עשה לך - על חשבונך | ר' אלירז טביב

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב.

בשם השם אל העולם נעשה ונצליח, ויעלנו ברחמיו ירוויח.

מאמר שם למים מספר חוכמת המצפון.

ויאמר השם אל משה, עשה לך שרף,

ושים אותו על נס,

ויהיה כל הנשוך וראה אותו וחי.

במסכת עבודה זרה, עשה לך משלך.

משה צריך לבזבז מרכושו על עשיית השרף ותרופת בני ישראל

ולתיקון נפשם.

ולכאורה מוזר הדבר, הלו בני ישראל הם שחטאו,

הם שאיבו וקלקלו,

דיברו במשה וגינו אותו.

ואם משה מטפל בעשיית הנחש,

הכי מן הראוי שהוא עוד ישלם בעד הרפואה?

הם, בני ישראל, גרמו להם מחלה וסכנה,

והם שישלמו בעד הרפואה והמזור,

ולכאורה היה צריך להיות משלהם.

נסביר.

במסכת עבודה זרה, הגמרא לימדה שמשה נדרש מהקדוש ברוך הוא

לעשות את נחש הנחושת

כדי להציל את עם ישראל מן הנחשים שנשכו אותם.

מכספו,

שנאמר עשה לך, אמרה הגמרא משלך.

שואל במחבר בספר חוכמות המצפון

שזה תמוה.

עם ישראל חטאו, דיברו לשון הרע על משה, גינו אותו,

אמרו למה אל עיתונו ממצרים למות במדבר,

כי אין לחם ואין מים,

ונפשנו קצה בלחם הקלוקל.

השם יעייני שם,

שלח עליהם את הנחשים ונשכו אותם.

נו, אז מי צריך לשלם את ההוצאות של נחש הנחושת?

העם, בגללם הדבר.

לא, הקדוש ברוך הוא אומר למשה, עשה משלך על חשבונך.

ברם, לקח מוסרי הדגישה לנו התורה בעשה אליך משלך.

היות ובני ישראל חטאו בלשון הרע,

כמו שנאמר וידבר העם באלוהים ובמשה,

אבל תוך כדי קבלת העונש, כשהנחשים נשכו אותם,

תכף הכירו בחטאם,

ובאו התנצלו לפני משה באומרם גלויות,

חטאנו כי דיברנו בה' ובך,

התפלל אל השם ויאסר מעלינו.

זאת אומרת שבני ישראל הכירו את רוע המעשה של לשון הרע שנאחזו בו,

והתהרתו מאוד וביקשו סליחה ומחילה.

ומשה,

רואה ישראל,

לא נמנע מלהתפלל ולבקש סליחה עבורם מלפני השם,

כמו שמבואר בחכמינו זכרונם לברכה במדרש רבה,

להודיע אינוונתנותו של משה שלא נשתעל לבקש רחמים,

אלא מיד התפלל בעבורם, זאת אומרת שהוא מכה להם.

ועוד אמרו זכרונם לברכה, והתפלל משה

מכאן שלא יהיה אדם אכזרי למחול.

ובוודאי שמשה רבנו מכה להם בכל ליבו וויתר על עלבונו,

וחנן אותם באהבתו הגדולה, כמובן.

אלא כדי ללמד את כל העולם כולו עד היכן צריכה להגיע מידת המחילה,

כשהחותם מתרפס לפניך.

לכן אמר לו הקדוש ברוך הוא, למשה, עשה לך משלך,

להראות ולהוכיח שהוויתור והמחילה הוא עד קצה האחרון, ללא כל שמץ של קפדה.

ולא רק זה,

אלא צריך היה לעשות מעשה של בזבוז כסף רכוש,

שיוכיח לא רק את סעד הסרת העלבון הראשון,

אלא נכונות לאהבה יתרה ומעשית.

לא רק שאדם הוא צריך למחול לזה שחטא נגדו,

אלא כדי כך שאתה מוכן לעשות מעשה לטובתו,

הוכחה מעשית שהכל ביניכם חזר כמו לפני.

וכן הוא בבקשת המחילה והכניעה,

צריך הוא האשם והחייב, זה הצד הפוגע,

להיכנע ולהראות אותות חרטה בתכלית הקצה,

עד שהמוחל יתעורר ויתרגש מעצמו ומרצונו למחול לו באהבה.

זאת אומרת שגם מצדו של החבר שהתנהג לא כראוי,

גם הוא נדרש לבקש מחילה ולהיכנע לחברו שנפגע,

עד כדי כך שיראה אצלו סימנים של חרטה חזקים מאוד,

שזה יגרום לו לרצון חזק מעצמו למחול לו על החטא.

ממשיך המחבר

וכן ראיתי בשיטה המקובצת בבבא קמא,

שמביא בשם המאירי,

בעניין אברהם כשאבימלך לקח את שרה,

שנאמר באבימלך השב את אש את האיש ויתפלל בעדך,

כלומר שתבקש ממנו שימחול לך בלב טוב,

הכל כך עד שיהיה מתפלל בעדך,

עד כאן לשונו.

אברהם מגיע לגרר, אברהם אומר ששרה היא אחותו.

אבימלך מלך גרר לוקח את שרה,

הקדוש ברוך הוא דיבר איתו בלילה בחלום עם אבימלך, הוא אומר לו להחזיר את שרה ולבקש מאברהם שימחול לו.

לא רק שימחול לו, בשכמועים והפצרות רבות,

עד שיתרצה ויתפלל עליו.

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא שם הבין שהוא עשה זאת בטעות, שהוא אמר לו

גם אנוכי ידעת כי בתום לבבך עשית זאת,

כך הוא אמר לאבימלך.

נו אז מה הבעיה?

שיחזיר אותה לאברהם, יבקש סליחה,

וזהו, השם יצלחנו. למה צריך לגרום לו שיתפלל?

מפה למדנו שהחוטא לחברו צריך להיכנע ולהתחרט מעומק ליבו,

עד כדי כך שיגרום לחברו שיעשה מעשה טובה אליו,

והמוחל צריך למחול עד הקצה האחרון,

ואפילו לעשות מעשה לטובת החוטא.

לסיכום,

ראינו שהקדוש ברוך הוא ציווה את משה להשקיע מכספו לטובת עם ישראל שחטאו נגדו,

ושעם ישראל מיד הקירו בחטא ויקשו סליחה ממשה.

אצל אברהם

שהיה צריך למחול ולהתפלל על אבימלך,

ושאבימלך הוא צריך להפציר אברהם עד כדי כך שיתפלל בעדו.

מכל זה למדנו שבקשת הסליחה והמחילה

על המעשה אינה פשוטה כמו שחשבנו,

אלא דורשת השקעה ועשייה מרובה.

אחרי שהבנו את כל זאת,

נגיע למסקנה חשובה.

נבקש מהשם יתברך שנזכה להכירו הכרה ברורה,

ולהכיר את גנות החטא,

לחרטה ותשובה מעולה ולגאולה שלמה וקרובה.

אמן כן יהי רצון.