרת לנו

היא באה ומזהירה אותנו למעשה ולא תתורה אכל עברכם ואכל עינכם אשר אתם זונים אחריהם

ובאזהרה זו הוזהרו גם קדושי דור דעה

כל הדור, כל כולו

ולא רק שהוזהרו אלא שגם נכשלו

ובעדות חכמינו זיכרונם לברכה על קורח שלבו לקחו והינו התעתו

ולא רק היחידים שבהם נכשלו אלא גם הדור כולו

וכעדות משה רבנו כי ידעתי אחרי מותי כי השחט תשחיתון.

יש לנו פסוק מספר דברים שמראה שהכתובת הייתה על הקיר מה שנקרא, זאת אומרת משה רבנו ידע שאחרי שהוא ייפטר מהעולם וכמו שהפסוק הזה,

מסתכלים בפסוק זה הכוונה לא רק אחרי שהוא נפטר מן העולם אלא אחרי שיהושע

נפטר מן העולם

אז יהיה טוב ובואו

וזה אחד הדברים פה.

הרי שהעיד משה רבנו כי הוא יודע והידיעה היא מפי הקדוש ברוך הוא

שאמר לו וקם העם הזה וזנה.

עכשיו אנחנו תכף נראה, אנחנו גם מבינים מהדברים פה שהדברים הם לא חדשים לנו, כן? זאת אומרת גם היום לצערנו בתוך הציבור החרדי, בתוך הקדושה,

בתוך מקום שאמור להיות קדוש, דווקא שם מטוררים כל מיני סטיות,

מטוררים כל מיני תהיות,

אנשים שגם רבנים גדולים לצערנו שבאים ואומרים שיש להם רוח הקודש,

ובבות

שבאים ומסיתים את האנשים לכל מיני כיוונים וכל זה כמובן מתוך קדושה ומתוך זקן ארוך וחליפה

וזה מאוד מאוד מבלבל את האנשים וגם בדור הזה

אנשים היו מאוד מאוד מאוד לא הבינו מה קורה,

לא ציפו לבן אדם כזה.

אכן הלא שאלה גדולה נוקבת ויורדת

היאך ייתכן קדושים וזונים,

אולם אין אנו בקיאים בלשון התורה,

ואיננו לומדים ומפרשים את לשונה לפי מושגנו ולפי דעתנו.

נראים הדברים כסותרים,

באמת נראה כסותר. איך יכול להיות קדושה? בן אדם צדיק, רב,

ומצד שני

הולך אחרי ליבו ואחרי עיניו.

משום שאנו מפרשים את האזהרה ולא תטורו אחרי הטמזונים שזוהי מלחמת הקודש נגד היצרה,

שבכל עת ובכל שעה בלכתנו בשוק

המכוער והבזוי, הפרוץ בכל מיני פריצות,

ולזה נתכוונה תורה בהזהרתה, אך זוהי טעות.

כן, אנחנו רגילים להגיד,

חבר'ה, תיזהרו, תלמדו למשל ספר טהרת הקודש, כן?

לא תטורו אחרי לברכם ואחרי עיניכם. חושבים שזה

פשוט ככה, של אנשים שהם פשוטי עם.

אלא שמדובר דווקא מתוך אותו בן אדם שהוא רואה ברוח הקודש,

שהוא אפילו צדיק גדול,

שזה כוונה התורה בהזהרתה, אך זוהי טעות,

כי זנות זו זו זו זנות של הגויים.

מה שאנחנו רואים היום,

כן? מה שאנחנו היום חושבים, שזה לא תטורו אחרי לברכם ואחרי עיניכם,

זה זנות של גויים.

זה לא זנות שהתורה התכוונה אליה.

אנחנו עיבדנו פה את המושג הזה.

התורה התכוונה למקום של קדושה,

סטייה קלה, ותכף נראה מה זה הסטייה הקלה הזאת.

זה לא בן אדם שהולך ברחוב רבי עקיבא בבני ברק

וצריך להתמודד עם מראות אסורות.

וזנות זאת באה לישראל על ידי והתערבו בגויים

וילמדו מעשיהם ולא דיברה תורה במתים.

כן? שאנחנו היום נחשבים כאילו,

זאת אומרת, בעצם אנחנו היום דור של מתים, כאילו, לפי זה. אז אנחנו בעצם כבר אחרי שכבר

המצב הידרדר למקום כזה נמוך,

שכבר אנחנו מפרשים את התורה לצערנו בצורה אחרת.

אנחנו רואים איך אנשים בקלות מפרשים את התורה לפי הבנתם בהרבה מובנים,

גם אם זה היתרים של רבנים,

גם אם בן אדם מגיע לגדול הדור והוא שואל אותו שאלה, אז בסופו של דבר הוא מפרש את זה כמו שהוא נראה לו, ולא כמו שהתורה, ולא כמו שהחכם הגדול.

התיר לו לעשות.

אבל האזהרה שהזהירה התורה הזו,

הזנות היא אזהרה דווקא לקדושים, כמו שאמרתי,

כמו אזהרה לקורח שהיה פיקח ומראשי הסנהדרין

שלא ייקחהו ליבו ולא תטענו עינו העין של רוח הקודש

ולא יזנה אחריהם,

והיא אזהרה לדורו של משה,

דור מקבלי התורה שלא יטורו אחרי לבבם ואחרי עיניהם

ולא יזנו אחריהם.

וזנות זו כבר פירשה האבן עזרא,

וזה לשונו,

כי מי שילך אחרי תאוותו הוא זונה מתחת עבודת אלוהיו.

הפירוש הוא לצאת מרשותו במחשבה, כלומר,

היסח הדעת,

היסח הדעת קל,

ממש קל שבקלים,

מקדושה העליונה היא היציאה מרשות.

וזהו הנקרא זנות,

וזוהי תביעת התורה.

אלא שאנחנו ירדנו בירידה כזו עמוקה ונתגלגלנו להשפתות

של גויים עד כדי כך שגם הזנות המתועב והמשוקץ המהלך ברחובותינו גם הוא בכלל זה.

אז אנחנו למעשה מגיעים פה לאיזושהי מסקנה שאנחנו נמצאים בבור מאוד מאוד מאוד עמוק

ומאוד מאוד חשוך,

כי אנחנו אפילו לא יודעים מה אנחנו צריכים לקיים בעצם.

אנחנו בעצם חושבים שאנחנו צריכים לקיים את הפסוק, לא תתור אוכל אברכים מאחי עיניכם, כמו שאנחנו מבינים, וזה בכלל לא ככה.

בכלל צריכים להיות ברמה הרבה יותר גבוהה, לכתחילה, בתור יהודים.

ואחרי שזכינו,

אחרי שזכינו, בעזרת השם יתברך, לעמוד על זה,

נבין היטב דעת הרמה שהעמיד חתימתו של המורה נבוכים בפירוש

שביתי,

שיש בתחילת השולחן הארוך,

בסעיף הראשון,

מה שהרב תמיד מדבר על זה שמזה הוא חזר בתשובה,

שיעשה לך דעת

והפסק כלשהו במעלת השביתי,

זאת אומרת, אם בן אדם, זה פשוט,

בן אדם סוטה מעט מהפסוק שביתי השם לנגדי תמיד,

במקרה כזה

הבן אדם כבר נחשב

כבן אדם שהולך אחרי ליבו ואחרי עיניו.

ועל זה נאמרה אזהרה, ולא תתורו אשר אתם זונים.

ואם כן,

הרי ודאי שאין אדם מישראל שיהיה מופקע ממעלה זו,

והכול חייבים בה אף שהיא מעלה עליונה.

אז למסקנה פה מהדרשה הקצרה הזאת,

שאנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים בבור די עמוק,

אנחנו צריכים

לעשות הכול על מנת קודם כול להגיע להבנה ולהגיע לתובנות,

לכיוונים שהתורה דיברה עליהם, אם זה תוכלו אחר לברכם ואחיינכם, אם זה עוד הרבה מושגים שבטח לא דיברנו עליהם היום.

ואם אנחנו נצליח לקיים את הפסוק

שוויתי ומתוך הכרה של ללכת אחרי התורה כפי שהיא ולא כפי כל מיני פירושים אחרים,

אז יכול להיות,

ואם בעזרת השם גם ניצמד פה לרב,

שזו זכייה בפני עצמו,

אז אנחנו בעזרת השם נצליח להגיע אולי קצת לקרוב לאנשים קדושים.

תודה רבה.