מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 93

- - - לא מוגה! - - -

הרב נתן את ההגדרה של הרב דסלר לצדיק. אני אגיד לך מה מתסכל לפעמים בתור אברך שיוצא לקירוב עם נוער, עם משפחות, ערב-ערב. אני מדבר גם בשם עצמי, גם בשם אברכים, לפעמים שאני מדבר איתם. לצערנו, ההוקרה, ההערכה, במיוחד פה באזורים, ביישובים הקטנים, פתאום קם לך איזה בבא או איזה צדיק דמה או משהו כזה, ואז כולם מחזיקים אליו, אבל אברך שיושב ולומד תשע שעות בערב, ואחרי זה יוצא לקירוב רחוקים ומפקיר את הילדים וכולי את המשפחה שלו, ועובד קשה. אז לפעמים אתה אומר, תשמע, הוא כבר נהיה מפורזן, והוא בכלל לא יודע אפילו איסור ויתר, ולא בשר וחלב, ולא למד שולחן ערוך שבת ולא שום דבר. אבל פתאום אתה שומע שהוא בכלל לא נהיה צדיק, הוא עושה קבלת קהל גם באיזשהו יישוב באזור, או לא משנה מה. בבני ברק זה לא קורה, אבל ביישובים פה באזור זה כן קורה. ולכן הקושי של אברך, פתאום הוא שומע שמישהו בכלל מקבל קבלת קהל, ואומר, תשמע, מה הוא בכלל... עכשיו, לך תסביר לנוער שהוא בכלל לא מבין בתורה ובמצוות, לא מבין בשולחן ערוך, לא מבין ברמב״ם. לך תסביר למשפחות כשאתה בא לקראתן, כשאתה בא ונכנס אליהן לבתים. מה הרב אומר? איך להתמודד עם המצב הזה? אני רוצה להבין. השאלה שלך עכשיו נובעת מזה שאתה רוצה לברר האם להרחיק אותם מאצל אותו בבא, או שאתה רוצה להסביר להם עד כמה טוב ללמוד עם אברכים, או הנקודה של ההוקרה וההערכה שאין פרסום לרמה הרוחנית בעצם של האברכים ביחס לבבות, או מה בדיוק, או כל זה ביחד. גם ודאי תקבלו יחד, אבל בכל אופן, יותר להראות להם מהי תורת אמת, מה זה תורה של גדולי ישראל של ללכת אחריה, ולא אחרי טעויות אחרות. אז בוא נתחיל ככה. קודם כל, אם יש פרסום או אין פרסום, זה לא משנה. אבל אני מאמין שגם אלה שנהיו בבות כאלה, או זה, עשו איזו פעילות מוקדמת לפני כן. ובעקבות הפעילות הזאת, יצטופפו סביבם אנשים. כל אחד מפה יכול להיות אדם שיסטופפו סביבו אנשים, אם הוא יוכיח את עצמו בשטח. כמובן שאתם, יש לכם בעיה קצת, לא תוכלו לעשות כל מיני אותות ומופתים וכל מיני בלופים, אבל האמת מספיקה בשביל לעורר בני אדם. כשהזמינו אותי בפעמים הראשונות לשכונת התקווה לתת דרשות, בהתחלה, בהתחלה, כשעוד הייתי עם אופניים, אז שאלו אותי מה לכתוב במודעה, אם לכתוב הרב אמנון יצחק. אמרתי, אני לא רב, אז אתה לא יכול לשקר. אתה לא יכול לכתוב הרב אמנון יצחק. אז הוא אמר, אז אם אני אכתוב אמנון יצחק, מי יבוא? אמרתי לו, אל תדאג, אתה תכתוב אמנון יצחק. ויבואו ימים שיבואו, אל תדאג, אתה תעשה. וככה עשינו. ובאו. באו, לא הרבה כמובן, ולאט לאט זה נהיה יותר ויותר ויותר. עשינו כל מיני פטנטים גם. עשינו מודעות, מה יקרה בשנת כך וכך. כל מיני שאלות שמפריעות בדרך כלל לאנשים במודעה, אם אתה רוצה תשובות בחינם, במקום כך וכך, בשעה כך וכך, תוכל לקבל זה. התחילו להגיע אנשים. אתה יכול לענות לי על השאלה מספר שתיים שהייתה במודעה? אתה יכול להודות. וככה היינו תופסים אנשים ומדברים איתם, שוחחים ולאט לאט ככה מעוררים אותם ואחר כך נהיה הרצאות, וכשאתה עובד באזור מסוים זה יותר קל, כי יוצאת שמועה, מתחיל שיעור, אם העברת אותו, מביאים עוד שניים, עוד יותר טוב, מביאים עוד כמה, ונהיה שיעור מגובש, ואחר כך יוצא שמועו לסביבה וכו' וכו'. עכשיו, לא צריך אפילו לבטל את האחרים. אם אתה בולט בעצמך, ממילא מתבטלים מסביבך. ולא צריך להיכנס למלחמות, כי בדרך כלל קשה לנצח בהן, כי לא תמיד יכולים להוכיח את הדברים, ויכול להיות שבן אדם גם יפרוש לגמרי. כמובן שאם זה בא בממש, שהוא בעייתי, וגדולי החכמים אומרים שצריך להזהיר מפניו, אז זה צריך לעשות, כמו שאומרים, להזהיר מכל דבר אחר. אבל אם זה לא כזה, ורק הוא מצליח, אם הוא לא מושך אותם דברים אסורים, או דברים מוזרים, אז בסדר, מי ששם זה שם, אבל עדיין יש הרבה בחוץ. הוא לא מחזיק את כל המקומות. אז צריך להשתדל. הוקרה זה נכון. אנשים לא יודעים להעריך תורה ממש, וגם לא יודעים להעריך אברכים, ובפרט בגלל שלא מדברים על האברכים תמיד טוב, כאילו. ואני מאמין שאתם נתקלים בכל השאלות של הטמבלוויזיה שמעוררת, ושל הרדיו, וכו', ושל הרחוב. אבל כשבא בן אדם עם האמת ומציג אותה כמו שצריך, אז בוודאי שהוא יכול להשפיע, ובעיקר עם הרבה חן ואהבה. זה הקסם הגדול, חן ואהבה, לפתוח את הלבבות. כשהלב נפתח, אפשר להכניס הרבה דברים טובים. כן, שאלה נוספת. שאלה, אפשר? כן. רצינו לשאול. יש הרבה שאלות שנתקלים בהן בביקורי בית, והשתי השאלות העיקריות הן שבדרך כלל הן הנושא של צבא והנושא של עבודה. למה אתם לא הולכים לצבא ולמה אתם לא עובדים? האם יש בקצרה תשובות על השאלות האלה שיספקו את אותו אדם חילוני שמקשב אותם? קודם כול, ככלל, זה קשה מאוד לענות בתשובה אחת לכולם, משום שזה משתנה לפי השואל, לפי רצינות השואל, לפי הרקע שלו, החינוך שלו, הסביבה שלו וכו'. אבל אדם רוחש בזה במשך הזמן ניסיון ויודע איפה צריך לקצר ואיפה צריך להאריך. בעניין צבא, למה אנחנו לא הולכים לצבא? כי אנחנו בחרנו בדרך של לימוד תורה, שהדבר הזה זה דבר חשוב מאוד לעם ישראל. ולפי הרב קוק, זה המעלה הראשונה לפני הלוחמים בקו. לא ידעת. אז בדרך כלל מתקילים כאילו שהמזרחים משלבים כך וכך אבל צריך לדעת שהרב קוק אמר בעצמו שאלה שהם לומדים הם הקו הראשון בעם ישראל. הוא אומר שאלה שיכולים ללמוד ולא לומדים אז המצב שלהם גרוע. והוא מביא אפילו את אברהם אבינו שנענש שעשה הנגריה בתלמידי חכמים כשהוא יצא להציל את לוט. אז מכל מקום צריך ללמוד את החומר הזה ולדעת איך להסביר עכשיו בכל מקום יש אנשים שלומדים ורק לומדים אז גם בחילוניות יש אנשים שלומדים באקדמיה והולכים למדעים והולכים לכל מיני דברים יש חלק מהם משוחררים בגלל שהמשימות הן נקראות לאומיות. יש אפילו שחקני כדורגל שהם בנבחרת, שהם פטורים. למה? כי אתה מבין, זה גאווה של המדינה. אז יש כל מיני מושגים כאלה ואחרים ואנשים מבינים את זה. אבל בגלל שהדביקו לחרדים כאילו פרזיטים וחיים על חשבון הקופה הציבורית וכו' וכו', אז אתה צריך להצטדק. אתה לא צריך להצטדק. אתה צריך להגיד בגאון, אני מחזיק אותך, לא אתה אותי, ואתה קיים בזכותי. עד לפני 150 שנה כל המנהיגות היהודית שהייתה בעולם היו גדולי תורה וראשי ישיבות. לא היו מנהיגים רוחניים. אז מי העביר 3,300 שנה בלי צבא מסודר את עם ישראל עד עכשיו? גדולי התורה שהיו בכל הדורות. אז צריכים לדעת את העובדות האלה. אז לכן צריך לדעת שהחוסן האמיתי שלנו זה ייצור הזכויות שאנחנו מייצרים בעם ישראל. בלעדי זאת אנחנו לא נבדלים מעם אחר. אז למה צריך עם קטן אם אפשר לקחת את הסינים? אם לא התורה שיש לנו, אנחנו לא שונים משום עם ואומה. במה אנחנו שונים מכל האומות? אין אומה זו אומה אלא בתורותיה. תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כמו שאומר רבנו סעדיה גאון. אז זאת אומרת, עצם האומה הישראלית זה רק בזכות התורה. ואין עוד אומה כזאת. ואנחנו גם בני משפחה. אנחנו בני ישראל, אנחנו אחים. כל ישראל אחים. כי השבטים היו אחים. 12 שבטים, ומהם נהיה עם ישראל. האמריקאים הם לא אחים. בסינים הם לא אחים. בהודים הם לא אחים. אין עם שהוא כמו שלנו, אנחנו משפחה. והמשפחה הזאת התחייבה במעמד הר סיני לקיים את התורה ומצוותיה. אז אנחנו אלה שמחזיקים את התורה. מחזיקים את עם ישראל על פי מקורו, מהותו ותכליתו. והשאר הם עריקים. אז אתה צריך לדעת שאתה בעצם הלוחם בקו ובחזית ומייצר זכויות כל הזמן. זה הנקודה של הצבא מספיק. עבודה, למה אתם לא עובדים? למה עורכי דין לא עובדים? למה שופטים לא עובדים? אברך זה כמו עורך דין ושופט זה כמו דיין. ואם אנחנו לא עובדים, גם הם לא עובדים. מאיפה השופט מקבל כסף? מהמדינה. מאיפה אתה מקבל כסף? מהמדינה. מה לא טוב? אז אתם המאגר האנושי הגדול של שופטים בישראל. זו הפרשה שלנו. שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך. צריך שופטים, שופטי התורה. צריך בתי דינים. אחד אמר לי, בשביל מה אתם צריכים ללמוד ללמוד ללמוד ללמוד? כל הזמן ללמוד ללמוד. אמרתי לו, אם לא יהיו הלומדים האלה, איך יעשו לך ברית? בר מצווה, חתונה, חברה קדישא. איך יהיה לך אוכל כשר לאכול? מי ישחט? מי יהיה משגיח? מי ילמד אותם מה לעשות? אתה חושב שזה בא מהאוויר? סתם ככה, אחד קם ואמר, אני יודע לשחוט, תביא סכין. צריכים ללמוד. זה הקאדר שמחזיק את העם היהודי ברוחניותו ובגשמיותו. וחוץ מזה, זו הבחירה של כל אחד ללמוד או לעבוד או לא לעשות כלום. כמה יש בטלנים שלא עובדים בכלל ומקבלים מהמדינה כסף? פי מאות ממה שעולם התורה. כמה אנשים שהם מסרווי גיוס חילונים גמורים? 25% מכלל האוכלוסייה הישראלית, שהם מצפניסטים, שמאלניסטים וחרטטיסטים. אז זאת אומרת, לא מבין מה הטענה. לכל אחד יש בחירה. אחד החליט ללכת לים היום, אומרים לו, מה פתאום במקום לעבוד אתה הולך לים? ככה אני החלטתי. ככה אני החלטתי. אני צריך לנמק למה אני הולך לים? אתה צריך לנמק למה אתה צריך ללכת ללמוד? יש דבר יותר מכובד ללמוד? האדם הכי חשוב שיהיה זה מי שלומד. איך הגיעו כולם למעלה? מסוימות אם לא למדו מה רע בללמוד אבל שוב פעם זה בגלל הסטיגמות שהלבישו אחד שאל אותי לדוגמה תגיד לי למה אתם לא עומדים בצפירה? אמרתי לו אני כופר אני כופר אמר לי מה זה אתה כופר? אמרתי לו אני כופר בצפירה מה זה? איזה תשובה זאת? אמרתי לו למה אתם שואלים אותך למה אתה לא שומר שבת אתה אומר אני כופר? למה התשובה שלך מתאימה לשבת? ושלי לא מתאימה לצפירה אני למדתי ממכם גם אני כופר מותר לכפור מה חייבים להאמין זה רק להראות להם להראות להם שהשאלות טיפשיות מה שהם שואלים אחד שואל למה אתם לא עומדים בצפירה? נו, מה עונים לו? אנחנו אומרים תהילים זה מועיד יותר ממה ששורקים במשרוקית אתה ראית פעם מישהו שאבא שלו נפטר ששורקים בשבעה? מאיפה זה בא? מה גויים? אז צריך לדעת מה לענות. אחד שאל אותי פעם תגיד לי אתם לא מתביישים? אתם לא עומדים בצפירה דקה? על תלמידי רבי עקיבא אתם שבועות, שבועות מתאבלים. ועל כל אלה שנספו בשואה אתם לא מוכנים לעמוד דקה? שאלה, לא? אמרתי לו, אתם לא מתביישים. אנחנו בשביל 24,000 תלמידים של רבי עקיבא שבועות אנחנו מתאבלים. אתם בשביל שש מיליון רק דקה עומדים. זאת אומרת, חכה את שיניו, צריך לדעת איך לענות להם. אבל זה תלוי איך הוא שואל. אם הוא שואל בחוצפה הוא מקבל תשובה כזאת. אם הוא שואל בשביל להבין, מסבירים לו, תלוי כל אחד לפי מה שהוא שואל. לא כולם שואלים בשביל לקבל באמת תשובה. בשביל לטעון טענה. אז אחד כזה, דוחים אותו בקש גם כן. אז זה מורכב, אתה מבין? אבל הפרינציפ שאני מלמד אותך זה שאתה לא מתנצל בכלל. על מה אתה מתנצל? אתה הבן של הקדוש ברוך הוא, והחלטת לשרת אותו באמונה ולעשות מה שהוא אומר. אחד, אבא שלו, שולח אותו לקנות לו סיגריות, נגיד. אז הוא צריך להסביר לשכן למה הוא הולך להבין לאבא שלו סיגריות. הוא ייתן לו טענות לוגיות למה כדאי לו ללמוד ספר עכשיו. אז הוא יוותר עכשיו את השליחות של אבא שלו? אבא שלי שלח אותי לעולם הזה לעשות מטרה מסוימת, ואני ממלא את הייעוד הזה. אתה לא מאמין, זבשך. זו הבעיה שלך. אתה רוצה להאמין, אני אסביר לך. אתה רוצה להאמין, אני אסביר לך. אתה רוצה לקנטר, גם אני יודע. מה שאתה רוצה. יו? כן. תן לו בבקשה מיקרופון. תלוי בצלם. יש את העניין שהרב דיבר עליו, על כל המציאות הזאת של ככל שאדם מקבל על עצמו יותר מטלות או מרחיב את אפיקי העשייה שלו, כמו שאדם מרחיב את אפיקי העשייה שלו, אז הוא מקבל גם כן סייעתא דשמיא. בסדר, לא להקטין מאף כבודו של כל אדם שיושב פה, אבל אף אחד מאיתנו, מבחינת ההיקף הידיעתי שלו בתורה, הוא לא נושק לעוצמה שיש לחיים קניאבסקי או למופת הדור הרב עובדיה. ואחרי הכול הוא צריך ללכת עם התורה שהוא למד ולהפיץ אותה, אבל יש עוד איזה מצב מסוים שראיתי אצל אנשים מסוימים, שחוץ מעניין של עצם המדרש שהם יודעים, יש להם עוד כריזמה. זאת אומרת, יש כריזמה בנוסף למציאות הידיעות שנמצאים אצלהם בכיס לגבי עניין של תלמוד התורה שהם למדו. האם יש איזה אדם שהוא עכשיו רוצה לפעול בקהילה שלו, רוצה לסחוב אחריו אנשים, או רוצה לעשות פעולה של זיכוי הרבים כלל-ארצית, האם קוראים לזה פשקווילים, המחאות הציבוריות שלו, התורה שהוא מוציא החוצה, היא קשורה באופן כזה או אחר לצעדים מסוימים שהוא עושה כלפי חוץ, כלפי אנשים, ודרך זה הוא יכול לסחוב אחריו או לעורר איזה עניין ציבורי מסוים שיסחוב אליו אנשים. זאת אומרת, האם יש איזה צד מסוים שהוא צריך לעבוד גם באפיק הזה, אם יש לו את זה, והוא יכול לעשות את זה, או שעדיין להידבק לעניין של לבוא ולהוציא את התורה שלו, שהוא יודע. במקרים מסוימים הידיעות הן לא הכי חזקות, המדרשים הן לא הכי קוסמים לאוזן, כמו המחאות הציבוריות למיניהן, או דברים כאלה ואחרים. יש פה ערבוב תחומים. למה? למה? הרבה לא הבינו פה את הנושא של הפצ'קווילים. בסדר, אפשר להסביר. אז תסביר. אנשים שצופים בנו גם יבינו. בדיוק מה הנקודה שצריך להסביר? את המילה עצמה? לא, אמרת שאדם בשביל להביא אנשים אז הוא עושה פעונות של פצ'קווינים. אז עוד פעם, אני אחזור על השאלה בצורה יותר מוצאתת. לא, לא, השאלה היא בסדר, הלאה, רק הפצ'קווינים, מה זה? כן, אדם שרוצה לעבוד על עניין כזה או אחר, רוצה להקים איזה חוג בית, איזה שיעור, אז עכשיו יש איזו מציאות מסוימת שהוא בסדר, הוא לא יודע להוציא כרכים של אלקוט יוסף או כרכים של דרך אמונה. והוא רוצה, יש לו איזה עניין של כריזמה ביד, הוא יודע לעבוד איתה. והוא רוצה לסחוב עוד אנשים לשיעור דרך מחאה ציבורית מסוימת שהם עושים על איזה מקום מסוים, על איזה עסק מסוים בקהילה. איך מחאה? תביא אנשים, לא הבנתי. אנשים לא מבינים, מה הקשר של מחאה בשביל להביא אנשים, להשלים את הפער שיש בין... אני סתם נתתי את המחאה בתור דוגמה. דוגמה לא טובה, תביא טובה. העניין הוא שאני שואל עוד פעם, האם זו דרך שהיא מקובלת? זו דרך ש... אפשר לדבר בשפה ברורה מה אתה רוצה? לא, לא, לא, זו השאלה. אבל השאלה המחאה, מה תביא? לא הבנתי. אני שואל, אם יש אפשרות... תן דוגמה. אם יש אפשרות של בן אדם שהוא עכשיו רוצה לעשות... בוא נדבר עליך. אתה רוצה לעשות מה? כן. אני רוצה לגרום לאנשים לאכול אוכל כשר. נו, אז מה? אז אני דרך אלון השבת שמופץ בעיר נס ציונה. אז תכתוב שכל האוכל שבעולם לא כשר, חוץ ממה שאתה מציע, אצלך בשיעור. זה מה שאתה מתכוון. לא, זה לא מספיק מעניין אנשים. אז מה תעשה? אז מה תעשה? אפשר לעשות איזה קנץ'. מחאה, איזה קנץ'. נו, תרדי. מה? לתפוס איזה עניין. מה, מה, מה? בכל מקרה לגופות. מה, מה, מה, מה? אם אנחנו נלך לנקודת המחירה הזאת, אז צריך לראות מה קורה שם כדי לתפוס שם כל מיני עניינים שדווקא כן יעירו עניין מסוים אצל הציבור ויגרמו לו דווקא כחולים. אולי תיתן דוגמה מעשית. שכן יעירו עניין מסוים אצל הציבור ויגרמו לו... תגיד דוגמה מעשית. אני לא יודע. מה? לא, לא. יש את העניין, לא יודע, אפשר אולי לקחת את העניין של האינטרנט, כי זה משהו שאפשר... שמה תגיד? תכתוב בעלון שבת מה? שדווקא יש, כי אין מצב מסוים של... למצוא הפדיח המעניין הזה, שתעניין אנשים. בבקשה. אנשים אוהבים לשמוע לכלוכים. לשמוע איזה לכלוך, כן, כן. לשמוע איזה לחלוך על איזה כשרות הגברת שהיא בעייתית. וככה אנשים התעניינו באמת. הבינו אותי מההתחלה אני חושב. הבינו ישר הביאו אותי. איזה משהו עם לכלוך מעניין. וכך אנשים התעניינו בכשרויות איפה יש פדיחה איפה הם. אני לא הבנתי מימיי שעם לכלוך אפשר להביא דברים טובים. ואפשר לאחר להיות אנשים עם לכלוך, אתה רואה לפי העיתונים. אתה רוצה כן, כן, כן, כן, כן, הבנתי, הבנתי, הבנתי. הבנתי, הבנתי, הבנתי, הבנתי, הבנתי, הבנתי. אבל לא הבנתי, למה לא הבנתי? איך יכולה לעלות סדרה כזאת בכלל, שמלכלוך אפשר לקרב לאמת? מבלוף אפשר להביא את האמת, איך אפשר? זה בלוף! זה בלוף! עם טריקים ושטיקים אי אפשר לעשות תורה. המילה לכלום היא מוגזמת, לא התכוונתי. לא משנה עכשיו המילה שלך, אני מדבר עכשיו על הפרינציפ. לא צריך לעורר מה שלא מתעוררים אליו באמת. אנשים מחפשים היום אמת. נכון שאנשים נמשכים לסקופים ובלאגנים וקטטות ומחלוקות, נכון שמתעניינים, אבל מי שרוצה לקרב לאמת צריך להיות דבוק לאמת, שלא ייתפס פעם אחת לא באמת. אז לכן, אם יובן שכל המטרה הייתה כזאת או אחרת, הוא יפסיד את הבן אדם שמחפש אמת. מי שחיפש קטטות אז הוא יבוא, ואם הוא ישמע עוד קטטה הוא עוד פעם יבוא, ועוד קטטה הוא עוד פעם יבוא. מזה לא תוציא איש אמת. אם אתה רוצה להצליח, אתה צריך להיות איש אמת. אין לך מה למכור? אין דבר כזה. אפילו אם אתה יודע מדרש אחד, אתה יכול לעשות איתו פרנסה ולהחזיר אלפים רבים בתשובה ממדרש אחד. אם תלמד לספר אותו, אם תשפר את עצמך, אם תראה את התגובות של האנשים, איך מגיבים, תמיד תוכל לשפר את עצמך, ועם מדרש אחד-אחד אפשר להפוך את כל העולם כולו. אתם שומעים מה אני מדבר? לא צריך לדעת עד איפה שאתם חושבים, ולא צריך שום דבר. צריך בסך הכול לקחת את האמת הידועה לך, שהיא ברורה לך, ואיתה להכניס לאחרים. אבל מה הבעיה? הבעיה שאנשים לא חיים את האמת שהם רוצים להעניק לשני. הם מכירים את האמת, אבל לא חיים אותה ככה. אדם שחי מצב מסוים, מרגישים את זה עליו. זאת אומרת, אימא, לא כל אימא היא דרשנית, נכון? אבל אימא שמבינה שזרקו את הבן שלה מתלמוד תורה או מאיזשהו מקום, והחליטה ללכת ולדבר על ליבו של המחנך, של המלמד או משהו, וואו, איך היא יודעת לדבר. למה היא פתאום יודעת לדבר? היא הכינה דרשה? לא. היא אומרת מה שיש לה בפנים, הבן שלה חשוב לה, היא יודעת שהוא לא יכול להסתובב ברחובות, חייבים להחזיק אותו, אין עצה אחרת, אין לה מקום אחר, והיא תשב שם עד שהיא תדאג להכניס את הילד הזה במקום הזה. אז רואים שמה שנמצא אצל האדם בפנים יכול לעבור גם לצד השני. לא בכדי אמרו חכמים דברים היוצאים מן הילד הזה. לב? נכנסים ללב. אפשר לשאול עוד שאלה? כן. שלום הרב. שלום. יש. כולנו יודעים, כל הרווחים יודעים, מי שעוסק בכירור, עוסק המון שנים, מי שעוסק המון שנים, לא על כל שאלה יש תשובה. לא לכל אחד יש, כאינפורמציה שנמצאת סברו ביד, זה לא את האינפורמציה שהרב משיג דרך המון מקורות, כדי לענות גם בצורה של מי שמתחכם, לענות בהתחכמות. אני שואל, הרב מקודם אמר שצריך הרבה חיוך וכן בשביל לעשות קירור. האם לכל דבר צריכים לענות תשובה? או שבעצם הרב אומר שהמהות של הקירור הוא החיוך וההתנהגות והדרך ארץ? והדוגמה האישית, מה שרוב בדיוק ענה ליהודי הזה, לא, כמו שהרב מתבטא, שלא מעבירים אותו עד דרך צינור של שירותים או משהו כזה? קיצורו של דבר, לא על הכול יש תשובה, אתה צודק. אבל גם להגיד לא יודע תשובה, זה גם תשובה. דבר נוסף, מה שלא יודעים צריך להשלים. ואם אדם באמת יודע שזה הפרויקט שלו, אז הוא צריך להשלים. ואם אין לו את הכלים ואת היכולות, אז הוא פונה לכאלה שיש להם. כמו שאם אנחנו יודעים איזה הלכה, אז הולכים לפוסק. אז אם לא יודעים משהו בתחום מסוים, הולכים למומחה. אני חושב שאומרת איך השאלות הן, לא שאלות של כי הוא רוצה לדעת ידיעה. אז אמרתי. יש לו את בפרטים, יש לו את בכללותי. שמעתי, יש דברים. הכול זה תלוי באדם שמטפל. אם יש לו הבחנה שהבן אדם מהתל בו, אז הוא צריך לדעת איך נוקטים במצב כזה. אם הוא מבין ששואל אמיתי, אז הוא צריך להשתדל לענות, ומה שהוא לא יודע, הוא אומר לו, אני אשיב לך תשובה. תן לי טלפון, אני אחזור אליך. אני אתן לך דוגמא. בבקשה. דוגמא, אני חושב שהרבי הביא שני אפשרויות, על נוח. כן. אדם בא ושואל שאלה בעצם, איך זה שחיים דיבור גנאי על נוח אחד ודבר גנאי? זאת אומרת, הוא שואל שאלה בידיעה, בלימוד. כן. אם הוא יישב וללמד, הרי הוא ידע איך זה פעם אחת. כן. האם להיכנס גם לפרטים האלה, לענות גם בתשובות האלה, או לענות תשובות מהותיות שבזה הרבה יותר יתכוון? זה אני מתכוון. הוא כבר שאל, אז מה חשבת שתענה לו? נגיד הוא שאל. לא, לא, תענה לי. כן. הוא שאל עכשיו מה אתה מתכוון לענות לו. צריך להסביר לו שלכל דבר יש שתי משמעויות, אפשר לדרוש לגנב ולהסביר לו למה זה הגיע. כמו שקראתי בדיוק. אני שואל אותך שאלה עכשיו. שמעתי את השיעור עכשיו שנאמר, ואני שואל אותך שאלה, איך יכולים להגיד על נוח גנאי? מה אתה עונה? כלפי דורו הוא היה נקרא שבח. הוא היה בדורו של אברהם אבינו, יכול להיות שהוא היה פחות חשוב. לא שזה גנאי, הגנאי הוא יחסי. אם הוא היה בדורו באמת היה צדיק גדול, גם אמנד אמרזן מודה. גם זה שדורש לגנאי אומר... שמעתי, אז למה אתה חשבת שזה תהיה בעיה להסביר? לא, לא, אפשר להסביר את השאלה. אמרתי סתם דוגמה. אני אומר, יש סוגי שאלות שזה פרטים. אם היהודי הזה ילך וילמד... אם אתה מבין שזה מפריע לו עכשיו, אז אתה צריך להסביר. הוא אומר להתחמק ממנו בתשובה. שמעתי. אחד שלא יודע, כל דבר, אפשר לשלוח אותו אישור תורה, ועל ידי זה הוא יקבל את האינפורמציה. וזה אולי יהיה טועה טובה. שמעתי. אם הוא רוצה דברים בריבוי, לא שאלה מקומית נקודתית, או שאלה שתשתרך להרבה זמן ואין את הזמן, אז צריך לענות לו. ואם זה מהסוג הזה, צריך להגיד לו שבשביל זה, אם תרצה, נלמד בפעם אחרת, או שיש שיעור במקום כזה, יישר כוח. או שתיכנס למקום כזה, יישר כוח. תהיה בריא. לא צריך לעמוד, תצלם אותי. ברוך השם, פה, כידוע, באמת עוסקים בקירוב, משתדלים. הרב עוסק בזה עם הרבה חן והרבה הומור, וגם עם הרבה פרסומת, להביא אנשים להרצאות שלו. להוציא אנשים מהבתים עם הרבה מודעות, הרבה רעש טוב וחיובי, עם האתר באינטרנט וכל הדברים האלו. יש לי שאלה שמטרידה אותי לגבי הרוב הדומה, מה שנקרא. אנשים תקועים בבתים עם הטלוויזיה, או שקוראים לזה הטמבלוויזיה, ואלה אנשים שקשה מאוד לחדור אליהם. עושים פרסומת להרצאה של רב מסוים שמגיע, לא משנה איזשהו רע, באיזשהו קנה מידה. מי שבא, בא. ברוך השם. אבל יש המון אנשים טובים שפשוט תקועים מול המסכים. אנשים שתקועים ואי-אפשר להוציא אותם. מה עושים עם הציבור הזה? תראה, קודם כול צריך לשמוח שבמשך 30 השנה האחרונות יש מיליון וחצי בעלי תשובה, וגם הם היו תקועים על המסכים, ובמגרשי הכדורגל, ובכל המקומות. ואיתם יותר קל היום גם כן בכל המשפחות להגיע, משום שכמעט אין בית היום שאין שייכות לבעל תשובה. אז גם כולם מסביב פחות או יותר טעמו, וכמעט ואין היום מקום בשיעור גודל סביר שאין בו איזה כולל, או איזה שיעורים, או איזה בית כנסת, או איזה רבנים, או איזה מרצים. כמעט ואין כבר בכל הארץ. כשאנחנו התחלנו בהתחלה, היה שממה. ובכל אופן, הנה אתה רואה שזה מתרבה. אני בשביל זה עושה דיסקים, ודיסקים חילקנו עד היום כ-20 מיליון. אבל זה עשה את התשתית לכולם. כולם מתפרנסים מזה. כי היום אין כבר את השאלות שהיו בהתחלה כששאלו אותי. היו שאלות שהיית צריך להתחיל מהא״ב של הא״ב של הא״ב. היית יכול לתקע רק על מציאות הבורא יום שלם. לא מבין מה אתה מדבר בכלל. אין מושגים בכלל. שלא לדבר על נבואות שהתגשמו, ועל הוכחות, ועל מדע מול תורה, וכל מיני נושאים שהיום זה כבר פאסה כמעט ברוב המקומות, חוץ מאלה של חודים בבתים ולא יראו ולא שמעו כלום. אז שמה עדיין זה יכול להיות. ובמחוזות כאלה שלא מעוניינים לשמוע. אבל סך הציבור הישראלי היום מכיר, יודע, הכל. רוב הבעיות היום בהרצאות שלי זה הקושי לחזור בתשובה. בעיות משפחתיות, חברה, עבודה, עניינים כאלה. כמעט ולא מתעוררות שאלות מהותיות אמיתיות. אני מגיע להרצאות. אני נותן דרשות מהסוג הזה ששמעתם פה. כבר כמה שנים. לא מדבר על תשובה, בכלל לא מדבר על תשובה. מדבר רק מפרשת השבוע בנושאים מוסריים כאלה כבדים, מפרק אותם, ואחרי זה אומר שאלות ותשובות. מה ששואלים בדרך כלל זה לא על עצם התשובה, ואנשים חוזרים בתשובה. זאת אומרת, זה לא משנה מה אתה אומר בעצם. אם יש לך סייעתא דשמיא, הקדוש ברוך הוא עושה את הכול. אבל אתה צריך להגיע למצב שתהיה כלי כזה. כלי כזה נעשה מעצם זה שהוא מתמסר לקדוש ברוך הוא. אני לא הכנתי מערכות שיעורים אף פעם. לא הכנתי, לא למדתי קורסים למרצים. לא עשיתי שום הכנה לפעולות שאני עושה. הלכתי אני עם עצמי, מה שיש לי בראש שלמדתי, ועם זה דיברתי. לא הייתי מדבר כמו שהיום אני מדבר. מי שישמע את ההרצאות שלי הראשונות, הייתי מדבר בקצב של מאג. טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה. מהירות, מהירות, וחומר, חומר, חומר, חומר, חומר, חומר, בלי הפסקה. ואם מישהו היה נלחם או משהו, חבל על הזמן, מה הייתי עושה לו? היום אני מתון, מחייך, יש לי זמן, ועם זה גומרים את כל הסיפור. זאת אומרת, זה לא משנה. אתה מדבר ככה או ככה. אם אתה בטוח בעצמך, אתה יודע שאתה באמת באמת, אין לך שום חשש שתשאל מה שאתה רוצה, הכול. אין שום בעיה. אתה לא חייב לדעת הכול. גם רופא לא יודע הכול. גם פרופסור לא יודע הכול. גם שופט לא יודע הכול. גם ראש הממשלה לא יודע הכול. זאת אומרת, אף אחד לא יודע הכול. אבל אם מה שאתה יודע זה מספיק לך ששכנע את עצמך להיות אתה, למה זה לא מספיק בשביל לשכנע טעות? כמובן שאתה לא בחזקת טיפש. אז אם אתה יודע מה אתה עושה ולמה אתה עושה, זה לא בעיה. גם שכנע את השני. עקפת מישהו? הייתה לך סיבה. אם הסיבה מוצדקת, אז תשכנע גם אחרים. אם היא לא מוצדקת, לא יעזור לך כלום. אז לכן צריך לדעת, אנשים לעורר מבטים צריך תחבולות אמיתיות. זאת אומרת, קודם כל אני חושב שצריך לעשות הקדמה ולחלק. פעם עשיתי עם בלז מבצע, מבצע ברמת אשכול, בהנחייתו ובהסכמתו של הרב, של הרבן בנז. חילקנו 12 קלטות תה פשילים, חסידי בלז פעם ראשונה בהיסטוריה יצאו למבצע בתוך מכוניות וחילקו, זה נקרא פגז קומפוט, 12 קלטות שמכסות פחות או יותר את כל הנוסעים, הם דפקו בדלתות ורק מסרו ושלום והלכו. אחרי שהם גמרו את כל הסביבה, חזרו אחרי שבועיים עוד פעם, האם הם נהנו, לא נהנו, צלצלו לבתים, שאלו האם רוצים לדעת יותר, האם רוצים משהו, רוצים לשמוע. וכבר אחרי הסבב הראשון היו כ-40 נשים שהסכימו ללכת למקווה, והיו אנשים שרצו שיעורים, והיו ככה, וככה צוהר התחיל להתקדם. אז זאת אומרת, אם עושים ריכוך, זה יותר קל. אבל אם אתה בא דופק ואתה אומר, והוא בדיוק תקוע באמצע הסדרה, או באיזה תוכנית, או אני לא יודע מה, אז הוא אומר לך, סליחה, לא עכשיו, תבוא פעם אחרת, נעשה שלום, תיק סוגר. אבל אם עשית הכנה, והוא יודע שהוא קיבל ממך מתנה, ונוצר קשר, ואפשר לעשות מודעות על הלוח מודעות, ולכתוב שמי שמעוניין בעוד חומרים דומים שחולקו כאן בחינם, יפנה לטלפון כך וכך, וכן הלאה, יהיה יותר קל. אבל אם כבר דפקת ומישהו פתח את הדלת, אתה צריך לדעת מה אתה רוצה להגיד לו, ואתה צריך לצפות לכל התשובות שהוא יענה לך בשביל שתוכן להשיב. אני לא מתכוון לגזול מזמנך, אם אפשר רק דבר קטן, אני יודע שאתה ודאי עסוק, אבל אולי לכאן לתאם לזמן אחר, העיקר לא לצאת משם בחזרה עם טריקת דלת, עם קשר מסוים. אז שוב פעם, צריך איזו מערכה שמכינים, בודקים. למרות שאני לא הכי חסיד של לדפוק בדלתות וללכת לבתים בהפתעה, כמו שאני, אם היו דופקים לי בדלת ופתאום אומרים, סליחה, אפשר להיכנס אליך קצת לשבת, רוצה לדבר איתך באיזה נושא פה ושם? מסתבר שלא היה לי את הזמן. ואני מאמין שיש כאלה שאין להם את הזמן, אפילו אם יש להם רצון וכל מיני דברים כאלה. אבל עם הכנה, בכל אופן יש לאנשים הכרת הטוב, כשהם מקבלים משהו, כשנודע להם ממי הם מקבלים, כשהוא יוצר את הקשר, כשהוא נותן את המתנה, יותר קל בהרבה. תראו, אם תוכלו לאמץ את זה דרך הגורמים האחראיים, הנה מה טוב. כן, פה שאלה. יש לי שתי שאלות לשאול את הרב. דבר ראשון, הרבה פעמים נגרם מצב שהצלחנו לחזק יותר את הבעל, להתחיל להתחזק יותר, לשמור מצוות, אבל נגרם מצב שהאישה רחוקה מאוד ממנו. ושואלים מה אנחנו עושים בכזה מצב, האם להמשיך לחיות ביחד. או שהוא אומר לי, נגיד, שהיא מדליקה את הטלוויזיה בשבת והוא לא יכול להמשיך לחיות אתה. מה אפשר לעשות בכזה מצב? דבר שני, הרבה פעמים אנחנו מתחילים להחזיר מישהו בתשובה, והשאלה היא, אנחנו מסתפקים מה ללמוד איתו. האם נתחיל ללמוד איתו משנה או גמרא, או נגיד לדבר איתו, לספר לו סיפורים או דברים מעניינים על פרשת שבוע? מה הדבר הכי טוב להתחיל ללמוד עם אדם שמתחיל לחזור בתשובה? אחד הדברים שאנחנו ניסינו והצלחנו, שיעורי גמרא הם שאלות, כמו שעושים בארגון שופר. לוקחים שאלה, ושואלים את היהודי הזה, מה אתה אומר אם יקרה מקרה כזה וכזה וכזה? ואז כמובן שהוא אומר את דעתו, כל אחד יש לו סברה. ואז אומרים לו, ולמה לא תגיד ככה? אז הוא אומר ככה וככה, ואם תגיד ככה? אפשר להגיד ככה? מה אתה אומר? וככה אתה מעניין אותו והופך לו את הסברות, ימינה ושמאלה. ואחרי זה אתה אומר, ומעניין אותך באמת מה התשובה. אתה חושב שאמרת את התשובה? איזה תשובה נראית לך? הוא יהיה סקרן. ויש לאדם את העניין של הניצוח, שהוא רוצה לראות אם הוא צדק או לא צדק. אז אתה אומר לו, תראה, כל תשובה שתגיד יכולה להיות טובה, אבל היא צריכה להיות אמיתית. ואמת, זה מה שהתורה אומרת. אז בואו נראה מה התורה אומרת. מה הקדוש ברוך הוא אומר? אתה רוצה ללמוד את זה? בבקשה. הנה, זה תלוי בשלוש סוגיות בגמרא, אחת בנושא זה, זה, זה. בוא, אתה רוצה, נשב חצי שעה, ואנחנו נפרק את זה. ומתחיל ללמוד אותו ככה, תוך כדי כך, הוא רוזר. בסוף מה קרה? עכשיו תגיד אתה, לאור הסוגיה, מה הדין? ואז הוא יגיד מה שיגיד, יכוון או לא יכוון, תכוון אותו, תטה אותו, עד שהוא יגיע לנקודה הוא יהיה מאושר. גמרת את הקטע הזה, אתה אומר לו, אתה יודע מה עשית עכשיו? אתה למדת את החומר הכי קשה, תראה תוך פרק זמן קצר. היית מאמין בחיים שלך שאתה תדע ללמוד גמרא? והנה, אתה למדת את זה עכשיו בקלי קלות. השאלה הבאה שלנו תהיה לפעם הבאה, כך וכך וכך וכך. תחשוב לבד מה אתה רוצה, ניפגש בעוד כמה זמן. אני חושב ששאלות מהסוג הזה, ויש כאלה מוכנות, אם אתם רוצים, בארגון שופר, אפשר לעשות. לא ראינו בן אדם אחד שלא התעניין, ומגיעים לסופי שבוע אנשים שלפעמים לא נגעו בגמרא בכלל, ושואלים את כולם, אז כששואלים את כולם, כולם מצביעים, כולם רוצים להגיד את דעתם, ואז עושים ויכוחים, אם זה בציבור, אז עושים ויכוחים. בוא, אתה תהיה ראובן ואתה שמעון. נו, תענה לו, תגיד מה הוא אומר. והוא טוען את הטענה, והוא אומר את הטענה, נהיה בלאגן. ואחרי זה יושבים ולומדים עם אברכים, ואחרי זה לומדים את הסוגיות. שולחן מנצח, מי ידע את התשובה? ואתה יודע, כמו שצריך, זה עובד ונפלא. יושבים לפעמים שעה וחצי, שעתיים, ולא מרגישים בזמן בכלל. השאלה הראשונה שלך, אם האישה לא רוצה... האישה, אם היא לא רוצה והבעל כן רוצה, צריך לשאול את הבעל עד כמה היא כזאת קשה גם בחיי היום-יום, מה הרקע שלה, למה היא לא רוצה, האם יש לה טראומה, היא אנטי, האם בבית, האם פה. צריך להבין את השורש של האישה, למצוא איפה הנקודה שצריך. אולי בגלל שהוא עשה צעד לפניה בלי להתייעץ, אולי הוא קבע לה זה, אולי הוא כופה עליה, אולי הוא מכריע אותה, אומר לה, טעינו, תעשי. זה מורכב, זה אי אפשר לתת תשובה אחת. צריך להבין, אבל צריך להביא אישה לאישה. זאת אומרת, פעם הבאה שבאים, אז צריך להביא אישה שיודעת לדבר, ותוך כדי היא תדבר איתה גם כן, תשאל אותה, מה פה, שם, איך בעליך מתקדם, את נהנית מזה, לא, אני לא סובלת את זה, אני לא יודעת מה הוא עושה, למה הוא עושה את זה, ואז היא תנסה לדבר איתה על ליבה. הכל זה עניין של זמן, לא להתייאש מיהודים, ולא למהר כבר לגרש אותם. אתה יודע כמה אנשים הרבה שנים המשיכו להדליק את הטלוויזיה ובסוף זרקו אותה? סבלנות צריך, גם אנחנו לא חזרנו ביום אחד, לא כל אחד חזר ביום אחד. כן, יש כל מיני סיפורים, אין סוף סיפורים. יש גם סיפור כזה, אבל בשביל להחליט ולהכריע צריך דעת תורה, פוסק, רב מעלה, וזו אחריות על חיי משפחה. אישה מברכת בפעם. כן. תן לו בבקשה פעם. כן, דבר. שלום, מרב. רציתי לשאול לגבי, אני גם אברך בוולפסון כמה שנים, הגעתי שנה אחרי החתונה. עכשיו, אחרי שהילדים גודלים, האם יש קצת קושי לפעמים בחינוך הילדים בעיר חילונית? האם אפשר להמשיך, או שעדיף אזור חרדי או לא? תראה, לפי מה שאני מבין, מקום שאתה תרגיש שיש חלילה קלקול או הפרעה, אז חייך קודמים. אבל אם אתה רוצה להיות בטוח, תציג את השאלה בפני תלמיד חכם, כמו הרב קניבסקי, למשל. תציע לו בדיוק מה אתה אומר, והוא יגיד לך מה לעשות. מן הסתם הוא יגיד לך אותו דבר. הרב והרב, בנוגע לשאלה של גלעד שליט, פעם שמעתי באינטרנט, כאילו ביוטיוב, ראיתי קטע, שאם יש לו זכות או אין לו זכות. אתה זוכר את הנושא? כן. מה השאלה? אני רוצה כאילו לדעת יותר מה יהיה הסוף, מה יקרה, כאילו. לא כאילו מה יקרה, כאילו, אולי תשובה על זה. איזה תשובה? מה שעניתי שם, התכוונתי דווקא לענות, מה שעניתי שם. לא, האמת, לא שמעתי את כל הקטע. אז למה הפסקת באמצע? יש דבר כזה, קוראים לו יצא הרע. הבנתי, אז זה לא היה מעניין כל כך. עכשיו יצא הרע עושה לך הפוך. הוא אומר, זה כן מעניין. תראה, אני לא יכול לקבוע מה יהיה עם גלעד שליט, אבל כמו שנראה, אז הוא צריך זכויות. וזכויות צריך קודם כול מהבית. אבל אם הממשלה, נגיד, אם ראש הממשלה או משהו, אם זה היה, נגיד, הילד שלו או מישהו מקרבה של הכנסת, הם בשנייה היו מוציאים אותו. מן הסתם, כל מי שזה מפריע לו ויש לו את היכולת, פועל יותר. אבל אני אומר, צריך זכויות מהבית, והבית שלו הוא... זה לא בית שמוכן לקבל עצות מרבנים. אז ממילא זה קצת קשה. בדרך כלל אנחנו מצליחים לעזור לאנשים שמוכנים להיכנע לפני הקדוש ברוך הוא. אבל כשלא נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא, אז מה הסיבה לשינוי? כן, שם השאלה בפינה. שלום. הרב נתן פתרון לאברך שם לגבי באמת אדם שהוא מתחיל בתשובה, לעשות לו חברות עוד. אבל אל תשכח שהוא מחכים. למשל, שאלה על חנה, למשל, שהיא באה לקדוש ברוך הוא והיא אמרה לו שהיא רוצה בן, ואם לא, כל הסיפור שם. ואז הגמרא אומרת שאם היא היתה אישה עקרה היא מכבדת ילדים. ואם יש לה ילדים, אז היא מקבלת בנים וכו'. אז יש שם גם איזשהו, אם היה שחורים, לבנים או שחורים. לבנים. איך אתה עונה לו בדיוק שחורים? זה דבר שהוא נמוך? שהוא פחות? או לגבי אמרם, אמרם אבי משה, שהוא גירש את יוכבד? למה אתה מגיע עד ללבנים ושחורים? לא, זו דוגמה אחרת. לא, וזכרים ונקבות. זכרים, אותו דבר. אותו דבר, בסדר. הכל זה אותו דבר. זה דרגות שקובעת התורה ואומרת שככה הן הדרגות, מה לעשות? אתה יודע ששחורים לא היו צריכים להיות בכלל? אתה יודע איך נוצרו השחורים? מחם. מחם. באמת של... בגלל שהוא עשה מעשה כיעור, אז הוא נתקער. אז לכן, יצאו שחורים. אז השחורים זה פגם וזה קללה. זה דברים ברורים. אז מה יש להתכסות מזה? יפה. ולגבי אמרם אבי משה, הוא הרי גירש אותה. הבנתי שאחרי שהוא גירש אותה, הביאה את אלדד, הוא מדד. יש מצווה להחזיר גרושתו, אבל אחרי שהיא כבר התחתנה, אין. אז איך הוא בדיוק החזיר אותה, והביא את משה? אין שאלות על לפני מתן תורה. זה נכון, אבל הוא כבר אמרתי לך, אותו תלמיד מחכים. אז הוא אומר, אברהם אבינו קיים את הכול, יעקב אבינו, עם לבן גרתי, את אריה גמיצות וכו', אז גם אמרם אמור לדעת את זה. אז תשאל על אמרם לפני כן איך הוא התחתן עם דודה שלו. כן, בסדר. בסדר, מה בסדר? אז מה התשובה? מה התשובה? זה, כל החיתונים האלה היו על פי הסוד. זאת אומרת, לפי שורש נשמות שהיו צריכים להביא תיקונים לעולם. לכן היה צריך יעקב אבינו להתחתן עם רחל ולאה, שתי החיות, וזה סוד רחל ולאה, וזה סוד בקבלה, וזה עניינים גבוהים שבהתחלה היה מותר, כמו שהאדם הראשון והבל בקין, הם התחתנו עם החיות התאומות שלהם, בשביל קיום העולם זה מותר. יש חשבון בקיצור, החשבון הוא... תודה רבה. מתחיל מההתחלה. כן. שלום עליכם. הרב, הרב בהרבה הרצאות אנשים באים אליו עם בעיות בבריאות וכדומה והרב אומר להם, תקבלו עליכם איזה משהו, והרב עושה ברכה, כולם עונים אמן ואז כמובן אנחנו רואים ניסים. האם אותו אבריך שהולך למשפחה, אבריך תמים, גם אם יש בעיות בבריאות וכהנה, אז הוא יכול להגיד למשפחה הזאת, תקבלו עליכם כך וכך דברים ומברך אותם, זה גם פועל, כמו שאומרים. בטח שפועל. כל מי שאומר דברים של טעם ומבקש מהצד השני שייכנע לפני הבורא בקיום תורה ומצוות, ודאי שברכתו תועיל. כן. ערב טוב. רציתי לשאול את הרב, יש הרבה פרקטיקה שחסרה, נראה לי. חבר'ה, נגיד אני, באופן אישי, יכול לפעמים להסתובב חצי שעה, ארבעים דקות אפילו. אתה מסתובב בערב גשום וקר, ואתה הולך לבית אחד, ואומרים לך, יש לי אורחים, ובעצם אתה מבין שהאורח נמצא על המסך, ובעוד בית, אשתו בדיוק לא בבית, הוא מקלח את הילדים, ואז בבית השלישי והרביעי והעשירי וכן הלאה אתה כבר נראה עם פרצוף שאני לא יודע מה. אין לך כבר, אין, אין קריזה ואין זה, ובאמת, אני חושב שזה משהו לתת לבן-אדם את הדחיפה הזאת. איך אני יכול אחרי שלוש או ארבע בתים, שלא הולך, לא הולך, לא הולך, לא הולך. כל אחד יש לו תירוצים וזה, איך אתה יכול להיכנס כן, בצורה טובה? פשוט מאוד. אתה צריך להחליט שמתוך עשר, אם נכנס לה לאחד, זו הצלחה. אז כבר לא תתייאש. כי אם שלוש סגרו לך את הדלת, תגיד, יש לי עוד שבע, זה בסדר. דבר שני, תודה רבה, אבל, דבר שני, אבל, אם נכנסת לראשון ואתה גם לא רוצה לוותר, והוא אומר לך שיש לו אורחים, תגיד לו, גם אני אורח. ואם הגעת לשני, אם הוא אומר לך שהוא מקלח את הילדים, תשאל אותו אם אפשר לעזור. הבאתי שם פה. אתה צריך להיות חינני, אתה צריך להיות חינני. אתה צריך להפתיע אותו בעד כמה אתה חינני. בדלת הראשונה והשנייה זה מאוד קל להיות חינני עדיין. הדלת השלישית והרביעית והשש עשרה. אם לא הצלחת בשניים הראשונים, סימן, שאתה לא חינני. נחזור הביתה. אני מגיע עכשיו, נגיד, על זה דיברנו אפילו על משפחות שאני כבר בקשר, מכיר, יודע. בכל אופן, עדיין יש אורחים מדי פעם, יש כל מיני דברים. אבל לפעמים אני מגיע למשפחות חדשות, יש מצב, הוא עכשיו מאחורי ישאל אותי איך זה יכול להיות שאני מגיע למצב כזה, ואיך אני לא חינני כביכול. בסדר, יכול להיות, מקבל את כל זה באהבה ולא עונה. אבל יכול להיות מצב שאתה עובר רחוב שלם, דלת-דלת, ונדבר על וילות, לא בניינים, אתה לא יכול לעשות את זה בערב אחד, דלת-דלת, וכל אחד עם התירוצים שלו. אין. אתה לא נכנס, אתה לא מצליח אפילו לדחוף את הרגל. ואם דחפת את הרגל, הורידו לך את כל האצבעות, עכשיו אתה צריך לאסוף אותן מתוך הנעל. אין. הכל נגמר. מעלות תרשיחא. אני במקומך דופק בדלת ומספר לו את הסיפור. אומר לו, שמע, הייתי בדירה הקודמת, אמרו לי ככה. בדירה הזאת ככה. עלה בדעתי מה אתה תגיד לי? נרם תגיד מה שאני חשבתי. תודה רבה. כבוד הרב, ערב טוב וחודש טוב שיהיה לכם. קודם כל, שהשם יארך את ימיך על ממלכתך ותזכה ותמשיך את הדקות הרבים מתוך אהבת ישראל בשמחה ובבריאות בעזרת השם. קודם כל, רק תשובה לקודמים אם אפשר כבוד הרב. אני כבר 11 שנה בפעילות והסתובבתי בקיבוץ דוברת, קיבוץ של השומר הצעיר. דפקתי שם 300 דלתות ומתוך ה-300 יצא שם אחד חרדי ממאה שער, שנהיה היום חרדי ממאה שערים, היה אוכל שרימפסים וחזיר וכו' וכו'. והיום, ברוך השם, ברוך השם, לא רק שהוא, הוא יוצר בעלי תשובה היום. הוא יוצר בעלי תשובה, אז זה שווה לדפוק 300 דלתות. ואחד שמניח תפילין. ושומר השבת. אז קודם כל, אז אני אומר, כל יהודי אומרים... זה לא יהודי, סליחה. ההוא שאחזרת זה שבט. שבט. בדיוק, שבט. כי הוא יביא ילדים, ילדים לילדים, זה שבט אחד. זה שבט. נכון. ברוך השם. היום, היום, ברוך השם, הוא גורם לאנשים לחזיר אותו בתשובה ומקרב, וגם אשתו, ועושה שיעורים בתורה בבית שלו. ברוך השם. בואו אני אלמד אתכם רק משהו, תשמעו. אם יהיה אחד מכם, שימו לב, אם יהיה אחד מכם שיצליח להחזיר עשרה יהודים, עשרה יהודים בתשובה, ב-25 שנה, זה טוב או לא טוב? לא יודע, טוב. יאללה. יאללה. יאללה. יאללה. יאללה. יאללה. ב-25 שנה. כן. למה לא? ברוך השם, הם מוצאים אותו בהתחלה. עכשיו שימו לב. אם העשרה האלה ימשיכו את המשימה וכל אחד מהם יעשה עשרה ב-25 שנה, אז כמה נהיו מאה? אם העשרה האלה יעשו עשרה ו-25 שנה, זה אלף. זה בדור השלישי. בדור הרביעי זה עשר אלף. מאה אלף. מיליון. עשר מיליון. מאה מיליון. מיליארד. כל העולם. בעשרה דורות, אתם שומעים איך אסף אברהם הבינו את כל העולם? עשרה דורות. אתה יכול בקצב של עשרה ל-25 שנה להפוך את העולם. אז אל תזלזלו באחד. שלושים שנה עשו פה בארץ מיליון וחצי. אז מה יהיה בדור הבא? כבר אין יותר, נגמר. נגמר. יש הרבה לא שינויים. כן. כבוד הרב, אז נמשיך רק לגבי השאלה. אין לי שאלה, משהו מפוצץ ביותר, אבל שאלה של הבנה. מה הכי טוב ללמוד עם נוער שהם חילונים, והם ממש, הידיעות שלהם ממש, אפילו לא בסיסיות. הספר הוא מוסר שהכי יכול לקרב אותם ולהביא אותם לעבודת הבורא. מה שיכול להיות ברמה שקרוב אותם ושהתקרבו מאוד, משהו שיעליב את הנפש שלהם. אני אסביר לך, זה לא תלוי בספר כמו שזה תלוי במדבר. אם המדבר מדבר בהתלהבות, מדבר רהוט, מדבר מובן, מדבר אבל מאמין במה שמדבר, מרגישים שהוא מאמין במה שהוא מדבר, ירצו לשמוע אותו, וזה לא משנה מה הוא יספר. קודם כל ירצו להישאר בסביבתו, זה כבר הישג גדול. ואחר כך אפילו לתת להם לשאול שאלות. מה מטריד אתכם מה השאלות? ומזה אתה כבר תדע מה סוג הדברים שאתה צריך לענות להם. זאת אומרת, כפי שאדם חי את הדברים, ככה הוא מקמן גם לכיוון. אם אתה תשב עם בן אדם ותקבע לו עכשיו בוא נלמד מסילת ישרים, יכול להיות שהפתיחה לא תתאים לו. תתחיל איתו שער הביטחון או חשבון הנפש מחובת הלבבות, יכול להיות שלא ידבר אליו. אם תיקח נגיד דוגמאות שכבר יהיו בידך, לדוגמה, כן? אני נסעתי באוטו לפני כמה שנים ועצרתי ברמזור. אז הראיתי לאחד לידי איך אפשר להספיק לעשות משהו עם יהודי גם ברמזור. אמרתי לו, בוא תראה, עצר רכב לידי, עשיתי לו ככה, פתחתי את הזה וגם הוא פתח. אמרתי לו, אפשר לשאול אותך שאלה? אמר לי, כן. אמרתי לו, תגיד לי, אם אני נותן לך בונבונייר עם 24 שוקולדים ואני מבקש ממך אחת או שתיים, תיתן לי או לא? אז הוא אומר לי, כן. אמרתי לו, אם הקדוש ברוך הוא נותן לך 24 שעות מיממה שעתיים לא תיתן לו, סע ירוק. עכשיו, מייקל, הבן אדם, כל הנסיעה הזו עכשיו יטריד אותו. בואנה, הוא צודק, אבל איפה הוא? רעיון נפלא. עוד שאלה, כבוד הרב. אנחנו עושים, אני ברוך השם מוסר מדי ערב שיעור תורה בעיר עפולה, וברוך השם מגיעים, ברוך השם, ציבור, וגם עושים הרצאות ברחבי העיר. אבל משום מה, המעגל לא מתרחב, מכיוון שלהרצאות כל פעם יגיעו אותם 50 או אותם 100 איש הקבועים שנמצאים בעיר עפולה או בכל מקום אחר, יגיעו אותם תמיד 100-150 איש קבועים שמגיעים. איך מרחיבים את המעגל להוציא חילונים מהבתים כדי שיבואו גם כן להרצאות ולעניין אותם בשיעורי תורה? זאת אומרת, אנחנו יכולים, זאת אומרת, ייתכן שאותם 50 איש יעברו משיעור לשיעור, משיעור לשיעור, אותם 50 איש. שמעתי. קודם כל, שוב פעם, זה תלוי באיכות השיעור. אם הוא מעניין, מסקרן ורוצים לשמוע עוד. זה אחד. צריך להביא גם כיבוד קצת. ברגע שיודעים שיש כיבוד, אז אנשים, אתה יודע, מה אכפת לו פינה חמה, כוס תה, קצת ופלים, עוגיות, זה פה, שם, נשמע קצת דברי תורה, נקשקש, אחלה מפגש. אבל אם הכל יבש, שמים להם מים, אתה מבין? ומדברים, ומפריעים, ואני לא יודע מה, הוא אומר, לא יצאתי מפה עם כלום. ככה, לפחות הוא מילא את הבטן. שמע כמה דברים, מבסוט, נפגש עם כמה חבר'ה, וזהו, לא בלשים שמיים בהתחלה, אבל לאט לאט זה נכנס. אני התחלתי שיעור כזה, נגיד, אצלנו בבני ברק, בבוקר, לפני כמה שנים. והתחלנו שניים, וזה הפך להיות ארבעים, וזה יצאו חמש עשרה לישיבות, כוללים וכולי. אבל בהתחלה זה היה על יבש, כי זה היה קצת זמן. אחר כך זה התארך עד 11. אנשים לא הלכו לעבודה עד 11. ואחר כך הבאנו בורקס, ואחר כך בורקס עם ביצה. ואחר כך נהייתה עונת האבטיחים, הבאנו גם אבטיח. אחר כך, בראש חודש, עשינו להם טיול לקברות צדיקים כבר, כקבוצה מאורגנת. וככה לאט לאט שיפרנו, שיפרנו, וזה תמיד התרבה. תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא. שלום הרב. לי יש בערך כ-20 משפחות שאני עובד איתן. אנחנו עובדים בפרויקט כזה בכולל, שלכל אחד יש בין עשרה ל-20 משפחות, ונפגשים כל יום עם שני משפחות, וככה אנחנו מקדמים אותן, כל אחד מה שצריך. עכשיו, רוב המשפחות שלי, רוב ככל המשפחות שלי, הם אנשים מאוד חמימים, יודעים שהם חיים בטעות, רק אין להם כוח, אבל הם יודעים שאני בא כדי לקרב אותם, והם מקבלים את זה. אבל יש אחד, שבמקרה הוא גם שכן שלי, שהוא אנטי לגמרי. כשאני בא אליו, לא אכפת לו לקבל אותי, כי אני סוף-סוף השכן שלו. אבל הוא מתנהג בצורה מאוד אגרסיבית, הוא מתיח דברים כלפי מעלה, והשאלה שלי, אם גם כן להכניס בו בחזרה, אני אתן לרב דוגמה. למשל, כשפעם דיברו על מחסור המים, אז הם אומרים, אתם רואים? אתם הדתיים, מבזבזים את כל המים על נטילת ידיים, אין לכם מה לעשות עם המים. ומתחיל להטיח, או למשל שער עובדיה דיבר על השרפה שפרצה בכרמל, מתיח, מתיח, מתיח. עכשיו, אני יכול לענות לו, כי מולנו יש מגרש כדורגל שמשקים אותו בלי הפסקה, והוא בקושי עובד פעמיים בשבוע. יש תשובות. השאלה, האם עדיף לשתוק ולנענע בראש, ואז הוא אוטומטית חושב שאין לי מה לענות, וחושב אותי ל... או שגם כן להכניס בו, והשאלה אם זה יכול להיווצר מצב של חיכוך וריחוק מהדת. תראה, צריך להכיר את הטיפוס. כמו שאתה אומר, הוא מחפש לטעון טענות, נכון? אבל תנסה להושיב אותו מול סרט מסוים, שיתמודד מול הטענות שיש בסרט מסוים. תקח לו, לדוגמא, דיסק שלנו מבראשית, שישב מולו ותגיד לו, תענה, בוא נעצור איפה שאתה רוצה, תענה. אין לך, נמשיך, וכן הלאה. ויש שם את כל הטענות שהוא רוצה לטעון, הכול יורד ומופרך. בבקשה, בוא תתמודד. אם אתה חכם, תתמודד עם זה. אז תמביא אותו מול האמת ותבין שהוא חושש להתמודד. ואם הוא מדבר על מים, אז תגיד. החרדים נכון, מבזבזים רק על הידיים, ואתם על הגינות, ועל המכוניות, ועל שטחים, אתה מבין? אז מה אתה מדבר? וכמה יש בכלל חרדים במדינה? וכמה יש חילונים? אז מי מבזבז יותר? אז מה נתפסת לכבשת הרש? אז אם יש לך טענה על המים, תסתכל מי מבזבז יותר. זאת אומרת, אם רוצים, גם כן בצחוק, לא ככה לקחת אותו ברצינות. אבל השבוע עושה את זה רציני, ואתה בצחוק צריך לעשות את זה. אתה מבין? אתה שמעת פעם תשובות שלי, לא? אני אומר, כן, כן, בדיוק, אני אמרתי את זה לשוטר, בדיוק מה שאתה טענת, טענה שהוא אמר מצחיקה. אמרתי, בוא אני אדגים לו אותה על שוטר, ואני מבין שהשוטר לא יסכים לטענה כזאת, אז הוא אומר, למה אתה מוכן לשטויות? זאת אומרת, אתה צריך להיות חכם, כמו כבשת הרש, שבה נתן הנביא וסיפר לדוד סיפור, והוא פסק את הפסק, ואז הוא אמר לו, זה אתה. אז אתה צריך להביא לו אותה בהפוכה, קוראים לזה, ואתה אומר, זה אתה. הבנת? אבל עם חיוך, אתה לא נכנס ללחץ. זה שהוא מתפוצץ, זה בגלל שהוא פוחד שבאמת תשפיע עליו. זה שהוא כועס, אחרת הוא לא לוקח אותך ככה בקלי קלות. למה? לא בוא, שב, נצחק. אבל זה שהוא כועס, תדע לך, אלה שכועסים, מי שמצליח לפרק להם את המורסה, הוא מביא אותם בעלי תשובה הכי חזקים. אל תתייאש ממנו. כן, מי רוצה? בואי נצא. כן, תן לו. שלום רב. שלום. רוב האברכים שנמצאים פה עוסקים עם פעילות של בתים. כן. אתם נכנסים לבית. ברגע שהם נכנסים לבית הם חשופים גם לעניין של פריצות ודיבור עם אישה. אחד הדברים שאנחנו מאוד מסתפקים בהם, מה הגדר בזה? ראש הבעל לא רוצה לכבד את הטלוויזיה ומצד שני הוא כן שומע? אז יש קירוב ואין קירוב, ויש דברים שאני איפגע מהם אולי. אתה אומר יש קירוב ויש ריחוק. כן. זו שאלה קשה, אבל צריך להתייעץ עם תלמידי חכמים גדולים שידריכו עד איפה הגבול ומה. אבל אם אדם מרגיש שהוא נחלש מזה, אז הוא לא צריך להסתכם. ואם הוא נופל נגיד חד-פעמית והוא רואה שבעצם נפלתי, אין דבר בעזה. הוא רואה שהוא עומד בזה, זאת אומרת, אם אדם נכנס, אין כזה דבר, אפשר להיכנס לתנור ולא לקוות. אם אני נכנס לבית ויש שם אישה, ורק... אמרתי, היו מקרים שאני לא רוצה לספר מה הסיום שלהם. לכן צריך להיזהר. אם אדם מרגיש שהוא חלש בקטע הזה, והוא באמת אכפת לו מעצמו, אז הוא צריך להגיע למצב שלא יהיה לו שום ניסיון ושום עניין. אם לא, עוברים לבית אחר. מחר תחזור לשם, כשיהיה המצב יותר טוב. בבקשה, כבר תחזור. כן. שלום, כבוד הרב. דבר ראשון, רציתי להגיד תודה, כי למעשה גם אני וגם אשתי, וברוך השם משפחה, חזרנו בתשובה בעקבות הרב. היום אני אעברך, ברוך השם. ואני לא היחיד. האמת היא שיש לנו עוד אברכים בכולל, שברוך השם, בזכות הרב. אז דבר ראשון, להגיד תודה רבה, ודבר שני, לחזק את הרב שיש הרבה... זה פירות שהרב אפילו לא שמע עליהם, או לא, שפשוט בזכויות שלו. אשתי קיבלה על עצמה כיסוי ראש מלראות פעם אחת הרצאה של הרב. בכל מקרה, מה שרציתי לשאול, אנחנו, בעקבות הערב, הדברים שאנחנו מדברים עליהם, יש מקרים שאני מגיע לקבוצה של אנשים שהוא לא, לא ננסה להפריד בין יהודים, אבל המגזר הרוסי. אני מתקשה, לפעמים יש כאלה שהם פשוט ממש לא יודעים כלום, ואני מסתפק אם הם גויים, ויש כאלה שהם יכולים לחייך ולטרוק את הדלת תוך כדי. מה הגישה? מה, המגזר הזה הוא חרדי ברוסיות שלו? מה, מה, אם הרב יודע מה, אם יש גישה למגזר הזה? תודה. יש לי תשובה על זה, אבל אני לא יכול להגיד אותה כרגע. שאלה טובה. בעצם הפעילות, אנחנו מגיעים ממשפחות או פעילות עם בני-נוער, שקורה בתקופה האחרונה שיש הרבה, כביכול, מחלוקות בין גדולי הדור בנושאים מסוימים. זה אומר כך, וזה אומר כך, והדברים יוצאים גם לתקשורת. כשאתה אומר כך, אז הוא אומר, אבל זה אמר כך. וזה אומר כך, אז אתה אומר, ההוא אמר כך. אז למה אתה לא עושה כמו ההוא? ולמה דווקא ההוא? ואיך ההוא יוצא על ההוא? ואנחנו מרגישים שכאילו, כביכול, איפה נכניס את ראשינו בין שתי הערים? אנחנו לא יכולים לעשות כלום. ולהגיד להם גם את הדברים, אז הם מבינים כאילו כביכול שיש איזה פילוג או דבר מסוים. אף-על-פי שיש איזו תשובה, רציתי לשמוע דעת הרב, בדבר ש... מעולם היו מחלוקות. גם בזמן התנאים, בזמן האמוראים, היו כאלה שאמרו כך, והיו אמרו כך, ולא דיברו על דברים שבהשקפה, דיברו בעניינים של הלכה. וצריכים לדעת שיש דברים כאלה. ומי שיש לו תלמיד חכם גדול שהוא סומך על דעתו, שואל אותו במקרה הזה מה עושים, והולך על-פי התלמיד חכם הגדול, ובזה הוא גמר את כל הסיפור. פשוט. כן. שלום, מרארכה. אצלי שול נכנסנו למשפחות מסוימות, והוא מסבירים לו על מצווה מסוימת או כמה מצוות, והוא אומר שהוא מבין והכול, אבל קשה לו לקיים את זה. דוגמה, לקום לתפילה בבוקר, הוא אומר, אני מוכן להתפלל בבית או משהו כזה. יש לו קושי לקיים את זה, הוא או הבן שלו, שעכשיו מגיע לבר-מצווה, איך משכנעים אותו שבכל זאת יעשה את זה? איך אתה משכנע את עצמך לקום בבוקר ולא להתפלל בבית? מבין את המעלה, את החשיבות של זה. זה מה שתסביר לו. אתה מעלה את החשיבות, את השכר, את ההפסד, את הכול. תביא לו מעשים, סיפורים, דוגמאות. הוא מדבר דוגמה על הבן שלו. אומר הבן שלי עכשיו בבית ספר, יש לו לימודים כל היום, הוא צריך להגיע בזמן, אז איך הוא יספיק גם את זה וגם את זה? צריך לקום מידי מוקדם, משהו כזה. הוא צריך לדבר עם הילד לאט לאט. להגיד לו מה גודל השכר ומה הוא יזכה יותר מכל התלמידים בכיתה כי הוא בא אחרי שדיבר עם הקדוש ברוך הוא והוא ביקש בקשות יש לו הזדמנות לדבר עם מלך מלכו של עולם שבידו לתת ולהעניק ולהצליח אותו בלימודים, בהישגים, בכל מה הבעיה אם היו מסדרים לו כל בוקר להיפגש עם ראש העיר והוא יבקש חלקת אדמה או יבקש משהו, יבקש אופניים או מכונית או זה, לא היה מנצל את זה? יש לך כל בוקר אפשרות לקום בבוקר, לדבר עם בורא עולם ולאט לאט אתה צובר זכויות ועוד זכויות להסביר פשוט מה משתלם ומה... תודה רבה. כן, הבנתי, זה סותר, נכון, גם לנו יש דברים שסותרים את הרצונות אבל אנחנו עושים בגלל שאנחנו יודעים. אז לאט לאט מפרקים את זה, לאט לאט לאט לאט לאט לאט אין מה לעשות. נכון, לפעמים יש לך בעיה גם בבית, תשכנע את אשתך על משהו. אז גם מסתדרים, לאט לאט, לאט לאט. מה אתה עושה כשאתה לא מסתדר? אשתך רוצה משהו ואתה משהו. היא רוצה היום ואתה מחר. היא רוצה קודם ואתה רוצה עכשיו. מה? מסתדרים לאט לאט, אין בית שהולך חלק. מה הפירוש? שישמעו לנו פתאום. מתי הלכה שגם חייגים אותה עשרה בשנת ימים ושניהם יודעים שיעזרו לך בשנת ימים? נו, אז לאט לאט מסבירים להם, אתה מבין, מה הסכנה? הם יודעים מצוין שהסועה סועה בשבת זה סכנה, אבל המשפחה נפגשת כל שבת והרבה פעמים זה סותר. הקשיים מאוד קשים. הוא יודע שזה נכון והוא מגיע לשיעורי תורה והוא מאוד רוצה לשמור שבת, אבל החיים שהוא הורגל בהם זה לשנות את הכול. נכון. זה כמעט לא אפשרי לא לעשות את זה. וכשאתה שומע את זה ממנו, יותר משל אני משכנע אותו כמה שחשוב השבת, אני משכנע אותו כמה שחשוב התפילין והוא יודע את זה, והוא אדם שכבר קנה תפילין והכול, הקשיים הרבה פעמים יותר קשים. הוא יכול יותר לשכנע אותי כמה זה לא מסתדר לו במשך היום. הוא באמת אנוס. זה ממש אנוס. זה הוא לא יכול כי הוא אנוס, וזה הוא לא יכול כי זה. זה לא. זה דברים שאתה שומע מהיצד, אתה אומר, וואו, מה אני מצפה מכזה בן אדם? מה הוא יעשה? מה, שהוא יצום בשבת כי הוא לא יכול... דברים שזה לא הגיוני, אתה פשוט מזדהה עם הבן אדם, שלחזור בתשובה זה דבר מאוד מאוד קשה. והוא יודע, והוא מעריך את הפעילים. שמעתי. בקיצור, צריך לגייס אותו ללב לאחים, בשביל שיעבוד אתכם. הנקודה היא ככה. אתם צריכים דבר אחד פשוט להבין. יש קשר בין המאמין לאלוקיו, ואת זה אני לא שומע שאתם מנצלים. אתם מדברים עם האנשים בצורה יבשה, אומרים להם את העובדות ובזה מסתפקים. צריך לדבר רגש לבן אדם במקום שהשכל לא מצליח, ואז צריך להגיד לו, אשתך הרה, היא צריכה סיוע, פונים לשם. צריכים ככה, צריכים את השם. יגיע רגע, תצטרכו את השם. יבואו המקטרגים, יגידו, מה עם שבת, מה עם טהרה, מה עם כשרות, הם שומרים? לא. יכול להיות מצב שיהיה חלילה פיקוח נפש. אתם יודעים שבסוף כשהרופאים מרימים ידיים, הולכים לחפש רבנים, צדיקים, חכמים וכולי, לבקש. למה מבקשים מהם? משום שהם קרובים לשם. אם הם קרובים לשם, יש להם אפשרות לבקש, ואז אפשר שהם יענו. למה אתם צריכים להיות תלויים באחרים? אתם יכולים להיות כאלה שקרובים לשם ולא תצטרכו אפילו להגיע לבקש, כי אז הכל יימנע מראש. ולהסביר על זה הדרך ובדומה, הלאה והלאה סביב הנקודה הזאת כמה. צריך את השם יתברך, כי זו האמת. אי אפשר לזוז ימין ושמאל בלי השם. הוא מסכים עם זה והוא יודע את זה שצריך את השם, אבל הוא עובד, לדוגמה, בחדר כושר והוא מאמן נשים. הוא צריך לעבוד, לעזוב את העבודה, הוא צריך לעשות דברים, אין שום בעיה, אם אתה, שבדברים שמהצד לשמוע, לא שייך לעשות אותם. אתה, זהו, זה הבעיה, אצלך הבעיה. כי אתה אומר לא שייך, כי באמת הוא יישאר בלי פרנסה ויהיה רעי והכל, מה פתאום? אם היית מאמין שהשם זם ומפרנס במאה אחוז, אז ודאי שאם מי שעובד ועושה איסורים הוא זן ומפרנס אותו, אז מי שלא יעשה איסורים הוא לא יזון ויפרנס אותו. זה לשמוח על הנס, זה דבר שלא יכול לשכנע אותו. בדיוק הפוך, זה הבעיה שלך, אני אומר, בגלל שאתה לא בוטח בשם במאה אחוז. אם היית בוטח בשם במאה אחוז, היית מעניק לו ביטחון שהשם יתברך ורק הוא יכול לתת מזון. כי עם ישראל יצא ממצרים, אז כשאתה יוצא ממצרים אתה צריך להצטייד, לקחת משאיות, לקחת רכבות, לקחת מזון, איך יוצאים מיליונים עם ילדים למדבר, איך זה? והקדוש ברוך הוא חיזב? לא. אז הוא הוריד להם לחם מן השמיים. אתה חושב שהלחם שהוא מקבל היום זה לא מהשמיים? אתה חושב שהבשר הוא לא מהשמיים? אם השם לא נותן אפשרות, אז אין אפשרות. יש בר מאפייה גדולה מאוד בישראל, שרוב בתי ישראל אוכלים ממנו והוא לא יכול לאכול ולטעום. מה העוגיות שלו? למה? כי יש לו צינור דרך הגרון. אז מה? הקדוש ברוך הוא קובע מי יאכל וכמה ומתי, ולאו דווקא מאיסור. מה, לא ביטלנו לאנשים את העבודות כספרי נשים, כבעלי מכונים, כמו שאתה אומר, או אחרים? ודאי. אבל זה כשאני בטוח ומאמין שהשם יזון אותו, בדיוק כמו שאני אומר. אבל אם אני בעצמי לא מאמין ואני משתחרר ממנו, איך אני יכול למכור לו את מה שאין לי? אתה מבין, סומכים על הנס. מה, אני יכול להגיד עוד דבר ש... זה בעיה אצלך. לכן, בתחום הזה לא תוכל להשפיע על העולם עד שתשפיע על עצמך. אתה צריך קודם להתחזק. תן לו בבקשה, תן לו. בסדר, בעזרת השם. שלום עליכם, רציתי להשיב פה על תשובה לאברך הכולל שלנו. הוא אומר שבגלל שזה עניין של להתדיין פה, אז אני רק נותן תשובה. הוא אומר שאי-אפשר להיכנס למגזר הרוסי, זה לא נכון. אני, ברוך השם, יליד רוסיה, וצריך פשוט לדבר את השפה. זה אחד הסודות שאני מכיר. אצלי, ברוך השם, בבית אחותי, חרדית, אמא שלי שומרת שבת. ברוך השם, אני מכיר גם הרבה שהם חוזרים בתשובה והם הבינו שיש בורלון, גם חבר שלי. זה רק עניין של להכיר את השפה. זה מה שרציתי להגיד. ורק רציתי לבקש, חוץ מהשפה, גם את המנטליות, כן. את המנטליות, נכון. צריך להכיר את המנטליות. הם אנשים מאוד משכילים, במירכאות, כי ההשכלה הזאת, אני רואה בבית, באתי מבית של אבא, מהנדס חשמל, עם אדריכלית, ואני רואה מה הכיוון שלהם, רק ההשכלה. אבל בסדר, זה צריך לדעת איך לעשות את זה. עם אבא שלי יש לי בעיה קשה. בקיצור, רציתי לבקש ברכה רשום בספר עמידות המזכה את הרבים. הברכה מצויה בידו. אני רוצה ממש לבקש פה לזרע בר קיימא בשביל אילן בן-אליה ואשתו זהבית בת סולטנה לבית ביטון. הם ממש ביקשו ממני להתפלל אליהם בכותל. הם ממש ניגשו ממני, מישהו תקתק לי בגב וביקש ממני תתפלל עליי. לא יודע, ממש ביקש ממני, שם לי כסף ביד, אמר לי בבקשה, לא שאני ראוי אבל אני כל הזמן מבקש בשבילו אז יש פה ממש זכות ואם הרב יכול לבקש אילן בן-אליה ואשתו זהבית בת סולטנה. רגע, אתה מכיר אותם? לא, תקתק לי בגב אדם בדמעות בכותל. הייתי עם אשתי, אני חייב לו, הוא גם נתן לי כסף. אולי אתה כבר מתפלל על הילדים השניים שלהם? לא יודע, זה היה לפני ארבעה חודשים. אה, אולי בהיריון כבר. אמן, בעזרת השם. אז מה עוד? אי אפשר להביא עוד. צריך לחכות. אם הרב יכול לברך אותם, זו ברכה שברכה מצויה בידו מי שמזכה את הרביעים. אילן בן-אליה ואשתו זהבית בת סולטנה לבית ביטון. וזהבית בת סולטנה לבית ביטון. ביטון. השם יזכה אותם תמיד לזרע חי וקיים. אמן. ומה השם שלך? מה השם שלו? רגע, מה השם שלך? הוא גם ביקש ממנו לאוסנת. אריה ליה בן גלינה. אריה ליה בן גלינה, ואשתך? מורן בת תמר. מורן בת תמר. תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן. הבחור פה ביקש ממנו, אסלאם, בת בורה. זרע בר קיימה. בדבורה, זרע חי וקיים מהרה. אמן. מה השם? מה השם? שילום וברכה. בן שאול, רפואה שלמה מהרה. תתברכו בכלל הברכות ותצליחו לקרב יהודים לאביהם שבשמיים. בהצלחה מלאה. יש מישהו מתוך הקהל שחושב לקחת על עצמו ולאמץ אל ליבו משהו ממה שלמדנו עד? מי כן? תרים את היד בבקשה. מה כבודו לוקח על עצמו? דעת חוכמה ולהבין חוכמה, אבל צריך השתוקקות רצינית כמו שלמדנו. איך? ההשתוקקות זה הדבר הכי קשה בעצם להאמין שההשתוקקות הזאת יכולה להתגשם. ודאי. תראה, אני הייתה לי השתוקקות גדולה מאוד להכיר את הבורא, ועד היום אני משתדל, ותראה למה זה הביא אותי, שאני לא רק מכיר, אלא מכיר אותו גם לאחרים. עבודה יומיומית. נכון, סיזיפית ובמסירות נפש, זה השתוקקות. אני מרגיש שצריך לוותר הרבה על התאבות, כל מיני תאבות. בדיוק, זה גם בריאותי. זה שרודפים אחרי התאבות, התאבות שוות חמש דקות הנאה. ואחרי זה ייסורים בעולם הזה ובעולם הבא. אני מרגיש שההשתוקקות הזאת היא... יש בצורך גדול, אבל לא רוצה להשתוקק לעניין הזה מפאת קרדום לחפור בו. ברור שלא. ברור שלא, אבל בכל זאת תמיד יש נגיעות ותמיד יש... אתה יודע מה? תתחיל עם הנגיעות. מתוך שלא לשמה, בא לשמה. אבל העיקר זה לוותר על התאוות. זה חשוב בפני עצמו, כי תאווה זה שעבוד. אדם פשוט הוא עבד לתאוותיו, הוא משועבד, הוא לא בן חורין. כשהתאווה קורצת, הוא כמו עבד נרצע אחריה. אז לכן להתפטר מזה, זה כמו שנרקומן התפטר מהסמים, זה בדיוק אותו דבר. כן. עוד מי? יש עוד מישהו בעזריה שיכול להיות שייקח על עצמו משהו ממה שאמר? כן, כבודו, יש לי שאלה. בבקשה. אני רוצה לשאול אותך משהו שמאוד מטריד אותי. כן. העניין של בשר וחלב. כן. אני לא מבין את החוק. אני חושב שיש דברים שהם נורא מחמירים, ויש דברים שאני פשוט לא יודע כמה צריך להחמיר ולא יודע למה אני צריך להחמיר. זו סוגיה שמאוד קשה לי. תגיד לי, את כל חוקי הבריאות אתה מבין? למה אומרים לא טוב לשתות דיאט? עכשיו פרסמו שמי ששותה דיאט קולה או דיאט בכלל והוא שותה יותר מכוס אחת, אז 48% מתוך 2,500 איש שבמשך תשע שנים עקבו אחריהם, הסיכוי שלו לשבץ מוחי זה 48%. אתה מבין למה זה? לא. אתה תשתה דיאט קולה, אם הנתונים הם כאלה, בכמות כזאת? עדיין, כן. עדיין. זה אומר שאתה בעל תאווה ואתה תשלם על זה. לכן אתה צריך להבין, מי שיש לו שכל לא מתווכח עם הנתונים והמציאות. אם זו המציאות ובחנות ה... רגע, אבל יש גויים שהם חיים בסדר גמור עם זה שהם אוכלים בשר וחלב. ודאי, מי שלא אסרו עליו אין לו שום בעיה, כי אף אחד לא יעניש אותו על זה. אבל מי שעובר על מצוות התורה, אז הוא נענש על זה. לדוגמה, בארצנו הקטנטונת אתה עומד ברמזור ויש לך ימינה. אין דבר כזה שאתה נוסע ימינה כשיש רמזור אדום. אבל לדוגמה, כשאתה נמצא במונסי, ב-United States of America, אז שם אתה לא אכפת לך מהאדום. אתה רואה פנוי ימינה, תמיד אתה לוקח. אבל אם אתה עושה אצלנו, תגיד, אני כמו במונסי. אז תקבל רפורט וישללו לך את הרישיון. שם זה לא אסור, פה זה אסור. איפה שאסור מענישים, איפה שלא, לא מענישים. Do you understand? לא, עוד לא. עדיין. רגע, אני אנסה לנסח את זה אחרת. בבקשה. מה אומר הפסוק? לא תבשל גדי בך לב אמו? מה אכפת לך מה אומר? מה פירשו חכמים שקיבלו? למה? למה? למה? אני אגיד לך למה, כי אם אתה... התורה ניתנה בשבילך לפרש, לא היינו צריכים את רשי, היינו מחכים לך. אבל כיוון שהתורה ניתנה על ידי משה רבנו, והואיל משה באר את התורה, והוא באר לנו את התורה, וחכמים קיבלו ממנו את כל הכללים שעל פיהם לומדים תורה, ואנחנו עושים על פיהם כי אנחנו מצווים לשמוע בקולם, כמו שנאמר בפסוק על פי התורה, אשר יורוך לא תסור ימין ושמאל, והם ידעו את הכללים וקיבלו אותם גם בקבלה איש מפי איש. לכן כשהם אומרים לנו משהו על פי קבלה, דהיינו, לא קבלה מקובלים, על פי קבלה, כמו משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, אם זה בדרך של קבלה שהם קיבלו והם יודעים למה צריך לעשות כך או אחרת, אנחנו לא מפקפקים ולא כלום. אם זה לימודים, כאלה ואחרים אנחנו יכולים לדון, יכולים לברר, אבל מתקופה מסוימת, מזמן שנחתם התלמוד, אין אנחנו יכולים לשנות כלום, כי חוכמתנו הולכת ומתמעטת ביחס לחוכמתם, והלוואי ונזכה להבין את כל דבריהם. הבנת, עיוני? אבו סעינק. כן, שאלה נוספת. ונצא איתם אלושים ארצאים. דרך אגב, תן לו רגע, אני גם רוצה לשאול אותו שאלה, אם כבר הוא שאל אותי, אולי אני אחזיר לו בשאלה. האם אתה הולך עם עגיל באוזן בגלל שהלכו בזמן המדבר? לא. למה אתה הולך? סתם? אני חושב שזה היה... בגלל שהגויים הולכים עם זה, כי יהודים לא הולכים עם זה, חוץ מאלה שלמדו מהגויים. אז לגויים אתה שומע ושם באוזן, ולחכמי ישראל אתה מפקפק מה הם אומרים ולמה הם אומרים ולמה ככה וככה. ואתה אומר, למה הגויים אצלם זה בסדר ואצלנו לא? ואתה עושה מעשה גויים ולא מעשה יהודים. למה? סתם רגע, אני... אולי נוריד את זה ונשים בכתר תורה, שלפחות תהיה לך זכות במעשה זה, שלא יחשב לך לעוון, אלא תהיה לך בזה תשובה וגם תקבל על זה שכר, שזה יהיה בכתר של תורה. אוקיי. אשריך. אני אתן לך עוד מתנה כבר על הדרך, ציצית וכיפה, בעזרת השם יתברך לך. יש לי, יש לי. כבוד הרב דאג לי כבר. תן לך עוד אחת בשביל שבת. קח, תן. אני רוצה לפתוח, רק עוד רגע אני רוצה לשכוח. תני לי לך כבר. נותן עקבות כף, ובכל העם נפתח. תודה רגע. תודה רגע. איפה הופכת לך? תודה רגע, עזריה. איי, איי, איי, איי, איי, איי. מה השם שלך? מה השמך? שוברנס. שם פרטי. שיר. שיר? יא חביבי, זה לא שם, זה שיר. אתה צריך שיהיה לך שם, תחליף את השם. אבל מכל מקום נראה לי שבעזרת השם אם תשקוד על התורה תוכל להגיע להישגים גדולים. כי לשאול אתה יודע וגם לקבל אתה יודע זה חשוב מאוד. תודה לך. תן לו לידך, בבקשה. הרב, רציתי לשאול, אני שומע כל מיני שמועות על כל מיני רבנים שיכולים להיות המשיחים הבאים, גם בחסידות חב״ד, כל מיני חסידויות. תראה, אם יש מספר רבנים אז זה בעיה, כי משיח צריך להיות אחד, משיח בן יוסף ואחריו, משיח בן דוד. ומי שעוד לא התגלה כמשיח ואליהו לא הכריז עליו לפני, אז אנחנו קצת בבעיה, צריך לחכות. ברגע שתשמע את אליהו מכריז, אז אתה יכול להיות רגוע. טוב. תהיה בריא. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. קודם כל, רוצים לברך את כבוד הרב על הפעילות הענפה שלו. הוא וכל החברים שלו וכל הצוות של שופר, אנחנו עובדים אחריכם המון המון שנים. השאלה שלי לכבוד הרב זה בקשר לשמות. בתקופה האחרונה אני רואה שהרב, שהרב משנה שמות. משנה שמות, כן. האמת שגם פגשנו את הרב לפני שנה בבני ברק, ונתתי לו את השם של הבת שלי, והוא שלח אותי לרב קנייבסקי, והגעתי לשם, אבל לא הבנתי מהרב קנייבסקי איזה שם נחליף. אז אם אפשר לקבל אותו... מה השם של הבת היה? עדיין נשאר עמית. עמית בעין? עמית בעין, והילדה הייתה צריכה ללכת לניתוח בעין. מה אמרת לו? מה אמרת לו לרב? שהילדה צריכה להיכנס לניתוח, ניתוח בעין, לגבי פסילה בעין, וכשאני שאלתי את כבוד הרב, אתה אמרת לי לגשת אליו, והוא אמר לי לקרוא לשם מהתורה. נכון. אבל עוד לא נבחר שם, כנראה גם קצת... יש לי שם בשבילך. יעל. יעל. אוקיי. אפשר גם לקבל ברכה, כי האמת שהרבה לא עזר, אחרי הניתוח, אני חושב שיותר עזר לרופא בכיס מאשר לעין. אז... אני ביקשתי מכם לעשות משהו? ללכת לרב קניאבסקי. לא, זה לגבי החלפת שם, אבל אני ביקשתי מכם לעשות משהו? לא, אני רוצה לקבל עלייך. תלמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף. אשתך תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף. ונברך את הבת שתיקרא מעתה יעל, בת? בת קרן. קרן. תזכה לראייה טובה ובריאה, בעזרת השם, בנקל. אמן. תעשה להחלפת שם על ספר תורה בשבת. בעזרת השם, בלי מילים. תהיה בקריאה. כבוד הרב. כן. זו לא שאלה אישית שלי, זו שאלה לגבי... זו שאלה יותר בשביל חבר. יש לי חבר שהוא רוצה להיכנס לישיבה. נפלא. עכשיו הוא במאבק גדול עם ההורים. הם לא נותנים לו להיכנס, לא מוכנים לשמוע על זה. הוא היה כבר בישיבה תקופה מסוימת ועזב בגלל ההורים. בן כמה הוא? צריך להיות בן 21. זה ילד? ילד, כן. זה אבא עם שלושה ילדים. כולנו עוד ילדים. מכל מקום, הוא לא צריך במקרה הזה להתחשב בדעת ההורים. הוא עצמאי לחלוטין, על פי החוק, על פי התורה. הכיבוד אבא עם הכי גדול זה שהוא יהיה בן תורה אמיתי. הם לא יכירו בזה עכשיו, אבל לאחר מכן. וזו הזכות הכי גדולה שיכולה להיות להורים, כי ברם זכה אבא. גם אם ההורים נמצאים במקום לא טוב בעולם האמת, אם הם מניחים ילדים שהולכים בדרך התורה והמצוות כראוי, הם מעלים ומוציאים אותם מהמקום הכי שפל שיכול להיות למעלה. אז זה מה שהוא צריך לעשות, לא לריב, לא להתקוטט, לא כלום. זכותו וחובתו לעשות מה שהקדוש ברוך הוא מבקשו. תודה, כבוד הרב. תהיה בריא. כבוד הרב, ערב טוב. ערב טוב. הייתי רוצה לבקש ברכה לאחי הקטן שיהיה בריא. הוא בן 30, והוא קצת לא מאוזן נפשית. אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה איתו. מתי זה החל? סליחה? מתי מצבו הזה החל? האמת היא שזה בשנים האחרונות, בחמש השנים האחרונות. יש סיבה? שימוש יתר של קטורות ושיכר. הרבה סיבובים בעולם, והרצון לרצות יותר וכמה שיותר. אז יש לו פגיעה כבר? הפגיעה קיימת. היא מוכרת כסכיזופרניה, או יותר נכון תחלואה כפולה. אנחנו מתמודדים עם זה הרבה תפילות. גם אם רוצים לחשוב שזה רוחני, ומנסים לדבר עם ההורים והמשפחה שקצת התקבלו על עצמם, אז בעזרת השם כנראה שזה יצליח לאט-לאט, אבל אולי צריך פה קצת יותר, במשך היום או בהכרה מלאה? או שהוא מטופל בכדורים. מטופל בכדורים. אבל כשהוא מטופל הוא בסדר כמו כל בן אדם נורמלי? לא מאה אחוז. היום זה מלווה בהתפרצויות. שמעתי, להסתכל על וידאו יכול? יכול. תיקח את האנציקלופדיה שלנו, תן לו להתמודד עם זה. יש שם 400 שעות של סרטים שלי עם חיפוש, מנוע חיפוש, שהוא יכול לשאול כל שאלה ולקבל תשובה בסרט וכו' וכו'. שיתעסק עם זה כמה ימים, כמה שבועות, ואני מקווה שזה יבריא אותו, בעזרת השם. מה שמו? שחר בן שרה. שחר בן שרה, השם ישלח לו רפואת הנפש והגוף, מהרה. אמן. תודה רבה. שלום כבוד הרב. שלום. אה... בבראשית, בהתחלה של ה... של בראשית, כתוב שם, אחרי שחווה לקחה את התפוח מ... אין תפוחים, אין תפוחים שם. נו, בעץ הדת. כן, בדיוק. אז שהיא טעמה מהתפוח, ואז היא נתנה לאדם גם כן. אז היה קטע שכאילו, הקדוש ברוך הוא חיפש אותם. כן. ואז הוא מצא אותם כביכול, ואז כתוב שם, וימת האדם. זאת אומרת שהם היו בגן עדן והם מתו. לא הבנתי כל כך... איפה מצאת שהם מתו? היה רשום שם, וימת, כאילו שהם... מי מת? האדם וחווה. עכשיו, השאלה שלי... כאילו, מה, גן עדן מתים בגן עדן ובאים לפה, כאילו? לא, לא, תתבלבל, תן בעיה, מה זאת אומרת. בטוח? בטח. הנה, אני אקריא לך עכשיו. רק רגע. כן, ויקרא השם אלוקים אל האדם, ויאמר לו, אייכה? ויאמר, את קולך שמעתי בגן ואירא, כי ערום אנוכי ואחווה. ויאמר, מי יגיד לך, כי ערומתה, מן העץ אשר ציוותיך, לבלתי החול ממנו אכלת? ויאמר האדם, האישה אשר נתת עמדי, נתנה לי מן העץ והאוכל, ויאמר השם אלוקים לאישה, מה זאת עשית? ותאמר האישה, נחש אישיאני והאוכל. וככה ממשיך הקדוש ברוך הוא לשוחח איתה, ואחרי זה כתוב, ולאדם אמר, כי שמעת ולקול אשתך, ותאכל מן העץ אשר ציוותיך, לאמור לתאכל ממנו ארורה אדמה בעבורך, בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך, וכו' וכו'. בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה, כי ממנה לוקחת, כי עפרת ולעפרת שוב. אולי זה מה שחשבת? לא. זה לא זה. ויקרא אדם שם אשתו חווה, כי היא הייתה עם כל חי, ויעשה השם אלוקים לאדם ולאשתו כותנות עול וירבי שם. ויאמר השם אלוקים אל האדם, היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע, ועדת פן ישלח ידו, ולקח גם עץ החיים, ואכל וחי לעולם. וישלחהו השם אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם. ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הקרובים, ואת תלעת החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. אחרי זה אדם מוליד ילדים והכול וכו', ו-130 שנה עשה תשובה, והוא חי עד גיל 930. לא, זאת השאלה הבאה שלי. לא, את קראת כנראה בספר אחר. לא, קראתי תנ״ך מלא. תנ״ך מלא כנראה של המיסיון. בתנ״ך שלנו הם. ואיך אתה מסביר את הקטע הזה של השנים שם, של 900 ומשהו שנה, ואז יש את הקטע שזה הופך, כאילו, הם היו חיים 930 שנה, 800 שנה, ממש הרבה זמן. מאחר כך זה היה פחות, מאחר כך פחות. נכון, ואז זה משתנה. אלה 120. כן. מה, כאילו... אחרי שהאדם חטא יותר מדי ומבול הביאו לעולם, אז הקדוש ברוך הוא אמר בשגמו בשר והיו ימיו 120 שנה, צמצם להם את החיים. זה 900 נגיד... זה 930 של היום. כמו שיום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, שבת שהיה בבריאה. זה כמו היום בדיוק. אותו דבר. אין שום בעיה. עוד מעט אנחנו נחיה ככה. באלף האחרון, עכשיו שיהיה, בימות משיח, בין מאה ייקרא נער. אז תהיי מוכנה, וגם את תלדי בכל יום. כן. הרע ויולדת יחדיו. הרע ויולדת יחדיו ביום אחד. כן. העולם יחזור להיות כמו שהיה אז. יהיה כיף. אפשר לשאול שאלה. בבקשה. תקום. כבוד הרב, אני רציתי יותר נכון לבקש ממך בקשה, בקשה מיוחדת. אני התגייסתי לפני חצי שנה לצבא, ומאז אני מעורפל כזה. אני לא יודע מה עתיד, מה צפוי לקרות. את זה אף אחד לא יודע. הרצון שלי היה תמיד להיות בקרבת לוחמים, לעזור ללוחמים, להיות תומך לחימה, לצאת לקצונה ולהצליח. אבל מה לעשות, בזמן האחרון איכשהו הגעתי לקב״אן, והוא מכניס אותי לכל מיני סיבוכים, שאני לא יכול פשוט לצאת מהם. כל יום אני מזכיר לעצמי שאני יכול להצליח ואני מאמין בעצמי. הוא רוצה לשחרר אותך? משהו קרוב. הוא רוצה להוריד לי את הפרופיל, לשים אותי על 45 כללי, אחד כזה של כלום. נמצא בתוך הבסיס ומכין חביתות. הבנתי. אז כדאי לך כבר ללמוד בישיבה? ותשמור על הלוחמים? בקטע של הישיבות אני קצת חלש, אבל אני מעדיף שאם אני יכול, בהפעלה של הצבא, תראה, תראה. בקטע של הישיבות אני אומר שאתה חזק. בקטע של הצבא הקב״ן אומר שאתה חלש. אז תחליט איפה אתה רוצה להיות, בצד החזק או החלש. אני, דווקא לא מעניין אותי מה הקב״ן אומר. לא אכפת לי. אני מאמין בעצמי, יש לי רצון משל עצמי. אבל אם הוא קובע לך פרופיל כזה, אתה לא תוכל להיות בקרבת הלוחמים. ובגלל זה אני רציתי פשוט, אני על סף ייאוש, ואני רציתי לבקש ממך פשוט ש... אתה רואה מה ההבדל אצלנו ואצלהם? שאצלנו אין ייאוש. זהו, שאני מאמין בעצמי, והרצון שלי ממשיך... אבל שם הם לא נותנים לך אפשרות, אפילו שאתה מאמין. אצלנו, אם אתה מאמין, אנחנו נותנים לך את כל האפשרויות. לא יודע, אין לי הרבה מה להוסיף. יש לי מה להוסיף. חודש ימים בישיבה תלך לבדיקה כאילו זה הטירונות, ואחרי הטירונות נקבע לך את הפרופיל הרוחני, ואחרי זה יכול להיות שאתה... אתה תשלח את הקבאן לקבאן. כי הוא לא יודע מה הפוטנציאל שלך. אני יודע שיש לך פוטנציאל. רק אתה לא מכיר את זה ולא ניסית. יכול להיות שבין השמיים מסובבים לך את זה לטובתך. אל תתייאש מזה, הפוך. תראה בזה אור חיובי. היה אחת שסילקו אותו מהכיתה והוא נהיה עשיר. נכון, כבודו, אבל בכל זאת רציתי ברכה, שאם... אני אתן לך ברכה. מה השם שלך בשם האמא? ישראל לוי בן אילנה. ישראל לוי בן אילנה, השם ייתן לך את השכל וההבנה והיכולת והכוח למצות את הכוחות שלך האמיתיים במקום הנכון ובזמן הנכון. אפילו הרמטכ״ל לא קיבל ברכה כזאת. הוא היה צריך אותה. אבל הרווחת, אולי אתה תהיה. תודה. כן, בבקשה, שאלה נוספת. שלום. שלום. יש לי שלוש שאלות. כמו בפעם הקודמת. כן. לא, הפעם זה רק שלוש. כן. בסרט? באחד הסרטים שהיה פה לפני זה אמרת שמלחמת גוגומגוג חייבת להיות. נכון. מהרב אחר שמעתי שנבואה של פורענות לא חייבת להתגשם. זה תלוי בנו אם אנחנו נחזור בתשובה, נתקן, ואז כל הנבואות הרעות לא יהיו. רגע. נבואה טובה חייבת להתגשם, כי האבא רוצה לעשות טוב לילד. אז גם אם הוא יהיה רע, יגשים לו את הנבואה הטובה. נבואה רעה לא חייבת להתגשם. אם הוא ימשיך לעשות רע, אז הרע יתגשם. אם הוא יחזור בתשובה, הרע לא יתגשם. אז למה אמרת שמלחמת גוגומגוג חייבת להיות בכל מקום? זאת אומרת, אתה סומך על הרב ההוא יותר ממני. אני שואל. אה, אם אתה שואל, לא צריך להביא ממנו דוגמה, יכולת לשאול. אבל מכל מקום אתה צריך להבין, גוג ומגוג זה 70 אומות העולם שיילחמו בישראל, וזה חייב להיות. גם אם נחזור בתשובה? גם אם נחזור בתשובה. למה המלחמות, אם כולנו כבר צדיקים? אני אגיד לך למה המלחמות, כדי שהקדוש ברוך הוא ייפרע מהם וישלם להם על כל מה שעשו לישראל אלפיים שנה. אז אולי תהיה מלחמה, אם בוא נחזור בתשובה, תהיה מלחמה, בכל מקרה. אבל עם ישראל לא ייפגע אז במלחמה הזאת. יהיו בודדים. למה שייפגעו? כי לא יהיה מצב כזה שכולם יחזרו בתשובה. טוב, בסדר. בקשר לזמרים הפסולים. כן. אסור לשמוע אותם או שאסור להזמין אותם לאירועים? גדולי הפוסקים שהבאנו אותם, ותכף תראה על המסך, פסקו ככה שלהזמין ודאי ש... אסור, אפילו לאירועים כשרים. זה ברור. אבל לשמוע, מה הבעיה בלשמוע? לך אין בעיה, אבל גדולי ישראל אומרים שיש בעיה, והם אומרים שאין לשמוע את הזמרים הפסולים אפילו בחתונות ובסעודות. לא, בבית, בבית. אני יכול לשמוע? שיר נורמלי, נגיד, של בן צנוף עם משכחך ירושלים. בן צנוף זה לא זמר שאפשר לשמוע אותו בכלל, כי הוא מחטיא רבים. אבל אתה צריך להבין דבר אחד, בבית אסור לשמוע גם זמר כשר. כי אם אתה לא יודע, יש גזירה של החורבן שאסור לשמוע שירים בכלל רק בסעודות מצווה. כי בסימן תקס בשולחן ערוך, וזו הלכה לכל ישראל, אז אין לשמוע מחמת החורבן. אז מה עם התיקון הכללי של ארז יחיאל? אם אתה מתפלל ואומר תהילים, אתה יכול להגיד בניגון. הנה, בבקשה, תסתכל. בסדר, ראיתי את זה. אין לה שיר. אוה, יופי. ראיתי את זה. אבל מה הבעיה? זה בסך הכל שירים. אתה שואל אותי, מצידי אין שום בעיה. גם לשמוע אסור? מצד ההלכה ופוסקי הדור אסור. הנה, כתוב, לא אני, אין לשיר שירי הזמרים הללו, אפילו מחתונות ובשמחות של מצווה, וכיוצא בזה. תראה כמה חתומים, 25 גדולים. אז מה לשמוע? מה, לא לשמוע כלום? אז לא לשמוע, לא מייקרו ג'קסון, לא רוק כבד. גם את אלה לא לשמוע? מייקל אפילו את עצמו לא שומע. בסדר, לא שומע מייקר. אבל לפחות את אלה, לשמוע. אני לא מזמין אותם לאירועים. לפחות שומע אותם בבית. זה בסך הכל לשירי... אתה שואל אותי, או אתה שואל דעת תורה? קודם דיברת איתי על רב אחר שאומר משהו אחר. חשבתי שאתה נשמע לרבנים. עכשיו אתה רוצה לשמוע על עצמך, ולא לגדולי הדור, ולא לתורה. אז מה, איזה מוזיקה לשמוע? אתם קובעים לנו מה לשמוע בעצם. אנחנו? כן. יש תורה, אנחנו לא קובעים כלום. יש תורה. אז מה התורה קובעת לשמוע? אתה שומר פסח? כן. למה אתה שומר פסח? כי... אני קבעתי לך. לצאת ממצרים, להיות לא משובעת לגוף. תודה רבה. היה חורבן, בגלל החורבן יש גזירת החורבן, גזירת החורבן, שאין לשמוע שירים, אין לשיר שירים. אז מה לשמוע? לא לשמוע מוזיקה? אמרתי לך. איזה מוזיקה לשמוע? בסעודות מצווה אתה יכול לשמוע את מישהו. את בן סנוף. אני יכול לשמוע בסעודות מצווה? את בן סנוף. אתה לא יכול לשמוע בגלל שהוא מחטיא רבים ומופיע במעורב. אז כל הרשימה הזאת גם בסודות מצווה לא לשמוע. כל אלה שמופיעים, 99 שמות שמופיעים בגנזה המלך השבוע והופיעו לפני כמה זמן, אי אפשר לשמוע אותם. יש עוד נוספים, רק לא כתובים שם כי הדף לא מכיל יותר. טוב. הבנת? שאלה שלישית. שאלה אחרונה. למה בתורה כתוב ששפן וארנבת... אני לא שומע, רק שנייה, החליפו לי בטרייה. כן. כן, אפשר? שנייה. תודה. כן, דבר. למה בתורה כתוב ששפן וארנבת מעלים גירה? לא, מעלים גירה, כן. נו. למה הם לא מעלים גירה? אתה אומר, והתורה אומרת אחרת, והמדענים שלך במרכאות אומרים מה שהם רוצים להגיד. זה ידוע, אין להם את מערכת התיבה, כמו שיש לכבש או לגמל. הבנתי. לך ידוע, לנו ידוע אחרת. אתה תצטרך לקרוא את ניפוץ השיקוץ באתר שופר. אתה לא יכול לענות על התשובה הזאת? לא, זה ארוך. זה לא ארוך. אתה קובע לי. אתה תסתכל באתר שופר. אתה יכול לענות לי פה? לא. למה שפן וארנבת? לא. למה אתה לא יכול לענות? כי זה ארוך, אמרתי. זה לא ארוך. אתה אומר שלא? אני אומר שכן. אז אתה תסתכל בניפוץ השיקוץ באתר שופר, תכתוב שם. אולי זה קשור לגלויות, משהו? גלויות? כן, לגלויות שיש לעם ישראל? ארבעת הגלויות? לא קשור. שפן, ארנבת, חזיר וגמל? לא, לא קשור עכשיו. לא קשור. אתה מדבר מדרשים, אנחנו מדברים עליך. בקיצור, שם תחפש ניפוץ השיקוץ ותרצה. השפן והארנבת של היום כן מעלים גירה או לא? אמרתי, אתה תקרא מה זה נקרא לעלות גירה שם, ואז תבין. אבל כל המכרסמים של היום, כל המכרסמים לא מעלים גירה. שמעתי מה שאתה אומר, ואתה מעלה גירה עוד פעם ועוד פעם, ואני אומר לך שאין טעם לעלות גירה. קיצור, אז אתה לא יכול לענות. ודאי שלא. הסברתי למה, כי אתה יכול לראות את זה באתר שופר. תודה רבה על השאלה השלישית. כן, שאלה הבאה. כן. השאלה שלי היא, מציינים פה את ברק אובמה כבר כמה פעמים, ואני יודע שיש דבר כזה, במיוחד בסמינר של ערכים שהייתי בו, שנקרא דילוגי אותיות, ששם מוכרים. למשל, דוגמה, כתוב מדען בשם כוך שמצא את התרופה לכולרה, בעזרת השם שזה יהיה איזה כולרה לנשיא אירן, שלא תהיה לה שום תרופה, אבל כתוב, כוך ונצאו כולרה, אז זה מראים שהתורה היא משמים. אני יודע דבר, אולי אנשים לא יודעים, לכן אני רוצה להגיד להם את זה, שבמקום שכתוב במלחמת גוג ומגוג של הנביא יחזקאל, כתוב שם ברק אובמה. אני רוצה לדעת מה דעתו של הרב על זה. אנחנו לא פוסקים לפי הקודים, ואנחנו יודעים שאובמה זה אובמבה, וכבר דיברנו עליו עוד לפני שהוא נבחר ביום-יומיים, ואמרנו שהוא לא יהיה כמו שחושבים, ואנחנו רואים שזה כך. ובעזרת השם, אני מקווה שאנחנו נספיק לגאל לפני שהוא יסיים את הקדנציה. תהיה בריא. ערב טוב, כבוד הרב. הגעתי לפה, גיסי היה פעם שעברה אצלכם במצפה רמון, והוא שאל לגבי המחלה שלי. אמרת לי לחזור בתשובה מלאה. אין לי את ה... אין לי, כאילו, אני מגיע מבית חילוני ואין לי את הדברים האלה כדי לחזור בתשובה מלאה. מה עליי לעשות? לחזור בתשובה מלאה? אין דבר... בפרק הזה אין לי, יש לי. נחזור בתשובה מלאה. ניסיתי, זאת השבת השנייה שאני מנסה לשמור. זה קשה? קשה מהבחינה של, נגיד, אני נכנס הביתה, אחרי שחוימים. אז אוטומטית, אוטומטית, בלי לחשוב אפילו, יד מדליקה את ה... לא קרה כלום. אם אתה עשית את זה כמתעסק, בלי לשים לב, אתה במצב עוד טוב, אבל אתה יכול לכסות את המקומות האלה שאתה יודע שהם בעייתיים, ואז בעזרת השם אתה לא תיגע, או שאתה שים פתק, ויש כיסויים מיוחדים שלא נותנים לגעת. כל מה שאתה רואה שנכשלת פעם או פעמיים, תמצא עצה, אם לא, תפנה פה לאחד מהאנשים, יודעים פה כולם, איך להתגונן מפני חילול שבת, אם זו הבעיה. אבל זה הרבה יותר קל מכימותרפי, לא? לא, זאת רואה שנפוצה, בעיה ניוונית. אז אחר כך אתה יודע מה, התוצאות וההשלכות הם חלילה לא מתרפאים. אז עדיף להיות בריא ולעשות את המצוות בריצה, כמו שאומרים, ולהעמיס כמה שיותר ויותר זכויות, בשביל לא להגיע למצב שיהיה בלתי אפשרי אחר כך לחזור אחורה. והאם בתעודת הזאת כתוב לי שקוראים לי יורו? האם צריך להחליף את זה לשם שנתנו לי בבר-מצווה, יוסף? אם נתנו לך כבר שם בבר-מצווה בשם יוסף, אז זה נפלא מאוד, זה שם טוב מאוד. תודה. בהצלחה ורפואה שלמה. כן. שלום. שלום. אני לפני כארבעה חודשים הכרתי את אוגוסטתי. עוד חודש אני מתחתן, בעזרת השם. חזק וברוך. תודה רבה. לפני שהכרתי אותה אני לא שמתי ציצית, ולבקשתה אני התחלתי לשים ציצית. עכשיו היא ביקשה ממני להוציא אותה ציצית בחוץ. זה כל כך קריטי? אמא היא שם בקשת, זה לא קריטי. זה נכון. אבל זה עדיין, אחר כך, כשתבקש ממנה משהו, זה גם לא יהיה קריטי. אנחנו עובדים על זה. זה לא בעיה. מה הבעיה? שזה ישתלשל לך מחוץ לחולצה? חס ושלום. אז מה הבעיה? לא הבנתי. מה הקושי, שיסתכלו עליך? לא. יש אנשים משלמים כסף שיסתכלו עליהם. מה הבעיה? בעזרת השם. בעזרת השם, אחרי החתונה. בעזרת השם, ככה צריך. אפשר ברכה בשבילנו? ודאי. מה השמות? ירון בן ברכה. ירון בן ברכה. ושירה בת ליאור. ושירה בת ליאור. תזכו לבנות בית נאמן בישראל בהצלחה מרובה. אמן. אפשר עוד איזו שאלה ללידה קלה לתואר בת מיכל? תואר בת מיכל, לידה קלה על דרך הטבע. אמן. תודה רבה. כן, שאלה נוספת. שלום, כבוד הרב. שלום. אני בן אדם שלא מתייאש, אבל בזמן האחרון אני מרגיש שאני מתייאש מהלימודים. כן. אז מה אני עושה? מה פירוש? למדת כל כך הרבה שכבר אין מקום. לא יודע, אני... למה אתה לא מתייאש? מה, משחקים? לא יודע, אני מרגיש שכבר אין לי כוח. אין לך כוח. בן כמה אתה? 14. יא חביבי. מסכן, אתה כבר סובל שבע שנים לפחות. תגיד לי משהו. אז מה אתה מעדיף לעשות? לא יודע, אבל אני מרגיש כזה, לא יודע, מתייאש. בוא תגיד לי, מה הקושי? אתה בכלל מתעניין בלימוד? פחות. פחות. למה? מה מעניין אותך יותר? לא יודע. נתניה יותר בכדורגל. כדורגל? נתניה יותר מעניין יותר בלימודים. מה, אתה רוצה לשחק כדורגל מהבוקר עד הערב? לא, אבל כבר הלימודים פחות מעניינים אותי. אבל אתה רוצה שיהיה לך שכל, תהיה לך אינטליגנציה? אתה רוצה להסתדר בחיים או אתה רוצה להסתובב בכל מקום עם כדור? לא. מה? משחקים זה כבר עד גיל, אני יודע, חמש, שש, משהו כזה. בגיל שש אצלנו כבר לומדים משניות. אתה כבר עברת בר מצווה, אתה חייב בכל המצוות. אתה לומד בית ספר דתי או חילוני? דתי. ומה מלמדים אתכם שם? לא, לא כל כך נכנסים לדת. דתי ולא נכנסים כל כך לדת? לא יודע, זה כזה, נגיד לא לומדים גמרא ו... אז מה לומדים? רק נביא. כל הזמן נביא. לא, מהמקצועות קודש, רק נביא. רק? איזה דתי זה? שם נכנסים עם כיפות או בלי כיפות? עם כיפות. גם המורים? כן. ולומדים רק נביא? כן. נפלא מאוד. תגיד לי משהו, אתה רוצה שאני אסדר לך מישהו שילמד איתך כל יום, שעה אחרי הלימודים, שייתן לך חשק? מה נלמד איתי? מה זה משנה מה ילמד? מה שייתן לך חשק. לא יודע, בסדר. אתה רוצה גמרא, נגיד, שתהיה חריף בשכל, תנצח את כולם? לא יודע, אני לא כל כך מתחבר לגמרא. אתה עוד לא ניסית, אתה לומד רק נביא. מה עשית לנו? אני אשבור אותך. אתה רוצה שאני אסדר לך מישהו? לא, אני לא יודע, אני לא מסתדר עם הגמרא. מאיפה אתה יודע? פעם בשבוע אני אסדר לך. אני ארתבה איתי. בסדר. בסדר? כן, אז ידידנו רונן, נמצא פה רונן? הוא נמצא? אז תיגש אליו שם, תתאם איתו בבקשה, בסדר? מה השם שלך? אוהד. איך? אוהד. תקשיב טוב, אם אתה תשמע לי למה שאני אומר ואני אשלח לך בן אדם שילמד אותך ותלך על פי החצות שלי, אני מבטיח לך שבעזרת השם תהיה תלמיד חכם. כדאי לך? כן. אתה רוצה או שאתה רוצה להיות שחקן כדורגל? רוצה. רוצה? אז בעזרת השם, מה שמך? אוהד. אוהד בן? שמחה. שמחה, השם יזכה אותך להיות תלמיד חכם אמיתי. אמן. כן.