סיקור שבת מברכין פרשת ראה במחיצת הרב שליט"א בירושלים

סיקור שבת קודש פרשת "ראה" - מברכין (של חודש אלול ה'תשפ"ו) 

השבת החלה באור יקרות כאשר החלו אמרות יקרות מפי כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א מפניו שהקרינו שמחה לסובבים שהקשיבו בהשתוקקות לדבריו המתוקים, אחר החלו בתפילת המנחה וקריאת "שיר השירים" בניגון ותפילת ערבית כמנהג והלכו כולם לביתם לסעוד את סעודת ליל שבת קודש... בשעה 2 לפנות בוקר! ירושלים ישינה, אך "ירושלים של מעלה" אינה יודעת מה זה לילה, שבת זו זמן של התעלות ומכל השכונה המונה כמה עשרות אלפי תושבים - נהרו ההתלמידים לשמוע את דבר ה', לאחר ברכות השחר השיעור החל והתלמידים שותים בצמא את דברי התורה!

סמוך לעלות השחר יוצאים המאזינים המרותקים, לענג את השבת במיני מגדים עבור השלמת מאה (100) ברכות שבכל יום ומיד מתחילה התפילה - תפילת הנץ של שבת מלכתא.

וכאן, לאחר התפילה ... שקט! אין פוצה פה ומצפצף והרב פותח בסיפור בניחוח אידישאי... יהודי מכובד שהגיע לבית הרפואה 'תל השומר' שומע להפתעתו קריאה כשהוא מסובב את ראשו הוא מגלה שצוות בית החולים קורא לו, הם ביקשוהו להתלוות אליהם לעבר מיטתו של גלמוד כבן 70 שאינם מצליחים לחלץ מפיו שמץ מידע על עצמו מוצאו ועברו "אולי אתה תצליח?" אמרו אחיות בית החולים ליהודי, טוב! לחסד, הוא לא יסרב והוא ניגש למיטה של הזקן ושואלו "יש לכם ילדים?" - "לא" יוצאת הקריאה מפי הזקן ללא שטרח להפנות ראשו לעבר השואל

"אשה יש לך?" ממשיך הלה ומנסה - "לא" שוב פעם, לפני שמיודענו עליו נסובה הסיפור החליט ללכת, הוא שמע "יש לי רק ספר תהילים!... רק ספר תהילים!!" ודמעה ירדה מעיני הזקן "אוי ... דוד, דוד היית כזה ילד מתוק" הגלמוד השתנק מבכי "דִּינֵי מָמוֹנוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה. גְּזֵלוֹת וְחַבָּלוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה..." (סנהדרין א, א) ככה היית מנגן את הגמרא בכזו מתיקות! כמה היית אוהב שאמא הייתה שרה לך את המילים "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת השם..." (תהלים כז, ד) אוי דויד'ל" האחיות היו בדממה מוחלטת! "היית כזה ילד יפה, עיניים כחולות שער זהוב, בגיל 7 כבר ידעת על פה מספר סדרים משניות!! ובגיל 10 כבר כמה מסכתות בגמרא, אוי דויד'ל!!" 

והזקן המשיך "יום אחד אני ואמא הלכנו לבית חולים בעקבות ממצאים חריגים רח"ל אבל אמא נשארה שם לשלש חודשים! שלש חודשים בהם התפללת וגמרת את כל ספר התהילים לרפואתה!! ואז צלצל הטלפון אמא הייתה על הקו כבר שלוש חודשים לא דיברת עמה ושאלת בקול המתוק שלך "אמא! מתי את חוזרת הביתה?" – איני יודעת ילדי!" "תבטיחי לי שתחזרי הביתה!" ואמא הבטיחה.

ההבטחה "התקיימה" כעבור שבועות מספר אבל באלונקה של החברה קדישא...!! אמא כבר לא הייתה בחיים" בשלב זה הסובבים הרגישו גוש על הלב המאיים להתפרץ! והגלמוד ממשיך "דוּוִיד, אתה כבר לא היית אותו דוד... הרגש אצלך נעלם כששמעת על פטירת אמך! ואפילו בהלוויה לא הורדת דמעה בודדת!! מאז הגיע דוד אחר; כבר לא למדת! ועשית שטויות!! וכשהערתי לך על כך, לא התייחסת ורק אחרי מכות אמרת "שהנך הולך ללמוד ואתה מבטיח שלא לעשות שטויות!"... כשגיליתי אותך בגיל 15 על אופנוע בשבת!!! (רח"ל) עמדתי מול האופנוע באופן מסוכן שתעצור, ומתוך כאב עצור של אבא אלמן אמרתי לך "איך אתה משקר לי?! הרי הבטחת לי!"

ואילו אתה ענית "גם אמא הבטיחה לי שתחזור ולא חזרה!!" 

לא יכולתי יותר ומרוב צער אמרתי לך "אתה כבר לא הבן שלי"!

כאן הזקן לא יכל והשתנק בבכיו... 

לאחר כמה דקות המשיך "אבל התשובה שלך היתה מעל לכל דמיון: - "ואני כבר לא הבן שלך! "ונסעת מהמקום... עמדתי כמה דקות מסומר למקומי והרהורי חרטה כבשו את ליבי רציתי לאמר לך "שטעיתי! והנני מתחרט!! וששנינו גלמודים... ובמקום לעזור אחד לשני..." "דויד'ל!... דויד'ל!!..." שאג הזקן "אילו רק יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה, היתה לך אמא שכל כך תמכה בך! וכשהיא נפטרה גם אבא לא השארתי לך... דויד דויד..."

הסובבים דמעו בשומעם את וידויו של הזקן "הלכת עם גויה!! ה' ישמור! והבאת לי 'מתנה' 5 גוים משוקצים... (רח"ל) הצלחת מאוד בביזנ'ס ושמעתי שנהיית יהלומן מאוד מצליח! אבל דוד המתוק מהחיידר "דִּינֵי מָמוֹנוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה..." כבר לא אשמע ממך! "אַחַת שָׁאַלְתִּי.." כבר לא תשיר לי... דוד'ל שלי! "אַיֶּכָּה"?!?! (בראשית ג, ט).

לאחר סיפור מסמר השיער שנשמע מפי הגלמוד, לפתע הזקן ניסה בכל כוחו לקום וביקש כאחוז טירוף "תביאו לי טלפון! אני רוצה לדבר עם דוד שלי" בקשתו מולאה מיידית ובידים רוטטות מהתרגשות הקיש 001 קידומת של ארצות הברית 212 למנהטן את חמשת הספרות האחרונות מיודעינו כבר לא יכל לשכוח... צליל ממתינה בעבר השני של הגלובוס...

דיוויד היהלומן המצליח באמצע לעשות את עסקת חייו, אך בדיוק עכשיו הרהורים מוזרים עולים לו לראש; "אתמול הגויה קראה לו "יהודון!" והיום הלקוח שלו... אבל מה זה משנה?! מחר יום ההולדת של הגויה... וזה עתה סיים בטלפון לבצע את עסקת חייו!! לכבוד יום ההולדת של הגויה השיג יהלום עם אור טבעי חזק בצבע ירקרק במחיר מצחיק של שלושים אלף דולר (30,000$) כאשר שוויו האמיתי עומד על מעל מליון (1,000,000)!!!"

ובחזרה לישראל... השעה 12:03 חצות לילה הזקן מקיש שוב את הקידומות ובמקש האחרון - נשמתו עלתה למרום! האחות השלימה את המספר, בצד השני של הקו, דיוויד מתבשר שאביו נפטר וההלוויה תצא בעוד 24 שעות שעון ישראל בחצות. והשיחה התנתקה. דיודוי מהורהר עכשיו גורם שלישי ביממה האחרונה מזכירה לו שהינו יהודי!!

הוא החליט להתעלם וליסוע הביתה לחגוג את היום הולדת ולאחר שעה מצא את עצמו ב... נמל התעופה עולה על מטוס לישראל, בחליפה יוקרתית שמנמן ומתנשא הגיע דוד להלוויה כאשר אינו מבין מה לו ולכאן?! לפתע, אל מיודענו מספר הסיפור, פונה דיוויד ושואל: "מה? אז מה הוא אמר ברגעים האחרונים? הוא למד גמרא?"

"לא רציתי לענות" אומר היהודי "בגלל הטון..." אז פטרתיהו ב"לא" ותו לא, - "אז מה? משניות?" המשיך דיוויד להקניט - "לא" התאפקתי עדיין... - "בתהילים?" כאן כבר לא עניתי, דיוויד הביט בתיעוב למיטת אביו והתקרב בשביל לבעוט בו - מיד קפצו עליו אנשי החברה קדישא והרחיקוהו מהאזור...

כשהיה במרחק ניכר ניגשתי אליו ואמרתי לו שגם "שמע ישראל" הוא לא אמר לפני שנפטר! דיוויד נראה מופתע! - "הוא דיבר עליך! ורק עליך!! באהבה שאין כמותה!!! ויותר מכך הדבר האחרון שלו עלי אדמות היה להתקשר אליך - אבל היית בשיחה ממתינה..." 

"באיזה שעה זה היה?" דיוויד נהיה ענייני לפתע - "ב-12:01 חצות" דיוויד פתח את הסלולרי ועיניו כמו יצאו מחוריהם, לפתע בלי שום התראה מוקדמת הוציא דיוויד מחליפתו קופסא שמורה במיוחד! פתח אותה, הנוכחים הביטו בהשתאות על האבן המיוחדת הירוקה שהאירה באור טבעי אבל דיוויד/דויד'ל זרק על הרצפה והחל לנסות לשבור "בגלל הגויה שלא שווה כלום והאבן הזו הפסדתי שיחה עם אבא?!" כאן כבר פרץ מדוד סכר דמעות

ואז בשלב זה הרב אמנון אמר בקול חנוק מהתרגשות: "אבא שבשמים! אבינו מלכנו מתקשר אלינו!! אבל אנו בשיחה ממתינה?! על הבלי עולם הזה!!! "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ה, ב) אבל אנחנו ישנים...!!!"

האווירה הייתה מחושמלת! היה נדמה אף כי המזגנים מתביישים להישמע, הרב בבגדי השבת מול תלמידיו ישב, ולא פחות ולא יותר... הוא בכה!!! כמה דקות ישב הרב כשנייר הטישו מכסה את עיניו מנסה שלא לפגום בקדושת השבת אבל... "איפה דויד'ל?!" איפה אנחנו? אבא מתקשר...

השיעור הסתיים כאשר התלמידים יצאו מלווים את הרב שליט"א עם המסר העמוק לחודש אלול

בשירת "ישמחו במלכותך"... המסורתית הילכו לעבר בית הרב כאשר מידי פעם ניגשים תושבי שכונת בית וגן בירושת"ו ומנשקים את ידי הרב שמאציל עליהם מברכותיו

בכניסה לבית הרב נאמרים על ידי ילדי החמד הי"ו חידושים מתוקים ולאחר מכן הולכים איש איש לסעוד את סעודתו

השעה 4 בצהרי שבת קודש ובשיעור הנוסף החל הרב פותח ומספר בגילוי לב ששאלו אחד מן התלמידים: "מדוע בכה?" וענהו: שבאמצע רצה כבר לבכות! הרי אבא כל הזמן מתקשר אלינו!! ואנחנו?!... רח"ל!!"

בהמשך השיעור הרב הזכיר שמילת עמל"ק זה ר"ת של התירוצים שמשתמש בהן היצה"ר והם; "ע'ייף... מ'חר... ל'א יכול... ק'שה לי..."

לאחר השיעור ותפילת מנחה התלוו אל הרב המוני תלמידיו שכתרו ושוב צעדו לעבר ביתו כשהפעם על יד בית הרב המבוגרים נתבקשו להציע מחידושיהם ונציג שנים מן החידושים; 

הראשון הינו: מדוע בפרשיות הקללות הפרשה לא מתחלקת לעולים רבים בקללות עצמם ואילו הברכות כן? וענה: שכן כתוב "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהלים צא, ט) הרי שהקב"ה נמצא בצרה יחד עם האדם ואם יעלו עולים לתורה באמצע הקללות נמצא כי הקב"ה מקבל באמצע מלא ברכות (של העולים לתורה) והעולים רק קללות ולכן רק עולה אחד. 

החידוש הנוסף שהוצג שם, מתוך מעל עשרה חידושים! היה כך, שעמלק שהוזכר בשיעור של הרב שזה ר"ת כנ"ל כתוב בפסוק "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כה, יט) אז "תִּמְחֶה" יכול להיות ר"ת ת'קום מ'יד ח'ייב ה'יום... וכל מילה כנגד מילה במילת "עֲמָלֵק"; ע'ייף - ת'קום, מ'חר - מ'יד, ל'א יכול - ח'ייב, ק'שה - ה'יום = טענה ליצר הרע: שרק היום! ליום אחד!! וזה לא כ"כ קשה!! וכן נאמר "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" (דברים ז, יא) ודרשו חז"ל הקדושים זיע"א: "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" ומחר לקבל שכרם (עירובין כב, א)

משבת קודש נפלאה זו שאבנו מלא חפנים יראת שמים אמיתית לקראת אלול וימים נוראים הבעל"ט

נ.ב.

בספר סדר הזמנים לרה"ק מוולבאר'ז (רבי יששכר דוב בעריש הכהן טורנהיים זצ"ל) כתב ששבת מברכין אלול כולל בתוכו; ראש השנה, יום הכיפורים וימים הנוראים והמליץ על כך את הפסוק "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג, ח) "אַרְיֵה" ר"ת; אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענה רבה.

לסיום נזכיר את דברי הרב אורי יצחק שליט"א מבנייני האומה אלול תשפ"ד (13.09.2024 למנינם) ארי"ה ר"ת; ה'רב ר'בינו א'מנון י'צחק וכן אמר על הפסוק "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ" (עמוס ג, ו) = ארגון 'שופר' מגיע לעיר (ירושלים) והעיר לא תיהפך לחרדית?!

שיהיה לכל בית ישראל כתיבה וחתימה טובה!!!