עכו - עכו - חתונה מופרדת (דיסק 109)
תאריך פרסום: 13.03.2005
תוכן ענינים;
קליפ: / דרשת הרב שליט"א – פרשת פקודי; / מה תכלית בריאת האדם? / אדר: גזירת אחשורוש והמן; / שאלות ותשובות: שאלה ראשונה; / שאלה שניה;/ שאלה שלישית; / בקשה לעבור לעכו; / שאלה רביעית; / שאלה חמישית; / בזכות ברכת הרב זכה בלוטו 30 אלף שקל! / מודה לרב שנפקדה בנכד וברכה לאחיה; / מטורנטו מבקש ברכה לחזרה בתשובה! / מבקש ברכה לרפואה מניוון שרירים; / 'ניסים התותח' (דיסק מס' 123); / "ועוד מספר מילים"; / הכדורגלן לשעבר מקבל תשובה לרפואת אביו; / משפחה שחזרה בתשובה; / שוביניזם בדת? / גילה דורפמן; / "הרסת לי את החיים" / חיימון: / גילה דורפמן: / מתוך הסרט: 'הרצל והציונות' – על מייסדי הציונות; / אבי עידן; / "לאחר כחצי שנה" - "מתוך הרצאה, בתיאטרון 'הקאמרי' (26/02/2003)"; / "הרצל החזיר אותי בתשובה" / מבקש ברכה לרפואה מהסרטן 15 ס"מ! / כח כפלים; / חתונה מופרדת; / "כעבור שמונה חודשים בדימונה..." / פרסומת:
קליפ:
היי תראה חמור על 2 רגלים
(הקהל צוחק...)
קמנו אני וחמי היו רואים את ראשיהם ככה...
(הקהל צוחק...)
אמר לי: 'אל תספר דבר כזה...'
חביבי החכמה: זה אל תפתח את הדלת!
זה כמו שאחד אומר לבן שלו: 'תברך' והוא לא מברך מאמינים בו ולא מאמינים לו? אתה רוצה עוד שאני אבוא?!
תנסו תטעמו: 'מישהו מוכן להרים את היד להגיד: 'בשביל מה הוא בא לעולם? אף אחד לא יודע!'
אם היו אומרים לאשה: 'תשמעי 9 חודשים תהרי ואחרי 9 חודשים - תקבלי שקית חול!'
חול הבנתי חול...
אבל אפרוח-אפרוח מה אתה עושה בפנים?
ש. אפילו שזה ענין של בושה אני מוכן לקבל את הבושה
אז אמרתי לו: 'טוב אז תשים 25 שקל...'
ש. אז אתה זה המקצוע שבחרתי בחיים
טעית
(הקהל צוחק...)
ש. יכול להיות טעיתי אבל מה אני יכול לעשות? לעזוב את הכדורגל?!
ש. יש לי בעיה שקשה לי לעבור אותה וזה הקטע של השוביניזם של הדת
לכל אחד יש את היעודים שלו והוא צריך למלא אותם בלבד! לא יותר מזה.
ש. היעוד של האשה להישאר בבית לטפל בילדים
ש. ויש לה סתימה בכליה הימנית בגלל הגידול הסרטני
כמה אתם פה?
הכלה: המשפחה שלי יושבת פה כל האחים שלי נמצאים פה כל מה שתבקש מאתנו לקחת שנקח עלינו לרפואתם - עכשיו אנחנו לוקחים! רק שתבטיח לי: 'שההורים שלי יהיו בריאים ויצאו מזה!' כל מה שתגיד לנו - אנחנו נעשה
הקורבן הכי גדול שלך אני שומע זה אם את תהפכי את החתונה שלך לנפרדת! תוכלי לעמוד בזה?
הגיס: כבוד הרב זה הכל החלטה בידים שלה היא זאתי שמחליטה
גם החתן ביד שלה?
החתן זה אח שלי הוא בידים שלה כן
(הקהל צוחק...)
הנה הוא מגיע כבוד הרב החתן לידי ב"ה פה
נו, מי יודע לעשות 'לולולולולו...' מה כבודו אומר?
החתן: כבוד הרב! זו החלטה מאוד מאוד קשה!!
ובאתי להרצאה שלך ואתה ברכת אותה ואחר 9 חודשים בדיוק (מתכופפת ומרימה את הילד מראה אותו לקהל)...
(הקהל מוחא כפים...)
מומלץ בדוק ומנוסה.
דרשת הרב שליט"א – פרשת פקודי;
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח
הערב יהיה לעילוי נשמת: שאול רוז'ה בן פורטונה בנישתי - מנוחתה עדן.
בפרשה האחרונה פרשת 'פקודי' משה רבנו מונה את כל התרומות שתרמו למשכן בשביל לכפר על עוון העגל;
בעוון העגל אמרו: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב ד)
ופה התיקון היה: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן" (שמות לח כא)
כשם שהורידו את הזהב והנזמים של לעשות עגל - כדי לתקן זאת עשו זאת הפעם בשביל להקים את המשכן. והדברים דומים כמו שמביא 'אור החיים' על הפרשה.
המדרש אומר: 'שמשה רבנו שמע את ליצני הדור מדברים מאחורי גבו: "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה" (שמות לג ח) מה היו אומרים?
'רבי יוחנן אמר: 'אשרי יולדתו של זה ומה היא רואה בו? אשרי אמא של משה רבנו! ומה היא רואה בו? כל ימיו הקב"ה מדבר עמו כל ימיו הוא מושלם לקב"ה! אמא שרואה שהבן שלה יכול לדבר כל יום עם הקב"ה - איזה אושר! הוא מושלם לקב"ה.
'רבי חמא אמר, מה זה וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה? היו אומרים: 'תראו את העורף והצוואר של משה רבנו - כמה שמן!'
וחבירו אומר לו: 'אדם ששלט על כל מלאכת המשכן - אין אתה מבקש שיהיה עשיר?!'
זאת אומרת מליצני הדור היו כאלה שחשדו את משה רבנו: בגניבה!
היו אומרים: 'תראה איזה צוואר יש לו שמן! על חשבוננו זה, מהתרומות'
וחבירו אומר: 'מה אתה רוצה ממנו? בן אדם ששולט על כל מלאכת המשכן לא יהיה עשיר?! כל כך הרבה כסף מתגלגל לו תחת הידיים!'
וכי אנחנו עוסקים במשוגעים?!
הרי הקב"ה מעיד על משה רבנו: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (במדבר יב ז) והקב"ה לא ידבר מי שהוא גונב! ומי שגונב עוד ממלאכת המשכן?! והקב"ה ישרה שכינתו עליו וידבר אתו בכל יום? מה, זה משוגעים?!
דבר נוסף, על משה רבנו נאמר: "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹהת" (משלי י ח) מה פרוש? כשעם ישראל יצאו ממצרים כל אחד לקח תשעים (90) חמורים מלאים כסף וזהב מהמצרים! משה רבנו באותה שעה מעמיס על עצמו את 'עצמות יוסף' להוציאם: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות יג יט) אז בשעה שכולם אוספים כסף וזהב משה רבנו מה עושה? מתעסק במצוות; לקיים את צוואתו של יוסף: 'להעלות את עצמותיו' אז איך אפשר שאנשים יחשדוהו בדבר הזה? וכי במשוגעים עסקינן?!
אלא יוצא לנו מזה: דבר גדול! להבין: שאין האדם רואה את העולם אלא לפי התוכן הרוחני שלו; כל אדם ואדם מסתכל על העולם לפי תוכן רוחני שלו כמו שאמרו חכמים: 'כל הפוסל - במומו פוסל!' אדם שהוא בעל מום רואה את כולם דרך מומיו, וכיון שהם עצמם היו עסוקים כנראה בדברים מן הסוג הזה - אז הם ראו את כל העולם באותו מבט.
הקב"ה פצה את משה רבנו על זה שלא נתעסק בכסף וזהב
והקב"ה אמר: 'צדיק זה רץ ועושה מצוות כל הזמן! הצמיח לו באוהל שלו מחצב של סנפירינון
ואמר לו: 'לעשות לוחות מהמחצב הזה; "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" (שמות לד א) - מהפסולת של הלוחות נתעשר משה רבנו! פיסל את הלוחות וכל הפסולת שנפלה פְּסָל לְךָ.
אבל אותם ליצנים, ויש תמיד כאלה.... חשדוהו! אז היו כאלו שהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה ואמרו: 'אשרי יולדתו!'
והיו כאלה שחשדו והסתכלו על הצוואר שלו על העורף שלו על השוקיים שלו איך הוא נראה ככה חזק! גדול...
בכל אופן רואים מפה יסוד: האדם רואה את העולם לפי התוכן של עצמו.
שאלו את הרב מרדכי מן זצ"ל: 'למה תינוק מכניס כל דבר לפה; נותנים לו בגד צעצוע ספר אוכל הכל לפה?'
אדם מבוגר מבין שיש לו צרכים, אבל הוא יודע שכל דבר יש לו תכלית; הוא יודע שספר - מיועד ללימוד, ובגד להתכסות וצעצוע להתעסק בו אוכל לאכול, אבל תינוק מבין: שיש רק מטרה אחת; כל התכלית - זה לאכול! הוא לא מבין משהו אחר רק לאכול, מבין שצרכים שלו זה רק לאכול, ממילא כל דבר שמגיע לידיו חושב: 'זה אוכל' זה התוכן שלו. התוכן של התינוק אכילה, ממילא הכל הוא רואה כך, אז כל דבר מיועד לאותה מטרה אכילה.
חכמים מספרים לנו בגמרא: 'שהיה תנא קדוש מהזוגות שנקרא רבי יהושע בן פרחיה והיה לו תלמיד שהתפרסם יותר מאוחר מייסד הנצרות ימח שמו וזיכרו ראשי תיבות שמו (יש"ו) והם ברחו למצרים באלכסנדריה מפני הגזרה של ינאי המלך שגזר: 'להרוג את החכמים!' וכשהגיע הזמן שאפשר היה לחזור בחזרה לארץ ישראל רבי שמעון בן שטח שלח להם: 'לבוא בחזרה' באותה שעה שעמדו לחזור
אמר רבי יהושע בן פרחיה: 'מה נאה אכסניה זו!' והוא דיבר על המקום, על האכסניה על המלון שאירח אותם בעין יפה ונדיבה!
באותה שעה אמר אותו תלמיד: 'רבי! עיניה טרוטות...?!' אומר לו: כבוד הרב! העיניים של בעלת האכסניה 'טרוטות' פוזלת איך אתה אומר: 'מה נאה אכסניה זו?'
אמר לו רבי יהושע בן פרחיה: 'רשע! בכך אתה עוסק?! בזה אתה חושב? וכי כשאני אמרתי: 'מה נאה אכסניה זו' דיברתי על בעלת האכסניה? דיברתי על המקום, על האירוח שהיה לנו כאן. אלא מה? אתה רשע! בכך אתה עוסק, ולא עוד אלא שהוא חושד את רבו כמוהו...!'
אלא מה רואים? רואים: שהאדם מתבונן על העולם מתוך המבט הרוחני שלו, מתוך התוכן שלו הפנימי, איפה שהוא מונח שם הוא מסתכל.
בשוק הערבי של יפו לפני 60 שנה היו יושבים מחוץ לחנויות ספר וסנדלר כשהיו עוברים ושבים היו מדברים ביניהם כשהיה מתקרב אחד היו מביטים היישר אליו, כשהיה מתקרב מאוד היו רואים את ראשיהם כך (אחד למטה ואחד למעלה) למה? הספר מסתכל לשערות והסנדלר לנעליים... כל אחד מסתכל מה שמענין אותו; נגר שנכנס לבית - בודק את הרהיטים, חשמלאי מסתכל על הפלורוסנטים, אינסטלטור מחפש את הצינורות... כל אחד מסתכל מה שמענין אותו, מה שהתוכן שלו.
חכמולוג אחד הגיע לרב מבריסק זצ"ל ואמר לו: 'כתוב בפסוק: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹתת ה'" (במדבר טו לט) כתוב בפסוק ב'קריאת שמע' וּרְאִיתֶם אֹתוֹ כשרואים את הפתיל תכלת שיש בציצית זוכרים אֶת כָּל מִצְוֹרת ה'.
וחכמים אמרו: 'שתכלת שבציצית דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד' ממילא מי שרואה את הציצית - נזכר בקב"ה!'
אז אמר אותו חכמולוג לרב מבריסק: 'כבוד הרב! אני רואה את דברי חז"ל, אבל אני לא מבין קשה לי! למה אני לא מבין? כיון שאצלי האסוציאציות לא פועלות בצורה כזאת, ואני לא רואה את מה שאמרו חז"ל...'
ענה לו הרב מבריסק: 'חז"ל אומרים עוד משהו: 'אסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה - שלא יבוא לידי הרהורי עברה!' את האסוציאציה הזאת אתה מבין?'
אמר לו: 'כן זה אני מבין'
אמר לו: 'אם ככה הראש שלך תקין, רק הוא לא במקום הנכון!'
אלא, כל אדם מסתכל ממקום שבו הוא נמצא, לפי התוכן שלו הפנימי כך הוא רואה את העולם.
חז"ל אמרו: 'אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים; ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים...!'
היו 2 דורות אחד ליד השני אחד אחרי השני; דור התנאים הקדושים דור המשנה, ואחריהם דור האמוראים. תנאים - אמוראים ההפרש ביניהם היה עצום! עד שהאמוראים אמרו על הדור שלפניהם דור אחד אמרו: 'אם ראשונים בני מלאכים! אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם - אנו כחמורים! ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ולא ר' פנחס בן יאיר - שהחמורים האלה לא היו אוכלים סתם אוכל רק אוכל שהוא מעושר! אלא כשאר חמורים...
הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל הסביר: 'איך חמור מסתכל על בן אדם?
חמור שרואה בן אדם עובר לידו מתפעל אומר: 'אה תראה חמור על 2 רגלים...!'
(הקהל צוחק...)
'מה! משהו מיוחד!! ותראה איזה אוזנים קטנות יש לו, ואין לו זנב...!' ממש מתפעל בסוף הוא מגיע למסקנה: 'אם כן זה חמור חמורותים
(הקהל צוחק...)
והולך על 2 רגלים - זה חמור חמורותיים, זה ההסתכלות של חמור. חמור לא מבין מה זה 'בן אדם' אין לו הבנה כי הוא חמור המקסימום שהוא יכול להגיע זה 'חמור'. וחמור מה יכול לחשוב? הכל על אותו משקל...
איך בן אדם מסביר: 'מלאך'? מה זה מלאך? מלאך זה 'סופר-מן' טס עף תוך שניות נהיה בכל מקום, מה זה מלאך? זה אדם כפול 77... יש לנו הבנה מה זה מלאך? יש שם 'מלאך' אנחנו יודעים מלאך, מה זה מלאך? זאת אומרת המבט של חמור לא יכול לצאת יותר מאשר המעלה שלו והרמה שלו. והאדם לא יכול לראות מלאך בעינים של מלאך - כי הוא רק בן אדם.
אז כשאמרו חכמים: 'אם ראשונים בני מלאכים אנחנו כבני אדם' כבני אדם שמסתכלים על מלאכים, אין לנו שום השגה! שום הבנה, אנחנו לא יודעים אפילו מה מעלתם של התנאים הקדושים דור אחד לפנינו, כל כך המרחק והפער שאין לנו אפילו שום הבנה בזה. ואם הם בני אדם - אז אנחנו כמו חמורים וכשאר חמורים שלא יכולים להבין כלל וכלל מה זה בן אדם!! זה מה שאמרו חכמים.
נחזור להבין את הליצנים של אותו דור, בדורו של משה רבנו, כשיש בן אדם אחד שכל ענינו זה כסף, והוא מעריך רק כסף, והוא מבין רק בכסף אחד כזה כששואל אותך
- 'שלום!'
יש לו כוונות... אדם שחושב על כסף לא אומר: 'שלום' סתם... וכשחמדן כזה שומע שבונים את המשכן
אז ישר הוא שואל: 'כמה זה עלה?'
אז אומרים לו: 'מיליארדים!'
- 'וכמה זמן זה נמשך?'
אומרים לו: '6 חודשים'
- 'נו, וכמה משה רבנו קיבל?'
אומרים לו: 'כלום'
אומר: 'לי אל תספר דבר כזה חביבי - לא עלי! אי אפשר לעשות עבודה כזאת בלי כסף...'
בן אדם כזה לא מקבל: 'שיש אפשרות לעשות בלי כסף!' למה?
הוא אומר: 'האמת שאם אני עושה עבודה כזאת הייתי לוקח לפחות מיליון דולר! אבל אני מאמין: שמשה רבנו היה צדיק, בוודאי הוא היה לוקח פחות... אבל בחינם? בטח לא! בחינם בטח לא'.
למה? כי בן אדם כזה מסכן! כל כלי הבחנה שלו מסתכמים בקצות הדולר, כל מה שהוא מבין וכל מה שהוא רואה זה רק דרך הדולר, משמה הוא רואה, ומשמה הוא מבין ואין לו שום הבנה אחרת והוא לא יכול לחשוב להעלות על הדעת: שיש אנשים שעושים ללא תמורה! זה הוא לא מבין.
יש שני חברים עניים; כל זמן שהם עניים שותפים בצרות אז הם חברים בלב ונפש, יום אחד אחד נתעלה על חברו ומתחיל להתעשר, מאותו רגע הוא זונח את חברו, מתעלם ממנו לא מכיר בו מתרחק! מה קרה? מה השתנה? פשוט נכנס כסף ביניהם, מה עושה הכסף כשנכנס בין שנים מה עושה הכסף? מפריד ביניהם! מפריד ביניהם.
אדם רואה דרך מראה, תשים זכוכית בין שני בני אדם אחד רואה את השני, כל זמן שהזכוכית שקופה - אחד רואה את השני, אבל אם שמים נייר כסף על הזכוכית - זה הופך להיות מראה, ואז מה רואה הבן אדם? רק את עצמו! כל זמן שהזכוכית שקופה אחד רואה את השני, שים רק נייר כסף ביניהם - נגמר הסיפור, רואה רק את עצמו... זאת אומרת כל אדם רואה את העולם לפי התוכן שלו.
נו, כל אחד מאתנו יבדוק: איך הוא רואה את העולם? מה צריך לעשות בעולם? מה המטרה שבאנו לעולם? מה עלינו לעשות? למה אנחנו צריכים לשאוף? כל בן אדם צריך לראות: מה התכלית שלו? ובוודאי שכל אחד מאתנו פועל לפי התוכן הפנימי שלו, וככה הוא רואה את העולם ובוחן אותו, ובמה זה תלוי? זה תלוי ברקע שהוא גדל בו, זה תלוי בסביבה, זה תלוי במידות שלו, זה תלוי בכמה גורמים. אבל בן אדם צריך לדעת: יש מטרה ותכלית לבריאה, הוא צריך לברר אותה וללכת על פיה. אם לא - הוא מפסיד פשוט את החיים!
מה תכלית בריאת האדם?
כל תכלית בריאת האדם היא לא לעולם הזה - אלא לעולם הבא! העולם הזה זה רק עולם של מעבר, ואנחנו עתידים לצאת מכאן, בזמן כזה או אחר, צריכים להיות רק מוכנים - זה הכל. ומוכנים פרושו של דבר: זה לא 'להשלים עם המצב' אלא להתכונן לקראת, ויש מה להכין! אדם נתנה לו נשמה והנשמה היא לא מתה! היא נצחית!! והיא יוצאת מכאן והיא: "חֵלֶק אֱ-לוֹקַּ מִמָּעַל" (איוב לא ב) והיא "בְּצֶלֶם אֱ-לֹקִים" (בראשית א כז) והיא צריכה למלא את עצמה בתורה ובמצוות ועל פי זה היא תקבל את שכרה לעולם העליון, הגוף שלנו הוא רק כלי שבתוכו נמצאת באופן זמני הנשמה, והגוף הזה ישאר כאן, והנשמה תעלה למעלה לקבל את דינה את שכרה.
אז לכן בואו נראה איך התורה מסבירה זאת: "וַיִּיצֶר ה' אֱ-לֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב ז) הקב"ה יצר את האדם מעפר - זה הגוף, ונפח בתוכו נִשְׁמַת חַיִּים - זו הנשמה, שהיא חֵלֶק אֱ-לוֹקַּ מִמָּעַל, ביחד יש לנו את האדם. 'שלושה (3) שותפים באדם; הקב"ה האבא והאמא, כל אחד נותן את חלקו; הקב"ה - נותן את הנשמה, האבא והאמא - נותנים בשר עצמות וגידים, שותפים. יום אחד מחליט הקב"ה לפרק את השותפות, הוא לוקח את חלקו זה הנשמה, וחלקם של ההורים מוטל לפניהם זו הגופה. "ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ" (איוב א כא) 'אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל. כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו' (סליחות, לקדושת שמך).
ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ; מה הוא נתן? נשמה, מה הוא לקח? נשמה. מה ההורים נתנו? גופה - קחו את הגופה כך 'נתפרדה החבילה' השם: 'אדם' מורה על שלושת השותפים; אלף' - זה הקב"ה אל יחיד ומיוחד, אלופו של עולם. דם - זה ארבעים וארבע (44); אב – זה שלוש (3), אם – ארבעים ואחד (41), ביחד ארבעים וארבע (44) = דם; אב אם. אלף' - הקב"ה, שלושה (3) שותפים באדם.
זאת אומרת הקב"ה וההורים שותפים בבריאת האדם, והאדם הזה שנברא לעולם יש לו מטרה: הקב"ה בראו בעולמו רק כדי להעניק לו את כל הטוב שהוא יכול לתת לו! והקב"ה רוצה להעניק את הטוב המקסימאלי, לכן הוא נותן לאדם להגיע לעולם הזה, כדי שיזכה ע"י קיום תורה ומצוות שה' ציווה, שהם כנגד האיברים והגידים בדיוק בגופו של אדם, ע"י המצוות האלה יזכה האדם להחיות את נשמתו בגן עדן, וגם את גופו בתחיית המתים. זאת אומרת כל המצוות נתנו כנגד האיברים, ואם אדם מקיימם הוא מחייה אותם, והאדם צריך להיות כאן למשך זמן שקצב לו ה' ולהרבות כמה שיותר מצוות ומעשים טובים - שעליהם יטול שכר לנצח נצחים.
הקב"ה לא רוצה שאדם יקבל את זה חינם כ'אוכל חינם' כמקבל חסד, אלא הוא רוצה שיקבל את זה בזכות מעשיו, וממילא אם הוא מקבל בזכות מעשיו הוא דומה לא-לקים, כיון שהוא בא מכח מעשיו ולא מקבל חסד. והוא עושה בעצמו, והוא עושה לעצמו את מה שמגיע לו, אז לכן הקב"ה נותן לאדם את האפשרות לעשות זאת בבחירה וברצון. כשהקב"ה נותן לאדם בחירה, הוא גם מאפשר לו את הכח השני; את כח הסירוב והמרידה, ואדם יכול לבחור בטוב או לבחור ברע.
ה' אומר לו: "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים ל יט) "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע: (דברים ל טו) וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים אני מציע וממליץ לך: שתבחר בַּחַיִּים! פרושו של דבר, אני אומר לך בדיוק מה אתה צריך לעשות כדי שתזכה.
ואם הקב"ה הטוב בורא את האדם ונותן לו בדיוק את התכנית, למה שנתחכם על מה שהקב"ה נותן? למה שנתחכם? אם הקב"ה אומר זאת וודאי שהוא יודע מה טוב לנו יותר מאתנו! אז לכן מה שאנחנו צריכים לעשות זה דבר אחד פשוט: להלך בדרכי המצוות בלי התחכמות, בלי שום דבר, לעקש את הדרכים, להתפתל, להתחמק. משום שזה לא יועיל לנו בסופו של דבר נצטרך לעמוד לפניו, מי שהביאנו לכאן, גם נגיע אליו... אז מה עלינו לעשות? להתבונן: איך אנחנו משיגים כמה שיותר מצוות - כדי שנוכל לצאת מפה בעשירות גדולה מאוד!
אבל יש גם יצר הרע שהתפקיד שלו: למנוע מאתנו, להרפות אותנו, ולגרום לנו דרכים אחרות... ליד הדרך המקורית לאט-לאט להטות אותנו הצידה.
על כן מי ששומע בקול ה', פרושו: ששומע בקול התורה הקדושה ומצוותיה לא נופל אצל יצר הרע,
"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱ-לֹקֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹרתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (שמות טו כו)
ה' אומר: 'העצה שתוכל להינצל מכל חולי מכל פגע - זה לשמוע בקול ה' לשמור מצוותיו ולעשות אותם בדיוק כלשונן! אם אתה עושה כן - אתה מוצל מכל רעה! אבל אתה מזייף אפילו כהוא זה - אז בהתאם לזה אתה עלול להיפגע...'
והקב"ה נתן את היכולת בנו להבדיל ולהבחין: אם אנחנו הולכים בדרך ה' או לא? מנת היסורים שבאה לאדם באה לומר לו: 'אתות, אתה לא בסדר! הקב"ה כועס עליך!!' כל יסורין, כל עיכובין, כל מכאובין, כל דבר שקורה לאדם וזה לא תקין לא עושה לו טוב - בא לעורר אותו: לשוב ולהתבונן ולבדוק את הדרך שבה הוא נמצא, זה חסד מהקב"ה! כדי שהאדם יבין: שיש מי שמשגיח עליו ודואג לטובתו.
אבל אם בן אדם רוצה רק להדוף את כל היסורים בדרכים כאלה או אחרות, מבלי להתייחס: מי שולח אותם? ועל מה? הוא רק יגרום שיבואו לו עוד ועוד ועוד עד שלא תהיה ברירה - אפילו לסלקו מן העולם!
לכן הקב"ה אף פעם לא בא אל האדם בבת אחת, אלא פוגע לו קצת לאט לאט; בממונו, אחר כך קצת מביא לו יסורים מסביב, צרות בעיות עכבות, אחר כך קצת חלאים קלים, אחר כך יותר קשה אחר כך מחלות וכן הלאה עד כדי מיתה! אבל אם אדם לא עומד להבין: שבעצם הקב"ה לטובתו רוצה לאותת לו - אז הוא הולך ומדרדר את עצמו בעצמו.
סך הכל, אם אדם היה חכם היה אומר: 'רק רגע! מי ברא אותי? הקב"ה! מה רצונו? טובתי! ואפילו אם נגיד אחרת 'מה רצונו רעתי' וכי אני יכול להתמודד מולו? ונגדו?! וכי חיי תלויים בלעדו? הרי כל חיי תלויים בו! אז מה שהוא רוצה - זה בעצם מה שיצא; אז אם הוא רוצה את רעתי - לא אוכל להתנגד לו, ואם הוא רוצה לטובתי למה שאתנגד לו? הרי זה לטובתי! ומה עוד, שהקב"ה אומר שזה לטובתנו: "לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים" (דברים ו כד) לא רק בעולם הזה גם לעולם הבא! מי אומר: 'שרע לנו'?
יצר הרע אומר: 'אתה מפסיד! לא כדאי, אתה מפספס' למה? כי הוא רוצה לתת לך הנאות החומר של העולם הזה כי אדם קרוץ גם מחומר מאדמה, ואת החלק הרוחני של הנשמה שהיא בעצם האדם שהיא עתידה ליהנות בעונג העליון הרוחני האין סופי! את זה היצר רוצה להעלים מאתנו.
אבל אם בן אדם מבין: שהבורא יתברך 'טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל' (ברכת 'מעין שלוש') ורוצה לעשות לנו רק טוב - למה שנחפש עצות אחרות כנגדו? וחיינו תלויים בו כחוט השערה!
ולצערי הרב בהגיעי לכאן כבר סיפרו לי האברכים החשובים שמ'חברא קדישא' בעכו סיפרו: שבחודש האחרון רק נפטרו כששים וששה (66) איש כולם צעירים! פחות מגיל חמשים (50)! זה לא יאומן כי יסופר; איזה מקרים קשים! 'מיתות חטופות' מהירות בלי הרבה התראות. מה, אנשים לא מתעוררים? פעם, לא פעם רחוק, פעם לפני עשר (10) שנים אנשים שהיו נפטרים - זה היה בדרך כלל אנשים מבוגרים רק! עכשיו צעירים בכמויות! בכמויות!! פעם זה היה רק איזה אסון או משהו צעיר היה נהרג או תאונה או משהו כזה, היום; מחלות! דום לב!! דברים שלא שמעה אוזן, צעירים; נשים, אנשים ילדים נערים 'בלי הבחנה' כאילו - לא מתעוררים, לא מתעוררים.
אדר: גזירת אחשורוש והמן;
אז אני רוצה לומר לכם: יהודים יקרים! קצת ניסיון שצברתי במשך השנים האחרונות, כל כך טוב להיות קרוב לקב"ה! כל כך מהנה, כל כך מושלם, עושה את החיים בעלי ערך, ואני לא רואה את זה רק מחיי אני שזכיתי לשוב בתשובה, אלא מאלפים ורבבות של אנשים, ששינו את דרך חייהם ועלו על דרך המלך ומאושרים לאין שיעור! למה שלא כל יהודי יזכה בזה? למה לא כל יהודיה תזכה בזה? אלא פשוט מאוד יצר הרע עובד על כולם! ומחבר אותם לחברה לא כל כך טובה, ושמה יותר קל לו לעבוד בסביבה כזאת, וככה לאט לאט מוציא את הבן אדם, מראה לו את הרוב: שהרוב הוא לא כל כך... וככה לאט לאט אדם נדחה עד שמתרחק לא שם לב, ואחר כך שבא 'בום...!' אז הוא מתעורר ואז הוא מחפש שוב פעם את המסלול בדרך חזרה הביתה, חבל! אפשר לעשות את זה בכיף, על הדרך הטובה, על פי הדרך המסורה לנו במשך אלפי שנים! שום דבר לא השתנה, "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א ט) העם היהודי קיים למרות כל הניסיונות; לחסלו להשמידו!
אנחנו בחודש 'אדר': גזירה של אחשוורוש והמן; "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" (אסתר ג יג) זה לא רק אז, 'בכל דור ודור' גם האיראנים היום מחפשים רק מתי יוכלו, תהיה להם ההזדמנות ואפשרות למחוק את העם הזה... אותם איראנים של אחשוורוש ושל המן עדין מחכים: אולי יצליחו... זאת אומרת אנחנו כל הזמן צריכים להתמודד על האפשרות של הקיום שלנו בכלל בעולם! על הזכות קיום שלנו. אבל אם אנחנו דרוכים על פי התורה והמצוות - לא יכולים עלינו!
מה היפך את גזרתו של אחשוורוש והמן? עשרים ושנים אלף (22,000) תלמידים! שלקח מרדכי שלמדו תורה ושצמו שלושה (3) ימים ושלושה (3) לילות והתחננו לפני הקב"ה בתפילה! בלי 'שוחד' בלי מחלוקות בלי שום דבר בלי שום בעיה! רק תפילה לקב"ה - ביטלו את הגזרה! עד כדי כך שהקב"ה היפך והאיגרות שנשלחו נשתנו - והיהודים שלטו באויבים! "וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט א)
דבר לא ברור! מי שקורא את כל המגילה ומבין אותה את כל הניסים שהיו שמה 'על פי טבע' כמובן, הכל נעשה על פי טבע - זה הדבר הגדול ביותר שיש במגילה! שמראה: שכל הטבע – מושגח. כל מהלך ומהלך ומהלך בצירוף עוד מהלך ועוד מהלך – הכלמושגח מאתו יתברך, לא יאומן כי יסופר!
אפילו אחשוורוש, אחשוורוש מכר את עם ישראל תמורת "עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים (10,000) כִּכַּר כֶּסֶף" (אסתר ג ט) להמן!
והמן אומר לו: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב" רק מציע לו עצה; תשמע! "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד" כזה "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת" (אסתר ג ח) אם אתה רוצה לחסל אותם - אתה חושב שיחסר לך כסף? אני מוכן לשלם לך עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים (10,000) כִּכַּר כֶּסֶף שלא תפסיד! אבל לטובתך אני אומר: תחסל אותם! לא כדאי שישארו'.
ואחשוורוש הרשע מסכים! מסכים. אבל זה פאדיחה! למכור עם שלם ב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים (10,000) כִּכַּר כֶּסֶף מתוך מאה עשרים ושבע (127) מדינות שיש לו הוא מוכר עם שלם?! אז זה ביניהם בשקט! אף אחד לא ידע.
אבל "מָרְדֳּכַי יָדַע" (אסתר ד א) מכל הענין ברוח הקודש! והוא סיפר לַהֲתָךְ שיספר לאסתר את כל הגזרה הזאת: שנמכרו היהודים מאחשוורוש!
ואז אסתר באה אצל המלך אחשוורוש ואומרת לו: 'שיש בעיה!'
- "מַה שְּׁאֵלָתֵךְ?" (אסתר ה ו)
אז היא אומרת לו: "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי" (אסתר ז ד)
כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי?! הוא שומע שנתגלה הדבר! מי היה בעצה הזאת? רק הוא והמן, לא היה מישהו אחר!
אז הוא אמר לה: "מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא?" (אסתר ז ה) מי זה שסיפר לך את הדבר?
אומרת לו: המן הרשע הזה "אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה" (אסתר ז ו)
הוא שמע דבר כזה - חמת המלך בערה! יוצא "אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן" (אסתר ז ז) איך שיוצא לגינת הַבִּיתָן מה הוא רואה? אנשים כורתים עצים!
שואל: 'מי אתם?'
- 'אנחנו עבדיו של המן!'
- 'מה אתה עושים?'
- 'כורתים עצים, כורתים עצים מכינים עץ למרדכי! מכינים עץ למרדכי "גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים (50) אַמָּה!" (אסתר ה יד)
נו, נכנס אחשוורוש מגינת הַבִּיתָן לבפנים מה הוא רואה? רואה את "הָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת?!" (אסתר ז ח) לא רק זה אתה גם עושה דברים כאלה...?! - אוי ואבוי!
על הדרך בדיוק באותו רגע נכנס חַרְבוֹנָה, מי זה חַרְבוֹנָה? אליהו הנביא!
נכנס חַרְבוֹנָה ואומר: "גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה" (אסתר ז ט)
תשמעו מה קרה פה: 'בשעה שחרבונה אומר: גַּם הִנֵּה הָעֵץ, גַּם הִנֵּה הָעֵץ גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ, מי דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ? מרדכי! לא? הוא דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ בענין 'בגתן ותרש' שהם חרשו: 'להרוג את המלך!'
אבל מה אחשוורוש הבין? אחשוורוש הבין: שחרבונה אומר לו; 'שהעץ שהכין המן - טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ!' מיועד גם למלך!! עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה.
מה אמר? אמר מיד: 'תְּלֻהוּ עָלָיו!' תְּלֻהוּ עָלָיו
איך יכול להיות שיתלו אותו עליו? היה חוק בפרס: שכל דבר שעושים השרים כנגד המלך - המלך לא יכול לפסוק! לא יכול לפסוק. אלא מה? צריך להעביר את זה ל'וועדת שרים' כמו היום משהו כזה... ווועדת השרים תחליט. אבל מי שינה את החוק הזה? המן בעצמו שינה; כשרצה שאחשוורוש יהרוג את ושתי המלכה
אז הוא אמר לו: 'שישנה את החוק ושהוא יוכל להוציא להורג אותה!'
מאז נשתנה החוק ובזכות אותו חוק שהעביר המן - תלו אותו!
אז רואים: איך הקב"ה מגלגל הכל! דבר דבר-דבר-דבר בשביל שיצא בסוף דברו. אי אפשר שלא יצא דברו.
פרעה שאמרו לו החרטומים: 'שצריך להיוולד מושיען של ישראל והוא עתיד ללקות במים!' אז הוא לקח את כל הילדים והשליך אותם ליאור
כי הוא אמר: 'אם יצא אחד מהם מושיע של ישראל אז שימות שילקה במים'
ומה היה בסוף? הוא עשה את רצון השי"ת! הוא גידל את משה רבנו 'מושיען של ישראל' אצלו בבית!
למה? אמא שלו שמה אותו בתיבה, ובתיה הבת שלו של פרעה יצאה ליאור ראתה אותו והכניסה אותו הביתה והוא גידל אותו פרעה אצלו לידו! על חשבונו, ואכל על חשבונו.
אותו דבר המן; המן הכין את העץ - בסוף תלו אותו עליו! אין דבר כזה שרצון ה' לא יצא לפועל, מה שהוא רוצה הקב"ה - יצא אפילו אתה רוצה להתעקם בסוף אתה תגיע למה שהוא רוצה; אתה תבחר ברע - אבל הקב"ה יכוון לאן שהוא רוצה.
אז לכן למה ללכת במעקשים? כדאי ללכת ישר, אם הולכים ישר עם הקב"ה - רק טוב רואים כל החיים! מומלץ, בדוק ומנוסה.
למי שיש שאלות – בבקשה!
שאלות ותשובות: שאלה ראשונה;
ש. כשאדם מאבד את עצמו לדעת, מה, האם זהו גורלו או שזו בחירה חופשית? ומה התורה אומרת על זה?
הרב: 'המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא!' הוא עושה את זה ברצונו לכן זה נאמר: 'המאבד עצמו לדעת' מדעתו הוא עושה את זה, זה מבחירה חופשית ולכן מגיע לו את העונש הזה. כן.
שאלה שניה;
ש. אתה אומר שעיכוב זה בעצם זה 'מנורה אדומה' יש גם עיכוב לטובה נכון? אז זה לא בעצם מדליק מנורה אדומה?
הרב: אמרתי שיסורים, תלאות כל מיני דברים כאלה באים לאותת לבן אדם, לא דווקא עיכוב, אבל אם אתה מתכוון על עיכובים שמעכבים אותו להשיג דברים מסוימים אז זה בא לעורר אותו. אני מתכוון: 'עכבה לטובה' זה בדרך כלל לא עכבה במצוות, למצוות לא צריכה להיות עכבה, אם אדם רוצה לעשות מצווה ועושים לו עיכוב, פרושו של דבר: שמשהים אותו מן המצווה זה לא לטובתו, אבל אדם רוצה לעשות איזה דבר של חולין או של רשות ויש עכבה והוא לא מצליח להוציא - רצון הבורא הוא: שלא יעשה את הדבר פעמים שזה לטובה! וכבר ראינו מקרים כאלה שאדם התעכב מדבר מסוים וניצל מדבר אחר. אבל בסך הכללי אנחנו מדברים, כל מה שלא הולך 'חלק' עם הבן אדם והוא רוצה לעשות רצון הבורא יתברך, זה בא לאותת לו ולומר לו: 'אתה לא בדרך בדיוק תתעורר!' כי דברים צריכים....
ש. ועוד שאלה לגבי הקשיים כן גם בדרך הדת כשאתה לא משיג דברים בקלות בדרך כלל הרוב, הרוב הלימודים בקשיים וביסורים?
הרב: אדרבה! זה הדרך הבטוחה והבדוקה שאתה בדרך הדת, כל התחלה קשה, ובדברים שבקדושה תמיד זה ילך קשה! למה? כיון שיש יצר הרע שמפריע, זאת אומרת אם זה הולך חלק מדי, ומהר מדי, ומצליחים מדי בדברים של רוחניות צריך לבדוק: איפה יצר הרע מתחבא? לא יכול להיות שהוא לא מפריע - זה המטרה שלו! ואם הוא לא מפריע אז משהו פה לא בסדר, זאת אומרת זה לא לשם שמים כל כך, אבל אם זה לשם שמים כשעושים לשם שמים - תמיד יהיו עכבות! למה יהיו עכבות? כי יצר הרע מתנגד אז זה סימן טוב דווקא רואים: שזה סימן טוב זה כשעושים לשם שמים.
ש. אבל אז תלוי איך מסתכלים על זה, זה יכול להיות גם טוב וגם פחות טוב?
הרב: תלוי אם יודעים מה עושים; אם עושים לשם שמים באמת - האדם שיודע מה הוא עושה, מבין גם למה יש לו עיכוב.
ש. תודה רבה
הרב: כן פה
שאלה שלישית;
ש. רציתי לדעת התחלתי לשאול גם את חברים שלי פה, אבל רציתי לדעת: איך הוא קיים את התורה לפני שהוא קיבל אותה? איך אברהם קיים את התורה? איך הוא אכל כשר אצל פרעה? לא יודע, איך זה הלך?
הרב: אז ככה, קודם כל 'אברהם אבינו קיים את התורה ומצוותיה לפני שנתנה!' בכלל התורה הוא השיג אותה בהשגה רוחנית, כמו האבות הקדושים והם היו מקיימים תורה ומצוות, זה לא רק הם גם האדם הראשון ידע תורה, גם נח ידע תורה: "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" (בראשית ז ב) "וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה" (בראשית ז ח) את מי הוא מכניס לתיבה, הוא ידע כבר מה זה טהור ומה זה לא. 'שם ועבר' היה להם ישיבה, הם היו לפני אברהם אבינו. עֵבר היה סבו של אברהם אבינו, וכן הלאה; אברהם יצחק יעקב, יעקב יורד למצרים עושים שמה 'בית מדרש' לפני שמגיעים לשם, יהודה יורד לשם לארץ גושן להכין בית מדרש, התורה הזאת הועברה דור אחר דור במסורת מה שנתקבל, וגם השגות רוחניות שהם השיגו את התורה! משה רבנו כבר שנולד לא רצה לינוק מנשים מצריות, ולכן בלית ברירה בתיה היתה צריכה לחפש לו: "מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת" (שמות ב ז) ואז הוא הגיע לאמא שלו – ליוכבד! זאת אומרת הוא בטבעו עוד כשנולד לא היה יכול להכניס לפיו דברים שהם לא כשרים - זה משה רבנו, וככה היו האבות הקדושים. אבל מי שלא היה לפני מתן תורה לא היה מחויב בקיום התורה, היו רק צדיקים מיוחדים שהם קיבלו את זה במסורת ושמרו את התורה כמות שהיא.
ש. תודה
הרב: תהיה בריא! הנה פה מאחורה.
בקשה לעבור לעכו;
ש. ערב טוב כבוד הרב! יש לי בקשה אישית: אם כבוד הרב יכול לבוא להגיע לעכו לתקופה מסוימת, לחזק את הישוב היהודי שגר אז בזמן האחרון, בזמן האחרון זה כבר זה הולך ומדרדר הנושא של 'דו קיום' אני חושב: שהיהודים בעכו נמצאים בשכונות המעורבות בגלות מוחלטת! יש עזיבה. ויש לי בקשה מהרב: אם הוא יוכל לשהות בתקופה מסוימת בעכו ולחזק את הישוב היהודי, זאת הבקשה שלי.
הרב: מה יעזור אם אני אשב?
ש. אני חושב שאם מישהו מסוגל לרכז כל כך הרבה אנשים צעירים, אני חושב שמאוד משמעותי שה... בעיר, אתה לא רואה את כל האנשים שכרגע גרים, אנשים כרגע נמצאים בגלות מוחלטת! פשוט גלות מוחלטת, אז אם כבוד הרב מסוגל לרכז כל כך הרבה אנשים, איך כבוד הרב יכול להחזיק, לא את התורה והמצוות, אלא את האמונה! ואני חושב: שפה זה הבעיה המרכזית של חוסר באמונה, אולי אנשים עושים תורה ומצוות, אבל לפי דעתי: יש חוסר באמונה! ולדוגמא; אחד המקרים ששמעתי זה היה מקרה שבחור שגר באזור מעורב היו זורקים לו כל הזמן את הכיפה!
אני שואל את האבא: 'נו, מה עשית?'
- 'אֶה, בעזרת ה' עד שיבוא משיח עברתי דירה...'
זאת התשובה שלו האם זו הדוגמא הנכונה בתור אדם מאמין? זאת השאלה.
הרב: אני אגיד לך מה שורש הבעיה? שורש הבעיה: זה הפשרה! ברגע שיש פשרה ולא הולכים על דרך שהיא מוקצעת, אז מפה זה מתחיל. זה מה שאמרו לנו חכמים: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד ז) יצר הרע ממתין לנו בפתח; אם פותחים לו את הפתח - הוא יודע להיכנס, זה כמו 'סוכן ביטוח' שרוצה להיכנס אליך, אם פתחת לו את הדלת הוא ישב אצלך בסלון, וברוב המקרים יצליח להוציא ממך 'פוליסה'; פוליסת חיים או פוליסת מוות... אבל איזשהי פוליסה הוא יוציא. החוכמה: זה אל תפתח את הדלת! ברגע שפותחים ליצר הרע את הדלת אז הוא 'מומחה'! כבר חמשת אלפים שבע מאות (5,700) פלוס שנים - הוא כבר הטעה ובלבל את כל באי עולם! הוא לא השאיר אחד שהוא לא נגע בו. החוכמה: זה כמה שאפשר לא לתת לו להיכנס. עכשיו כשחיים בתערובת כמו שאתה אומר, וכשלומדים בבתי ספר בנים בנות, וכשהחברה היא כזאת אתה מבין 'מתירנית' וכשמכניסים הביתה טמבלויזיה, וכשנותנים את הכל ככה אתה מבין להסתובב ממול, אז 'מה יעשה הבן ולא יחטא?!' איך אפשר שלא יחטא? והאבא בעצמו שמשיב לך תשובה כזאת אתה מבין, בורח מן המציאות1 מילא אם זה נעשה בהשגחה מאתו יתברך - אז זה טוב, אבל תשובה כזאת היא לא לענין.
היה מקרה כזה; כתוב: שאחשוורוש היה "בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" (אסתר ג טו) שושן לא היתה בירה, היא היתה עיירה קטנה! איך היא הפכה להיות הַבִּירָה? כיון שהוא השיג את הכסא, הוא ראה את הכסא של 'פרעה נכֹה' שלקח משלמה המלך! והוא רצה לעלות עליו והוא נהיה נכה! – פרעה. אז אחשוורוש שלח אומנים בשביל שיעתיקו את הכסא עד כמה שאפשר 'כסא של שלמה המלך' היה נעשה במחשבות קדושות וטהורות! והוא עשה כסא דמוי הכסא הזה כסא ענק גדול יותר מהאולם הזה הגודל שלו! הכסא הזה עם מעלות ומדרגות שעולות ונעות...! וכשהוא עשה את זה הוא בנה את זה בְּשׁוּשַׁן, וכשהוא רצה להעביר את זה לעיר הַבִּירָה - אי אפשר להעביר את זה לעיר הַבִּירָה! אי אפשר להעביר את זה לעיר הַבִּירָה - כי הוא היה כבד מאוד!! אי אפשר היה לשאת אותו. אז אתה יודע מה עשה אחשוורוש? העביר את הַבִּירָה לשושן.
וזה בדיוק מה שאמר לך ההוא עם הכיפה, אמר: 'אנחנו נעבור דירה...' במקום להרים לו את הכיפה להחזיר לו לראש הוא עובר דירה... אבל זה בגלל ההתחמקות להתעסק בעצם הענין, עצם הענין: כשאדם לא פשרן אז הוא יכול לעמוד, אבל אם הוא מתפשר ממילא הוא לא יכול לעמוד. אם הוא לא רוצה לוותר אתה מבין על הרוח המתירנית שהוא הכניס הביתה בכל הדברים שציינתי, ממילא הוא בעצמו לא חזק אז מה, מה אתה מבקש ממנו? שיטפל בבן שלו?! מה יטפל בבן שלו, הוא בעצמו לא חזק, הוא דוגמא? הוא מודל? הוא לא מודל.
זה כמו שאחד שאומר לבן שלו: 'תברך!' והוא לא מברך... הבעיה היא מהותית, ואתה צודק! יש בעיה של אמונה, והבעיה של אמונה היא לא אמונה סתם, אנשים מאמינים בסתם בקב"ה מאמינים 'מאמינים בו' ולא מאמינים לו! מאמינים בו - שהוא קיים, אבל לא מאמינים לו - שהוא מתכוון גם להעניש!! לא מאמינים לו,
חושבים: 'שהוא טוב, זה בסדר, יהיה בסדר, לא יעשה כלום, הוא מכיר אותי, הוא אבא שלי, אני הבן שלו, אנחנו נסתדר...'
עד שהוא מקבל את החלעא'ה ואחר כך הוא קורא לו...! זה הבעיה, אבל יש דרך, ואני חושב שהיא טובה והיא עשתה את הפעולה שלה נפלא! וצריך לחדש אותה עוד פעם, פשוט להפיץ כמה שיותר קלטות סי.די. וידאו בכמויות! במאסות וזה עושה אתה עבודה, אם לא, יש את אתר האינטרנט שלנו בחינם אפשר להיכנס לראות; סרטים, קלטות, חומרים – הכל!
עכשיו אנחנו מפיצים 'גנזי המלך' בתשעים אלף (90,000) עותקים! מגיע גם לעכו לכל מקום בארץ יותר משלושת אלפים (3,000) בתי כנסת! אנחנו מוציאים עיתונים 'ארבע כנפות' 'שופר ניוז' דתיים, חילונים משתדלים, חוץ מקלטות, חוץ ממשאיות, מה אנחנו לא עושים? משתדלים! אתה רוצה שאני עוד אבוא לפה להישאר? - וואי וואי...
ש. כבר תעבור דירה וזהו
ת. כבוד הרב יש לנו שאלה
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: כן,
שאלה רביעית;
ש. כבוד הרב! יש לי שאלה מאוד רצינית בנושא של מה שכבוד הרב דיבר והסביר, הסביר על הנושא של אדם בא לעולם הזה, צריך להבין: מה מהותו? מדוע הגיע לעולם הזה? וכדי שיבין מה היא המהות שלו, נשאלת השאלה: איך אדם יכול לדעת מהי מהותו? ולשם מה הוא הגיע לפה? זה השאלה הראשונה.
הרב: אתה מדבר על מהותו האישית ספציפית אליו? או אתה מדבר על מהות האדם במינו?
ש. כמו שהרב אמר באופן אוטומטי כשמדובר על אדם, אדם צריך לדעת: מהי מהותו?
הרב: נכון
ש. לשם מה הוא הגיע לעולם הזה?
הרב: אתה מדבר סתם במינם
ש. בצורת אדם כאדם לאו דווקא אישית אלא בצורת אדם כאדם, איך אדם יכול לדעת מדוע הוא הגיע לעולם הזה? מה הוא עושה פה בכלל? מה תכליתו? מה תפקידו? הרי הקב"ה מוזרות דרכיו, אף אחד לא יודע: למה? אבל איך אפשר באמת לדעת למה כמו שהרב אומר: צריך לחפש!
הרב: מה פרוש לא יודעים למה? אנחנו יודעים למה נבראנו.
ש. בסדר אבל אמרת: אדם צריך להבין מהי מהותו?
הרב: נכון לדוגמא; אדם מסתובב היום כן הולך לעבודה עובד מרוויח כסף אוכל שותה נח הולך לעבודה, אוכל שותה נח עבודה
ש. האם מהותו כחמור זהו זה?
הרב: זה השאלה
ש. זו השאלה
הרב: אתה מבין אז הוא קם ואוכל וזה ובסוף מת! אז מה הוא עשה כאן? מה הוא עשה כאן?
ש. חמור
הרב: נו, 'ולא כשאר החמורים...' עכשיו מה פרוש? בן אדם בא לעולם יש לו מטרה! לא יתכן שאדם נמצא כאן להבל ולריק, אם כל פעולה שלי רצונית ולא רצונית היא לתכלית; הנעת היד – לתכלית, הרמת הכוס לתכלית, השתיה לתכלית, הדיבור למיקרופון לתכלית, הישיבה על הכסא לתכלית, כל דבר שאני עושה לתכלית, בין ברצוני ובין שזה לא ברצוני, מה התכלית של כל התכליות שיש באדם? אם כן מהי התכלית בכלל? זאת אומרת כשאני לוקח רכב ומפרק אותו לחלקיו אז כל חלק שבו יש לו תכלית מוגדרת בתוך המערכת שתהיה מכונית, אבל בסוף למכונית יש מטרה: להסיע בני אדם ממקום למקום! יש תכלית. האדם הזה שהוא 'בחיר הבריאה' מה התכלית שלו? אם כל דבר נברא לתכליתו, תכליתו מהי?
ש. עד הרגע הזה אני לא יודע!
הרב: אתה לא יודע?
ש. אין לי מושג! אני מוכן להישבע: שיש פה לפחות תשעים אחוז (90%) שלא יודעים.
הרב: שלא יודעים למה הם הגיעו לעולם?
ש. בכלל לא! בבקשה, מישהו מוכן להרים את היד להגיד: 'בשביל מה הוא בא לעולם?' אף אחד לא יודע!
הרב: אם היו אומרים לאשה: 'תשמעי! תשעה (9) חודשים תהרי - ואחרי 9 חודשים תקבלי 'שקית חול'! האם היא היתה מוכנה לעבור את התהליך הזה? לא, ברור שלא! ומה באמת היא מקבלת? שקית חול. מה זה ילד? זה ילד שיחיה ובסוף הוא יהיה שקית חול, נכון, שמים אותו באדמה והוא יהיה חול. ולמה מביאים עוד אחד? שגם הוא יהיה חול, ועוד אחד גם שיהיה עוד חול, חסר לקב"ה חול בשפת הים שהוא מביא את כולם שיהיו חול?
ש. מה התשובה?
הרב: מה התשובה?
(הקהל מוחא כפים...!)
ש. אני עד הרגע הזה לא יודע מה התשובה; כן לא שחור לבן חול הבנתי: חול...
הרב: אז בוא אני אסביר..
ש. עדיין לא הסביר לי הרב: מה בדיוק תכליתו של האדם?
הרב: אני לא רוצה פשוט להפסיק את ההקלטה של הסרט שאנחנו מקליטים כרגע, אבל בתחילת דברי אם לא שמת לב אני אמרתי כבר: 'שלושה (3) שותפים באדם' יש נשמה ויש גוף, הנשמה היא חֵלֶק אֱ-לוֹקַּ מִמָּעַל! היא לא מתה, היא תחיה לנצח! היא תקבל שכר, היא באה לעולם 'עולם המעבר' היא תצא מכאן, היא תעשה מצוות היא תצטייד בהן,כ שהיא תצא מכאן תקבל בזכות זה את שכרה, הכל זה עולם של מעבר וחולף, כל מה שאנחנו נכנסים לפה זה להביא בזכות עצמנו את השכר שלנו לחיי העולם הבא! כמו הא-לקים בדיוק, זה מה שהסברנו.
ש. זאת אומרת שבעצם אנחנו פה בשביל לשלם ולעבור את הפרוזדור ולהגיע לעולם הבא - בזכותנו אנחנו! ולא בזכות הקב"ה.
הרב: וע"י קיום תורה ומצוות כמובן
ש. אז זה כל התכלית שלנו
הרב: בלי זה - אין שום משמעות לחיים!
ש. אז זו היא המשמעות שלנו
הרב: משל למה הדבר דומה? אם תקח עכשיו ביצה של אפרוח ותנקוש לאפרוח תשאל אותו: 'אפרוח! אפרוח, מה אתה עושה בפנים? מי שם אותך בפנים? מי מאכיל אותך שם? יש לך אמא ואבא בחוץ?' האפרוח לא יודע כלום! הוא בפנים סגור, הוא לא מבין איך הוא נכנס, הוא לא יודע אם הוא יצא, הוא לא יודע מה יש בחוץ, אבל אנחנו שמסתכלים ברור לנו: איך יכול להיות שהאפרוח הזה הגיע לבפנים? איך האפרוח הגיע לבפנים? זאת אומרת יגיע הרגע... יגיע הרגע והאפרוח יצא החוצה! האפרוח קודם לא ידע: שיש תרנגולת, הוא לא ידע כשהוא יצא החוצה הוא ידע: שיש עוד תרנגולים
ש. אז בשביל מה ללכת כל כך רחוק? תסתכל על הבן אדם כשהוא נמצא ברחם אמו
הרב: בדיוק
ש. תגיד לו: 'מחר בבוקר תצא החוצה'
יגיד לך: 'מה, אתה משוגע? טוב לי פה בפנים!'
הרב: יופי! יותר מזה, תאר לך שיש תאומים בבטן של אמא
ש. מסתכלים שניהם אחד על השני וצוחקים
הרב: והם מבסוטים
ש. מבסוטים
הרב: מזרון מים
ש. דאחקות מה זה
הרב: ובפנים הם מסתלבטים אחד על השני נכון ופתאם מגיע רגע שאחד יוצא מה הוא אומר זה שנשאר בפנים? 'מסכן! הלך עליו...'
ש. הלך עליו הלך עליו הלך 'נפטר'
הרב: והוא לא יודע שאיך שהוא יצא החוצה הראשון בחוץ אמרו: 'מזל טוב! מזל טוב, סוף סוף הגיע!' חיכו לו 9 חודשים, וההוא שבפנים בכלל לא יודע שיש את זה, חושב: 'שהוא הלך' רק כשהוא יצא גם הוא יפגש אתו ויפגש עם ההורים ויפגש עם כולם הוא יבין.
ש. אז כשנשב למעלה שנינו ונצחק
הרב: כן
ש. נזכיר לכל הקהל הזה: 'אתם זוכרים שישבנו פה וצחקנו? כן הנה אנחנו למעלה!' אז נראה...
הרב: זאת אומרת לא כל מי שנפטר אפילו לפני חודש, לא כל מי שנפטר
ש. 'הלך'
הרב: לא הלך סתם, לא הלך, פשוט יצא לשם ושמה אמרו לו... או שאמרו לו: 'מזל טוב!' או שאמרו לו: 'מזל רע!' למה? זה תלוי איך הוא הכין את עצמו... אם הוא הכין את עצמו – "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים" (תהלים קלג א) אם הוא לא הכין את עצמו...
ש. תודה רבה
(הקהל מוחא כפים...!)
שאלה חמישית;
הרב: כן
ש. ערב טוב
הרב: ערב טוב
ש. יש לי איזה שאלה, לפני אחד ה... בהרצאות הקודמות שלך ב'קריות' שהיית, אז את הערב הקדשת לאחד החולים שמה שהיו: 'מרדכי פתחיה' או משהו כזה, והרבה אנשים קיבלו על עצמם שמה איזה כל מיני מצוות; כיסוי ראש, תפילין, משניות, תלמוד, תהילים - ממש הרבה אנשים שמה! ובזמן האחרון הוא ממש התדרדר מצבו והוא ממש: 'צמח' איך אתה מסביר את זה?
הרב: איך אני מסביר?
ש. כן שכל כך הרבה אנשים...
הרב: קודם כל אני שומע שהוא כבר חי הרבה שנים מאז!!
ש. זה המצב שלו עכשיו בשלשה (3) חודשים האחרונים התדרדר לגמרי
הרב: אבל אני שומע קודם כל שהוא חי כמה שנים נוספות!
ש. ברור! אין ספק
הרב: מה? ומאיפה זה בא? מה?
ש. מופתע!
הרב: זאת אומרת...
ש. הוא לא מבוגר
הרב: זה לא משנה יש גם ילד קטן שהוא 'במצב מסוכן' מי שנמצא במצב מסוכן זה לא משנה הגיל, אבל עצם זה שזה מחזיק אותו יכול להיות שצריך להמשיך הלאה ולהוסיף עוד ועוד ועוד! יכול להיות שקופת הזכויות הולכת ומתדלדלת... זכויות זה זכויות אבל אתה יודע משתמשים בהן בשביל לשנות את מצבו, ואם צריך עוד אז צריך לגייס עוד זכויות! ככה זה בדרך כלל כשיש תפילות - אז מוסיפים בתפילות לא מספיקות - מוסיפים עוד מקבלים עוד קבלות. אבל יש עוד מקרה אחד לדוגמא; שהיה גם כן בחיפה והיה שמה מישהו שבא (עם הבת לא בא עם הבת אבל) בשביל הבת שהיא היתה חולה במחלה קשה – בסרטן! וברוך ה' בעקבות אותו ערב היא נתרפאה לחלוטין!
ש. יש הרבה כמו אֵלִיַה (נס מצולם, דיסק מס' 99) כמו הרבה אנשים נושעים
הרב: נכון
ש. אני לא אומר שלא אבל אני אומר בקטע הזה ממש
הרב: יש פה אפילו מישהו שסיפר לדוד (דוד סויד) קודם שהגענו, מי זה? מי זה שסיפר? בקשר ל'לוטו טוטו' מה, הוא? תן לו תן לו רגע מיקרופון
ש. תודה הרב
הרב: רק שניה
בזכות ברכת הרב זכה בלוטו 30 אלף שקל!
ש. כבוד הרב! אני מתרגש קצת לדבר והענין של... אני מאוד מאוד אוהב את כבוד הרב! בצורה מיוחדת, אני פשוט קשור וכל הזמן משתדל לבוא במסירות נפש לאיפה שהרב נמצא
(הקהל מוחא כפים...!)
ש. אז אני אספר קצת את הענין ככה שבקיצור לא להאריך, הייתי שולח כל מיני הגרלות לוטו וכל מיני... כדי שיהיה לי איזה פתח של תקווה כדי להינצל מעניות קשה מאוד! שנתקו לי חשמל, ומצב רק ה' יודע את מה שעברתי, ותשובת המשקל "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר" (בראשית מא ט) כדי שידעו מה זה ענין של תשובה! עד כמה היא מגיעה!!! ועד כמה זה אדם חשוב שיהיה לו 'אמונת חכמים' ויבוא לשמוע הרצאה של הרב, בכל מקום שיהיה. ואני עושה 'תשובת המשקל' אפילו שזה ענין של בושה, אני מוכן לקבל את הבושה העיקר שאני אעשה תשובת המשקל. אז אני קיבלתי אחרי שראיתי שאני הולך בדרך לא נכונה, ושלחתי בכמה מקומות של הגרלות של דוכנים, ונכנסתי לחובות! וממש היה לי דרך ממש-ממש קשה, ועשיתי חשבון נפש, ישבתי עם עצמי והבטחתי לבורא עולם הבטחה - וברוך ה'! ה' עזר לי כדי לקיים את ההבטחה!!
אמרתי: 'אני מבטיח לך בורא עולם! יש לי חובות נכון לכאן וזה וכל מקומות של כמה דוכנים, ואמרתי: 'אני מקבל על עצמי בורא עולם! אני מבטיח לך הבטחה, בתור יהודי שמחפש תשובה ומחפש אמת מחפש את האמונה מחפש את הצדיקים כל הזמן, אני מקבל על עצמי: מסירות נפש גדולה! שבחיים שלי אני לא אשלח בשום דוכן בשום הגרלה בשום ענין אני לא אשלח'.
ככה קיבלתי על עצמי, אז הייתי אצלך בהרצאה, ביום שלישי זה היה, אני לא אשכח את זה לעולם, כי זה היה ממש נס גלוי! והלכתי ב'קרית מוצקין' הלכתי בקרית מוצקין ברחוב הראשי, הגעתי למצב שהייתי צריך לצדקה, לא הייתי מתבייש! קיבלתי הכל באהבה!! אפילו כל הבזיונות כל מה שעבר עלי, אבל זה אני עושה תשובת המשקל כדי שאנשים ידעו: שמי שבורח לכיון הקב"ה - תמיד ה' עוזר לו! אז הייתי בהרצאה אצלך.
ואמרת: 'שמי שיתרום ל'הוראת קבע' ראשון, מי שיתרום להוראת קבע - יראה ניסים ונפלאות!'
מיד והרמתי את היד ותרמתי לעיתון 'הוראת קבע' של מאתים (200) שקל! במצב שלא היה לי שקל, כלום. למחרת אני הולך בקרית מוצקין, מתקשר אלי בן אדם שיש לו דוכן ב'אגד' בנהריה, ומתקשר אלי הייתי חייב לו איזה חמשת אלפים (5,000) שקלים! והוא מתקשר אלי ואומר לי... וזה אחרי שקיבלתי על עצמי: 'לא לשלוח בשום מקום, כאילו בדוכן!' אני אישית. אז הוא מתקשר אלי הוא מרים אלי טלפון
והוא אומר לי: 'כאילו להגדיל את החוב' הוא מתקשר אלי הוא אומר לי: 'יש איזה מספר של הגרלה שלא יצאה הרבה זמן וכדאי לך לשלוח וכדאי לך לשים בהגרלה הזאת'י 063!' ככה הוא אמר לי: 'תשים 063'
אז אמרתי: 'אני הבטחתי לבורא עולם: שאני לא אשלח!' אבל אני פה לא שולח, אני לא נמצא בשום דוכן, לא מתקרב, לא שולח כלום, אני מבין: שזה מבורא עולם כשמגיע לבן אדם ממון - אז פשוט הוא עומד בשקט! אז ראיתי את ההשגחה
אז אמרתי לו: 'טוב אז תשים 25 שקל על 063 מה שאתה אומר מה שבעל הדוכן שרצה להגדיל לי את החוב'
אז בסדר הוא שולח 063 על סכום של 25 שקלים שסכום ההכפלה שלו הוא פי שש מאות (600) שזה חמש עשרה אלף (15,000) שקל! אז... והוא אומר לי,
והוא אומר לי: 'אני שולח' שם את זה בא להכניס את המחשב הוא אומר לי: 'אני רוצה לשאול אותך באיזה מספר אתה נראה לך?' כדי שלא יצא ככה...
אמרתי לו: 'מה יצא אתמול?'
הוא אומר לי: 'אתמול יצא 980' צירוף כזה צירוף של אחד לאלף...!
אמרתי לו: 'טוב תשים 984' ככה הקב"ה האיר לי להגיד מספר כזה, אני לא מבין בכלל איזה נס! נס גלוי בכלל!! אז שמתי 984 על 25 ואחד ככה, והוא בא לשלוח את זה, הסתפקתי ככה, אז הקב"ה נתן לי מחשבה: להגיד לו על 50 שקל את הסכום, שלא ישלח את הטופס הזה, שיבטל אותו ויעשה 50 על 984, ובאמת זה היה רק יום אחרי שכבוד הרב ברך אותי, יום אחד!
ואחרי שהבטחתי לבורא עולם: 'שאני אישית לא שולח בדוכן!' זה רק דרך שיחת טלפון... אני לא עומד ליד דוכן שלא לעשות ליד אנשים - חילול ה'!!
אז 984 והוא שלח על סך 50 שקלים שזה סכום פי 600 - זה שלושים אלף (30,000) שקל! והלכתי להתפלל מנחה וערבית יצאתי מהזה ובסוף הסתבר לי: שבאמת זה המספר שיצא בצירוף!
הרב: 30 אלף שקל!
ש. 30 אלף שקל
הרב: הרווחת?
ש. כן הרווחתי 30 אלף שקל, הבטחתי לבורא עולם: 'להיות יהודי כשר וטוב! לעמוד במילה' אני משתדל כל הזמן לעשות תשובה, מה זה תשובה? כל יום ויום אני עובר עלי כל זה...
הרב: סגרת את החובות?
ש. סגרתי ברוך ה'! נשאר לי עודף אפילו!! אני שילמתי לבעל המכולת הייתי חייב לו שלוש עשרה אלף (13,000) שקל!
(הקהל מוחא כפים...!)
ש. הייתי חייב לו 13 אלף שקל - ושילמתי לו! והיה לי עוד ושילמתי לכל מי שצריך ברוך ה'!! ואני משתדל כל הזמן להיות לעמוד במילה ולהיות יהודי יותר טוב זאת אומרת לברוח תמיד אל השי"ת - זה יותר טוב מאשר לתת מילה לקב"ה: שאתה משתנה, זה יותר טוב מלברוח לכל מיני הבלים... מישהו שהוא חושב: 'שהישועה תבוא לו מפה או משם... מי שחושב: 'שהישועה תבוא לו מדרכים אחרות - אז פשוט הוא מסכן! נופל. ככל שאדם... הרי הגיוני שאם בן אדם עושה תשובה...
אמרתי: 'אני לא אשלח בכלל!' אז זה הגיוני שמדווקא מלשלוח מדוכן זה לא יכול להיות כי איך? אני לא שולח! אז עובדה להראות שאני עשיתי 'תשובת המשקל' עשיתי, אמרתי: 'בורא עולם! אני לא שולח' ודווקא שם יצא לי...
הרב: חזק וברוך!
ש. תודה כבוד הרב.
הרב: 'הרואה שמעותיו מתמעטין יתן לצדקה' למה הרואה שמעותיו מתמעטין יתן לצדקה? בדיוק הפוך! רואה מתמעטין יחסוך! אלא אם אדם נותן לצדקה בשעה שמעותיו מתמעטין, הוא תולה בטחונו בקב"ה. והוא אומר: 'אני לא בוטח לא בתכניות חסכון ולא בעצות כאלה ואחרות אני נותן לצדקה להשי"ת! ומי שזן ומפרנס את הכל - יזון ויפרנס אותי!' וככה זה עובד, כמה שתולים בטחון בהשי"ת יותר - ככה זוכים. כן עוד שאלה שם עוד מישהי רצתה הנה שם כן
מודה לרב שנפקדה בנכד וברכה לאחיה;
ש. שלום לכולם, לפני שנתים וחצי אני הייתי בהרצאה שלך בעפולה בת שלי, לא היתה נכנסת בהריון, ואני חיפשתי כל הדרכים, התפללתי כל יום: 'שא-לקים יתן לי נכד!' ובאתי להרצאה שלך
אתה ברכת אותה!
ואחרי תשע (9) חודשים בדיוק - אני קיבלתי... זה...
(מרימה את הילד על הידים שמוחא כפים
והקהל מגיב בתרועות שמחה...!)
ש. זה שאתה ברכת – וא-לקים נתן! תודה לא-ל!!
הרב: ברוך ה'!
ש. והיום אני באתי אליך במיוחד להרצאה שלך, בא אחי מארצות הברית, שבע (7) שנים, הוא מאוד טוב כמו בן אדם, הוא הרבה עושה טובות, הוא הרבה עושה צדקות הוא הכל עושה כמו א-לקים ממש, אני לא יודע איך בן אדם הזה יצא בכלל, ו-7 שנים אחרונים שהוא מרוסיה נסע לארה"ב לגור - לא הולך לו כלום; גם בריאות, גם במשפחה, גם בפרנסה.
ואני ביקשתי ממנו: לבוא לכאן במיוחד.
הוא בא היום לכמה ימים רק בשביל ברכה שלך! אני מאוד מבקשת שאתה תברך אותו.
הרב: איפה הוא?
ש. זה הוא רומן...
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: הוא מבין עברית? אתה מבין עברית?
ש. לא!
הרב: הוא שומר תורה ומצוות?
ש. לא! הוא הולך רק בחגים, רק בחגים הוא הולך לבית כנסת להתפלל, אבל ככה הוא עושה מצוות לכולם כמו שאתה אמרת: שבן אדם צריך לעשות מצוות, ולו - אין לו כסף בחיים בגלל שהוא רק עושה את המצוות לאנשים.
הרב: טוב, תגידי לו: שישמור שבת בעזרת ה', יניח תפילין כל יום, וילמד כל יום שעה תורה! - 3 אלה בעזרת ה' יהיה לו ישועה גדולה!
ש. אמן
הרב: תגידי לו
(הקהל מוחא כפים...!)
ש. אני הרבה-הרבה מודה לך
הרב: תגידי לו אבל בסדר שיסכים שאני אתן לו ברכה
(מדברת עם אחיה ברוסית...)
הרב: מה השם שלו ושם האמא?
ש. רומן בן שפרה
הרב: רומן בן שפרה - ה' יצילהו מכל צרה וצוקה! יתן לו שפע של פרנסה בריאות שלמה והצלחה במעשה ידיו
הקהל: אמן!
הרב: בשורות טובות!
(הקהל מוחא כפים...!)
ש. תודה!
הרב: פה...
מטורנטו מבקש ברכה לחזרה בתשובה!
ש. כבוד הרב! אנחנו פה חבר'ה מנסים לחזור בתשובה שלמה, ואני רוצה שתברך אותנו: 'שנחזור בתשובה שלמה וישרה!'
הרב: מאיפה אתם?
ש. אנחנו כל אחד מהקריות, מחיפה, אני באתי מטורנטו...
הרב: זה נשמע כזה
ש. אַה כן?
הרב: אז מה אתה רוצה שאני אברך את כל הקבוצה?
ש. את כל הקבוצה: 'שנחזור בתשובה שלמה!'
הרב: 'מי שברך אבותינו הקדושים; אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה, הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם ובכל אשר להם, והקב"ה יזכה את כולכם לשוב בתשובה שלמה!'
הקהל: 'אמן!'
הרב: ויהיה לכם רווח וישועה גדולה!
(הקהל מוחא כפים...!)
מבקש ברכה לרפואה מניוון שרירים;
ש. כבוד הרב!
הרב: כן
ש. יש לי פה חבר קצת מתרגש לדבר ו... אני ראיתי קלטות שלך שברכה שלך - כמה היא חזקה! שבן אדם לקח על עצמו משהו של תשובה איזה ניסים יש כח לקהל שאומר: 'אמן!' יש פה חבר שאבא שלו חולה ב'מחלה' לא קלה בכלל! ויסורים קשים וזה היתה התדרדרות מהירה המצב, אני מדבר איתך שתוך שנה-שנה וחצי הבן אדם איבד את כח הדיבור! וזו מחלה מדובר בניוון שרירים והוא היה כותב את מה שזה... והוא עכשיו הגיע למצב שהוא רק שומע את מה שאומרים, והוא בקושי מצליח לתקשר, רק העיניים זזות, אז אמרתי: כבוד הרב! יוכל אולי לברך את אבא שלו.
הרב: הבן חוזר בתשובה?
ש. הוא מנסה מה שהוא יכול, הוא לקח על עצמו תפילין לפני כמה חודשים, ו...קשה! אבל בוא אולי תדבר אתו יהיה יותר קל.
ש. ערב טוב כבוד הרב!
הרב: ערב טוב, אם אתה רוצה להועיל לאבא ממש - צריך לשוב בתשובה אמיתית!
ש. אני מנסה לחזור בתשובה אני לא יכול, מבחינה שאני משחק כדורגל
הרב: אז מה אתה משחק כדורגל?
ש. מגיל 5 אני משחק כדורגל זה המקצוע שבחרתי לחיים!
הרב: טעית!
ש. יכול להיות שטעיתי אבל מה אני יכול לעשות? מה, עכשיו להפסיק לשחק כדורגל?!
הרב: אני שואל: האם הכבוד שלך עדיף על החיים של אביך?
ש. אם זה מה שיציל את אבא שלי - זה מה שאני אעשה!
הרב: זה מה שאני מאמין!!
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: זה מה שאני מאמין! ולפני שאני אתן לך ברכה, ושההחלטה שלך תהיה שלמה, אני רוצה להראות לך סרט של בן אדם שהסיכויים שלו היו: אפס (0)!!!
שבוע ימים לפני שהוא נפטר... הרופאים נתנו לו: 'שבוע'
נפגשתי אתו בדרך לסנדקאות
ואז הוא אמר לי: 'מה אני עושה?'
אמרתי לו: 'אתה חייב להיות יותר מצדיק!'
אמר לי: 'אני לא יודע בכלל מה עושים!'
אמרתי לו: 'אתה תקבל עליך לעשות כל מה שכתוב בתורה פלוס - זה הסיכוי היחידי שלך לצאת מזה!'
אמר לי: 'טוב תן לי משהו לאט-לאט'
אמרתי לו: 'מה לאט לאט? אתה אומר שנשאר לך שבוע!...'
אז הוא הסכים בלית ברירה, הוא הסכים! תראה מה קרה אתו; בן אדם ממאה ועשר (110) קילוגרם - הגיע לחמשים ושלוש (53) קילו!! אתה יודע מה זה הצטמק? היה מפחיד - פחד מוות! כאילו אדם יצא מהקבר... והוא הלך בדרך, ובוא נראה מה קרה אתו:
'ניסים התותח' (דיסק מס' 123);
ניסים: אני הייתי בכל עברי 25 שנה 'מדריך חדר כושר', הייתי קרוב למאה-מאה ועשר קילו, הייתי 'מר ישראל' שעבר, שנת שמונים וחמש-שמונים ושש (85-86'), והייתי בן אדם שפחדו ממני מכל ירושלים! חצי ירושלים הכירה אותי, הייתי בן אדם מפלצת מהלכת, גדול מאד מבחינה פיזית, וגם גדול מאד מבחינה גאוותנית... עם אף למעלה, הרבה גאוה היתה לי, הייתי נשוי לפני זה עם ארבעה ילדים, התגרשתי. התחתנתי עם בחורה צעירה, אשה נפלאה, אחרי שנתיים שהייתי נשוי לה הרגשתי שכואב לי משהו בגוף, לא ידעתי מה כואב לי.
האשה: התחתנתי עם 'מדריך כושר' מפורסם מאד בירושלים, אין אדם שמתעסק בתחום הזה ולא מכיר אותו, שם דבר פה. ובאמת היינו, חיינו שנתיים כמו... היה נהדר והכל היה טוב ויפה. ניסים באותה תקופה הרגיש לא טוב בכלל, הוא התחיל להרגיש כל מיני כאבים בזנב התחתון, ב'עצם הזנב' בגב והוא טען שיש לו כל מיני, הוא חשב בהתחלה שזה 'טחורים' וחשב שזה פיסורה והשגנו כל מיני משחות מבתי מרקחת וכל הזמן הייתי מטפלת לו במסירות נפש בנושא.
ואני רואה שהבן אדם את כל המשחות כבר קניתי, וכבר עוברת חצי שנה כמעט
ואני אומרת לניסים: 'בא נלך לרופא! יש לך דימומים, בא נלך לרופא, בן אדם כואבת לו השן הולך לרופא, כואב הראש הולך לרופא'
הוא לא היה מוכן בשום אופן, ואני מדברת על בן אדם מאה קילו שרירים, גופיות טייצים, האגו שלו בשמים בן אדם ש:'אני ורופא?! ועוד להראות את האזור הזה לרופא?! כאילו אין מצב, תשכחי מזה'.
זה היה חצי שנה, אני מדברת על מצב שאני כבר בהריון, חודש שישי, הריון מתקדם וזה כבר היה בלתי נסבל, הוא פשוט היה נוהג כאילו חצי גוף למעלה, כי הוא לא יכל כבר לשבת, הוא לא יכל לאכול, הוא היה נראה רע מאד! הצבע שלו הפך צהבהב...
מי שלא ראה את זה לא יבין, זה היה פשוט קטסטרופה, זה היה גוויה, פשוט 'גוויה מהלכת'. אני קמתי בארבע לפנות בוקר, פשוט הלך עשרים אלף פעם לשרותים, הולך וחוזר, הולך וחוזר מכאבים. בפעם השלושים אני פשוט החלטתי: שבאותו לילה אני לא משתפת אתו פעולה, שאני לא עוזרת לו ולא מטפלת בו ולא נותנת לו לא כדורים ולא 'נרות'.
קמתי בארבע לפנות בוקר, אמרתי: תקשיב! אני אוהבת אותך ואתה יקר לי אבל לא רופא? אז יש 'רבנות', אחד מהשתים, תחליט, אני ככה לראות אותך - לא מסוגלת'.
ניסים: 'בסופו של דבר הלכתי, גילו לי מחלה שהרופא היה בהלם!
הוא אמר לי: 'אתה? אני לא יודע איך אתה חי, יש לך סרטן בגודל 15 ס"מ במעי...! ארבעה גרורות בכבד, אתה צריך למות, אתה גבר?'
אמרתי לו: 'כן',
- 'אתה יכול לקבל את מה שאני הולך להגיד לך?'
אמרתי לו: 'כן',
- 'אתה לא תחיה הרבה זמן, שבוע שבועיים, יש לך אפס סיכויים!'
אמרתי: 'סליחה?'
התמוטטתי, האשה שלי התמוטטה, כל המשפחה התאספה, באנו הביתה. באתי הביתה התחלתי עוד לא לעכל את זה, התחלתי לבכות...!
האשה: 'ומאותו רגע חרב עלי עולמי!
אז הוא אמר לי: 'תשמעי, יש לבעלך גידול סרטני...!'
כששמעתי את המילה הזאת לא יכולתי. אני מגיל קטן מפחדת מהמחלה הזאת, זה משהו ש. . . לא יודעת, זה משהו שאי אפשר, אני לא יכולה לתאר אותו במילים את הפחד, פחד, זה פשוט פחד!
אמרתי לו: 'אבל אתה לא יודע, אתה לקחת ביופסיה לפני יומיים, אז הביופסיה...'
אז הוא אמר לי: 'תשמעי, אני עובד הרבה, אני מכיר את הריח, את הצבע, יש לו גידול סרטני, ולא רק שיש לו גידול סרטני, יש לו 15 ס"מ גידול...! אני לא יודע אם הוא יחזיק.'
נטע, הבת של ניסים: 'ואשתו התקשרה אלי, במקרה הייתי חולה וסיפרה לי מה שיש לה, שגילו לו גידול, אני הייתי בהיסטריה! רצתי ל'שטראוס' לראות: מה מצבו? כמובן שהזעקתי גם את אמא שלי וסבא שלי ודודות שלי והזעקתי ככה את כולם כדי להיות אתו. הוא היה מטושטש לגמרי, לא מבין: מה נפל עליו? מאיפה הנחיתו עליו מחלה כזאת. אני רגילה לראות את אבא שלי שרירי כמו שאתם רואים בתמונות, אבא חזק! שמאד אוהב את הגוף שלו, את החיים שלו ופתאם ראיתי שבר כלי, לא לא האמנתי שאבא שלי יכול להיות כזה שברירי.
ניסים: 'מתוך משקל של מאה קילו שרירים ירדתי תוך חודשיים וחצי לארבעים ושבע קילו, 'תת משקל' ירדתי חמישים ושלוש קילו! הגוף התמוטט לי, לא יכולתי לאכול, לא שסרבתי לאכול, לא יכולתי לאכול, זו המחלה הקשה, אני מאחל אותה לאף אדם עלי אדמות, לאף אדם.
האשה: 'הסתכלתי על השמים, אמרתי כאילו: 'למה, למה? כאילו כ"כ חיכיתי להריון וללידה ולמה?' כאילו זהו, הייתי בטוחה שאנחנו באים ועושים את הבדיקה וגומרים עם הסיפור וזהו, ופתאם המחלה הארורה הזאת! נכנסתי אליך הביתה, היא שלחה אותנו הביתה
ואמרה לנו: 'תשמע, ניסים אני נותנת לך שלושה שבועות לעלות במשקל כדי לחשוב אם אפשר לתת לך איזה טיפול בשביל להאריך את החיים בשביל למשהו כמו כמה חודשים. אין מה לדבר על ניתוח! אין אפשרות בכלל לנתח את המקום, הגידול מאד גדול, דבוק לאברים פנימיים, הוא יכול ליצור דימומים במהלך הניתוח, אין אפשרות, אין סיכוי לנתח את המקום...'
ניסים: 'הייתי במצב אנוש! אני שכבתי במיטה, אנשים, המבקרים שלי היו באים בשביל שתי דקות, לא יכלו לראות אותי ונעלמים, מאות חברים ירושלמים כי אני הייתי 'מדריך כושר' פעם בחילוניות שלי ומאות חברים, אלפים, היתה פה 'עליה לרגל', היו רואים היו בוכים כי אמרו: שאני צריך למות! והמשפחה הכינה קבר... הרופאים לא נתנו לי סיכוי אמרו: 'אפס סיכויים!' ולא התחלתי עם שום טיפול ועם שום דבר כי לא הסכימו לתת לי טיפולים, אמרו: 'שאני חצי בן אדם! אי אפשר לתת טיפול לחצי בן אדם אם הוא לא יעלה במשקל'.
והם בכו לי המשפחה ואשתי בכתה לי והילדים בכו לי כולם אמרו: 'שאני אוכל',
אמרתי: 'אני לא יכול לאכול, אין לך תאבון, אתה לא יכול לאכול, אתה במצב של חוסר, אתה לא יכול לאכול, אתה רוצה להשמין שיתנו לך טיפולים, אתה לא יכול לאכול אתה לא עומד בזה'.
האשה: 'אני פשוט ישבתי ודברתי עם בורא עולם, אמרתי: 'אתה לא יכול לעשות לי את זה, אני בחורה צעירה, עוד לא התחלתי את החיים שלי, יש לי תינוקת, תן לו לפחות רק לראות אותה, משהו' ובאמת אני פשוט הייתי יושבת וזהו, זהו, כאילו מקבלת את זה, מקבלת את זה שככה זה, זה המצב, והבעל שלי פשוט 'הולך' לי ואני הייתי רואה אותה נגמר לי בין העינים, הוא היה יושב הוא לא היה מדבר אתי, הוא לא היה אוכל, היו לי מלחמות אתו על האוכל: 'תאכל! תשתה...'
את התרופות שלו הוא בכלל לא רצה לקחת, ולטיפולים הוא לא רצה בהתחלה בכלל ללכת, והכל היה לי מלחמות, הייתי פשוט נלחמת בו, וראיתי שאין עם מי לדבר בכלל, וכל יום, כל יום, כל בוקר שהייתי קמה ורואה אותו לידי
הייתי אומרת: 'תודה לך, א-לקים! תודה שהוא אתי, תודה שהוא חי, תודה, תודה, תודה שהנה עוד בוקר, הנה עוד לילה, הנה. . .'
כל בוקר הייתי מי היה ישן בכלל? הייתי כל, כל חמש דקות מקשיבה לראות אם הוא נושם, אם הוא בסדר?
נטע: 'דבר ראשון שהיה לי בראש זה ואו! עוד לא סיפרתי לאבא בכלל שאני רוצה להתחתן, איך אני עכשיו בכלל יכולה לחשוב על חתונה? עוד שלושה חודשים חתונה ו. . . לא ידעתי אם אני אצטרך לבטל את הכל ולחכות עוד שנה? וכבר הכנתי לעצמי בראש כל הזמן איך הוא 'הולך'. . .
האשה: 'ואז באתי ל'מבשרת' אמרתי לניסים: 'תשמע, לא נותנים לך סיכוי, אין לך הרבה לחיות, אני אוהבת אותך! אתה אבא של הילדה שלי, אתה אפילו לא ראית אותה, תעשה משהו...
ניסים: 'אמרה לי האשה שלי: 'תראה, כל הרופאים לא נותנים לך סיכוי ואני רוצה ללכת לסיכוי לכוון של הקב"ה דרך רבנים מסוימים'.
אמרתי: 'אני לא מעונין בזה, אני אדם מאד חילוני, לא מאמין לדברים האלה!'
אמרה לי: 'מה זה אתה לא מאמין? אנחנו יהודים. בא נלך, איך אומרים בציפורניים הצ'אנס האחרון שלנו, בא נלך',
אמרתי: 'אני מסכים', טוב הסכמתי
האשה: 'שלפתי את אחת הקלטות של אמנון יצחק מהספריה הגדושת קלטות שלו והתקשרתי, פשוט התקשרתי לארגון 'שופר' סיפרתי את הסיפור נורא נסערת! הייתי ממש היסטרית
ניסים: 'הגעתי לכבוד הרב אמנון יצחק, הוא ראה אותי – הוא נבהל! הוא חשב: שאני נרקומן או משהו כזה, הוא הסתכל עלי במבט שהוא לא הבין מה זה, חצי אדם בא מולו, מה אתה רוצה ממני? הכבוד הרב הזה הוא דבר. . . הוא 'משה רבנו!' של ימינו, חבל על הזמן של כולנו, ובזכותו אני חזרתי בתשובה מלאה! כי הוא בא ובירך אותי
ואמר לי: 'קלה כקשה אני דורש ממך! ותתחבר להקב"ה כמה שאתה יכול...'
מאז שהתחברתי להקב"ה - כל אינפוזיה ששמו לי, כל מחט ששמו לי לא קיבלתי את זה, התחברתי אליו עם אינפוזיה אחת ואני כ"כ שמח ומאושר מאין כמוני, המשפחה כולם, חברים לא האמינו: איך שאני קם על רגלים! כולם אמרו: 'שימות' הכינו כבר קבר... לא הבינו, ופתאם אני בעצמי הרגשתי: מה זה גדולה של הקב"ה!
יומיים אחרי זה ביקשתי מהאשה שלי: 'לאכול!'
היא לא האמינה, היא קיבלה הלם: 'לאכול? אתה רוצה לאכול?!'
אמרתי: 'כן' הרגשתי פתאם צורך לאכול, זה לא סרוב לא לאכול, הרגשתי פתאם צורך לאכול, רוצה בשר, רוצה לאכול, הרגשתי שאני מתחיל לחיות עם כל המחלה הכבדה עלי, בשבוע שלם עליתי ארבע קילו! בשבוע אחד ארבע קילו, אחרי זה עוד שבוע עוד ארבע קילו, הרופאים היו בהלם! שאני מתחיל לעלות,
'איך קרה שהוא מתחיל לעלות? אפשר להתחיל אולי טיפול או שתים להתחיל לראות איך זה עובד' ואז נתנו לי כימותרפיה.
האשה: 'בהתחלה הוא קיבל סידרה של הקרנות, 25 הקרנות רצופות, 10 טיפולים כימותרפים, מדובר על שלושה ימים כל טיפול, שלושה ימים רצופים שבהם הוא מושבת לחלוטין, לא יכול לתפקד, לא יכול לאכול, שבוע כזה מאד מטורף! שבוע אחרי זה הוא מתחיל להתאושש שוב טיפול, עד שהוא כבר ככה הוא מגיע לשבת - שוב טיפול...
ניסים: 'אבל, סליחה, אני אפריע לך, מאז התשובה שלי - הכל השתנה! שום כאב.
האשה: 'אנשים היו המומים. קודם כל הוא אמר להקב"ה יום אחד הוא אמר: 'אתה יודע מה, אבא שבשמים? אני לוקח זקן!'
הוא אמר לי: 'אכפת לך?'
אמרתי לו: 'אשריך!'
הוא אמר: 'אני לא אכפת לי להיות קרח שלא יהיה לי שערה בגוף, את הזקן – תשאיר!' וככה היה!!
ניסים: 'אמרו לי הרופאים בכימותרפיה...'
האשה: והרופאים היו המומים כאילו כל פעם שהוא היה מגיע, הוא היה מגיע עם יותר שיער וזה זה בדיוק נוגד את התופעות של הטיפולים הכימותרפים, כי בטיפולים כימותרפים ידוע: ששערות הן נושרות!
והרופאה שלו היתה אומרת: 'במקום להקריח - אתה משעיר, זה מצחיק...!'
והוא לא הקיא והוא לא שלשל וזה הפך להיות יותר ויותר נח, עושה טיפול וזהו כאילו, מקבל את הטיפולים שלו...
ניסים: 'ארבעה חודשים חגגתי, איזה אושר! איזה שמחה מרגיש טוב, הולך ומתחיל לתפקד, קם ממיטת חוליי ופתאם... בום! גילו לי פתאם שיש משהו נוסף שבהתחלה אמרו: 'שזה נקי' הסי.טי. ושמחתי, וכנראה היה לי מקטרג שבדק אותי ורצה לבדוק נסיון, העמיד אותי הקב"ה בנסיון,
אמר: 'ניתן לו קצת רע, בא נראה, הנה הוא חזר עכשיו בתשובה, נתת לו טוב טוב טוב טוב, בא ניתן לו קצת משהו לא טוב נראה איך הוא יגיב...?'
ואני קצת כעסתי! כשבבית חולים בישרו לי: 'שקיבלתי, שפתאם גילו לי משהו בבלקטרום, משהו נוסף שורש סרטני קטן'.
אמרתי לעצמי: 'רבש"ע! הרי מה אני עושה? לא יכול...'
פתאם כמעט כמעט התאכזבתי כמעט.
אשתי צעקה עלי ואמרה לי: 'נסיון, תזהר! אם יש לך נסיון - תעמוד בו'.
אז אמרתי: 'עד יום מותי אני אהיה עם הקב"ה - לא מוותר! לא עושה שום דבר נגד וממשיך להיות בדת'.
המשכתי, קיבלתי את הבשורה,
אמרתי: 'אני אקבל אותה בשמחה, באהבה! יסורים מהקב"ה זה רק באהבה'
האשה: 'כשהגעתי לרופאה היא הכניסה אותי לבד לחדר
ואמרה לי: 'קרן, תשמעי, אני רוצה לשוחח איתך לבד. ניסים הגיע לנו עם אפס אחוז סיכוי, היום הוא בעשרים אחוז סיכוי לעבור את הניתוח, עשרים אחוז, שמונים אחוז שאנחנו פותחים את הבטן וסוגרים אותה ושאין מה לעשות, אני נותנת לו אם אני לא טועה היום שנתיים לחיות'.
היא אמרה: 'שהסיכוי שיש גם סיכוי שיקרה משהו במהלך הניתוח... היא לא יודעת להעריך אבל יש סיכוי כזה כמו בכל ניתוח ואצלו קצת יותר כי הגידול הוא בעייתי מאד!
זה היה שלושה שבועות מטורפים, לא היה רב אני חושבת שלא דיברתי אתו, מהרבנים הגדולים של דורנו, באמת, אני דיברתי והתיעצתי...
ניסים: אני דיברתי גם עם הקב"ה, בכיתי לו יום ולילה! עם כל התפילות: 'שאני יעבור את הניתוח בשלום!'
האשה: 'זה היה שמונה שעות ניתוח! שמונה שעות הכי ארוכות בחיים, אני חושבת: שזה שמונה שעות כמו שמונה שנים, אנחנו ישבנו בחוץ והתפללנו לבורא עולם ועשינו שיעור בחוץ לרפואתו, ואחרי זה קראנו כולנו תהילים - ואין, את רואה את הקשר עם בורא עולם ואת מדברת את אומרת לו: 'אבא שבשמים!...' את מדברת אתו כמו בן אדם רגיל, פשוט את יודעת שהוא אבא שלך, יש לך יראה ממנו, והוא מלך! מלך כל העולם ושיש בו, בידו את הכח לעשות את הכל, ואם תהיי "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" באמת, באמת! "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע" כי ככה "וְיוֹשִׁיעֵם" (תהלים קמה יח-יט)
ואת מדברת אתו ואומרת לו: 'אבא שבשמים! בבקשה ממך, אנחנו לא זכאים, לא על הזכויות שלנו אנחנו מבקשים, מהתחינה שלי, מהרחמים שלך, בזכות הרחמים שלך - תרחם עלינו! תעזור לנו, אין לנו זכאות, זכויות אין לנו, אנחנו כאלה קטנים, כ"כ הרבה עבירות עשינו, אני יודעת שאתה 'אב רחמן!' אני יודעת: שרק אתה יכול לא הרופאים בפנים, אתה מכוון להם את הידים ואתה מזיז להם את זה לאיזה כוון שרק תרצה, בבקשה ממך: תן לי סימן!'
הרופא שהמנתח עבר בחוץ, באמצע ניתוח בן אדם באמצע ניתוח מה אתה עושה בחוץ?!
אני פשוט הסתערתי ואמרתי כאילו, קפצתי ואמרתי לו: 'מנתח, מה אתה עושה בחוץ, כאילו ד"ר פיקרסקי מה?'
הוא אמר: 'אל תדאגי! הכל בסדר, אנחנו הוצאנו את הגידול!!'
ושלחו את הביופסיה והראו שהוא 'נקי' ולא לא היתה מאושר, אני לא חושבת שהיה בעולם מאושר ואסיר תודה להקב"ה ממני באותו רגע!! פשוט אני מרגישה תחושה עילאית, קרובה, שהנה! הוא ענה לי, גם הפעם הוא ענה לי, פשוט ענה לי, ואני חייבת לו, אני חייבת להקב"ה הכל, הכל אני חייבת לו את החיים שלו, הוא החזיר לי את הבעל שלי במתנה, הוא נתן לי את הבעל שלי חדש, בעל חדש.
נטע: 'ופתאם עוד לא, עוד לא עיכלתי את המחלה שלו וכבר מודיעים לי: 'שזהו, שהוא כבר לא חולה, שקרה נס...!'
ניסים: 'תודה לא-ל אני בריא ושלם, אין לי כלום, לכל מה שהם ציפו 'שחור' זה נהיה ורוד! והקב"ה הוא נותן חיים והוא לוקח חיים, לא הרופאה שלך לא תגיד לי: 'אתה צריך למות תוך שנה, אין לך סיכויים, למות!' וב"ה הנה השנה נגמרה ואני מאושר ואני בן אדם בריא ואני החיים שלי מקדיש רק להקב"ה.
האשה: 'השבוע שהיינו אצל הרופאה והיא אמרה לנו: 'אני רוצה להגיד לכם: שמדובר פה בנס רפואי...!'
אז הוא אמר לה: 'זה לא נס רפואי, זה נס א-לקי!'
אז היא אמרה לו: 'אתה יודע מה ניסים? 'נס א-לקי!' כנראה שהתפילות עזרו'.
ניסים: 'הרופאים היו המומים מכל הסיפור שלנו
האשה: 'אם אני מגיעה למצב שאני מגיעה לרופא ואני אומרת לו: 'אני לא מעכלת'
והוא אומר לי: 'גם אני רופא - וגם אני לא!'
ניסים: 'הוא גם הגיע למסקנה והוא אמר: 'זה מלמעלה...!'
האשה: 'הוא אמר: 'הדברים רק משמים'. אני רק רוצה באמת להגיד: 'תודה מכל ליבי - לרב אמנון יצחק!'
ניסים: 'ושיבדל לחיים ארוכים הרב הזה, כבוד הרב הזה, מאז ועד היום אני מאושר מאין כמוני. אנשים לא מבינים את זה, אני כחילוני 48 שנה לא האמנתי בזה, ובסוף אתה מוצא את זה תרופה שזה קוראים לו: 'אבא שבשמים!' זה התרופה הכי טובה לכל עם ישראל! שעם ישראל צריך להבין את זה, במיוחד אנשים חילונים כמוני, וכל החילונים שנמצאים שהם חושבים: 'שהכל מובן מאליו'. רבונו של עולם! תסתכלו לשמים ותראו שיש לנו אבא, תנו לו טיפה - תקבלו הרבה, אז זה הקטע הכי קשה שהיה לי שעברתי אותו והיום אני אדם מאושר מאין כמוני,
עצם שחזרתי בתשובה, ואני גאה שאשתי, אני שמח שתבדל לחיים ארוכים, שדחפה אותי לכיון הדת והיום אני בשיא האושר, ואני מאחל לכל עם ישראל ולכל החילונים במיוחד: שיבינו, שלא יחכו למכה כמו שאני קיבלתי שהייתי על סף מוות, שעכשיו יחזרו לאבא שבשמים, שלא רק יבקשו יבקשו, יבקשו, שיתנו לו קצת. "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" וזה הפתגם הכי יפה שאני אוהב אותו וצריך להתקרב אליו - וזהו, זה מה שאני מספר על עצמי, והיום אני גבר חדש, אין לי מחלה יותר, אני גאה, אני שמח וכל חיי עד יום מותי וזקנתי - רק הקב"ה: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ!" (דברים ד לה)
"ועוד מספר מילים";
העולם שלי החילוני, היה ריקני היום אני מגלה שהוא ריקני כמובן לפני כן לא הרגשתי אותו שהוא ריקני, אתה צוחק ואתה מבלה ואתה עושה חיים ואתה חושב שזהו, זהו אבל בסופו של דבר אתה שאתה הולך לישון בלילה ואתה מרגיש: ריקנות! אתה אומר: 'מה זה עוד יום עובר ועוד יום עובר מה יש לך בחיים? כלום!' אין לך סיפוק.
האשה: 'היום, בדיעבד אני יכולה להגיד שזה היה חיים ריקניים מתוכן, שום דבר, כלום, 'הבל הבלים' אחד שלם, בסדר הייתי באילת והייתי בלונדון והייתי בפריז והייתי בערד והייתי בחיפה והייתי בצימרים והייתי בשימרים, מה נשאר לי מזה? רק הזכרונות וגם את הזכרונות אתה לא יודע להגדיר, כאילו 'קמתי בבוקר' מה נשאר לך מזה? כלום רק זכרונות ואיזה זכרונות? טוב יופי, נהנית בסדר אז הנאה, אבל הנאה היא רגעית, לא לקחת איתה משמה שום דבר, אין לך שום רוחניות את הולכת וריק בבטן. ויקום החילוני שיגיד לי שהוא הולך לישון בלילה 'ומלא לו פה', אין! לא קיים ומי שאומר את זה הוא פשוט משקר, כל החיים זה קנאה ומריבות: 'ולמה ככה? ולמה קנית ככה ולמה עשית ככה ולמה דיברת עם זאתי ולמה זאתי עשתה ככה ו. . . . ', זה החיים של החילניים זה מה שיש שמה, אין שמה שום דבר, ואתם יודעים וכל הזמן זה להשמיע: 'היינו באילת והיינו בסיני...'
ניסים: 'ולרכל לספר לשון הרע
האשה: 'וכל הזמן רכילות וכל הזמן הרדיפה אחרי כסף ואחרי זה והגוף שלי ואני ואני...' למה, למה? רגע, לאיפה אתם רצים? מה, מה, מה, מה אתם חושבים: שיצא לכם מזה בסוף? בסדר, אז יופי עוד עשר שנים ועוד עשרים שנה מתי מתחילים לפחד? בגיל חמישים שישים, די! 'רגל וחצי בקבר...' אז ילה' מתחילים לשאול שאלות, כי לבן אדם קשה לעמוד על הטעות שלו ולהגיד: 'טעיתי, סליחה! עד כאן'. זה נורא קשה, במיוחד לאנשים שהם בעלי מעמד. פתאם 'מה, פתאם מה אני אהיה דתי? מה, אני אשים כיפה...'
ניסים:. . . . מתבייש
האשה: 'אני הייתי אומרת לו: 'אני אשים כיסוי ראש מלא!'
אומר לי: 'מה אני אלך בולדי בידר ואת תשימי כיסוי ראש? איפה נשמע דבר כזה?!'
נכון, זה קשה, זה מאוד קשה אני אשקר אם אני אגיד שזה לא קשה, אני פשוט אשקר. מה, לא היה קשה לי לשים כיסוי ראש? בן אדם שהיה רגיל לצבוע את השיער שלו כל שני וחמישי ולעשות. . . ואת מבינה שאין בזה שום דבר! ואני מרגישה יותר יפה, ויותר מיוחדת ואני מרגישה שמכבדים אותי, זה כ''כ כיף שמוכר במכולת בא ושם לך את העודף כי הוא רואה שאת עם כיסוי ראש אני אפילו לא צריכה לדבר, הוא פשוט מניח את העודף, וקוראים לי: 'גברת!' ואני בסך הכל בת 22 וזה כזה כיף, זה כיף את רואה איך מתייחסים אליך, את רואה איך הבעל מתייחס אליך, אם פעם זה הכל היה בזלזול: 'ותביאי לי ותקחי לי ותעשי לי...' אז היום, אז הוא קורא לזה: 'גמילות חסדים לאשה!' וזה הכי כיף לי בעולם...!
ניסים: 'אדם דתי זה לא רק דתי, זה גם אדם שכל הדעת שלו מתיישבת הוא הופך להיות אדם נפלא! אם הוא היה אכזרי או עצבני באופן טבעי הכל יורד לו, כי אתה לומד דברים, אתה קורא ואתה לא שובע, אין לזה שובע, אין לזה שובע.
האשה: 'הוא בן אדם רגוע, והוא סבלני יותר הוא מכבד והוא דואג. נכון, יש דברים שהם קשים, אבל יותר קשה להיות חילוני! הרבה יותר קשה להיות חילוני שאתה רודף אחרי דברים ואתה, אתה כל הזמן צריך להשיג, להשיג, לצבור, הרבה יותר קשה להיות חילוני. מה קשה להיות דתי, מה קשה?! שבת - אתה נח, איזה כיף שבת בלי סיגריות, עשן בכל הבית, בלי טלפונים לענות כל היום, בלי קניות, בלי סידורים, יושב אוכל לומד תורה! ישן, יש. . . . . שמישהו יקום אפילו חילוני, תנסה, תנסה בתור אדם חילוני לעשות 'שבת'.
ניסים: 'את זוכרת היינו נוסעים לים בשבת היינו באים מלאים חול עייפים...
האשה: חוזרים עייפים כאילו. . . מה עייף, כולך חול מזיע שמש. בבית יוצא לטייל, פיצוחים, שתיה, יושבים, קוראים יש יותר כיף מזה?! יום ראשון מגיע אני כבר מחכה לשבת, מוצאי שבת אנחנו כבר מדברים על שבת הבאה, אין יותר כיף, זה קשה יש רגעים קשים אבל אתה יודע...
ניסים: 'היום כבר לא, היו אולי בהתחלה
האשה: 'אין על זה שאין על זה ועל העולם הזה לא תוותר לעולם, שאין כמו זה, אין כמו החיים, יש לך אחלה חיים, אתה חי, בריכות יש הפרדה, טיולים יש, יש כמו להיות בקבר של צדיק?
ניסים: 'אוי! ישתבח שמו...!
האשה: 'יש כמו לנסוע מירושלים למירון? זה טיול וזה להנות וזה לאכול וזה לשתות וזה להגיד: 'תודה!' בחיים הדתיים יש הכל ופי מיליון יותר טוב מהחיים החילוניים, הכל יש, רק בצורה של שכל, בצורה של היגיון, בצורה של קווים, וזה הכי כיף כי אתה יודע להעריך דברים לא שהכל היום הפקרות והכל מותר, איך שהבנות נראות הילדות נראות ומתלבשות - תרבות המערב...
ניסים: מההורים לומדים את זה, מפקירים אותם לא אכפת
האשה: וההורים.. והחינוך, היום אימהות אכפת להן רק מעצמן קררייריסטיות. . . . אתה עובר ליד בית חילוני עם שלושה ילדים שומע צעקות ו. . . , אתה עובר ליד בית חרדי שמונה ילדים אתה לא שומע את הבית, אתה רואה איך אבא דתי נותן לילד שלו עשרה שקלים איך הוא מעריך כאילו נתת לו מאות שקלים! איך אבא: 'תודה! אבא תודה, אבא תודה...!' ועשרים נשיקות ו. . . עד שהוא לוקח את הכסף, ילד חילוני תן לו עשרה שקלים ותראה מה. . . – 'קמצן, אבא קמצן...!' ילדים בני שתים עשרה סוחרים בסמים, לאן הגענו? לאן? לאן? לאיפה? לאיפה? עד מתי? אין גבולות, אין קווים, הכל 'בא-לי...' והכל מותר .
ניסים: 'למה זה קורה לנו?
האשה: 'תרבות המערב, אנחנו אין לנו שום דבר משלנו הישראלים, לעם היהודי יש את המסורת מבית אבא, לעם הישראלי אין שום דבר משלו, אנחנו חיקוי אחד גדול ולא מוצלח.
ניסים: 'הכל
האשה: 'אם זה היה מוצלח עוד הייתי אומרת, חיקוי אחד גדול ופשוט לא מוצלח. של... של מה? אין לנו שום דבר משלנו תסתכלו תגידו משהו אחד ישראלי, אמיתי, יהודי אותנטי, אין! לא קיים! רק במגזר הדתי, חרדי
ניסים: 'אל תלמדו אותי מה זה חילוני, אל תלמדו אותי מה זה כל השטויות שעשיתי, אתם יודעים על מה אני מתכוון, כל מה שחילולי שבת, וסיגריות ועישונים והכל אל תלמדו אותי תאוות, אני מכיר הכל, כל פאב, כל דיסקוטק, כל מועדון כל זבל, מכיר הכל, אל תספרו לי: 'שזה כיף!' זה רגעי, זה שניה, זה נגמר מאליו, התורה לא נעלמת לעולם!! יש עולם הבא, ולשם אנחנו נגיע.
האשה: הדברים הם לא מובנים מאליהם אם בן אדם היום יושב, אתם יושבים? תגידו: 'תודה!' אתם אוכלים – תגידו: 'תודה!' כי שום דבר לא מובן מאליו, אף אחד לא מבטיח לך: 'שמחר בבוקר אתה תקום ואתה תוכל לאכול ותוכל לשתות...' אף אחד!! ואל תהיה בטוח בעצמך 'עד יום מותך', אתמול למדתי מה זה בן אדם עשי"ר: עינים, שינים, ידיים, רגליים - זה עשיר, אני מרגישה עשירה, כיף לי! זה בן אדם עשיר, יש לי ידיים: 'תודה, תודה לקב''ה!' אני לא צריכה כלום, פת לחם בצל בריאות אוויר אני נושמת זהו, בן אדם לא צריך יותר מזה, אם בן אדם מסתכל על החיים ככה - הוא יהיה הכי מאושר בעולם! וכל מה שיש יותר – 'תודה לא-ל!' באמת אני אומרת לכל בן אדם שמרגיש עצוב ומדוכא או ממורמר, ילך לסיבוב קטן באונקולוגיה ב'הדסה עין כרם', יש מחלקות אונקולוגיות בכל הארץ, - ה' ירחם! סיבוב קטן יצא ויגיד אם הוא מרגיש מדוכא או אם הוא עצוב, בריא שלם ברמ''ח אברים ושס''ה גידים
ניסים: 'תודה לו על זה, תודה לו על זה, לא מודים לו
האשה: 'תגיד: 'תודה לא-ל!' אל תתלונן לא להתלונן כל החיים שלנו תלונות: 'קשה לי! וואי בעבודה זה ואם היה לי ככה ואם האשה ככה...' תחזרו בתשובה - אין קושי, אין קושי הכל מסתדר, אני וניסים היינו חיים איך חיינו? חיינו שלוש שנים גם אני עבדתי, וגם הוא עבד - אבל המקרר היה ריק, חיינו על שכירות...!
ניסים: 'לא הספיק לנו
האשה: 'לא הספיק לנו, לא, לא היה מספיק לא היינו מבינים: לאן הכסף הולך? היום, לא אני עובדת ולא ניסים עובד ואנשים שואלים: 'מאיפה, מאיפה המקרר מלא?' – 'מהקב''ה!'
ניסים: 'חבר שלי שואל: 'מה אתה עובד?'
אמרתי לו: 'אני עובד אצל הקב''ה!'
האשה: 'אתה חוזר בתשובה, אתה מזכה את ההורים שלך את הילדים שלך, מזכים אותך, מנסים להתקרב אליך, לשמוע להתקרב, לדעת להתעניין, תתעניינו תבדקו, תמיד ציירו לנו את הדוסים כאנשים שחורים, היום אני גאה, אני שמחה מאוד שקוראים לי 'דוסית', להתחזק ולהתחזק ולהתחזק ולדבוק בו ולהידבק בו ולהאמין בו, יש ישועות ויש ניסים.
ניסים: 'והלוואי שכבוד הרב אמנון יצחק שאני מאחל לו אריכות ימים
האשה: 'אמן
ניסים שיחזיר את העם הזה כולו בתשובה!'
הכדורגלן לשעבר מקבל תשובה לרפואת אביו;
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: תודה כן איפה הכדורגלן לשעבר? מוכן? מה השם שלך ושם של האמא שלך?
ש. עידן ושם של אמי אורנה
הרב: עידן בן אורנה - ה' יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה – מהרה! ובזכות זה ישלח הקב"ה ברכה רפואה ורחמים מאוצר מתנות חינם לאביך?
ש. שמואל
הרב: שמואל בן?
ש. ג'ולייט
הרב: ג'ולייט - ה' ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה!
הקהל: 'אמן!'
הרב: שיהיה לך בשורות טובות!
ש. תודה!
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: רגע יש פה כן
משפחה שחזרה בתשובה;
ש. היינו חילונים לגמרי
הרב: כן
ש. במהלך החצי שנה הזאת גילינו: שקיים בורא לעולם! הוכיחו לנו את זה לוגית, ומאותו רגע אמרנו: 'שאנחנו מוכרחים לעשות עם זה משהו!' כל המשפחה שלנו ונכון להיום אנחנו מתקדמים לאט לאט קוראים מלא! כי אנחנו מרגישים שחסר לנו כל כך הרבה חומר והטעו אותנו במהלך כל השנים ואנחנו גם כועסים על זה!! מה שלמדנו בבית ספר, ועל מה שלא למדנו בבית ספר ועל החוסר שיש למורים, והיום אני רואה את זה על הילדים שלי; יש לי ילדה בת 15 וילד בן 12 שלומדים בבתי ספר ושואלים את המורים שאלות - שהיום הם קוראים במקומות אחרים והמורים לא יודעים לענות על השאלות האלה! ו... אני פונה אליך משני סיבות; סיבה אחת, קשורה יותר אלי. וסיבה שניה, זה יותר לילדים שלי.
שוביניזם בדת?
אז הסיבה שלי, יש לי בעיה שקשה לי לעבור אותה וזה הקטע של השוביניזם של הדת, הקטע שהגברים למטה הנשים למעלה...
הרב: הפוך! את מתכוונת...
ש. הגברים למטה הנשים למעלה.
הרב: את מתכוונת באולם?
ש. נכון! בבית הכנסת הגברים למטה הנשים למעלה
הרב: מה יותר טוב?
ש. להיות למטה
הרב: להיות למטה
ש. ליד ספר התורה ליד ה... כן
הרב: הבנתי אפשר לשים לכם למעלה גם...
ש. אין בעיה! תשימו... אז כל הקטע של המרגישים: שיש את האפליה, אני לא יכולה לבוא אליך לבקש משהו, כי לא מקובל...
הרב: הצניעות - זה הדבר הגורם שנשים יהיו תמיד מאחור ולא מלפנים מסיבות צניעות, אז לכן שמים אותן במקום כזה שהם לא יהיו חשופות לעין כל, וכיון שזה מקום של תפילה וקדושה, ונשים לא חייבות להתפלל במנין, זה רק...
ש. זה גם בעיה! כי אם אני חוזר בתשובה אז אני רוצה לעשות דברים, אני רוצה להרגיש שאני עושה דברים...
הרב: רק מה שאת חייבת! מה שאת לא חייבת - את לא צריכה לעשות, ומי שעושה מה שהוא לא חייב - לא עושה מה שצריך, זאת אומרת אנחנו לא יכולים לבחור בדת: 'מה שאנחנו רוצים' אין רפורמות בדת, זה לא נצרות! זה לא רפורמים, ולא קונסרבטיבים, זה יהדות שנתנה על יד הבורא יתברך! עם תפקידים והגדרות לכל אחד ואחד מה חיובו. אני גם כן רוצה: 'להיות כהן!' למה שהכהן יהיה לבד בבית המקדש ואני לא? - מה לעשות? אני ישראלי, אז אני לא יכול להיות כהן. אני גם רוצה: 'לקבל מעשרות' מה לעשות? אתה לא לוי, אתה צריך לתת, הלוי צריך לקבל. זאת אומרת מעצם היותי יהודי; גבר או אשה, כהן, ישראל, לוי לא משנה מה ההגדרה, לכל אחד יש את היעודים שלו והוא צריך למלא אותם בלבד, לא יותר מזה.
ש. והייעוד של האשה, להישאר בבית, לטפל בילדים...
הרב: לא טוב?
ש. לא מספיק
הרב: לא מספיק?
ש. לא! לא. בדור שלנו...
הרב: הקב"ה אומר... אוֹ! זה הטעות 'הדור שלנו' הקב"ה אומר: 'אני ייעדתי את האשה למטרות; א ב ג, אני לא ביקשתי ממנה משהו אחר' אז ככה, בסדר הבריאה, אם את לא יודעת: נברא האדם יחידי!
אחר כך הקב"ה אמר: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב יח) זאת אומרת האשה באה להשלים את הגבר במשימותיו! ואז למעשה האשה יש לה את התפקידים המוטלים עליה, ולבעל יש את התפקידים המוטלים עליו. עכשיו מה לעשות שהקב"ה לא נתן אפשרות לבעל להרות ונתן רק לאשה? מה לעשות?
ש. ממש מסכן...!
הרב: נכון, את רואה? ואף אחד מהם לא רוצה להיות פמיניסט
ש. הם לא מתלוננים
הרב: לא מתלוננים, אז זאת אומרת הקב"ה ייעד ככה - ואנחנו צריכים לשמוח במה שהוא ייעד!
עכשיו, למה אשה אומרת: 'שעשני כרצונו'? משום שהמטלות שהקב"ה נתן לה - פוטרות אותה מהרבה מצוות שהגבר צריך לעשות! מצד האחריות והחיוב שיש לה על מעט המצוות שנותרו לה, כיון שמוטלות עליה משימות נוספות, אז הקב"ה פטר אותה ממצוות שהזמן גרמן; כל מצווה שהיא תלויה בזמן, כמו סוכות לדוגמא, אז נשים פטורות מזה. אבל מצוות שלא תלויות בזמן - נשים חייבות או מצוות לא תעשה - נשים חייבות. אבל בסך הכללי הקב"ה פטר אותן בגלל גודל הצורך והחיוב שיש להן ביתר המצוות שהן מצוות בהן! והאחריות שם גדולה - שפטרו אותה מן הדבר הזה. זאת אומרת זה זכות!! וכתוב: 'בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל! ובזכות נשים צדקניות עתידין להיגאל!!' והיו מהנשים 'נביאות' שבע (7) נביאות עמדו לישראל מהנשים! צדקניות!! זה לא... זה לא מונע מהאשה להגיע לרמה הרוחנית הגבוהה ביותר, אבל זה מונע ממנה לעשות מה שהיא לא מחוייבת, ואסור לה לעשות מה שהיא לא מחוייבת, כמו שלי אסור לעשות מה שאני לא מחוייב. מה שאני לא מחוייב אני לא יכול לעשות, מה אני יכול לעשות? רוצה: 'להיות כהן' זה לא יעזור לי, אז מה אם אתה רוצה? אתה תעשה את המקסימום במדרגה שלך. כשאתה עושה את ה-100 אחוז שלך - זה כמו ה-100 אחוז של הכהן! וכמו של הלוי כמו אשה וכמו הגבר, כל אחד יעשה את מה שהוא מחויב ואל ידרוש יותר ומעבר לזה. היו כאלה שרצו – ונענשו! זאת אומרת פעמים אדם רוצה לגלוש יותר מהייעוד שלו - והוא יקבל עונש. התורה היא 'תורת א-לקים' היא לא נתנה לבני האדם לעשות בה ככל העולה ברצונם, וזה לא תלוי בזמן. זה לא תלוי בזמן כלל וכלל; לא בדור הזה ולא בדור הקודם ולא בדור הבא: "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם" (ויקרא ג יז) לעולם ולעולמי עולמים! והקב"ה שהוא (צופה) "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ" (ישעיה מא יד) יודע בדיוק מה צריך כל אדם ואדם לעשות!
ש. בורא עולם בחר שאני איוולד למשפחה חילונית
הרב: כן
ש. ומירב חיי עשיתי בתור חילונית, מאוד קשה היום ללכת ולעשות סוויצ' בתור פמיניסטית! בתור אחת שיוצאת לעבודה עובדת 10 שעות ביום מאוד קשה לעשות סוויצ' כזה ולהחליט: 'שטוב מעכשיו אפילו שאני מאמינה שקיים בורא לעולם! שזה כבר שינוי מאוד מהותי אצלי, ללכת לעשות סוויצ' כזה ולשנות עד כדי כך את האורח חיים, אני מתפללת, אנחנו התחלנו לשמור שבת התחלנו לעשות דברים שלא עשינו לפני זה, התחלנו להודות לבורא עולם - דברים שלפני זה לא הודינו לו, אבל עדיין זה שינוי מאוד-מאוד מהותי לשנות עד כדי כך את החשיבה...!
הרב: בואי תראי...
ש. היום יומית
הרב: בואי תראי, פמיניזם - זה שינוי הטבעים! זאת אומרת באים לשנות את המצב האמיתי שהקב"ה רצה, ויש 'תנועות' תנועות שחרור כאלה ואחרות, כאלה שמכנות שמות 'שוביניזם' ודברים כאלה בשביל... עכשיו עשו 'יום האשה העולמי' קודם היה 'יום האם'. 'יום האב' - אף אחד לא הזכיר אותו... מסכן! אבל 'יום האם' עכשיו 'יום האשה' וככה לאט לאט את מבינה משתלטות הנשים על העולם... אבל לנו אין בעיה! למה לא?
ש. גברים מפחדים...
הרב: אם אתם רוצים לעשות גם את העבודות שלנו - אין לנו בעיה. אבל מצד הקב"ה, על פי תורה הקב"ה הגדיר בדיוק מה הוא רוצה, מה כל אחד מחוייב, וזהו יותר מזה הוא לא צריך לטרוח. עכשיו את אומרת שזה קשה – נכון! כל מהפך הוא קשה וכל שינוי בטבעים במידות בהרגלים - זה קשה, אבל את צודקת! את לא היחידה שנתקלת באמת מאוחר קצת, יש עוד רבים כאלה שעברו את התהליך הזה, ואני יכול להגיד לך רק דוגמא אחת.
יש לנו פה במקרה את גילה דורפמן? מוכן, כן, מוכן?
יש יהודיה אחת שמאלנית ממרצ אשכנזיה
ש. 'הרסת את חיי'?
הרב: כן, ראית?
ש. ראיתי גם ראיתי את הדיסק הזה של 'הרצל' שזה גם נתן לי את הספק - וזה מהדברים הראשונים שהתחילו להאיר לי נורא!
הרב: בדיוק! זה מה שעושה את העבודה...
(הקהל מוחא כפים...!)
ש. כן זה חלק מהשקרים שהלעיטו אותנו בהם!
הרב: ברגע שיודעים את האמת שהסתירו מאתנו, ואל תשכחי, גם אני הייתי חילוני ולמדתי ב'תל נורדואי' בתל אביב וגם אותי למדו בדיוק כמוך, ואני למדתי: 'שאני צאצא של קופים והתפתחות של אבולוציה ודארווין...' והכל את מבינה? הכל עברתי בדיוק כמו כל החילונים רגיל בתל אביב! בתל אביב, בצפון תל אביב 'צפונבון'
ש. הבת שלי שקוראת עכשיו הרבה חומר שאלתי את המורה שלה לביולוגיה: 'הצמחים מרגישים?'
אז המורה אומרת לה: 'מה, את משוגעת? את לא נורמלית! מה פתאם?'
זה אחד השאלות, את המורה לתנ"ך, המורה לתנ"ך מדברת על 'הסופר המקראי' אז היא מתקילה אותה: 'מי זה הסופר המקראי?'
אז היא מתחילה: 'איזה אחד שכתב את ההיסטוריה על אחורה זאת אומרת כל שלב כלשהו כתבו את ההיסטוריה על אחורה...'
אז הרבה תשובות אין להם! הן כועסות על ההתקלות האלה!! אבל....
הרב: וודאי! בורים ועמי ארצות, הרי שאלו אותם במבחנים; במבחנים של 'משרד החינוך' שהוא בוחן אותם - הבוחן עצמו לא יודע מה הוא שואל, אבל הם בוחנים אותם, שואלים אותם מושגים אותם ביהדות: 'מה זה הלכה?' מה הם עונים?
ש. גם אני לא ידעתי
הרב: 'כביש ההלכה' יש כביש ההלכה... את מבינה?
ש. לא ידעתי מה זה "שמע ישראל" לא ידענו כלום בבית! כלום.
הרב: נכון אבל עליך אין אשמה גדולה כי את נולדת בבית כזה, הזכות שלך גדולה מאוד! כי את מוצאת את עצמך לבד זה דבר גדול מאוד, זה חסד של הקב"ה שנותן לך את האפשרות הזאת, לא כל אחד זוכה לזה, יש כאלה שעוברים ליד זה ולא מרגישים, לא יודעים וגם לא מעוניינים והם עושים 'חסימה' זה שאת פתוחה לשמוע וללמוד - זה דבר אדיר! זה מראה שנקודת האמת אצלך קיימת גם בדרך שהיית קודם, חיפשת קו...
ש. חיפשתי את האמת
הרב: כן, אדם שמחפש – מוצא! היה לנו תקדים גדול מאוד בהיסטוריה, ידוע ומפורסם: חותנו של משה רבנו קראו לו: 'יתרו' הוא היה עובד כל עבודה זרה שבעולם! וכשהוא ראה שעבודה זרה אין בה אמת ואין בה ממש - אז הוא השליך אותה! הוא חיפש אחרת, וככה הוא עבר עד שלא מצא כלום בעולם אז הוא השליך את הכל!! אפילו שהוא היה כהן שמתפרנס מזה והיה מפורסם מאוד במקומו, בכל מקרה כיון שזה לא היה אמת, הוא זרק את זה. עד שבסוף הוא זכה להיות החותן של משה - שהוריד את תורה לישראל! למה? כי מי שמחפש את האמת מגיע אליה, הקב"ה לא יניח אותו וזה דבר גדול.
גילה דורפמן;
אבל אף על פי שאת ראית את זה, אם כבר הזכרתי, זה חשוב לחזק פה כמה יהודים: 'גילה דורפמן' זה דוגמא.
אני אתן לך, לפני מספר שבועות צלצלתי אליה בהקשר למשהו ביקשתי ממנה איזה עזרה באיזה תחום,
היא אמרה: 'אני לא רוצה להתעסק בדברים כאלה, לא רוצה להתחבר לחבר'ה האלה! תרחיק אותי, תן לי, אני יושבת מתעצמת בתורה ביראת שמים! בהכל'
משהו מדהים! זנחה את הכל, מתמסרת למשפחה, מגדלת את הילדים, בעלה עכשיו ברוך ה' מזמר ומשמח יהודים בדרך התורה והמצוות - משהו מדהים! משפחה לתפארה, והם כבר גררו אחרים כבר הרבה-הרבה יהודים שהולכים בעקבותיהם.
אבל זהו, כשמחפשים את האמת - משיגים אותה. אל תבדקי את התורה במשקפיים של קודם, כי המשקפיים של קודם עקומות!
ש. אני מנסה בגלל זה אני אמרתי: שזה הבעיה היותר קטנה שלי, הבעיה שלי זה יותר הילדים שלי.
הרב: הילדים שלך זה לא הבעיה, את צריכה אומץ!
ש. בעיה
הרב: אני אגיד לך את צריכה קצת אומץ, והם צריכים להיות חכמים
ש. הם צריכים להחליט את ההחלטה
הרב: בדיוק!
ש. ילדה בת 15 וילד בן 12
הרב: נכון נכון
ש. קצת קשה אבל אם הם יעברו למוסדות שהם מוסדות תורניים יותר, קודם כל ההתקבלות שהם התקבלו שם היא תהיה בשונה ולא דומה בכלל למקום שבו הם נמצאים, שמה באמת יש אחדות ואהבה ועזרה ותמיכה משהו אדיר! אבל אפשר לעשות את זה בשלב שלב זאת אומרת לתת להם להתקרב לראות להכיר, אפילו לא בפתע פתאם, מעצם זה או מסגרות כאלה שהם חיצוניים לבתי הספר, או קשר עם רבנית שתכנס לבת נגיד, ולבן יהיה איזה אברך או משהו.
ש. אנחנו עושים את זה אבל זה לא מספיק! הבן שלי מגיע ל'חטיבה' עוד מעט ול'בר מצווה' אוטוטו והבת שלי עולה ל'תיכון'...
הרב: אז אבל הוא זה לא הבעיה, הילד שיהיה בריא זה במשך שנה אפשר להספיק אתו הרבה מאוד אם לוקחים אתו איזה אברך שילמד אתו, ופה דרך אגב; כשאני באתי לו יש כולל של בחורים... מה? 'אור אילן, שלום ציון' בקיצור יש הרבה אברכים שמה טובים מסורים ונאמנים שאני מאמין: שיעזרו לבן שלך 100 אחוז! לגבי בנות אני לא יודע אם יש להם, יש לכם? יש גם אפשרות? כן, יש אפשרות לעזור? הנה, אז יש פה חבר'ה נפלאים! שמסוגלים לעמוד אתכם בקשר ולראות את הדרכים הטובות שיוכלו לעזור לילדים להתקדם בעזרת השי"ת, הרבה עזרה תקבלו פה בעכו - בלי עין הרע!
(הקהל מוחא כפים...!)
ש. אנחנו גרים ב'קרית אתא'
הרב: מה?
ש. באנו מקריית אתא
הרב: מקריית אתא? אין בעיה! גם שמה יש לנו כמה אנשים טובים שאפשר איתם גם כן להתחבר רק תשאירו את הטלפון פה אצל דוד כאן לפניכם, כן רק שניה
ש. כבוד הרב
הרב: תן לי תן לי בבקשה
"הרסת לי את החיים"
הרב: הכותרת: 'הרב אמנון יצחק - הרסת לי את החיים!'
כותרת זאת פתחה את מכתבה של גילה אל הרב אמנון יצחק, המכתב הגיע בפקס בשעה 05:20 בבוקר, מיד לאחר החלטתה. גילה חילונית מצביעת מרצ תל אביבית גאה ובוגרת האוניברסיטה היסטוריה ומדעי המדינה נצבה מול האמת המנפצת את המיתוס הציוני בשעה שצפתה בסרט: 'הרצל והציונות' מכאן ואילך מתמודדת עם דרכה החדשה: 'הרצל החזיר אותה בתשובה!'
בתוכן הדברים: 'הרב אמנון יצחק הרסת לי את החיים! כל מה שהאמנתי בו כל מה שידעתי בוודאות – עורער! היסודות עליהם חונכתי האמיתות האקסיומטיות עליהם נלחמתי – התפוררו, בשעת שחר מוקדמת זאת אחר שצפיתי בקלטת על תולדות הציונות אני יושבת כולי נסערת
ושואלת את עצמי: 'מה אעשה מחר עם כל מה שהבנתי היום?'
אני חילונית גאה! תל אביבית בנשמה סטודנטית להיסטוריה לשעבר בסוגריים איזו היסטוריה? ולמדעי המדינה - איזו מדינה? ועכשיו מהריסות אלה אני מקווה שיהיה לי הכח להתרומם ולהקים יחד עם בעלי וביתי בית יהודי אמיתי! שיסודותיו חפורים כשלושת אלפים שנה לעומק!!
(הקהל מוחא כפים...!)
בית כזה, בית כזה נראה לי שגם הוריאציה החילונית שלך שריד למשל לא יוכל להרוס! אינני יודעת עדיין מהו הצעד הראשון אך הדרך כבר ברורה לי. אנא התפלל למעננו: 'שנצליח!' כי ברור לי שבחוגים בהם אני נמצאת - תהיה זו דרך קשה, קשה מאוד!
יישר כח!
גילה דורפמן.
חיימון:
שמנו קליטת של הרב אמנון יצחק אני זוכר היינו ארבעה אנשים באותו חילוניים לגמרי! מאוד 'רוחניים' אבל חילוניים שמנו קסטה הוא הקריא בהתחלה את 'האמנה הפלסטינאית' ואז בסוף הוא אמר מה הוא חושב שצריך לעשות הוא מכיר את "האבא" ואני זוכר שהגענו להופעה באמצע הקסטה נורא רציתי להמשיך אבל עשינו את ההופעה ושחזרנו המשכנו והגענו הביתה והקסטה היתה כמעט בסוף נשאר עוד חצי שעה וישבנו באוטו ארבעה אנשים אחרי הופעה בלילה מאוחר ושמענו עד הסוף! כי הדברים ריתקו אותנו ופעם ראשונה אני הבנתי: שמה שקורה בתורה; באם עשו את הרע בעיני ה' - היה בלאגן! עשו את הטוב בעיני ה' - היה טוב! פתאם אני קישרתי את זה, פעם ראשונה התחבר לי שעכשיו; עושים את הרע בעיני ה'! אני רואה את זה, אני יודע את זה - ויש בלאגן!
גילה דורפמן:
חיימון התחיל להביא הביתה קסטות של הרב אמנון יצחק, והתחלתי להסתכל בהם, עכשיו אתה צריך להבין: שאני באה ממה שיכול להיות ע"י חלק מהאוכלוסיה מכונה 'האליטה' אני באה מבית אשכנזי, צפון תל אביבית, חילונית גאה! מצביעת מרצ, אכפת לי על זכויות של כל החי והצומח בכל העולם, יש לי הרבה מה להגיד על כל דבר, ופתאם אני יושבת ורואה קלטת שאמרתי כבר קודם בראיה הראשונה שלי נראה לי מין פברוק מין איזה תעמולה כזאתי של חרדים להפחיד אותנו מהציונות... אבל פתאם כשהסתכלתי בו ברצינות, לא תוך כדי שאני עוברת למטבח מעיפה מבט, כשהסתכלתי בו ברצינות ראיתי שזה אמיתות שאני לא יכולה להתווכח איתם! עיתון 'הארץ' משנת זה וזה... תאריך זה וזה - לכי תבדקי את עיתון הארץ, קשה לי להאמין שהיו מבססים קסטה שלמה על הדפסים שיקריים של עיתון הארץ פה, של 'עיתון השומר' שם וכו' וכו' וכו' ופתאם אני נוכחת לדעת לאט לאט: שכל האנשים שכל כך הערכתי אותם, אתה צריך להבין: בשבילי בן גוריון - אני לא העלתי אותו לדרגת 'משיח' אבל בשבילי בן גוריון הוא היה אחד האנשים הגדולים ביותר שקמו לעם היהודי!!
מתוך הסרט: 'הרצל והציונות' – על מייסדי הציונות;
דוד בן גוריון: 'אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה ע"י העברתם לאנגליה ורק מחציתם ע"י העברתם לארץ ישראל - אני אבחר בדבר השני!'
'אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר!'
גילה דורפמן: 'ישבתי וראיתי את הקסטה והתחלתי לבכות! כי בגיל 33 פתאם גיליתי: שאני גילה דורפמן המשכילה שיודעת הכל בעצם יודעת: רק שקרים!
אבי עידן;
אני באותו רגע כאילו הייתי בשוק! עכשיו לי גילה הזדעזעה והתחילה לרעוד מזה אני באתי בקטע של ראיתי משהו שזה לא יכול להיות! זה לא נכנס זה לא הצליח לעבור איזשהי רשת מסוימת כאילו בתודעה זה פשוט לא יכול להיות זה לא יכול להיות זה לא יכול להיות אבל מצד שני זה עובדות.
חיימון: 'העולם שלי הזדעזע מהקלטת! כי הבנתי למה אני חושב מה שאני חושב היום הבנתי: למה אני חושב מה שאני חושב היום? ומי רצה שאני אחשוב ככה ולמה רצו שאני אחשוב ככה - וזה זעזע אותי רציתי לרוץ ברחובות ולכל החבר'ה: 'תראו תראו-תראו!'
ואמרו לי: 'אֶה! מחזיר בתשובה, מחזיר בתשובה...'
עוד חבר: 'לקחתי את הקלטת הזאת ושמענו אותה עם כמה חבר'ה שהם אתה יודע מה לקחתי חבר'ה שהם ממש שמאלנים! שמאלנים, וזה זעזע אותם! הם פשוט... הם פשוט לא... קודם כל לא האמינו, דבר שני: הם חשבו שזה פה עושים להם איזה קטע ולוקחים כל מיני קטעים, אבל אין פה, הם, לא... זאת אומרת לא היה כאן קטע שהיה אפשר להכחיש אותו או משהו כזה זה היה ממש זה אם אתה רוצה תלך לארכיון ותבדוק, זאת אומרת נתנו לך את האפשרות לבדוק את כל הדברים האלה.
גילה דורפמן: יש לי עכשיו תינוקת - לאיזה מורשת אני אחנך אותה? אני התחנכתי על 'המורשת הציונית' לאיזה מורשת אני אחנך אותה? כל מה שידעתי עד היום - הוא שקר! אז מה אני עושה מחר בבוקר אני אגיד לך את האמת: ראיתי את הקסטה שאל את חיימון
אמרתי: 'אני קמתי בבוקר מתחשק לי לפוצץ את המדינה פיזית! מתחשק לי להבעיר את המדינה!! איך יכול להיות שכל המידע שיש בקסטה הזאתי – מושתק?! צריך כאילו צריך להבעיר את המדינה התחשק לי להתקשר ב-5 בבוקר לחברים שלי
להגיד: 'תשמעו! יש לי משהו אתם חייבים לראות את זה אתם לא מאמינים למה שאתם רואים!'
היתה לי מין תחושה כזאתי שהגעתי לנקודת אל חזור! אוקיי אם הבנת את הדברים האלה אז עכשיו באמת אין לך לאן לברוח! זאת אומרת את יכולה להגיד הכל אבל הכל יסתכם בסופו של דבר של עצלות לא בא לך לקיים את אלו המצוות כי זה לא נוח, אבל אין לך יותר לאן לברוח פשוט אין לך יותר.
עוד חבר: וזה הכניס גם אותי גם את אשתי למצב שאנחנו ממצב שרואים טלויזיה כל הזמן רואים רק קלטות וידאו! מה שנכנס זה קלטות וידאו של הרב.
אבי עידן: עכשיו התחלתי להקשיב לקלטות, זה התחיל להיכנס לאוטו חופשי כי זה בריצה נון סטופ שאיציק בקלות היה מביא כל פעם קלטות חדשות כל פעם היה מעדכן אותי וזה התחיל להיות זה היה כל הזמן באוטו זה כבר הפסקתי לשמוע בדרך כלל הייתי מכור לאקטואליה חדשות כל הצרות... וכל זה ואתה יודע מה? התחלתי לשמוע קלטות מעבר לזה שזה מענין והכל התחלתי להיות יותר רגוע! כי זה נהיה אתה שומע דברים אחרים אתה לא שומע את כל הצרות וכל הבלאגן וזה הכניס לזה וזה עשה לזה וזה התפוצץ וזה עצוב... וזה כך זה דברים אחרים לגמרי! אז נורא נהניתי, למרות שיש דברים שאי אפשר ליהנות מהם כל הנבואות שלו - לא עלינו...
עכשיו אחרי ששמעת את הדברים האלו קשה לך להגיד: 'אני אוהב את א-לקים! אני מאמין בא-לקים' אבל לא, זהו: הרב אמנון פשוט לא השאיר לי שום ברירה! כאילו או שאני מאמין בא-לקים ועושה גם מה שא-לקים מבקש בשביל שטה טהטה.. או שכאילו אני כמו כל אחד הליצנים האלה. עכשיו להתכחש למה שאני שומע וזה ולהגיד: 'זה לא נכון או לא כלום' - זה יהיה מה זה מגוחך!
גילה דורפמן: היום אני מבינה: שמדינת ישראל עשתה ליהדות - מה שצוררים רבים לא הצליחו לעשות ליהדות! כי מדינת ישראל אפשרה לי להשאיר יהודיה, אני יהודיה, מדינת ישראל הפכה את היהדות ל'לאום' זה האסון המרכזי לדעתי של מדינת ישראל! כי ברגע שהיהדות היא לאום אני את הלאום שלי יכולה להחליף אני יכולה לרדת לארה"ב, לקבל שם אזרחות וניסיתי, שלא תחשוב רציתי לרדת מהארץ כי מה יש לי לעשות פה?! מלחמה יש פה, אנשים מאוד קשים! יש פה חוסר פרגון, המצב הכלכלי על הפנים! כל הזמן אתה הולך אתה מפחד שתתפוצץ איפה שהוא... למה לי להיות פה? עכשיו אם אני הולכת בדרך שחנכו אותי שהיא דרך קפיטליסטית חומרית אפילו הציונית, אפילו הציונית! אז למה לי להיות פה? כי חומר וקפיטליזם עושים יותר טוב ונוף יותר טוב יש בתאילנד! והציונות בעצם הכשילה את עצמה - כי מכיון שהיא לא נתנה את השורש: למה אנחנו צריכים בעצם להיות פה? ומה כבר שהיא לא נתנה את השורש אז היום למרות שנטפלים לחרדים בחברה שאני באה ממנה, זה לא בושה ללכת לקב"ן ולהגיד... העיקר לא לעשות צבא! זה לא בושה זה אנשים לא מתביישים להגיד: 'אני לא אעשה צבא!'
חיימון: 'יש לי הרבה מהחברים שלי, ואני רוצה באמת כאילו לנצל את הבמה הזאת אנשים מאוד רוחניים כולם מאמינים בבורא עולם! אבל לא מאמינים בתורה, לא מקשרים לא עושים את החיבור הזה.
גילה דורפמן: 'ברגע שהבנתי שאני באמת מאמינה שהיה 'מעמד הר סיני' אז אוקיי אז תעשי מה שכתוב שם! אבל אף פעם לא הציגו לי את זה ככה אתה מבין? את יכולה להיות יהודיה, הנה את יהודיה במדינת היהודים מי אמר שאת צריכה להיות לשמור את המצוות?
אבי עידן: 'אנחנו הרי לא פראיירים! אנחנו לא כאלו שמחפשים תשובות כי אנחנו מסכנים כי אין לנו כסף או שאנחנו טובעים בכסף... אבל תמיד הסתדרנו, וזה לא בגלל שאנחנו איזושהי צרה מחלה מתו לנו – לא! שום דבר, אנחנו אנשים רגילים לחלוטין חילונים לחלוטין, אוהבים את החיים מטיילים בשבת, עושים על האש מה שאתה רוצה - הכל עושים! ופתאם לבוא לגרום לנו לחשוב מה שאנחנו חושבים היום - זה היה כאילו פשש...!
עוד חבר: ואם נגיד שיש בן אדם חוזר בתשובה מאיזה שהוא מצב נתון אז אני היום נקרא: 'סופר חוזר בתשובה!' לעומת מה שאני הייתי זאת אומרת אם היית מכיר אותי לפני היית מבין עד כמה אני חוזר בתשובה, היום אני נקרא: 'צדיק' אז זה עשה המון זאת אומרת לראות את הצד השני שאתה לא שומע; לא במדיה לא בעיתונות לא בכלום לא בבתי ספר...
גילה דורפמן: 'קודם כל הוא מזרחי אם הוא מזרחי והוא דתי - הוא ש"ס...! אין אפשרות אחרת, אז קודם כל הוא שסניק! שסניק אני שונאת!! לא יכולה לסבול אותם כי הם לוקחים לי את הכסף, הם אוכלים לי את הדם, הם שותים אותי, לא רוצה אותם במדינה שיזרקו אותם לים...! אתה מבין? אז הוא שסניק, הוא מסית, עכשיו אני למשל אני אגיד לך משהו, לא היה אכפת לי למשל שהוא ידבר ב'הבימה' כי לא פחדתי ממנו: 'הוא יחזיר אותם בתשובה..!' זה לא היה לי את הפחד הזה, אבל היה לי זלזול עמוק, ואני קולטת את השחצנות שלי שזלזלתי בבן אדם שאני מעולם לא שמעתי אותו מדבר עד אז! מעולם אפילו לא פעם אחת לא ידעתי איך הוא נראה, לא ראיתי את השמלות שלו, לא את האנטנה שלו, לא ידעתי מי הוא כל מה שידעתי - זה מה שקראתי פה ושם בעיתונים, מהבית, מאמא שלי ו'אמנון יצחק' בשבילי היה - איזה שסניק מטורף! שסבבה, שיעשה מה שהוא רוצה, אני אין לי מה להקשיב לו, אני נאורה מדי בשביל להקשיב לו...
חיימון: 'בזכות הרב אמנון יצחק - התחלתי לשמור שבת! ואחרי ששמרתי 2 שבתות התחזקתי מאוד התחלתי להשים כיפה שהיה לי מאוד קשה! מאוד קשה ללכת עם כיפה היה לי מאוד קשה, ולא רק בגלל שזה מציק הקטע החברתי.
גילה דורפמן: וזה לא הולך להיות לי קל בכלל! כי אני טיפוס עצלן, תן לי לעשות כמה שפחות, אני טיפוס שמאוד אוהבת חיצוניות, אני מעצבת אופנה במקצוע שלי, רק תן לי לקרוא מגזינים כל היום, ולהתעסק בשטויות כל היום, ולרכל, ובלשון הרע - חבל לך על הזמן אני אלופת העולם! יהיה לי נורא קשה, אבל אני יודעת: שהשאיפה שלי - היא להגיע לזה! ככה אני רוצה, ככה אני רוצה לחנך את הילדים שלי. יכול להיות שהדרך שלי של החזרה בתשובה שלי תהיה אולי פחות תהיה יותר צבעונית, בוא נקרא לזה ככה ממה שמקובל אולי ברחוב החרדי, או לא יודעת מה, אבל אני לא מתכוון לפרש בעצמי את התורה מחדש, ואני לא מתכוונת... אני מתכוונת: להקים בית יהודי כהלכתו! אורטודוקסי!! בשאיפה שאני אגיע לשם, אני אגיע דברים שאני שואפת אני בדרך כלל מגיעה.
אבי עידן: 'הכיף שלי זה יהיה לראות את הילדים שלי הולכים איתי לבית כנסת! גדלים בתוך דת, אני התענינתי אפילו בבתי ספר תורניים, כי ראיתי מה זה ילדים של אנשים דתיים כאילו ראיתי את ה... הם הרבה יותר נינוחים! הם הרבה יותר רגועים הרבה יותר עולם אחר לגמרי, מה אני אסביר לך? אבל הילדים שלי בגיל כזה שעוד ניתן להציל אותם - וזה מגוחך! כי פעם אמרו: 'אולי אפשר לתקן את הדתיים שבאו מחוץ לארץ?' אז אני אומר: 'אולי אני אתקן את הילדים האלו!' ובעזרת ה' שיהיה בית יהודי וכשר לחלוטין! במאה אחוז הללי
מופע: איי "הללי א-לקיך ציון הללי איי הללי א-לקיך ציון..."
"לאחר כחצי שנה" - "מתוך הרצאה, בתיאטרון 'הקאמרי' (26/02/2003)";
הרב: זה לא תיאטרון - זה אמיתי! אני....
(הקהל ברקע מוחא כפים ושר: 'הקב"ה אנחנו אוהבים אותך..!')
הרב: אני מתכבד להזמין לבמה את גילה דורפמן!
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: אני מתכבד להזמין את אבי – בבקשה!
(הקהל מוחא כפים...!)
אבי עידן: 'אז דבר ראשון שעשיתי וזה מה שאני מייעץ לכל פה מי שהוא חילוני עדיין פה לעשות את הצעד האמיץ האחד להתחיל לשאול באמת, עכשיו אם יודעים מה זה לשאול באמת? זה לשאול בשביל לקבל תשובה לא לשאול בשביל להגיד מה דעתך, זה יש מספיק רואים אותם בפוליטיקה ערוץ 3 תראו כל הזמן אנשים שואלים ולא מחכים לתשובה... אנחנו מדברים על לשאול בשביל לדעת באמת מה זה אומר? מה זה להיות יהודי? מה זה הקב"ה? מה זה שבת? מה זה אהבה למשפחה? מה זה אהבה לרעיה? מה זה אהבת כיבוד הורים? אני רואה ילדות בנות 12 - שאוי ואבוי על כל צעד שהן עושות במדרכה מה קורה לגברים שמסתכלים מסביב... הבת שלי תגדל להיות כזה דבר?!
(קטעי עיתונות על אלימות בחברה החילונית...!)
אבי עידן: 'הבת שלי תגדל להיות כזה דבר?! אז הדרך היחידה להציל אותה אני יודע היום: זה להכניס אותה לדרך תרבות יהודית אמיתית! היא לא תגיע לשם חבר'ה היא לא תגיע לשם.
(הקהל מוחא כפים...!)
אבי עידן: 'אני לומד עכשיו מסכת 'בבא בתרא' זה פשוט לא יאמן עם כל דף שנפתח זה פשוט לא יאמן עם כל דף שנפתח!
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: 'יישר כח אבי! אם אפשר להעביר את המיקרופון... ברשותך'
גילה דורפמן: 'אני רוצה לדבר על משהו שלי מאוד מפריע וחשוב ואני חושבת שהוא גם מאוד אקטואלי וזה הנושא של: 'אחדות ישראל' גם מפלגות חילוניות וגם אנשים חילונים כולם קוראים לאחדות ישראל ושאנחנו עכשיו בתקופה קשה! וחייבים להתאחד סביב דגל כזה או אחר, ואני זכיתי להבין: שללא תורת ישראל - אין דבר כזה עם ישראל! העובדה שנולדנו לאמא יהודיה היא לא גורם מאחד מספיק, בדיוק כמו שבארה"ב אין שום חשיבות למישהו שהסבתא של סבתא שלו היתה אינדיאנית והוא היום עוד אחד ממיליוני אמריקאים, הדבר היחידי שמאחד אותי עם תימנים, עם מרוקאים עם בוכרים עם יקים עם גרוזינים הדבר היחידי שמאחד אותי איתם: זה התורה שלנו! ואם יקחו מעם ישראל את תורת ישראל - אז אחדות בטח שלא תהיה פה ואנחנו נלך ונתפורר ונלך ונתמוגג, ואני כבר לא מדברת על מדינה שלא תהיה לה, גם עם לא יהיה, ואני קוראת לכולם באמת: לעשות מאמץ ולפעול למען אחדות ישראל! שבאמת בעיני הדרך היחידה זה לחזור לשורשים שלנו, ולהיות גאים בשורשים שלנו. אני חושבת: שחבל לבזבז ערב בלהשמיץ את החילוניות כשאפשר לפאר את היהדות! אני אישית אומרת, זה לא משפט שלי אני לא יודעת מאיפה למדתי אותו, שהיהדות זה לא דת, היהדות היא 'אורח חיים!' ומי שניסה כל מיני תורות רוחניות כאלה או אחרות יודע: שכולן בעצם עוסקות בעבודה על המידות,
רק ששאר התורות אומרות לך: 'אתה צריך להיות צנוע אתה צריך להיות ענו כן זה טוב שלא תדבר לשון הרע...'
אבל אני מצאתי ביהדות את הספר מתכון היחידי שבעצם מדריך אותך; יום-יום ושעה שעה! איך להיות בן אדם יותר טוב ואיך להיות יותר צנוע איך כל הזמן להרכין את הראש שלך שיש מישהו מלמעלה, וממליצה לכולם. ותודה רבה לכם לפרגון!
(הקהל מוחא כפים...!)
גילה דורפמן: תודה רבה לרב אמנון יצחק!
אבי עידן: 'היום אני מבלה יותר וביותר בישיבה כי זה היום באמת בילוי! פעם בשבילי זה היה נראה לא יודע מה היום זה באמת בילוי היום אני חי מפעם לפעם שאני עם הרב ולומד תורה כי זה כל כך מענין זה כל כך עמוק זה כל כך ממצא זה פשוט לא יאמן אתה יושב ולומד תורה אתה לא חושב על שום שטויות אחרות!
חיימון: 'אני היום העונג שלי מהחיים הרבה-הרבה יותר מאשר פעם!
גילה דורפמן: 'אני מתכוונת להקים בית יהודי כהלכתו אורתודוקסי אורתודוקסי, בשאיפה שאני אגיעה לשם אני אגיע, דברים שאני שואפת - אני בדרך כלל מגיעה!
התרבות החילונית היא תרבות של בריחה; תראה קולנוע תקרא ספר כל הזמן תשמע מוזיקה כל הזמן תברח! תברח למקומות רק אל תעצור לחשוב באמת: 'מה התכלית של הקיום שלך?' בזבז כסף תקנה בתשלומים תראה עוד סרט תקרא עוד פרסומת רק אל תעצור רגע אחד לחשוב: 'רגע! מה? אני נולדתי פה בשביל לקנות בתשלומים ולמות?!' כשאתה חוזר בתשובה בכלל כאדם דתי אתה לומד להשתלט על החיה שבעצמך! לומד להשתלט על היצרים שלך, לומד לסגל לעצמך משמעת עצמית, הכבוד העצמי שלך מגיע ממקומות אחרים הרבה יותר אמיתיים, ואלה, אם אתה רוצה לקרוא לזה ככה 'אלה רגעי האושר שלי! אלה רגעי החסד שלי' בשבילי שבת היום זה אי אפשר להסביר את זה במילים מה שהתחיל כסיוט היסטרי שבת התחילה כסיוט – אוי! זה היה נורא בהתחלה פשוט איום ונורא, רק חיכיתי ל-3 כוכבים כבר הייתי עומדת הנה שמה מבריק כזה משהו נראה לי איזה כוכב... השבת בשבילי היום זה עונג עילאי! פשוט עונג עילאי.
חיימון בהופעה: 'ערב טוב קהל נכבד אני חיימון הם איגוד מגדלי פרחים אתם הקהל הופעה.. מהלך על החוט בין שגעון לסיוט מתעורר בבקרים למצוא משמעות: למה אני כאן? אולי זה הכל במקרה... באופן כללי לא חסר לי דבר מה כבר צריך כדי להיות מאושר? עמוק בתוכי אני משתוקק לבורא! אז שיננתי היטב את תורות הגויים במפץ הגדול אבולוציות קופים אולי אצטרף לאיזה מנזר בין הרים עד שדוס חייכני בצומת גדולה נתן לי קלטת של רב בשמלה - הכל מתמוטט: 'הרסת לי את החיים1' הייתי רחוק לעצמי עושה חוק לא מוצא לנפשי מנוחה, כבר ניסיתי הכל חטאי הם כחול במדבר השעה! השי"ת פתאם לי פתח הכל כבר נמצא בתורה! זה נס אמיתי אני יהודי אני חוזר בתשובה!! הורדתי את הקוקו השארתי פאות יושב כל היום וגורס משניות נוסע לרבי ב'ראש השנה' התחלתי ללכת שחור ולבן קם ב'נץ' מתפלל במניין הנה שוב באה 'שבת המלכה!' הייתי רחוק, לעצמי עושה חוק לא מוצא לנפשי מנוחה כבר עשיתי הכל חטאי הם כחול במדבר השעה השי"ת פתאם לי פתח הכל כבר נמצא בתורה - זה נס אמיתי! אני יהודי אני חוזר בתשובה. הגיע הזמן זה זמן גאולה כל עם ישראל חוזר בתשובה נעלה להר, את הבית לבנות, נדליק את המזבח שוב מחדש השכינה פה תשרה בנינו ממש, וכל העמים יבואו לראות. הייתי רחוק לעצמי עושה חוק לא מוצא לנפשי מנוחה כבר נסיתי הכל חטאי הם כחול במדבר השעה השי"ת פתאם לי פתח הכל כבר נמצא בתורה - זה נס אמיתי! אני יהודי אני חוזר בתשובה, הייתי רחוק לעצמי עושה חוק לא מוצא לנפשי מנוחה כבר נסיתי הכל חטאי את החול במדבר השעה השי"ת פתאם לי פתח הכל כבר כתוב בתורה זה נס אמיתי! אני יהודי אני חוזר בתשובה...'
(הקהל מוחא כפים...!)
"הרצל החזיר אותי בתשובה"
הרב: זאת אומרת גם אנשים שרחוקים רחוקים לא יודעים כלום! שום רקע, עושים את השינוי ברוך ה' מתאקלמים מהר! הכל תלוי ברצון אני מאחל לכם: בעזרת ה' שתצליחו!
קהל: 'אמן!'
הרב: ותביאו עוד יהודים טובים כמותכם שיתקרבו לאבינו שבשמים ויהיה לכם שפע של ברכה והצלחה!
קהל: 'אמן!' ומוחא כפים...
הרב: כן רק מאחורה רק שניה רגע רגע כן הנה הוא הוא הוא כן הוא הוא
מבקש ברכה לרפואה מהסרטן 15 ס"מ!
ש. זה נעשה בשמה היא מתביישת פשוט, אמא שלה הובלה מבית חולים מעפולה בית חולים 'העמק' אתמול לנהריה הביתה, כדי להיות בסביבה הטבעית שלה, אמא שלה חולה במחלת סרטן! הרופאים התייאשו!! והם נותנים לה להיות בסביבה הטבעית שלה, אולי כבוד הרב ביחד עם כל הקהל הקדוש הזה, ינסה איזשהו ברכה שתעזור לאמא שלה – שתבריא! אמא שלה חולה במחלת הסרטן יש לה גידול של 15 ס"מ כמו שניסים (ניסים התותח) סיפר, ועם אפס סיכוי החלמה!!
הרב: את הבת?
ש. ערב טוב כבוד הרב!
הרב: ערב טוב, אני מבין שהתחזקתם במשפחה?
ש. נכון כולנו חוזרים בתשובה!
הרב: ברוך ה'! בעקבות זה?
ש. כן
הרב: תגידי לי משהו את נשואה רווקה?
ש. רווקה
הרב: והאחים שלך?
ש. רווקים אני הבכורה שני אחים קטנים
הרב: מה קיבלת על עצמך?
ש. שבת תפילה אחת ביום תהילים שאני קוראת כל הזמן זהו
הרב: מה סוג המחלה?
ש. וצניעות כמובן
הרב: מה סוג המחלה?
ש. סרטן עקרונית אמא שלי חולה כבר 7 שנים! היא עברה 2 ניתוחים
הרב: איפה? איפה?
ש. באזור הבטן התחתונה הגידול הוא נמצא באזור הרקטום עם גרורות לכבד, למעיים, למפשעה, לאגן
הרב: אותו סיפור בדיוק!
ש. בדיוק!
הרב: והאחים שלך הם קטנים ממך?
ש. נכון
הרב: והאבא?
ש. משתדל לחזור בתשובה כאילו הוא שומר שבת, הוא מניח תפילין כל יום,
הרב: הוא יהיה מוכן ללמוד את חושבת שעה תורה ביום?
ש. הייתי מעדיפה שאנחנו נקבל על עצמינו הילדים ולא עליו, כי לו קצת יותר קשה הוא צמוד לאמא שלי הרבה יותר!
הרב: בסדר צמוד אליה יכול לקרוא ספר
ש. ברור! אבל הייתי מעדיפה שאנחנו הילדים כי אנחנו יותר מבינים את המשמעות..!
הרב: בני כמה אחים שלך?
ש. אחד בן 21 והשני בן 16
הרב: והם פה?
ש. לא
הרב: הם יהיו מוכנים ללמוד שעה לרפואתה?
ש. הם לומדים! הם לומדים כל ערב
הרב: שיעורים?
ש. כן
הרב: טוב, מה השם שלה?
ש. רות בת סוליקה
הרב: רות בת סוליקה - ה' ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל – מהרה!
הקהל: 'אמן!'
הרב: יהי רצון שיהיו בשורות טובות
ש. תודה אמן!
כח כפלים;
הרב: תראו יהודים יקרים! בעולם הזה צריך להשתדל כמה שיותר לזכות, וכמה שאפשר יותר להתחבר לזכויות - זה חשוב מאוד! ויש זכות אחת גדולה מאוד מאוד שאין לה שיעור ואין דומה לה זו הזכות: 'שיהודי חוזר בתשובה!' הזכות הזאת זה פשוט להביא בן לאביו שבשמים, זה כמו להציל ילד משבי! לשחרר אותו מהשבי של היצר הרע, ודבר זה חשוב בעיני הקב"ה פרשה הבאה זה פרשת 'ויקרא': "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (ויקרא א ב) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם, אומר 'אור החיים' הקדוש: 'שאין קָרְבָּן נבחר ונרצה לפני הקב"ה - יותר מאשר אנחנו מקרבים יהודי לאבינו שבשמים! זה הקורבן האמיתי' זאת אומרת לקרב מִכֶּם מתוככם מישהו שהוא רחוק - זה הקורבן הנרצה לפני הקב"ה!
וכיון שאנחנו מתעסקים בזה הרבה זמן, ועושים ברוך ה' גדולות ונצורות! אנחנו רוצים לשתף אתכם גם כן להיות שותפים וחלק בתוך המצווה הגדולה הזאת של 'זיכוי הרבים וקירוב רחוקים' לכן יש תכנית חדשה שנקראת: 'כח כפלים!' כח כפלים זה תכנית שמי שתורם מכספי המעשר שלו עשרים ושמונה (28$) דולר בחודש - הוא זוכה להיות שותף בכל החזרה בתשובה שאנחנו זוכים לעשות בארץ ובעולם!
הוא גם מקבל בתמורה ובזכות; סוף שבוע בבית מלון – חינם! איתנו ביחד פעם בשנה, טיול בקברות צדיקים פעם בשנה חינם! כל חודשיים מקבל הביתה קלטות וידאו סי.די. ספרים – חינם! מקבל אחד מן העיתונים לפי בחירה כל שבוע - חינם הביתה! ומקבל 'גנזי המלך' כל שבוע הביתה, כל זה בתכנית 'כח כפלים' 28 דולרים מתוך 'כספי המעשר' שלו שהוא בלאו הכי נותן, אבל הוא גם שותף בזיכוי הרבים גדול מאוד להחזיר את עם ישראל לאביהם שבשמים! הזכות הזאת היא זכות גדולה, ובעזרת ה' מי שירצה להשתתף אתנו ימלא 'הוראת קבע' שתחולק כאן ויכתוב שהוא נותן את זה או לעילוי נשמת או לרפואה או להצלחה אם ירצה ברכה - יכתוב שם ושם האמא ונתן לו ברכה כאן ברבים, אז מי שרוצה בזריזות שירים את היד בעזרת ה' נעביר לו ויהיה שותף אתנו בעזרת השי"ת בזיכוי הרבים, נא להרים את הידיים גבוה...!
(הוראות קבע...)
הרב: כן דברי
חתונה מופרדת;
ש. כבוד הרב אמא שלי לפני כשנה ו-3 חודשים עברה ניתוח של כריתת הרחם בגלל גידול סרטני! והיא עברה כל חצי שנה בדיקה ואמרו לה: 'שהכל נקי!' לפני כ-4 חודשים התחילו לה כאבים באזור הבטן ובמפשעה וכרגע היא הלכה לרופא לפני כשבוע וגילו לה גידול בגודל 9 ס"מ! שיושב לה על האגן!! שסותם לה את הכליה הימנית, לפני כשבוע היא עשתה גם צינור הכניסו לה צינור דרך... דרך מבחוץ לתוך הכליה כדי שישאב לה את כל הנוזלים, ויש לה סתימה בכליה הימנית בגלל הגידול הסרטני. וגם בנוסף לכך אבא שלי עובר כימותרפיה גילו לו גידול קטן בגודל 3 ס"מ בשקד הימני.
אני מבקשת ממך: כבוד הרב! כל מה המשפחה שלי יושבת פה, כל האחים שלי נמצאים פה, כל מה שתבקש מאתנו לקחת, שניקח עלינו לרפואתם - עכשיו אנחנו לוקחים! רק שתבטיח לי: 'שההורים שלי יהיו בריאים ויצאו מזה!' כל מה שתגיד לנו - אנחנו נעשה.
הרב: טוב
הגיס: כבוד הרב! מחילה, היא מתחתנת ביום שלישי, אז חתונה עם הפרדה גם יכולה לבוא בחשבון...
הרב: כמה אתם פה?
ש. ארבעה אחים בערך
הרב: איפה הם?
ש. אלי ומשה בואו
הרב: שלושת האחים הגברים שומרים תורה ומצוות? שומרים מצוות?
ש. שומרים שבת, אחד מהם לא שומר... כאילו פעם כן פעם לא
הרב: מחפף?
ש. כן
הרב: טוב, מה שצריך זה מה שברור: שאם רוצים באמת לעזור להם בצורה הכי מוחלטת ואבסולוטית - זה שאתם תשובו בתשובה אמיתית! אמיתית פרושו של דבר: שומרים תורה ומצוות כמו שצריך; אז זה לשמור שבת, ולשמור טהרה, וכשרות ומצוות תפילין הכל וכל הדברים האלה. עכשיו הבנות צריכות ללכת בצניעות גמורה! לשמור טהרת המשפחה כראוי, כשרות המטבח, כל מה שצריך. את עומדת להתחתן בעזרת ה' - צריך כיסוי ראש אחרי כן את יודעת.
ש. כבוד הרב! אם אתה מבטיח לי...
הרב: מה זה מבטיח? אני צועק ברכה! תקשיבי טוב, כולם עונים: 'אמן!' יש לך חותמת של מאות אנשים!! מה עוד אפשר? אבל זה תלוי בכם - כי הגזרה היא לא רק כלפי ההורים, גם כלפי המשפחה, הרי אתם במצוקה בדיוק כמותם! נכון? אז זה מופנה אליכם גם, אם אתם תסירו מעליכם את הקטרוג ע"י זה שאתם תשובו בתשובה, אז לא יהיה כח למקטרג לתקוף את ההורים, זה לא רק כלפי בן אדם אחד, כל הסביבה שלו גם סובלת, אז זה מכוון לעוד כמה אנשים, לכן אם אתם מסירים מעליכם את זה, אז ממליא לא יהיה פתחון פה למקטרג.
ראית את הסרט הזה, בן אדם שבוע ימים לפני שהוא צריך להיפטר, אבל הוא קיבל על עצמו, ושינה את דרכיו לחלוטין וברוך ה' הוא ניצל! כשיש פה 5 יהודים שיקבלו עליהם - זה עושה רעש גדול בשמים! אבל צריך שיהיה אמיתי, אם זה יהיה אמיתי - אז זה יועיל! אבל אם זה לא יהיה אמיתי, זה רק לאותו רגע ואחרי זה מזייפים...
אז המקטרג יש לו פתחון פה להגיד: 'אתה רואה? הם לא משתנים! אפילו כשהם רואים שיש גזרה... זה לא עוזר'
אז לכן צריכים לדעת: שההחלטה צריכה להיות - החלטה אמיצה, אבל בעזרת ה' היא גם תועיל! אתם מוכנים?
ש. כן
הרב: את כן אבל הם?
ש. כולם מוכנים אני מדברת בשם כולם
הרב: מוכנים? עכשיו תשמעי הקורבן הכי גדול שלך! אני שומע: זה אם את תהפכי את החתונה שלך ל'מופרדת!' תוכלי לעמוד בזה?
הגיס: הרב! אני אח של החתן, אני אשמח גם להיות בחתונה הזאתי, אז זה יהיה זכות בשבילי
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: 'ליל הקידושין' - זה ערב קדוש ביותר! את יודעת מה זה? ביום זה כתוב: 'שחתן וכלה נמחלים להם כל העוונות!' בתנאי, שהם עושים תשובה, בלי קשר למקרה הזה, סתם חתן וכלה שמתחתנים הקב"ה פוקק את העוונות שלהם אם הם שבים בתשובה! זה כמו יש בקבוק שמים עליו פקק, אין יותר עוונות. אבל אם חלילה הם חוזרים לדרך לא טובה - נפתח הפקק וכל העוונות יוצאים... אבל זה ערב גדול! שנמחלים כל העוונות. עכשיו בערב כה אם הוא בתערובת יש ספק: 'אם אומרים שמה ברכות בכלל!' למה? כי במקום שיש תערובות אנשים ונשים בצורה שהיא לא עפ"י דרך התורה - זה עצמו את מבינה גורם לצער בשמים! זאת אומרת ליל הקדוש ביותר הופכים אותו למעשה חולין ולא חולין סתם אלא ערב שיש בו עבירות!!! וזה ערב קדוש. אני מבין שזה התלבטות בגלל כל המשפחה וכל הסובבים, אבל זה הגבורה שלך! כי את הכלה והוא החתן - ואתם צריכים להחליט, אבל זה סוג דבר שוודאי יעשה רעש גדול! קחי אוויר ותחליטי...
ש. אני לא יודעת מה לעשות אין לה מה לחשוב כבוד הרב! אני מוכנה לעשות להשים צניעות עלי ולקחת כיסוי ראש בעזרת ה' לכל שבת להשים כיסוי ראש להתחלה כי אני כן שומרת שבת וכן קוראת תהילים אצלנו וכן הם מביאים תלמידים וילדים אמא שלי מביאה אותם כל שבת לקרוא תהילים ונותנים להם ממתקים
הרב: שמעתי יש לך בעיה שהחתונה תהיה לא מעורבת?
ש. לא הבנתי! מישהו מחייב אותך דווקא לעשות מעורב?
הגיס: כבוד הרב! זה הכל ההחלטה בידיים שלה היא זאתי שמחליטה הכל!
הרב: אני רואה שהיא מחליטה
הגיס: וגם לגבי החתונה עצמה לגבי ההפרדה - זה החלטה בידיים שלה!
הרב: גם החתן ביד שלה?
הגיס: החתן זה אח שלי הוא בידיים שלה – כן!
הקהל מחייך...
הגיס: כבוד הרב! אם הרב יסביר לה שעכשיו יש עת רצון גדול!
הרב: מה זה עת רצון? תראה, היא מעכבת את האנשים לא הולכים הביתה!
מישהו מהקהל: תעשי טובה1 בשבילנו בשביל כולנו שכולנו ניתן לך ברכה...
(הקהל מוחא כפים...!)
מישהי מהקהל עם כיסוי ראש פונה לכלה: 'בואי אני אעזור לך תקשיבי, לפני שנתיים הבן שלי התחתן תקשיבי טוב! בזכות הרב הגדול הזה, אני אמא לארבעה ילדים שני דורות, אני סבתא, כלתי היום עם כיסוי ראש! את יודעת מה היא עשתה עם התמונות היפות שהיה חתונה הכי מפוארת! עם שרית חדד... שמלה שעלתה הון תועפות! חשופה - כל התמונות בפח! לא בפח מוסתר היא מצטערת חלילה לא בצער אבל זה לא שווה, אני מתרגשת, את בדרך הנכונה! ובזמן הקצר ביותר את תצטערי שלא שמעת בקול הזה!! נהפוך הוא, את מתחילה דרך אושר! וזה הזמן, לא בכפייה, ברצון! את תכנסי לבית של כלתי היום - בית כשר לכל דבר! וחתונה המפוארת הזאת שעלתה הון תועפות - הכל בארון...
(הקהל מוחא כפים...!)
אמא! תסתירי את כל הבגדים האלה את כל ה.... תחליטי...
הרב: עוד דבר,
היהודיה: ובלב שלם...!
הרב: החתונה - שעתיים שלוש, שעתיים שלוש - של זכויות לאין שיעור! או חלילה עבירות, חתונה - זה לא יום רגיל!
מישהו מהקהל: אין אחד שלא יגיד למה אתה עושה את זה? חוץ ממך ומכל הקהל הזה למה את עושה את זה את עושה את זה את ההפרדה הזאת רק בשביל את אמא בחזרה...
(הקהל מוחא כפים...!)
עוד יהודי: מחילה מכבודו! אני רוצה להגיד רק עוד דבר בשעה כזאת של עת רצון כבוד הרב! 'צדיק גוזר הקב"ה מבטל!' 'צדיק מושל יראת ה', הקב"ה גוזר גזרה הצדיק מבטל אותה! זה הזמן אחרת לא יהיה לך עוד זמן
ש. אני לא יודעת מה לעשות
יהודי: נבוא נעשה שמח כל הדתיים כל החבר'ה החרדים גם מהכולל בעזרת ה' נבוא ונעשה להם שמח! אם זה הבעיה...
(הקהל מוחא כפים...! ושר אואו אייי)
הרב: את רואה? החתונה התחילה!
הגיס: איפה יניב? יניב תרים את היד איפה אחי יניב? איפה הוא? הוא ברח! כנראה הוא מתבייש...
הרב: את אמרת אם אני זוכר טוב: 'מה שאתה תגיד לנו - אנחנו נעשה!' אני לא אמרתי אפילו מה לעשות, אני שאלתי... אם 'שעתיים' (חתונה מופרדת) קשה לך לשנות את ההחלטה, מה יהיה במשך כל החיים?
מישהו מהקהל: מי יטפל בילדים? את צריכה את האמא!
ש. נו, סימו אני צריכה את אחיך אני לא יכולה להחליט לבד
הגיס: כבוד הרב! היא אומרת שהיא רוצה פה את החתן, החתן לא יודע איפה נראה לי הוא יצא בחוץ
הרב: יש לך פלאפון?
הגיס: תקרא לו לפה תקרא לו חכם יניב הנה הוא מגיע כבוד הרב! החתן לעתיד בעזרת ה' פה
הרב: נו, מי יודע לעשות לולולולולו...
(הקהל עונה...!)
הרב: איפה החתן?
הגיס: כבוד הרב!
הרב: כבוד החתן! אתה יודע בעוד שבוע ימים אתה הופך להיות 'מלך!'
הגיס: מחרתיים
הרב: נו, יותר מוקדם! אתה הופך להיות מלך ואשתך תהיה 'מלכה' ושבעה ימים רק יברכו אתכם ב'שבע ברכות!' חיים חדשים מתחילים, צריך להתחיל אותם נכון בלי טעויות! ואם מכניסים את השכינה בתוך החופה ולא מסלקים אותה - זה ערובה להצלחה במשך כל החיים! מה עוד, שזה כח גדול וזכויות גדולות בשביל האמא החולה והאבא!! אז אם אתה מסכים, והכלה תסכים - הברכה של כולם פה אני חושב תעזור לכם גם בהמשך החיים, וגם לשני החולים! מה כבודו אומר?
החתן: כבוד הרב! מה שאתה אומר עכשיו זה החלטה מאוד קשה!! זה אי אפשר להחליט בין רגע לרגע כי אחרי שאתה סוגר דברים ועושה את כל ההכנות, אבל כמו כן יש... יש עוד הרבה מעבר לזה, זה לא רק החתונה זה מה הלאה? הבית הטהרה! משפחה שבת כל הדברים מסביב
הרב: דברים פשוטים! לא?
החתן: נכון! דברים פשוטים שזה גם קשים
הרב: מה קשה? להיות יהודי קשה?
החתן: קודם כל להיות יהודי זה שום דבר לא קשה להיות יהודי אני אומר
הרב: להיות יהודי מה מבקשים?
החתן: נכון זה לשמור שבת להניח תפילין
הרב: להיות יהודי
החתן: נכון להיות יהודי
הרב: זהו בלי זה מה?
החתן: אבל אי אפשר לעשות הכל במכה אחת כאילו להתחיל מ... חתונה?
הרב: נשמה! מוסלמי לא שומר שבת, מוסלמי לא מניח תפילין, מוסלמי לא שומר כשרות, מוסלמי עושה את הכל מה שהוא רוצה אבל הוא מוסלמי, אתה יהודי! מה קשה? לנוח בשבת קשה?!
החתן: לא!
הרב: 200 גרם על היד לשים פעם ביום?
החתן: אני מוכן לקחת עלי שבת אני עד עכשיו לא הייתי שומר שבת כמו שצריך אני מוכן לקחת עלי שבת כמו שצריך
הרב: ברוך ה'!
החתן: להניח תפילין כמו שצריך
הרב: ברוך ה'!
החתן: אני בעז"ה מתחתן עוד יומיים
(הקהל מוחא כפים...!)
החתן: לקחת את המצוות של טהרת הבית
הרב: ברוך ה'! ומשהו קטן להתחלה... חתונה של יהודים כשרים לחלוטין!
(הקהל מוחא כפים...!)
הגיס: כבוד הרב! עכשיו הוא קצת התעצבן הוא חושב שאני אשם בזה...
הרב: אתה, אתה אשם - כי יש לך זכויות! אתה רוצה טובתו אז מה הבעיה?
החתן: כבוד הרב! חוץ מהחתונה יש עוד הרבה דברים מעבר לזה ואני מקווה שבעז"ה הלוואי ואני אוכל לקיים עשר אחוז (10%) ממה שצריך
הרב: נשמה! בוא תקשיב, אני עכשיו בעקבות הבקשה שלה, היא הרימה את היד שעה! נגשה לפה ביקשה לדבר, הבטחתי לה שהיא תדבר, נתתי לה לדבר,
אמרה: 'אני אעשה כל מה שתגיד לרפואת אמי ואבי!'
לא אמרתי לה מה לעשות, שאלתי: 'מה מוכנים?'
אמרה: 'הכל!'
שאלתי על השאלה הזאת: 'האם היא מוכנה?' כי אני מבין מה הכח של הדבר הזה שיעשה - זה תלוי בכם לא בי, אם תחליטו - תועילו לכם ולחולים! תחליטו 'לא' - אני נוסע לביתי לחיים טובים ולשלום... ואתם לחיים
החתן: אתה רוצה להגיד לי שמעבר לזה שאתה רוצה שבחתונה כל מה שאנחנו לוקחים עלינו כל האחים וכל המשפחה זה לא נותן כולם?!
הרב: נשמה! אני רוצה שתבין דבר אחד: ביום השמחה הגדולה של הבן אדם, יום החתונה שלו "ביום שמחת ליבו" אם הוא מצער את השכינה - זה צער גדול ביותר! הקב"ה מכניס אתכם בברית נישואין, ורוצה לבנות 'בית נאמן בישראל' אם מתחילים אותו ברגל שמאל ועקום - לא טוב לך ולא טוב למשפחה! ואם עושים כזה כבר, ובפרט בגלל הדבר הזה שהיא חולה אתה מבין: זה יכול להועיל מאוד מאוד! עכשיו מה הבעיה? שהאורחים ישבו בנפרד?! מה הבעיה?
החתן: כבוד הרב! הבעיה זה החלטה מאוד מאוד קשה!
הרב: נכון
החתן: יש פה איזה אחד צדיק שאמר לי: 'שאפשר להכין שם את הריקודים' לעשות שמה להכניס את הריקודים בשירים של דת והפרדה באותו רגע - אני מוכן לקחת את זה עלינו באותו רגע
הרב: זאת אומרת מה, מה אתה אומר: שלא יהיו ריקודים מעורבים?
החתן: אני לא בטוח שזה, אני לא רוצה להתחייב בדבר כזה, אבל אני מוכן שברגע שאחרי החופה שאחי הצדיק הזה יבוא אלי ועוד כמה דתיים שאני מכיר, אני אעשה להם את הקטע הזה כמה זמן שהם ירצו...
הרב: לא! הם דתיים, זה לא בעיה.
החתן: וכמובן גם לזכות את כל הרבים ששמה, את כל החילונים ש-98 אחוז משמה הם חילונים, גם שם אני אעשה להם הפרדה באותו רגע בריקודים...
הרב: אני חושב: 'שתתן לאחיך לארגן את הריקודים - וזה יהיה בסדר!'
החתן: אמת
הרב: אתה מוכן שהוא יארגן את הריקודים?
החתן: כן
הרב: והוא אחראי על הריקודים?
החתן: כן
הרב: אוקיי
הגיס: כבוד הרב! אני גם ככה לא התכוונתי להיות בחתונה הזאת באמת רק לבוא לחופה וללכת אז ישתבח שמו לעד שהקב"ה זיכה אותי כל כך רציתי להיות בחתונה שלו!
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: טוב, מה השם של האמא ושל האבא?
החתן: השם של האמא רינה בת עזיזה רחמה, שם האב: זה אברהם בן פריחה
הרב: - ה' ישלח להם רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל – מהרה!
הקהל: 'אמן!'
הרב: ויקרע מעליהם את הגזרה הרעה!
הקהל: 'אמן!'
הרב: בזכות החמישה אחים שמקבלים עליהם תורה ומצוות – אמן!
הקהל: 'אמן!'
"כעבור שמונה חודשים בדימונה..."
הבן: אני באתי לענין כזה של בקשר לאמא, ברוך ה' שיש גם מאז שבאמת עם הרבה תפילות שזכינו ברוך ה' להביא את כל המשפחה לפה, גם אמא שלי היא נמצאת עכשיו במצב לא כל כך טוב
הרב: מי זה המשפחה שלך? שיעמוד
הבן: שני אחיות שם יושבות
הרב: הבנתי
הבן: ברוך ה' יודעות כמה באמת ראינו הרבה ניסים ונפלאות! ואני יודע מה זה זכות אבות אה... זכות הרבים ברוך ה' שבעזרת ה' שנראה ניסים ונפלאות בזכות הקבלות שנקבל עזרת ה' ונעלה סנגוריא בשמים בעזרת ה' שיהיו ניסים! אמא שלי בעזרת ה' תזכה לישועה גדולה מן השמים אמן כן יהי רצון
הרב: כולם פה שומרים שבת ומצוות? שומרים? ככה, אתם נשואות? אתם תהיו מוכנים ללמוד כל יום שעתיים תורה בתענית דיבור?
הבן: כן כבוד הרב
הרב: הגברים כולם?
הבן: כן
הרב: שעתיים - זה שעתיים רצוף ללמוד בתענית דיבור! אתן מוכנות ללכת עם כיסוי ראש? מוכנות!
(הקהל מוחא כפים...!)
הבת: כבוד הרב! בשביל אמא - אנחנו נעשה את הכל!
הרב: אשריכם! אני לא ראיתי הרבה, לא ראיתי הרבה שמוכנים ככה...
הבת: מן השמים תודה רבה
הרב: בעזרת ה' קח תביא להן
הבת: אני שמה את הכיסוי הזה לרפואת חיה רינה בת עזיזה - שהקב"ה ירפא אותה ויחזיר אותה להיות כמו שהיא היתה!
הרב: אמן
הבת: בזכותכם הרבים - שיהיה לה רפואה משמים! שלא תזדקק לכלום לשום מורפיום ושתחזור אלינו הביתה במהרה כמו שהיא היתה
הרב: אמן!
הכלה: והוא אמר לי לעשות: 'הפרדה בחתונה' אני הייתי אמורה להתחתן יומיים אחרי...! וכמו שעם כל הלחץ והכל זה היה יום וחצי לפני החתונה והיה לי קשה לשנות גם את כל הצלם עם התלבושת והכל
אליהו אזולאי: האמת היא שהיא לא היה כל מיני מצד היצר שהיא לא יכלה כי פשוט זה היה כבר עוד יומים והיא היתה צריכה להתחתן ולא קיבלו את זה מהרב, אז ניסינו עוד אפשרות הרב היה בדימונה ונסענו לשמה...
רחל אזולאי: זה היה שבוע לפני החתונה של אח שלי שהתחתן ב-7/6/2005 אמרנו: 'שכל מה שהרב יתן לנו - אנחנו מקבלים על עצמינו!' רק שאמא תוכל לחיות, תוכל לחיות עד לחתונה שלו, ולקחנו על עצמנו... הוא אמר כבוד הרב: שאנחנו חייבים לקחת על עצמינו משהו, לקחנו גם כיסוי ראש - ואמא נשארה עד לחתונה! ולשבת חתן!! יום אחרי שבת חתן - אמא נפטרה.
הבן: וגם ברוך ה'! אמא שלי זכתה גם בשבת חתן, גם בחתונה!! וגם בשבת חתן - וזה ממש הנס שהקב"ה נתן לנו לראות: שאיך אמא שלי שרדה והמשיכה עד לחתונה של אח שלי!
הכלה: ויש לנו גם בשורה טובה גם, שאבא שלי ברוך ה'! יצא מהמחלה!!
הבת: קיבלנו באהבה שאמא נפטרה, ואין מה לעשות, נשארנו עם כיסוי ראש ועם חצאית.
הבן: ואנחנו מצדיקים את הדין לפני הקב"ה, שזה מה שאמא נפטרה והכל, אבל ברוך ה' זה הכל - הקבלה שקיבלנו יעמוד לזכותה ולעילוי נשמתה! ואנחנו מקבלים מהקב"ה הכל באהבה.
הכלה: וכרגע אנחנו חזרנו בתשובה שלמה! כל המשפחה עם כיסוי ראש, והכל ואנחנו מודים לקב"ה: שהתקרבנו אליו ברוך ה'! והתחלנו לעשות גם אירועים עם מחיצות! ברוך ה' אני ילדתי בן ולפני חודש, ועשיתי מחיצה באירוע, ואנחנו מתחזקים לעילוי נשמת גם לעילוי נשמתה גם.
אחרי הרצאה: 'התחזקתי אני אבוא לעוד הרבה הרצאות כאלה בעזרת ה' ...!'
פרסומת:
יהודי יקר יהודיה יקרה! הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה הנכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר רחוב מתתיהו 10 בני ברק או לטלפן ל-03-6777779 וגם לפקסס ל-03-6740578.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות