משה, צא לנוח! | ר' אלירז טביב

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, בשם השם אל העולם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמו ירוויח

ויתעבר השם בי למענכם ולא שמע אלי

ויאמר השם אלי רב לך

אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה

אלקוד שמעוני אומר רב לך אמר לו הקדוש ברוך הוא משה

הרבה יגעת הרבה עמלת צא לנוח

שנאמר בדניאל ואתה לך לקץ ותנוח

הכוונה שיפטר מן העולם

אמר לו משה

אכנס כאדיוט, כאדם פשוט

אמר לו הקב' ברוך הוא אין המלך נכנס כאדיוט, היית מלך? לא מתנים שתיכנס כאדיוט

אמר לו אעשה תלמיד ליהושע

אמר לו רב לך

אין הרב נעשה תלמיד לתלמידו

אמר לו משה אכנס דרך אוויר או דרך חלל או ציפור בתוך מחילה

אמר לו ושמה לא תבוא

אמר לו אם לאו עצמותי יעברו את הירדן

אמר לו הקב' ברוך הוא כי לא תעבור את הירדן הזה

עד כאן לשון אלקות שמעוני

הנה משה רבנו הרואי הנאמן

אשר סבל

סבל של ארבעים שנה במדבר מעם ישראל והיה במצב של עוד מעט וסקלוני

על עודתן ואבירם, קורח, מרגלים, המתאווים, המתאוננים,

זמרי, חטא העגל ועוד, לא חסר

עם כל הסבל הנורא

לא זכה להיכנס לארץ ישראל יחד עם עדתו או צאן מרעיתו

ואותו משה רבנו שבתפילתו של חמש מילים

אל נא רפא נא לה על אחותו

ואי פעם מרים מצרעתה, מחלה גדולה מאוד

וכאן לא הואיל אפילו 515 תפילות ותחנונים כמניין ואתחנן

מה קרה כאן?

מה חורי האף הגדול הזה?

אבל חכמינו זיכרונם לברכה אומרים במדרש רבה

אמר משה להקב'

כל הכעס הזה עלי למה?

אמר לו הקב' על אשר לא קידשתם אותי

העם מתלונן שאין להם מים לשתות משה נתבקש מהקב' לדבר אל הסלע

ולהוציא ממנו מים

וקידוש השם מאוד גדול

משה מכה את הסלע במקום לדבר אליו והקב'

הענישו ואת אהרון שהיה עמו בגלל מניעת קידוש השם

שלא ייכנסו לארץ ישראל

והנה לא מובן מה ההבדל אם מדברים לסלע או מכים את הסלע ונתן מים

וכי הסלע מושפע יותר ממכה מאשר דיבור?

אבל לא בכל אופן זה קידוש השם גדול.

סוף-סוף

פגם שלא מובן היה.

רואים מכאן שפגם קטן מאוד בקידוש השם גדול כל כך חמור ולא ניתן למחילה.

מה נורא הדבר?

מזה לימוד גדול,

עד כמה תלמיד חכם צריך להיזהר במעשיו ובדרכיו,

כי הלא כל ענייניו נוגעים לקידוש השם,

וכנגד זה לחילול השם.

הוא מהווה דוגמה לכל מי שרואה אותו.

כל תנועה שלו לימדדת ולומדים ממעשיו.

על דרך מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה במסכת יומא,

שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים,

ויהא מסעו ומתנו באמונה, ודיבורו בנחת עם הבריאות.

מה הבריאות אומרות עליו?

אשרי אביו שלימדו תורה,

אשרי רבו שלימדו תורה,

אוי אליהם לבריאות שלא למדו תורה.

פלוני שלמד תורה ראו כמה נעים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו.

עליו הכתוב אומר,

ויאמר לי עבדי עתה ישראל אשר בך אתפר.

נו, אז כשרואים אדם במעלה נוהג כראוי,

משבחים אותו ואת התורה, זה קידוש השם גדול.

אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים,

הוא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים,

ואין מסעו ומתנו באמונה,

ואין דיבורו בנחת עם הבריאות,

מה בריאות אומרות עליו.

אוי לו לפלוני שלמד תורה,

אוי לו לאביו שלימדו תורה,

אוי לו לרבו שלימדו תורה.

פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלים מעשיו וכמה מכוערים דרכיו,

וזה חילול השם גדול,

והוא נקרא ממשנאי השם.

ומזה צריכים גם כן ללמוד ולהתבונן על גדולת וקדושת ארץ ישראל.

כי הלו לכאורה קשה,

הלו הקדוש ברוך הוא משלם מידה כנגד מידה.

ולמה משה רבנו ענש על חטא פגם בקידוש השם בעונש כזה,

שלא ייכנס לארץ ישראל?

איפה המידה כנגד מידה פה?

אלא היות שארץ ישראל היא פלטין שם מלך,

והקדושה לא זזה אפילו לאחר החורבן.

עד שאומרים חכמינו זכרונם וברכה, כל אדם בארץ ישראל דומה כמי שאין לו אלוה.

נמצא שכל החיים בארץ ישראל

דומה כמי שיש לו אלוה.

נמצא שכל החיים בארץ ישראל זה קידוש השם.

אם כן, זו המידה כנגד מידה.

היה למשה פגם קטן שהיכה בסלע במקום לדבר אליו,

וזה מניעת קידוש השם.

על כן, מידה כנגד לא ניתן לו להיכנס לארץ ישראל לשבה החיים הם קידוש השם.

ועם משה נוכל ללמוד על עצמנו,

שהרי אנחנו כבר בארץ ישראל,

וצריכים אנו לשים אל לבנו כי אם מפלטין שם מלך בשר ודם,

אדם שוקל ומודה תנועותיו וצעדיו,

שלא יעשה איזושהי טעות כי תעלה לו ביוקר.

כל שכן בפלטין שם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בארצנו הקדושה,

שהם חייבים להיזהר וצריכים לדאוג על זה.

כנאמר על הגאולה העתידה,

מי יעלה בהר השם ומי יקום במקום קדשו ונקה כפיים ובר לבב אשר לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה.

רשי מסביר את הפסוק מי יעלה בהר השם,

אף על פי שכל יושבי תבל שלו,

אין הכל כדאי להיקרב אליו.

נקי כפיים וגומר.

זאת אומרת, מי זה שיזכה לעלות בהר השם?

אפילו שכל הבורים של השם,

לא כולם ראשיים להתקרב,

רק מי שיעמוד בתנאים המוזכרים בפסוק נקי כפיים ובר לבב,

ולא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה.

בעזרת השם שנזכה לעמוד בתנאים הללו

ולעלות להר השם ולקום במקום קדשו, אמן.