ראשון לציון - הפיגוע (118)

   118 - הפגוע

הפגוע: ג'ינגל פתיחה מצמרר

מקטע 1 : (03:05)

גינגל הפתיחה

הטלויזיה הפיראטית של הרב

מקטע 2 : (07:59)

ערב טוב, בעז"ה נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח. ארגון שופר שבראשו עומד הרב אמנון יצחק פתח תחנת טלויזיה שמשדרת ברחבי העולם סרטי תעודה מפוברקים, ראיונות שהוצאו מהקשם ומסר ברור: מטרת הציונות היא לחסל את היהודים והיהדות. ככה הם כותבים עמוד שלם בידיעות אחרונות. בעיתון בלי בושה, בלי לשאול, בלי לברר, בלי כלום, זהו. אמנון יצחק פתח טלויזיה פיראטית. אתם שמעתם שאני פתחתי טלויזיה פיראטית? הם כותבים שאני משדר סרטים מפוברקים, ראיונות שהוצאו מהקשרם ומסר ברור: מטרת הציונות לחסל את היהודים והיהדות. ופה אנחנו עשינו חשבון חשבון איתם, 12 נקודות להארה והערה, אני רק אציין אחת, תראו איך הם עובדים, הרי הם מגיעים לשבע מאות אלף בתי אב בשבת קודש, ופה פרשת השבוע יש לכם פרשה על אמנון יצחק, אפילו שאני לא מופיע בחומש, בידיעות אני מופיע. וכאן הם כותבים, בסרט שיצא ע"י פור פינגרס פודקשן שנקרא הרצל והציונות יש שם עיתונאי סופר בשם ד"ר תום שגב שהוא שמאלני, הוא כתב ספרים על מעשי הציונות בזמן השואה והוא רואיין, רואיין לטובת הסרט והכתב פה חובר איתו ביחד ויוצרים שקר ודימוי שלילי כאילו אני, אני לקחתי את הראיונות מאנשהוא ושתלתי אותו בתוך הסרט, ראיונות מפוברקים. נו, הקורא בשבת שסוף סוף רואה הנה הפעם הוכיחו אמנון יצחק, אמנון יצחק מכרט. מה כתוב פה? שימו לב: מרואיין אחר הוא העיתונאי והסופר תום שגב שחשף כמה מעוולות הישוב היהודי והמדינה בחיתוליה. בואו תשימו לב איך כותבים, תלמדו איך עיתונאים כותבים. מרואיין אחר הוא העיתונאי והסופר תום שגב שחשף כמה מעוולות הישוב היהודי. לא שחיתויות, לא דברים איומים, לא דברים נוראים, עוולות, משהו קטן, עוולות של הישוב, מתי? כשהמדינה היתה בחיתוליה, מסכנה, היתה תינוקת המדינה, עוד עם החיתולים, לא מבינה איזה טעויות נוראיות היא עשתה, אבל בחיתוליה, לא נורא, לא פשע גדול. בספריו המליון השביעי וימי הכלניות. הצופה, שצופה כמובן בסרט המדובר הופתע לראות עיתונאי חשוב ורציני תומך כביכול, תומך כביכול, כביכול, יעני מהכרטה, כביכול, בתזה שמציגה את הציונות כאנטישמית. דרך אגב, שמה הוא אמר בסרט בעצמו שהציונים מה שאמרו, דבריהם כשאמרו נשמעו כמעט אנטישמים, זה הלשון שהוא אמר, כמעט אנטישמים, מי שרואה את הקטעים לפני צוחק כשהוא אמר כמעט אנטישמים. ממשיך הכתב וכותב, אלא שכצפוי, אתם שומעים, כצפוי, גם לשגב אין מושג מהיכן נלקחו הראיונות איתו, אין לו מושג מאיפה נלקחו הראיונות. אז מה פרוש? אנחנו לקחנו את הראיונות, הוא אין לו מושג, ואנחנו שתלנו את הראיונות בסרט. רק אתם יודעים מה הבעיה? תום שגב רואיין בבית שלו, ליד שולחן שלו, ספריה מאחוריו שלו, אז מה זה אין לו מושג? מישהו חטף אותו, הכניס אותו לבית בלי שהוא ישים לב סידר את הספריה מאחורה ואח"כ החזיר אותו בחזרה? מה פרוש אין לו מושג מהיכן נלקחו הראיונות? מהבית שלך, מהשולחן והספריה שלך. אבל הוא אומר אין לו מושג, אין לו מושג. ומה הוא אומר תום שגב בלשונו? אני לא זוכר שהתראיינתי לסרט הזה. לא זוכר? לא זוכר זה פטנט, אתם מכירים את הפטנט? בבית משפט משתמשים בו, אם יוכיחו לו ויגידו לו הנה, אז מה הוא יגיד? הא, נכון, נזכרתי, אבל בינתיים לא זוכר זה אפשר להתחמק, לא צריך להגיד שכן ולא, לא זוכר, לגיטימי לא זוכר. אני לא מכיר את אמנון יצחק רק יודע שזה הרב שממלא את האיצטדיונים, זה אתה כן זוכר? אתה לא היית שם הרי באיצטדיון, אז איך את זה אתה זוכר? מה שנעשה שלא על ידך אתה זוכר, ומה שנעשה איתך אתה לא זוכר, יפה, זה ד"ר. אינני יודע מהיכן נלקחו הראיונות, הרי רואיינתי על ספרי עשרות פעמים בארץ ובעולם, ואח"כ הוא עוד קושר אותי עם עוד כמה על הדרך ואומר כך: זאת לא פעם ראשונה שחרדים עושים שימוש בדברי, לאחרונה עשה זאת שלמה בניזרי כשהרב עובדיה יוסף אמר משהו על הציונים והשואה, וציטט משהו מתוך המליון השביעי ואני הוכחתי שהציטוט כלל אינו נכון. יפה, מי שקורא את זה אז מה? אמנון יצחק משתמש בשיטות פסולות, לוקח אנשים מראיונות, מחבר דברים, תופר ומסדר, לא יפה, לא יפה. אבל בתגובה שלנו שנמצאת כאן והיא נשלחה הערב לעורך עיתון ידיעות אחרונות ולכל הכתבים בידיעות ולכל הכתבים במעריב ולכל הכתבים בעיתון הארץ אנחנו מראים אחת מן הטענות השקריות של ידיעות אחרונות כך: הראיונות צולמו כולם במיוחד לסרט זה ולא כמו שנכתב הראיונות נלקחו ממסגרות אחרות. זה אחד. שאומר ד"ר תום שגב אני לא זוכר זו אינה ראיה, אנחנו כותבים פה: ד"ר תום שגב הקבלה שנתת עבור הראיון היא הראיון היא הראיה, ופה אנחנו מביאים את הצילום של הקבלה ואני מקריא לכם את תוכנה. הקבלה כתובה כך: ד"ר תום שגב, ז'בוטינסקי 6 י-ם 92142 טלפקס 02-5617014, 051-665657, שני בינואר אלפים, קבלה עבור ראיון ל"שופר" בנושא יחסי חרדים חילונים סך 2085 ש"ח השווה ל- 500 דולר, תום שגב, חתום. אני שואל, זה כביכול, לא זוכר מהיכן נלקחו את הצ'ק אתה זוכר שקיבלת מאמי? לכבוד תום שגב, צ'ק של שופר אתה זוכר מותק? מה אכלת איתו, אתה זוכר? 500 דולר, יפה, בשביל שיחה קצרה, למה אתה מתכחש? קיבלת את זה בכבוד, תודה, למה תוציא אותנו שקרנים?

הצרות המתגברות

מקטע 3 : (00:50)

כן, לעניננו. יהודים יקרים, אנחנו נמצאים בתקופה שהיא נמשכת וקשה, לא רואים את הסוף, המצב מתגלגל וזורם, עמ"י בבעיות, בצרות, מצוקות, חולאים, מכאובים, שכול, וזה לא נגמר, אמרנו מספר פעמים וחוזרים שוב, יש רק עיצה אחת, לחזור לאבינו שבשמים וכמה שיותר ומהר בלי הרבה התחכמות, אם יש אנשים שעדין אומרים מה זה לחזור להקב"ה? קודם כל תוכיח לי שיש הקב"ה, שיש תורה מסיני, שהנבואות נכונות, בא, תראה לנו את זה, חסכנו גם את זאת, חסכנו.

איך אשוב כששני ילדי נרצחו? 

מקטע 4 : (07:59)

אחד מהקהל: איך אתה יכול לחזור אם בורא עולם מכה בך, נותן לך מכה שאין מכה יותר גרועה מזה, אני איבדתי שתי ילדים בפיגוע, איך אפשר להתקרב לבורא עולם, אין אפשרות לנחם אותי לקום בבוקר ולהמשיך ככה. הרב: שאלה יפה וחזקה. הוא שואל, איך אפשר לחזור להקב"ה אחרי ששני ילדים שלי נהרגו בפיגוע השואל: ילד בן 11 וילדה בת שנה השואל: כן הרב: איך אפשר לחזור להקב"ה אחרי מכה כזאת? חדשות: הערב בחדשות, 21 הרוגים, חיילים ואזרחים, בהם ילדים ותינוקות בתוך יממה אחת בלבד של טרור. בהרוגים הורים ושני ילדיהם, אם ותינוקה, אח ואחות. האב: חיפשתי את הבן שלי, הבן שלי שאני חולה עליו בגיל 11, שהוא החיים שלי. קריינית: שמעון, חתנה של סבתא חנה, אבא אוריה ולידור, לא עוזב את הכרית של בנו בכורו. האב: אני מחפש את הבן שלי, מצאתי אותו זרוק על הכביש, מחבק אותו, אל תמות, אל תמות, אל תמות, אבא אוהב אותך, אל תמות. האב: אני לא יכול לעצום עינים, היה לי סיוטים, האזנים שלי עד עכשיו בום, איזה פצצה אני רואה את גיסי, את אשתו, את הילדים על הכביש, אני, אלו-הים אהב אותי, אבל לא אהב אותי מספיק, אם היה אוהב אותי מספיק לא היה הורג לי את הילדים. האב: אתה מדבר עם בן אדם שעשר שנים בדת, לא שנה לא שנתיים, טובל במקוה, מניח תפילין, אני קיבלתי את המכה של החיים שלי שאין מכה יותר גדולה מהמכה הזו, אין, שזה מבחן הכי, אין, אני לא מאחל את זה לשונאים שלי מה אני עברתי, לערבי אני לא מאחל. הרב: אני מסכים איתך, אבל אתה רוצה הסבר, נכון? האב: אני רוצה, כן, נשמע. הרב: בא נתחיל בשביל האב: משפחה אחת נמחקה גם, גיסי, אשתו, שני הילדים, גיסי השני, שואה אני אומר לך, גיסי השני שתי הילדים שלו הלכו גם, גיסי בלי יד, על מה אתה מדבר? הרב: אני אגיד לך על מה אני מדבר האב: אחרי שבת קודש, בית ישראל, האדמו"ר, הרב כדורי, הבן שלי לפני שהלך נישק את היד של האדמו"ר, נישק את היד של הרב כדורי, וואלה, בא ערבי, פוצץ אותנו, סובב לנו את החיים, אני נמצא עד היום בחלום שאני מת להתעורר עליו. הרב: אתם משפחת נחמד האב: משפחת נחמד ומשפחת אילן הרב: טוב, אני אגיד לך יהודי יקר, המקרה מזעזע וביקרתי גם בבית האבלים באותה שעה. אני אגיד לך דבר אחד שאתה צריך להבין אותו ולאט לאט, לאט לאט. קודם כל, אסונות היו מעולם וקשים יותר וקשים פחות, תלוי כל אחד מי שנפגע או לא נפגע. גם הפרטים וגם כלל האומה. אנחנו סובלים מאז היותנו לעם בגלל היותנו לא בסדר, התורה התרתה בנו מראש, אמרה תתרחקו תקבלו מכות, יש פרשה שנקראת בחוקותי, יש פרשה שנקראת כי תבוא ויש פרשת האזינו ששם הקב"ה מזהיר את עמ"י תדעו לכם, אם בחוקותי תלכו יהיה כל הטובות ואם לא - יבואו כל הרעות, כל הקללות, כל הצרות, וצרות על צרות. ולא רק זה, אם תמאנו ומריתם חרב תאוכלו, ולא רק זה, אלא אם אתם תאמרו שזה היה במקרה, אם תלכו עמי בקרי, אני אלך עמכם בחמת קרי על זה שאתם אומרים מקרה, אם תמשיכו עדין אחרי המכה שאני אתן, אני אתן מכה יותר חזקה, אני אוסיף שבע על חטאותיכם, אם אתם תעשו עוד פעם ותמשיכו ולא תבינו אז אתן לכם עוד פעם פי שבע. עכשיו, זה הקב"ה אמר לנו מאז היותנו לעם. הפסקה אני עושה, לפני שאני מתמודד עם השאלה האישית שלך אני רוצה לציין לך כמה נקודות שאתה תסביר לי. איך ר' עקיבא שהיה צדיק הדור, גדול הדור בן 120 שנה שארבעים שנה למד ו- 40 שנה לימד את כל ישראל, וכל התנאים הקדושים שאחריו היו תלמידיו כמו ר' שמעון בר יוחאי התלמיד שלו, ור' מאיר בעל הנס התלמיד שלו ור' יוסי וכל גאוני התנאים שהיו, איך הוא בסוף ימיו במקום שיעלה כו מלאך לשמים, הגויים הערלים סורקים את בשרו במסרקות ברזל, איך, איך דבר כזה יכול לקרות? אז כת' במדרש שמ"ר בעצמו כשעלה למעלה ורצה לראות עד אחרית הדורות מה קורה ראה את ר' עקיבא, אז הוא ראה את גדולתו של ר' עקיבא, אז הוא ביקש מהקב"ה תראה לי את סופו, הקב"ה הראה לו את סופו שסורקים את בשרו במסרקות של ברזל, אמר לו מ"ר זה תורה וזה שכרה? לא מקוה ותפילות ושיעור ותהלים, זה תורה וזה שכרה של ר' עקיבא? אמר לו שתוק, כך עלה לי במחשבה, הקב"ה עונה למשה רבינו שתוק, כך עולה לי במחשבה. יש על זה פרוש יותר עמוק ויש פרוש יותר פשוט. יש מדרש שאומר כך עולה לי במחשבה, כך זה ארבעים, כ' ו- כ' ארבעים, וכידוע ר' עקיבא ארבעים שנה ראשונות היה עם הארץ שאמר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור, על הזמן של כ"ך הוא נענש, כ"ך עלה לי במחשבה. ובעומק הדברים, כשהקב"ה חשב לברוא את עולמו, בראו במידת הדין, ראה שהעולם אינו עומד במידת הדין, שיתף עימו מידת הרחמים, אז במחשבה זה היה צריך להיות בדין, ובפועל אח"כ שותף מידת הרחמים, אבל כיון שר' עקיבא עבד את ה' וחי במידת הדין ולא רצה שיתוף של מידת הרחמים, לכן הקב"ה דן אותו במידת הדין, דהיינו כמו כך עלה לי במחשבה, בדין של המחשבה ולא בדין של המעשה בפועל, אבל ר' עקיבא היה יחיד? היו עשרה הרוגי מלכות, כל אחד מת במיתה משונה, אחד עם ספר תורה ביד, שורפים אותו עם ספר תורה, אחד דוקרים אותו עם 300 כידונים, אחד לוקחים את הפנים שלו ר' ישמעאל ומפחלצים אותו כמו ציפור בשביל הבת של הקיסר, ועוד מיתות משונות. הלשון של חוצפית התורגמן נמצאת בפח האשפה, פה שדיבר מרגליות ככה נמצא? אלא אנחנו סתומים, לא יודעים, עד שבא האר"י הקדוש וגילה לנו שעשרת הרוגי מלכות הם גלגול של עשרת השבטים שמכרו את יוסף, אז יש חשבון קדמון אצל הקב"ה מגלגולים קודמים הרבה הרבה זמן לפני שאלה ישלמו בדורות כאלה וכאלה.

סוד יסוריו של איוב 

מקטע 5 : (02:22)

איוב, מעיד עליו הקב"ה שאין כאיוב בכל הארץ, עד שהשטן אומר להקב"ה אין כאיוב? מה עם אברהם? גדול הנאמר באיוב יותר מאברהם, אברהם נאמר "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" עתה ידעתי, אחרי עשרה נסיונות, בנסיון העשירי של עקידת יצחק אז נאמר עתה ידעתי, ואילו אצל איוב אומר הקב"ה לשטן וירא אלוקים, לא עתה, אני יודע, הוא ירא אלוקים איוב, אז למה הוא סבל כאלה יסורים שמתו לו עשרה ילדים ביום אחד, עשרה ילדים ביום אחד, פיגוע, נופל עליהם הבית באמצע שמחה, למה הוא מפסיד את כל רכושו וכל ממונו וכל בקרו? למה הוא מתמלא בכל גופו שחין שהוא צריך לגדר את בשרו בחרס? למה? אם ה' אומר לשטן שאני מעיד עליו איש תם וישר וירא אלוקים, למה? למה? אתה יודע למה? בגלל שאיוב היה גלגול של תרח אבי אברהם, לאברהם אבינו היה אבא קראו לו תרח, שהיה מוכר ע"ז, סוף ימיו הוא חזר בתשובה, אבל הוא לא הספיק לתקן את כל מה שהוא עוות בדור וקלקל אנשים לאמונה בע"ז, לכן הוא היה צריך לבוא עוד פעם בגלגול ולתקן את כל מה שהוא עשה כדי שהוא ישלים את תיקונו, וכשהוא סיים את התיקון שלו אז הקב"ה הוסיף לחייו עוד 120 שנה, החזיר לו 10 ילדים, נתן לו שלוש בנות מתוכן היפות ביותר בכל העולם, והכפיל את כל רכושו צאנו ובקרו, וזה בעולם הזה, בעולם הבא לך תדע מה גודל שכרו. זה עוד דוג', יש כאלה רבות פרושות על כל הש"ס.

רבי מאיר ורבי יוחנן קוברים ילדיהם

מקטע 6 : (01:22)

ר' מאיר, צדיק, ר' מאיר בעל הנס מתים לו שני ילדים, שני ילדים בשבת קודש, אתה יודע למה? הירושלמי מסביר, כיון שהיה זמן של דרשה קבוע בבית הכנסת וכל שבת נשארים בבית הכנסת לשמוע את הדרשה מפי הרב. הם רצו הביתה להקדים לאכול והפסידו את הדרשה, הקב"ה לקח את נשמותם בשבת קודש. ר' מאיר בעל הנס. ר' יוחנן, היו לו עשרה ילדים והוא קבר אחד אחרי השני, באחרון הוא לקח רק עצם קטנה. האב: מה שאתה אומר לי זה לא אומר לי כלום למה אני כבר אחרי זה הרב: תן לי לגמור. עצם קטנה, שן, לקח, בשביל מה אתה יודע? לנחם אבלים האב: לנחם אבלים, נכון הרב: ללכת אצל אבלים שאיבדו ילד אחד או שנים או שלושה, ואמר להם אני קיבלתי תנחומים על עשרה ילדים ומכל העשרה נשאר לי זה, קבלו תנחומים. למה ר' יוחנן צדיק הדור? למה הוא קרה לו עשרה ילדים? חשבונות שמים אנחנו לא יכולים לדעת,

עת למות

מקטע 7 : (03:59)

אבל אני אסביר לך מה אני הסברתי אצלכם באהל, אני אסביר לך. כת' "עת ללדת ועת למות" "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, עת ללדת ועת למות" ככה אומר שלמה המלך בקהלת, והוא מונה 28 עיתים. שואלים חכמים מה חכמה זו של שלמה שעת ללדת ועת למות? כולנו יודעים שמישהו נולד בעת מסוים ומת בעת מסוים, מה החידוש פה? אומר לא, יש אשה עקרה, האשה העקרה רוצה לילד, מתפללת, הולכת לרופאים ולא עוזר, 10 שנים, 12 שנה, 15 שנה, לא עוזר, יום אחד היא מגיעה למישהו מבקשת ברכה, מבקשת ברכה הוא נותן לה ברכה והיא נפקדת, אז מה היא אומרת? לא חבל על 15 שנה שהסתובבתי בין הרופאים וטיפולים ומבחנות והכל, הייתי באה ישר לכאן והייתי נפקדת והייתי חוסכת את הצער של 15 שנה. אומר שלמה המלך לא, טעות יש בידך, עת ללדת, לא הברכה עשתה את זה, העת עשתה את זה, הזמן שנקצב בשמים מתי תלדי, נכון שהקב"ה מגלגל שבעת הזאת תתברכי ע"י אדם ולא ע"י רופא כי יש לו עוד חשבונות נוספים אבל אם לא היתה עת והיית הולכת לאותו רב שנה לפני או שנתיים או חמש או עשר, לא היה מועיל, למה? כי עת ללדת, העת גורם, לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. יש גם עת למות, מה זה עת למות? רואים לויה מתקרבים שואלים סליחה, מה קרה? אומרים יהודי נפטר, בן כמה? 85, אומרים טוב, נו, הגיע לגבורות, ב"ה, ב"ה הלואי עלינו, הלואי עלינו, מתקרבים ללויה, שואלים מה קרה? אומרים נפטר, מי? בחור בן 24, אוי בן 24, כזה צעיר, מה קרה? אומרים אל תשאל, אל תשאל, היה לו את המחלה, ה' ירחם נפטר. אוי אוי אוי, המחלה, הא, המחלה, ה' ירחם המחלה הזאת, המחלה המחלה, מה חושבים? שהמחלות הרגו, הזיקנה הרגה, לא, לא, אומר שלמה המלך לא! עת למות, בשמים כתוב את העת, הגיע הזמן, אז זה יהיה או ממחלה או מתאונה או מפיגוע או או או או או, אבל האו לא גרם, לא האו, העת גרם, רק מה? הסיבה באה ע"י מכונית או ע"י פיגוע. במקרה של פיגוע אפי' שהוא נורא והוא עוול נורא ופשע נתעב, לפחות הנפגעים זוכים להיות הרוגי מלכות שהם בני העולם הבא, אפי' אם הם חילונים, ז"א עם המיתה הקשה והנוראה יש חסד גדול שאדם זוכה להקרא הרוג מלכות כמו ר' עקיבא וחבריו. אז לא מבין האדם, רואה רק את הפיגוע, רואה רק את המת ולא מבין חשבון שמים, יש לו טענות, אבל את החשבון האדם לא יודע, את החשבון האדם לא יודע.

מעדיף עיוורון בנו מהתשובה

מקטע 8 : (04:16)

עכשיו בא אני אתן לך דוג' מהיום, מהיום. מגיע אלי אבא עם בן ואומר לי תשמע, אני מבקש שתברך את הבן שלי, מה יש? הוא אומר הבן שלי בגיל 10 התברר שהעין שלו הוא לא רואה בה בכלל, ז"א בתחילת הלידה הכל היה בסדר, היה רואה ובמשך הזמן הוא לא הרגיש ובעין אחת הוא בעצם לא רואה, כשעשו לו פעם בדיקה התברר שבעין אחת הוא לא רואה, רק בעין אחת, בכלל הוא לא ידע שהוא רואה בעין אחת. עכשיו העין השניה התחילה להפגע והראיה שלו היא שש על מאה עשרים, בקיצור הוא לא רואה כלום, הוא רואה מטושטש גם עם משקפים כי העצבים שמעבירים את הראיה אצלו הם כמו רקובים, אז הוא מבקש מה לעשות בשביל שהילד יתרפא? אמרתי לו תשמע, מה שאני אבקש ממך אני לא יודע אם תעשה בסוף, זה לא כרוך בתשלום אבל זה כרוך במאמץ, המאמץ לא קשה, זה תלוי ברצון ואני לא יודע אם יהיה לך מספיק את הרצון, אבל לפני כן אני אשאל אותך אם אתה רוצה שהוא יראה או לא רוצה? הוא אמר אני רוצה שהוא יראה, אמרתי לו ואתה מוכן לעשות מה שצריך בשביל שהוא יראה? אמר אני מוכן, נקוה שאני יכול, אמרתי לו מה שאני אגיד לך אתה יכול, השאלה אם תרצה. מה אני צריך לעשות? אמרתי לו אתה ואשתך ושתי הבנות והבן צריכים לחזור בתשובה קומפלט, אם תחזרו בתשובה כולכם יש סיכוי, אני לא מבטיח, יש סיכוי טוב שהוא יראה. ראיתי שהם חושבים, שאלתי מה הבעיה, אז הוא אומר תראה, אנחנו לא רגילים וזה הוא אומר. נכון, ודאי, אבל אם הרופא היה אומר לכם שזה מה שאתם צריכים לעשות הייתם עושים, רק אני לא קוראים לי ד"ר אמנון יצחק ולכן מה שאני אומר אתם מחפשים עצה אחרת, יש לכם עצה אחרת עוד? הוא אומר אין, הרפואה לא יכולה לעשות כלום? הוא אומר אמרו לא, אין מה לעשות, זה רק ילך ויחריף, אמרתי לו נו, אז מה אתה יכול להפסיד? מה אתה יכול להפסיד? הרי להיות חוזר בתשובה אתה צריך להיות גם בלי שהילד חולה, סתם ככה אתה צריך להיות חוזר בתשובה כי צריך לשוב לאבא שבשמים, אם לא חוזרים אליו למעלה ואח"כ מאוחר, אז תחזור בתשובה מעכשיו, ואמרתי לבחור הצעיר, אמרתי לו תשמע, בחור מתוק, אתה צריך להבין דבר אחד, אתה התחלת לאבד את העינים, את הראיה בהם לפני גיל 13, ז"א מה שאתה עובר כרגע זה על גלגול קודם שלך, לא על עכשיו כי אתה לא היית חייב במצוות, ממילא זה על גלגול קודם, אמרתי לו כנראה שחטאת ונכשלת בעינים בגלגול קודם בראיה אסורה כמו שאנחנו אומרים "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" וכיון שהקב"ה נותן מידה כנגד מידה ובאבר שאדם חוטא בו הוא לוקה, אז מן השמים גלגלו אותך עוד פעם ע"מ לתקן את זה, אבל השאלה אם אתה רוצה לתקן. אז אומר לי האבא תשמע, אבל הוא ילד טוב, אני לא חושב ש... אמרתי לו רק רגע, תגיד לי את האמת, עכשיו תגיד לי את האמת, אתה, איך אתה בראיה? שאלתי את הילד, אמר שהוא מסתכל בדברים אסורים, הוא בן 14 וחצי ויש לו כבר חברה, אז אמרתי טוב, אני לא דן אותך מכאן ולהבא, אני אומר לך ודאי שזה על מה שהיה קודם, כי לפני לא היית חייב במצוות, אבל אם אתה רוצה לתקן יש אפשרות לתקן, בבקשה. וסיפרתי לו מעשה שהיה לפני חודש בארה"ב, בארה"ב הייתי בברוקלין קולג', הגיע לשמה אבא שמספר שיש לו ילד בן שלוש שנים שעומד למות.

נס מצולם מוקרן לאב השכול

מקטע 9 : (23:24)

וסיפרתי לו מעשה שהיה לפני חודש בארה"ב, בארה"ב הייתי בברוקלין קולג', הגיע לשמה אבא שמספר שיש לו ילד בן שלוש שנים שעומד למות. אפשר לשאול אותך שאלה? אתה קובע עיתים לתורה? האב: לא הרב: מה אתה עוסק? האב: אני עובד כמו כולם, כרגע אני לא עובד בגלל שאני בבית חולים רוב הזמן הרב: אתה מוכן לקבל על עצמך ללמוד שעתיים ביום כל יום תורה? האב: כן הרב: בעז"ה יתברך, מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב אליה יואב בן חיה, ה' ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה ויסיר את המחלה ויתקע אותה בראשו של ערפאת, אמן. הקהל: אמן הינון מספר: כל הסיפור התחיל שיום אחד אני בערב אשתי היתה בנסיעת עסקים והילד היה איתי בלילה, מחליף לו בגדים, פתאום אני רואה שהבטן שלו נפוחה יותר מהרגיל, אני שואל אותו יואב, הבטן כואבת לך? הוא אומר לי לא, אני רק עייף אני רוצה ללכת לישון, אמרתי טוב. אשתי למחרת בבוקר התקשרתי אליה אמרתי תשמעי, הבטן שלו נפוחה, אני לא יודע מה זה, קחי אותו פה לרופא כללי פה שרק ירגיש אם יש לו משהו בבטן, אם יש לו משהו אז אולי ניקח אותו למנהטן, היא לקחה אותו פה לרופא, זה היה יום שישי, הרופא ראה את הבטן והוא אמר הוא לא רואה משהו, הוא רואה מה שהוא מרגיש ישר לאולטרסאונד ולבדיקות לראות מה יש לו, בלונגהיי ג'ואיש בקווינס. זה היה יום שישי כל הרופאים בדר"כ לא נמצאים שמה ויואב בינתיים כל יום כל יום שעובר מתנפח יותר, מתנפח יותר הבטן גודלת גודלת כל יום קשה לו לנשום. ביום שישי, שבת, בערך ביום ראשון כבר אמרו לנו שיש לו את המחלה, יש לו סרטן בבטן שתוקף את ה.. סרטן נקרא סרטן השרירים שתוקף את השרירים שעל כל החלקים, החלקים הפנימיים של הכבד, המעיים, הכיס המרה, הכל, פשוט הכל, וזה כ"כ גדול, והרופא אמר שהוא מוכרח לציין בילד כזה קטן גידול כזה גדול הוא עוד לא ראה. הם אמרו שהזמן אין לנו הרבה זמן לחכות ולשחק עם זה, להכניס אותו לניתוח, להוציא קצת לראות אם הם יכולים לעשות את הניתוח, אמרו אם יצליחו לעשות את הניתוח להוציא את זה, יוציאו את זה, אם זה ממאיר, יוציאו אם זה אם זה לא ממאיר. זה היה מאד קשה לראות אותו סובל במיטה עם כל הטיפולים הכימים האלה ואיך הוא משתנה כל הגוף שלו משתנה כל הצבע משתנה, מצבע כזה של ב"א חי פתאום הכל נהיה שחור, הציפורניים כזה צבע, ממש... מי שראה אותו לפני כן, ממש.. פחד. סיימנו את הסיפור של השש, שש טיפולים של כימותרפיים ואחר כך אמרו שצריכים להתחיל עם RADIATION לפני ה- RADIATION רצו לראות אם יכולים לעשות את הניתוח, זה היה עשר שעות של ניתוח והוא יצא על מיטה מחובר לכל המכונות, כל הזה, בועות יוצאות לו מהפה, אנחנו נבהלנו, הוא היה במצב נפוח מהניתוח זה היה מדהים לראות אותו עוד פעם. הלב שלנו, אני לא יודע איך הלב שלנו היה לנו כח לראות את הילד שלנו ככה, זה היה מדהים. איזה כוחות צריך ב"א לעמוד לראות את הילד שלו ככה יוצא מניתוח כזה. האב בהרצאה: הוא עבר ניתוח של עשר שעות ואחרי כן החליטו שהם צריכים לעשות גם הקרנות בכל החלק של הבטן. האב מספר: התחלנו עם ההקרנות כל יום במשך 20 דק' הוא היה צריך לקבל הקרנות. כל, אחרי כל טיפול של 20 דק' הוא לא היה מסוגל לעשות כלום, הוא היה מקיא ולא רוצה לאכול ולא רוצה לשחק ורק רוצה לישון, ולישון ומקיא וכואב לו, ממש סבל, סבל, סבל, זה היה בל ישוער איך הוא סבל, כמה הוא סבל. האב בהרצאה: כתוצאה מההקרנות הכבד שלו הפסיק לעבוד לגמרי וכתוצאה מזה הנוזלים שלו במעיים כל יום מתנפח וכל הזמן צריכים עם מחט גדולה להוציא לו את הנוזלים מהכבד. האב מספר: הכבד שלו ממש הפסיק לעבוד והוא התחיל להתנפח וזה הגיע למצב של פעמיים בשבוע להוציא את המים וזה הגיע למצב ששלוש פעמים במים כשנדבר על שש ליטר של מים יוצאים מהבטן בשבוע, שש ליטר של מים להוציא מילד בן שלוש כל פעם ואז הם הציעו לנו לעשות השתלת כבד. לפני השתלת כבד, לפני שהם הגיעו למסקנה הזאת הם הלכו לעשות עוד פעם בייאפסי של הכבד, בבייאפסי הם הגיעו למסקנה שכל התאים מתים, אין תאים חיים שם בכלל ולפי זה הם הגיעו למסקנה שאם התאים מתים לא יכול להיות שהכבד ריג'נרי, כאילו ירבה את עצמו. הדרך שהגעתי לרב אמנון יצחק היתה מאד מאד מוזרה שעד היום אנחנו צוחקים איך זה. אני יצרתי קשר עם שאלתיאל פעם אחת ואמרתי לו שאני מעונין שהרב אמנון יצחק יבוא לבית חולים ויתן לו ברכה ואולי תבוא הישועה מזה שהקב"ה ישמע לתפילתו בגלל שיש לו כ"כ הרבה זכויות, שלפעמים אנשים כמונו התפילות שלנו לא עולות ישר למעלה שאנשים צדיקים כמוהו. בקשתי מאד מאד אם הוא יוכל לעשות לי את הטובה לבן שלי שיבוא, אז הוא לא הבטיח לי שום דבר וזה אבל הוא בא בעצמו. הוא בא בבוקר וזהו וידעתי שההופעה בברוקלין קולג' בברוקלין, ובאמת לא היה לי מצב רוח, שכבתי במיטה ליד הילד ופשוט לא היה לי מה לעשות כאילו הסתכלתי על התקרה מחבק אותו ומודה להקב"ה על כל דקה שהוא נותן לי איתו, זה מה שעשיתי. ירדתי למטה, לקחתי מונית הגענו לשמה התקשרתי לשאלתיאל בטלפון אמרתי תשמע אני בחוץ לבנין, הוא אמר בא תשב פה בשורה הרביעית. טוב ישבתי, ההופעה כבר התחילה ובאתי ישבתי שם ולפתע הוא בא הוא מביא לי את המיקרופון אומר לי תספר את הסיפור שלך. לא שמעתי את עצמי ולא ראיתי אף אחד, רק הסתכלתי על הרב אמנון יצחק וסיפרתי לו את הסיפור והתפרצתי בבכי וממש ממש מתוך הלב כאילו כאב אחרון שכולם ישמעו אותי, שהקב"ה ישמע אותנו, ידעתי שזה הזדמנות אחרונה בשבילי לעשות משהו. האב בהרצאה: כבוד הרב, אני באתי כרגע מהבית חולים, הבן שלי הוא בן שלוש. לפני שבעה חודשים הוא קיבל סרטן בבטן והוא סובל קשה קשה. הוא עבר שלוש טיפולים של כימו בצורה מאד קשה והוא עבר ניתוח של עשר שעות ואחרי כן החליטו שהם צריכים לעשות גם הקרנות בכל החלק של הבטן. כתוצאה מההקרנות הכבד שלו הפסיק לעבוד לגמרי וכתוצאה מזה הנוזלים שלו במעיים כל יום מתנפח וכל יומיים צריכים עם מחט גדולה להוציא לו את הנוזלים מהכבד. כרגע אין הרבה טיפולים בשבילו, הוא משתמש בתרופה מאד מאד נסיונית ושלא אפי' לא עברה את האפרופ של ה- FDA פה, של המשרד הבריאות. כשהוא היה חולה לפני שבעה חודשים הוא, ידידה ששלחה לו ספר תורה קטן מפלורידה וכל הזמן שמתי את זה על המיטה. יום אחד הוא לקח את זה והוא פתח את זה והוא בן שלוש והוא אומר לאמא שלו תראי כת' פה שהקב"ה ישלח לי רפואה שלמה אמו של אליה: בעלי הלך לבית הכנסת בשבת, וביקש ממני להרים אותו מהמיטה והספר תורה הקטן הזה שיש לו הוא פתח אותו והתחיל להתפלל לה' שישלח לו רפואה שלימה ואז הוא אמר אמא, תראי, אמא, תראי, ה' אומר כאן שאני צריך שיהיה לי ספר תורה לבן והוא צריך להיות גדול גדול גדול, ואז תהיה לי רפואה שלימה הינון בהרצאה: ומאז אותו יום הוא אמר לה שהיא צריכה לקנות לו ספר תורה גדול לבן כמו בבית כנסת. טוב, חשבנו שזה יעבור לו ומידי פעם הוא תמיד מזכיר לנו שאנחנו צריכים לקנות לו ספר תורה גדול לבן ולא ספר קטן כמו שלילדים יש. יואב: בקשר לספר תורה האב: מה בקשר לספר תורה? יואב: חלמתי עליו האב בהרצאה: כשספרתי את הסיפור הזה אז חשבו טוב, נו, ההורים רוצים ספר תורה בשביל הילד כדי שיהיה לו רפואה שלמה. לפני שלושה ימים הרופא שלו שבמקרה הוא יהודי אז הוא שאל אותו אליה יואב מה אתה רוצה שאני אביא לך? אז הוא חשב שהוא יביא לו איזה צעצוע איזה משהו, אז במשך חצי שעה הוא הסביר לו בדיוק איזה ספר תורה הוא רוצה, הוא אמר לי שזה יהיה בשבילו לרפואה שלמה. אמו של אליה: אז הוא אמר את זה גם לרופא, לד"ר וקסלר. הנחנו לרעיון ואחרי יומיים הוא אמר את אותו דבר, ד"ר וקסלר שאל: מה אתם מתכוננים לעשות בנידון? אמרנו לו שאיננו יכולים להרשות לעצמנו האב בהרצאה: יש ארגון יהודי שנקרא חי לייף ליין הרופא אמר לו אני לא מבטיח לך אני אנסה, הוא עשה כמה טלפונים ובאחת עשרה וחצי בלילה משפחה יהודית מברוקלין שאני לא יודע מי היא תרמה לו ספר תורה ועשו לו כיסוי, הוא ביקש את הכיסוי בלבן, הוא לא התפשר לשום צבע אחר הוא רצה אותו בלבן. עשו לו את הכיסוי בלבן והביאו את הספר תורה לבית חולים ועשו לו שמה והציגו לו את הספר תורה ונתנו לו את הספר תורה, מי שלא היה בחדר הזה לא יבין במה מדובר. הוא היה כל היום במיטה הוא לא יכל לזוז. בשעה חמש הביאו את הספר תורה הוא פתאום התעורר והוא שאל איפה הספר תורה שלי? אמרתי לו זה בחדר מחכים לך. לקחתי אותו לחדר והוא כאילו התעורר לחיים, הוא חיבק את הספר תורה במשך שעה הוא לא עזב את הספר תורה וכשהחזירו את הספר כשאמרו לו שצריך לקחת את הספר תורה לבית המדרש באזור שאנחנו גרים הוא היה שוב פעם עצוב. כיום הוא מחכה שנחזיר אותו הביתה ונכניס את הספר תורה לבית כנסת אבל המצב שלו לא מאפשר. הרב: אפשר לשאול אותך שאלה? אתה קובע עיתים לתורה? הינון: לא הרב: מה אתה עוסק? הינון: אני עובד כמו כולם, כרגע אני לא עובד בגלל שאני בבית חולים רב הזמן. הרב: אתה מוכן לקבל על עצמך ללמוד שעתים ביום כל יום תורה? הינון: כן הרב: בעז"ה יתברך מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את השם הטוב אליה יואב בן חיה, ה' ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה ויסיר את המחלה ויתקע אותה בראשו של ערפאת, אמן. הקהל: אמן האב מספר: כשסיימתי לדבר ישבתי. אחד הבחורים שעובד במשרד לידי, לא ידעתי שהוא נמצא שם, בא וחיבק אותי ואז התפרצתי בבכי ואז התישבתי, אחרי כמה שניות הוא עלה לבמה ולקח על עצמו מצוות ציצית הרב: יש פה מישהו שהתרגש מאד מהסיפור של הילד אליה והוא התחזק מאד מהדברים של האבא והוא מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד (מחיאות כפים) אשריו ואשרי חלקו. לפתוח הבחור: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה אמן (מחיאות כפים) הרב: רגע רגע, רגע רגע יהודים יקרים עכשיו התרחש דבר גדול הילד בן השלוש החזיר יהודי בתשובה הזכות הזאת תעמוד לו בעז"ה. הינון מספר: ואז ראיתי את כל האנשים האלה שעולים לבמה, פשוט נבהלתי הרב: מי עוד, מי עוד מהציבור הקדוש מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד המיוחד הזה? מי עוד רוצה לקבל עליו ציצית ולצאת לדרך לרפואתו של הילד? יש עוד מי שמוכן? בכבוד בא צדיק, בא בכבוד איפה המוזיקה? כן, מי עוד רוצה? חבר'ה פה, שורה ראשונה, בא, הנה עוד תימני, אשריך. בכבוד, בא, אשריכם ישראל, בא. הינון: חשבתי באותו רגע שאני רוצה לברוח ולהתחבא, אני לא חושב שבאותו רגע זה הייתי אני, באותו רגע חשבתי שאני חולם, אני במקום, אני לא במקום, אני לא במקום, מה קורה איתי בכלל. הרגשתי שיהיה פה נס. המצב שלו לא רק שהוא התדרדר אפי' טיפה אבל אמרתי לאשתי במילים האלה: יכול להיות שהקב"ה רוצה להראות שפה זה לא דרך הטבע לרופאים בגלל שהם השתמשו בתרופה זו או אחרת, הוא רוצה להראות כמה שהנס הוא גדול, אז להביא את המצב שלו שיודיעו לי, שיכתבו, שיגיעו למצב שיכתבו כבר שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, הכבר אין לו סיכוי, אין לו סיכוי להתרפאות משל עצמו, הוא צריך השתלת כבד במסמך הרפואי כתוב: "הכבד נפגע באופן בלתי הפיך ואפשרות הריפוי היחידה היא השתלת כבד" האב מספר: אנחנו כבר לא יכולים לעשות. אני מדבר על הבית חולים הכי טוב בעולם שבאים אליו מכל העולם, שהם ירימו את הידים. הם לא יודעים איך לטפל בו יותר בכבד. הם כבר לא מדברים פה על הסרטן שיש לו, רק להחזיר לו את הכבד. הטיפולים לא הסתימו, התוכנית שהם הכינו לא הסתיימה, זה הפסיק באמצע, אפי' לפני האמצע, הם לא סיימו שום דבר לגבי לגמור את הטיפולים של הכימותרפיים וכל התרפיה של הסוף וב"ה אחרי שבועיים, שבועיים וחצי פתאום בשלוש פעמים שמוציאים שש ליטר ביום הבטן לא גודלת יותר, הכבד התחיל לעבוד, עשו לו וולסקן זו איזו שהיא בדיקת עצמות קסקן והוא נקי מהסרטן, לא מצאו שום דבר בעצמות, לא מצאו שום דבר בזה, פתאום התחילו לראות אותי שאני קורן וצוחק ומחייך לכולם והרופאים לא הבינו מה קורה, הם נכנסו לחדר, הם ראו את יואב יושב ומשחק פתאום אוכל פיצה פתאום אחרי חודשיים וחצי שהוא לא אוכל כלום והוא מקיא את הכל, הוא אוכל פיצה והוא רוצה פיצה והוא רוצה זה והוא רוצה זה אז הם הבינו כאילו שהוא מרגיש כבר הרבה יותר טוב. הרופא המנתח שלו, הוא בא והוא מסתכל עליו והוא אומר אני ידעתי שזה לא כל התרופות האלה, זה ה' והוא איטלקי והוא לא יהודי והוא כל הזמן הוא משתמש במילה ה', הוא ידע שזה שזה מעשה ה', זה נס, זה לא דרך הטבע. לאחר 30 יום השתחרר אליה יואב משתחרר לביתו בריא ושלם מעמד הכנסת ספר תורה תורת ה' תמימה משיבת נפש, פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצות ה' ברה מאירת עינים אליה: תודה לך ה' על כך שנתת לנו להיות פה, תודה לכל הרבנים, אני נס של ה'. אליה יואב שר: הקב"ה אנחנו אוהבים אותך הרב בהרצאה: אז הקב"ה רחמן

תמיהותיו הקשות של האב מהפיגוע

מקטע 10 : (03:31)

הרב בהרצאה: אז הקב"ה רחמן האב: איך שב"א קם בבוקר, לקום למיטות ריקות הרב: אסביר. אם חשבת שהחיים ניתנו בשביל להשאר פה, טעית, החיים ניתנו בהשאלה והילדים הם פקדון. שמו אצלך פקדון והחליטו לקחת את הפקדון. אם אני משאיל לך ספר ואומר לך בבקשה, אתה רוצה לעיין תעיין ואני בא אחרי שבוע ואומר תחזיר לי, מה אתה כועס? מה אתה כועס? אחרי שבוע אני רוצה את הספר שלי, הספר שלי, תן לי אחרי שבוע, אני בא אחרי שנה, אומר לך תחזיר, אתה אומר מה זה כ"כ מהר? מה זה כ"כ מהר? זה שלי - תחזיר האב: אני מדבר איתך על ילד בגיל 11 הרב: שמעתי האב: אז אתה מדבר איתי על דבר ששבוע, שבועיים הרב: שמעתי, האב: על מה בכלל הרב: שמעתי. ילד שמת בעריסה בגיל שלושה חודשים זה יותר טוב? האב: אני מדבר איתך על ילד בגיל 11, אני רוצה הרב: אני מדבר איתך על ילד בן 3 חודשים האב: שום דבר לא טוב הרב: אבל הוא עוד לא טעם כלום, וילד שגמר את הצבא, ועכשיו רצה לחיות אחרי שלוש שנים ומת, הקצין שמת היום, שנרצח, זה כן טוב? כל מי שמת זה טוב? תאונת דרכים זה בסדר? האב: שום דבר לא טוב הרב: רק פיגוע זה גרוע האב: שום דבר לא בסדר הרב: אז מה אתה רוצה האב: אתה בא אלי, אתה בא אלי בטענה כאילו רק פיגוע זה לא בסדר הרב: הפוך, פיגוע זה היותר בסדר משום שזה הרוג מלכות האב: בסדר, אני מסכים איתך אבל מה לגבינו, לגבי עכשיו הרב: מה אתה לא שומע? אני מסביר לך, חצי שעה אני כבר מסביר לך לאט לאט שאם חשבת שאתה צדיק כי אתה קורא תהילים וחומש וחוק לישראל בבוקר והולך למקוה, טעית, אתה לא צדיק, כי ר' עקיבא היה יותר ממך, ואיוב העיד עליו הקב"ה ור' יוחנן ודאי, וכל מי שהזכרתי ודאי יותר ממך, יותר ממני ויותר ממך ויותר מכל עמ"י, וחשבון שמים גלוי לפניו, רק מה? הקב"ה יודע את החשבון של כל אחד, יש חשבונות מגלגולים קודמים ואתה מה כי תלין? היה יכול להיות גם יותר גרוע, אתה יודע? האב: חבל שלא היה יותר גרוע הרב: אתה רואה? האב: חבל שלא היה לוקח אותי גם הרב: מתוק, זה דיבורים האב: זה דיבורים? הרב: כן, זה דיבורים האב: זה דיבורים הרב: אתה יודע למה זה דיבורים? האב: אני הייתי בפיגוע, אז מה אתה מדבר הרב: שמעתי, אתה יודע למה זה דיבורים? האב: למה זה דיבורים הרב: אני אגיד לך למה זה דיבורים. פעם הייתי בבית הסוהר ונתתי הרצאה. התחלתי לדבר שמה, עמד אשכנזי ואמר לי בא הנה, בא הנה, זה אתה יכול לספר פה לספרדים, לא לי, אמרתי לו למה? אתה היית בשואה? אז הוא אמר כן, אני הייתי בשואה, אתה אל תספר לי, אתה אל תספר לי, אל תספר לי, אמרתי לו יפה היית בשואה, נו ומה קרה? הוא אומר, הוא אומר בשואה אני ראיתי כל המשפחה נהרגה, נרצחה עשו בהם זה, בבבב, אמרתי לו בסדר, בסדר, אני לא נכנס לזה, אני יודע מה כואב לך, אני מבין את הכאב שלך, אני לא יכול לעזור לך, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה, אם היית במכונית והיתה תאונת דרכים והיתה תאונת דרכים, והייתם ששה בתוך הרכב, חמשה נהרגו, אתה ניצלת, אתה מודה לה' או לא? אם אתה לא מודה לה' ואתה כועס ואתה אומר חבל שגם אני לא הלכתי, מה מונע אותך מללכת עכשיו, למה אתה ממשיך? מה מונע אותך מללכת?

צידוק הדין

מקטע 11 : (06:31)

האב: מה מונע אותי? הרב: כן האב: מה מונע אותי? הרב: כן, תענה אחד מהקהל: מה, אתה אומר לו להתאבד? הרב: לא, אני שואל מה מונע האב: מה מונע מלהתאבד? אין לי את האומץ להתאבד אבל אני הייתי הרב: לא צריך להתאבד האב: מה זה לא צריך להתאבד? הרב: לא צריך להתאבד האב: למה לא צריך להתאבד? הרב: כי יש לך עוד ילדים האב: יש לי עוד ילדים אבל מה שהלך הרב: ואתה דואג לילדים האב: אני מדבר על מה שהלך, על זה אני מדבר הרב: אמרתי, מה שהלך האב: מה הרב: גם אבא הולך, גם אמא הולכת האב: אבל אבא ילד, ילד שיקבור, ילד שיקבור הרב: אתה הראשון? אתה הראשון האב: אבא, אני מדבר על החיים שלי, לא מדבר על הרב: שמעתי, אז כואב לך האב: אני מדבר עלי הרב: שמעתי האב: אל תעשה לי ברבים, אני מדבר איתך פנים מול פנים, תענה לי, לא ברבים הרב: כואב לך? האב: מה זה כואב הרב: שמעתי, כואב לך? האב: אתה לא, אף אחד לא יודע מה זה העוצמה להתהפך עם זה על מה כואב, בטח שכואב הרב: כל אחד שקובר ילד כואב לו, לא רק אתה, אתה לא האבא היחידי בעולם שקבר ילד, כל אחד כואב לו, אח שלי קבר ילדה בת שלושה חודשים במיתת עריסה, לא כואב לו? רק אתה? האב: אני מדבר איתך על פיגוע, אני מדבר איתך על פיגוע הרב: שמעתי, פיגוע, מה יש בפיגוע? האב: מה יש פיגוע? הרב: מה יש פיגוע? מה שונה מתאונת דרכים? האב: מה, בטח שונה, לראות אנשים עפים, להסתובב, לראות יד או רגל הרב: ואדם שמחצה אותו רכבת יותר טוב? האב: אבל אני מדבר איתך עלי, לא מדבר על רכבת הרב: עליך או לא עליך, אבל למה הוא, הוא לא יכול להגיד שכואב לו מרכבת? האב: על רכבת, על זה שלראות את הילד שלך ואת הילדים שלך מתים מול העינים שלך הרב: מה אתה לא שומע, אתה חוזר ואני חוזר עוד פעם, גם אחרים איבדו ילדים בצורות במיתות משונות, ילד שטבע באמבטיה יותר טוב שרואים אותו שמה? אתה קובע איזה מיתה יותר טובה או לא? האב: אני לא קובע כלום הרב: אז כואב לך, אנחנו מבינים את הכאב, אבל יש לך טענה האב: אז מה, איך אתה יכול להתקרב, איך אתה יכול להתקרב לבורא עולם אחרי דבר כזה הרב: יש לך טענה על הקב"ה האב: אני אין לי טענה הרב: יש לך האב: אני אומר, אני בן אדם מאמין, עדין מניח תפילין, עדין הולך לבית כנסת, אבל אני אומר דבר אחר, איך אפשר להמשיך אחרי מקרה כזה הרב: הנה, קודם כל אתה ממשיך, דבר שני האב: אני ממשיך כי למה אני ממשיך? הרב: למה אתה ממשיך? האב: כי אין לך אופציה אחרת, איזה אופציה? הרב: יש לך אופציה אחרת האב: איזה אופציה? איזה אופציה? הרב: למה, למה אין לך אופציה? האב: איזה אופציה? הרב: איזה אופציה? האב: להתאבד? הרב: לא, אתה יכול להגיד להקב"ה קח אותי, לא? האב: קח אותי, הנה ליד כולם, מה אתה מדבר, איזה שטויות הרב: קח אותי, זה רציני, זה? האב: עזוב אותך, בן אדם שהיה בפיגוע הרב: אתה צריך להבין דבר אחד האב: בן אדם שהיה בפיגוע הוא לא יודע מה זה פיגוע הרב: כל מי שנמצא בבית הקברות וקובר מת יש לו טענה והחכמה היא לא לטעון טענות, לכן יש צידוק הדין, אדם אומר "ברוך דיין האמת" שדן את דינו דין אמת האב: מסכים איתך הרב: כל מידת הרחמים שלך היא בגלל שהקב"ה נתן לך בכלל מידת רחמים. יש הורים שרוצחים את ילדיהם, לך הוא נתן מידת רחמים, קצת רחמים, ואם הוא נתן לך קצת רחמים יש לו יותר רחמים ממך ואתה לא רחמן יותר ממנו, ואם הוא לקח אותם לטובתם ולא אתה תגיד את החשבון. האב: אנחנו לא מדברים עליך, אתה מדבר עוד פעם, אנחנו חוזרים אותו מילים שאנחנו מדברים הרב: הגמ' מספרת על אשה שקברה בן ולא רצתה להתנחם, אתה יודע? לא רצתה להתנחם, אמרו לה חכמים אסור לבכות יותר משלשה ימים, הבוכה יותר משלשה ימים כאילו אומר שדיניו של הקב"ה אינם רחמים, לא שמעה, מת לה עוד אחד, באו חכמים לנחם, לא שמעה, עוד אחד, שבעה קברה ובסוף מתה גם היא. אחת מהקהל: מה קורה אם אדם לא מצליח להתגבר על עצמו? הרב: אין דבר כזה, אדם צריך לדעת להתגבר, החיים שלנו בהשאלה, קיבלנו אותם במתנה וביום פקודה אנחנו צריכים לעזוב, יום המות זה מיום הולדו, צריך לעזוב האב: תגיד לי מה אני נראה לך שאהיד? הרב: לא, לא צריך להיות שאהיד האב: אז איך אני אומר לך קשה, אתה לא מתאר לך הרב: אמרתי לך שלא קשה? האב: בסדר, אבל אתה רוצה הרב: חלקתי על הכאב שלך? האב: לא, לא חלקת הרב: ביקשת הסבר, השקעתי בך חצי שעה להסביר אתה חוזר על אותו כאב, ברור לי שיש לך כאב, ויכול להיות שגם לא יעזוב אותך לאורך זמן האב: בחיים לא הרב: אבל אתה מנסה להבין את מעשיו של הקב"ה, שאלת איך אני יכול להתקרב אליו אם הוא עשה לי ככה? אמרתי לך יותר מזה שגדולים ממך, אם טענת אני הייתי כזה ושמרתי כזה, איך הוא עשה לי את זה? גדולים ממך עברו דברים קשים יותר וקיבלו עליהם את הדין, למה? משום שהקב"ה יש לו חשבון ידוע לפניו והוא יודע כל נשמה ונשמה מה הגלגול שלה, מה התיקון שלה ומה היא צריכה לעשות, וכל בן אדם צריך לקחת בחשבון שכל ילד שהוא יביא לעולם יום אחד יפטר, אף אחד לא נשאר פה, אף אחד, מתי יפטר? איך יפטר? עת ללדת ועת למות, הקב"ה קבע. הבאת ילדים, דע, או שתקבור אותם או שיקברו אותך, אבל כולכם תהיו קבורים כי כך דרך העולם, הבנת? ואתה צריך להבין זה כואב, נכון, לכן אמרו חכמים שלשה ימים לבכי, שבעה להספד, שלושים לתספורת, צריך לדעת, זה דרכו של עולם, סוף בהמה לשחיטה, סוף אדם למיתה, ככה העולם נברא ומי שמאמין בחי העולמים ויודע שיש המשך והשארות לנפש ויש שכר ועונש, לא מדבר כמוך, כי יודע שאבא לקח את הילדים אליו יותר קרוב והוא טוב ממך באלפי מונים, זה אתה צריך להבין, אבא שבשמים יותר טוב ממך באלפי מונים, והנשמות מגיעות אליו כי הם הילדים שלו כמו שאתה הילד שלו וכמו שאבא שלך הילד שלו, כולכם הילדים שלו וסופינו כולנו להגיע אליו מי יותר קרוב ומי יותר רחוק ואלה שאתה מציין זכו, זכו שהם הרוגי מלכות במקום הכי גבוה, ועוד לא טוב לך בגלל שלך כואב פה

לנצל כל יום

מקטע 12 : (01:07)

האב: לא, לא כואב הרב: כן, כך אמרת, אז תבין, אין מה לעשות, כולנו נלך, החכם מצטייד שכשהוא יעזוב את העולם הוא יגיע עם הצידה מרובה, זה מה שצריך לעשות בן אדם, אבל ללכת תדע לך כל יום שקיבלת מתנה נצל אותו, לכן אומרים בבוקר מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי, מודה אני שהחזרת בכלל, יכול לא להחזיר, יש אנשים לא קמים בבוקר, אבל הוא החזיר, הוא נתן לך את זה בשביל לעשות מצוות, יש אנשים שלוקחים את זה וממשיכים לעשות עוד יום עבירות עם הטובה שהוא החזיר להם את הנשמה, ועוד פעם - עוד פעם שהחזיר להם את הנשמה עושים עוד פעם עבירות, ויש כאלה אפילו מורדים בו ויש משמיצים אותו ויש טוענים עליו, ועוד יום הוא נותן צ'אנס ועוד יום הוא נותן, עד שיום אחד הוא מחליט לקחת, מה לעשות? זה דרכו של עולם, צריך לדעת ולהיות מוכנים.

ומה אומרת הסבתא של הילדים (ראיון)

מקטע 13 : (08:22)

בסרט: ומה אומרת הסבתא של הילדים? סבתא חנה שאיבדה את שמונת יקיריה עד אתמול היה הקיר בחדר השינה של חנה מלא בתמונות של נכדים ובהם אוריה ולידור ושאולי, תמונה של לירן בפורים מחופשת לילדת תות ושל שירז שהיתה שלגיה, לסבתא באהבה, נכתב עליהם. הסבתא: הוא עלה לשמים, הבן שלי, שני בנות, שני בנות שלו ואשתו עברו לבני ברק, ואני אומרת לילדים שלי מה עם הנכדים? הם לא אומרים לי, הם יודעים שהם מתו אבל הם לא אומרים לי ואני מבקשת את הקב"ה אבא, תרחם עלינו תחזיר אותנו. קריינית: צצה מקבר אחד לאחר, הלכה סבתא חנה לקבור את מתיה לפני ששוקעת השמש, בתחילה קברי הנכדים אוריה בת השנה וחצי ואחיה לידור בן השתים עשרה, גם את האחיות לירן בת השלוש ושירז בת השבע, הם נקברו זה לצד זה. אח"כ ביקרה גם את הנכד שאולי בן החמש עשרה. מהקברים של חמשת הנכדים המשיכה סבתא חנה אל קבר בנה וכלתה שלומי וגפני, ההורים של לירן ושירז. סבתא חנה גידלה משפחה חמה וגדולה ועכשיו נותרה עם שבעה קברים לפקוד ועם כאב שאין לו סוף. הסבתא: שאלו-הים לא יפיל אותי, מבקשת מהקב"ה יחזק את הילדים שלי ואני אהיה בריאה עד מאה ועשרים ככה, בדרך הזו מראיין: אז חשבנו שנעבור למישהו ששילם את הקרבן הכי גדול, הכי חזק, שמונה ילדים איבדת הסבתא: ששה נכדים, הבן שלי וכלתי מראיין: שמונה הסבתא: כן מראיין: ואחד פצוע הסבתא: כן מראיין: הפיגוע עצמו היה לפני שלוש שנים הסבתא: כן מראיין: בשבת הסבתא: במוצאי שבת היה אחרי בר מצוה, אנחנו חוזרים הביתה, הילדים שלי מחכים למטה שנעשה הבדלה, אז אמרתי אנחנו עלינו לעשות הבדלה, אחרי כמה רגעים התפוצץ (המחבל), החיים של כולם היו למטה מראיין: את היית שם? הסבתא: הייתי למטה, אמרנו נעלה נוריד את הבגדים, אח"כ נרד נעשה הבדלה, בסוף לא, עלינו למעלה כבר שמענו כל התפוצצו כל הזה, הבן שלי עזרא אומר אמא אל תרדי, אמא אל תרדי, כולם התנפלו עלינו שלא לרדת מראיין: מה הדבר הראשון שסבתא עושה ברגעים כאלה? הסבתא: מה אני יעשה? בכיתי, ביקשתי מהקב"ה שיתן לי רחמנות קצת, לסבול קצת, לא יכולתי כבר מראיין: מתי ידעת בעצם את גודל האסון? הסבתא: אסון? אסון ידעתי בהתחלה אדוני, אני ידעתי עזרא הבן שלי עולה אומר לי אמא, אמא כולם "רחו", הלכו הלכו, אני אומרת לבנות שלי, אומרות לי לא, הלכו בבית חולים הלכו לעשות לנו טיפול וזה, הוא מרגיע אותי, הבנות והוא אומר לי אמא, הלכו כולם. אח"כ הביאו אותנו בשלוש הביאו אותנו בשלוש בלילה עד הבית, כל הבנים שלי באו ונכדים כולם, והלכנו להלויה... אלוקים ישמור, עזוב אותי, אני לא רוצה דברים כאלו מראיין: קשה לך להזכר הסבתא: מאד, משהו, מה שעבר הקב"ה יודע, אף אחד לא יודע, רק הוא, אם הוא לא היה עוזר לי הייתי אני מתמוטטת יותר גרוע, הולכת כבר גמרנו, או בית משוגעים או לא יודעת מה, הולכת אליהם מראיין: אז איך בכל זאת התחזקת? הסבתא: הקב"ה כאילו נתן לי כוחות, כל יום ויום אחרי שבעה, כל יום ויום היו באים אנשים הרבה, היה אצלנו שבעה, היה אצלנו כנס, כנס מראיין: כנס, כן סבתא: בכל יום ויום באים רבנים אלינו, ואני הייתי צועקת הקב"ה תחזיר אותם בתשובה, הקב"ה שילכו לטהרת משפחה, הקב"ה תן לי שאני יקחו אותי לבית ספר, שאני אגיד להם שיגידו "שמע ישראל", לא לקחו אותי מראיין: למה, מה הרגשת? למה את צריכה לעשות את זה? הסבתא: ככה היה לי הרגשה מראיין: שבזה יהיה תיקון? הסבתא: ככה אמרתי, ילדים קטנים אומרים "שמע ישראל" מתקבל הכל מראיין: את עצמך התחזקת? הסבתא: אני ברוך ה', הלואי יהיו הילדים שלי רבע ממני מראיין: שלוש שנים הסבתא: שלוש שנים עוד חודש מראיין: זה עושה את הכאב יותר גדול או שזה עושה, זה משכיח? הסבתא: בטח יותר כואב, אבל אני לא, לא כועסת, לא מתרגזת, אומרת הכל משמים, מה אנחנו יכולים לעשות, הקב"ה ככה רצה, זה בידי? לא, בידו! זה אמרתי להם. מתי שיש לי ככה לא טוב בלב, אז אני מבקשת את הקב"ה והוא עוזר לי, כאילו מרגיע אותי. מראיין: הלכת לנחם מישהו מנפגעי הטרור האחרים? אמרתם להם? הסבתא: הלכתי, בכיתי, ביקשתי מהם שיחזרו בתשובה, אני סבלתי מאד, אדוני, בבית, אני מאד סבלתי, הייתי כמה שנים סובלת, שלא היו שומרים שבת הייתי מתרגזת בוכה אבל לא עזר לי כלום! סתם אכלתי את עצמי מראיין: והיום יותר קל לך עם זה? הסבתא: היום ברוך ה' יותר טוב לי, אני רואה הכל, כל הבנות, כל כל הבנים הולכים כמו בן אדם לבושים וזה, זה תענוג לראות דבר כזה, בשביל זה אני אומרת לבת שלי אני לא רוצה לצאת מפה, אני רוצה להיות פה, עינים סגורות להקב"ה ולפה, זהו, אני רואה הכל טוב ויפה. מראיין: מבחינת האמונה שלך במקום כזה כאשר את עברת לסביבה של שומרי תורה ומצוות, זה יותר מאשר הסבתא: יותר טוב לי, כן מראיין: מאשר בבית, מאשר הסבתא: בבית הייתי שותה כדורים להרגעה, פה באתי לא שותה כדורים להרגעה מראיין: הערבים נהיו שקטים עכשיו אומרים הסבתא: כן, נהיו שקטים, הם לא, אנחנו הכל מאצלנו, אצלנו, למה אנחנו שונאים אחד את השני, לא אוהבים אחד את השני, לא שומרים שבת, לא טהרת משפחה, כלום מראיין: אז כל השיחות האלה שאומרים שלום וכל הדברים האלה הסבתא: הכל כרטה מרטה, הכל כרטה, רק אנחנו, רק אנחנו אבל הממשלה לא יודעים, טפשים, הם לא יודעים, הם לא יודעים, את הדת שונאים את הדת, אדוני, לא רוצים שאנחנו נהיה מאה אחוז מראיין: וזה מה שגורם לדעתך את כל הפיגועים וזה הסבתא: בטח גורם, אז מה, מה איפה קורה רק דברים כאלה מראיין: את יודעת שהחתן שלך שאל בכנס הסבתא: שמעון מראיין: שמעון, הוא שאל את הרב אמנון יצחק תגיד לי דברים איך אני אתחזק הסבתא: כן, הוא שאל אותו מראיין: אז בואי תגידי את, תגידי לו איך הוא יתחק הסבתא: שמעון התחזק, שמעון החתן שלי, נהרגו לו בת וילד, ילד בן שתים עשרה וילדה בת שנה ומשהו, הם התחזקו, אחרי תשעה חודשים הביאה את הילד, הבת שלי שנהרגו לה שנים, כל יום באים אומרים לי בתי תחזרו בתשובה, תראי, הקב"ה אחרי שנה הביא לך ילדה וילד אחרי שנתיים, מה שהלכו לך, החזיר לה הקב"ה, זה פלא, פלא פלא, נכון או לא? תגיד את האמת! נכון זה פלא? איך איך אני לא יודעת מה, זה אני אומרת, צריך להיות יותר חזקים, אבל בעזרת ה' יהיו. מראיין: אשה עם אמונה את הסבתא: אם לא היה נותן לי אמונה הייתי הולכת עד עכשיו, שאלוקים יתן להם בריאות ויחזרו בתשובה כל עם ישראל שיהיה להם טוב, הם יחזרו אנחנו נהיה בסדר, אם לא נסבול, נסבול באמת שנסבול.

למה צריך לעבוד את ד' 

מקטע 14 : (05:25)

הרב: כן, עוד שאלה שאלה: אם הקב"ה אומר שאנחנו הבנים שלו, אז למה ואנחנו צריכים כביכול לעבוד אותו, אז למה כאילו באמת אנחנו עבדים שלו, למה צריכים לעבוד? אם אנחנו הבנים שלו אז שיתן לנו לחיות כמו שאנחנו רוצים, שיתן לנו ליהנות מהחיים, בשביל מה כביכול, בשביל מה אנחנו צריכים לחזור בתשובה, לקיים תורה ומצוות ואת כל שאר הדברים האלה? הרב: הבנתי. יש פה הורים לילדים שמגדלים אותם אז הם אומרים להם מגיל שהם בעלי שכל שיעשו מה שהם רוצים? ילד אומר אני רוצה אבא, לך תקנה לי גראס, לא, יש ילד, לא כולם, יש ילד שאומר אבא אני רוצה תקנה לי גראס אחת מהקהל: לא, הוא לא התכוון לדברים כאלה הרב: אני מתכוון, רק רגע, אני מתכוון, רגע רגע, אבל אני אמרתי מה שאני, ויש אחד אומר אבא אני רוצה לשחק כדורגל עד שעה תשע בערב, ויש אחד אומר אבא אני לא רוצה להכין שיעורים, לא רוצה להכין שיעורים, עזוב, אני מבין את זה זוכר בע"פ, עזוב, למבחן אני אצליח, לא שיעורים, לא רוצה שיעורים ולאכול - אני לא רוצה על השולחן, אני רוצה לאכול במיטה, ולנקות את הבית אחרי שאני - מה פתאום, אני אלכלך למה אתה אומר לי מה לעשות, למה אתה אומר לנקות? אמא שתנקה, אני אלכלך, וכל אחד יגיד מה שהוא רוצה ואחד הילדים יגיד אני אעשה כך והבת תעשה כך וההוא יעשה כך, מה זה ג'ונגל? יש איזה בית שנותן לילדים להיות מופקרים עד כדי כך שכל אחד יעשה? אז בשביל מה יש הורים? אלא מה, האבא אומר תרים בבקשה את הצלחת מהשולחן, והאמא אומרת: לכלכת שם, תנקה, ושוב פעם האמא אומרת תלך לישון, וזה אומר תכין שיעורים, מה אני עבד שלכם? כל היום הוראות? תעשה, זה, תקום, תרד, תשב, מה זה עבדים פה? תן לחיות? בשביל מה הבאת לי חיים? אתה רוצה אני אתאבד? זה לא עבדים, מושג עבדים אצלנו בתורה זה מושג של עובד, גם מי שעובד היום אצל בוס, תרצה תקרא לו עבד, תרצה תקרא לו עובד, אבל זה אותו דבר, אתה צריך להשמע למעביד שלך, הוא המעביד ואתה עובד אצלו, במקום אחד יגידו זה עבד, במקום אחר יגידו עובד, אבל זה העבודה שלך, אתה צריך לעשות איזה עבודה כלשהיא. אבא שבשמים ביקש מאיתנו להיות בבחינת עבדים "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם", אבל מה הפירוש? היינו עבדים לפרעה במצרים, עבדים לחומר, משועבדים בחומר ובלבנים, לעשות עבודה קשה זה מה שהיינו, אומר הקב"ה אני אשחרר אותכם מעבדות פיזית ואני אכניס אתכם לעבודה רוחנית, אני אתן לכם תורה ומצוות והיום אתם תהיו עבדים שלי, מה זה עבדים? קודם הייתם עבדים לבשר ודם, היום אתם תהיו עבדים להקב"ה, קודם עבדים לעבד, והיום עבדים למלך, אבל מהי סוג העבודה? עבודה רוחנית, מה פרוש? תעשו מצוות, לא אמרתי לכם תלכו תעבדו בפלחה, תעשו ככה, תרימו אבנים, תעשו... שום דבר, תקיימו מצוות, הוראות, תורה זה מלשון הוראה, היא תורה לכם את הדרך מה לעשות בחיים, אחרי 120 שנה אני אשלם לכם שכרכם מושלם, ונאמן בעל הבית לשלם שכר הרבה. אז זה לא מילת גנאי עבדים, זה שבח, כי עבד של מלך כמלך. לדוג', אני, כשקראתי את המדרש שאומר על הפסוק הזה כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם, ראיתי כתוב במדרש מה עדיף? עבד לעבד או עבד למלך? המדרש אומר עבד למלך, שעבד למלך כמלך, מה שיש למלך יש לעבדו, אבל עבד של מלך מה שיש למלך יש לעבדו, אמרתי אני רוצה להיות עבד למלך, לא רוצה להיות עבד לעבד, לא רוצה להיות עבד של בשר ודם, לא רוצה, אמרתי להקב"ה רבונו של עולם, מהיום אני מודיע לך שאני רוצה להיות עבד שלך, תפטור אותי מכל עבדות לבשר ודם ותן לי להיות העבד שלך ואני אעשה כל מה שאתה רוצה, זה המדרגה הכי גבוהה, להיות עבד ה' זה המדרגה הכי גבוהה, וכל האנשים פה עבדים של בשר ודם, מתחנפים להם, עושים להם חשבון, נותנים להם, מפייסים אותם, עושים כל מיני עבדויות כאלה, כל מיני שליחויות כאלה לרצות אותם, למצוא חן בעיניהם, שאם הוא ירצה אח"כ אז הוא יתן לו בזה וככה וככה וככה, זה עבדות שאתה תלוי באחרים ויודע שלא תסתדר לבד וכל הזמן אתה משמן את האנשים ואתה דואג לזה שאתה יום אחד אם תצטרך, זה עבדות, זה תלות, אבל עבד של מלך משוחרר לחלוטין כי המלך עומד מאחוריו ואין לו ממה לחשוש.

לכל פגוע יש כתובת

מקטע 15 : (01:31)

שאלה: כבוד הרב הרב: רגע, לשאלה שלו שהוא שאל מי שלח את המפגע, את הרוצח, את המחבל? אף אחד לא שלח אותו, הוא שלח את עצמו, הוא כפרה על כל עמ"י אבל אני לא יודע אם זה יועיל כמה הוא שווה, בכל אופן הקב"ה לא מנע ממנו, לא שהוא שלח השואל: הוא יכל למנוע ממנו? הרב: בטח שהוא יכל השואל: למה הוא לא מנע? הרב: כי הקב"ה לא רוצה למנוע, יש לו חשבון, עוד פעם. להקב"ה יש חשבון למה פלוני צריך להפגע בזמן מסוים מסיבה מסוימת, יש לו חשבון להקב"ה אחד מהקהל: זה כמו שהידים, זה בדיוק אותו דבר הרב: עוד פעם. יש לו חשבונות, דוג', אתה יודע שיצאו כמה מפגעים ולא הגיעו? למה לא הגיעו? אז הוא יכול למנוע השואל: מקרה, מקרה הרב: מקרה, נכון, מקרה אחד המחבל התפוצץ בעצמו בהכנת המטען במעבדה, מקרה אחר השב"כ אמר מתי הוא יגיע ותפסו אותו, מקרה אחר הוא התפוצץ ולא פגע, מקרה אחר הוא התפוצץ וכן פגע, למה זה? כי יש חשבון שמים, כתוב מגלגלין חובה ע"י חייב, יש חייב אבל על ידו מתגלגלת החובה, פרושו שהקב"ה פעמים מתערב פעמים לא. ז"א יש בחירה לאדם אם לעשות טוב או לעשות רע, יש לכל אדם,

שלא לסמוך על הנס 

מקטע 16 : (03:05)

לכן התורה מזהירה אותנו הרחק משכן רע, מה זה הרחק משכן רע? אם הקב"ה לא רוצה שהוא יזיק לאדם, אז מה אכפת לי אם הוא רע? שיהיה רע ורשע, לא מתרחק, למה אני אתרחק, הרי הקב"ה יכול למנוע אותו, הקב"ה אומר לא, יש דברים המזיקים ואני מצווה אותך להתרחק מהם, כגון שכן רע, סולם רעוע, גג בלי מעקה, אני מבקש ממך ונשמרתם מאד לנפשותיכם, אני לא רוצה שהעולם יתנהג בנס, שאחד יבוא להרוג מישהו ותמיד כשהוא יירה אז זה לא יפגע או שלא יהיה כדור או שיהיה עקר או אני לא יודע מה, לא, העולם מתנהג באופן טבעי שיש אדם שיכול לפגוע ויש אדם שיכול להפגע. במקרים מסוימים הקב"ה אומר אני לא אתן שהבחירה של הרשע תתקיים במי שאני לא רוצה, פעמים, זה נקרא נס. יש נס גלוי ויש נס שאינו גלוי, נס גלוי שראו שפלוני רצה לפגוע ולא פגע, עמד מול הראש שלו ולא פגע ועוד פעם ניסה ולא פגע, אז אומרים נס גלוי, זה ניצל, זה ניצל נס גלוי, יש מקרה שהוא רצה המפגע להגיע ובאמת אם הוא היה מגיע הוא היה פוגע בפלוני וה' הרחיק אותו לא משנה מאיזה סיבה והפלוני אפי' לא יודע שהוא ניצל בנס, הוא אפילו לא יודע את הדבר הזה, גם זה נס. אבל על ניסים הקב"ה לוקח פרעון, אמר יעקב אבינו "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת", ז"א אני מתקטן ע"י החסדים שאתה עושה לי, אם אתה עושה לי נס לוקחים את זה מקופת הזכויות שלי והזכויות מתמעטות אז לכן כת' בחז"ל לא לסמוך על הנס, למה? לא בכל עת מתרחש ניסא, לא בכל זמן הקב"ה גורם שנס יקרה, יש חשבון מתי יקרה ויש חשבון מתי לא, אנחנו לא יודעים לכן לא יכולים לסמוך, ואם יעקב אבינו לא רצה לסמוך על הנס אז כל שכן אנחנו, כי יעקב אבינו אמר "שמא יגרום החטא"? הקב"ה הבטיח לו "ושמרתיך בכל אשר תלך", אני מבטיח לך, אני הבורא עולם אני מבטיח לך אני אשמור אותך בכל מקום שתלך, ויעקב אבינו פחד מן החטא, הוא פחד שמא החטא יגרום, אולי הוא יעשה איזה חטא בשגגה והחטא הזה יפקיע את הזכות של השמירה וההבטחה? אז אין בטחון לאדם בעולם ולא יסמוך על ניסים, זהו. עכשיו תבין, במקרה הספציפי הזה הקב"ה החליט שהוא יסתיים כך, במקרה אחר הוא הסתיים עם 22 הרוגים, במקרה אחר כך וכך, החשבון הוא של שמים, אם חושבים שהדברים קורים סתם - לא,

יד המקרה?? גורל? 

מקטע 17 : (02:57)

החשבון הוא של שמים, אם חושבים שהדברים קורים סתם - לא, מטוס שמתרסק הקב"ה דואג שכל אלה שהיו צריכים למות באים לאכסניה אחת לתוך מטוס והמטוס מתרסק, זה לא מקרה, אומר הוא היה במטוס, הוא לא היה במטוס, אין דבר כזה מקרה, אין. כתוב שהקב"ה אינה לידו, אומר רש"י על המקום, יש אדם שהרג ב"א במזיד, הרג אותו, רוצח דינו מיתה, אבל לא היו עדים, לא היו עדים א"א להוציא אותו להורג, עפ"י סנהדרין אין, אין עדים, א"א להוציא להורג, צריך עדים, לא היו עדים, אבל מה דינו? רוצח, מה דינו? מיתה, אבל א"א לעשות בית דין של מטה שום דבר נגדו. יש אחד הרג בשגגה, הרג בשגגה בטעות, הכה בגרזן, הגרזן עף, פגע בראש של מישהו, הבן אדם מת, אבל לא היו עדים שראו שהוא הרג בשוגג אז הוא לא חושש, הוא לא חושש. ההורג בשגגה צריך לברוח לעיר מקלט, אבל למה הוא לא בורח לעיר מקלט? כיון שאף אחד לא ראהו. מה עושה הקב"ה? מזמן את הרוצח במזיד ואת הרוצח בשגגה, מזמן את שניהם לפונדק אחד, יש סולם. הרוצח בשגגה עולה על הסולם למעלה, בא הרוצח שבמזיד ויושב בתחתית הסולם, מחליק זה שלמעלה על זה שלמטה והורג אותו, זה שהרג במזיד נהרג עכשיו שזה דינו וזה שהרג בשגגה עכשיו ראוהו בפונדק והוא בורח לעיר מקלט. אז הקב"ה מזמן לסגור את החשבון, אין דבר כזה שדבר נעשה בלא חשבון, זה צריך להבין, והצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עול. הקב"ה לא עושה עוול, לא עושה עוול, מה פרוש לא עושה עוול? גם שופט לא עושה עוול, בבית משפט כתוב שרוצח מגיע לו 25 שנה, השופט קבע 25 שנה, זה עוול? זה עוול, למה? כיון שהוא גזר גם על אשתו להיות אלמנה 25 שנה והיא לא עשתה כלום, והוא גזר על בניו שיהיו יתומים 25 שנה והם לא עשו כלום, אז איך הוא יכול לעשות בלי עוול? הוא לא יכול, בשר ודם לא יכול, אבל הקב"ה לא עושה עוול,

היש עוול בדיני שמים?

מקטע 18 : (05:55)

אז איך הוא יכול לעשות בלי עוול? הוא לא יכול, בשר ודם לא יכול, אבל הקב"ה לא עושה עוול, מה פרוש לא עושה עוול? היה אצלי עוד יהודי היום עם מחלה שנתנו לו שלושה חודשים לחיות וב"ה הצלחתי לעודד אותו ואמרתי לו תשמע, דע לך, רק הקב"ה רופא כל בשר ומפליא לעשות, לרופאים ניתנה רשות לרפא אבל הם רק שליחים, אין מי שיכול להגיד לך אתה תחיה או תמות - רק הקב"ה, ניתנה רשות לרופא לרפאות ולא ניתנה לו רשות ליאש, כך אמר הח"ח, לכן דע לך, אם תעשה את הדברים א' ב' ג' ד', בעז"ה יתברך סיכוייך יגדלו, ואם הסובבים אותך ג"כ יעשו כן אז יגדלו סיכוייך. יהודים יקרים, שתבינו איך זה פועל, אמרתי לאותו אבא שהיה היום עם הבן שלו עם העינים, הם לא הסכימו בסוף, שתבינו, הם לא הסכימו בסוף, לא הסכימו, הם קמו והלכו אמרו יחשבו יחשבו, ז"א לאור המסקנה של היום עדיף להיות חילוני עוור מאשר רואה דתי, אבל מה לעשות זה החלטה שלהם, אז הוא שאל אותי למה לילד בן שלש שמה אמרת לאבא שלו שרק שעתיים ילמד ולי אתה אומר שאני ואשתי ובנותי ובני נחזור בתשובה? אמרתי לו אני יודע מה השורש של הבעיה של הבן שלך וצריך בשביל זה זכויות גדולות לכן אני אומר לך ככה לעשות ואני אסביר לך גם למה. אמרתי לו רק הבן שלך סובל, גם אתה סובל שהבן שלך כך, גם האמא וגם האחיות, ז"א העונש לא קשור רק אליך, הוא קשור גם אליהם, גם אליכם. עכשיו מה קורה? הקב"ה נפסק בבית דינו שפלוני חייב, חייב מיתה, האם גזר הדין מתבצע מידית? לא, מה קורה כרגע? כרגע בשביל שלא יהיה עוול הקב"ה מסתכל בכל הסובבים את האדם שצריך למות. אבא, אמא, אחים, אחיות, משפחה, דודים, חברים, קרובים, מכרים, שכנים, כל מי שמסביבו שהוא קשור אליו, היות ואם הוא ימות יהיה צער לאותם אנשים, הקב"ה מודד האם כולם ראויים לרמת הצער שתהיה בגין המיתה. אם יש רק אחד אפי', אחד, נגיד סבתא צדקת שלא מגיע לה שהיא תשמע שהנכד שלה נפטר, לא מגיע לה בגלל שהזכויות שלה כ"כ גדולות, הקב"ה יעכב את מיתתו של אותו חייב עד שכולם יהיו חייבים ברמת הצער הזה, רק אז זה יצא לפועל, לכן אין עוול, והגמ' אומרת "משפחה שמת לה מת תדאג כל המשפחה, חבורה שמת לה מת תדאג כל החבורה", למה? כיון שאם היה בהם זכויות הם היו מונעים את המיתה, כיון שלא היה להם מספיק זכויות, לא יכלו, לא היה להם כח למנוע את המיתה ולכן אותו אדם נפטר. עכשיו מה עושים בשביל שאדם לא יפטר? אם אדם כבר חולה או חולה מסוכן מה עושים? ככל שמרבים את הזכויות סביבו הוא בעצמו והסובבים אותו, ממילא ככל שירבו הזכויות תמנע המיתה, מדוע? כיון שהם לא ראויים לרמת הצער שתגרם בגין מיתתו, אז כמה שהם יחשקו אותו יותר בזכויות ובגלל שהמקרה שלו גורם להם לחזור בתשובה, והוא הגורם אז מגיע לו גם, יכולים לבטל את המיתה או לדחותה. זה החשבון. לכן צריך לעולם אם יש סכנה, אם יש מחלה, אם יש משהו - לעורר את כולם לחזור בתשובה שזה העיצה היחידה והקב"ה אמר במפורש ואנחנו אומרים את זה כל יום "ויאמר אם שמוע תשמע בכל ה' אלוקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו" כל חוקיו, כל חוקיו, "כל המחלה אשר שמתי", מי שם את המחלות? אומר הקב"ה אני שם, כל המחלה אשר שמתי לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, אני הרופא שלך בא אליך לפני שתחלה ואומר לך שים לב, תשמע, תאזין, תקיים את מה שאני אמרתי, אני לא אשים עליך, לא אשים, "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי", אתה הבטחת לא יקרה לי כלום, אבל מה לעשות? לא מקיימים מה שה' אומר, ואם הסתבכת כבר במחלה? אומר הקב"ה "והסיר ה' ממך כל חולי", לא רק שהוא הסיר ממך את המחלה, גם את רושם החולי שמתלווה להחלמה, כל זה יוסר. אבל מה לעשות, אנשים רק כשמקבלים מכה מתעוררים.

האדם כורה בור לעצמו

מקטע 19 : (03:43)

עכשיו אני שואל אתכם שאלה. יהודים יקרים, למה לחכות למחלות, לצרות, ואני מדבר במישור האישי ובמישור הכללי של האומה כולה, למה לחכות למכות אם אפשר להתעורר לפני המכות, לחסוך אותם? למה? יש בן אדם שמגיע לבית חולים בסוף אומרים לו בשביל לעבור את הניתוח תצטרך חמישים אלף דולר ואם תעשה אז יש סיכוי שתבריא, ואז בסוף עושים לו ניתוח והוא הבריא, אז איך הוא מאושר, איך הוא מודה לה', איך הוא מודה לה'. כמה זה עלה לו? חמישים אלף דולר, בשביל מה? להיות בריא, בשביל להיות בריא. אם היה נותן צדקה לפני כן לא היה צריך את זה בכלל, למה? כתוב בית שלא פתוח לצדקה, פתוח לרפואה, זה הולך על תרופות. והקב"ה אומר אם אני שולח מישהו, שולח עני שתאכיל אותו, תשקה אותו, תדאג לו, שלחתי אליך. הזוהר הקדוש אומר שלחתי אליך דורון, מתנה, כיון שצדקה תציל ממות, במקום שיחול עליך הדין הנורא, אני אומר תפדה אותו בצדקה, תפדה אותו בצדקה, פדיון, מה עשית? דחית את זה, שלם תשלם וגם ניתוח וגם צער וגם סכנה וגם פחד, בשביל מה? תהיה בן אדם, תעשה מה שהקב"ה אומר, כל דבר בזמנו, אל תתחכם, אתה לא יכול לעקוף את הקב"ה, יום אחד אתה תגיע לגזר דינו בשביל מה? אבל בשעה שטוב אנשים רוצים להמשיך את הטוב, איזה טוב? טוב מדומה, טוב שאול, לא שלך, לא קיבלת אותו באמת, אתה בחרת בו, אבל זה לא טוב שהעניק לך ה', אתה חוטף אותו, אתה רוצה מה שלא מגיע לך. הקב"ה יום אחד יתבע, נכון הוא לא כועס מהר, הוא ממתין, יש לו סבלנות אבל הוא לא מוותר. אם אתה חוזר בתשובה אפי' שהיית רשע גמור ואפי' עשית כל עבירות שבתורה הוא מוכן לסלוח על המקום אבל תשובה גמורה. תשובה חלקית - אז עדיין יש לך חוב. לכן צריכים להבין יהודים יקרים, העולם מתגלגל בסדר כתוב, הכל כתוב, תקראו מה כתוב ואח"כ תבדקו את המציאות אם זה כך או לא, אבל לבוא בטענות לאחר מעשה כיון שאתה אשם שלא שמעת, אחד מתנפל על חברת חשמל מי צריך חשמל? לא אשתמש יותר בחשמל, למה? הוא התחשמל, אבל אמרו לך לא ללכת יחף, אמרו לך לא להכניס את האצבע לתוך השקע, אז מה אתה אמרת? לא, אבל זה מדגדג, זה מדגדג, נו, הנה זה דגדג אותך ואתה חצי פחם, מה זה מדגדג? אז על מי אתה טוען? חברת חשמל נתנה לך חשמל שיהיה אור, שיהיה פלורוסנטים, שיהיה מצלמות, שיהיה מוזיקה, שיהיה אנרגיה, דברים חיוביים, אבל היא הזהירה, היא עשתה סימן טוז... טוז.. תזהר זה גם מחשמל, אז תזהר, לא לגעת בחשמל, לא להתעסק ברחוק, עם פלסטיקים, עם פלסטיקים, לא להתעסק, עם גומי, תזהר, לא, הוא רוצה יחף ללכת לגעת בכל דבר, בסדר, תתחשמל. אין מה לעשות, יהודים יקרים, צריך לקרוא את ההוראות של היצרן, ללכת על פיהן, יש שמירה, לא - אחריות עליך.

מדוע אדם טוב צריך לקיים מצוות

מקטע 20 : (01:58)

כן. שאלה: למה בכלל כאילו בן אדם צריך לקיים תורה ומצוות אם הוא בריא ולמה לא בן אדם שעושה מעשים טובים ומי אמר כביכול שדוקא שבורא עולם שבחר בנו הוא זה שנתן לנו את המצוות, אולי דוקא שהערבים או אני לא יודע מה, מי אמר בכלל שיש, סליחה כבוד הרב, בורא לעולם כביכול שמחייב אותי לעשות את הדברים האלה? פשוט אני שואל את זה בשם הקרובים אלי, לא... הרב: שמעתי. אתה אומר אם אדם טוב אז למה הוא צריך לקיים מצוות? יש לי ידיד עכשיו חדש טרי, שאני בקשר איתו פעמיים שלוש בשבוע והוא שאל אותי עכשיו אותה שאלה השבוע ממש, הוא אמר לי אני בחור טוב, אני עושה דברים טובים, כולם מכירים אותי, למה אני צריך לעשות מצוות? למה? אני עם כל הכבוד להקב"ה אני חושב שאני מספיק בסדר. אמרתי לו תגיד לי, אם אבא שלך מבקש ממך משהו, אתה תעשה? הוא אומר ודאי, אמרתי לו ואם אבא שלך מבקש ממך משהו ועוד משהו ועוד משהו, אתה לא תעשה, הוא יפגע? הוא אומר ודאי, אמרתי לו ואתה חש לכבודו של אביך? אמר לי כן, אמרתי לו אז למה אביך שבשמים כשמבקש אתה לא חש לכבודו ואתה אומר לו טענה: תשמע, אבל אתה יודע שאני בחור טוב, אתה יודע שאני בסדר, למה אני חייב לשמוע לך? עזוב, עזוב, אני אשמע לכולם, אני אהיה טוב עם כולם, רק איתך אני לא אשמע לך. אתה תגיד ככה לאבא שלך? לאבא שלך תגיד עזוב אותי, עזוב אותי, אל תבקש ממני דברים עשה טובה, אבא אל תבקש, אני טוב עם השכנים, עם החברים, עם כולם, רק אתה אל תבקש ממני, אתה אל תבקש ממני, מה זה לא מספיק שאני טוב עם השכנים עם החברים? מה, אני חייב גם להיות טוב איתך? עזוב, אתה לא, אתה לא, ואני שואל אותך למה אתה לא, למה אתה אומר לאבא אתה לא, למה אתה לא?

אל תבקש ואל תתן

מקטע 21 : (03:01)

אחת מהקהל: זה לא אבא מציאותי הרב: זה לא אבא מציאותי, מה זה לא כרגע בעולם הזה? השואלת: זה לא משהו שאני רואה הרב: הבנתי, הבנתי, לא רואה את האבא בדיוק, הבנתי, ישות למעלה את לא רואה כרגע. אני שואל אותך שאלה, שאלה, אם היה דוד מחו"ל נותן לך מתנה, את לא מכירה אותו אבל את יודעת שיש לך איזה דוד שמה והוא נותן לך מתנה כל חודש נותן לך 5,000 דולר, לחגים הוא נותן 20,000 דולר, תקחי את הכסף או לא תקחי את הכסף? השואלת: כן הרב: בכל אופן עדיין לא תבטלי אותו מזה ותגידי תשמע, אני לא יכולה להכיר לו טובה ולעשות ופה ושם אם אני לא ראיתי אותו. נגיד אחרי חמש פעמים, עשר פעמים, עשרים פעם שהוא נותן לך אלפי אלפי אלפי השואלת: בסופו של דבר אני כן אראה אותו הרב: לא רק זה, לא, הוא אומר לא רוצה לראות אותך ואני לא רוצה שתראי אותי, אני רוצה שהאהבה תהיה סמויה אבל אני מבקש ממך כשאת מקבלת את החמשת אלפים דולר תעשי טובה, תעבירי מאה דולר למישהו, ותכנסי לאיזה בית כנסת שמה תדליקי נר נשמה לפלוני, ועוד משהו, תעשי מה שהוא אומר? השואלת: בודאי הרב: ואח"כ הוא יגיד לך בפעם הבאה תעשי טובה, בבית קברות תגידי שמה איזה פרק תהילים בשביל מישהו, תלכי תעשי? השואלת: כל הבקשות האלה זה כבר מוגזם, פעם אחת שאתה אומר אתה יודע מה, אל תתן לי אני לא אתן לך, עזוב אותי בשקט. הרב: הבנתי, אם הוא יגיד לך תלכי לבית קברות ואת תגידי מזמור, את מחזירה לו את הכסף בחזרה, נכון? השואלת: כן הרב: כן, הא? השואלת: כן הרב: כן השואלת: אל תתן לי ואל תבקש ממני, עזוב אותי בשקט הרב: שמעתי. כן למה? למה? השואלת: כי אני צריכה לעשות משהו בשביל זה, זה לא שהוא נותן לי, עושה איתי חסד ונותן לי כל חודש חמש אלף שקל, הוא מבקש משהו בתמורת זה הרב: שמעתי, את עובדת? השואלת: כן הרב: הבנתי, את עובדת. הבוס שלך מבקש ממך? השואלת: כן הרב: מבקש כל מיני דברים השואלת: נכון הרב: תגידי לו אל תבקש ואל תתן לי השואלת: אז אני לא יעבוד, אבל זה בחירה שלי הרב: הא, אז את לא תעבדי, למה הבוס כן והוא לא? השואלת: מה זאת אומרת? הרב: למה מה זאת אומרת? השואלת: אתה לא עונה לי, אתה לא עונה לי על השאלה שלי כי ברגע שהוא יבוא וידרוש יותר מידי הבוס שלי או כל אחד אחר אני אגיד לו אני לא יעבוד אצלך, אל תתן לי הרב: במסגרת, ודאי במסגרת העבודה הוא לא ביקש יותר, במסגרת העבודה. הקב"ה אומר אני נותן לך נשמה, אם אני אוציא לך אותה גם לא תוכלי להגיד אל תתן ואני לא אקח, הוא מוציא נגמר, אין אל מי לדבר, אבל הוא משאיר לך את הנשמה ואת עם הנשמה אומרת לו אל תדרוש ואני לא אבקש ואל תתן, רק תשאיר את הנשמה, תשאיר את הנשמה, אחרת איך אני אדבר איתך ואני אגיד לך אל תדרוש ואל תתן ואל תבקש, זה אל תעשה אל תקח לי את הנשמה, תן לדבר, תן לדבר, אל תקח את הנשמה, הא, את הנשמה כן, ראיה כן, שמיעה כן, בריאות כן, חיים טובים כן, נוף כן, מים, מים צלולים קרים, כן, הכל כן, אל תבקש, אל תבקש, אל תגזים, אל תגזים.

טענה: השבת טורח לנשים 

מקטע 22 : (05:43)

השואלת: תסכים איתי שלדתי יש הרבה הרבה יותר חובות והרבה יותר מטלות מאשר לב"א שלא מאמין. הרב: את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני. בא אגלה לך סוד, החובות הם לי ולך אותו דבר רק אני מקיים ואת לא, זה אחד השואלת: והוא חי, והוא חי יותר טוב ממני הרב: איך? השואלת: והבן אדם החילוני גם יותר חי יותר טוב מהדתי, מבחינת ההעלאות בחיים, מבחינת ה... הרב: חילוני חי יותר טוב מהחרדי? השואלת: כן הרב: אוי, איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת השואלת: אוקי, פה אצלך יותר טוב זה רוחני, זה משהו בנשמה הרב: לא השואלת: לחילוני זה ממש עכשיו במציאות, קרוב לו הרב: לא, גשמי, חרדי חי יותר טוב מחילוני גשמי, גשמי, את יודעת למה? השואלת: למה? הרב: אני אגיד לך למה, לנו יש כל שבוע חופש שישי שבת, שולחן ערוך, נרות אחד מהקהל: רק שבת הרב: בטח רק שבת, שישי שבת השואלת: זה רק שבת, שישי עובדים אחת מהקהל: יום שישי עד שאני מכינה עד שזה, עד שזה, הדלקת נרות אז יש לי חופש הרב: תני לה, תני לה רגע, יש לה בית מסובך אני רואה השואלת: חס וחלילה חס ושלום, אין לי בית מסובך, אמרת שישי שבת חופש הרב: נכון השואלת: אז שיהיו בריאים זה לגבר, לבעל, לילדים, לבן, הם הולכים לבית הכנסת, הם זה, הם חוזרים אוכלים שותים, צריך לקום למזוג, מי מוזג? האשה הרב: נכון השואלת: אז לא הבנות, הם עייפות הבנות שלי הרב: הבנתי, תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו השואלת: אז מי ימזוג? לא לא הרב: מי שרוצה לאכול השואלת: לא לא, סליחה, אנחנו עכשיו רציניים נכון, זה לא מצחיק הרב: שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד את חולה אז מה יקרה? השואלת: אף פעם ב"ה אני לא חולה הרב: את רואה איזה זכות? השואלת: אל תסתכלו עלי, אל תעשו עין רעה הרב: זכות השבת מגינה עליך, אחרת מי ימזוג? מי ימזוג? השואלת: נכון, נכון, נכון, אני לא מתלוננת הרב: אז הקב"ה אומר בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג אז שהיא תהיה בריאה השואלת: נכון, אתה צודק, לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? הרב: אני אספר לך את הסיפור השואלת: אוקי הרב: בדוג', תקשיבי, יש שנים, יש שנים שעובדים, שנים שעובדים מתחת לאדמה, חופרים תעלות עם טוריה וחם שמש ומזיעים, מזיעים, אחד אומר איזה בכט, איזה מזל, מנחוס כל החיים, תראה מה זה אני חופר באדמה כמו קברן, כולם עוברים לי על הראש, תראה אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים, תראה איזה חיים, איזה מקצוע, השני שר, שורק, ועובד, מה אתה שמח? אני מקים את הארץ, אני דואג שיהיה לכולם מדרכות וכבישים וצינורות וזה בזכותי כולם שותים כולם מבסוטים וזה. שניהם עובדים אותו מקצוע, אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ וזה רואה שהוא נקבר באדמה. זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי, לדוג', כשהיא מגישה את הדברים היא לא שורקת כי אצלנו לא שורקים אבל את רואה את האושר על הפנים, סוף סוף בעלה בבית, הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה, היא נהנית שאנחנו אוכלים, היא נהנית שאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה, היא נהנית מכל רגע שהיא במחיצת המשפחה והיא היא דוקא היא הכינה וטרחה לכבוד שבת, לכן אני אומר לה בערב שבת וכל הבנים והבנות "אשת חיל מי ימצא", אז איך השבת אצלכם טובה או לא? האשה: ברוך ה' הרב: רגע, זה כמו יום חול או יותר טוב מיום חול? האשה: לא, ברור שלא, ברור שלא, ברור שכל המשפחה נאספת הרב: זה יותר מנוחה, זה יותר מנוחה? האשה: אני מחכה, אני אומרת הלואי ויהיה פעמיים בשבוע שבת הרב: אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים האשה: טוב, מה אני יעשה, לא חשוב הרב: הא האשה: אבל לא, אתה אמרת שנחים הרב: בטח נחים האשה: הזוג נחים הרב: בטח הזוג נחים האשה: אבל האשה עובדת הרב: אז למה ביקשת עוד שבת? האשה: אז נכון צריך להעריך, למה ביקשתי מה, סליחה הרב: סימן שביום חול יותר קשה, נכון? האשה: כן, נכון כי אתה מכבס ואתה מגהץ ואתה זה, פה אתה לא מכבס ולא מגהץ הרב: יפה האשה: והולך לבית כנסת הרב: אז נחים ומה עושים החילונים? מכבסים ומגהצים ורוקדים ועושים כלים ומעשנים, ועשן וריח האשה: נכון אתה צודק, הם הרב: וטמבלויזיה ולכלוך וכלבים ושש בש ותך תך תך ותיך תיך תיך, וויכוחים ומריבות וטלפונים ובלאגן ומה? ואח"כ בבוקר נוסעים בשביל 200 גר' בשר עד טבריה, בדרך נתקעים בפקקים, יורדים בחורשה, אוכלים, עולה על זה זבובים, חול, לכלוך, הכל, חוזרים באמצע, מקללים, רבים, סטירות, כאפות, הכל, מה, יותר טוב? מה יותר טוב? האשה: כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק, אני שומעת את הקלטות שלך, לפי דעתי אתה צודק הרב: ברוך ה', תהיי בריאה, שבת שלום, שבת שלום, את יודעת, רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה, כבר, רק שומעים את המילה שבת שלום כבר האדם חי אחרת.

האם חייהם של החילונים טובים יותר

מקטע 23 : (03:08)

עכשיו, רגע, היא חושבת שלנו יש חובות יותר ואנחנו נהנים פחות, אני אגיד לה השואלת: אני אומרת שבעקרון בעולם הזה החילונים, כן, עובדים עכשיו מקבלים את התמורה עכשיו הרב: כן השואלת: העולם הדתי יותר הוא עובד עכשיו, הוא עובד נורא קשה, הוא עובד נורא קשה את האלוקים והוא מקבל את התמורה רק בעולם הבא, עוד שמונים שנה כאשר תמות תקבל את השכר שלך, אז בגלל שזה רחוק ואתה לא מקבל את זה עכשיו הרב: איזה עובדים קשה? כל החילונים וטומי לפיד ויוסי שריד כל אלה מתפוצצים מזה שהדתיים לא עובדים, אומרים בטלנים, חיים על קופת המדינה, מקבלים תקציבים, משפחות השואלת: לא פיזית הרב: משפחות ברוכות ילדים, כל מיני דברים, לא עובדים השואלת: לא פיזית, אבל המטלות שלהם יותר קשים הרב: קמים בבוקר, קמים רק בתשע לעבודה כי יש ר"ח וצריך להגיד מוסף ואח"כ באמצע העבודה ברכת המזון וברכות מפסיק את העבודה מנחה יש לו, אח"כ יש ערבית, יש לו שיעור תורה, מבסוט, חי, לומד, מה לא טוב? מה לא טוב? מה לא טוב? איך את יודעת מה טוב? השואלת: זה לא שזה לא טוב, אני לא אמרתי שזה טוב ואני לא אמרתי שזה רע, אני אמרתי שעכשיו יותר חשבון יותר קשה נגיד בבוקר לקום ותמיד לזכור להגיד מודה אני הרב: אני אשאל אותך שאלה השואלת: או לפני שאתה אוכל תמיד לברך או תמיד ליטול ידים ותמיד הרב: אני שואל אותך, פעם ראית יתושים שעפים לכוון האור ושומעים אותם טזז... טזז... השואלת: כן הרב: אח"כ שומעים טוז אחד והוא הלך, נכון? כי הוא נדבק לאור, כ"כ הוא מתלהב מהאור מתלהב, נמשך נמשך נמשך בסוף הם מתים על המנורה, נכון? השואלת: כן הרב: נכון. גם החילונים נדבקים לאור, לריקודים זה בבב טטט בסוף טטטט הלך, ככה זה. השואלת: אתה מקצין דברים, זה לא כזה מופרז, זה לא כ"כ נכון, אתה מקצין, אתה עושה את זה ממש בהקצנה מוגזמת כי זה לא החיים האמיתיים. הרב: עוד פעם, לכי תראי את הנוער עכשיו של החילונים, לכי תראי באותו גיל את הנוער של החרדים ותגידי לי מי נראה שפוי ומי לא. השואלת: שניהם אותו דבר, כל אחד בדרך שלו הרב: את לא ראית, לא ראית, אם היית רואה פרחים, פרחים שלבושים חליפות ומגבעות, צדיקים עם עינים רכות עם פנים ככה לא מתוחים בלי כעס, בלי מריבות, בלי קטטות, בלי שום דבר, איך הם מדברים בלימוד, איך הם חיים, איך זה, לעומת הנינג'ות והקרטה והחביט והריקודים הסוערים השואלת: אולי בזה כן, כן כן הרב: נו, אז מה איזה מן חיים זה, זה תרבות? זה תרבות ככה? אינדיאנים באמצע הרחוב ככה? תראי עומדים בתחנת אוטובוס, זה מרים עליו את הרגל וההוא עושה לו ככה וההוא עושה לו ככה, מה זה? מה מה מה מה הולך פה? שיעור התעמלות באמצע הרחוב? לא תראי אבל חרדים ככה, למה? יש חינוך אחר, רגועים, איזה כיבוד אב ואם יש לחרדים לעומת חילונים, איזה כבוד, איזה יחס, עולם אחר לגמרי, אז נכון שהמסגרת שלנו היא מחייבת כי היא מחייבת גם אותך רק אנחנו מקיימים,

שיטת הפתקים

מקטע 24 : (03:09)

ולהגיד מודה אני בבוקר זה לא בעיה, מה פרוש, שכחת? איפה את נתקלת בפעם הראשונה? במראה? את הולכת למראה? שימי ליד המראה פתק מודה אני, ואם לא ראית את הפתק, איפה את הולכת אח"כ, להכין קפה? כן, שימי שמה גם עוד פתק מודה אני, איפה שאת הולכת שימי פתק, כמה ימים - גמרת את הסיפור. לברך? מה הבעיה? יש כוסות שכתוב עליהם גם את הברכה, לא - שימי מדבקה, כל כוס בהתחלה כתוב שהכל נהיה בדברו, כתוב, תזכרי, ואז תתרגלי. מה הבעיה? לא להדליק חשמל בשבת? יש היום מחסומים ששמים על השלטר ואת לא יכולה אפי' להפעיל, לא יכולה לטעות ולא יכולה להכשל, אין בעיה, יש היום כל מיני פטנטים ועזרים אם רוצים לשמור, לא בעיה, בכלל לא בעיה. אבל אם בן אדם סתם אומר שכחתי פעמים, שלוש, שבוע, עזוב אותי, יוצא מזה, איזה מן דבר זה? חייל בצבא הוא רגיל כבר לפקודות של כל יום, לקום בשעה ארבע וחצי בבוקר ולנקות את הקנה של הרובה במשך שבע דק' אחרי תגלחת, זה הוא כן רגיל? הוא יכול להגיד מחר לממק"ף שלו שכחתי, שכחתי, אני עוד חושב שאני ברמת השרון? השואלת: לא, אבל כשכולם עושים את אותו הדבר בצבא או בבית דתי אז זה נהיה מובן מאליו כי ככה זה צריך להיות הרב: נכון, גם אצלנו עושים אותו דבר השואלת: אבל כשאתה דתי אחד בין סביבה חילונית או חברה חילונית זה יותר קשה הרב: פיתקאות, פיתקאות, פיתקאות, פיתקאות, תנסי עם פתקאות, תראי בעז"ה שזה עובד, אין בעיה. את נוסעת באוטו? על ההגה, אם שכחת שימי מדבקה האם עשית כך וכך או לא? תלכי היום לבתים של חוזרים בתשובה, יש להם על המקרר הוראות מה לא לשכוח לשבת, מה צריך לעשות, מה צריך להכין, מה לא לשכוח, יש רשימה בלי שום בעיה, ואז ממילא עוברים על הרשימה, מסמנים וי, הנה הכל עשינו לא שכחנו כלום. בהתחלה לא זוכרים כי זה הרבה פרטים אולי, אבל אח"כ כבר יודעים, ככה זה, תרגולת, מתרגלים ועושים והחיים שלמים ונוחים, הכי חשוב שלמים עם הבורא, שלמים בגוף ובנפש, זה העיקר. כן, נה פה שאלה: כבוד הרב, ערב טוב לך, קודם כל, אני שמחה להיות במפגש הזה איתך, יש לי בת בת 26 ועדיין לא נשואה, אם אני יכולה לקבל ברכה בשבילה. הרב: כן, היא דתיה או חילונית? השואלת: היא רוצה לחזור בתשובה הרב: יפה מאד מצידה השואלת: היא תחזור בעז"ה הרב: היא נמצאת בקהל? השואלת: לא הרב: הבנתי, תבקשי ממנה בבקשה שתלמד כל יום שתי הלכות לשוה"ר, בסדר? את יודעת יש ספר שמירת הלשון של הח"ח השואלת: כן, כן כבוד הרב הרב: מה שמה ושם אמה? השואלת: לבת שלי קוראים אפרת ולי עופרה הרב: אפרת בת עופרה, ה' יזכה אותה לזווג הגון הראוי לה מהרה, השנה.

האם אפשר לשנות גורל (האב מהפגוע)

מקטע 25 : (03:31)

כן, תן לו עוד פעם שאלה (אביהן של אוריה ולידור): כבוד הרב, אפשר לשנות גורל? למה אני אגיד לך, בשעה אני הגענו לשמה בשעה, חמש דק' לפני, חמש דק' לפני כניסת שבת ואני לא, המקום לא התאים לי, אמרתי לכולם אני לא נשאר פה, הנעתי את האוטו וכולם אחרי, גיסי כולם באו בדרך החוצה לברוח מהמקום, בית מלון להיות ולהתקרב לשבת קודש הזאת. אני בחמש וחמישה הנעתי את האוטו, הילדים כולם בדרך אלי, גיסי שלומי עם הילדים כולם בדרך לאוטו, הנעתי את האוטו, האברך ישב לי באוטו אמר לי שמעון, אם אתה נוסע אני נוסע איתך, כיביתי את האוטו ועשינו שבת שמה. הרב: כשאני אמרתי שניתן לשנות גורל, לא במקרה שנגזרה גזירה, ברגע שנגזרה גזירה עת למות לא יעזור שום דבר וכתוב שהגזירה צוחקת להשתדלות, אפי' אם אדם משתדל שלא ליפול בידי הגזירה, הגזירה צוחקת על ההשתדלות, אין מה לעשות. לשנות גורל פרושו של דבר שאם נגזר על האדם לדוג' מיתה והיא לא גזירה סופנית שהיא חרוטה בדם מה שנקרא ולא בטיט, אם היא סוג גזירה כזאת ניתן לשנות את הגורל, ע"י מה? חזרה בתשובה, ואדם יכול לצאת ממיתה לחיים, לכן כתוב שבינונים בן ר"ה ליום הכיפורים, אם חזרו בתשובה נכתבים בספרן של צדיקים ואם לא בספרן רשעים, אז הוא יכול לשנות את גורלו. אדם יכול לשנות את גורלו אבל נגד גזירה שנקצבה א"א לעשות שום דבר. גם ר' ישמעאל שהיה בשמים, עלה לשמים ועשרה הרוגי מלכות ושאל מעבר לפרגוד האם נגזרה גזירה או לא נגזרה? אמרו לו נגזרה, ירד למטה ואמר לחבריו נגזרה גזירה, צריך לקבל אותה בקידוש ה', אין מה לעשות. לכן צריך להבין אמרתי והקדמתי עת ללדת ועת למות, כנגד העת אין מה לעשות. והיה לי מקרה עם מישהו שברכתי אותו שהבן שלו בן 26 אברך, הוא היום אברך, אבל אז הוא היה בחור ישיבה, ברכתי אותו שיזכה לזווג הגון, הוא מגיל 20 מנסה לצאת לשידוכים ולא הלך והוא בחור נאה וחכם והכל טוב ויפה ולא הלך, ואחרי שברכתי אותו שלושה חודשים אחרי זה הוא התארס והתחתן. אז האבא בא להודות לי, אז אמרתי לו עת ללדת ועת למות, תדע לך שהעת קובעת, לא אני עשיתי את הפעולה, אלא הגיע הזמן שהוא צריך וזה רק התגלגל על ידי אבל זה לא אני הגורם. אמרתי לו אתה רוצה לשמוע למה? בת כמה הכלה? הוא אמר לי בת 20, אמרתי לו אתה שומע? הוא בן 26, היא בת 20, אם היית בא לפני 6 שנים בהתחלה כשהוא יצא לשידוכים, הוא היה יכול להתחתן עם בת 14? הוא לא יכול, וזאת בת פלוני לפלוני, נגזר שהעובר בבטן 40 יום ליצירת הולד בת פלוני לפלוני, זה הזווג שלו, ולא מתחתנים בגיל 14. היא היתה צריכה להתחתן בגיל 20, לכן הוא צריך להיות בן 26, כשהגיע הזמן הגעת אלי, זה הכל.

איך להסביר שזוגות זוגות הלכו בפגוע

מקטע 26 : (01:15)

האב: כבוד הרב, איך אתה מסביר אצלנו הלכו זוגות זוגות, שני הילדים שלי, שתי הילדים של גיסי, גיסי ואשתו ושתי הילדים של גיסי. הרב: נעלם ממני, לא יכול האב: אין לך תשובה הרב: לא, אין לי ידיעה, צריך ידיעה בשביל זה, צריך להכיר את הנשמות מגלגולים קודמים, את הספר שלהם מה היה להם במשך הגלגולים הקודמים בשביל לעשות את הסיפור, אין לי את הכלים ואין לי את הידיעה אז ממילא איך אני יכול להגיד? אין מי שיכול להגיד לך דבר כזה, אפילו תשאל, אין מי שיכול להגיד, אין מי שיודע את עברו של אדם, האר"י הקדוש היה היחיד האב: אני יודע כבר הרב: זהו, שהוא היה יודע את סוד הגלגולים של כל אדם, אנחנו לא יודעים, מ"ר ידע, "ואתה תחזה מכל העם", הוא היה מסתכל בחכמת הפרצוף ויודע כל אדם מה היה איתו. את המצרי הוא הכה, "ויפן כה וכה וירא כי אין איש", הסתכל עד סוף הדורות שלא יצא ממנו מישהו שיתגייר וטמן אותו בחול, אבל זה רק גדולים ופעם ב... בדורותינו אין דבר כזה, מי שיגיד לך עובד עליך, א"א לדעת, אפשר להסביר את הכללים אבל להגיד פרט על כל בן אדם אין דבר כזה. כן

האם כשגומרים תקון מוכרח להפטר

מקטע 27 : (02:25)

שאלה: כבוד הרב, אמרו לי, אני רוצה לדעת אם זה נכון או לא, שברגע שבן אדם הגיע מגלגול קודם לעולם הזה והוא מבצע את התיקון שלו הוא הולך ונפטר, זה נכון? הרב: זה לא מדוייק, זה נכון ולא מדויק, פרושו של דבר באמת אם אדם ביצע את כל התיקון שלו אין לו סיבה להשאר פה, זה לא רק אדם שבא בגלגול, גם מי שהיה פה, לדוג' האר"י הקדוש נפטר בן 38, הוא השלים את כל מה שצריך והוא עשה הרבה יותר ממה שאנשים עושים בכמה דורות ביחד. אבל אם אדם לדוג' משנה תפקיד ויעוד אז מאריכים את ימיו עוד פעם, ז"א הוא תיקן והשלים בדבר מסוים, ואם הוא מקבל על עצמו עוד מטלה חדשה בעבודת ה' אז שוב פעם ויש לזה דוגמאות רבות בספרים הקדושים. מאחוריך תן לה שאלה: כבוד הרב, אני מבקשת יש לי ילדה בת 28 ואני מבקשת שתתן לה איזה ברכה לזווג, זווג מלכות הרב: דתיה או חילונית? השואלת: היא אמנם חילונית אבל היא בחורה מאד ישרה, הגונה הרב: נו, אז מגיע לה גם להיות דתיה השואלת: בסדר, אז אנחנו ההורים ובעז"ה זה יבוא, לכן אני מבקשת הרב: מה יבוא? השואלת: יבוא גם זה הרב: עברתם גיל 12 כבר השואלת: בסדר, תן את הברכה שתמצא זווג הרב: אני אתן את הברכה, מה את מוכנה לקבל עליך? השואלת: אני חוזרת בתשובה, אני הולכת לשבת ומדליקה הרב: ברוך ה', מה את מוכנה לקבל עליך היום השואלת: כיסוי ראש, לא יודעת, לא... הרב: בבקשה. מה השם שלה ושמך? השואלת: אופירה טל בת שרה מיכל הרב: אופירה טל בת שרה מיכל, ה' יזכה אותה לזווג הגון הראוי לה מהרה השנה הקהל: אמן הרב: חזק וברוך.

"מעשרות" מותר ואסור

מקטע 28 : (01:32)

שאלה? שאלה? תן לו שאלה, הנה שאלה שאלה: ערב טוב, כבוד הרב. רציתי לשאול, אחד שרוצה לעשות מעשר ויש לו מעשר והוא חוזר בתשובה, הוא יכול להשתמש במעשר הזה בגלל שאין לו מקור הכנסה? הרב: במה ישתמש, אם יש לו חובות השואל: לא, לא חובות, ללמוד, רוצה ללמוד תורה הרב: שילמד תורה, הוא לא יכול בשביל עצמו כי הוא חייב בלימוד תורה, הוא צריך להפריש את המעשר השואל: ואיך הוא תפרנס? הרב: המעשר לא מחזיק אותו, המעשר זה רק מעשר ממה שיש לו השואל: כן, אז אני מסביר הרב: שמעתי, נגיד הוא מרויח שלושת אלפים שקל השואל: לא, יש לו סכום, הוא צריך לעשר סכום גדול הרב: כן, אין דבר כזה, בשביל ת"ת שאדם לומד הוא לא יכול לקחת את המעשר בשביל עצמו להתפרנס השואל: ואיך הוא ישלם את מה שהוא חייב? הרב: המעשר לא שלו, הוא צריך להפריש את המעשר, זה הקב"ה נותן לך, אני בא אליך ואומר לך תשמע, אני מוכן לתת לך כל חודש אלף דולר בתנאי שבשעה שאני נותן לך את האלף דולר, תתן לי מאה דולר, אתה מוכן לעיסקה? השואל: כן הרב: מוכן. הקב"ה נתן לך סכום גדול ואני נותן לך בפנים מעשר שבשעה שאני נותן לך תחזיר לי אותו אבל, אתה אומר רגע רגע רגע, אולי אני אלמד איתו? הוא אומר לא, בשביל זה נתתי לך את התשעים אחוז, המעשר לא שלך, המעשר זה נסיון בשבילך, נראה אם אתה תתן או לא תתן, הבנת עיוני? כן.

מה פתאום שיקבעו לי מה לעשות?

מקטע 29 : (04:50)

שאלה: אני רוצה להבין איך יוצא שיש דת אחת ובורא עולם אחד וכ"כ הרבה דתיים וכ"כ מותר ואסור, ומי מחליט מה מותר ואסור. אתה מטיף על החילוניים ואתה הופך אותם לאנשים נורא מכוערים אבל החילונים אנשים לא מכוערים, יש המון אנשים טובים ואנשים נפלאים שעושים המון, הם לא מתפללים לפי מה שכתוב, הם מתפללים לפי מה שיש להם פה, ולפי מה שיש להם פה ומה שנולד מכאן, ואני לא חושבת שזה בסדר לשבת פה ולהטיף לכולם כמה הם לא בסדר וכמה הם כן בסדר ומי קבע מה מותר לעשות ומה אסור לעשות? הרב: שאלה יפה, מחיאות כפים מגיע לה. עכשיו אני אסביר לך. קודם כל אני לא חושב שהחילונים מכוערים, ואני חושב שהם יהודים טובים לכן באתי לכאן ואני משתדל להגיד להם מה היהדות נותנת להם כיון שמגיע להם, ואני לא נראה מזוכיסט ואדם שסובל שבא להעניק את הסבל שלי גם לאחרים אלא אני בא לחלוק את הטוב שה' נתן לי גם איתם, שגם להם יהיה טוב. זה אחד. שתים, זה שאדם אומר אני לא מתפלל לפי הסידור ואני מתפלל מה שבבטן ומה שבלב, זה יכול להיות כאפשרות, העיקר להתפלל, נכון? אבל יש נוסח שהנוסח הזה תיקנו אותו חכמים כדי שיהיה לך קל שהבקשה שלך מהקב"ה תתקבל. השואלת: מי החליט מה קשה לי ואיך קשה לי? אם אני רוצה להגיד את הדברים ולהתנהג איך שהנפש שלי אומרת לי בלי לפגוע באף אחד. הרב: הבנתי, אני אמרתי לשוטר ג"כ תשמע, עם כל הכבוד לך שאתה דתי גם עם זקן, אל תקבע לי בבקשה איך ליסוע בכביש כי אני לא רוצה השואלת: לא, אני לא מתכוונת לדברים ככה הרב: סליחה, סליחה, למה אני צריך לשמוע לו? לא לא הבנתי, למה אני צריך לשמוע לו? השואלת: אני לא מציגה את הדברים ככה בשאלות שלי הרב: אבל אני שואל למה אני צריך לשמוע לשוטר? השואלת: כי ככה הנורמה החברתית קבעה שהוא... הרב: מי קבע? מי קבע? השואלת: אנחנו, מה שאנשים קבעו הרב: מה פתאום? מה פתאום אתם קובעים? השואלת: ומי קבע דברים אחרים? כולם קובעים דברים כל הזמן הרב: הא, וצריך לשמוע להם השואלת: צורות של התנהגויות אנשים קובעים כל הזמן הרב: שמעתי, אבל אלה שקובעים צריך לשמוע להם? אם אנשים יכולים לקבוע לאנשים מה לעשות ומה נכון בשבילם בגלל שהם רוב מול מיעוט, זה המצב, אז כל שכן מי שנותן חיים לאדם יכול לקבוע לו מה כן ומה לא, זה אחד. שתים, מי אלה האנשים שיושבים בבית המשפט או בכנסת שהחליטו על הדברים האלה? אלה נבחרי ציבור, האם כולם נבחרו לפי כישוריהם או לפי הקשרים הפוליטיים שלהם? לפי הקשרים ולא לפי הכישורים, וזה גם מספיק בשביל לקבוע לי חוקים לפי אינטרס המפלגה כדי שאני אקיים אפי' אם זה לא צודק? כן, כי זה החוק במדינתנו. רגע, ואם קבעו האנשים המוכשרים באמת שצריך לעשות א' ב', אז ודאי וודאי שלהם צריך לשמוע יותר כי הם הרי המוכשרים, לא בגלל קשרים השואלת: אבל מי מחליט מה נכון ומה לא נכון? הרב: רגע, אני אומר לך את הכלל, כיון שהנביאים שקיבלו את התורה דרך משה רבינו שקיבל מהקב"ה ואחרי כן התנאים והאמוראים והגאונים וכל הדורות של חכמי ישראל שהיו מורמים מעם בגלל כישוריהם, מורמותם, צדקותם, נקיון כפיהם וכו', והם אמרו א' ב' ג' ד', אם זה היה אפי' המצאה שלהם, היינו צריכים לשמוע להם, אפי' אם הם המציאו את זה מדעתם והם החליטו שחברה יהודית צריכה לחיות א' ב' ג' היינו צריכים לעשות את זה ודאי כיון שהם יותר כשרים מבעלי הקשרים של הפוליטיקה הישראלית שלהם אנחנו שומעים. אבל לא כך הדבר, אלא כולם, גם הנביאים וגם התנאים וגם הגאונים וגם האמוראים כולם, כולם מקיימים את אותה תורה שקיבלנו בהר סיני מהקב"ה שהיא כתובה לפנינו וגם הם חייבים בדיוק במה שהם אומרים לנו לעשות. ז"א יש שולחן ערוך, שהשולחן ערוך זה תמצית התורה הקדושה מה צריך לעשות איך ומתי על ידי מי ומה, ואנחנו מחויבים לשמוע לתורה כיון שניתנה ע"י הקב"ה למשה במשך כל הדורות והועברה אלינו על ידם.

איך יש כ"כ הרבה סוגי דתים

מקטע 30 : (04:40)

השואלת: אז איך יש כ"כ הרבה סוגים? הרב: אין הרבה סוגים השואלת: יש הרבה סוגים, יש כאלה שמותר להם לעשות ככה, ולאלה מותר ככה ולאלה מותר ככה הרב: אין הרבה סוגים, יש הרבה הבנות לא נכונות, יש לא נכונות השואלת: מי מחליט מה נכון ומה לא נכון? הרב: לא לא, הבנות שלכם, זה שאני רואה את כולם בצבעים שונים עם בגדים שונים, עכשיו אני רואה אותך עם מטפחת ראש חצי ואני רואה אחת עם מטפחת ראש מלא, האם אני יכול להגיד עכשיו אה, תראה את החילונים האלה, זאת עם מטפחת שלימה, זאת חצי מטפחת, אז מה? זאת חילונית שלמה וזאת חצי חילונית? מה, בגלל שאני לא מבין שזה סרט אז אני יכול לחשוב שאת חצי דתיה השואלת: לא, אבל אתה יכול לשאול ואז אני אענה הרב: או, את שאלת אותי ואני עונה. השואלת: אבל אני לא הבנתי. הרב: ז"א יש חוסר הבנה עד ששואלים וכששואלים צריך לשמוע את התשובה היטב היטב ואז מבינים. אין שוני, התורה היא אחת לכולם, יש שוני כן במנהגים, בלבוש, במאכלים, בכללי התנהגות כאלה ואחרים בגלל סביבה, בגלל מקום, בגלל תרבות, בגלל עדה, כן, זה כן אבל זה לגיטימי, זה לא משנה את החוק, כמו שיש שוטר ויש שופט ויש עו"ד ויש אזרח ויש אינסטלטור ויש נגר, בא הנה כמה יש? אבל כולם חייבים בחוקי המדינה אותו דבר. אז מה שאני רואה אותם שונים וכל אחד עם תפקיד אחר זה אומר שהחוקים שונים ומשונים? לא השואלת: אבל גם אצל הדתיים יש שוני, בכל הסוגים של החילונים, לא כולם שומרים אותו דבר שבת הרב: פרטתי את זה השואלת: לא כולם נראים אותו דבר הרב: פרטתי את זה, נכון, וזה הלגיטימי, אבל חוקים אין שוני, זה העקרון, בחוקים אין שוני, כולם מחויבים אותו דבר, רק השוני הוא נכון, חיצוני השואלת: אבל זה לא ניתן כאפשרות, זה ניתן כחובות הרב: נכון, כמו החובות של המדינה הזאת השואלת: אז מי מחליט מה מותר ומה אסור? הרב: מי מחליט פה שאני צריך לשלם 18 מע"מ במקום 17 אתמול? השואלת: אני לא שואלת אותך שאלות מהסוג הזה הרב: אחד שקוראים לו שטרית השואלת: אני לא אשגע בשאלות שלי, נו, באמת הרב: מה, לא טוב מה שאני עונה? השואלת: לא הרב: מה פרוש מי החליט? אמרתי לך מי החליט, סיפרתי לך קיבלנו תורה מסיני, משה העביר אותה לנביאים, הנביאים לתנאים והגאונים, זה שמעת ממני? השואלת: שמעתי הרב: אז מי החליט? הקב"ה החליט, למי? לנביאים, לאמוראים, לתנאים, לגאונים, לכולם, גם לי ולך הוא החליט וגם לשטרית. הוא החליט, מותר לו להחליט? אם לשטרית מותר להחליט, להקב"ה על אחת כמה וכמה, הבנת עכשיו? השואלת: אני אגיד לך שכן אבל אני לא אכנס איתך עכשיו לויכוח זה לא יגמר הרב: נכון, אבל מהיום את תלכי עם סרט מלא או סרט חסר? השואלת: לא, אני לא נשואה הרב: מה אני אמרתי לך שתלכי עם כיסוי ראש? אני שאלתי אם תלכי עם סרט כזה, לא כיסוי ראש השואלת: כן כן כן הרב: אז תדעי לך שעדין יראה השוני שבך לעומת האחרות השואלת: נו הרב: מה נו? עוד פעם לא הבנת? השוני לא מפריע, השוני לא מפריע, את יכולה ללכת שונה מחברתך ואין בעיה, העיקר שתקיימו את אותם חוקים ואותם מצוות, זה ההבדל, את צריכה להבין את השופטת של עצמך, את מחליטה האם לשמוע בקול מצפונך או לשמוע לקול התורה הקדושה, את השופטת ואותך ישאלו אחרי 120 שנה האם שפטת לפי התורה או לפי שכלך, אם לפי שכלך קחי שכר משכלך, אם שפטת לפי התורה קחי שכר מהקב"ה. עכשיו תחליטי ותשפטי מה ראוי לעשות, האם את יכולה לשלם לעצמך שכר אחרי 120 שנה או שכדאי לך להסתמך על התורה ולסמוך על נותן השכר שנותן לך גם היום לשים סרט קצר על הראש. השואלת: תודה הרב: תודה גם לך.

"פרו ורבו" חשיבות ומשמעות

מקטע 31 : (02:34)

שאלה אני רוצה, שאלה שאלה: אני רוצה לשאול את כבוד הרב, רבנים בבתי הכנסת בבתי מדרש מדברים על פרשת שבוע, על הלכות שבת, הלכות חג וכו' וכו' אבל אני לא שמעתי שהם מדברים על המצוה הראשונה שבתורה פרו ורבו אם בכלל, ולמה אני שואל את זה? כי לי אישית יש שלושה אחים רווקים, שני גיסים רווקים שאני לא מדבר על חברים ומכרים אחרים רחוקים, מדוע הרבנים בישראל לא שמים את הדגש על מצות פרו ורבו שהיא המצוה הראשונה בתורה? תודה. הרב: יכול להיות שאתה מגיע תמיד בפרשיות שזה לא בראשית, אבל יש כאלה שגם מדברים על פרו ורבו אבל כל אחד מחליט מה הוא דורש, איזה דרשה הוא הכין לשבת ויכול להיות ששנה שעברה הוא בדיוק דיבר על זה והפעם הוא בחר במשהו אחר לדבר. יש מצוה של פריה ורביה ומחויב בה כל יהודי, ויש אוצר של נשמות ואין בן דוד בא עד שיתרוקן האוצר וכל מי שזוכה להוליד וכל מי שזוכה לקיים מצוה זו, הוא מקרב את ביאתו של משיח צדקנו, מצוה זו גדולה ולא רק זה, אלא שהוא מרבה צלם אלוקים בעולם כיון שכל אדם נברא בצלם אלוקים והוא מרבה את הצלם בעולם, והקב"ה ברא את העולם לשבט ולא לתוהו, שיהיה ישוב מרובה באוכלוסין ולא לתוהו בראה, ולכן כל אדם שזוכה בקיום מצות פריה ורביה הוא זוכה לקיים את המצוה הראשונה בתורה והיא חשובה ביותר. דבר נוסף, המצוה היא להביא בן ובת ויש אומרים ששני בנים ושתי בנות ואם חלילה נפטר מישהו צריך להשלים עוד פעם, אז המצוה היא מצוה גדולה, אז אדם צריך לעשות את ההשתדלות ואם ה' נותן, הנה מן השמים נותנים לקיים את המצוה במלואה. עכשיו אתה יודע מה זכית? שמה שאמרתי כרגע לא ישמעו רק בשבת בראשית אלא כל ימות השנה בקלטת שתצא, זכית.

יחיד בדורו

מקטע 32 : (02:39)

כן, פה בבקשה שאלה: ערב טוב לך מורינו ורבינו, פאר הדור הרב: ועטרת ראשנו השואל: ועטרת ראשנו, כל מילה, יבוא היום שאנשים ידעו באמת יחיד בדורו, יחיד בדורו, מה שאתה עושה זה נדיר, באמת שאתה מכתת את רגליך מעיר לעיר ומנסה להחזיר בתשובה את עמ"י הרחוקים מתוך אכפתיות, מתוך זה שאתה מבין ויודע את האמת. כבוד הרב השאלה היא אקטואלית למצב. אנחנו נמצאים בתקופה כזאת שאנחנו רואים שעמ"י מקבל מכות על ימין ועל שמאל, וממי הוא מקבל מכות? מקבל את המכות מגויים, אבל אותם גויים כאילו הם שומרים לא תורה ומצוות לפי ההבנה שלהם והתורה שלהם כביכול מקיימים את המצוות. הרב: בקצרה התשובה היא, הם יצרו לנו ויציקו לנו עד שאנחנו נזעק לשמים ועל זה הם נקראים ישמעאל, שהקב"ה ישמע, ישמע הא-ל את זעקותינו ממה שיצרו לנו ואז יושיע אותנו. ז"א מה שאתה חושש אכן יקרה והם יצרו לנו עד כדי כך שנזעק זעקה גדולה לשמים. אנחנו צריכים לדעת דבר אחד, עלינו לחזור בתשובה כדי למעט באבידות וכדי לגרום לגאולה שהנזק לא יהיה גדול ורחב. זה מה שאנחנו צריכים לעשות וכמה שנרבה כבוד שמים יותר ונקרב יותר יהודים, ככה הסכנות, הפיגועים והצרות יותר יקטנו ויקטנו. לא, זה רק יתרבה ויפרוץ יותר. כן. שאלה: כבוד הרב, ערב טוב, אני נשואה חמש שנים ושומרת מסורת ואין לנו ילדים, ניסינו כל הטיפולים וזה לא עזר, אם אפשר לקבל ברכה. הרב: את מוכנה לשים כיסוי ראש? לא ללחוץ עליה, לא ללחוץ, את רוצה לחשוב קצת ואח"כ תעני לי? בבקשה, תנו לה לחשוב. בסוף ההרצאה האשה: ברוך... שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. הרב: כן

"תכנון המשפחה" של משרד הבריאות (עדות)

מקטע 33 : (06:39)

הרב: כן שאלה: אני רוצה לדבר בנושא של פריה ורביה, אני אחות במקצועי הרב: כן השואלת: ואני, אני לא יודעת, כנראה שהקב"ה הכניס אותי למערכת של לשכת הבריאות ואני רואה בתחנות, אני עובדת בטיפול חלב ואני רואה שאחרי שיולדת יולדת פעם או שתיים, אז כבר מצרפים לה טופס של תכנון משפחה הרב: של? השואלת: של תכנון משפחה, ז"א אמצעי מניעה, גמרנו, את כבר גמרת את הפקיד, ז"א את יכולה להביא עוד ילד, אבל עוד ילד, ז"א מפסיקים לה את הרצון ללדת בכלל, כאילו אפי' שזה בושה אפי' ללדת עוד ילדים ואני בעד ילודה. עכשיו אני מתכוונת ללכת ללשכת הבריאות בשבוע הזה ביום שני ולדבר עם המפקחת הראשית בקשר לנושא הזה, והיא ב"ה אשה יראת שמים ואני רציתי לומר לה שתפסיק את הנושא של תכנון משפחה כי מי שמתכנן את המשפחה זה הקב"ה ולא אתם, אז אני רציתי ברכה, ברכה להצלחת דרכי בנושא הזה הרב: כן, קודם כל, קודם כל הרצון שלך הוא טוב מאד והסיכוי שלך קטן מאד, זה נוחת מלמעלה, זה המדיניות של הממסד ולא של זאת שתפגשי איתה, היא מקבלת הוראות מלמעלה, ואם את זוכרת כבר אמרו חברי כנסת כמו ביילין ואחרים שצריך לתכנן את המשפחה, למה? כי הם לא מתכוונים להביא יותר משנים, מקסימום שלושה והם רוצים שגם אנחנו נהיה כמוהם, אין בעיה, תביאו לנו דירות ברמת השרון, ברמת אביב, תנו לנו את הכסף שלכם, את הקשרים שלכם, הכל, אולי נסתפק בשנים שלושה כדי שנוכל לפנן קצת ביכטה עם הבוכטה ועם השכטה, ואולי נראה גם כרטה V.T, אבל בינתיים אתם עושים, אתם עושים השואלת: צריך לעשות סוף לדבר הזה הרב: אתם עושים את כל החיים הטובים והכסף ולא רוצים לראות הרבה שחורים ככה מסתובבים לכם בין הרגלים וחיים בבטלה, אז בואי אני אגיד לך דבר אחד ותשמעי טוב, מעשה שהיה. יהודי שרצה לחתן את ביתו והיה זקוק להכנסת כלה והוא לא יכול לעמוד בחובות ובהתחיבויות, הלך לאנגליה על מנת לנסות לגייס את הכסף, אחרי שבועיים שהוא מכתת את רגלו מבית לבית לא עלה בחכתו כלום, ואז בבית הכנסת ראו אותו בוכה, שאלו אותו מדוע, סיפר את המצב, ואז אמרו לו יש מישהו שתלך אליו והוא נותן, אבל פעמים הוא נותן, פעמים הוא מגרש את הבן אדם, אתה והמזל שלך, אמר מה יש לי להפסיד? הלך, הגיע לשם והנה הוא רואה אחד יושב רגלים על השולחן, רגל על רגל עם מקטרת, כן, מה אתה רוצה? הוא אומר לו תראה אני מא"י ואני הולך לחתן את הבת שלי ואני זקוק לכסף בשביל לקיים את ההתחיבות שלי אין לי כסף, אז הוא שואל אותו כמה ילדים יש לך? אז הוא אמר 11, אז הוא אמר לו 11 ילדים? נבל, נבל, אתה נבל ברשות התורה, אתה לא מתבייש? אתה לא מתכנן את המשפחה? אתה מביא ילדים בסריות? תחשוב מה יהיה, מאיפה יהיה לך כסף, ככה מביאים ואח"כ אתה בא לבקש פה כספים? ההוא נבלע דמו וההוא נותן לו בראש כמעט כמו משרד הבריאות. עוד פעם הוא שואל אותו ועוד פעם הוא מפציר בו ועוד פעם זה והוא נותן לו בראש, בסוף ההוא הולך בעלבון, פונה אחורה רוצה לצאת, אבל לפני שהוא יוצא הוא פונה עוד פעם לעשיר הזה ושואל אותו תגיד לי, כמה ילדים יש לך? אז הוא אמר לו אחד, אמר לו אותו דלפון שעמד על הפתח, אמר לו אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך? שלושה שותפים באדם, הקב"ה, האבא והאמא, שלושתם שותפים בהבאת ילד לעולם, הקב"ה לקח אותי שותף 11 פעם ואותך רק פעם אחת. אותו בן אדם שמע את מה שהוא אמר לו, אמר לו בא הנה, חזור, כמה אתה צריך? אמר לו ששים אלף דולר, רשם לו צ'ק, נתן לו ששים אלף דולר. הוא בא ללכת בשמחה, הוא עוצר אותו עוד פעם ואומר לו תשמע, בילד הבא תבוא עוד פעם, למה מי שהקב"ה שותף שלו, גם אני רוצה להיות שותף איתו. אנשים לא יודעים מה זה ילדים, ילדים זה אושר, זה מתנה מן השמים, נתנו לך נשמה לטפל, סומכים עליך, נותנים לך את האחריות, הקב"ה נותן לך את הזכות להיות שותף שלו ביצירת אדם, איזה דבר גדול זה, אבל מה לעשות? יש אנשים שלא גדלו על ערכים כאלה אלא על ערכים מערביים של הגויים, את מבינה? יש להם תרבות הגאוה, את מבינה? הם מתחתנים גבר עם גבר והם מאמצים ילדה. ה' יעזור לך שדבריך ידברו אל ליבה ומליבה אל ליבו ומליבו אל ליבה וליבו וליבם ויהפך הכל לטובה אמן. השואלת: אמן, ואני רוצה ברכה לילדים שלי, יש לי שבעה ילדים הרב: בלי עין הרע, חסר לך עוד ארבעה השואלת: אמן הרב: בעז"ה תזכי לילדים נוספים השואלת: אמן הרב: וכולם יתברכו בכלל הברכות השואלת: אמן. ופרנסה טובה לבעלי, לאברהם הרב: ופרנסה טובה והשותף מלמעלה יעזור לכם שיהיה לכם מספיק די והותר השואלת: תודה, תודה

ניקו בת חנו מוטרה מבקשת ברכה (מצחיק)

מקטע 34 : (02:42)

הרב: כן, הנה מאחורה כן שאלה: כבוד הרב, שלום, ערב טוב, אני מעל 11 שנים נשואה ולא ילדים, בבקשה תברך אותי לזרע בר קיימא הרב: את שומרת תורה ומצוות? השואלת: כן הרב: שומרת, בעלך שומר? השואלת: כן הרב: מה כן? אמרת את זה מהר, שומר? השואלת: כן הרב: הוא לומד תורה כל יום? השואלת: כן הרב: כמה הוא לומד? השואלת: בשעות הערב הרב: כל יום שיעור קבוע השואלת: כן, בזמן האחרון, שנה אחרונה הוא התחיל כל יום חוץ מיום שני, יום שני אין שיעור, של נשים יש, בבית הכנסת שאנחנו לומדים הרב: הא, אז את הולכת והוא נשאר בבית השואלת: כן הרב: הבנתי. עכשיו אני אגיד לך משהו, קודם כל שביום שני הוא ילמד שעתיים, שישלים את כל השבוע, דבר שני את והוא תלמדו כל יום שתי הלכות לשוה"ר השואלת: כן, אני לומדת כל יום שני הלכות של זה הרב: לשוה"ר? השואלת: כן הרב: נפלא, תלמדו ארבע השואלת: אני רק לומדת, גם הוא ילמד? הרב: למה, לא מגיע לו לדעת? השואלת: בסדר, ארבע? הרב: ארבע השואלת: בסדר, אבל תבטיח לי שיהיה הרב: אני לא מבטיח כלום השואלת: אבל כמו הבטחת לאשה הרב: לא הבטחתי השואלת: הבטחת לפני ארבע שנים, אני הייתי בלי כיסוי ראש, הבטחת לאשה שתפקד, אמרת לפני ארבע שנים והיא נפקדה, אבל אז, אחרי זה אני שמתי כיסוי ראש, ארבע שנים אני עם כיסוי ראש ואני באמת אני מקפידה כל דבר הרב: קודם כל לא הבטחתי, אני לא מבטיח לאף אחד השואלת: שמעתי בקלטת הרב: אני מברך, לא מבטיח השואלת: בסדר, אמרת עוד שנה יהיה יהיה, גם תברך אותי שבעוד שנה הרב: לא, ברכתי שבעוד שנה, לא הבטחתי, ברכתי שתוך שנה השואלת: ברכת, גם תברך אותי הרב: למה לא? על העיני, אם את תקיימי את מה שאמרתי ארבע הלכות לשוה"ר, ויום שני שעתיים שיעור של הבעל, בעז"ה מה שמך? השואלת: ניקו בת חנו מוטרה הרב: יו, איזה שם השואלת: מה אני יעשה? אני לא אשמה הרב: אז לאט לאט, לאט לאט, לאט לאט לאט, תגידי רק מילה ותפסיקי השואלת: ניקו בת חנו מוטרה הרב: ניקו בת חנו מוטרה, ה' יפקוד אותך בזרע חי וקיים מהרה השנה האשה והקהל: אמן.

חלוקת ציציות

מקטע 35 : (00:17)

חלוקת ציציות

צור קשר עם שופר

מקטע 36 : (00:56)

יהודי יקר, יהודיה יקרה, הוצגה בפניכם טעימה מתורתינו הקדושה. אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה, הנכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר, רח' מתתיהו 10 ב"ב, או לטלפן 03-6777779 וגם לפקסס ל- 03-6740578. כתובתינו באינטרנט: https://shofar.tv/  ברשותינו מלאי קלטות וידיאו, אודיו, ודיסקים למחשב בכל הנושאים. כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת, מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אוביקטיבית