כתינוק הבורח מבית הספר | ר' אלירז טביב
תאריך פרסום: 28.05.2018, שעה: 21:21
- - - לא מוגה! - - -
ערב טוב,
בשם השם אל העולם נעשה ונצליח, והשם עלינו בהחמיו ירוויח.
מאמר קט,
וייסעו מהר השם דרך שלושת ימים, ואהרן ברית השם נוסע לפניהם דרך שלושת ימים, לתור להם מנוחה.
וברמב״ן מביא הגמרא בשבת קט ז,
פורענות ראשונה, דכתיב וייסעו מהר השם,
ואמר רבי חמא ברבי חנינא שסרו מאחורי השם,
ובביאור הגמרא מביא ממדרש הגדה שנסעו מהר סיני בשמחה כתינוק הבורח מבית הספר,
אמרו שמא ירבה וייתן לנו מצוות,
וזהו בייסעו מהר השם,
והיה מחשבתם להסיע עצמם משם, מפני שהוא הר השם.
מסביר הרב גלינסקי, זיכרונו לברכה, בספרו,
פרשת ויהי בנשוא אהרן נעתקה ממקומה ונשתלה כאן כדי
להפסיק ולחסות בין פורענות לפורענות,
בין פורענות וייסעו מהר השם לבין פורענות המתאוננים.
באיזו פורענות מדובר?
הרי כתוב בסך הכל שנסעו מהר סיני,
וככה הרמב״ן מסביר שנסעו מהר סיני בשמחה,
כתינוק הבורח מבית הספר,
אמרו השם ירבה וייתן לנו מצוות,
וזו הכוונה וייסעו מהר השם,
שמחשבתם לעשייה עצמה מפני שהוא הר השם,
ושמא לולך את עם זה היה מכניסם לארץ מיד.
זאת אומרת, הסיבה לנסיעה שלהם הייתה בגלל שזה הר השם,
וזה נקרא פורענות,
וייתכן שיכלו להיכנס לארץ מיד ללא עיכוב,
בלי החטא הזה.
שואל בחוכמת המצפון,
ולכאורה הלוא נסיעתם הייתה על-פי השם,
והיו מוכרחים ודאי לנסוע,
ולמה אם כן קרם זה כי תינוק הבורח מבית הספר?
אז הוא מסביר במאמר אחר בספר שלו, שנסיעתם לא הייתה באופן קבוע.
הם היו מגיעים למקום מסוים, חוני שם לאיזו תקופה,
עד שהענן היה נוסע, ורק אז
היו מקפלים את הכול ונוסעים אחריו,
לפעמים יום, לפעמים מספר ימים,
ולפעמים חודש ויותר,
וכל זה על-פי השם.
הזלמי נטבעו,
הרענן עלה, והשם רצה שייסעו משם.
הם חייבים לנסוע,
זה לא ברשותם.
ומן ההכרח לומר כי אם אמנם שהיו מחויבים לנסועם מהר סיני,
אבל נראה בהם כי הלכו באיזו מהירות מעט יותר מן הצורך.
זרזו הליכתם עם הכרזת הנסיעה,
בלי כל התחשבות על עזיבת אוצר כל חמדה והואר השם.
בסדר, קיבלתם עוד לעזוב,
אבל למה לא בהרגשת צער קלה?
הרי רק עתה קיבלתם שם תורה במעמד נשגב,
למה להזדרז ולהתרחק משם?
ובמהירות כלשהי זאת
נבחנו ונשפטו כתינוק הבורח מן הספר,
כמו שטבע הילד יברוח מן חיוב ללמוד, כך הם נחשבו,
כשר מאחורי השם,
כאומרים נברחה מהרה השם יערבה לנו מצוות.
ודאי לא נהיה אלא כטועים אם נסבור כפשוטה של דברים, ודאי לא ברחו,
ודאי לא סרו מאחורי השם,
ודאי לא אמרו נברחה מהרה השם יערבה וייתן לנו מצוות.
הלא על דור דעה אנחנו מדברים,
אשר כל אחד ואחד נשא שני כתרים עבור אומרם נעשה ונשמע,
שבכך בעצם הם קיבלו עליהם כאם הכל לפי השמיעה, לפני ששמרו בכלל מה שהקדוש ברוך הוא ציווה.
שעל זה אמר הקדוש ברוך הוא מגיל הרע זה לבנאי,
אז למה שנדון אותם באופן כזה?
ואשר הקטן שבהם הגדיל לראות יותר מחזקאל בן בוזי, כמו שאמרו חכמינו זכרו לברכה,
ששפחה רעתה על הים בקריעת ים סוף,
מה שלא ראה חזקאל הנביא,
אלא נתפסו על תנועה קלה, על איזושהי פסיעה מהירה יותר מן הרגיל בהליכתם מהר ה'.
ופעולה הכי קטנה כזאת
הנה כבר תגיד על פנימיות לבבם.
מעידה מה מסתתר בנבחי הלב, עמוק עמוק מידענו,
כי אם אני השם בוחן לב וחוקר כליות,
דברים דקים שרק הקדוש ברוך הוא יכול להבחין בהם,
לאמור כי היה איזושהי עשרה מאחורי השם.
כתינוק הבורח מבית הספר, כאומרים שמא ירבה
וייתן לנו מצוות.
ביקורת נקובה כזאת העמידה התורה הקדושה, על מי ועל מה?
נוראים הדברים, ומי יאמר זכיתי.
נתבונן בציור כשאחד מבני הישיבה
יקבל מברק מהוריו לבוא מיד הביתה,
בוודאי כי עליו אומנם נסוע תכף מצד הכריח בקשת ההורים,
והנה יאמרו עליו חבריו כי הוא מרקד משמחה לעזוב את הישיבה.
הלו ודאי יתרעם ויטעון אשר מעלילים עליו בחינם,
כי הרי קיבלתי מברק ואני מוכרח לנסוע.
ההכריח לנסוע מהר סיני
היה לבני ישראל פי אלפים יותר מאשר ההכריח של מברק מההורים.
כמו שהסברנו שהייתה נסיעתם על פי השם, חייבים,
ובכל זאת מעיד עליהם הכתוב כי עזוב בשמחה כבורח מבית הספר.
ואומנם
כי הכין יש דין בשולחן ערוך אורח חיים,
שכשהם יוצאים מבית הכנסת אסור לרוץ
וגם לא לפסוע פסיעה גסה,
כדי להראות את קושי הפרידה ממקום קדוש זה.
והרי כבר אנו רואים במה נתפסו דור המדבר, בשביל איזו כלשהי פסיעה גסה מהר ה'.
לדמותם על זה כתינוק הבורח מבית הספר.
הסתכלתם פעם לראות בתינוק היוצא בתום היום מבית הספר?
עוזב הוא ומעילו בידו,
טרם מלביש אותו,
וכשכבר לובשו והנה מכפטר אותו אחרי מהלך שכפרסה,
תוך כרדי ריצה והתרחקות ממקום לימודו.
מה זה אומר לנו?
כל מעשיו אלו מעידים על חוזק רצונו ומאודו להתפטר מן בית הספר.
אם אפילו בעצמו אף לא יודע מאומן מכל העניין אשר אנחנו מטילים עליו, הוא לא מרגיש בכלל בדבר,
וכדמיון זה הוא אשר יוטלה על כל עם השם.
ומה איתנו?
כאשר אנו מקבלים משימה לבצע,
לא הכי נוחה,
תבלינים למשל.
והנה מגיע חול המועד, איי איי איי איזה סוף סוף חופש.
או למשל בסיום הכולל או בתפילה,
איך ההרגשה שירדה מהמסע?
יש אפילו חושבים שכשהם מקבלים פה הרחקה זה נופש.
מישהו פעם ניגש לאברהם הלל וביקש עוד קילו פפריקה?
מה נורא עומק הדין, גם על פציעתו של אדם.
לסיכום,
ראינו שעם ישראל נסעו מהר סיני בצבועו של הקדוש ברוך הוא,
על פי הענן והליכתם בשמחה יתרה.
נחשבה כחטא, כבריחה מהתורה, כעשרה מאחורי השם.
אף הפישוי חייבים לנסוע.
נלמד מזה אנחנו, שכאשר עומדות בפנינו מצוות,
גם כשלא נראות הכי נעימות, שלא נחפש סיבוח ולהיפטר מהם.
ואם כבר קיימנו אותם,
שלא נשמח בסיומם ונזכה לקיים מה שאנחנו מתפעלים בכל יום שלוש פעמים,
ואחרי מצוותיך תרדוף נפשי.
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).