למה רבי עקיבא היה משחק? | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום יזכה בזכות הנציב יום וזיכוי הרבים

להצליח בכל העניינים,

יזכה לשבת באוהלה של תורה,

הקדוש ברוך הוא יזכה אותו במשפט הקרוב בהצלחה גדולה, בלא פחד ואימה כלל וכלל. אמן.

אמן.

אמן.

כל רודפי האיש סיגוה בין המצרים.

חובה עלינו בימים אלה להתאבל על חורבן הבית,

ומצד שני צריכים להתחזק באמונה שלמה שהקדוש ברוך הוא עתיד להשיב שופטנו כבראשונה ולהחזיר

עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן.

אז טוב ללמוד מאמר חכמים על החורבן ועל הגאולה.

שנינו בגמרא במכות כד רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא

היו מהלכים בדרך

ושמעו קול המונה של רומי מפלטייה

שם של עיר

ושמעו את קול המונה בריחוק של 120 מיל ממרחק 120 קמ״ש.

התחילו

בוכים

ורבי עקיבא משחק.

אמרו לו מפני מטה משחק.

אמר להם למה אתם בוכים?

אמרו לו עובדי הכוכבים הללו

שמשתחווים לעצבים

ומקטרים לאלילים

יושבים בטח ובשקט

ואנו

בית אדום רגלי אלוהינו

שרוף באש

ולא נבכה.

אמר להם לכך אני משחק.

ומה לעוברי רצונו כך?

לעושה רצונו על אחת כמה וכמה.

מה היה פה?

הם הולכים ושומעים את ההמון,

הרומאים צוהלים, שמחים, שוקקים

ממרחק 120 קילומטר.

אז הם בוכים

והוא שוחק.

למה אתה צוחק?

הוא אומר לו, למה אתם בוכים?

אומרים לו, אלה עובדי כוכבים

משתחווים לאלילים והם יושבים בשקט, בשלווה,

ואנחנו בית המקדש שרוף באש ולא נבכה?

אמר להם, לכן אני צוחק.

אם לעוברי רצונו הרומאים

כך הם יושבים בשקט ובשלווה, הם עוברי רצונו

אז לעושה רצונו, לעם ישראל, על אחת כמה וכמה שיגמול לנו הקדוש-ברוך-הוא טובות וישועות.

זה מקרה אחד.

מקרה ב',

שוב פעם אחת היו עולים לירושלים.

כיוון שהגיעו להר-צופים,

קרעו בגדיהם.

כיוון שהגיעו להר-הבית,

ראו שועל

שהיה יוצא מבית קודשי הקודשים,

התחילו הם בוכים

ורבי עקיבא משחק.

אמרו לו, מפני מה אתה משחק?

אמר להם, מפני מה אתם בוכים?

אמרו לו,

מקום שכתוב בו, בקודש הקודשים, מזר הקרב יומת.

עכשיו נתקיים בו על הר-ציון ששמם,

שועלים הן לחובו.

במגילת אחד כתוב, הר-ציון ששמם,

ושועלים הן לחובו. זה חילול השם נוראי.

איך לא נבכה?

אמר להם, לכך אני משחק.

כתוב בישעיה חטא ב',

אומר הקב' ברוך הוא,

בעידה לי עדים נאמנים,

את אוריה כהן

ואת זכריהו

בן יברכיהו.

שני עדים נאמנים יש לקב' ברוך הוא אומר, אוריה כהן וזכריהו.

מה עניין אוריה אצל זכריה?

בעלו אוריה היה במקדש ראשון

וזכריה היה במקדש שני.

אלא, תלה כתוב את נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה.

מה כתוב באוריה?

בספר מיכה ג'

לכן בגללכם ציון שדה תחרש

וירושלים עין תהיה, תל חורבות,

בהר הבית לבמות יער.

זה כתוב בנבואת החורבן, מה יהיה?

בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים תהיה איים,

בהר הבית תהיה לבמות יער.

אבל בסכריה כתוב, זכריה ח' ד',

עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים.

נבואת נחמה.

אמר להם רבי עקיבא,

עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה,

הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה,

כיוון שהן קשורות זו בזו.

עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה,

אז בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת.

ובלשון הזה אמרו לו,

עקיבא ניחמתנו.

עקיבא ניחמתנו.

זה מעשה ב'.

מה מפרשים תמהים?

וכי יעלה על הדעת חלילה וחס

שרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע חשבו שמא לא תתקיים נבואת הנחמה של זכריה.

עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים והם בוכים שועלים מלכו בו.

הלוא ברור כי דבר השם יקום לעולם

והגאולה בוא תבוא.

אם כך, מה חידש להם רבי עקיבא שהוכיח להם שדברי הנביא זכריה ודאי יתקיימו?

זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה,

מה זה כפל הלשון?

עקיבא ניחמתנו.

עקיבא ניחמתנו.

כדי לבאר זאת

נקדים להביא את הכתוב בספר הקדוש תולדות יעקב יוסף

בשם הבעל שם טוב, זיכרונו לחיי העולם הבא.

ושם כתוב

ימצא בדין שורש של חסד,

נעשה כל חסד ונמתק הדין.

אז הבעל שם טוב אומר,

כל אדם

כשבעל עליו איזה דין

ימצא בדין, בעונש,

שורש של חסד.

דבר טוב בתוך

הדין.

ואם הוא מוצא בתוך הדין דבר טוב של חסד, נעשה כל חסד

ונמתק הדין.

העונש מתבטל.

על פי ביאור דבריו הקדושים

שבעל שם טוב, הקדוש,

לומדים ששורש מידת הדין

הוא בעצם חסד.

הדין,

העונש,

בעצם הוא חסד, הוא טובה.

שורש מידת הדין

הוא חסד.

שהרי אין הקדוש ברוך הוא מחניש אדם, חס ושלום, כנקמה,

אלא המטרה והתכלית של העונש

רק לטובת האדם,

להחזיר אותו למוטב

כדי למרק את עוונותיו.

כך כתוב, ידעת עם לבביך כי כאשר יאסר איש את בנו,

אדוני אלוהיך מייסריך.

המטרה היא לטובת הבן.

ומכיוון שכך,

משורש מידת הדין היא מידת החסד,

מוכרח שבתוך הדין,

בתוך העונש, טמון חסד, טמון טוב גמור.

רק מה? הוא בהסתר.

ולכן,

כאשר אדם מאמין בכך,

הוא מחפש,

וגם מוצא את החסד שטמון בתוך הדין, בתוך העונש,

הוא ממתיק מעליו את הדין

והופך את הדין לחסד,

הופך את העונש לטוב.

על פי זה מבאר התולדות,

את מה שמצינו בגמרא בתענית כא,

על נחום איש גם זו,

שהיה נוהג לומר על כל צרה גם זו לטובה.

ועל ידי זה נהפכו לו כל הצרות לחסדים.

והעניין הוא שנחום איש גם זו

בגודל אמונתו בשם ידבריו.

האמין באמונה שלמה

שמעת השם לא תצא רעות,

כמו שכתוב, מפי עדיון לא תצא הרעות והטוב.

הוא מצא וגילה

בכל מעשה של דין וצרה את החסד הגדול שטמון בו.

ועל ידי כך המתיק את הדין

והפך את הכל באמת, באמת, הכל לטובה.

זה שכתוב בגמרא ברכות ס'

תנא משמא דרבי עקיבא

לעולם יהיה אדם רגיל לומר

כל דעביד רחמנא לטו עביד.

רבי עקיבא היה מרגיל לומר

שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה, לטוב הוא עושה.

ועל ידי אמונה שלמה זו

ימצא אדם את החסד הטמון בתוך הדין.

ואז יומתק הדין שלו וייהפך לרחמים.

בעניין הזה אומר הקדושת הלוי

בפרשת חיי שרה

הנה ידוע שהשמאל

מסמל את מידת הדין

והימין מסמל את

מידת החסד.

לכן תמיד כשאדם שם

ידיים אחד על גבי השנייה ישים ימין

על השמאל.

החסד על הדין.

אז זאת אומרת, שמאל מסמל דין,

ימין מסמל חסד.

ובאמת המילה שמאל,

מה למדנו?

שבתוך הדין

השורש הוא חסד.

איפה זה? שמאל זה סין מ'

א' ל'.

א' ל' מה זה?

אל.

מה זה אל?

חסד.

בתוך הדין יש חסד.

חסד אל כל היום.

ולפי זה נבין גם את מה שמבואר בספרים הקדושים.

כי גם בשם אלוהים,

שידוע שהוא רומז על מידת הדין,

שתי האותיות הראשונות, אל.

אל זה חסד.

אז שוב פעם אנחנו רואים שבתוך הדין יש חסד.

בעיקר הדין בשם אלוהים

הוא בשלוש אותיות האחרונות.

אל זה החסד והם

זה הדין.

זה מה שאמר הקדוש ברוך הוא בקריעת ים סוף.

ואתה

הרם את מטיך ונטה את ידיך

על הים ובקעהו.

רמז לו הקדוש ברוך הוא.

תנטה את היד שלך על הים ותבקע אותו.

תכניע את האותיות הים,

אותיות הים.

שזה דין.

ואז מהשם אלוהים

שרומז לדין יתגלה השם אל.

אז אם אתה תיתן

בכוונה כזאת,

תפריד

את הדין וייצא האל, שהוא חסד גמור כדי להציל את בני ישראל.

על זה אמר דוד המלך, עליו השלום בהלל,

הים ראה בינוס,

הירדן יסוב לאחור.

הים ראה וינוס.

מה זה הים?

הם.

שלוש האותיות הם משם אלוהים,

שהן רומזות על הדין.

הים ראה וינוס. הוא ראה את המטה של משה רבנו.

וההים

נס

ונתבטא לדין.

בטעם,

כיוון שהירדן יסוב לאחור. מה זה ירדן?

ירד הדין.

ירדן, ירד הדין.

והוא סב לאחור.

נסוג אחורה,

ואז נתגלה החסד לישראל,

והם עברו בתוך הים ביבשה.

מי רמז לנו על זה?

בלעם הנביא,

בלעם הקוסם.

הוא אמר,

אל מוציאם ממצרים.

מי הוציא אותם ממצרים?

אל.

החסד.

אחרי שהפריד משה רבנו את ההים,

נשאר לנו אל.

אז מי יוציא אותם? החסד.

לכן בלעם אומר, אל. לא אלוקים, לא השם, לא זה.

אל הוציאם,

מוציאם ממצרים.

בני ישראל יצאו ממצרים על ידי שקרא להם הקדוש ברוך הוא את הים מהשם אלוהים,

ונשאר רק שם אל,

שם החסד, וכך יצאו ממצרים.

נחזור לשיחות שהיו בין רבי עקיבא לחבריו.

עכשיו נבין את העומק.

אין ספק שגם רבן גמליאל

ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע האמינו

באמונה שלמה שעתיד הקדוש ברוך הוא לגאול את ישראל.

אבל כשהם ראו במו עיניהם, במו עיניהם את גודל החורבן,

איך שועל יוצא מקודש הקודשים,

לא יכלו למצוא בתוך החשכות הגדולה, בהסתר הגדול, בכאב העצום,

שום נקודת אור,

שום חסד בתוך הדין כדי להמתיק אותו,

לא מצאו.

על כן נפל עליהם פחד ועצב גדולים,

לא רק מעצם החורבן,

אלא גם מזה שהם לא מוצאים שום שביב של אור וחסד בתוך החשכות הגדולה של החורבן.

ואם כך, לא רק שיש חורבן,

אלא אפשר אפילו תקווה לצאת מהגלות,

על ידי המתקת הדין.

אז הם לא מוצאים, לא מוצאים זה גרוע ביותר.

אולם רבי עקיבא,

שהוא היה תמיד אומר, כל דעביד רחמנא,

ניטב עביד, הוא ראה בכל דבר ששם עושה את הטוב.

זכה למצוא את החסד שבתוך הדין,

את נקודת האור בתוך ההסתר,

כשהוא ראה את השועל יוצא מבית קודשי הקודשים,

ובזה נתקיימה נבואתו,

של מי? של אוריה הנביא,

שאמר שועלים הלכו בו, הוא ראה,

הנה הנבואה מתקיימת,

באמת שועלים הלכו בו,

הולכים בתוך בית המקדש, יוצאים מקודש הקודשים,

התקיימה הנבואה הזאת,

אז הוא אמר עכשיו, ברור שחייבת לבוא הנבואה של זכריה,

והעידה לי עדים נאמנים,

את אוריה ואת זכריה, שניהם כרוכים.

אז עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים.

זאת אומרת, יאריכו ימים אלף שנה.

ישבו עוד זקנים וזקנות.

לכן היה מצחק על גודל החסד שטמון בתוך הדין.

לפי זה מבואר היטב.

מה שאמרו לו חבריו,

שרבי עקיבא כפל לשון?

עקיבא נחמתנו.

עקיבא נחמתנו.

מדובר בשתי נחמות.

נחמה אחת שזכו למצוא בתוך הגלות,

בהסתרת הפנים, נקודת אור,

שיכולים להיאחז בה ולהתחזק ממנה, שאם נתקיימה נבואת אוריה,

תתקיים נבואת זכריה.

נחמה שנייה,

שעל ידי זה הם יכולים כבר להמתיק את הדינים של הגלות, כי צריך להמתיק את הדין

בשביל שיהפוך הכל להיות חסד,

ולעורר את הגאולה השלמה שתבוא במהרה בימינו אמן ואמן.

וביחנניו ברגש יאמר

עושה הגדש ברוך הוא זכות ישראל,

וכוח רבו לתורו מצבוד שנה אמר אדונו וסלמה אן סבוייך בלתורו יהודים.