ברכת: "הטוב והמיטיב" וכן על ט"ו באב

א. מקור ברכת המזון וחלוקת הברכות

חיוב מן התורה: ברכת המזון היא הברכה היחידה שהחובה לברכה היא מדאורייתא (על פי הפסוק " וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ" דברים ח, י). 

תיקון הברכות על ידי מנהיגי האומה:

ברכת הזן: נתקנה על ידי משה רבינו ע"ה כשהורד המן במדבר. 

ברכת הארץ ("נודה לך"): נתקנה על ידי יהושע בן נון ע"ה בכניסה לארץ ישראל. 

ברכת "בונה ירושלים": חציה הראשון נתקן על ידי דוד המלך ע"ה, וחציה השני ("על הבית הגדול והקדוש") הוסיף שלמה המלך ע"ה עם בניין בית המקדש (שיבנה במהרה אמן). 

ברכת "הטוב והמיטיב": הברכה הרביעית, שהיא תקנה מדרבנן מבית דינו של רבן גמליאל ביבנה. 

ב. סיפור חורבן ביתר ונס הרוגי ביתר

נפילת ביתר: העיר ביתר (שנפלה 52 שנה לאחר חורבן בית שני, לתפ"ץ, בט"ו באב) הייתה עיר עצומה ומפוארת ובה מיליוני יהודים. היא חרבה בעקבות סכסוך שפרץ סביב מנהג מקומי (גדיעת עץ שנטע ללידת בן/בת לצורך החופה) שנפגע על ידי חיל הקיסר ("על שקא דריספק חרבה ביתר"). 

ביזוי הגופות: אדריאנוס הקיסר סירב לקבור את הנהרגים והציב את גופותיהם כגדר סביב כרמו הענקי (18 על 18 מיל) במשך 7 שנים. 

הנס הגדול: במשך כל 7 השנים הללו, הגופות לא הרקיבו ולא הסריחו. 

מקור הנס והסיבה לעונש:

למה לא הרקיבו? חז"ל הקדושים זיע"א דורשים את הפסוק "וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" (משלי יד, ל) בתוך העיר ביתר הייתה אחדות ואהבת חינם ולא הייתה קנאה, ולכן גופותיהם לא הרקיבו. 

למה חרבה ביתר? למרות האחדות הפנימית, אנשי ביתר שמחו לאידה של ירושלים בעת חורבנה (בשל סכסוכים ממוניים מול חכמי ירושלים), ולא התאבלו על המקדש. 

תקנת הברכה: רבן גמליאל ובית דינו ביבנה פדו את הגופות בממון רב והביאום לקבורה. על כך תיקנו את ברכת "הטוב והמיטיב": 

"הטוב" – על שהגופות לא הרקיבו. 

"המיטיב" – על שניתנו בסופו של דבר לקבורה. 

ג. הקשר בין חורבן ביתר לברכת המזון

ברכת המזון בנויה לפי סדר הבניין והשתלשלות האומה: מן -> ארץ ישראל -> מלכות דוד ובניין המקדש. 

חכמים ז"ל הסמיכו את הברכה הרביעית כדי להזכיר את חורבן האומה בגלות (שיאה בנפילת ביתר), ולהדגיש שהקב"ה שומר על עמו ועושה עמם נסים גם בתוך הגלות הקשה. בנוסף, הברכה כוללת ציפייה לגאולה השלמה ("הוא ייטיב לנו...") שתבוא בזכות הסרת שנאת החינם. 

ד. ט"ו באב – יום ההודאה הלאומי

הרוגי ביתר הובאו לקבורה ביום ט"ו באב. 

להלן פירוט ששת (6) הטעמים המובאים בגמרא לקביעת ט"ו באב כיום טוב: 

1. הובאו הרוגי ביתר לקבורה. 

2. הותר שבט בנימין לבוא בקהל (לאחר מעשה פילגש בגבעה). 

3. הותרו השבטים להתחתן זה בזה (ביטול איסור נחלת הבנות). 

4. כלו מתי מדבר (נפסקה מיתת דור המדבר) וחזר הדיבור המאיר למשה. 

5. פסקו לכרות עצים למערכה (והתפנה זמן מוגבר ללימוד תורה). 

6. סולקו שומרי ירבעם בן נבט והותר לעלות לרגל לירושלים. 

המכנה המשותף: המילה ט"ו בגימטריא היא "הוֹדָה". זהו יום הודאה כללי על נסים, ישועות והתרבות הדירות והשידוכים בישראל. 

ה. מהות ההודאה והכרת הטוב

הודאה שלמה: נלמדת מאימנו לאה ע"ה שקראה לבנה "יהודה" ("הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'" בראשית כט, לה) הודאה אמיתית נובעת מההכרה שהאדם קיבל מהקב"ה יותר ממה שמגיע לו. 

משם נגזר השם "יהודים" – עַם שמהותו היא להכיר בטובתו של הבורא ולהודות לו. 

הכרת הטוב צריכה להתחיל גם בין אדם לחברו (לחנווני, לדוור וכד') כדי להגיע להכרת הטוב כלפי שמים. 

ו. חלק מעשי וקריאה לפעולה 

אקטואליה וחיזוק: אזהרה מפני שנאת חינם ועין רעה בדורנו, והדגשת התלות בהשגחה אלוהית בכל אירועי הביטחון והזמן. 

קמפיין גיוס תרומות ל"שופר" ארגון להפצת יהדות ע.ר.: בסיום הדרשה מוצג קמפיין לגיוס כספים להקמת קומפלקס מרכזי בירושלים (בית כנסת, בית מדרש וישיבה), תוך הנעת הציבור להשתתפות בתרומות, רכישת "מטרים" בירושלים או התגייסות כ"שגרירים". (קליפ קמפיין גיוס המונים).

3. מסר מרכזי

שנאת חינם מול אהבת חינם: שנאת חינם מחריבה; אהבת חינם ואחדות מגינות ומצילות מריקבון ומכיליון. 

ברכת המזון: אינה רק הודאה על האוכל, אלא סיפור שלם על היסטוריית עם ישראל, גורלו, וההשגחה הרצופה עליו בגלות ובגאולה. 

כוחה של תודה: מי שמודה להשי"ת מתוך לב שמח והכרה בחסדיו, זוכה לישועות ולתוספת טובה. 

[סגולת השמחה...]

להרצאה המלאה, אשקלון - הטוב והמטיב 26.08.2024 לחץ כאן או בוידאו המצורף