קרית ים - להתרחק מהחמץ ולהתחבר למצה

ערב טוב

בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

 הערב יהיה לרפואת הנפש והגוף מהרה לאליעזר בן צביה

 ולעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן

בספר ויקרא בתחילתו כתוב ''ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור'' ואחר כך מדבר איתו הקב''ה מעניין הקרבנות.

במילה ויקרא כתוב א' קטנה, גם בספר תורה כותבים א' קטנה. זה נקרא א' זעירא.

למה זה, אפשר לבאר זאת על פי מה שכתב הרמב''ן בכוונה של הקורבנות וזה לשונו של הרמב''ן: כי בעבור שמעשה בני אדם נגמרים במחשבה בדיבור ובמעשה, ציווה ה' כי כאשר יחטא ויביא קורבן יסמוך ידיו עליו כנגד המעשה ויתוודה בפיו כנגד הדיבור, וישרוף באש הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאווה, והכרעים כנגד ידיו ורגליו של אדם העושים כל מלאכתו, ויזרוק הדן על המזבח כנגד דמו בנפשו''.

נסביר מה אמרנו, כוונת הקורבנות, אדם חוטא. למעשה הוא צריך למות, מי שחוטא כלפי מלך מלכי במלכים אחת דינו למות כמו מי שמורד במלכות חייב מיתה. אפילו בימינו אנחנו רואים שמלכים מוציאים להורג את מי שעובר או מורד בהם או עובר על דבריהם וכו.

יש כאלה שמוציאים להורג בלי להגיד. כמו שמחסלים עם רעל וזה, שמצוי מאוד בימינו.

אבל ברור שאם בן אדם מבין, אפילו אם הוא דיקטטור, הוא שולט בכח הזרוע, מבין שמישהו מפריע לו או לא עושה את מה שהוא אומר, הוא מחסל אותו.

מי שברא אותך ומיטיב לך ונותן לך הכול ואתה משתמש בכלים שהוא נתן לך נגדו, ודאי שאחת דתך להמית, מה התועלת שיש לו ממך?

אבל הקב''ה אל רחום וחנון ולא רוצה להרוג אפילו את מעשה ידיו, כל שכן את בניו, אז הוא נותן אפשרות שמי שחטא יוכל להביא קורבן, הקרבן זה תמורתו. במקום שיעשה בו מה שצריך להיעשות, יעשה בקרבן.

והוא כשהוא עומד ורואה את כל הנעשה בקרבן שהוא כפרתו הוא מודה לה' יתברך שהסכים לקבל תמורתו.

והוא מתקרב על ידי זה לבורא.

כי במקום שיוציאו אותו להורג הוא אומר תביא כבש, או תביא עגל, ותקריב אותו, תראה מה נעשה בו, זה מה שהיה צריך להיעשות בך ואני הסכמתי לקבל אותו תמורתך. בתנאי שאתה חוזר בתושבה מתחרט, מתוודה, ואז אתה מתקרב אלי בחזרה.

אז מסביר הרמב''ן בעבור שמעשה בני אדם נגמרים במחשבה בדיבור ובמעשה, זאת אומרת אדם  כשהוא עושה מעשה זה התחיל במחשבה דיבור או במעשה, לכן  ציוה ה' יתברך שאם אדם חטא יביא קורבן, ואז מה יעשה,  סומך ידיו על ראש הקרבן, וזה כנגד המעשה שהוא עשה, הוא עשה עבירה, עשה עבירה במעשה, כיון שעשה עבירה במעשה הוא צריך לסמוך בידיו כנגד המעשה, והוא סומך על ראש הפר בכל כוחו והוא מתוודה באותו זמן בפיו וזה התיקון על הדיבור, ושורפים בסוף את הקרב, את הקרביים בני המעיים, והכרס והקיבה והכליות של הבהמה שאלה הם הכלים של המחשבה והתאווה.

כליות יועצות ושאר האיברים שהזכרנו הם כלי התאווה איפה שאוכלים ומעכלים את הכל. ואת הכרעיים, כרעיים זה הרגלים מהברך ולמטה זה נקרא כרעיים.

כרעי התרנגולת זה רגלי התרנגולת, למה זה נקרא כרעיים, משום ששמה היא כורעת, בברך, כורעת אז זה נקרא כרעיים כל החלק הזה,

מקריבים את הכרעיים כנגד הידיים והרגלים של האדם שעשה את העבירה. ויזרוק את הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו, כי הדם הוא הנפש, אז הדם מכפר על הדם. דם הבהמה מכפר על דמו של החוטא.

כל זה כדי שיחשוב, אומר הרמב''ן שיחשוב אדם בעשותו כל אלא כי חטא לאלוהיו בגופו ובנפשו וראוי לו שישפך דמו ויישרף גופו, לולא חסד הבורא, שלקח ממנו תמורה, וכיפר הקרבן הזה שישי נפש תחת נפש.  והראשים של האיברים של הקרבן כנגד ראשי האיברים של האדם החוטא.

והמנות, מנתחים אותו לאיברים ויש קרבנות שהכוהנים אוכלים מהקרבן וזה מכפר על הבעל קרבן, זה שהביא את הקרבן. במנות ניתנות להחיות בהם את מורי התורה כדי שיתפללו עליו, כי הם נהנים מהקרבן אז הם מתפללים עליו. עד כאן זה הרמב''ן.

והנה כשיחשוב האדם ויתבונן כשהוא מקריב את הקרבן, את כל מה שנעשה בבהמה שהיה ראוי להיעשות בו, ודאי שתתעורר נפשו לשוב בתשובה שלמה ולהכניע את הלב הערל. עד שיגיע למצב של ''לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה'' וזאת המטרה להכניע את ליבו של בעל הגאווה שחטא ביד רמה נגד ה' יתברך, ניצל את הכוחות והאמצעים שנתן לו ה' כדי למרוד בו. אבל ברגע שהוא רואה מה היה צריך להיעשות בו אז זה הופך למצב של לב נשבר ונדכא ואם אתה מגיע למצב כזה, אלוהים לא תבזה, הקב''ה לא בוזה אותך ומקבל את תשובתך ואת הוידוי שלך ומכפר לך ומוחל לך. איפה תמצאו כזה דבר? איפה תמצאו כזה דבר?

ולכן כתבה התורה ויקרא אל משה, ב-א' קטנה, א' זעירא. למה, כי הכלל הראשון בהבאת הקרבן הוא הכניעה ולקנות את מידת הענווה.

כי מי מאיתנו יכול לאומר זיכיתי וניקיתי עצמי ממידת הגאווה. והגאווה היא מאוסה מאוד מאוד בעיני ה', תועבת ה' כל גבה לב.  ומי שמתגה הוא לובש מלבוש של הקב''ה ''כי גאו גאה'', ''ה' גאות לבש'' ומי שתלבש במלבושו של מלך חייב מיתה.

אז הגאווה היא מאוסה. גם אין לאדם במה להתגאות, במה יש לך להתגאות, באת מטיפה סרוחה ואתה הולך לאפר רימה ותולעה, ואתה תהיה מאכל לתולעים.  על מה אתה מתגאה בדיוק אם אפשר להבין, על מה שיש לך באופן זמני, זה לא שלך, זה יילקח ממך, זה לא יישאר במחיצתך. ולקבר יכניסו אותך ערום.

אז מי אתה, סליחה, תסביר לי, ומה יש לך להתגאות בדיוק?

אבל מה לעשות, גאווה יש באנשים, כבר אמרו בעלי המוסר שאפילו מטאטא הרחובות יכול להיות בעל גאווה. הוא עוסק במלאכה בזויה, הוא אוסף את הזבל שיש בכל מקום, זה לא מלאכה הכי מכובדת. אמנם אין מלאכה שמבזה את בעליה אבל היא לא הכי מכובדת. אבל הוא יכול להתגאות על השני שהמטאטא שלו חדש, שלולא חדש.

אז גם בין אלה יכול להיות גאווה.

סיפר לי משהו שהוא ראה יום אחד את המשאית של הזבל של העירייה, והיה אחד שמביא את הפחים, מצמיד אותם, והיה אחד שלוחץ מהצד על הכפתור ומעלה אותם. והוא היה עומד מן הצד ומסתכל. וזה שמביא את הפחים ראה שהוא עומד ככה תקוע הרבה זמן, אמר לו, אל תראה אותי ככה אני גם לפעמים לוחץ על הכפתור...

כבר פרש בעל הטורים את העניין של ה-א' בזעירא. משה רבנו לא רצה לכתוב ''ויקרא אל משה'' רצה לכתוב ''ויקר'' כדרך שנאמר בבלעם הרשע ''ויקר אלוהים אל בלעם'' כאילו גם למשה לא נראה הקב''ה אלא בדרך מקרה.  ויקר, לשון מקרה.

אמר לו הקב''ה לא, תכתוב עם א'. ויקרא.

אצלך אני לא מדבר אליך במקרה. אז משה היה כזה עניין גדול, הוא החליט להקטין את ה-א'. לעבור על דברי ה', לא לכתוב את ה-א' הוא לא יכול. אבל לכתוב אותה קטנה הוא לא אמר לו. אז הוא כתב אותה קטנה. מאז, ה-א' הזאת בכל ספרי תורה, קטנה.

והתורה מעידה על משה רבנו ''והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה'' אז בעל הטורים אומר שהוא כתב בא' זעירא. כי יסוד כל הקרבנות זה הכנעה, להקטין את עצמך. אם אתה לא בא עם קרבן והכנעת את עצמך ונשארת בעל גאווה, לא יועיל לך הקרבן שום דבר.

וכבר כתב רבנו יונה בשערי תשובה וזה לשונו : תועבת ה' כל גבה לב ובעל גאווה נמסר ביד יצרו. למה, כי אין עזר ה' עימו מאחר שהוא תועבת ה'.  הרי שמי שהוא בעל גאווה נשללת ממנו הסיעתא דישמיה והוא נמצא מסור ביד היצר ונתון למכשול של חטא.

 זאת אומרת רבנו יונה אומר לנו, לא יכול להיות שבעל גאווה לא יכשל בחטאים, אין דבר כזה.  הוא מסור ביד יצרו, אין מי שיעזור לו כנגד יצרו כי ה' מתעב אותו ואם ה' מתעב את בעל הגאווה הוא לא עוזר לו, ואם הוא לא עוזר לו אז הוא נשאר מסור ביד יצרו, בודאי שהוא נתון למכשול ולחטא.

ולכן כשמקריב אדם קרבן לה' והוא רוצה שיתכפר לו ממשוגתו, הוא שגג. אז עליו להכניע את עצמו תחילה ולקנות לנפשו את מידת הענווה. למה, כדי שיסיר מעליו את שלטון היצר.כי אם הוא לא הסיר את היצר כי אם הוא עדיין בעל גאווה אז הוא מתועב ואם הוא מתועב אז אין לו סיעתה דישמיה אז הוא מסור ביד יצרו, אז הוא ימשיך לחטא. אתה רוצה יותר לא לחטא? אתה רוצה שישי לך כפרה, אז תוריד את היצר, איך מורידים? על ידי הענווה וההכנעה, אז ה' מסיע לך. ''הבא להיטהר מסייעין לו''

ואז הוא זוכה לכפרה. זה פתיחה.

עכשיו אנחנו עומדים בהכנות האחרונות לפני  פסח.

בספרי המקובלים מבואר הטעם של העניין שהחמץ אסור אפילו במשהו.

זאת אומרת לכל איסור יש לו שיעור. יש דברים שאסור ברביעית. יש דברים שאסור בכגרוגרת, תאנה יבשה, כל מיני שיעורים יש בכזית ויש כך ויש כך.

אבל איסור חמץ בפסח זה אפילו במשהו. במשהו. גרגר אחד של קמח. אם יהיה עם מים זה איסור חמץ במשהו, בפסח ועוברים על ''בל יראה ובל ימצא''

ואם חלילה אוכלים בטעות זה כרת. אם אוכלים חמץ אוי ואוי.

בקיצור השבר הכי חמור, חמץ בפסח זה איסור במשהו, למה מנקים כל כך כל כך. ובודקים, אור לארבעה עשר, בודקים את החמץ בחורים ובסדקים. בכל מקום שרגילים להכניס חמץ חייבים לבדוק היטב היטב שלא ימצא שום דבר. ואם נמצא צריך לבער, לשרוף.

אז ספרי המקובלים הראשונים כמובן, מבואר הטעם למה  חמץ אסור אפילו במשהו, בכל שיעור. ואילו שאר איסורים יש כאלה שהם בטלים בשישים, יש כאלה במאתיים ויש ברוב. למה, למה שמה מתבטלים ופה לא?

מפני שהחמץ הוא רומז על יצר הרע, ויצר הרע אסור אפילו שיהיה שהו .ויש לעקור אותו מהלב לחלוטין. כמו שדוד המלך אמר על עצמו ''ליבי חלל בקרבי''

כתוב שיושב היצר הרע על מפתחי הלב, וכתוב ''ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך'' לבבך שני לבבות כביכול. יש שמה יצר  הטוב ויצר הרע.

אומר דוד אני סילקתי אותו, אין. ליבי חלל בקרבי. במקום שהיה צריך היות היצר הרע, חלול.

מבואר במסכת בבא בתרא, שדוד הרגו ליצרו הרע ונעשה היצר חלל בקרבו, אז לפי הפרוש הזה הוא נהיה חלל, מת. כמו החללים שנופלים במלחמה.

מאידך, מצה, היא רומזת על יצר הטוב. אז חמץ זה כנגד יצר הרע ומצה כנגד יצר הטוב.

המשגיח  מלומז'ה זכר צדיק לברכה באר, מה התכונה של החמץ, לתפוח לתפוח, השאור השמרים, מתפיחים את העיסה והבצק תופח תופח תופח. כיצר הזה שהוא מתגאה מתגאה ותופח. אבל מה קורה עם לחם אחרי כמה ימים? מתעפש. מתעפש ומעלה עובש.

ככה הקנאה, התאווה והכבוד, מוצאים את האדם מהעולם. מאיפה הם באים, מיצר הרע.

הקנאה, זה שאדם מקנה, מה אני יהיה לי פחות ממנו,מה, ההוא יהיה לו יותר ממני? מי אומר לו את זה, היצר הרע.

4והתאווה, מה אני גם רוצה, אני גם, למה הוא רק.

והכבוד, אני ואני ואני ואני.

ז השאור שבעיסה קוראים ליצר הרע השאור שבעיסה כמו שהשמרים מתפיחים ככה היצר מנפח את האגו של הבן אדם מנפח מנפח מנפח.

כמו מי ששמע מכם את ברק  שמעביר  ביקורת על אולמרט ואומר עליו שהוא חפיפניק. אני מקצוען בעניין הכור שהפציצו בסוריה, אז הוא אמר, אני העברתי ביקרות אני לא רציתי שיצאו בחיפזון כי אני מקצוען, הוא חפיפניק, מה הוא מבין בזה.

איך בנ''א מדבר, ככה מדברים?

אמרו חכמים ''יהללך זר ולא פיך'' תן לאחרים שיהללו אותך. ולא פיך, מה אתה מהלל את עצמך יותר מידי אני כזה ואני כזה והוא כלומניק. זה ראש הממשלה שהיה. אתה היית סך הכול זר הביטחון שלו. הוא יכול להחליף אותך בכל רגע. נתן לך כבוד, מינה אותך, ואתה מעביר עליו ביקורת, כאילו אותו בחרו, אותך לא  בחרו. אותו בחרו להיות ראש ממשלה, אותך לא בחרו.

והוא החליט שיוצאים והוא צדק ובסוף זה הצליח והכל. ואם היית מעכב כמו שעיכבת דברים אחרים, מה היה? עד היו אנחנו תקועים עם כיפת ברזל בגלל שהוא לא רצה ברק להביא מכשיר יותר פשוט שיותר זול. לייזר אמריקאי שבאלפיים דולר מוריד 26 מטרות אוויריות כולל פגזי מרגמה.

אבל יצר הרע מנפח את הבן אדם. מנפח מנפח עד שהוא לא שם לך מה הוא מדבר אפילו.

אבל אחרי כמה זמן מתעפש הכול ואיננו. מהקנאה מהתאווה ומהכבוד שמוציאים את האדם מן העולם, הכול מתעפש. התאוות למיניהם מרקיבות את נפש האדם. הורסות את התאים של החיים שלו, עד הוא נאכל כליל ויוצא מן העולם. לולא ריסון הרצונות עלול אדם חלילה להתעפש ולהירקב.

דוגמאות, אולי תקראו להם קצת קיצוניות. אז אדם שהוא שיכור, אדם שהוא רגיל למשקה החריף, אדם כזה אתם רואים איך הוא הולך ומצטמק, מצטמק, הכבד שלו נאכל, שחמת הכבד, ומת. אלכוהוליסט קוראים לו.  נרקומן. אדם שפעם אחת לקח סם ועוד פעם ועוד פעם והתמכר, מצטמק מצטמק ורע לו עד שהוא מת.

מה זה היה , תאוות.

טעימה לו הטיפה המרה, טעימה לו ההזיה, ויש הרבה היום שלוקחים כל מיני דברים בקיוסקים ובכל מיני מקומות, ועכשיו התירו כבר, קוראים לזה כבר רפואי. ואנשים מתחילים חביבי, לא יהיה עם מי לדבר, כולם מרחפים, מעופפים. זה תאוות. התאוות סופם להתעפש ולהרקיב את הבן אדם לגמרי.

הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

בשעה שהיצר בא לאדם ומסיט אותו לחטא, אז האדם חושב בטעות ודומה לו , שאם הוא ישמע לדבר היצר אז יערב לו, אהה, איזה רעיון, וואלה, בא ניסע, בא נצא, בא נאכל, בא נשתה, אהה, בא לי, בא לי, אתה יודע מה, בא לי.

היתר מצייר לו את זה ערב. הוא בטוח שאם הוא ישמע לו הוא רק ירויח. אבל יש פה צרה גדולה, כי למה זה דומה, תשמעו איזה דוגמא מדהימה.

זה כמו אדם ששרוע על ערימה של זפת חם, לא רותח, חם חמים כזה, יווו לשכב על זפת זה יווו, איזה סבבה זה, אין מזרון כזה. זה משהווו

אבל כשהוא רוצה לקום, לא יכול לזוז, הוא נדבק. כולו דבוק לזפת והזפת דבוק אליו. נכון, בהתחלה זה נעים, איזה כיף איזה כיף. אבל נדבקים.

ככה בעל תאווה, בשעה שהוא ממלא את תאוותו והולך שבי אחרי הרצונות אז הכול טוב ונעים ונח מתוק, אבל אחר כך הדבר נורא ממש.

כי הריקבון שולט בו וכולו כבר דבוק לרע, לתאוות, ללא יכול להשתחרר. לא יכול, ניסיתי, אני אומר לך את  האמת ניסית, אתה יודע כמה פעמים ניסיתי, אני לא יכול בלי זה, לא יכול לא יכול.

תראו אנשים מסיגריות לא יכולים להיגמל. מסיגריות, אנשים ממשחק כדורגל לא יכולים, ווואאאווו, עולמות. תאוות, כל מיני תאוות, לא יכול, ברגע שהוא מתרגל לאיזה תאווה הוא נדבק כמו לזפת.

הגאון רבי חיים מבריסק, ממשיל את הנין לפלוגה של חיילים קוזאקים איש וסוסו שהוא רוכב עליו, אבל על החייל לשמור על הסוס לנקות אותו, לשמור על בריאותו, שלמותו, להאכיל אותו, להשקות אותו, ואסור לו גם למכור את הסוס, כי הוא חיל שצריך סוס, והעמידו אותו לרשותו.

אומר הרב מבריסק: הוי אומר, לסוס יש קוזאק שמשמש אותו ושומר עליו, ולא לקוזאק יש סוס.

מי שומר על מי, מי דואג למי, הקוזאק דואג לסוס. ככה הם התאוות, לא התאוות משמשות את האדם אלא האדם נעשה עבד שלהם, של התאוות.

וזה היצר הרע, זה השאור, זה החמץ. אבל המצה, היא מסמלת את המהות של יצר הטוב.

מצה לא תופחת היא לא מגביה מהמידה אל על. שטוחה, ענווה והצנע, בלי התנשאות. ולכן המצה שומרת על טיבה וטעמה, מצה יכולה להישאר שנה תמימה. לחם יכול להישאר ככה? אפילו ששמים בו חומרים משמרים  אחרי שבוע גמרת את הסיפור איתו,  עובש. עם החומרים המשמרים.

ומצה, בלי חומרים משמרים בלי משפר אפיה, בלי שום דבר. נשארת כמות שהיא, ועם הטעם, זמן ממושך ביותר, זה יצר הטוב, יצר הטוב לא משנה טעמו, אבל כל מה שמציע יצר הרע מתעפש ונרקב, כולל אתה.

עלינו להכניע את הלב, פסח, אנחנו בפסח. אסור לנו חמץ. אפילו משהו, כנגד יתר הרע, אפילו משהו, רק מצה. מצה.  ענווה, ענווה . לא גאווה, ענווה, להכיר שאנחנו עבדי ה'.

זה היסוד, יצאנו ממצרים, הוציא אותנו ה', היינו עבדים של פרעה, גמד, 60 סנטים, שלט בכל העולם, שיעבד אותנו 210 שנים, עינה אותו, רצח אותנו, עשה בנו שמות, והיינו עבדים שלו, יום אחד בא הקב''ה ואמר תקשיבו, אני עושה החלפות, אתם לא תהיו עבדים של הגמד הזה, את תהיו עכשיו עבדים שלי, ואני יכבד אתכם. אני לא ישעבד אותכם, אני יכבד אותכם, יותר מהמלכים שלי, את המלאכים אני מצווה לכן שישמרו עליכם ''כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכיך'' ואת כל העולם בראתי בשבילכם ואני ייתן לכם את התורה הקדושה שאיתה אתה יכולים לברא שמיים וארץ וכל העולם  מתנהג על פיכם. ואם אתם תזכו, העולם יזכה איתכם ואם אתם תחטאו העולם ילקה איתכם. אתם ביד שלכם איך להנהיג את העולם,

תראו היום אין מדינה בעולם, אין חדשות שלא מזכירם את ישראל כל יום, יש מדינות מעצמות, לא מזכירים אותם. הודו, מעצמה שלישית בגודלה בעולם, לא מזכירים אותו, כל יום? מה פתאום. יש מדינות שלא שמעו עליהם שנים. וישראל, כל הזמן בחדשות. כמה הם בסך הכל, שלוש עשרה וחצי מיליון.  זה הכל . כמה הודים, למעלה ממיליארד. לא זוכרים אותם. אם לא היו עושים פה ביקור בזמן האחרון, מי היה מדבר עליהם?

זאת אומרת הקב''ה אמר ''כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לפרעה, ולא עבדים לנבוחדנצר ולא לסנחריב ולא לכל הרשעים בעולם. למה לכם לחטא כלפי, למרוד בי, שאני ימסור אתכם ביד האויבים שילקו אותכם, בשביל מה, תהיו ילדים טובים, בנים אתם לה' תכבדו את אבא, אבינו מלכינו, אתן לכם את כל הטובות שבעולם. הוראתי לכם שהייתם עבדים שפלים במצרים ובאתי והוצאתי אותכם, גוי בקרב גוי, והוצאתי אתכם היד רמה, על צבאותיכם. ופרעה משלח אותכם, והבאתי אתכם למדבר והורדתי לכם לחם מן מן השמיים ונתתי לכם באר לשמרים שתשקה אתכם והבאתי לכם שליו, ענני כבוד, אוהל מועד, שכינה איתכם. מה עוד אתם רוצים, רק תשמרו על קשר, תעשו מה שאני מבקש, לא ביקשתי הרבה, כמה מצוות יומיות, פעם בשבוע שבת, שלושה רגלים בשנה, הכנתי לכם ראש השנה ויום כיפורים כדי לכפר על החטאתיכם, מה שאספתם, לא בחכמה במשך השנה, לא טוב לכם איתי? מה עשיתי לכ רע?

נתתי לכם עניים לראות אוזניים לשמוע, לב פועם, הכול טוב. מה רע לך, למה אתה מורד בי, למה אתה לא עושה מה שאני אומה, אתה רוצה שאני יצבוט אותך. אתה רוצה שאני, שמה? תהיה ילד טוב תקבל הכול, תקבל יותר ממה שתאה חושב.

בפסח צריך להכניע את עצמינו לפני ה' יתברך.  אם לא הוציא אותנו ה' ממצרים, עד היום היינו אנו ובננו ובני בננו עבדים לפרעה.

היינו עבדים של פרעה, עבדים של תאוות, שמענו איך עם ישראל אמרו שהם מתגעגעים לדגה שהייתה במצרים, לאבטיחים, לשומים, לתאוות.

אפילו שהיו עבדים, אפילו שהלקו אותם, והיו נוגסים ומצליפים עליהם, אבל מחוברים לתאוות, והוצאתי אותכם, ונתתי לכם אוכל שמימי. לחם  שאוכלים אותו המלאכים, לחם אבירים אכל איש, זה המן, יסודו של האוכל הזה הוא רוחני בכלל.

איה צומח לחם, איפה שיש אדמה ויש זרעים ואני הורדתי לכם לחם מן השמים, אין זרעים ואין אדמה.וירד לפה, כמו טל, ואכלתם, והייתם אוכלים קצת ומשביע והייתם טועמים בו את כל הטעמים שרציתם.

לשם יחוד קודשא בריך הוא... הריני מכוון לאכול... אבוקדו. מה אתה אוכל. אבוקדו. רוצה לאכול אננס, אננס בטעם אננס.

רוצה סיחים על המנגל, סיחים על המנגל. בלי כסף, בלי השקעה, כל יום מחכה לך האוכל אם אתה צדיק, פתח האוהל, אם לא, קצת יותר רחוק. אם אתה רשע, מחוץ למחנה, צריך ללכת 12 מיל, 12 קילומטר ללכת להביא את ארוחת הבוקר. אז היו כאלה שלא הולכים מהפאדיחה. כי ראו שהוא הולך יודעים שהוא רשע.

בקיצור, עם ישראל זכה, בחר בנו הקב''ה מכל העמים, קרא לנו בני בכורי ישראל, שלח את עמי ויעבדוני, זכינו , הגדה של פסח, אנחנו הולכים להגיד את כל הדברים האלה. עבדים היינו, ועתה בני חורין. באמת בני חורים? באמת בני חורין? אין בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. מי שלא עוסק בתורה הוא עבד של יצרו, הוא עדיין חמץ. הוא מחובר ליצר הרע. צריך להיות עם היצר הטוב, מצה. תשמור על פרופיל נמוך, תהיה עניו, תדע את המעמד שלך. תזכור שבאת מטיפה סרוחה, ואתה תהיה אפר רימה ותולעה.

תזכור שתולעים יאכלו אותך. ''מאוד מאוד הווי שפל רוח בפני כל אדם שתקוות אנוש רימה'' מי אמר זאת, רבי לויטס איש יבנה.

אדם שוכח את זה, מרגיש אבועלי.

אבועלי זה בסין.

ועבד התאוות, הוא מ'ט שערי טומאה, הביא הקב''ה את עם שיראל למעמד הר סיני. תעבדון את האלוקים על ההר הזה. זוהי העבודה  שלנו בפסח להכיר בזה, להתחבר לזה, לרצות בזה, לבער את החמץ מקרבינו את היצר הרע, להתחבר למצה שזה היצר הטוב, לשמור על פרופיל נכון. ולדעת מה גודל הזכות שה' בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. כדי שנעבוד אותו ונזכה גם בעולם הזה וגם לעולם הבא להיות במחיצת, בקרבתו, בסיוע שלו, אין לך אושר יותר גדול.

אבל מי שלוקח מפסח רק את הפתות, והקניידלעך, הוא לא יוצא ידי חובה של הפסח. והוא לא זוכה לבוא לכלל ''הללוהו עבדי ה'' אומרים את ההלל בהגדה, מה אומרים, הללוהו עבדי ה' ולא עבדי פרעה. אומרים את ההלל. אז מה אומרים, הללוהו עבדי ה'. האם באמת אנחנו מוכנים להיות עבדים של הקב''ה. זה המדרגה הכי גבוהה דרך אגב.

משה נקרא עבד ה'. אברהם נקרא עבד ה'. דוד נקרא עבד ה'.זה המדרגה הכי גבוה שאדם יכול להגיע. אם אתה לא עבש ה'. אתה עבד של יצר הרע, של השטן של מלאך המוות, שיחסל אותך, אתה העבד שלו והוא גורר אותך כמו כלבלב עם שרשת של תאוות, ככה הוא גורר אותך לאן שהוא רוצה עד שהוא יביא אותך לקבר. זהו. עכשיו צריך להחליט מה עדיף, להיות עבד למלך או עבד לעבד.

היום אתם רואים יהודי שיושב מולכם, שקיבל החלטה בשאלה הזאת ובזכות ההחלטה אני יושב פה לפניכם.

קראתי במדרש בתנחומא ''כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לעבדים'' שואל המדרש, מה עדיף, עבד למלך או עבד לעבד? גם אני הבנתי את התשובה שהמדרש יגיד. עבד של מלך כי מי שעבד של מלך כל מה שיש למלך יש לעבד. כי הוא עבד של המלך ובארמון.

ומי שהוא עבד של עבד מה יש לו, מה שיש לעבד. החלטתי באותו רגע ופניתי לבורא עולם, אני זוכר את זה בסלון, עמדתי ואמרתי בורא עולם, אני מהיום רוצה להיות עבד שלך ולא עבד של שום אדם בעולם. רק שלך. אני יעבוד אותך ורק תאפשר לי את זה. זהו.

ולא קיבלתי תשובה. אבל יצאתי לדרך. אני ידעתי שהוא שומע. ויצאתי לדרך. והקב''ה עזר לי מאז ועד היום והלאה בעזרת ה',כל מה שרציתי בעבודת ה', ה' סייע לי, דברים הזויים, לא יאומנו, לא יאומנו.

היום יש מקום בעולם שלא שומעים שיעור שלי? שלא שמעו,שלא שמעו על האי,שלא שמעו מה הוא אומר, מסכימים, לא מסכימים לא משנה, שומעים.

כמו ששומעים על ישראל בכל מקום שומעים גם עלי בכל מקום. יש רבים יש מתווכחים  יש בעד יש נגד אבל מדברים, מדברים.

גם על ישראל יש בעד יש נגד, מדברים. 

איך זה, איך זה? אלא אם אתה רוצה לעשות את רצון הבורא, הבורא יעשה את רצונך. 

זאת אומרת.. ישראל תקפה בבעל בק, לפני כמה זמן וכנראה שהחמס עושים שיגורים  עכשיו, התקיפה כנראה הייתה  רצינית.

הרי ליברמן אמר שלא ייתן לאיראנים להיות פה, כבר לא 40 קילומטר, הוא אומר לא יהיה המציאות שלהם פה וגם לא יהיה להם כור גרעיני. והראו את הכור הסורי, כל זה הקדמות והכנות לקראת מה שמתכננים עם האמריקאים אחרי כל התרגיל הגדול שעשו ההכנות וסעודיה, והכל מוכן לקראת עימות, לא הולך להיות שקט, ערב חג אתם יודעים צעדת המיליון שהזהרתי הזהרתי, מה יקרה אם יבוא  מיליון...

אז זה הולך להיות ביום שישי הקרוב, גם מכינים צלפים, מכינים זה מי יודע איך זה יגמר, מיי יודע.

בקיצור ערב פסח זה ליל זימורים זה לילה המשומר מן המזיקים, נראה מה יהיה בלילה הזה.

אתם יודעים יום הכיפורים זה היום שהקב''ה מכפר על עם ישראל נכון?

אבל הקב''ה אחרי הגאווה שהייתה לעם ישראל אחרי מלחמת ששת הימים, אז הקב''ה הראה לנו אתם חושבים שאתם תתגאו כוחי  ועוצם ידי ולא  תבינו שאני עשיתי לכם סיוע מן השמיים?

אז בסדר, ביום הכיפורים תתחיל המלחמה הבאה והיא נקראת המחדל וספגנו שמה אבדות קשות ואיומות, אני הייתי חייל בסדיר באותו זמן והשתתפתי אז במלחמה, וראיתי אותה מקרוב, וניצלתי גם בנס שמה, הקצין שלי נהרג מטיל ישיר, הייתי צריך להיות איתו באותו נגמ''ש הוא ויתר עלי אמר לי תישאר פה עם השריון, היינו בתותחנים, הוא התקדש קדימה, הוא היה ק''ס- קצין סוללה, והוא עלה לנגמ''ש, איך שהוא חצה את התעלה, טיל ישיר פגע, הרג את כל החיילים שמה. אני פה  בזכות זה שהוא אמר לי תישאר, וה' החליט שאני  עדיין יש לי תפקיד בעולם. ונשארתי.

זה לא פשוט בקיצור, ליל השימורים הזה נראה מה יהי. אבל אם אנחנו נחליט, עם שיראל יחליט, די. לא רוצים להיות עבדים, לא של תרבות המערב, לא של יצר הרע עם כל הסיסמאות שלו, לא עם נצרות פרוטסטנטית. עם יהדות, כמו שקיבלנו מאבותינו ואבות אבותינו, כל אחד בבית שלו, שני דורות שלוש דורות אחרוה יודע בדיוק מה היו.

אם נחזור להיות עבדים של ה' ולא עבדים של המודרני- קה. מודרניזציה, ונהיה בני אדם כמו שצריך, נעשה את רצון הבורא מתוך ענווה, הוא יטפל בכל הבעיות שיש לעם ישראל, בכולם. ויביא גאולה לישראל בעגלא ובזמן  קריב ונאמר אמן.

למי שיש שאלה בבקשה.

תן לה בקשה בפינה

שואלת: למה בפרשה צו, ולא אמור?

הרב: מה פרוש צו ולא אמור?

שואלת: כתוב בפרשה ''צו את בני ישראל'', בכל הפעמים הוא אומר ''אמור להם''

הרב: אה, לשון ציוי

שואלת: אבל למה ציוי? למה לא אמור?

הרב: לא, אמירה זה אמירה רכה, ויש מקומות שיש צו. שזה ציוי. אמירה זה להגיד להסביר לאומר וכו. כשאומרים צו זה צווי שצריכים לצוות אותם באופן כזה שאי אפשר לא לקיים.

יש דברים שהם אמירה, אמירה זה לשון רכה.

יש הגדה, הגדה זה יותר כמו לנגד בארמית, להגד זה להכות. הגדה.

יש לשון וידבר, דיבור זה לשון קשה. ו ידבר, דבר אל בני ישראל.

יש אמור, יש צו, צו זה צווי שצריך לצוות את ישראל.

שואלת: תודה

כן, תן לילדונת הנחמדונת. כן

שואלת: הרב, אפשר ברכה להצלחה בלימודים

הרב: בהחלט. שתזכי ללמוד ביראת שמיים ותצליחי בכל אשר תפני

שואלת: תודה

כן

תן ליהודי שמה

מה זה מגילה עכשיו?

שואל: הכנתי מגילה.

אבל צמצמתי הרב.

רציתי לעשות קידוש ה' ולספר שב''ה זכיתי לעשות את יום הכיפורים עם  הרב בבית מדרש קהילות פז.

והשתדלתי להיות  גם בתענית דבור, לקראת סוף הצום הרב דרש, והתקרבתי והתיישבתי קרוב לרב בסוף הדרשה הרב אמר משהו שלא שמעתי מרוב טשטוש ומיד הרב אמר לקבל שלושה חודשים בתענית דיבור שנכתב ונחתם לשנה טובה והרב נעמד, וביחד עם הרב נעמדו כמעט כל הציבור, ויש לציין שבית המדרש היה ב''ה מלא מפה לפה.

אני שמעתי ונשארתי לשבת ופתאום אני שומע את עצמי אומר, אני אומר לעצמי, וואי וואי וואי , לא ידעתי איך לקבל את זה. הרב סקר במבטו את בית המדרש אד שמבטו של הרב נתקל בי ומיד נעמדתי. אני שומע כבר שנים את הדרשות של הרב שמחזקות אותי ונותנות לי דרך של האמת מול השקר. וזה דבר שמאוד חששתי ממנו ולא הייתי מוכן להתחייב עד אותו הרגע. לאחר מכן ביקשתי מהרב שיברך אותי שאצליח לעמוד בזה והרב בארשת פנים רצינית מסתכל עלי ואומר לי, זה מצד נדר. אתה חייב.

יום למחרת מיד התחלתי וה' סייע בידי להיות באותו זמן בתאונת עבודה שנכפתה עלי וזמן היה לי בשפע ועשיתי כך ועוד המשכתי מספר שבועות אחרי. חיכיתי בבית כמעט שנה שימצאו לי תפקיד חדש בעבודה שבו אוכל גם ללמוד וגם לגדל את הבנות, גם מצד ההנהלה של החברה וגם מצד ועד העובדים אמרו לי,  אמרו לי ככה, עידן, תשכח מזה אין כזה דבר כפפה ליד. אין דבר כזה, אין מציאות כזאת, אז אמרתי להם אתם תהיו שליחים טובים וה' יסדר לי הכל.

וכך היה  לאחר מספר ימים, בלי לבקש דבר מה' אחרי כמובן  שסיימתי את השלושה חודשים, ה' פתח לי, ולמי שעדיין עובד ולא שלם בביטחון בה', אז לא יכולתי לבקש יותר טוב, אין דברים כאלה, אפילו בהנהלה ובוועד היו בהלם. הם דיברו על כפפה הרב, ואני קיבלתי יד.

תמיד ידעת שהברכות של הרב עומדות, מתרגש מחילה,  תמיד ידעתי שהברכות של הרב עומדות ומחכות להתקיים רק שאנחנו צריכים לעשות את חלקינו בתורה, בחסד, תיקון המידות, כמו שהרב מדריך אותנו, במשך שנים בתהליך החזרה בתשובה שלי שנמשך עד היום. ומהרב, מהרגע הראשון הפחידו אותי, ולא הייתי מוכן אפילו לשמוע.

ונשארתי פרווה ככה במשך שנים. לאחר שנים ראיתי הרצאה של הרב ומהרגע הראשון התאהבתי, הייתי צריך מוסר, הייתי צריך אמת, הומור של הרב ימין מקרבת שמאל דוחה. אין דברים כאלה בעולם היהודי. בעצם יש.

ואז תפסתי שאני מחריט כמו שהרב אומר והתחלנו לתפוס כיו נכון, אמיתי, לפני מספר שנים עברתי משבר בחיי הנישואין שלי ולא היה לי טוב, והייתי בוכה לה' חודשים שיסלק ממני את הכפויי טובה והשקרנים. והנה זה פלא, תוך חודש בערך הייתי כבר גרוש, נשארתי עם הילדות, הבית, העבודה וכמובן עם הרב

מיד לאחר מכן היה הבחירות ב2013 וביקשנו לעזור וזכינו להיות מרכז הצפון של 'כח להשפיע'.

לאט לאט ה' סילק ממני את כל השקרנים. משפחה חברים, מקרין שכנים ועוד. וזה נמשך עד שהיום לשמחתי ולצערי שהם לא זוכים לברר ולהתקרב לאמת באמת.

לפני מספר ימים אני עומד בתור לסופר בשבוע שעבר ומתוך צער מתחילות לרדת לי דמעות, הקופאית מסתכלת עלי אם הכול בסדר, ולא מבינה, מחילה,

ולא מבינה,שדקות קודם ליד המקררים של הבשר, ראיתי אברכים בעלי צורה בוררים את החתיכה הכי יפה לשבת, מכירים אותי, רואים אותי, יודעים מה הרב מדבר, ורעבים.

אסיים בכך שאומר תודה לרב על כל המסירות נפש לעם ישראל, שה' יעצים  כוחותיך כמו שברך אותך הרב יעקב יוסף זכר צדיק לברכה. ושיזכה הרב להנהיג את ישראל בדרך ישראל סבא תמיד. אני רוצה להודות גם לכל הצדיקים שלומדים מהרב ומוסרים נפש בלימוד התורה והמוסר, בהרצאות בתבלינים במצות ועוד.

אנחנו חייבים לדעת שזו רק ההתחלה ולכן חיזקו ואימצו וישר כוחכם.

הרב, ועוד תודה, סליחה ומחילה משלום, מנכ''ל קהילות פז ואיתן, שאני משגע אותם ואני מבטיח להם שאני ימשיך.תודה ופסח כשר ושמח הרב.

הרב: חזק וברוך

שאלה נוספת אם יש, כן, באמצע

שואל: הרב, אוכל לבקש ברכה להורי היקרים שגידלו אותי אריכות ימים שמחת חיים.

הרב: ההורים שלך דתיים

שואל: כן

הרב: יופי, אז מה שמם.

שואל: ליאת ישכר ויפת ישכר.

הרב: ליאת בת?

שואל:ליאת בת שרה ויפת בן שלום

הרב: בת שרה ויפת בן שלום, ה' יזכה אותם לאריכות ימים בעסק התורה ומצוותיה.

שואל: אמן אמן תודה רבה

הרב: וגם אתה

שואל: תודה תודה

הרב: וגם עם ישראל

כן, תן לגברת שם,

שואלת: הרב אתה יכול לעילוי נשמת סבתא שלי?

הה: כן, מה השם?

שואלת: מרסל בת חוה

הרב: המרחם על כל בריותיו הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של מרסל בת חוה, ה' ינחינו בגן עדן בכל מתי עמו ישראל ותהיה בכלל הרחמים והסליחות ונאמר אמן.

אמן

כן, שאלה, יש שאלות?

תן לה שמה שאלה.

שואלת: שלום כבוד הרב. אני מאוד מעריכה את מה שאתה עושה, ובאמת זה התרגשות כל פעם לבוא ולראות אותך, עד שאתה מגיע לצפון. רציתי לבקש ברכה על המשפחה שלי, כי הם לא שומרים שום דבר ואני עוברת ניסיונות לא קלים איתם. ואם הרב יוכל לברך אותם שיפתח ליבם

הרב: שם ומשפחה?

שואלת: ויולטה בת ג'נה וגריגורי בן סופה

הרב: ויולטה בת ג'נה וגריגורי בן סופה ה' יזכה אותם לשוב בתשובה תשלמה

שואלת: אמן

הרב: ויהפוך לבבם לטובה

שואלת: אמן, תודה רבה

כן, מי הצביע פה

כן, תן לו עם הכובע

שואל: שלום הרב

הרב: שלום

שואל: מה שלומך

הרב: ברוך ה' מה שלומך אתה?

שואל: יום יום. אני חייב לבקש ממך סליחה, לפני שנתיים אולי שהיה ויכוח עם כל הכשרויות וזה, אז היה לי חבר בא איתי במחלוקת. אז לצערי הייתי נגד הרב ואמרתי משהו ש.. לא יותר מידי אבל בכל זאת. לשון הרע. אז באתי לבקש סליחה מהרב כי זה לא מתאים אז אני מקווה שהרב יסלח לי ו..

הרב: מחול לך

שואל: תודה. איך אומרים, ירדה אבן מהלב.

הרב: כן, אבל אתה גם צריך לא לאכול בשר ועופות

שואל: אני לא אוכל

הרב: אהה, יופי זה הכי חשוב

שואל: לכן זכיתי. זה איך אומרים, שומר פיו ולשונו

הרב: שומר מצרות נפשו, כן

שואל: אז אני ... תודה

הרב: ברוך ה'. כשלא אוכלים נבלות וטרפות אפשר לחזור בתשובה. אבל אם לא נשארים מטומטמים. כי האוכל מטמטם.

כן, אתה רצית לשאול?

תן לו

שואל: ערב טוב

הרב: ערב טוב

שואל: יש לי שאלה, בקשר לתקופה של היום ולתקופה של פעם. שפעם מזמן אברהם יצחק ויעקב שהם יכלו לעשות דברים לא כדרך הטבע וגם אחריהם התנאים והאמוראים יכלו לעשות דברים שהם לא  בדיוק כדרך הטבע.

אבל היום אנחנו לא יכולים לעשות את זה,

שאלה שלי היא האם יש דרך כל שהיא שבה נוכל לחזור להיות ככה או שזה רק שהמשיח יגיע?

הרב: מה, מה ראית שהם עשו ש..

שואל:לא , לא ראיתי אבל שמעתי

הרב: מה שמעת שהם עשו שהיום לא עושים?

שואל: שלדוגמא כשאברהם הלך עם נראה לי אליעזר עבד ש לול כשהלכו להלחם כשהוא לקח עפר והוא זרק את זה וזה נהיה..

הרב: וניצח את ארבעת המלכים

שואל: כן

הרב: נחום איש גמזו עשה גם כן ככה

שואל: כן, דברים כאלה, אבל היום אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

שאלה שלי אם יש..

הרב: עוד מעט יתגלה מלך המשיח ואפילו עפר הוא לא יצטרך לזרוק, בהבל פיו ימית רשע. אומות שלמות יתמוטטו רק מהפה שלו. מה שהוא יגיד בפיו זה מה שיהיה. בלי להניד עפעף. תקרא בישעיה י'א שמה יהיה לך ביאור בדיו קל מה שאתה מחפש

שואל: ולפני זה זה לא יהיה? רק בזמן המשיח?

הרב: אין אנשים ברמה הזאת

שואל: תודה רבה

הרב: תהיה בריא

שואל: הערב טוב

הרב: ערב טוב ומבורך

שאלה אחרונה, תן לו

מה? איך? למי?

לובא בת שמחה לרפואה שלמה וחיים בן שרה החלמה מהירה

 אמן

שאלה אחרונה הנה הגברת שמה בפינה

שואלת:שלום כבוד הרב

הרב: שלום

שואלת: אפשר בקשה ברכה ללידה קלה, אני צריכה ללדת עוד שבועיים

הרב" כן, מה השם?

שואלת: דניאלה בת רינה

הרב: דניאלה בת רינה תלדי בשעה טובה ומוצלחת כתרנגולת

אני מברך אתכם בפסח כשר ושמח, מי שרוצה ציציות כיסוי ראש, ספרים, ייגש לכאן

''רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקב''ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר''

קדיש