מעלת השלום | ר' אהרון מרציאנו

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

ויראו כל העדה כי גבה אהרון, ויבכו את אהרון שלושים יום.

ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית ישראל,

לאנשים ולנשים לפי שהיה אהרון רודף שלום ומציל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש ואשתו.

אבל משה רבנו

לא נאמר כל בית ישראל, רק בית ישראל.

יש לנו פסוק בפרשה שלנו שכתוב,

זה מדבר על מיתת אהרון, שכל עם ישראל, כל בית ישראל,

ברחו את אהרון הכהן מתי שהוא נפטר.

וכתוב בפסוק, ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית ישראל.

ומתי שמשה רבנו נפטר, כתוב, ויבכו בני ישראל את משה.

כתוב, בני ישראל ולא כל בית ישראל.

כמו משה רבנו.

אז למה כתוב אצל משה רבנו כל בית ישראל ואהרון כל בית ישראל?

למה שמשה רבנו היה מוכיח אותם?

אז יש לי תמורה.

בני ישראל במדבר,

דור דעה עם השגות גבוהות ברוחניות, קבלת התורה וכל הניסים שהיו במדבר.

ומה כל כך צורך אצלם לאהרון כדי להשכין שלום ביניהם?

למה דור המדברים כל כך צריכים את אהרון הכהן שיעשה את שלום ביניהם?

שבכו אותו כולם רק בגלל דבר זה, עד כי השכיח מהם את חובותיהם כלפי משה רבנו, שלא כולם בכו אותו.

עד כדי כך שעם ישראל, לא כל עם ישראל בכו

את משה רבנו,

בגלל דבר שאהרון הכהן היה שם את השלום ביניהם.

אז הוא ממשיך ואומר לנו,

הנה כמה אברכים חיים בישיבה ללא מחלוקת וללא קטטות,

וזה הודות לחינוך שלנו לוויתור ולהכנעה,

כמה זה מנוגד למה שאנו שומעים בעולם, כמה קטטות, כמה מריבות.

אז אנו מבינים שכדאי לחיות בסביבה גבוהה של סיכון המידות, עמידות בניסיונות וכו',

אבל להסיק מכאן שזהו העיקר זו גוזמה.

הוא אומר לנו שכדאי לחיות בסביבה של אנשים שמתקנים את המידות, שמנסים לעמוד בניסיונות,

ולא להיות אנשים שלא אכפת להם לתקן את המידות ולחיות כמו שבא להם.

אבל להגיד שזה העיקר, שזו המטרה של החיים, זו גוזמה.

ולא כן בני ישראל במדבר.

דווקא במדבר הם עשו מהשלום את המטרה שלהם,

את השלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו,

עד שכל נציית הייתה רק לאהרון,

בגלל שהיה משכין ביניהן אהבה ושלום.

ועכשיו כשאהרון הסתלק הם בוכים,

מצטערים ודואגים שמא יחזר להם שלום בית,

אף על פי שנמצא על ידם משה רבנו עליו השלום.

עד עכשיו הם לא בכו, ועכשיו כשהם רואים שאהרון הכהן נפטר,

אז הם מתחילים להצטער ולבכות ולדאוג, למה,

שמא יהיה להם בעיות של שלום בית או בעיות של בנתם לחברו.

אפילו שהיה משה רבנו בדור שלהם,

שהיה המנהיג פה,

אבל משה רבנו זה לא היה כמו אהרון,

שאהרון היה עושה שלום בין כל עם ישראל.

ולכאורה לא היו צריכים להגיע בכלל למצבים של קטטות ומריבות.

בכל זאת רואים את ההפך.

הוא אומר שלכאורה לא צריכים להגיע, הם לא היו צריכים להגיע למצבים של קטטות ומריבות,

ולמה הם היו אז יש לנו בעיה פה שאיך יכול להיות שדורד היה כזה שהיה הדור הכי טוב

ממי שנברא עולם והם היו בניסיונות גדולות וזה ודווקא הם רואים את ההיפך רואים שהיה להם בעיות של שלום ורצו שארון יהיה איתם

ואפשר להעריך ואפשר להעיר מכאן

שזה בגדר כל הגדול מחבר רועי צחוק

גדול ממנו זאת אומרת שדורד היה יותר היה הדור הכי מתקנת

הכי טובה אז רואים שהדור הכי טובה

אז יש לה יצרה הכי גדול

כמה שהיו בני ישראל במדבר בדרגות גבוהות אבל זו גופה הביא לערעור ביחסים ביניהם עד כי הרגישו כמה גדולה היא המעלה של השלום

דווקא כשהיו דור

של צדיקים אז דווקא שם היה בעיות של השלום

וכן רואים בקורח ועדתו שדווקא בגלל המעלה הגדולה שלא נגרמה אצלו הטעות ובא לחלוק ולהריד ממשה רבנו

אותו דבר אצל קורח

קורח

רבותינו זיכרונם לברכה אמרו לנו שפיקח היה

כשקורח היה פיקח היה כל כך פיקח אז למה הוא יצא לתרבותך

כי הוא היה כל כך פיקח והמעלה שלו הייתה כל כך גדולה

שאמרנו שזה בגדר כל הגדול מחברו או יצחו גדול ממנו

זה מה שגרם לו לתעות לקורח כי המעלה שלו הייתה גדולה

וגם אהרון הצליח במקרה זה להשכין שלום

בין קורח למשה רבנו

ובוודאי שהוא ניסה והשתדל וכמו שכתוב

וישמע משה ויפול על פניו

אבל אהרון איננו מוזכר

לא כתוב וישמע משה ואהרון ויפלו על פניו

או כמו שכתב הרמב״ם,

הרמב״ם מסביר ויפול על פניו ולא ויפלו כי אהרון במוסרו בקדושתו

לא ענה דבר בכל המחלוקת הזו

ויהי כמכחיש וכמודש שמעלת קורח גדולה ממעלתו

אהרון הכהן הוא כל המחלוקת של משה רבנו וקורח

הוא לא מתערב ביניהם למה כי בשבילו קורח היה יותר גדול ממנו והוא היה מוכן לוותר על הכל

והוא ניסה גם לעשות שלום ביניהם

אבל הוא עושה כדבר משה ומקיים גזירת המלך משה אהרון הכהן עושה כמו שמשה רבנו ציווה אותו

הוא היה מוכן לוותר על הכל לתת הכל לקורח ולהשכים שלום

אך לא הצליח כי מעלת של קורח גרמה לו שהוא ערער על כל המנהיגות

אהרון הכהן היה מוכן לוותר על כל הכהונה בשביל לתת את זה לקורח

ושיוצא מפה שלום בין משה רבנו לקורח

אבל רואים שלא יצא לפועל למה כי קורח עם מעלה שלו רצה לקבל את כל המנהיגות הוא רצה גם את הכהונה וגם את המקום של משה רבנו

וכן תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה

24 תלמידים של רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה איך ייתכן

אלא זה בגלל המעלה הגבוהה שבה היו נמצאים

הם היו כל כך גדולים תנאים קדושים

ורואים מפה ש...

תפילת ערבית

היה כמה קטטות ביניהם

ובוודאי כל אחד מעשיו כשרים בעיניו והכל לשם שמיים כל מה שהם עשו

התנאים הקדושים האלה זה כל המעשים שלהם היה הכל לשם שמיים

וכל הדברים שלהם היו כשרים והכל עם סימוכים מהתורה ועם כל זה אסמכתם מהתורה ודווקא שם הסכנה הכי גדולה

כפי שראינו שם במדבר

אז רואים שפה שדווקא שיש דור או שיש קבוצה קדושה שם דווקא נמצא פה

וגם אצלנו אנו רואים כמה פעמים מריבות

זה נבוא הרבה פעמים מהמעלה וכן אמרו תמיד מתנגאי נוברדוק שדווקא בנוברדוק מרובן המצבים של קפידה על הכבוד

כי המעלה גורמת לכך שהאדם מכשיר את כל מעשיו והכל בעיניו רק לשם שמיים

ידוע

שבנוברדוק היו אנשים שעובדים ממש על המידות שלהם, שרצו לעקור את הגאווה, נגיד לדוגמה ועשו כמה

דברים בשביל לעשות את זה,

לעשות יותר מהר יותר טוב ורואים שפה שם דווקא היו קפידה על הכבוד

במקום שעובדים על הגאווה שם יש קפידה על הכבוד

למה? כי כל אחד חושב שכל מה שהוא עושה של שם שמיים אז בשבילו הכל בסדר ושמיים נמצא

פעם אחת נסעתי עם רב גדול אחד ברכבת

ושם בתחנה ראינו בן אדם שיושב בהרגשה של חשיבות גדולה

ולא זז, הוא היה כמו פסל

שאלתי את הרב שעל ידי מה הוא חושב עכשיו האדם הזה

באלו המחשבות הוא כל כך שקוע

כל כך שקוע

וכן הייתה התשובה,

אז הרב ענה הוא נתון במחשבה אחת ויחידה

הוא חושב אני אני ורק אני

רק בזה הוא נתון, האדם רואה רק את עצמו והכל מגיע לו וכל מה שהוא עושה זה לשם שמיים

ואז אינו מתחשב עם דעת הזולת וזהו המקור למריבת ולחוסר שלום בעת

כל מה שהאדם עושה הוא חושב

בכל המעשים שלו ובכל המעשים שהוא עושה הכל בסדר והכל שלם

והוא רואה רק את הבעיות אצל אנשים אחרים, הוא לא רוצה את הבעיות אצלו, הוא בשבילו, כל מה שהוא עושה זה הכל בסדר וכל מה שחסר זה לא אצלו

ואומר פה שזה המקור של מריבת לחוסר שלום בעת

אז הוא ממשיך ואומר גם כן

עלינו להרגיש כמה טובה הסביבה שלנו שבה אנו מתחנכים להתגבר על הניסיונות

ולשלום בעת

ולא לחכות עד שמגיעים למצב של אין הטוב

לא לחכות עד

כמו שראינו בדור המדבר

ויראו כל העם כי גבע אהרון ואחר כך להתחיל לבכות

אלא יש להצמין בלימוד המוסר

להכניע את הגאווה הארורה ואת השיפא לכבוד

אז מבטלות מעליהם כל המריבות ומשיגים את השלום האמיתי

תודה רג שבא