הרב אמנון יצחק בסיפור אישי... חובת צפייה!

- - - לא מוגה! - - - 

הרב שלי אומר, אתה צריך לצאת לחוץ-לארץ,

ואתה תדפוק בדלתות,

ואתה תגיד שאתה מציל נפשות ושייתנו כסף לתמוך בעניין.

אני הרב?

אני בחיים שלי לא ביקשתי כסף מבן-אדם.

אני יכול להיות רעב, לא אבקש מבן-אדם כסף.

אני אלך לחוץ-לארץ, לא יודע שפה, לא מכיר אנשים, דופק בדלת לאנשים, אומר, תביאי כסף?

על מה הוא יביא לי כסף?

אמר לי, ככה אתה צריך לעשות.

הלכתי להתייעץ עם כל מיני כאלה שמבינים.

אמרו לי, תשמע, יש כתובות, יש כתובות של אנשים שהם עשירים, שהם תורמים, שהם זה.

אתה תיסע ותלך וזה,

אבל אני לא מבין, לא יודע,

אין מה לעשות, כולם עוברים את זה, סע.

נסעתי.

את הביזיונות שאני קיבלתי,

לא יודע אם הרבה קיבלו.

אני הגעתי למקום שביום שישי,

לפני כניסת שבת, הבן-אדם שאירח אותי

זרק אותי מהבית.

לא אמר אין מקום, אמר צא החוצה.

למה היה לנו ויכוח על איזה דבר מסוים בחוץ-לארץ,

בלי שפה,

בצהריים יום שישי לפני שבת, צא החוצה.

אתם מאמינים לדבר כזה?

עכשיו, לאן אני הולך?

אמריקה.

כושים מלא.

מה זה?

היה לי מזל, היה לי פנקס.

בפנקס הזה היו כמה טלפונים של כאלה שלקחתי עוד מהארץ.

מנסה סתם, לא יודע מי הם בכלל.

הלו,

מר מנדלוביץ',

שלום,

מדבר על נצחן.

בוס, בוס,

מי זה אמנון יצחק?

אני מארץ-ישראל, הגעתי לפה, נתנו לי את הכתובת שלך בארץ, אני נתקעתי, אני פשוט פה נמצא במונסי,

ואין לי מקום, הבן-אדם שהייתי אצלו הוציא אותי, וזה,

אני לא יודע מה לעשות, לאן אני הולך?

אם הוא לא טורק לי את הטלפון,

אוי ואבוי.

אוי ואבוי, מה קורה?

הוא מקשיב לי, הוא שומע שאני שבור,

והוא אומר לי, שמע, יש בעיה, אבל אתה נמצא שם.

זה מרחק שעתיים נסיעה עד אלי. אתה יודע איך לנסוע? אמרתי לו, לא.

אתה יודע אנגלית? אמרתי לו, בקושי.

yes, no, no, yes, yes, no.

הוא אומר, אני אסביר לך,

ואני מקווה שתגיע.

לאן אני צריך להגיע? לברוקלין.

טוב, הוא נותן לי כתוב. ואיך אני אדע שאתה מחכה לי? הוא אומר, אני אחכה לך בתחנה.

ואיך אני אדע איך אתה נראה?

אז הוא מתאר. ואיך אתה נראה? ואנחנו מתארים אחד את השני.

אני עולה לאוטובוס, מקווה שזה היה נכון, נוסע. נוסע, נוסע, נוסע.

טוב,

יורד בברוקלין,

מחפש את הבן-אדם, אין אף אחד.

אין אף אחד.

נו, מה עושים עכשיו?

מה אתם אומרים? מה עושים עכשיו?

אין עם מי לדבר.

אין עם מי לדבר.

אחרי דקות ארוכות כמו נצח,

ניגש אליי בן-אדם ואומר לי, אתה אמנון יצחק?

אני אומר לו כן, אתה מנדלוביץ'?

הוא אומר לי כן. הוא אומר, בוא אחריי, נכנסתי לאוטו, נוסעים כמה רחובות, נכנסתי הביתה.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

אני הולך כמעט להקיא את המעין. בחיים שלי לא אכלתי דג מתוק.

בלידו עוד דג ורוד מתוק.

וחלה נתנו לי רק פרוסה אחת.

וואי וואי וואי. מה אני אגיד עכשיו? עכשיו אני רוצה,

איך אני אושיט את היד אני אקח חלה לפני כוח, רק הגיע להשתלט להם על האוכל?

מה אני עושה?

אז אני מחכה.

ולועס לאט-לאט-לאט.

לאט-לאט אולי יהיה המשך, אולי יביאו עוד משהו.

פתאום מגישים לנו שום עם שמן, קטוש.

אה, בסדר, מה זה?

אחר כך הביאו לי עוף

בלי תבלינים,

שוחה בתוך המרק.

סיוט.

אחרי זה הגיעה קצת סלט ביצים, או אורו עיניים.

זה אני מכיר, ביצים.

ביצים.

והעוגה והגלידה בסוף, חבל על הזמן.

טוב, נגמר הכול. הוא שר, אני מקשיב.

חברתי את היום, לילה, אני ישן.

בבוקר, מה מביאים לי לאכול בבוקר?

גפלטפיש.

והדג הוורות, עוד פעם.

והכל חוזר על עצמו.

יא וואי וואי, איזה עונש.

סעודה שלישית.

מביאים לי.

יפלטפיש דג ורות.

יא וואי וואי.

מי ביקש ממך בכלל לצאת לארץ?

מה אתה עושה פה, תגיד? מה אתה עושה פה?

לאיפה באת?

הרב אמר. הרב אמר, צריך להציל יהודים, תיסע.

טוב,

הוא ריחם עליי.

וסיפרתי לו את כל מה שאני עובר ומה אני עושה בארץ וזה וזה.

לקח אותי

לגיסו.

גיסו היה אדם עשיר מאוד.

אמר, בוא, אני אקח אותך לגיסי. אני לא עושה אף פעם דברים כאלה, אבל אני אקח אותך לגיסי.

מגיע על גיסי.

מגיעים.

אז הוא אומר לו, הבאתי את פלוני אלמוני, הוא עושה דברים כאלה וכאלה בארץ וזה ופה ושם,

ומצווה לעזור לו. וזה אומר, רק רגע, הולך, מביא פקט של דולרים כזה.

אבל מה?

דולר, דולר, דולר, דולר, דולר, דולר.

סינגלים, סינגלים. דולר, דולר, דולר, אלף דולר. חבילה ככה.

כל מה שצריך להתפתח, ככה.

אמרתי לו, לא רוצה כסף,

רוצה שתשמע אותי.

לא כסף,

תשמע אותי.

17 דקות דיברתי, לא אני, הנשמה שלי.

מה אפשר לעשות?

איך אפשר להציל יהודים? כמה השם נתן כוח להשפיע,

מדבר, מדבר 17 דקות.

הבן-אדם מקשיב בהלם,

אחרי 17 דקות הוא אומר לי,

אני נותן לך תרומה 30,000 דולר.

עכשיו אני נותן לך 10,000 דולר, בהמשך אני אתן לך עוד בשני תשלומים.

עם ה-10,000 דולר האלה התחיל ארגון שופך.

כמה זכויות יש לבן-אדם הזה שתרם את ה-10,000 דולר?

אתם שומעים?

כמה אנשים זכו בזכות ה-10,000 דולר? אם אני חוזר בלי כסף, אין מה לעשות,

נמשיך, הרצאה פה, הרצאה שם, זהו.

וככה זה הלך.

הגיעו ימים,

אחרי שנים,

שהיהודי היקר הזה, הלשינו עליו בארצות-הברית,

והוא נכנס לבית-סוהר שלוש שנים,

על מסים,

שם זה חמור מאוד.

והוא ירד מכל נכסיו.

הוא היה עשיר אדיר. אתם יודעים מה זה עשיר אדיר?

כשהיה בן-אדם שאמרו לו שהוא נכה

והוא לא יכול לגור בקומה שלישית,

הוא לא סידר לו מעלית,

הוא קנה לו דירה בקומת קרקע.

כזה איש.

הוא היה בן-אדם שהיו לו

מוצרי אלקטרוניקה הכי מפורסמים בארצות-הברית.

הוא היה מחזיק 300 עובדים.

ירד מנכסיו.

אשתו הגיעה לארץ ובכתה.

סיפרה לי

שאנשים לא אומרים להם שלום ברחוב, שחס ושלום לא יבקשו תרומה.

אין להם כסף לשלם טלפון.

עניים מרודים.

מלמעלה ירדו למטה.

אז מה את עושה כרגע? אני מחפשת איזו עצה, אולי אני אפתח

איזה עסק קטן או משהו כזה.

אמרתי לה, טוב,

הבאתי לך משהו,

זה שיהיה בשבילך,

מתי שיהיה לך תחזירי.

מה זה?

אמרתי לה, 10,000 דולר.

כמו שאתם זיכיתם אותנו להקים ארגון כזה, להציל את עם ישראל, אני מקווה שה-10,000 דולר האלה, יהיה בהם ברכה,

שתוכלו לחזור ליותר מהמעלה הראשונה שלכם.

עכשיו, ידעתי שהיא לא תרצה לקבל את זה כמתנה,

באתי לה הלוואה עם כוונה למתנה,

העיקר שהיא תיקח.

איך היא בכתה מאושר?

מכל האנשים שהם נתנו להם כסף,

אנשים שהתעשרו,

אנשים שהרוויחו מהם,

אף אחד לא עזר להם, שום הכרת הטוב,

שום כלום.

היא הייתה אומרת לי, אנשים עונים לטלפון, שומעים שזה אני,

אומרים, busy, busy, he's busy, הוא עסוק, הוא לא יכול לענות.

היו באים אצלה ומבקשים כסף, היו לוקחים מהבעל וגם היו לוקחים ממנה.

ואנשים כאלה שלקחו משני הכיוונים במשך שנים

לא היו מוכנים לענות לטלפון, כי הם ידעו שיבקשו מהם כסף.

לא כסף גדול, לאוכל.

כמה צריך להכיר טובה?

לא ויתרנו, המשכנו, סבלנו בזיונות. שנים, שנים, שנים של בזיונות.

שנים,

שנים,

שנים, שנים.

היום רואים אמנון יצחק, אוו, אמנון יצחק, אוו.

אם הייתם רואים אותי בהתחלה,

אוו, בהתחלה,

לא הייתם קנאים בי,

לא הייתם מאחלים לאף אחד מהמשפחה שלכם שיעבור מה שעברתי.

אבל עקשנות,

צריך להכיר טובה לקדוש ברוך הוא.

ניצלתי,

ניצלתי.

גילו לי שיש עולם הבא ואני יכול לזכות בו. ניצלתי.

אז לא מעניין אותי מכלום.

אני הולך להציל כמה שיותר בנים של הקדוש ברוך הוא.

ואני לא מסתפק במה שאני עושה.

וכל הזמן אני משתדל להמציא דרכים, אמצעים ופטנטים בשביל להגיע ליותר אנשים,

יותר מהר, יותר בקלות,

ושכולם יכירו את האמת.

מה אתם אומרים?

זה הכרת הטוב או לא?

כן או לא?

אבל זה עוד מעט מן המעט.

אין לנו מושג כמה יכולת שלנו לעשות.

אני לא מרגיש שאני עושה טובה.

הרי תשימו לב עכשיו למה שאני אומר.

כל מה שאני מצליח לעשות יותר,

אני נהיה בעל חוב בהכרת התודה לקדוש ברוך הוא יותר,

כי הוא נתן לי גם אפשרות לעשות הצלה גדולה.

אז נהייתי בעל חוב יותר. צריך להחזיר לו עכשיו בכפלי כפליים.

וככה זה הולך וגדל כל הזמן,

שההתחייבות הולכת וגדלה יותר ויותר.

ככה צריך כל בן-אדם להכיר. טובה לכל מי שהיטיב לו. ומי יותר מאשר אבינוש בשמים?

מי יותר מאשר אבינוש בשמים?

מסכימים עם מה שאני אומר או לא מסכימים?

מי?

מה גפילדפיש?

לא, לא. הוא לא רצה. הוא לא רצה יותר לתת לי,

ואני לא רציתי להחזיר לו.

פשוט לא רציתי לתת לו את מה שהוא נתן לי.

אבל בסך הכללי,

ככה אדם צריך לחיות.

ככה אדם צריך לחיות.

אדם צריך לחיות כל הזמן בתחושה,

אני חייב, חייב, חייב לבורא עולם.

חייב.

נתן לי חיים, נתן לי בריאות, נתן לי ילדים, נתן, נתן, חייב.

חייב להכיר לו טובה, חייב, חייב לעשות מה שרק אפשר.

ואם ניצלת,

על אחת כמה וכמה שאתה חייב.

אין גבול לחובה הזאת, אין גבול.

יש פה מישהו מהקהל שחושב שהוא לא חייב לקדוש-ברוך-הוא?

יש פה מישהו שחושב שהוא לא חייב לקדוש-ברוך-הוא?

כולם מרגישים שחייבים, אני מבין, נכון?

בואו ניתן לכם הזדמנות

להחזיר קצת לקדוש-ברוך-הוא.

מכספי המעשר שלכם, הוראת קבע

של שקל וחצי ביום,

50 שקלים,

20 תשלומים,

זה 1,000 שקל,

100 DVD שיחולקו חינם בשביל לקרב יהודים לאביהם שבשמים.

להכיר טובה, להבינו שבשמים על זה שאנחנו זכינו ונזכה גם את הבנים שלו, שיזכו.

מי מוכן, בעזרת השם יתברך, להכיר טובה לקדוש-ברוך-הוא ולעשות הוראת קבע כזאת? בבקשה, שירים את היער.

אשריכם, ישראל, שאתם זוכים להכיר טובה.