יום השנה כ"ה סיון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
דברים מרגשים בליל כ"ה בסיוון, יום פטירתו של הראשון לציון, הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. מילדותו כבן למקובל ענק, דרך שימוש חכמים והתמחותו בפסיקה "אליבא דהילכתא", ועד למהפכה הרוחנית הכבירה שחולל במסירות נפש ובמידת ענווה עילאית ששינתה את חייהם של אלפים והולידה ניסים גלויים.
פורסם בתאריך: 09.06.2026, 19:46 • מערכת שופר
יום השנה כה' סיון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, סרטון מתוך: ברכת "חכם הרזים" ומשמעותה: ריבוי הדעות בישראל, גדרי הברכה, ודמותו של תלמיד חכם לאור ההלכה והמעשה, דברים מרגשים בליל כ"ה בסיוון, יום פטירתו של הראשון לציון, הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. מילדותו כבן למקובל ענק, דרך שימוש חכמים והתמחותו בפסיקה "אליבא דהילכתא", ועד למהפכה הרוחנית הכבירה שחולל במסירות נפש ובמידת ענווה עילאית ששינתה את חייהם של אלפים והולידה ניסים גלויים.
- - -
הסוד של הסכין הישנה: המנהיג שלא פחד מאף אחד, דמותו החד-פעמית של חכם מרדכי אליהו זצ"ל, פסקן ענק ששילב גאונות מופלאה עם "שימוש חכמים" צמוד. הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל מדגיש כי לצד מאות אלפי לומדי התורה כיום, ישנו מחסור חמור בפוסקי הלכה בעלי שיעור קומה, שיודעים לפתור סוגיות מורכבות בכל חלקי התורה – החושים העדינים בבדיקת סכיני שחיטה ועד לפסקי דיינות סבוכים. לצד גדלותו התורנית, מתוארת מהפכת הענק שהוביל לקירוב רחוקים והקמת מאות כוללים ותלמודי תורה. המנוח עמד כצוק איתן, ללא מורא פוליטי, מתוך אהבת ישראל וארץ ישראל עצומה.
[סדרת שיעורים בהלכה מאת הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל כל הזכויות שמורות לבנו הרב עובדיה יוסף שליט"א, ניתן להשיג את כל השיעורים בארדיסק 1 כמות של 100GB בטל' 0548410780]
- - -
אורו של פוסק הדור: ליל פטירתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זיע"א מפי הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל, לצפיה לחץ כאן או בוידאו המצורף
הלילה, ליל פטירתו של הראשון לציון, הרב מרדכי צמח בן מזל, היה ליל כ"ה בסיוון. אתם הכרתם את הרב, הרב היה כאן גם במקום הקדוש הזה (בית המדרש "חזון יעקב" ירושלים) כמה וכמה פעמים. הרב כבר בגיל תשע (9) התייתם מאביו הגדול, אביו הגדול היה מקובל ענק בחוכמת הקבלה, הרב סלמאן אליהו. הרב למד אצל רבנו יוסף חיים, בעל הבן איש חי, שהיה גם קרוב משפחה שלו, והחכם גדל פה בירושלים עיר הקודש, גדל בין ברכי תלמידי חכמים, כל ימיו עסק בתורה, למד ולימד והרביץ תורה לרבים.
אנחנו רואים מהפך שיש בקרב אוכלוסייה מסוימת. אותם האנשים, לפני שהכירו את חכם מרדכי, היו האנשים האלה במדרון. ירידה. הנשים שלהם לא היו מכסות את הראש, לא היו גורבות גרביים. הילדים שלהם היו תמיד מתקלקלים, ממלכתי דתי ומטה, ולאט לאט היו מתרחקים. הנשים שלהם היו לובשות... לא שמלה, אלא כתפיות, משהו דומה ל... וכן על זה הדרך. בא החכם וקירב את אותם האנשים לאבינו שבשמים. אתה רואה שם קבוצה גדולה מאוד של אנשים, שנעשו בני תורה. הנשים שלהם היום מכסות את הראש, גורבות גרביים. גם הגברים שינו את שמם, לשונם, מלבושיהם. אתה רואה אותם היום, כולם מזוקנים, עמלים בתורה, לומדים תורה, אוהבים את התורה ולומדיה.
זה לא נוצר ברגע אחד (1). אתה לוחץ על איזה כפתור, ואחרי שתי (2) דקות האדם הזה משנה את כל אורח החיים, מחנך את הבנים שלו בתלמודי תורה וכן הלאה. כל זה היה פרי עמלו של הרב. אנחנו מרוכזים עם הג'מאעה שלנו. מרוכזים כאן בשכונת הבוכרים. החברים, ברוך השם "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיה ס, כא) בין כה, כולם יראי שמים, בן כה. אז אתה מלמד גם גמרא, גם הלכה, תזכה למצוות. הרב חיפש ומצא את האפיק הזה כדי לקרב את אותם האנשים. עשה והצליח.
היו הרבה שניסו לפני הרב. גם מחכמי האשכנזים וגם מחכמי הספרדים. ולא הצליחו עם אותם האנשים לא היה להם סיעתא דשמיא. היחיד שהיה לו את הסיעתא דשמיא, לקרב את אותם האנשים עשה והצליח הרב שעשה את הדברים מתוך אהבת ישראל! ובמסירות נפש!!
הרב היה פסקן ממדרגה ראשונה כשהיית מביא לו שאלה כשהוא היה אומר "מותר" או "אסור" היה אומר את הדברים בצורה מדויקת היה קֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה! (ע"פ שופטים כ, טז) כל חייו, כל ימיו לא רק למד תורה אלא למד את התורה כולה לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. יש הרבה אנשים שלומדים הלכות היום "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף" (בראשית מט, כב) רבו לומדי התורה לא מזמן היה מספר שנתנו משרד החינוך אמרו יש היום בארץ מאה חמישים אלף (150,000) בני ישיבות! כן ירבו!! 150 אלף שלומדים תורה זה מספר יפה! מספר מדהים!!
אבל תבדוק מה לומדים האנשים האלה? לא כולם לומדים את הגמרא ואת ההלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, הרבה מהם לומדים טוב! תענוג לראות אותם איך לומדים, אבל לא מגיעים לתחנה הסופית, הרב כל ימיו היה לומד לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, גם כשהיה מלמד יש לו את הכולל "דרכי הוראה" שנמצא ב: "קרית משה" אותם האברכים גם כן הרב הדריך אותם לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא.
וכדי להגיע לדבר הזה לא מספיק שהאדם ילמד לבד אלא הגמרא מלמדת אותנו אדם שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים - עדיין הוא לא נחשב לתלמיד חכם! אלא צריך שיהיה משמש תלמידי חכמים.
תשאל את האנשים: מה זה לשמש תלמידי חכמים?
אז עונה לך האדם הזה: אני כל בוקר בא לבית כנסת "בורוכוב" בשעה תשע (09:00) אני מביא לחכם כוס קפה אני כל יום מביא לחכם כוס תה.
אני לא מזלזל! זה דבר חשוב מאוד אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה' (אבות ג, יז) בלי תה החכם לא יוכל להגיד את השיעור אני לא אומר שזה לא טוב. אבל רבותינו לא התכוונו במילה הזו "לשמש תלמידי חכמים" על הקפה והתה והעוגות, אלא רבותינו התכוונו כך, כדי שיהיה לאדם הזה את היכולת לפסוק הלכה למעשה, יכולת הפסיקה יכולה להיות רק אם הוא יעשה את ההתמחות אצל אותם גדולי הדור אצל אותם הרבנים ואז הוא ידע לפסוק.
למה הדבר דומה? אדם שהוא למד רפואה את כל המבחנים עבר בהצטיינות למד גמר הנה יש לו תעודה מישהו ייתן לו להיכנס לחדר הניתוחים?! מישהו ייתן לו להיות רופא בפועל?! – לא! למה לא?
תגיד: הוא למד! הנה יש לו תעודה הצטיינות.
התשובה היא: צריך לדעת איך ליישם את הדברים האלה, צריך שיעבור התמחות, בלועזית קוראים לזה: סטאג' אז אם האדם הזה עבר שנה של התמחות או בעורך דין או ברפואה או בדברים אחרים הוא למד את הפרקטיקה איך לבצע את הדברים רק אז הוא יכול להיות גם רופא בפועל, הא לאו הכי? – לא!
להבדיל אלף אלפי (10,000) הבדלות קל וחומר גם בלימוד התורה, אדם שלמד מסכת נדרים למד גם את כל הלכות נדרים פתח את השולחן הערוך למד מסימן ר"ג עד סימן רל"ט הכל בסדר נבחן הנה יש לו כאן את התעודה הכל מאה אחוז (100%) שוב עדיין הוא לא יכול להתיר נדרים צריך להיות מושלם לא רק מבחינת הידע "זה אומר כך וזה אומר כך..." אלא גם יראה את הביצוע, היה צמוד יחד עם החכם הוא ראה איך החכם מבצע את הדברים מתי כן אפשר לעשות התרה? מתי לא? כשהוא היה צמוד עם החכם וראה "הלכה למעשה" זה נקרא "שימוש תלמידי חכמים" ורק אז האדם הזה נקרא "פסקן" שיוכל לפסוק הלכה למעשה.
היום כמו שאמרתי יש הרבה לומדים תורה! אבל הגמרא מלמדת אותנו "אלף (1,000) נכנסים לבית המדרש! – אחד (1) יוצא מורה הוראה!' אולי יש מתוך המאה החמישים אלף אולי יש מאה חמישים (150) שהם פסקנים שיודעים להלכה למעשה.
הרב היה לו את המזל את הזכות הוא היה צמוד עם אותם גדולי הדור שהיו בדור הקודם גם חכמי הספרדים גם חכמי האשכנזים ומהם הוא ינק את שיטת הפסיקה את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה.
היו גדולי הדור מרוכזים בעיקר מסביב לישיבת "פורת יוסף" אז לא היו הרבה ישיבות בארץ היתה רק ישיבה אחת ויחידה בכל ארץ ישראל שקראו לה ישיבת "פורת יוסף" אלה שלמדו שם היה להם ממי ללמוד, ראש הישיבה בראש ובראשונה היה הגאון רבי עזרא עטיא "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) היה ענק בתורה אבל היה גם פסקן ממדרגה ראשונה! היה בקיא בכל מקצועות התורה "אורח חיים" ו: "יורה דעה", "אבן העזר" ו: "חושן משפט" אבל היה פסקן!
והיית שואל אותו שאלה והיה יכול להתחיל מהגמרא עד אחרוני האחרונים ולפי כללי ההוראה היה מנווט והיה אומר לך איך צריכה להיות ההלכה.
היו שם בישיבה גם הגאון רבי יעקב עדס, האבא של חכם יהודה ועוד רבנים גדולים גדולי תורה שהוא היה צמוד אליהם ומהם למד גם את דרכי הפסיקה.
בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה לפני שמונים (80) שנה שבעים (70) שנה הייתה שם ספרייה מלאה ספרים! של הגאון רבי אליהו מני, גם ספרים וגם כתבי יד ולכן היו הרבה מחכמי אשכנזים שהיו באים לישיבה בשביל לעיין באותם הספרים כי לא היו הספרים האלה במקום אחר, כגון; הגאון הרב אפישטיין, הרב דוד יונגרייז שלימים הוא היה אב בית דין של הבד"ץ "עדה החרדית" והיו באים לשם ושוב הרב היה לו קשר איתם וגם מהם ראה מה הם אומרים מה הם פוסקים.
הרב של שכונת "בית ישראל" הרב שמשון אהרן פולונסקי גם כן היה מורה הוראה מובהק ושוב הרב היה צמוד איתם, גם כשהיה דיין בבית דין האזורי התחיל בבאר שבע אחר כך בירושלים אחרי זה בבית דין הגדול הוא ישב יחד עם ייבדל לחיים הרב אלישיב שוב, הוא ישב עם אותם גדולי התורה וראה איך הם פוסקים ומהם הוא קיבל את הדרך את המסלול והיה פסקן ממדרגה ראשונה!
הרב היה לו השקפה שכיוון שהוא היה נצר ליוצאי בבל ממילא אותם יוצאי בבל חייבים ללכת בלכתחילה כדעת ה: "בן איש חי" כמעט כל הפסקים שלו כמו הבן איש חי, יש דברים בודדים שהרב מעיז לשנות הרב שינה מדברי הבן איש חי אבל בדרך כלל הרב היה צמוד אליו, אבל לא כל התורה כולה כתב לנו רבנו יוסף חיים, בפרט אבן העזר, חושן משפט שם הרב כתב מעט מאוד באופן יחסי, שם אתה צריך לשחות בים האוקיינוס, האוקיינוס של התורה! כדי לדעת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ושם אתה רואה את הגדלות של החכם איך היה מנווט בכל דבר ודבר.
דווקא באחרונה בשנים האחרונות הוציאו כמה כרכים ספרי הלכה "שאלות ותשובות מאמר מרדכי" שני (2) חלקים ועוד, שם אתה רואה איך שהרב היה דן בכל שאלה ושאלה בצורה יסודית, הוא היה מגיע למסקנה קֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא (ע"פ שופטים כ, טז).
הייתי ילד התפללתי יחד עם האבא (הרב עובדיה יוסף זצ"ל) בבית כנסת "מוסיוף" ושם התפלל איתנו חכם מרדכי, זה היה בתקופה של פסח, אחרי שגמרנו את התפילה אז האבא פנה לחכם מרדכי אמר לו: "כבודו לומד הרבה בישיבה הכל בסדר אבל יש כאן בית כנסת "דוידוף" רוצים חכם שיגיד להם דברי תורה אחרי המנחה"
והרב אמר לו בהתחלה: "קשה לי אני עסוק"
אז האבא לא ויתר לו איך אומרים תפס אותו מהגרון אמר לו: "אין מישהו אחר אתה יכול ללכת לשם להאיר להם את העיניים להגיד להם דברי הלכה" אז החכם הסכים, כמה שנים הרב היה מלמד שם קראו לזה אחר כך "משמרות כהונה" בית הכנסת שם בדוידוף, אבל שנים רבות אחרי שאבא פנה אליו הוא היה מלמד שם מרביץ שמה תורה אז היה עשרים (20) וכמה הרב היה צעיר מאוד לימים! היה בן עשרים וכמה, זה היה אחד המקומות הראשונים שהוא התחיל ללמד, אחר כך הוא המשיך גם במקומות אחרים.
אבל רוב האנשים שמעו אותו הרבה באגדה אבל כוחו של הרב היה יותר ויותר, פי כמה, דווקא בענייני הלכה. מדי יום ביומו הרב היה פוסק מאות פסקי הלכה לשואלים, אם זה פנים אל פנים, אם זה דרך הטלפון וכיוצא בזה, מכל קצוות תבל היו שואלים אותו כדי לדעת את הדרך אשר נלך בה "וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שמות יח, כ).
הרב היה לו סיעתא דשמיא! ולא מעט זכה לסיעתא דשמיא הזו בזכות המידות הטובות שהיו לו!! היה קֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה, "והשם עמו" (מלכים-ב יח, ז) – 'שהלכה כמותו!' כל זה בא כשאדם יש בו את הענווה. אדם שהוא גס רוח - לא יזכה לדברים הללו!
אנחנו יודעים על בית הלל, שמה שלוש (3) שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים "הלכה כמותנו!" והללו אומרים "הלכה כמותנו!". הגמרא בעירובין י"ג מסיימת: "עד שיצאה בת קול ואמרה: "הלכה כבית הלל!" ולמה? לא רק שהם היו מרובים, אלא שהיו גם ענוותנים. ולא עוד, אלא שהיו מקדימים דברי בית שמאי לדבריהם וכו'. זאת אומרת, הסיעתא דשמיא להגיע לאסוקי שמעתתא אילבא דהלכתא, כשאדם מתנהג בענווה.
אתה רואה אצל דוד המלך שאמר "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" (תהלים כב, ז) ולכן זכה דוד המלך "והשם עמו" (מלכים-ב יח, ז) – 'שהלכה כמותו בכל מקום!'.
הרב המלאך המגיד שהיה למרן (רבי יוסף קארו זיע"א) סיפר לו: "היו שלושה (3) בעולם שהיה להם את הזכות לכתוב ולחבר ספר "בית יוסף" כמו שמרן עשה. ולמה מרן זכה והקדים אותם ועשה? - בזכות הענווה שהייתה למרן!". אלה דברי המלאך המגיד שגילה למרן בזכות מה הוא זכה לדברים הללו.
כך גם הרב היה ענוותן ולא היה חס על הכבוד האישי שלו. אני ראיתי מעשה שאדם מסוים פגע מאוד ברב. תמיד היה נגדו, היה לו איזה שיגעון מסוים, ולימים אותו האדם, בתו חלתה ב: "מחלה" הייתה בת כמה חודשים והיה לה סרטן לא עלינו. אותו אדם היה קרוב לחכם בן ציון (הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל). הוא הלך לחכם בן ציון וסיפר לו את הכול, מה הרופאים אומרים וכולי.
חכם בן ציון מיד אמר לו, אמר לו: "אתה פגעת בפלוני, לך תבקש ממנו מחילה!".
אחרי שהלך אותו אדם, היתה תפילה לרפואת אותה הילדה, וחכם בן ציון לנו אמר, אמר: "אין סיכויים שהילדה הזאת תהיה בריאה! לפי דברי הרופאים, למה שתתייסר?! למה שנתפלל עליה "שתחיה עוד שנה" ויהיה לה עוד שנה ייסורים?! עדיף לשתוק..." זה מה שהיה הדיאגנוזה של חכם בן ציון. אפילו הכי, אנשים באו והתפללו.
אותו אדם הלך לחכם, דפק בדלת של הראשון לציון. החכם הופתע לראות אותו "כן, מה אתה רוצה?"
סיפר לו דברים כהווייתם: "פגעתי בך, עשיתי כך, עשיתי כך, חכם בן ציון אמר לי כך וכך. באתי לבקש מחילה וסליחה וכפרה!".
טוב, מיד החכם מחל לו!!!
אדם אחר יגיד לו "בתנאי כזה, בתנאי אחר, אתה פגעת בי ברבים? - אז תבקש מחילה ברבים! תגיד ברדיו, תגיד בטלוויזיה..." הרב לא עשה שום תנאי, שום דבר. מיד מחל לו.
לא רק זה, הרב אמר לו מיד: "מי שבירך אימותינו, שרה ורבקה..." עשה מיד "מי שבירך" לאותה ילדה. אותה ילדה, ברוך השם, נשארה בחיים כנגד כל הסיכויים, נגד כל ההשערות של הרופאים. היום היא אימא לחמישה (5) ילדים "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף" (בראשית מט, כב) אתה רואה נס! לא לפי הטבע, אבל כשהחכם שהיתה בו מידת הענווה "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקׇם לָךְ" (איוב כב, כח) ולכן אותה הילדה זכתה בזכות הדבר הזה שהאבא שלה ידע "להוריד את הראש" כמו שאומרים, הלך לחכם, וחכם כשהתפלל עליה תפילתו התקבלה ברחמים וברצון לפני בורא עולם.
היום אין לנו את החכם, הפסדנו את החכם "סעו המה למנוחות, עזבו אותנו לאנחות...!" אבל הרב השאיר לנו מורשה, יש לנו את הספרים, הספרים האלה מאירים את העיניים. גם אדם שהוא לא הולך לפי הבן איש חי, אדם יכול ללכת גם לפי מרן או פוסקים אחרים, אבל את היסודות, יסודות של דרכי הפסיקה, אתה יכול לשאוב מזה. לעשות את השימוש תלמידי חכמים, מה שנקרא סטאג', את הדבר הזה אתה יכול לעשות לא רק בתורה שבעל פה, גם דרך התורה שבכתב. כשאתה לומד שמה תשובה באותו ספר, לא רק שאתה יודע את הסיכום בהלכה זו מותר או אסור. (אלא) למה? מדוע הוא מגיע למסקנה, מותר או אסור? אתה רואה את כללי ההוראה שהרב נכנס בתוך אותה התשובה, וזה יכול להאיר את העיניים גם בדברים אחרים.
- - -
ב"ה ניתן להשיג במשרדי 'שופר' את הספרים 'מאמר מרדכי' - לכתבה לחץ כאן.


