קרית ים - קרית ים - תיקון המידות מביא הגאולה
תאריך פרסום: 10.01.2017
בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב יהיה לרפואת שרה בת חנה. רפואה וזרע קודש לאופיר בן שרה וענת בת ירדנה. ולרפואת הודיה בת בת-שבע, לרפואת הודיה בת-שבע בת ענת, ותהילה חנה בת ענת. הערב גם יהיה לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.
המצב לא טוב. איך שאנחנו נראים כעת מבחינה ביטחונית- מדינית והעולה על כולנו מבחינה רוחנית. אז באו נעמוד קצת מתוך פרשת השבוע על המצב שבו אנו נמצאים.
הרב יעקב גלינסקי זצ"ל, כותב: זכורני אני כגודל הדכדוך והמורך שהיה בראשית הקיץ בשנת תשכ"ו. ערב מחמת ששת הימים. הרודן המצרי סגר את מצרי טירן, השבית את הנמל הדרומי, גרש את חיילי האו"ם מרצועת סיני, וכרת ברית מלחמה עם הבוקים והירדנים. ראש הממשלה גמגם בנאום לאומה, הרמטכ"ל קיבל התמוטטות עצבים. אווירת נכאים. ואז בארבע שעות הושמד כל מערך המטוסים של האויב, בששה ימים נכבשו חצי איי סיני, הגדה המערבית והגולן. בבת אחת נסק מצב הרוח לגבהים. איזו הצלחה! איזה ניצחון. התקשר הגאון רבי יעקב איד לשטיין שליט"א, רבה של רמת השרון, והזמין את הרב יעקב גלינסקי לתת דרשה , כי יש שם שיכון של אנשי צבא קבע, והם עורכים כנס הודיה בבית הכנסת. פתחתי ואמרתי: כי סבורים אתם שהייתה זו מלחמת הבזק הראשונה בעם ישראל? מישהו מכם מהקהל הקדוש שנמצא כאן, מכיר מלחמת בזק יותר מוצלחת מזאת שהייתה בעם ישראל? ככה הם ענו לו. ואז הוא אמר להם: שמעון ולוי היו נערים בני 12 ו-14. פשטו על שכם והרגו 24 אלף איש. ושבו את הנשים והטף ואת כל הרכוש. כעבור עשרות שנים, מוסר יעקב אבינו ליוסף את שכם במתנה. ושם אכן קבור יוסף. ומדוע? כי שכם הייתה שייכת לו. ליעקב אבינו. ועליה הוא אמר: "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי". וזה תמוה. וכי הוא לקח? הרי שמעון ולוי הם כבשו אותה. ושלהם היא לכאורה. דבר שני: היא בחרב נכבשה. ולא בקשר היורה למרחוק. אז איך הוא אומר "בחרבי ובקשתי".כאילו החרב שלו והקשת שלו הם שכבשו את שכם. אלא, מעיין בתרגום יראה שהתרגום "בחרבי ובקשתי" זה: "בצלותי ובעותי בתפילתי ובבקשתי". זאת אומרת, "אשר לקחתי מיד האמורי", שהיו בשכם, מה "לקחתי"? את העיר שכם. איך? "בתפילתי ובבקשתי".
פירש הרב מבריסק מה ההבדל בין תפילה לבקשה: התפילה הקבועה שאדם מתפלל באופן קבוע היא נמשלת לחרב. חרב היא חדה ובכח מועט היא פועלת. אבל בקשה היא פרטית. היא נמשלת לקשת. הפעולה תלויה בכח ובמיומנות של היורה. זה צריך למרחק. צריך להיות מיומן. כך גם אמרו חכמים שואלא בתרא קט"ז: מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים. מה חכמים לא ידעו שיש רופא? חכמים אמרו בעצמם שאסור לדור בעיר שאין בה רופא. אז מי שיש לו חולה בתוך ביו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים. למה? כי יש לו זכות הרבים. שנאמר.. יש פסוק על זה במפורש במשלי ט"ז: "חמת מלך מלאכי מוות ואיש חכם יכפרנה". "חמת מלך" זה מלכו של עולם, שולח מלאכי מוות. יש גזרה על בן אדם, מה אומר שלמה המלך יעשה? "ואיש חכם יכפרנה". אז ילך אצל חכם שיבקש עליו רחמים. וכמו שמצינו בברכות ל"ד. רבן גמליאל שיגר שני תלמידים חכמים לרבי חנינה בן דוסא שיתפלל על בנו שחלה. ורבן גמליאל היה ענק בתורה. גדול דור. אבל הזכויות של רבי חנינה בן דוסא היו מרובות. הוא היה קורב אצל הקב"ה. מצינו גם במלאכים א' שירבעם שלח את אשתו לאחיה השילוני שיתפלל על בנו. ומצינו גם במלכים ב' שבן הדד שלח לאלישע הנביא בחוליו. אז רואים שגם אומות העולם ידעו שאצל החכם היהודי אפשר להיוושע. וכתב "המשך חוכמה": זה שאמר דוד המלך "שמע ה' תחנתי". זו הבקשה הפרטית שצריכה כוונה מרובה ותחינה, כדי לשמוע אותה. "ה' תפילתי קח", זו התפילה הקבועה שאינה צריכה כוונה כל כך. זהו שאמר יעקב אבינו ליוסף. גם לנו הוא אמר: כי סבורים אתם ששמעון ולוי כבשו את שכם? תפילתי ובקשתי הביאו את הניצחון.
יהושע לחם בעמלק והכריע אותו לפי חרב. כיצד? הכתוב מגלה לנו: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל. ויהיה ידיו אמונה". שהיה מרים משה רבנו את ידיו בתפילה, היה גובר ישראל. וידיו היו אמונה. הוא לא נתעייף. היה מחזיק את ידיו כל זה ועומד בתפילה על ישראל בשעה שהם נלחמים. פירש רש"י: "ויהיו ידי משה באמונה פרוסות השמיימה בתפילה נאמנה ונכונה". וכך גוברים על האויב. אם סומכים רק על מטוסים וטנקים, הישועה לא תבוא. יש גזרה משמים אם מנצחים או לא מנצחים. וצריכים השתדלות גדולה. לכן כל מלחמה בישראל היו שואלים באורים ותומים. היו שואלים בסנהדרין. היו מבררים לפני. לא בשביל לדעת את יחסי הכוחות. האם יש מספיק זכויות לעם ישראל לנצח או אין להם. במלחמת מדיין גייס משה רבנו אלף למטה, אלף למטה. "וישלח אותם משה אלף למטה לצבא". שמעו שלוש פעמים "אלף". ואמרו במדרש: שגייס אלף למלחמה, אלף משמרים את הכלים. מה שנקרא אצלנו היום "מפקדה", ואלף לתפילה מכל שבט. שואל הרב גלינסקי: למלחמה יש צורך בלוחמים, יש צורך גם בשומרים על כלים. חיילי העורף. אבל לתפילה? שיתפללו כל ישראל. למה צריך אלף כנגד אלף. אלף לוחמים ואיתם אלף מתפללים. אין ספק שכל ישראל התפללו. והתוצאה מוכיחה. 12 אלף איש גברו על כל מדיין. הרגו כל זכר, שבו רבבות ולא נפקד ממנו איש. לא נפל אחד מישראל. אבל מה ביקשו מאיתנו שהמתפללים נחשבים כחיילים הלוחמים בקרב. והניצחון בזכותם. זה תורה.
וכך מספר התלמוד ירושלמי בתענית פ"ד: שלוש שנים ומחצה צר אדריאנוס כשר על ביתר במרד בר כוזיבא. הוא הנקרא בר כוכבא. מרד בר כוכבא. והיה רבי אליעזר המודעי יושב על שק ועל האפר ומתפלל בכל ים ואומר: "ריבון כל העולמים, אל תשב בדין היום. אל תשב בדין היום". שלוש שנים וחצי שנים הצליח למנוע רבי אליעזר המודעי על ידי תעניות ושק ותפילות מהקב"ה לתת ביד האויב לכבוש את ביתר. נואש אדריאנוס. ביקש להסיר את המצור. אמר לו כותי אחד: "אל תלך. אראה מה לעשות ואמסור לידך את העיר". עלה כותי דרך מכילת הביוב של העיר, חדר פנימה לתוך העיר ומצא את רבי אליעזר המודעי מתפלל. עשה עצמו כלוחש באוזנו. כדי שיראו כולם שהכותי הזה מדבר על האוזן של גדול בישראל. ראהו בני העיר והביאו לבר כוזיבא. אמר לו: "מה לחשת לו?". אמר לו הכותי: "אם הוא אמר לך, יהרגני אדריאנוס. ואם לא אמר לך, אהרג על ידיך. מוטב שהוא יהרגני ולא אתה. אגלה לך: רבי אליעזר המודעי אמר לי שהוא מוכן להסגיר את העיר". הורה בר כוזיבא להביא את רבי אליעזר המודעי. שאל אותו: "מה אמר לך הכותי הזה?". "לא אמר דבר". בעוצם דבקותו בתפילה לא שמע מילה מה הוא מדבר. "ומה אמרת לו?". "לא אמרתי לו דבר". בעט בו בר כוזיבא ומת. רבי אליעזר המודעי. מיד נלכדה ביתר ונהרג בר כוזיבא. ונהרגו שמה, לפי מאן דאמר במדרש 8 מיליון יהודים. הדם של ההרוגים הלך שלושה מילים ונכנס בתוך הכנרת. בצווארי הסוסים היו שותתים מנהרות הדם. צווארי הסוסים. ואדריאנוס עשה כשר בסוף מהגופות של הנהרגים והנרצחים והנטבחים, גדר. 18 מיל על 18 מיל, בגובה שלוש אמות. רק מהגופות. והתפאר על הניצחון הגדול שלו. מתי התחיל הניצחון? שהפסיק להתפלל רבי אליעזר המודעי. מי החזיק את העיר כל הזמן? התפילה של הצדיק. ובר כוכבא היה חזק מאוד. אבל לא הועיל. שיש גזרה מי שיכול להפר אותה, לכפר עליה זה רק צדיק. על זה אנחנו אומרים: "הטוב והמיטב" בברכת המזון. "הטוב" שלא הסריחו. במשך שלוש שנים הם היו ככה. כגדר של עצמות. "הטוב" של הסריחו ו"המטיב" שניתנו לקבורה בסוף. כי אותו קיסר מת, החליף אותו קיסר אחר ונתן אותם לקבורה בסופו של דבר. הנה כי כן, אנו רואים כי לא בחיל ולא בכח אלא תפילה היא שעזרה והועילה.
הרבי מקלויזנבורג זצ"ל, היה בשעתו באושוויץ. הוא נלקח למחנה המוות לפנות את הריסות גטו וורשה שנחרב במרד עד היסוד. זכה והגיע לארץ ישראל ונפגש עם ראש הממשלה לוי אשכול. אמר לו: "רצוני שתודה לי שמצבה של מדינת ישראל כיום גרוע יותר ממצב גטו וורשה לפני המרד". כי מי שלא מבין, אני מזכיר את זה כמה פעמים, אנחנו נמצאים היום בגטו הכי גדול. מוקפים מאותו מיליונים שונאים והים. אז הוא ביקש ממנו שיודה לו על זה. וראש הממשלה ענה לו: "הלא תבין שאסור לי להודות בכך". אילו היה מרד הייאוש של גטו וורשה מצליח, והרי לא היה שום סיכוי שהוא יצליח והוא באמת לא הצליח, היה זה נס. קומץ של אלף לוחמים מול צבא גרמני. ואם מלחמת שש הימים הצליחה אז ברור שזה נס. אם שרדנו ממלחמת יום הכיפורים, ששר הבטחון המהולל הפטיר: "הגענו לחורבן בית שלישי", ודאי שזה נס. הכנו גנים ציבוריים בתל אביב כבתי קברות. לאלפים שימותו. אז צריך לדעת ולהודיע שאנחנו ציריכם להוקיר כל הזמן את רבי אליעזר המודעי שנמצא בקרבנו תמיד. אם לא היה בקרבנו רבי אליעזר המודעי בכל דור ודור, אוי ואוי מה היה מצבנו! הרי כל רגע רוצים להדליק אותו. להדליק את המזרח התיכון כבר הדליקו. השרפה מסביב, כמו שאמרתי תמיד, אנחנו על חבית נפט. זה כל רגע יכול להתפוצץ זה שעדיין לא קרה, זה נס מתמשך שאין כדוגמתו. ולכן, צריך להוקיר את התורה של לומדיה ואת התפילות של כל אלה שעוסקים בתורה וברוחניות. כי בלעדיהם אין לנו זכות קיום בכלל. "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" "אם לא בריתי", זו התורה הקדושה שהוגים בה יום ולילה. אז גם את חוקות השמים והארץ, כל העולם הזה, איני מקיים אותו, מחזיר אותו לתוהו ובוהו.
אז אנחנו חיים בנס זה ברור. אבל אנחנו גם רוצים גאולה. די! נמאס! 2000 שנות גלות אחרונות. ועוד לפני כן גלויות. וממצרים 4,000 שנה גלויות. די! רוצים לראות בבניין בית שלישי ואחרון וכל הנבואות הטובות של הניבאים שיתגשמו. אז בואו תשמעו מה קרה בפרשה של השבוע:
"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה. והתחיל לומר דברים אחרים. יעקב אבינו רוצה לגלות לבנים שלו מתי יהיה הקץ, איך יהיה הקץ, כל מה שקשור לקץ. ופתאום נסתלקה ממנו שכנה ולא יכל להגיד. והתחיל לומר דברים אחרים. במדרש משמע הפך: שנתגלתה לו שכינה. שכך אמרו: משל לאוהבו של מלך שהיה נפנה מן העולם והיו בנים סובבים את מיטתו. אמר להם: "בואו ואגלה לכם סודותיו של המלך". תלה עיניו והביט במלך. אמר להם: "היו זהרים בכבודו של מלך". זה המדרש. אוהב של מלך שהכיר את המלך טוב מאוד עומד למות, אומר לבניו בואו אגלה לכם סודות של המלך, ופתאום ראה את המלך והמלך אמר להם: "תשמעו, מה שאני אומר לכם כרגע זה תהיו זהירים בכבודו של מלך". כך יעקב אבינו תלה עיניו וראה שכינה עומדת על גבה, אמר להם: היו זהירים בכבודו של הקב"ה. כלומר, הבין שאין זה לרצונו של הקב"ה שידעו מתי יהיה הקץ. אלא, שיחכו לו בכל יום שיבוא. גם הצפייה, אם אנחנו מצפים כל יום, זה מיסודות האמונה. ולכן, החל בדברים אחרים. אבל אחרי זה הוא המשיך ואמר: "הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו לישראל אביכם". וכתבו רבותינו ש"יקבצו" זה רמז לקיבוץ גלויות. שעם ישראל יקובץ לארצו באחרית הימים. וכן בשפתי חכמים כתוב: "ונפוצות יהודה יקבץ". בישעיה. ובצפניה כתוב: "ונדחה אקבץ". אז הוא אומר להם: "הקבצו ושמעו בני יעקב. ושמעו אל ישראל אביכם". זאת אומרת איך יהיה קיבוץ גלויות? איך תבוא הגאולה? יש להבין: אם ראה את המלך עומד על גביו והבין שאין זה לרצונו, א הוא ממשיך לדבר בנושא הזה? ומשהמשיך השאלה, מה אמר למעשה? איפה גילוי הקץ? לא המשיך והמשיך ואיך המשיך?
אומר הרב יעקב גלינסקי: הידיעה חשובה. במדרש אמרו: שני בני אדם נגלה להם הקץ. וחזר ונתכסה מהם. מי אלה השניים? אתם זוכרים? יעקב ודניאל. שנאמר בדניאל י"ב: "ועתה דניאל סתום את הדברים וחתום". המשך הפסוק: "ועתה דניאל סתום את הדברים וחתום הספר עד עת קץ ישוטטו רבים ותרבה הדעת". יעקב ידע את הקץ ונסתם ממנו שנאמר: "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". ואחרי זה המשיך ואמר: "ראובן בכורי אתה".משמע: מדברי המדרש שאפילו לדניאל לא נודע הקץ. והלא גלוי וידוע שהקץ מבואר בספר דניאל וגדולי הדורות עיינו בו לחשב. אבל מצד שני הלא זמנים שנקבו גדולי הדורות חלפו ועברו. ככה הקץ שחישב אותו רבנו סעדיה גאון, והרמב"ן, ורבנו בחייה ואברבנאל, ובשאלות תשובות חת"ם סופר, המלבי"ם. כל אלה חישבו את הקץ ואמרו מתי יהיה. ורש"י כתב שרב סעדיה חישב את הקץ וכשעברנו נודע כי טעה במדרשיו. כי ניתן לדרוש כך וניתן לדרוש כך. והבא אחריו יתור וידרוש בדרך אחרת. ראינו שהדברים הסתומים והחתומים בספר דניאל יכולים להתפרש בדרכים שונות. בתחילה ידע דניאל את הפירוש הנכון, וחזר ונתכסה ממנו. זהו מה שנאמר: "לסתום את הדברים ואחתום את הספר עד עת קץ. ואז ישוטטו רבים ותרבה הדעת". אז יובנו למפרע דברי הכתוב איך הם מתפרשים על נכונה על זמן הגאולה. אז עד כאן פירשנו את הפשט של הדברים. עכשיו אנחנו נעמיק קצת:
כתוב בפסוק במיכה הנביא: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". עכשיו בקרוב שתבוא הגאלה, אנחנו נראה ניסים ונפלאות כימי מצרים. עשר המכות, קריעת ים סוף, כל הדברים הבומבסטיים שהיו אז יחזרו ובגדול. זה הבטחה אלוקית. יש הקבלה בין הגאולה העתידה לגאולת מצרים. וגם בעניין חישוב הקץ. גם. מראש נגזר במצרים: "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם 400 שנה". אז לכאורה כתוב בדיוק כמה זמן תהיה הגלות 400 שנה. ואמרו: בשעה שבא משה ואמר לישראל: "בחודש הזה אתם נגאלים". אמרו לו: "משה רבנו, איך אנו נגאלים ועדיין אין בידינו אלא 210 שנה?". צריך להיות 400. נותרו עוד 190. אמר להם: "הואיל והקב"ה חפץ בגאולתכם, אינו מביט בחשבונותיכם". "אלא קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", אלו החשבונות והקיצים. הרי שלפי הפשט של הפסוק היו צריכים להיות 400 שנה במצרים. אבל המקרא מתפרש גם בדרכים אחרות. האם הכוונה 400 שנה מברית בין הבתרים, שהקב"ה דיבר עם אברהם אבינו בברית בין הבתרים? כפי שסברו בני אפרים. שהם יצאו 30 שנה לפני שיצאו בני ישראל ממצרים. כי לפי החשבון שלהם הארבע מאות שנה מתחיל מברית בין הבתרים ואכן, אילו זכו היו יוצאים כבר אז. והייתה גאולה. מה הראייה? שבעוד שעבד לא היה יכול לצאת ממצרים, בגלל הכשפים של המצרים שסגרו על מצרים לגמרי, הצליחו לצאת בני אפרים. אבל מי שלא זכו לא היו ראויים לגאולה. מצד עצמם. כיוון שלא זכו נהרגו בידי אנשי גת. או שהכוונה ארבעה מאות שנים מלידת יצחק. ואז אכן כן יצאו לפי החשבון הזה. כמו שאומרים: הקב"ה חישב את הקץ. כמה זה קץ? 190. תוריד מהארבע מאות 190, 210. וזה באמת מתי שמשה בא ואמר להם שיוצאים החודש. אז הם אמרו לו: "איך? יש עוד 190 שנה". אבל הקב"ה חישב את הקץ. מה עשה הקב"ה? הכביד את עולם של ישראל, שחייבו אותם לעבוד גם בלילות. ממילא זה נחשב לעוד יום. וככה קיצר להם את השהות. אז זאת אומרת, גם על פי הפשט יכול להתפרש אפילו פסוק מפורש בכמה דרכים. אז זה היה בגאולה הראשונה- גאולת מצרים.
עכשיו אנחנו מחכים לגאולה האחרונה. אותו הדבר. מה אותו הדבר? בכוונה נכתבו תחילה דברים בספר דניאל. כדי שאם יזכו יתפרשו באופן הקרוב, ואם לאו, חלילה תדחה הגאולה. כל התאריכים שהביאו גדולי הדורות שהזכרתי קודם, כולם היו תאריכי אמת לגאולה. וכולם מונחים בפסוקים בדניאל. אבל כיוון שהדור לא היה ראוי, הזמן היה ראוי, הדור לא היה ראוי, אז היא נדחתה, הגאולה, לתאריך הבא. ובכל פעם שמתקרב עת הקץ, עומדים הצדיקים בתפילה ולעומתם מתעורר קטרוג מצד הסיטרא אחרא, כי היא יודעת שבבוא הגאולה יקיץ קיצה, הקב"ה ישחט לשטן ויבטלו מן העולם, אז לכן הסיטרא אחרא מתגברת דווקא בעיתים האלה להדחות את ישראל. להפיל אותם. וכשגובר הקטרוג ונידחת הגאולה, גורם קטרוג ל"עידנא דריתחא", רחמנא ליצלן, ומביא צרות נוראות.
כך היה בשנת ת"ח-ת"ט. אתם יודעים מה זה שנת ת"ח-ת"ט? הגזרות שהיו של חמלניצקי, ימח שמו וזכרו, שהקוזכים נלחמו נגד הברית, הפולנית הליטאית באוקראינה, ועשו טבח ופוגרומים ביהודים. אז זה נקרא גזרות ת"ח-ת"ט. אבל אותו זמן, אותה שנה, באותה שנה, היה צריך לבוא הגאולה. והיה לזה סימוכין בזוהר הקדוש. מהכתוב בספר ויקרא ט"ז. כתוב: "בזאת יבוא אהרון אל הקודש". מה "בזאת"? זאת זה ת"ח. בזאת ת"ח. נכון? אתם יודים חשבון? "תב","זן" ו"אלף" זה "חית". ת"ח. "בזאת" הכוונה בת"ח יבוא אהרון אל הקודש. פירושו תבוא הגאולה. ואהרון יוכל לבוא אל בית המקדש. אבל מה קרה? העם לא היה ראוי.
עוד פסוק כתוב שם: "בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחוזתו". אומר הזוהר הקדוש. עוד פעם: "בשנת היובל הזאת...", "זאת" אמרנו זה ת"ח, "תשובו איש אל אחוזתו". קיבוץ גלויות. ומשלא זכו? פרעו פרעות ת"ח-ת"ט. ומחו המוני קהילות מעל פני האדמה. ולפני כן, היה רמז נוסף: "ברון יחד כוכבי בוקר". פסוק באיוב ל"ח. "ברון"- זה שנת רנ"ב. מה קרה אז? זו הייתה שנה מסוגלת לגאולה, ובמקום זה היה לנו גירוש ספרד. ולפני כן, זה הייתה גאולה של שנת תתנ"ו וכתוב: "גאולה תתנו לארץ". הפסוק אומר בויקרא כ"ה: "גאולה תתנו לארץ"- שבשנת תתנ"ו הייתה צריכה לבוא גאולה. ומה קרה שלא היו ראויים ישראל לקבל את הגאולה? זה היה שנת מסעות הצלב ונהרות הדם. ובספר "איגרת לקץ הימין" מובא בשם המקובלים: ששנת ת"ש תהיה שנת הגאולה. ומה פרץ באותה שנה, בת"ש, שהייתה ראויה לבוא הגאולה? מלחמת העולם הנוראה. וידוע שאחד מהגדולים שעורר על שנת תש"ג, זו הייתה שנת ההריגות היותר גדולות בשואה הנוראה. אז כבר אמרו בשם אחד מהגדולים, כל אחד מגדולי הדורות שהצביע על קץ מסוים, ראה את אור הגאולה יורד ממרום וחישב אמתי יגיע אלינו ומצא לכך סימוכין באותו ספר. דניאל. גם בפסוקים וגם במאמרים של חכמים זכרונם לברכה. אבל לא הביא בחשבון שבמך אותו זמן הידרדרנו פלאים. וכשהאור כבר הגיע אלינו לא מצאנו. כמו אתמול מי ששמע את הדרשה שאמרתי, שמצלמים אדם בראש השנה ובאים לתת לו את המזונות ולא מזהים אם זה אותו בן אדם.
אז למדנו פה שהגאולה תלויה בשני גורמים: בזמן המסוגל לה. צריך להיות זמן שהוא באמת מסוגל. ומצד שני, במוכנות שלנו לקבל אותה. והלא ברור אילו יעקב אבינו מוסר לבניו סוד הגאולה, היה מוסר אותו במילים סתומות שיכולות להפרש במועדים שונים, כפי זכויותינו. וכפי שאמרו אילו זכו עם ישראל היה משה רבנו כבר מלך המשיח. ועוד אמרו: אילו זכו ישראל היה שלמה המלך מלך המשיח. ועוד אמרו: אילו זכו, חזקיה היה מלך המשיח. ועוד. זאת אומרת, אין בעיה איפה תהיה נשמת משיח, אצל מי. הבעיה היא אם הדור ראוי. אז מי מעכב אותו? אנחנו. עד שנגלה עליו מלך מלכי המלכים, על יעקב אבינו, והבין שבמקום לגלות מסתורין של מלך, מוטב שיאמר לבניו שיהיו ראויים ואז תהיה הגאולה בהקדם. אז במקום מה שרצה יעקב אבינו לגלות את הקץ, את התאריך, התאריך לא יועיל, לא יספיק. כי אם הם לא היו ראויים מה זה יועיל? אז ידעו תאריך ויתכזבו. למה? כי הם לא היו ראויים. אז יפקד עליהם חלילה רעה במקום. ואז מה יגידו? שיעקב אבינו טעה והטעה? חלילה! אז מה עשה? שהבין זאת יעקב אבינו... תקשיבו טוב איזה עומק של דברים מה הוא עשה. לכן פתח בתוכחה לשפר את המידות של הבנים שלו. במה תלויה הגאולה? בתיקון המידות שלנו ובתשובה. לכן, דיבר על "פחז כמים אל תותר". ראובן ושמעון הוא מדבר עליהם שמעון ולוי "כלי חמס מכרותיהם". מדבר על הפחזות, על הבהילות והמהירות של ראובן. על הכעס שיש לשמעון ולוי. והם צריכים לתקן את זה. ועל הכל הוא שיבח את מי? את יהודה. שקם והודה. ובזכות התשובה נגאלים. יהודה שהודה. צריך להודות, צריך לשוב בתשובה. כי לגאולה יש שני מרכיבים: הזמן המסוגל, שזה עניינו של הקב"ה. ושיפור המידות והתשובה, זה עניינו שלנו. אנחנו נעשה בשלנו והקב"ה יעשה בשלו. וגם אם לא, יש מצב "בעיתה אחישנה". אם זכו, מה זה זכו? נהיו זכים. תיקנו את המידות, אנחנו אנשים טובים, אין שנאת חינם יותר שעל זה החורבן, הכל בסדר, כל אחד דואג לרעיו ברוחניות,לא רק בגשמיות. ברוחניות! לכן מחלקים לכם ספרים, דיסקים. דואגים לרוחניות שלכם. אם דואגים לרוחניות אז זה כבר מצב טוב. אם אנחנו דואגים לרוחניות אנחנו יכולים להביא את הגאולה. כי אם זכו "אחישנה". אבל אם לא זכו, שי תאריך אחרון שיחייב לבוא הגאולה, תרצה או לא תרצה, אבל היא תהיה בקושי רב. היא תהיה במידת הדין הקשה. כי לא זכו. אבל אפילו אם רגע אחד נקדים לפני הבעיטה, זה נקרא זכו. ואז הכל יראה אחרת. ורוד. לעומת שחור משאול. הכל תלוי בנו.
אז כידוע כמו שצריכה גאולה כללית לכל עם ישראל, גם לנו, כל אחד באופן פרטי צריכה להיות גאולה פרטית. כמו שכתוב בתהילים: "קרבה אל נפשי גאלה"- ריבנו של עולם תקרב אליי לנפש שלי את הגאולה שלה. וגם עניינה של הנפש שלנו נאמר: "ובאו עלייך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' אלוקיך". הקב"ה מבטיח לנו: אם תשמע בקול ה', אני מבטיח לך ברכות. מה זה ברכות! אבל איזה ברכות? ברכות שירדפו אחרייך וישיגו אותך. רק תתקרב אליי. מה זה " והשיגוך"?למה צריך להשיג את הבן אדם? למה הוא בורח מברכות? כי ממרום שולחים ברכות. מריקים עלינו שפע מלוא חופניים. אבל האדם "הרעותי מעשיי וקיפחתי את פרנסתי". כולם מתלוננים: "אין לי פרנסה, יש דוחק השעה", "אני קשה יום. בקושי גומר את החודש". אתה יודע למה? "הרעותי מעשיי וקיפחתי את פרנסתי". אם אתה עושה דברים רעים, אתה גורם שהמזונות לא מגיעים אלייך. למה? שהיית בראש השנה וביום כיפור איך היית? מלאך וחצי. טלית כל היום, תפילות, צום, מה זה! נו? אבל עבר יום הכיפורים, איך אתה נראה עכשיו? עובד פשוט. אז רגע, מה שאני הבטחתי לך זה לפי מה שעמדת שם. אבל אתה הרעת את מעשך, אז בעצם לא מגיע לך את כל מה שאני הבטחתי. הבטחתי לפי מה שאמרת. כמו שמסכמים: אתה תעבוד אצלי שמונה שעות, תקבל 7,000 שקל. אבל אם הוא בא חצי משרה? הוא יתן לך שמונה? יתן לו שבע? ייתן לו שלוש וחצי, לפי מה שבאת. למה המצב שלך ככה? בגלל שהרעת את מעשך. אז כיפחת את פרנסתך. יוצא שאדם בורח בעצמו מהשפע שכבר מוכן לו! מוכן לך הרבה יותר ממה שאתה מקבל. מי גרם לך? אתה בורח מן השפע. אז הבורא אומר:תעשה טובה אל תברח ממני מהר שהברכות יספיקו להשיג אותך. אל תברח מהר. אם תברח מהר אני לא אשיג אותך. אבל אם ככה לאט לאט, עוד אני אספיק לתפוס אותך, להראות לך שהשפע בא, ואז תראה שכדאי להיות קרוב אליי. לכן כתוב ובאו עלייך כל הברכות האלה והשיגוך. ה' רוצה רק לברך את הבנים. מה הוא רוצה?! הוא לא ברא אותנו להתעלל בנו. להטיב לו. כמה שאנחנו לא בסדר, הוא מחזיק אותנו יפה מאוד כבר ארבעת אלפיים שנה. העם היחידי שהוא מטפל בו, כמו שאומרים בבת עינו. "בני בכורי ישראל".
לסיום: אני רוצה לומר לך דברים איך מתקנים את המידות. איך. הרי אם נתקן את המידות ונהיה טובים יותר, נהיה זכים וזכאים, אז נזכה לגאולה. כתוב בפסוק: "שמעון ולוי אחים". רש"י מפרש: בעצה אחת על שכם. זאת אומרת לעניין שכם הם היו אחים. מה שאר האחים לא אחים? גם אחים. אז למה כתוב שמעון ולוי אחים? בגלל שהם היו בעצה אחת על שכם. ככתוב: "ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי, אחי דינה, איש חרבו ויבואו אל העיר בטח ויהרגו כל זכר". ועל יוסף גם כן כתוב שהם ביו אחים. שניהם היו נגדו. "ויאמרו איש אל אחיו: ועתה לכו ונהרגהו". לא כתוב בפסוק מי זה היו. כתוב "ויאמרו איש אל אחיו". מי אמרו? לא כתוב. אם תאמר ראובן או יהודה, הרי לא הסכימו בהריגתו. זה שמענו מהפסוקים במפורש. שראובן לא הסכים "אל תשלחו בו יד". ויהודה אמר: "מה בצע כי נהרגהו". אז ודאי שזה לא הם. אם נאמר בני השפחות, הרי לא הייתה שנאתם שלמה. שהרי כתוב עליו: "והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה". אין שום סיבה שהם יחפצו להרוג אותו. יששכר וזבולון, האם ייתכן שזה הם? לא. לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם. מי נשאר לנו? על כורחך שמעון ולוי, הם שקרא אותם אביהם "אחים". מה אומר עליהם? "כלי חמס מכורתיהם". פירש רש"י: אומנות של רציחה זו חמס היא בידכם. חמס זה מישהו שלוקח מהשני דבר ששייך לו. חומס אותו. אז האומנות הזו של רציחה ששמעון ולוי הלכו לרצוח את כל אנשי שכם הם עשו את זה על פי דין. כי על פי דין בני נוח (בני נוח זה כל העולם) שנצטוו בשבע מצוות בני נוח, אחת מהן שהם חייבים להעמיד עליהם דיינים. אסור להם גם לעבוד עבודה זרה וכו'. והם לא העמידו דיינים ועשו דבר שלא כדין והדיינים לא מחו בשכם בן חמור שעשה את המעשה עם דינה. ולכן הם היו חייבים כולם מיתה. אבל בכל אופן, זה היה בדרך של רציחה.
אז אומר להם אביהם יעקב: "כלי חמס מכרותיהם. אמונת זו של רציחה חמס היא בידכם מברכת עשו היא זו". מה נאמר על עשו? "על חרבך תחיה". האומנות הזו שלו היא ואתם חמסתם אותה ממנו. מה זה "כלי חמס מכורתיהם"? "מכרותיהם" זה לשון כלי נשק. בלשון יווני "מכרה" זה סייף. חרב. או פירוש אחר: "מכרותיהם" זה לשון מכורה. ארץ מולדת. ממשיך ואומר להם יעקב אבינו: "ארור אפם כי עז ועברתם כי כקשתה. פירש רש"י: מה הוא אמר? "ארור אפם", אפם זה הכעס שלהם. חרון אף, אימה. "ארור אפם כי עז". איזה חמה עזה יש להם. מה שנקרא אצלנו היום "עצבני". ועברתם כי קשתה". האברה והכעס שלהם קשה מאוד. אבל פירש רש"י: אפילו בשעת התוכחה שהוא הוכיח אותם, לא קילל, אלא את אפם. את הכעס שלהם הוא קילל אבל לא אותם."ארור אפם". לא "ארורים אתם" חס ושלום. "ארור אפם כי עז". אז מה העצה? מה עושים איתם? איך הם יתקנו את המידות? איך הם מתקנים את המידות? הרי אמרנו שהוא הבין שהשכינה לא רוצה שהוא יגלה את הקץ, כי זה לא יהיה תלוי בזמן, זה תלוי יהיה בתיקון של העם. אז צריכים לתקן את המידות. אז מה יהיה התיקון שלהם? תשמעו מה הוא אומר להם:
"אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". אין לך עניים סופרים ומלמדי תינוקות, אלא משמעון. כדי שיהיו נפוצים. ושבטו של לוי עשהו "מחזר על הגרנות לתרומות ומעשרות". נתן לו תפוצתו בדרך כבוד. מה אומר פה רש"י? שיעקב אבינו חכם גדול מאוד בעניין המידות. אומר שני האחים האלה אסור שיהיו ביחד. צריך להפריד בניהם. הפרד. להפיץ אותם. שיהיו נפוצים. למה? אחד מדליק את השני כמו שאומרים, כן? אז צריך להרחיק בינהם. עכשיו מה הוא עושה? מחלק אותם. שמעון עניים ונצרכים למשכורת. פרנסה. אז מה הם יהיו? סופרים ומלמדי תינוקות. אלה משמעון. כדי שיהיו נפוצים. כי אתה צריך פה תלמוד תורה, שם תלמוד תורה, בעיר תלמוד תורה, שמה תלמוד תורה, בכל מקום. אז צריך להפיץ אותם בכל מקום. אז הם יפוצו בכל הארץ.ושבט לוי הם אין להם נחלה בישראל ואין להם שדות שלהם. אין להם כלום. הם מחזרים על הגרנות. מה זה על הגרנות? שאדם אוסף את התבואה, עושה גורן, הוא צריך לתת תרומות ומעשרות. למי נותנים? ללוי. ואז הלוי צריך ללכת לכל מקום ולבקש את מה שמגיע לו. שזה של השבט. המעשרות והתרומות שייכות לשבט והוא הולך לקבל את מה שמגיע לו. אז הוא צריך להיות נפוץ בכל ארץ ישראל וללכת ממקום למקום לבקש את האוכל הראוי והמגיע לו. זה נקרא מתנות לויה וכהונה וכו'. אבל הוא בדרך של כבוד.
עכשיו, נתבונן: יעקב אבינו אבחן בשני הבנים שלו חיסרון: מידה גדושה של כעס. השיעור הזה הוא מיוחד בשביל כל אחד מפה. מעטים האנשים שלא כועסים. מעטים. בודדים. כמובן שכולם כועסים כעס מוצדק. כי אין אחד שכועס סתם. לפחות לא מתלהב לכעוס. אבל גם המוצדק לא מוצדק. אז תכף נראה מה הפתרון.
יעקב אבינו אבחן בשני בניו חסרון: מידה גדושה של כעס. ואמר: "ארור אפם כי עז". מפרש אורח חיים הקדוש זצ"ל, שימו לב: "לחלק המרובה בהם יותר משיעור הרגיל הוא מקלל. ויישאר בהם חלק הרגיל בכל אדם. כדי לקבל שכר לעולם הבא על כפייתו לעבודת ה'. שאם לא כן, יושלל בבחינתו אושר המושג לנצח". מה אומר אורח החיים הקדוש: "ארור אפם כי עז", את מה הוא עירר וקילל? את הכעס שלהם שהוא עז. שהוא יותר מהמידה המותרת שתהיה באדם. כי באדם חייבת להיות גם מידת כעס. אבל לא עז. את מה שיותר יש להם, את זה הוא קילל. זה צריך לנטרל. להשאיר משהו כעס צריך. למה? אתה צריך לעבוד על המידות שלך. אם אתה תהיה משולל לגמרי ממידות הרעות, אז איפה תהיה עבודת המידות שלך? לא יהיה לך בחירה. וגם אם לא יהיה לך כעס בכלל, אז אתה גם לא תכעס על עוברי עבירה. ואתה תראה אותם בשיווין נפש כמו צדיקים. לא יהיה לך כעס. וצריך שיהיה קצת כעס. כעס המותר. כמו שכתוב: "האי צורבא מדרבנן דרתח- אורייתא כמרתחא ליה". שאתה רואה תלמיד חכם שהוא בוער, שהוא כועס, זה התורה מרתיחה אותו. הוא רואה דבר "אוי ואווי! תראה מה עושים פה!". התורה הרתיחה אותו. אז צריך משהו שיהיה בכדי שישתמר הבאלנס מה מותר ומה אסור. ואם יבוא לו כעס על שטות, אז הוא יצרך להתגבר עליו שלא לכעוס. ואז הוא סוכה, כי הוא תיקן את המידה. אז מה ביקש יעקב אבינו? שיישאר קצת כעס, העז ילך, בשביל שיהיה להם אושר נצחי. שהם יצליחו לעמוד ולתקן את המידות.
וראה כי לתיקון לקרר את עוז הרתיחה... איך מתפטרים מהרוב הזה, מהעז? איך מתפטרים? אם זה מקנן בבן אדם. איך מתפטרים מזה? אז הוא אמר: אני אפיץ אותם. אז אם אני מפיץ אותם, אני מקרר אותם. אבל איך? תשמעו איזה פטנט! זה פטנט חבל על הזמן! אמרתי אותו לאיזה זוג לפני כמה זמן, הם לא שמעו לי. הם עומדים להתגרש בזכות זה שהם לא שמעו לי. אבל אומר להם נחלק אותם. כי גודש זה של כעס הוא באמת לא חלקם נחלתם בשורש ובמהות. אלא, הם שאלו את זה. זה חמס מאצל עשו העצבני. לכן לא קילל אותם בעצמם, כי הם ברוכים בעצמם. קילל רק את כעסם. והתיקון יהיה בהפצתם ופיזורם.
זוג, אישה צורחת, צורחת! איזה צרחות כאילו עכשיו קורעים את הבן שלה לעיניה. קורעים אותו לגזרים. צורחת. והבעל שומע צרחות כאילו ולא יכול להשתיק, מה עושה? מקלל, מקל, מקלל. היא צורחת והוא מקלל, היא צורחת והוא מקלל, כל השכנים שומעים וזה לא נגמר. וכל פעם זה מחדש ובפרט ביום שישי לכבוד שבת. התורה כבר מזהירה: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". הבעירה של האש זה דווקא לקראת השבת. כי יצר הרע יודע עוד מעט תבוא מנוחה, יהיה שלווה, יהיה שבת קודש. אומר: "אלה יחגגו על חשבוני ואני מה אני אעשה?". אז הוא מדליק אותם לפני השבת. נו, מה העצה לכאלה? אישה צועקת, מה יש לך לחפש מה? אתה נהנה מהצרחות? לא. פתח את הדלת, צא. היא תצטנן. לצעוק לבד היא לא תצעק. שלום. תחזור. חזרה לצעוק? ביי. צא עוד פעם. בעל מקלל, את אוהבת שהוא מקלל? את נהנת? לא. ביי! תקלל לבד. דבר עם עצמך. להפיץ אותם. תרגיע, כמו שאומרים. תרגיע. מה עושים שמפרידים שאנשים ניצים? מפרידים. למה מפרידים? כי שאחד רואה את השני נדלק עוד יותר. וכבר אמר אברהם אבינו: אל יהי ריב ביני לבינך, "אל תהי מריבה". בהתחלה היה ריב בין רועה מקנה לוט למקנה רועה אברהם, אז הוא אמר לו: "אל נא תהי מריבה". ריב לא מוליד. "מריבה " זה נקבה, מולידה. בוא, בוא נשאר במצב של ריב, קצר וקולע, אוקי. צעק? צעקתי? קיללת? קיללתי? ביי! נגמר! שלום! אם לא, צלחות אח"כ. אבל הם בחורים צעירים, זה לא.. אתם יודעים, הצעירים הם.. אבל יש צעירים בין 50, 60 וממשיכים. צעירים. הם כל הזמן צעירים. ממשיכים על הקללות, הצעקות והכל. מכל מקום, רואים שיעקב אבינו דאג להפיץ אותם ולפזר אותם.
עכשיו באו נעשה חשבון. תשמעו משהו מפחיד! מפחיד! מתי החל התיקון שלהם? של השבטים? מעשה דינה, ששכם עשה את המעשה עם דינה, זה היה 11 שנה לפני מכירת יוסף. מכירת יוסף אירעה 22 שנה לפני הירידה למצרים. זאת אומרת תעשו 11 שנה ועוד 22, 33. במצרים היו 210 שנים. אז זה 244 שנה כבר. 40 שנה במדבר, אנחנו מתקרבים ל-300 שנה, פחות 14 בערך, ו-14 שנה כבשו וחילקו את הארץ. אז כ-300 שנה זה עשרה דורות. הבא אומר, ודאי היה ליעקב אבינו שבמשך עשרה דורות לא יצליחו לשרש את המידה הרעה שדבקה בהם. אתם שומעים? יעקב אבינו ישע מראש שהם לא יצליחו השבטים לתקן את הפגם הזה, של עז. 300 שנה! ולא יכלו לשרש אותו מהשורש. עובדה! התיקון יתחיל רק בעוד 10 דורות. וכמה זמן יימשך התיקון? כמה דורות צריך כדי לתקן את המידה הרע? נצח! כי לנצח אין לשבט לוי חלק ונחלה בישראל, כדי לתקן את המידה של הכעס והחמה. ועדיין כעבור 1,500 שנה מצאנו בגמרא בקידושין דף ע': שהכוהנים קפדנים ורגזנים. והפסוק בהושע מעיד עליהם: "ועמך כמרבי כהן". הנביא ממשיל את כל עם ישראל כמו הכהנים שהם עצבניים ורגזניים. בעלי מריבה. ולא בכדי התקינו להם גט מקושר, כדי שבינתיים יתקרר כעסם, ככתוב שואלא בתרא ק"ס. מה זה גט מקושר? היה מקום אחד שהיו בו כוהנים מה זה עצבניים. חבל על הזמן! ואז מה היה קורה? כל דבר שהאישה היתה מרגיזה אותם, גט! עכשיו בעיה. כהן לא יכול להחזיר גרושתו אפילו שלו. אז זה בעיה. אז תיקנו להם גט מקושר. מה זה גט מקושר? זה גט שלוקח המון זמן עד שכותבים אותו, שבינתיים יירגעו. כותבים שורה, משאירים שורה פנויה, מקפלים את השורה על השורה וקושרים. אח"כ כותבים עוד שורה, משאירים שורה ומקפלים וקושרים עוד פעם. לוקח המון זמן. שיתקרר בינתיים. אתם שומעים? תיקנו תקנה גט מקושר בשביל כוהנים עצבניים. כמה קשה לתקן מידה. וזה אחרי 1,500 שנה! עדיין הם עצבניים. אז איך מתקנים? אפילו מעט? אפילו מעט? "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". מה תיקון בזה? תיקון כפול. תשמעו איזה פטנט. לא יאומן איזה פטנט:
בראש ובראשונה, השמיע אותנו הרמב"ם בהלכות דעות פרק א', הלכה ז': שינוי המידות נעשה באמצעות מעשים חוזרים ונשים. נגיד אתה קמצן, אתה רוצה להיות נדיב. אז אם יש לך 100 שקלים ואתה רוצה לתת צדקה, אל תיתן בפעם אחת. תיתן שקל, שקל. מה תרוויח? שאתה תקנה את מידת הנדיבות. כי כל ההרגל הזה, כל פעם לתת, לתת, לתת, לתת, אתה קונה את מידת הנדיבות. אז כל מידה אם עושים אותה באמצעות מעשים חוזרים ונשים, מתקנים אותה. כדברי ספר החינוך במצווה ט"ז: "אחר המעשים נמשים הלבבות". שאדם עושה פעולות מסוימות, הלב שלו נמשך אחרי המעשים והלב הופך להיות כפי המעשים שהוא עשה. לדוגמה: מי שהוא בעל חמה, עצבני, מה אומרים לו? תנהיג את עצמך כאילו לא הוכאת ולא קוללת ואל תרגיש בכלל. אם תחזיק מעמד זמן מרובה, תעקר חמה ממך. אין ברירה זה התרגולת. שעושים אימונים בצה"ל או בצבא אחר, מה עושים לבן אדם? ההפך ממה שהוא מורגל. הוא רגיל לעדינות, הוא רגיל לזה, ומה עושים לו? בדיוק הפוך. קשיים על קשיים על קשיים, שהוא כבר לא ירגיש שזה קשיים בכלל. אין קשיים. אין קשיים. זאת אומרת ,ככל שתחזור ותשנה על אותה פעולה כל הזמן, תתרגל אליה והיא כבר לא תפריע, לא תטריד אותך. עכשיו, שימו לב: אם שבט לוי צריך לחזר על הגרנות כדי לקבל את התרומות והמעשרות, ושבט שמעון משכיר את עצמו להיות סופר ומלמד תינוקות, בעל כורחם יאלצו לכבוש את כעסם ולהבליג. אחרת מי יעניק להם ומי ישכיר אותם?! אם אתה צריך להיות סופר ואין לך סבלנות ואתה עצבני, מישהו יקח ממך משהו? מי רוצה לדבר איתך בכלל? אתה תשאיר עני. אם אתה מלמד תינוקות, אם הבן יבוא ויגיד: הוא הרביץ לי, הוא הכה, הוא צעק עליי, הוא הכל, ההורים ישאירו את הילד במקום כזה? אז לא יהיה לך פרנסה. אז הוא חייב לעבוד על עצמו להיות מתון. ואם אתה רוצה לקבל תרומות ומעשרות, אני חייב לך? לא. אני חייב לשבט. לא לך. אני יכול לתת ללוי אחר, למי שאני רוצה. לא לך. ואם אתה בא ומרים את הקול, וצועק "מה עם התרומות שלי, מה עם..." מישהו יתן לך? אז אתה חייב להיות עדין, אתה צריך לדבר יפה. איזה חינוך! עכשיו אתה מוכרח להתנהג כמו שצריך. כל מי שעובד עם הציבור, חייב לעבוד איתו בסבר פנים יפות. למה אם לא, מי ירצה שהוא יהיה איתו במגע.
והנה מסופר על הסבא מסלובודקה שהוא עבר פעם בשוק וראה קונדס אחד, אחד שעושה מעשה קונדס, מרעיד את הדוכן של מוכרת התפוחים. היא סידרה ערמה גדולה, אתם יודעים איך מסדרים תפחו על תפוח, הרעיד הכל וכל התפוחים התגלגלו. והיא קיבלת אטרף והתחילה לצעוק והתפזר הכל והיא צועקת וצועקת. והסבא מסלובודקה ממהר וגוחן ואוסף עבורה והיא לבה רותחת! הר געש. צועקת. כל השוק. נאצות על הראש של הקונדס. תצילנה אוזניים. הסבא אומר: ניתן להבין רחמנות עליה, מסכנה, אין אדם נתפס על צערו. והנה לפתע, נגיש אדם ביקש לקנות תפוח אחד. מיד, בוא במקום האירה פנים, חייכה, והתרפסה ובחרה לו תפוח נאה. קיבל הכסף, החזירה עודף. והסבא נדהם! הרי התרגזה. היא באמת התרגשה, היא כעסה וגעשה. איך ברגע קטן פתאום היא נקרעה? איפה הלך הכעס? הבין עכשיו: הלא הפרנסה שלה זה מהפרוטות הללו. מהן היא תביא אוכל לילדים. היא לא יכולה להרשות לעצמה לפני הקונה. והסיק מסקנה, הסבא, שאדם שליט על מידותיו אם רק ירצה לכבושן. אם אתה רוצה, אתה יכול בין רגע להשתנות. בין רגע! מכעס אמיתי לחיוך מקסימאלי.
רבי ישראל מסלנטר, זצ"ל, אמר שכוחות האדם בני כבישה, גם בני חלוף המה. זאת אומרת, אדם בראש ובראשונה יכול לכבוש אותם. לא לסלק אותם לגמרי. לכבוש. כמו שיש לי דבר פה ואני שם את היד עליו, אני כובש אותו תחת ידי. אז אני לא נותן למידות לשלוט בי, אני כובש אותם. זה בהתחלה. ואם תתמיד, תתמיד, תוכל לשפר עד שתתקן אותם לגמרי. אפשר שהם יהיו גם בני חלוף. לא יהיו לך יותר מידות רעות כאלה. אפשר לעבוד על זה.
אז העצה הראשונה זה שאנחנו נהיה תלויים באחרים. ובעל כורחם יבליגו. עכשיו, זה הבעיה עם זוגות נשואים. הם טיפשים. הם לא מבינים שאחד תלוי בשני. היא צריכה אותו והוא צריך אותו. אז מה אתם רבים? אז תבליגו. כל אחד יתקן את המומים שלו במקום להגיד את המום של השני. הרי היא הודיעה לך מה המום שלך ואתה הודעת לה מה המום שלה, אז זהו. תעשו הפסקה. אני הולך לתקן את שלי, את תקני את שלך, להתראות בעוד שבוע. אבל אם תמשיכו להגיד אחד לשני את המומים, שניכם לא תתקנו ורק תגבירו את המומים שלכם עוד יותר. שאדם תלוי באחרים, יותר קל לתקן. למה? כי הוא יפסיד את האחרים. ומצב הגירושין בישראל הוא על הפנים. רבים מאוד מתגרשים. החלפות. עושים החלפות. לא רוצה? אתה לא רוצה? ביי! יש מישהו אחר. ייאלה, ביי, הבא בתור. אין שכל! ומה עם הילדים האומללים, המסכנים שגדלים בבתים כאלה רקובים? מה איתם? אבל מה אכפת להם, העיקר האגו. אני צודק, זהו! שימות כל העולם.
נשים לב לעוד נקודה: יעקב אבינו, עליו שלום, לא גזר עליהם שיהיו חלילה עניים ולא פועלים ולא זבנים. אלא, הן שמעון והן לוי העיסוק שלהם בתורה. ככתוב: "לא משכחת צור מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי". לא תמצא תלמיד חכם שמורה הוראות בישראל, אלא משבט לוי. ככתוב: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". ושמעון: סופרים ומלמדי תינוקות. למה? למה דווקא בתורה? למה לא זבנים? למה לא פועלים? נזכיר סיפור מהגמרא במנחות מ"ד:
מעשה באדם אחד שהיה זהיר מאוד במצוות ציצית. אבל מצד שני, היה פרוץ בתאוות. באריות. ושמע שיש מקום שצריך לשלם 400 זהובים כדי לעבור עבירה. וקבע זמן. הגיע למדינת הים וישב על הפתח. אמרו לו אותה אישה... אותו אדם ששיגר 400 זהובים ישב על הפתח. הכניסו אותו. לא נפרד מציציותיו. והעלתה אותו לא משנה לאן, ובאו ציציותיו וטפחו לו על פניו וירד ולא עשה מעשה. אמרה לו: "אני לא מניחה אותך עד שתאמר לי מה שמך, מה שם עירך, מה שם ריבך, מה שם בית מדרשך שאתה לומד בו תורה. אם לא, אני מוסרת אותך למלכות". ומסר לה. מי זה היה הרב שלו? רבי יחיה הגדול. היא באה לשם. ובסוף היא התגיירה. וקיבל אותה בהיתר ולא באיסור. אבל מה הלקח שלומדים פה? הברייתא פותחת ואומרת: "מעשה באדם אחד". אבל הרי הוא היה תלמיד של רבי יחיה. אז איך אפשר לקרוא לו בן תורה אם הוא עשוה מעשה כזה? אז הברייתא אומרת "מעשה באיש אחד". ואמרו גם לאישה: "אדם אחד בא". זאת אומרת איך הוא נראה גם? הוא נראה כמו אדם רגיל. אדם אחד בא. אז למה היא שאלה אותה? גויה, שיקצע, איך היא יודעת להגיד לו "מה שם רבך?", "מה שם בית מדרשך שאתה לומד בו תורה?". מאיפה היא יודעת שהוא בכלל בחור ישיבה? מי סיפר לה? התשובה היא פשוטה: בתוקף הדחף והתאווה אין אדם מסוגל לרסן את עצמו. לא יכול. לא יכול! אבל אם הוא מסוגל, זה רק התורה יכולה לעושת. אדם שממש בשעת מעשה יכול פתאום לבלום את עצמו, אין כח, רק כח אלוקי, כח התורה יכול לבלום אותו. בלי זה אין מצב בעולם. לכן אתם קרואים "אדם" ואין אומות העולם קרויים אדם. ע"י התורה שאמרה: "אדם כי ימות באוהל". הכוונה באוהל של תורה. זאת אומרת, התורה הופכת אותנו להיות "אדם". כתב הרמב"ם: ההבדל בין אדם לבהמה הוא: לאדם יש בלימה עצמית ושליטה על הדחפים. לבהמה אין. היא זקוקה לבלם חיצוני. לכן הכתוב אומר בתהילים: "אל תהיו בכוס כפרד אין אבין במתג ורסן עדיו לבלום". אז מבקש מאיתנו דוד המלך: אל תהיו כמו סוס, כמו פרד. למה? איך עוצרים סוס ופרד? עם מתג ורסן. עם מכשירים חיצוניים. אבל בן אדם לא צריך להיות כזה. הוא צריך לשלוט על עצמו. הוא אדם. ע"י התורה אדם יוצר את עצמו. ככתוב: "עיר פרא אדם יוולד". רש"י אומר: שמעיר פרא צריך שייוולד אדם ששולט על היצרים. איך עושים זאת? רק באמצעות התורה. לכן, בירך יעקב אבינו את שמעון ולוי שיהיו תלויים בדעת אחרים, יעסקו בתורה ובשני האמצעים האלה גם ילמדו לשלוט בעצמם וגם יתקנו את מידת הכעס.
עכשיו, למדנו על שמעון ולוי, וראינו כמה זה קשה. עכשיו נחזור אלינו ונתבונן האם אנחנו מושלמים במידות האלה? ודאי שלא. אז יש לנו עצה עכשיו: להיות תלויים בדעת אחרים, לתרגל את זה עם אחרים כל הזמן וללמוד הרבה תורה בשביל שהיא תבלום אותנו ולא נצטרך בלמים כמו משטרה ואחרים שיצטרכו לבלום את המעשים. אח"כ כתוב בסוף הברכות שהיא בירך אותם, יעקב אבינו: "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם". ורש"י אומר: לא היה לו לומר אלא "איש אשר כברכתו בירך אותו". מה תלמוד לומד "ברך אותם"? שכלל את כולם בכלל הברכות של כולם. ולא רק אותם הוא בירך, גם אותנו הוא בירך שנזכה לשפר את המידות שלנו כי אנחנו, אנחנו בני ישראל. אנחנו הבנים של ישראל אבינו שהביא את שנים מעשר השבטים, ומה ירדו 70 נפש למצרים ונתרבו, ואנחנו צאצאיהם של השבטים האלה. וגם אנחנו בשביל להיגאל בגאולה האחרונה, צריכים לתקן את המידות כי העת מאוד, מאוד קרובה וכל מה שנשאר זה רק תלוי בנו.
שאלה:
שואלת: ערב טוב כבוד הרב.
הרב: ערב טוב.
שואלת: אני מבקשת ברכה לבריאות שלי.
הרב: מה השם ושם האמא?
שואלת: אסתר בת מרינה.
הרב: אסתר בת מרינה, רפואת הנפש, הגוף, בריאות שלמה ואיתנה וזיווג הגון מהרה.
שואלת: ולפרנסה.
הרב: וה' יפתח לך שערי פרנסה טובה.
שאלה:
שואלת: אני רוצה לברך את אבא שלי.
הרב: אבא שלך דתי?
שואלת: מסורתי.
הרב: שומר שבת?
שואלת:לא כל כך.
הרב: מה השם ושם האמא?
שואלת: שמעון בן פיבי.
הרב: ה' יזכה אותו לשמור שבת ומצוות ויהיה לו בריאות ופרנסה.
שואלת: ועוד משהו, אני יכולה?
הרב: כן.
שואלת: אני רוצה לברך את הקשישה שאני מטפלת בה. שהיא תהיה בריאה ושה' ישמור אותה...
הרב: לא יהיה לך עבודה אחר כך.
שואלת: אני רוצה לברך אותה. אני... בא לי לברך אותה.
הרב: בא לך. תגידי לי היא דתיה?
שואלת: בעלה דתי.
הרב: הבנתי. מה השם שלה?
שואלת: שכחתי.
הרב: מה השם שלך את?
שואלת: אני בת-אל.
הרב: ושם האמא שלך?
שואלת: סילביה.
הרב: בת-אל בת סילביה, ה' יחזור אותך בתשובה שלמה ושמי שמטופלת על ידך תזכה לשוב בתשובה ויהיה לכם כל טוב.
שואלת: אמן.
שאלה:
שואל: ערב טוב לכולם. אני רוצה לברך... לבקש יותר נכון, ברכה לנתנאל אוקמן.
הרב: מי זה לך?
שואל: הבן של אח של אשתי. אני רוצה שיהיה לו רפואה שלמה.
הרב: בן כמה הוא?
שואל: בן 16.
הרב: לא דתי.
שואל: ההורים שומרים שבת.
הרב: אברהם אבינו גם שמר. מה השם שלו?
שואל: נתנאל אוקמן.
הרב: אתם שמים לב, כולם סובלים, לא שומרים מצוות ואח"כ נשארים אותו דבר ורוצים שהברכה תפעל. היא לא פועלת אם לא עושים תשובה. כן, מה שמו?
שואל: נתנאל אוקמן.
הרב: נתנאל בן?
שואל: בן אילנית.
הרב: אילנית. ה' יחזירהו בתשובה שלמה ורפואה שלמה.
שאלה:
שואל: ערב טוב לך.
הרב: ערב טוב.
שואל: אתה ברכת את אשתי שהיא לא מרגישה טוב וביקשת ממנה לצום פעמיים 48 שעות. היא גם צמה וגם עשתה את הכל ויש כיסוי ויש הכל. בעזרת ה' היא צריכה לעשות סי-טי. נדמה לי שזה השבוע, לראות לאן זה מוביל. אם אפשר לקבל ברכה בשבילה. שושנה בת פלורה.
הרב: שושנה בת פלורה, ה' יזכה אותה בזכות כל המאמצים לעשות רצון הבורא, שתתבשר בשורות טובות מהרה!
שואל: אמן! תודה רבה. יש לי עוד שאלה...
הרב: כן?
שואל: אני לא יודע כמה זה אפשרי או לא, אבל מישהו אמר שמי שחולה במחלה, יש מצב שנקרא...
הרב: למכור את זה...
שואל: חלב נאקות. שמעת על זה?
הרב: חלף מהכות?
שואל: נאקות. גמל, הנקבה של הגמל.
הרב: חלב. אה, חלב לשתות.
שואל: כן. עכשיו שמענו מאיזה רב אם זה לחולה, זה מותר. אשתי ביקשה לשאול.
הרב: אין שום וודאות לאמירה הזאת. אמרו לב של אריה, אמרו כל מיני דברים פה ושם. אם זה לא דבר ברור שזה מועיל, אסור.
שואל: ואם לפי מה שכתוב כן מועיל?
הרב: איפה כתוב?
שואל: היום התקשרתי לחברה הזאת שמייצרת את זה, אז הוא אמר תסתכל...
הרב: אלה סוחרים.
שואל: לא, דווקא הוא נחמד...
הרב: הוא נחמד, סוחר נחמד. יש סוחרים נחמדים.
שואל: אז לא כדאי?
הרב: לא. לא. מה שהיא עשתה זה הדבר הרוחני שוודאי הקב"ה...
שואל: יש לה כיסוי ראש ויש הכל.
הרב: מצוין.
שואל: ושומרת ומתפללת והכל.
הרב: ה' יעזור.
שואל: ה' יעזור. תודה רבה.
הרב: תהיה בריא.
שאלה:
שואל: כבוד הרב אני רוצה לבקש לעינת בת אהובה.
הרב: מי זאת?
שואל: לרפואה שלמה. אשתי.
הרב: שומרת מצוות.
שואל: שומרת מצוות, שבת, הכל.
הרב: כיסוי ראש מלא היא הולכת?
שואל: הולכת עם כיסוי ראש.
הרב: מלא?
שואל: לא מלא. היא התחילה. היא התחזקה בזה.
הרב: אז בקשה ללכת מלא ובתנאי שתלך מלא בכיסוי ראש, לא פאה, אז מה שמה?
שואל: עינת בת אהובה.
הרב: עינת בת אהובה, תזכה לרפואה שלמה.
אני רוצה להמליץ לכם על כמה דברים. דבר ראשון: למי שיש טלפון חכם מה שנקרא. יש קוראים לו גם טיפש. בכל אופן, פיתחנו אפליקציה שבה אנחנו מאפשרים לצפות בכל ההרצאות שלי, כל השיעורים, מבית המדרש בכל רחבי הארץ. זה מתפרסם יום יום. אתם גם מקבלים פוש לתוך הפלאפון שלכם שכרגע אני מדבר בשידור חי, ואתם יכולים לשמוע. וגם הרצאות. הנה אני עכשיו אני מסיים את ההרצאה, כרע היא בשידור ישיר, איך שאני מסיים היא הופכת להיות שידור חוזר, ואתם יכולים לראות עוד פעם את ההרצאה. אתם נמצאים באוטו או במטבח, יכולים להפעיל. הנה אתם רואים על המסך? נכנסים לגוגל פליי ושמה בחנות מורידים "שופר טי-וי רשמי". כמו שכתוב פה. עושים הורדה וזה נמצא אצלכם בטלפון, ונרגע זה אתם מחוברים כל הזמן ויודעים הכל. יש לכם אפשרות לשלוח קטעים, הרצאות והכל לחברים. אתם יכולים לקחת גם קטע מתוך הרצאה שלי, לא משנה איזה, ולסמן מפה עד פה ולחתוך, וזה הופך להיות שלכם. סרטון שלכם, ואתם יכולים לשלוח אותו למי שאתם רוצים. שאלתם אתי שאלה.. נגיד, הוא עכשיו ביקש ברכה בשביל מישהו, ולוקח את הקטע של הברכה, מפה לפה, ושולח לאותו אחד שברכתי אותו בשבילו ומראה לו הנה הוא בירך אותך. עכשיו על המקום יכולתם לעשות את זה. צ'יק צ'ק ולהעביר את זה ישר. יש שמה 1,700 סרטונים שהם תשובות לכל השאלות ששאלו אותי, בכל הנושאים, שאתם יכולים לצפות ולהעביר לאחרים. אתם יכולים לראות כתבות, חומר רב של עשרות שנים נמצא בפלאפון שלכם. אתם יכולים לשבת להנות בלי הפסקה. ללא הפסקה. אז מי שירצה גוגל פליי ושופר טי-וי רשמי להוריד. זה למכשירי אנדרואיד. מי שיש אייפון, כותב "שופר" בעברית בגוגל, נכנס לאתר, עיצוב מדהים ויש לו גם כן את כל מה שאמרנו. זה דבר אחד.
דבר שני, מי שרוצה הערב לזכות, כמו שאתם זכיתם מאלה שתרמו, תרמו לכם את הספרים האלה. ואנחנו מתרימים בשביל לחלק בכל ההרצאות לאנשים את הספרים האלה. יש בהם הרבה מידע, הרבה חוכמה והרבה דרך ארץ. מי שירצה להיות שותף גם כן בהפצתם, יכול לתרום 1,000 שקלים בתשלומים, והוא מקבל 100 ספרים. כל ספר בעשרה שקלים בלבד לזיכוי הרבים. אם ירצה יכול לחלק אותם במשפחה, קרובים, מפעלים, עובדים, שכנים, יקרים. או שאנחנו נחלק כמו שאנחנו מחלקים בכל ההרצאות. ניתן למלא פה הוראת קבע או באשראי או לצלצל לארגון שופר ולהעביר להם מספר ויחייבו אותכם ותקבלו את הזכויות האלה. אם יתעורר ולו אדם אחד מהדברים, יעשה מצוות, אשריכם לחיי העולם הבא! השכר הוא אין סופי! ואם יהיו הרבה יותר, וואוו! כמובן שזה מכספי מעשר, שבלאו הכי אתם מפרישים, וטוב שיהיה למטרות קדושות ונעלות שמזכות את הרבים.
שאלה:
שואל: שלום הרב, ערב טוב. נהנתי מאוד מהרצאה. האמת שהשבוע עיינתי בסוגיה, בפרשת השבוע והתקשתי עם המילה "את אשר יקרא אתכם". עם קמץ, עם אל"ף בסוף. לכאורה, זה צריך להיות כתוב "יקרה". עם סגול מתחת לרי"ש וה"א בסוף. ובאת לא מצאתי לזה תירוץ, אבל עכשיו הערב תוך כדי ההרצאה, הזיק לי אור: "יקרא", ראשי תיבות רב אמנון יצחק קורא לעם ישראל שובו בנים שובבים שובו בתשובה, זה אשר יקרא אתכם באחרית הימים, כי החידושי הרי"ם כותב שבשתי פסוקים האלה, "האספו", "הקבצו", יש שמה רמזים גדולים לגבי הגאולה שלנו. וכשעיינתי בפרשה, המילה "באחרית הימים", גימטריה: תש"ח. ומיד המילה אח"כ "יקבצו", בבחינה של קיבוץ גלויות. והנה עוד רמז שהערב ממש בתוך כדי ההרצאה של הרב, "יקרא" עם אל"ף זה אומר "דורשני". ראשי תיבות: רב אמנון יצחק קורא לעם ישראל לשוב בתושבה ונזכה לגאולה שלמה ברחמים, אמן כן יהיה רצון.
הרב: תהיה בריא.
הפירוש "יקרא" ולא "יקרה" בה"א, כי "יקרה" זה לשון מקרה. ו"יקרא", זה מזומן. מלשון "קרוי". דהיינו, יגיע הזמן שבו הדבר יקרא. דהיינו, מזומן ומוכן מששת ימי בראשית.
שאלה:
שואל: כבוד הרב, אני לפני ארבעה חודשים, חמישה חודשים, ראיתי הרצאות שלך באילת, ביו-טיוב, עקב זה חזרתי בתשובה, התחזקתי, נכנסתי לישיבה. כעבור חודשיים אבא שלי חלה במחלה סופנית, מחלה ידועה. והרופאים אומרים שלא נשאר עוד הרבה זמן. רציתי לקבל ברכה עבורו.
הרב: אתה מוכן להתענות 40 יום תענית לרפואתו.
שואל: כן.
הרב: אתה יודע מה זה אומר כן? מה השם של האבא?
שואל: חיים בן יפה.
הרב: חיים בן יפה, ה' יגזור עליו חים ויעתיק את המחלה ממנו לאסד, נשיא סוריה.
שואל: אמן! תודה רבה!
הרב: תהיה בריא.
שאלה:
שואל: ערב טוב.
הרב: ערב טוב.
שואל: אני רציתי לברך את אהובה בת שמחה רפואה שלמה.
הרב: אהובה בת שמחה רפואה שלמה מהרה.
שואל: אחרי ניתוח כמה חודשים. ובן שלי, אמנון שלום לשלום בית ,יהיה לו פרנסה.
הרב: אברהם שלום בין לובה.
שואל: לובה. פרנסה ושלום בית.
הרב: מה השם?
שואל: אברהם בן לובה.
הרב: אברהם בן לובה...
שואל: ודוד בן לובה שיהיה בת שירות בקרוב, בעזרת ה'.
הרב: ודוד בן לובה, יזכו למילוי שאלותייך מהרה!
שואל: אמן!
הרב: תהיה בריא.
שאלה:
שואל: ערב טוב הרב.
הרב: ערב טוב.
שואל: לרב יש ברוך ה' מוסר חזק מאוד, אז הייתי מאוד שמח אם היה לי בארון ספרים איזה ספר של הרב. מוסר כזה, להתחזק, לקרוא בו.
הרב: הנה יש לך על הברכיים.
שואל: כן, אבל משהו מוסר כזה...
הרב: אין לי זמן. אבל אני מאמין אחרי 120 או לפני 120 מכל ההרצאות יוציאו הרבה חומר. בינתיים תשמע אותם בלייב.
שואל: כן, שומע אותם.
הרב: כן?
שואל: אם אפשר ברכה הרב...
הרב: תזכה לעלות בתשובה שלמה, בתורה, ביראת שמים עם החברים.
שואל: עם החברים גם.
הרב: כן.
שאלה:
שואל: ערב טוב הרב.
הרב: ערב טוב.
שואל: תאמת אני מאוד מתרגש. אבל רציתי לשאול אני לומד בישיבה. זה ישיבה של חתן של חתן של רבי דוד בעקרון. עכשיו שמה בישיבה אוכלים בשר. אני ברוך ה' כבר חמישה חודשים לא אוכל בשר. לא נודע, לא מתקרב. מנסה לדבר שם עם האנשים וכל זה, להסביר מה ש... להשמיע וזה... אבל כביכול הם דיי.. הם לא אומרים את זה שהם מתנגדים, אבל הם לא מקבלים את זה כאילו.
הרב: אשרייך שאתה נוטל שכר כנגד כולם. ואשרייך שאתה טהור ולא נטמא.
שואל: עכשיו, הרב, היום הייתה שיחה עם הרב וכל זה בחדר שיעורים, והא כביכול בדרך של רמז אמר שאנחנו לא הולכים בדרך הזאת, ואנחנו הולכים על פי גדולי הדור וכל זה. עכשיו, אני יודע את כל מה שהראת עם הרב חיים קנייבסקי וכל זה, שהוא אומר לאכול רק חבורה ורציתי לדעת באמת כל גדולי הדור תומכים בשטיה הזאת וכולם אומרים את זה בפה שלהם, ויש סרטונים והקלטות והכל. למה לא מוציאים פסק, למה אין פסק הלכה? מחלקים בישיבות.. יש אנשים שאין להם את הכלים להגיע לגדולי הדור ולשמוע את זה מהם.
הרב: שאלה קשה מאוד! משום שזה עולה המון כסף. כל ישיבה שתצטרך לעשות שחיטות כאלה, לא יצא להם מספיק בשר, קודם כל. וגם אם כן יצא, יעלה ביוקר מאוד. וממילא מה הכי קל יותר מלסמוך ולהגיד שגדולי הדור לא אמרו כלום, אז אפשר בינתיים... אבל גדולי הדור גם לא אמרו לא ללכת במחנה יהודה וגם לא ללכת בירושלים, ולפעמיים אנשים מתפוצצים שם. אז מה? אז הם אומרים: "גדולי הדור לא אמרו לא ללכת, אז אפשר ללכת". ומה עם אלה שהתפוצצו? מה נעשה? מה הם צריכים להגיד על כל דבר?
שואל: לגבי הזמרים, אני אומר, הרב הביא פסק וגם כאילו שומעים חופשי.
הרב: לא שרק הבאתי פסק, אתה שבעצמם חתמו על הפסק, עוברים על הפסק ומזמינים את אותם זמרים שהם כתבו נגדם.
שואל: זה מה שאני לא מצליח להבין.
הרב: מה יש להבין? זה דבר הכי ברור! הם בעצם עוברים על הפסק שלהם, ממילא הם לא רבנים.
שואל: את האמת אני מתבייש, אבל זה.. הנושא הזה כואב לי ממש. באמת. כל מקום שאתה הולך ממש ככה אתה רואה בדיוק ההפך מהאמת.
הרב: אבל זה עלמא דשקרא! מה רצית שיהיה עולם האמת כבר? עולם האמת זה למעלה. אם אתה מהר אז אתה יכול לעלות, שמה אתה תהיה...
שואל: אז מה אני אמור לעשות, הרב?
הרב: להכיר את האמת...
שואל: אני מכיר ברוך ה' את האמת הרב. אבל אני לומד במקום שיש בו הרבה שקר.
הרב: תקשיב! ולבחול בשקר ולעשות את מה שכתוב בשולחן ערוך. ומה שכתוב על פי האמת, שצריך לקיים וצריך להתרחק מכל איסור. ואמרו לנו כל כך הרבה אזהרות, הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, תברח משישים שערי היתר ואל תכנס בעשר אחד של איסור. ועוד כל מיני דרים שאמרו לנו. והסתלק מן הספק. וכל מיני דברים שצריך לעושת ואף אחד לא מקיים. הפוך. את הוודאי שהוא לא בסדר עושים , ונותנים לו היתר. את מה שאסור בוודאי, אומרים שזה ספק, ולך תדע וזה וכך, ככה זה עובד. זה הדור האחרון. כתוב שתשעים וחמישה אחוז בדור האחרון יהיו ערב רב. כך כתוב. מה נעשה?
שואל: תודה רב. אפשר ברכה בקשה.
הה: כן. תזכה להמשיך באמת ולטפח אותה ושהיא תקרין על סביבותך.
שואל: תודה רבה! ה' יברך אותך.
שאלה:
שואל: אפשר בקשה שאלה, כבוד הרב?
הרב: כן.
שואל: לגבי הרבנים, יש הרבה ציבור שלא יודעים איזה בדיוק לכת. "עשה לך רב". יש אנשים שאנחנו לא הכי יודעים מי באמת ראוי,מי לא ראוי.
הרב: אז אני אגיד לך את הכלל. הכלל שנאמר הוא ככה: רב שלא מקיים בעצמו את מה שכתוב או את מה שהוא אומר או שהוא משקר, צריך להתרחק ממנו. הוא טמא. אם אתה מבחין באחד הדברים האלה, שהוא בעצמו לא מקיים את ההלכה או לא מקיים דבר שהוא בעצמו אמר או לא עומד בדיבורו או שהבן אדם הזה אי לו יראת שמים, זה נקרא "קל שבציבור". כך כתוב בשולחן ערוך "יורה דעה". זה נקרא "קל שבציבור". זה שיש לו זקן ותואר ותעודות, זה לא אומר שום דבר. המבחן הוא מבחן המעשה. האם במעשה הוא פועל על פי מה שכתוב או לא. כמו שאת היום, אם אתה רואה שופט שמקבל שוחד, זה שופט? אם אתה רואה שוטר שמקבל שוחד, זה שוטר? אז מה אם הוא שוטר ויש לו דרגה? אבל אם הוא בסוף לוקח שוחד, הוא שוטר? הוא שופט? לא! כי התפקיד שלו לשמור על החוק ולא לעבור על החוק. ואם את הב, אתה צריך להעמיד את דיני התורה על מתכונתם ולהיות הדוגמה האישית. ואם אתה לא דוגמה אישית, אז אתה לא כזה. אתה סתם צבוע.
שואל: עכשיו, עוד שאלה: מה אתה אומר לגבי פוסטרים, פלקטים, להדביק בעיר לגבי נבלות וטרפות.
הרב: מצוין! מצווה להזהיר ולהתריע את הציבור. זכות הרבים. ואם אפילו אחד יימנע, אשרייך ואשרי חלקך! הנה יושב יהודי מאילת, לפני חמישה חודשים נודע לו ביו-טיוב כנראה סרט אחד, ומזה התגלגל.
שואל: אני גם האמת לא ידעתי. אני הייתי הרבה זמן... לא מזמן חזרתי בתשובה. במקרה נכנסתי להרצאה..
הרב: אין מקרה! זה בהשגחה. הקב"ה דואג...
שואל: ברגע ששמעתי שאסור, אני מיד הפסקתי.
הרב: אשרייך! נו, עשיו תספיק לי איך אדם שרחוק יכול ברגע להחליט, ורב גדול שאומר את כל התורה כולה כל היום, הוא בעצמו קשה לו. לא, אתה מבין? להשתלט על הבטן.
שואל: הבעיה שהוא מטעה את כל האברכים שלו.
הרב: נכון. הסברתי.
שואל: מה איתם? אם הרב שלהם אומר ככה.
הרב: אין דבר כזה! מה זה אם הרב שלהם יגיד להם בואו ניסע בשבת ל...
שואל: זה כולם ידועים שודאי שלא. לגבי נבלות וטרפות.
הרב: גם זה יודעים! מה הבעיה. נבלות וטרפות זה לא באותה תורה? באותה תורה. אותה תורה.
שואל: אוקי. תודה כבוד הרב.
הרב: תהיה בריא.
שואל: אפשר ברכה כבוד הרב?
הרב: תזכה אתה וכל הקהל לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה וכל מילי דמיטב.
שאלה:
שואל: שלום כבוד הרב, אני לפני כמה שנים דיברתי איתך, יש לנו גם איזה קטע מצולם באינטרנט. אז בעוונותיי הרבים הייתי בדרך אחרת, ברוך ה' התחזקתי מאז בשנים האחרונות. אבל במהלך השנים, שהתחלתי להתחזק, התחלתי גם לקבוע עיתים לתורה וללמוד תורה גם קצת יתר לעומק, יותר בעיון. וגם אני יודע וגם אתה יודע, שיש עבירות שאדם עושה אותם בעבר שלאו דווקא לשבת בשולחן שבת, וללכת לאיזה שיעור תורה או להניח תפילין בבוקר, זה מה שיכפר לו עליהם. אני מדבר קצת על עוונות של כרת שלצערנו הרב, היום בעוונותינו הרבים, כל הדור, רוב הדור חוטא בזה. ואני מה שאני למדתי ואני יודע שחוץ מהאר"י הקדוש, הוא בעצם מהאחרונים שידע את התיקון על כל עוון ועוון. יצא לי לעיין קצת בספרים שלו, כדי באמת לנסות לעשות את התיקונים על דברים שעשינו. ואני יכול להגיד לך שבדור הזה, אני אישית בכל אופן, קשה מאוד לשעות את מה שהוא כותב שמה. אם זה כל מיני סיגופים ותעניות וצומות וימים על גבי ימים. אני לא חשוב שבדור שלנו באמת בודדים יחיד סגולה מי שמסוגלים לעשות את התיקונים לעוונות האלה. הייתי רוצה מכבוד הרב שככה ייתן לי איזה עצה מועלה. משהו שנרגיש טוב עם עצמי, שלפחות את זה גם עשיתי. לאו דווקא, כי זה סוג של אבן, סוג של איזה שד רע כזה שיושב על הכתף , שאתה מת להוריד אותו בחבטה, לא מצליח ולא יודע איך לעשות.
הרב: טוב.
שואל: ועוד שאלה קטנה, כבוד הרב: הרב מבזבז הרבה אנרגיה בענייני הכשרות. יצא לי לראות השיעורים שלך ואני דווקא מאלה שבצד שכן תומך בך וכן בעד הדברים שאתה אומר. אבל האם אתה לא לשוב, כבוד הרב, שיש היום דברים שהם קצת יותר חמורים בדור הזה, מאשר להשקיע את האנרגיות על טרף, על נבלות וטרפות, מאשר להשקיע אותם באנרגיה, לדוגמה אני יכול להגיד לך שבתים נהרסים היום. אתה בעצמך אמרת את זה. גירושים, כל בית שני מתגרש. סטטיסטיקה מראה שלא חסר עוונות שעליהם מתפרקים הבתים. האם הרב לא חושב שעדיף לו להשקיע את האנרגיה שלו על דברים שהם קצת כן יכולים לגרום לכעס בעיני בורא עולם, יותר מאשר ענייני כשרות?
הרב: טוב. תודה על שתי השאלות. קודם כל, לעניין כרת: צריך לדעת שאם אדם עושה תשובה אמיתית, דהיינו, מתחרט על העבר, מקבל עתיד, מתוודה, זה התשובה הבסיסית. אח"כ יש עומק החרטה, וצריך ללמוד רבנו יונה ב"שערי תשובה" בעשרים התנאים של התשובה. ואם הוא יעמוד בהם, אז כפי גודל חרטתו, כך יהיה תיקונו. לעניין של כרת, צריך שאדם גם, כך אמרו גדולי האחרונים, שכיוון שהדור חלש, חלש בגלל שהוא החליט שהוא חלש, כן?! אם בן אדם החליט שהוא רוצה להיות חזק כמו בדורות הראשוניים, הוא יהיה. אבל אין כאלה שרוצים. אבל אם אדם מרגיש שהוא בדור חלש ואין לו את הכוחות האלה של הסיגופים וכל מה שאמרת, וראינו דווקא שהדור הזה מסוגל יותר מדורות הקודמים. שהיום אנשים מתענים 40 תענית, כבר דברים שעל סדר היום כמו שאומרים. שלושה ימים רצוף אנשים מתענים חופשי. יש פה בן אדם שנמצא פה בקהל שהתענה שישה ימים רצוף תענית הפסקה. זאת אומרת יש. אם רוצים. אבל אם לא, אז אמרו: הלומד תורה בעיון, אבל בעיון מתיש, מתיש. פירוש של דבר שהוא שוקע כל כולו וסרעפיו בתוך הלימוד, אז הזכות של התורה שמתישה אותו תושייה, היא מפרקת ממנו את החטאים.
דבר נוסף, אמרו: כל המדקדק בשמירת שבת כהלכתה, עד שידו מגעת, בהידור, במצוות, בדקדוק, בריחוק מעבירה, בניצול השבת, בכל, כל מה שעושה בזה, זה גם כן תיקון מועיל ונפלא לדבר הזה. והתיקון היותר גדול זה תיקון המידות. עכשיו, צריך להסתכל בשורשי הסיבות של הכרת. אם יעבוד על "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם", ממלא הוא עוקר את השורש. מי גרם לו? השורש. אבל אם הוא עקר את השורש? אז לא תהיה יבלית עוד פעם, כל פעם נוריד אותה, עוד פעם יבלית ועוד פעם נוריד אותה. הוא שם חומצה ונגמר! אין יבלית יותר. אם יעבוד על נקודות השורשיות, אז זה התיקון. זה עקירת החטא לגמרי. תעבוד על שלושת הכיוונים האלה, מה שתצליח יותר הרווחת בגדול.
שתיים: למה אני משקיע בזה? אומר החפץ החיים שחילול שבת פחות חמור מאכילת נבלות וטרפות. חילול שבת זה הכי חמור שיש בתורה. יותר מיום כיפור. וזה סקילה. העונש הכי חמור שיש. מה יותר חמור מלהזהיר על שבת? כל שבוע יש שבת. והוא אומר שלא. למה? כי אני חוזר בתשובה על חילול שבת, מתכפר לי. אבל אם אתה אכלת נבלות וטרפות, אתה טמא! אפילו אם חזרת בתשובה! הטומאה בך. וזה גרום לטמטום. עכשיו דבר עם עם מטמטום, הוא לא קולט. אין לו רגשי קודש. הוא לא נמשך לתורה, הוא לא נמשך למצוות. אין לו! אין לו! יש אחד אתה רואה הוא נדלק, בפרט בעלי תשובה בהתחלה הוא נדלק. והוא לא עוזב את הספר, והא לומד והוא זה ועוד, ועוד, ועוד... פתאום הוא נכבה. מה קרה? יכול לאכול פעם אחת מאכל אסור, מכבה לו את הנשמה. עד כדי כך שאפילו תינוק אם מאכילים אותו דבר האסור, זה יפגום בו שהוא יצא לתרבות רעה שהוא יגדל. והוא לא ידוע דבר כזה. אתה שומע? אז זאת אומרת זה חורבן. ואת החורבן הזה אמר החת"ם סופר שיצר הרע באחרית הימים, הוא כבר לא צריך להחטיא אדם אדם, אלא הוא תופס שלושה. כיסא עם שלוש רגלים. את השוחטים, את החזנים ואת הסופרים. הוא מחטיא אותם. שהשוחטים לא ישחטו כראוי והסכינים לא יהיו טובות ולא יבדקו כראוי והכל, ממלא הוא מחטיא את כולם, כי כולם אוכלים בשר ועופות, ממלא הוא הפיל את כל העם. חזנים שהם מתכוונים לשמם ולא לשם התפילה ולא מתכוונים שום דבר, ממלא התפילה לא עולה, אז כל מה שאתם מבקשים, פייפן. ושלישי זה הסופרים. התפילין שלך והמזוזה שלך והספר תורה שלך, אם הם פסולים, לא שווה שום דבר מה שאתה עושה. אז הוא חכם מחוכם. אז לכן, אנחנו עובדים על שורשי הדברים האלה דווקא. ולכן אנחנו מזהירים מתפילין פסולות. כי אם התפילין נכתבו או נועבדו ע"י אוכל נבלות וטרפות, הם גם פסולים. אפילו שנכתבו והכל בסדר ותבדוק אותם הם בסדר. אבל מי שכתב אותם הוא פסול. אותו הדבר חזן שאוכל נבלות וטרפות הוא גם פסול. אסור לו להיות חזן.
יוצאים מהמעגל ע"י שלא אוכלים ואתה תהיה החזן. או שעושים קבוצות קטנות, כמו שאנחנו עשינו קהילות פז.
אם תצטרף לקהילות פז, אז תוכל. בכל מקום יש קבוצה קטנה והם מתפללים כמו שצריך. אנחנו לא רק זה, גם מקפידים איך להתפלל, ואיך לבטא את המילים, ואיך הכל. מדקדקים במצוות לעשות את רצון הבורא. לא העיקר לגמור וללכת. זה עבודת האלוקים. אתה עובד את האלוקים. זה לא עבודה סתם. זה עבודה שעליה תקבל שכר לעולם הבא. עשית אותם מצוין, תקבל לפי המצוין. עשית אותם חפיף דליל, ככה תקבל. איך שאתה עובד את ה', ככה תקבל. גם איך שאתה מבקש סליחה, הוא סולח. "סליחתי כדברייך", לא התכוונת? דם אני לא. התכוונת? גם אני כן.
תהיו בריאים, ערב טוב לכולם.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות