חיפה - מצות לוויה ומעלותיה

בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה לתשובה שלמה חכמה יראת שמיים וזיכוי הרבים לאליהו בן מסעודה וילדיו.

זווג הגון לאליהו בן אהובה

והערב יהיה לעילוי נשמת אהובה בת מסעודה,  תקווה בת אהובה גל בן תקווה, הוריי וחמי מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע יש את פרשת עגלה ערופה אם נמצא חלל מחוץ לעיר מת, הרוג, יוצאים זקני בית דין ואומרים ''ידינו לא שפכו את הדם הזה ועיננו לא ראו''

ונשאלת השאלה וכי עולה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא  אתמול הרבינו לדבר על זה בגדרה והרחבנו את הדיבור. אלא אם בא אורח לעיר ופוטרים אותו מן העיר בלי לתת לו מזון או בלי ללוות אותו או להצמיד אותו לשיירה אז פשוט מסכנים את חיו זה אומר שלא אכפת להם ממנו

לכן  יש מצוות לוויה, ללוות את האורח, בפרט  בערים שהיו פעם מנותקות ורחוקות הדרכים היו כולם בחזקת סכנה ולא היה תקשורת כמו היום, מי שנקלע לשוד או לבעל חי שמתנפל עליו, אין לו הגנה.

אז יש מצוות לוויה.

עכשיו בעקבות זאת אנחנו נלמד סוגיה שמובאת בגמרא במסכת (סוטה מו) אמר רבי יהודה אמר רב כל המלווה את חברו בעיר אפילו 4 אמות, אינו ניזוק. ז''א רבי יהודה אומר בשם רב שכל מי שמלווה את החבר שלו בעיר אפילו ארבע אמות הוא אינו ניזוק  פירושו של דבר זאת שמירה גדולה.  רב הינה ליווה את רבה בר יצחק 4 אמות בעיר והגיע לו איזה היזק והוא ניצל. דווקא בזכות זה שהוא  ליווה אותו 4 אמות היה אמור רבה בר יצחק לבוא לידי נזק ובזכות הליווי הוא ניצל. אז רואים שמי שמלווה את חברו 4 אמות אינו ניזוק.

עכשיו  רבותינו  אומרים הרב לתלמיד עד עיבורה של עיר. רב מלווה את התלמיד שלו עד עיבור העיר, מה זה עיבור העיר? עד שבעים אמות מחוץ לעיר. ז''א הוא צריך לבוא איתו מחוץ לעיר שבעים אמות ושני שליש אמה. זה נקרא עיבורה של עיר. כמו אישה שהיא מעוברת והבטן בולטת ככה בליטה מחוץ לעיר בשבעים אמות, זה בערך שלושים וחמש מטר.

חבר לחבר עד תחום שבת. כמה חבר צריך ללוות חבר? יש דינים. מה הדין? צריך ללוות אותו עד תחום  שבת זה אלפיים אמה. אלפיים אמה זה בערך קילומטר

כמה תלמיד צריך ללוות את הרב? אין לו שיעור. ז''א צריך ללוות אותו ומיד. אומרת הגמרא וכמה? אמר רב ששת ולא אמרן אלא בריבו שאינו מובהק. זה ללוות רב שהוא לא שלו שהוא המובהק שממנו למד את רוב תורתו.

אבל ריבו מובהק, עד  שלוש פרסאות שזה 12 קילומטר.

נו ואתם צריכים ישר לקפוץ ולומר קודם אמרו שהשיעור שהתלמיד מלוות את הרב זה אין שיעור.  ומיד שואלת הגמרא וכמה, ואומרת שיעור.  אז יש שיעור או אין שיעור, אז ההתחלה אומרת שאין שיעור והסוף אומר שיש שיעור. צריך להבין.

אלא יש לנו לבאר, באמת אין שיעור לליווי של תלמיד לרב, זאת למה, מכיוון שאין גבול לאהבה של התלמיד לרב, אין גבול ואין תחום לדבקות ולהתקשרות שבין התלמיד לרב זוהי התקשרות נצחית, היא טבועה וחצובה בנימי הנשמה האהבה והדבקות שכן אור עליון מאחד בין שניהם.

נסביר, יש הלכה ההלכה אומרת שאם אבא שלו והרב שלו נפלו בשבי ורוצים על כל אחד אמה אלף דולר, ויש לו רק מאה אלף דולר. מה הדין? את מי הוא חייב לפדות את אביו או את ריבו? ההלכה אומרת הוא חייב לפדות את ריבו. למה? כי אביו מביאו לעולם הזה ורבו מביאו לעולם הבא.

אבא שלו הביא אותו לעולם הזה יפה מאוד. אז אם הוא הביא אותו לעולם הזה הוא יחיה שבעים שנה, שמונים שנה וזהו. אבל הוא לא גרם שהוא יבוא לעולם הבא.

אבל הרב שלו השקיע בו, מביא אותו לחיי העולם הבא לגן עדן לנצח נצחים אז חייב לפדות את ריבו לפני.

הקשר בין הרב לתלמיד זה קשר רוחני לא גשמי. הקשר הזה הוא אור עליון שמאחד בינהם ולכן ההתקשרות היא ניצחת והיא טבועה  וחצובה בנימי הנשמה וגם בעולמות העליונים הם ממשיכים ביחד אם הם היו דבוקים באמת והתלמיד נדבק בריבו.

לגוף יש קצבה הנשמה אין לה קצבה. הגוף ומעשיו אינם יכולים להמשך אחר סערת הרוח וגעגועי הנשמה,  אדם לא יכול למלאת את רצונה להשקיט צימאונה וערכתה של הנשמה כי מרוצת הנשמה היא כחץ מהיר והגוף לא יכול להשיג ולכן יש לו גבול ושיעור.

אדם שמח יכול להיות שיש לו שמחה גדולה בלב. איך הוא יכול לבטא אותה, כמה הוא יכול לבטא אותה עם הגוף, הוא יכול לקפוץ הוא יכול לרקוד הוא יכול לשיר, מה עוד  הוא יכול, אין. הגוף מוגבל, האושר יכול להיות עצום  אבל הגוף לא יכול לאפשר לנשמה כי הנשמה רוצה גבר לפרוח באביר מרוב אושר, היא לא יכולה למה היא לא יכולה, הגוף מגביל. אז לכן קבעו חכמים שיעור כמה האהבה הזו שאתה אוהב את הרב תחייה את הגוף ללוות אותו. אז אם זה רב לא מובהק, 4 קילומטר ואם זה רב מובהק 12 קילומטר, זה המון ללכת 12 קילומטר הא? זה לא באוטו זה מדובר ברגל.

אז זאת אומרת זה בגלל שהגבול של הגוף הוא מוגבל. אבל מצד האמת מצד הנשמה אין שיעור כי הדיבוק ברב נמשך גם אחרי היפרדם. הרב הלך לדרכו והוא כל הזמן תפוס במחשבתו של התלמיד, זוכר את שיעוריו זוכר את מה שאמר מחובר אליו חי אותו, מה הרב היה אומר במקרה כזה איך נכון לנהוג במקרה כזה, הוא כל הזמן תפוס בזה. לכן התלמיד מלווה את הרב ואינו נפרד ממנו כי אין חציצה מפני האהבה. ואין מעצור מפני גבורת הגעגועים. הגעגועים כל הזמן מתגברים והתלמיד משתוקק לרב. והוא נשאר דבוק בו גם אחריש הגופים נפרדו על אף המרחק שהוא מרחק של שטח.

יש לנו תלמיד שהוא תלמיד מאוד מפורסם קראו לו יהושע בן נון והוא היה משרת משה בשעה שמשה עלה למרום 40 יום ו40 לילה יהושע בן נון עזב את ביתו והלך והמתין לו למרגלות ההר 40 יום ו40 לילה שלא להפסיד רגע מרגע שהוא ירד.

דבקות גמורה ממש והוא זכה להיות המנהיג אחריו. אפילו שהיו יותר גדולים מיהושע בן נון, היו יותר גדולים מיהושע בן נון.

הוא לא מפסיק את הדבקות ואת הקשר בנימי הלבבות, הגופים אמנם נפרדים אבל אור הנשמה נשאר תלוי וקשור זה בזה.

ואין להם שיעור וכאשר מתחילים להיפרד האהבה מתרגשת עוד יותר ואז איחוד הנשמות גובר ואין פרדה בינהם. והלוויה ללוות, נמשכת גם כשהגופים התחילו להתרחק זה מהזה הוא כבר עשה את ה12 קילומטר הוא כבר חוזר אבל הוא ממשיך ללוותו במחשבתו.

אתם רואים שאנשים נפרדים בפרט אוהבים אז הם דומעים מורידים דמעות, זאת אומרת האהבה מתגברת עוד יותר בקטע הפרדה.אבל היא מלווה וכל הזמן יש דאגה מה קורה איתו מה עובר עליו. וכו וכו

היום אין בעיה אתה יכול לצלצל לשאול לסמס אין שום בעיה פעם זה לא היה אז זה רק היה המחשבה והדבקות הייתה במחשבה.

ולכן מועילה כלכך הלוויה לכל אדם המתלווה ויוצא לדרך.

כי אפילו שהלך ללוות אותו רק 4 אמות 2 מטר אינו ניזוק. תראו כמה הגנה יש בדבר הזה. מתי זה? אם המלווה עושה זאת ברצינות בלב אמיתי מלא אהבה הוא אינו פורש מחברו אלא נשאר דבוק במחשבתו כל הדרך הוא חושב עודות חברו הנמצא בדרך ואפילו כאשר נפרדו הגופות המחשבה נשארת איתו והוא מכוון בתפילתו לעורר עליו רחמי שמיים ובזה הוא מוריד לו משרתי עליון שילוו אותו לשומרו בדרך.

אחד מהטעמים שמספידים את המת וזה חשוב מאוד למת שמספידים אותו ומספידים אותו אנשים חשובים ומתאספים הרבה ללוויה, מה החשיבות? חשיבות היא שבשמיים רואים כמה הוא היה חשוב בעיני אנשים א זז המסנגר עליו ז''א האיש הזה השאיר את רישומו בעולם הרבה האנשים נהנו ממנו הרבה אנשים היו זקוקים לו, זה מלוות אותו זה מסיע לו.

אבל אחד שלא באים ללוות אותו אז כאילו הוא לא השאיר שום רושם בעולם אף אחד לא הושפע לא התפעל ממנו לא נהנה ממנו לא בא ללוות אותו. לא בא, איזה כרטיס כניסה יש לו למעלה. תראה היית שבעים שנה למטה מי מכיר אותך מי עשה מי בא בכלל מה אתה שווה.

עכשיו דיברנו על לוויה נכון? ואתם זכיתם לראות או לשמוע כמה לוויות מפורסמות שהיו בתקופה האחרונה של גדולי ישראל אחרון שבהם הרב שטיינמן, ליוו אותו מאות אלפים.

 תראו לי עוד מישהו שמלווים אותו מאות אלפים. כמה בכו כמה התפללו לפני כשהיה חולה.

הרב אלישיב מאות אלפים הרב עובדיה מאות אלפים.

זאת אומרת זה החיבור שיש לרב ותלמידים ולא תמצאו את זה בשום מקום אחר.

 דוקטור נפטר, פרופסור נפטר, כמה באים? מאה מאתיים חמש מאות, כמה באים? יש פרופסור שניתח חמשת אלפים איש, הם באים ללוויה? לא באים. הוא עשה את העבודה תודה רבה, אולי ישלחו לו פרחים אולי יתנו לו מסגרת אולי.

אבל רב ותלמיד זה חיבור נצחי הוא הולך  לאורו הוא ממשיך את דרכו את כל חיותו הוא קיבל ממנו. הוא לא יכול להיפרד ממנו לא בחיו ולא לאחר מותו

אז לכן מצוות לוויה אין לה שיעור מצד האמת מצד הנשמה אבל בגלל שיש לנו גוף ואנחנו מסכנים מוגבלים אז אי אפשר שהגוף ילך בלי סוף. אז חכמים אמרו כמה צריך ללוות שזה יחשב מכובד וכו

עכשיו גם אחרי שנפרדו הגופות כאילו, הרב הלך לדרכו והתלמיד התחיל לחזור, המחשבה נשארת איתו והוא מכוון בתפילתו לעורר עליו רחמי שמיים והוא מוריד לו משרתי עליון ללוות אותו ולשומרו בדרך. אז רואים שאתה בעצם מסיע בלווי שלא יהיה קטרוג עליו בדרך ז''א שיש לאדם אוהבים והאוהבים חושבים עליו שהוא נמצא בדרכים זה מעניק לו שמירה.

 אבל אם לאף אחד לא אכפת, אין לו שמירה. לוויה יוצרת שמירה שלא יהיה ניזוק.

אם כן מעולם הוא לא מפרד מחברו, הולך בדרך והחבר לא הולך בדרך יחידי אלא הוא מלווה באהבת החבר.

וזה נשאר דבוק בו והחבר שהולך בדרך גם  מרגיש את אהבת חברו שדבוק בו שמזכיר אותו לטובה בפני האלוקים, רק שיגיע לשלום רק שיגיע לשלום השם יציל אותו מכל דבר רע, מתפלל עליו. זה שומר, שמירה גדולה.

מבואר בהרמב''ן כל מי שביקר חולים ולא ביקש רחמים לא קיים המצווה. אחד הלך לבית חולים, שמע שחבר שלו חולה, נכנס ביקר אותו מה שלומך, תגיד למה אתה עושה בעיות? מה קרה לך? יאללה תהיה רציני קום תלך  נו יאללה ודיבורים שטויות.

התפללת עליו?  התפללת שיחלים? התפללת שהשם יחמול וירחם שיסור מעליו הקטרוג של המחלה, עשית משהו? אם לא עשית, לא ביקרת חולה, אין מצווה פה

כל שביקר חולה ולא ביקש רחמים לא קיים המצווה. נכון שאם אתה מבקר אז אתה נותן לו תמיכה עידוד הוא רואה שהוא לא לבד הוא לא מתייאש אתה מעודד אותו אתה נותן לו פרחים אתה מסדר לו אתה צריך משהו אתה רוצה שתייה אתה צריך משהו זה יפה. זה החלק היפה האנושי מצוין.

מה עם תפילה? איך הוא יקום מפה? הרי מי השכיב אותו כאן, החובות שלו. הוא עשה עוונות אדם לא חולה סתם והוא שוכב בגללם. אז תבוא תתפלל. תבוא תלמד עליו זכות, תוסיף לו זכויות תעשה משהו שהבנ''א יתרבו זכויותיו שיוכל לקום ולצאת מכאן וגם אחרי שאתה יוצא מהביקור של החולה, אם אתה לא שקוע בממחשבה עודות מצב החולה ולא מתעורר לבקש עליו רחמים, אפילו אם לא ביקשת בבית חולים הרי נחשב הביקור שעשית רק בגופך אבל לא בנפש ובלבב שלם.

יפה שהגעת פיזית אבל אתה צריך שהנשמה שלך תפעל משהו לטובתו לא רק עצם הביקור שאתה בא ברגליך ומתייגע, צריך גם בנפש ובלב.

הגוף שלנו לא יכול להיות קבוע אצל החולים בבית חולים תמיד. אבל אנחנו יכולים להדבק את המחשבה עם החולה בלי גבול בלי שיעור, אתה יכול כל רגע לחשוב בו אם תרצה, תלוי כמה חשוב כמה אתה אוהב אותו, אתה יכול להתפלל אתה יכול להזכיר אותו בברכת המזון, הרחמן הוא ישלח רפואה לחברי כך וכך לאשתי לדודי לסבתא שלי לכל אחד.

אתה יכול להזכיר להגיד תהילים אין בעיה תוך כדי עבודה במטבח, אפשר להגיד אין בעיה, אפשר לעשות פעולות בשביל החולה. ולכן רבי מאיר  אומר כופים ללוויה ששכר הלוויה אין  לה שיעור. ז''א כופים אדם לקיים מצוות לוויה למה, כי ישכר שמקבלים על הליווי שמלווים אדם או אורח אין לזה שיעור.  השכר שמקבלים על זה הוא עצום.

כל העניין של ללוות הוא עידוד לחבר שאתה מגלה לו סבר פנים יפות שאתה מכבד אותו אתה מחבב אותו, כשאדם יוצא עם מחשבה כזו לדרך הוא מתעודד, כי האהבה שהראה לו חברו אינה נפסקת ואינה ניתנת לשיעורים ולקצבה, האהבה חדורה במחשבתו של המלווה ממשיכה גם הלאה ומדבקת עם האדם שיוצא לדרך

נגיד שהיה אורח הוא יושב בסלון והוא רוצה ללכת אתה לא בא ללוות אותו, לא בא להגיד לו, להיפרד ממנו, להתראות שומע אי שם מאחד החדרים להתראות...

הוא מרגיש שזה גרוש שאתה מגרש אותו מה אתה לא יכול לצאת ללחוץ יד להגיד שלום ללוות לדלת לפחות קצת לצאת למדרגות לעשות איזה משהו להראות שבאמת קשה הפרדה כאילו אתה רוצה להמשיך איתו עוד קצת עוד קצת, ביי ביי יאלה הסתיים הלך עף ברוך השם. הוא מרגיש הוא מרגיש את זה

אבל אם הוא יוצא בהרגשה טובה שאתה דואג לו  מלווה אותו, אתה צריך משהו לדרך אולי תיקח משקה אולי תיקח מה אתה צריך קצת משהו, זה נראה אחרת.

 לכן אין מברכים על  מצוות צדקה בד''כ המצוות שאנחנו עושים אנחנו מברכים אשר קידשנו במצוותיו שציונו כך וכך למה כשאנחנו מקיימים מצוות צדקה אנחנו לא אומרים הרני מכון לקיים מצוות ואומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם על המצוות צדקה, לקים מצות צדקה? למה אנחנו לא מברכים? כי מצוות צדקה לעולם לא נגמרת. אין דבר כזה מצוות צדקה שהיא נגמרת לכן כתוב פתוח תפתח את ידיך. אומר בעל הטורים: כפל הדבר, למה פתוח תפתח את ידיך? ולמה כתוב נתון תיתן לו ולמה כתוב הענק תעניק לול הכול בכפל? לומר שאין שיעור להענקה אלא תיתן ותחזור ותיתן. כמה תיתן אפילו מאה פעמים לאותו אדם.

עכשיו תראו, נגיד בא אליך בנ''א דופק בדלת אתה נותן לו חמישה שקלים, תודה רבה תזכה למצוות, הולך.

אחרי חמש דקות הוא דופק עוד פעם ואומר צדקה בבקשה מה אתה עונה לו ישר הלו עכשיו היית נתתי לך מה אתה מתבלבל בדלתות? לא לא  אני באתי אליך עוד פעם. למה עוד פעם כבר נתתי לך? מה אתה לא יודע שכתוב בתורה נתון תיתן, אפילו מאה פעמים, פתוח תפתח אפילו מאה פעמים, הענק תעניק אפילו מאה פעמים. אין גבול ושיעור למצוות צדקה לכן לא מברכים אתה לא מסיים את המצוות, מצווה לא מסתיימת מה תברך, מברכים על מצוות ישי לה סיום אבל מצווה שיאן לא סיום על מה תברך

אז לכן מסופר תשמעו, בספר שופטים בפרק א פסוק כד' : ויראו השומרים איש יותר מן העיר ואמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד" מה מדובר, עם ישראל נכנסו לארץ וחייבו לכבוש את הארץ מפני שבעה עממים שהיו פה החיתי הפריזי היבוסי  וכו והם היו צריכים לכבוש את הארץ. והם נתנו לכל העמים שלוש אופציות

אופציה אחת להתפנות: הארץ היא שלנו, אתם רוצים להתפנות או לא? אפשרות אחת

אתם רוצים להיכנע? אפשרות שנייה

אפשרות שלישית אתם רוצים להלחם אין בעיה

הגרגשי אחת העמים שהיו פה פנה ועזב את ארץ ישראל והלך לאפריקה לא נגעו בהם.

אלה שרצו להיכנע כמו הגבעונים שעבדו על בני ישראל ושיחקו אותו כאילו הם לא משבע עמים כאילו באו מארץ רחוקה לא עשו להם  כלום, עשו מהם חוטבי עצים ושואבי מים.

 ואלה שנלחמו הייתה מצווה לא לתחייה כל נשמה לא להשאיר מהם בנ''א אחד.

עכשיו הם היו עושים מערבים כל עיר תצפיות לראות את המובאות של כל עיר איך נכנסים איך יוצאים פעם היו הרבה ערים שהיו עם חומות והייתה עיר אחת שהיא הייתה כולה עצים מסביב ולא ניכר מאיפה נכנסים ויוצאים אנשים , עכשיו הם ידעו כל תושבי הארץ הם קיבלו את ההודעה שהולכת להיות מלחמה עם היהודים הם נכנסים עכשיו לארץ ישראל והם הולכים לכבוש את הארץ והם גם שמעו מי זה היה משה רבנו ומה השם עשה להם כשהוציא אותם ממצרים וקרע להם את הים וכל האותות והמופתים ושהרגו את סיחון ואת עוג

אז הם פחדו לצאת מעירם נתכנסו בתוך הערים ולא יוצאים.

 אז הייתה עיר כזו וכולה הייתה מוקפת עצים ולא ידעו מאיפה ואז מסופר ויראו השומרים אלה ששומרים על מבואות העיר לראות מי יוצא ומי בהא מאיפה. ראו איש יוצא מם העיר ויאמרו לו הראה נא לנו את מבוא העיר ועשינו ממך חסד. הם לא ראו מאיפה הוא יצא בדיוק אבל הוא הגיע אליהם כנראה שהוא החליט לצאת בשביל לעזור. זה היה הרצון שלו, תכף נבין למה.

אבל הם הבטיח לו לו אם תגיד לנו מאיפה נכנסים לעיר אנחנו נעשה עמך חסד. בסוף מאיפה היו נכנסים לעיר, הפתח של העיר היה דרך עץ עבה, בתוך העץ עצמו היה הכניסה לתוף העיר מה היה היכול לחשוב שבתוך עץ יש כניסה לעיר.

מה החסד שעשו עימו שכל אותו העיר הרגו לפי חרב, לא נשאר אף אחד רק אותו ומשפחתו שילחו לחופשי.

זה החסד שהם הבטיחו לו התחייב וקיימו.

מה קרה עם האיש הזה כתוב ''וילך האיש אל ארץ החיתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה היא לוז שבה סנחריב ולא בלבלה בא נבוחדנצר ולא החריבה ואף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בתוכה אלא זקנים  שהם כבר זקנים בזמן ודעתם קצה בהם מהחיים  לא רוצים לחיות יותר מידי הפליגו יותר מידי בן מאתים שלוש מאות אין לו כח יותר לחיות, יוצאים מחוץ לחומה והם מתים, למה כי מלאך המוות אין רשות להיכנס לתוך העיר הזאת.

מה אמרנו, הוא הלך לארץ חיתים בנה עיר ששמה לוז סנחריב כבש את כל העולם והתרגיל שלו היה זה שהוא היה מבלבל אוכלוסיות נגיד לוקח את הטורקים מחליף אותם עם העיראקים, את העיראקים עם המצרים והמצרים על הלולבים והלובים על המרוקאים ואת הפולנים עם היגוסלבים וככה הוא בלבל את כל העולם והעיר הזאת הוא בא ולא בלבל למה, ככה הוא היה גיבור כשאתה מוציא את התושבים מהעיר שלהם מהארץ שלהם הם לא יודעים את מבואות העיר ואת יציאותיה ו הם לא מכירים את השטח אז ממילא הם חלשים, אתה מביא אדם למקום חדש זר הוא נהיה חלש, וככה היה הפטנט שלו לבלבל את כל העולם.

וכאן הוא הגיע ללוז ולא נגע בהם. גם נבוחדנצר שהחריב מדינות והחריב את ירושלים לא נגע בלוז. וגם מלאך המוות לא רשאי להיכנס לתוף העיר הזאת.

כל זה בזכות מה, בזכות החסד שהוא עשה עם ישראל שגילה להם את מבוא העיר. שואלים חכמים במה הראה להם? מה הייתה הפעולה הגשמית שהוא עשה? חיזקיה אמר בפיו עיקם להם.

ז''א שאלו אותו תגיד איך נכנסים פה לעיר אז בשביל שלא יקלטו אולי משהו מסתכל עליו וידעו שהוא מלשין, אז הוא עשה ככה... הראה את הכוון עם הפה

 רבי יוחנן אמר באצבעו הראה מה זה באצבעו לא ככה... שיראו.  בחזה ככה עשה להם טינג טינג שמה, עם האצבע.

תגידו לו זה פעולה קשה מסבכת מעייפת? מעולה קטנה נכון? כשה שכר מקבל בנ''א? איפה הפרופורציה.ץ הכנעני הזה זכה לשכר שאין לו שיעור. לבנות עיר שאין עליה שליטת מות כל זה מפני שעה חסד עם השומרים שגילה להם את הסוד של מבוא העיר אפילו שלא עשה זאת אלא ברמז כדי שלא ירגישו בני אדם ויסכן בזה את חיו אבל כיון שהרצון שלו היה גדול הרצון שלו היה גדול לעזור לעם ישראל במידה גדושה יותר ממה שהיה יכול לעשות לכן המעשה שלו היה ללא שיעור.

אבל רצונו היה ללא שיעור. ועלה על מעשיו לכן קיבל שכר בלי שיעור עיר שאין מתים בה וחיים בתוכה ללא שיעור.

זאת אומרת אנחנו רואים את גודל השכר שהוא קיבל ואמרינו אין פרופורציה בין ההשתדלות שהוא עשה זה כלום אבל בשמים לא מודדים רק לפי השיעור הגשמי אלא לפי השיעור הרוחני  הרצון שלו לעזור להם היה הרבה יותר.  אבל הוא מוגבל מה בנ''א אחד יכול לעשות הוא לא צבא הוא לא יכול לנצח את כל האויבים.

הייתה עוד אישה כזו, גם היא הייה כתוב עליה שלא תחיה כל נשמה, קראו לה רחב. היא החביאה את המרגלים שהגיעו וגם היא הצילו אותה ואת המשפחה שלו והיא זכתה  ויצאו ממנה שמונה נביאים בינהם יחזקאל וירמיה. ז''א רואים שהרצון הוא גדול אפילו שבפעול לא יכולים לעשות הכול כי בנ''א מוגבל בנ''א יש לו גוף מוגבל אבל הרצון בשמים מודדים אותך לפי הרצונות שלך הם שלמים ואמיתיים

אתן לכן דוגמא נוספת כתוב על אברהם אבינו שבזכות שהאכיל את המלאכים אותם מלאכים שבאו אליו בהיותו ביום השלישי למילה  כואב כחום היום פתח האוהל והם נדמו לו לערבים עובדי עבודה זרה והוא לקח ושחט לפנים ונתן לכל אחד לשון בחרדל אז כתוב שבזכות זה אכלו אבותינו במדבר 40 שנה את המן.

אבל אנחנו יודעים שמידה טובה מרובה פי חמש מאות. מה פרוש, אדם אם עשה משהו אז מגיע לו לקבל לא בדיוק מה שעשית, נגיד נתת לבנ''א  צדקה אלף שקל אז לא יחזירו לך מן שמים אלף שקל אלא יתנו לך חמש מאות אלף שקל ז''א מגיע לך פי חמש מאות, פי חמש מאות אנחנו יודעים שמידה טובה מרובה פי חמש מאות.

עכשיו איפה הפרופורציה, הוא נתן שלוש לשונות בחרדל אז מגיע לו החזר פי חמש מאות, 1500 לשונות בחרדל.

ומה הוא זכה, שצאצאו אכלו 40 שנה מיליונים כל יום כל יום מן שיורד מן השמים, איפה הפרופורציה? אלא אמרנו שאדם במעשה יכול להיות מוגבל אבל ברצון הוא לא מוגבל, באו רק  שלושה מה ידחף להם בכח, אין מקום אבל מבחינת הרצון אם באים מיליונים עכשיו אני מאכיל אותם.

אברהם היה עשיר גדול הוא פתח אוהלים אכסניות והיו מגיעים אנשים היה נותן להם לאכול אשל, אכילה שתייה ולוויה גם מלווה והוא ובני ביתו מלווים.

אז מבחינת הלב שלו והרצון שלו זה להאכיל מיליונים והשם שילם לו לפי השיעור הזה לכן אכלו עם ישראל 40 שנה מן בזכות אותה סעודה של אברהם אבינו

זה מעודד חברה, ז''א גם אם אתה מוגבל והיכולת שלך המעשית אתה לא יכול הרבה לעשות אבל אם הרצון שלך אמיתי בשמיים מודדים אותך לפי זה.

עכשיו נבין את הרב אתה יכול ללוות 4 קילומטר 12 קילומטר, אתה מוגבל הגוף שלך מוגבל אמרו חכמים אתה לא יכול יותר ללכת אבל השיעור של האהבה לא נגמר אתה ממשיך לדאוג לו ולחשוב עליו כל הזמן. ומשלמים לאדם לפי זה.

אז ז''א מכאן אנחנו לומדים שאהבתו של אדם לזולתו צריכה להיות בלי שיעור בלי הגבלה וצריכה להיות בלב יותר מהפה. והאהבה יותר מכפי מעשיו אהבה בלי שיעור ובלי גבול, איך אנחנו מצווים, ''ואהבת את ה' אלוהיך בל לבבך'' מה פרשו, שבכל הלב שלך לא יהיה לך מקום לשום אהבה אחרת חוץ מהשם. מאה אחוז אהבה להשם.

אז איך אני יאהב את אישתי, זה ה' מצווה מה שה' מצווה מותר לך לאהוב. מה שהשם מצווה לשנוא אתה חייב לישנא אבל הכול מתוקף אהבתך את השם אתה מקיים את כל המצוות.

 כמו שאמרו חכמים על אהרון הכהן אחיו של משה רבנו. אמר עליו הקב''ה ''הנה אהרון אחיו יוצא לקראתך ושמח בליבו'' אני מעיד עליו שהוא אוהב אותך ושמח בלב שאתה מקבל את התפקיד במקומו. אהרון האח הגדול מבוגר ממשה בשלוש שנים הוא היה מנהיג עכשיו במצרים כשמשה רבנו אצל יתרו 40 שנה עכשיו השם מכתיר את משה רבנו להיות המנהיג והגואל של עם ישראל. אהרון יוצא לקראתו , היה צריך להגיד מה, אני עשיתי את הכול שמרתי על עם שיראל הנהגתי אותם והכול פתאום האח הקטן יבוא וינהיג במקומי ואני יהיה תחתיו? ככה זה קורה תראו בירושות איך אנשים וואי וואי וואי..

אז מה, השם מעיד  שהוא  כשרואה אותך הוא שמח בלב לא בפה, פלספה מדבר איתו אומר לו אחי אשריך תזכה למצוות  קשקושים דיבורים בפה,  בלב הוא אוהב אותך בלב הוא שמח, בלב יותר מבפה.

 בכח הפה אין אפשרות  להביע ולבטא את אהבה שהיא עצורה בלב, כלי הגוף אין ביכולתם להכיל אהבה כמו שהייתה בנפש ובנשמת ארון את השמחה הגדולה שלו אל אחיו משה רבנו עליו השלום

אדם שיש לו שמחה כבר אמרתי בתחילת הדרשה הוא לא יכול להכיל הרבה שמחה, יותר מידי שמחה הוא יכול למות, הכלים של הגוף לא יכולים לעמוד הוא יקבל שבץ לב, אם יודיעו לאדם שהוא קיבל בפיס שלוש מאות מיליון או משהו כזה הוא יכול למות על המקום. צריך חכמה איך להודיע לאדם. כמו גם בשורה רעה, אם מודעים לאדם בשורה רעה אחיך מת עכשיו בתאונה.. הוא יכול למות. ז''א לגוף אין כלים להתמודד עם הפנימיות אם הרוחניות בין אם זה אושר בין אם זה צער

אז לכן אין שיעור מצד הנשמה וגם כן צריך כל אדם, לא רק אהרון הכהן, צריך לעורר רגשי אהבה בליבו לחבריו ולרבותיו ולאהוב אהבה בלא שיעור וקצבה, ומה מקבלים על זה, מקבלים גם שכר ללא שיעור וקצבה, מאיפה למדנו? מאותו כנעני שהוא רצה לסייע יותר רק אין לו את הכלים ולכן הוא רק השתמש בחוטם שלו או באצבע שלו אבל בשמים מדדו לפי הנשמה שלו, כמה הוא רצה לתת, אם אתה אוהב באמת באמת הכוח שלך להציל נפשות, אתה יכול להציל את הנפשות של היקרים שלך של האהובים שלך כי עם אהבה אתה מחסה עלים מכסה עליהם אבל  אנשים אף אחד לא  אוהב באותם מופקרים אף אחד לא דואג להם, גם בשמים ככה מתייחסים אליהם. ז''א כשיש לך זכויות אז אתה מגונן גם על האהובים שלך, למה כי הקב''ה ''הצור תמים פועלו וכל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול'' מה פרוש מה זה לא עושה עוול, בטח שהוא לא עושה עוול. אבל לא, הקב''ה כשצריך לקחת בנ'א נגיד בעוונותיו אבל אם הוא לוקח אותו אז הוא יחסר לאשתו לילדים שלו לאחים שלו להורים שלו, ואם הם לא חייבים בעונש כזה שהם צריכים להתבשר שהקרוב שלהם מת אז זה עוול אם השם ייקח אותו ולהם לא מגיע עונש אז הוא ממתין עד שכל אלה שסביבו שישמעו את הידיעה יהיו ראויים לעונש של הבשורה הזאת אז הוא ייקח אותו, לכן מי שמייצר הרבה הרבה זכויות ומי שעוטף באהבה את כל אלה  שהוא בעל זכויות הוא מגונן עליהם גם אם מגיע להם למות הם לא ימותו בלא עיתם. אז תראו כמה זה חשוב שאדם מפתח אהבה לאנשים.

אם כן רואים מפה שמי שעושה כן והוא ירבה אהבה בלי שיעור וקצבה הוא גם יקבל שכר נצחי ללא שיעור ולא קצבה.

עכשיו נוכל לבאר בזה מאמר של חכמים זיכרונם לברכה ''ויאמר יתרו אל בנותיו ואיו ולמה זה עזבתם את האיש'' הסיפור הוא משה רבנו מגיע ממצרים בורח מהגזרה של פרעה להרוג אותו בגלל שנודע שהוא הרג את המצרי שפגע ביהודי ועשה מעשים שלא יעשו עם אשתו והגיע למדיין איך שהגיע למדיין הוא מגיע למקום שהיו שמה רועים, רועי צאן, היו שמה בנות של יתרו, שיה כהן של מידין והם השליכו אותם לבאר. למה, בגלל שיתרו חזר בשאלה מה שנקרא,  חזר בשאלה, מה זה חזר בשאלה? הוא היה כהן לעבודה זרה ולכולם הוא כמו אפיפיור וכולם הלכו בדרכו וכולם שמעו בקולו ופתאום הוא חזר בשאלה הוא אמר שכל העבודה זרה זה שקר זה בלוף אין בה ממש, אז הם כעסו עליו אז הם התנכלו לבנות שלו והשליכו אותם לבור.

משה הגיע לשמה וראה את הסיטואציה והציל אותם מהבור. הוציא אותם. תשמע מה אתה מתגרה פה, יש פה רועים אתה יכול להיכנס לקטטה שאתה לא תצא ממנה חי, אתה זר פה לא מכירים אותך, יעלימו אותך אף אחד לא ידע בכלל מה אתה מתקוטט אולי יש להם חשבון אולי זה ככה מה אתה יודע מה היה והוא ישר ניגש ומציל אותם מן הבור וכו תוך סכנת נשפות ואז שהם באות הביתה והם מספרות לאבא שלהם ליתרו מה היה המעשה, ''ויאמר יתרו אל בנותיו ואיו'' איפה הוא ''למה זה עזבתם את האיש'' איש כזה לא עוזבים תכניסו אותו לפה, זה אדם מורם מעם, אדם שמוכן להסתכן ככה ולהיכנס לתוך מריבה הזאת ולהציל אתכן וכו זה לא משאירים בחוץ.

אבל כשהוא אמר ואיו, הוא לא בחר את המילים סתם. ואיו, מה זה ואיו? אמר יתרו אולי הוא מאותו זרע שכתוב ''איה שרה אשתך'' כשהמלאכים באו לשרה לבשר לה שהיא תלד בגיל 90 את יצחק, שאלו את אברהם ''איה שרה אשתך'' היא הייתה צנועה באוהל לא יוצאת לקראת האורחים.  הם בחרו בלשון איה,  איפה היכן שרה אשתך.  אז הוא אמר אולי הוא גם כן, היא איה הוא איו. אלא מאותו הסוג.

מה הסוג? הגדר והבחינה שאצלם המצוות הם פנימיות שאין להם סוף. אין להם סוף, אינו נגמר ואינו מתגלה. שהם עשוים מצווה זה רק ציון וסימן חיצוני אבל הפנמיות שלהם היא עצומה וזה מצביע על קיום של אור פנימי שהוא  נעלם מ העין

זאת אומרת זה שראינו את המבצע הזה של משה רבנו זה מבצע חיצוני אבל זה מגלה את הפנימיות שלו מי האיש הזה, יש פה חומר מיוחד. כמו שרה אימנו שהיא הייתה נסתרת צנועה אבל כתוב שאברהם מגייר גרים ושרה את הנשים ז''א היא הרבתה לעשות המון פעולות אבל בצנעה ז''א בקושי רואים מה היא עושה אבל  הנשמה שלה הלב שלה העשייה שלה היא בלי שיעור בלי גבולות. ולאור הפנימי  אין גבול זה ללא סוף

 לכן התרגש יתרו שהבנות סיפרו לו את מעשה החסד הגדול של משה והוא משה לא בא לביתו של יתרו, הכוונה הוא לא בא ואומר איפה אתם גרות, נכנס הביתה כן אדוני  מה השם שלך יתרו, שלום אני השם שלי משה הבנות שלך הסתבכו בחוץ עם הרועים ואני הצלתי אותם ופה ושם. תפתח בקבוק נשתה יאללה שמפניה פה שם  עשה לו שרירים יראה לו יעשה פוזות... לא הוא לא מתגלה לא בא כאילו דבר טבעי עשה משהו רגיל וממשיכים בדרך.  הוא לא נגלה ולא מתגלה ולכן חשב יתרו  זה כנראה מזרע האבות והאמהות הקדושים. כולם ידעו בעולם מה טבעם של האבות והאמהות שלנו בכל העולם. כי אברהם אבינו החזיר את כל העולם כולו מעבודה זרה לאמונה באל אחד. אבי האמונה המונוטואיסתית כמו שקוראים לזה היום להכיר ביחידו של עולם שיש מנהיג לבירה, זה היה אברהם אבינו, זה כל הדתות יודעות, עד היום יודעים, כבר עברו אלפי שנים כולם יודעים קרוב יותר ודאי שידעו, אז הוא אמר זה כנראה מהשורש הזה, זה לא יכול להיות, זה מהשורש הזה

להבדיל להבדיל סתם להצחיק ככה אז אני ייתן לכם דוגמא שהיום אתם מכירים אותה וקל לכם יותר לתפוס אותה, שיש איזה פעולה שחוסל איזה מדען ישר אומרים אהה זה תביעות  אצבעות של המוסד. מה פרשו, דברים כאלה זה המוסד עושה. כשרואים בנ''א כמו שראו את משה רבנו אומרים אהה זה כנראה מהאבות הקדושים והאמהות הקדושות, זהו זה תביעת אצבע שלהם.

 ועל כן חשב שהוא מזרע האבות וניחון ומצוין בתוכנת האור הפנימי שהם גלויים במעשים אבל צנועים וחבויים יותר ממה שמגלים המעשים החיצונים שלהם . זה נקרא גדר ''איו'' ז''א צריך לחפש פה יש פה מה לחפש יש פה הרבה הרבה יותר ממה שרואים בחוץ ז''א המדרגות אינם גלויות ומפורסמות אלא זה איו, נסתר ולא גלוי.

 כי האור הפנימי  הוא אור ושמחת המצווה והיא לא יכולה לבוא לידי ביטוי במעשה או בכתב.

מה זה אור הפנימי, אדם שהוא עושה מצווה הוא מתמלא באושר בשמחה אבל הוא לא יכול לבטא את זה להגיד עכשיו אתה הגעת לפסח, ערב פסח, מי שמבין מה זה מצוות הפסח לאכול כזית פסח באורייתא פסח, מי שחיכה לזה מי שעבד, זה לאכול סתם מצה לא רוכלים סתם מצה שיערו שלושים גר' חמישים גר' אוכלים מצה עשינו מצווה. לא.

האור הפנימי בפנים שאתה הגעת לרגע הגדול והקדוש הזה ממלא אותך אבל אתה לא יכול לבטא אותו באכילה. אין ביטוי בהאכילה, בהאכילה נוגסים ונוגסים ונגמר אבל אתה לא יכול לבטא את כל האור הפנימי שיש לך בשעת עשית המצווה, שאתה לוקח אתרוג 4 המינים ואתה מנענע ואתה יודע מה זה, חיכית שנה עד שסוף סוף הגיע שוב פעם המצווה  הגדולה הזה, אז אתה יכול לנענע רואים אותך מנענע אבל מי שאצלו הלב בפנים הפנימיות שלו מלאה ושופעת אושר בעשיית המצווה, אי אפשר לבטא את זה, אי אפשר. זה נקרא האור הפנימי הוא אור ושמחת המצווה שהיא לא יכולה לבוא לידי ביטוי במעשה ובכתב כי פעולות ומעשים יש להם כלים ומוגבלים והם גם נגמרים ומסתיימים, אבל לפנימיות אין תקרה, אין גג, לפנימיות אדם יכול להיות באושר בחיבור עם השם בלי הגבלה, אין זמן, זה לא קשור לגוף בכלל ולכן הנשמה חודרת תמיד לעליה ולהתפשטות להתרחבות ולא לסיום ולא לצמצום. רגשות מפעמים באדם ממריצים אותו לפעולה מסוימת אבל הם אינם מסתיימים ואינם מתמצים אף פעם בעשייה מסוימת,

מצווה שאדם עושה לרחם על אדם ולסייע לו אינם  מבטאה את כל עוצם הרגשות הפועמים בתוכו ואינם ממצה אותם עד תום.

גם שאתה בא ורוצה לעזור ולרחם לאדם שהוא צריך סיוע, כמה שתעשה בפעולות זה לא יבטא את כל ההרגשות שיש לך ופועמים בך, היית רוצה מה זה להקים אותו ממיטת חוליו, לקחת אותו לטייל איתו ולסעד אותו ולתמוך בו אבל הוא מוגבל, גם אתה מוגבל, אתה יכול להרים אותו באמצע בית חולים  לקחת אותו הביתה? אתה יכול  להבריא אותו, מה אתה יכול לעשות? אתה יכול לתת לו אתה רוצה לאכול אתה רוצה לשתות אתה רוצה ממתק אתה רוצה משהו מה אתה יכול לעשות. זה מבטא את כל מה שיש לך כלפיו? ודאי שלא.גם לאחר  המעשה שעשית עם מי שצריך סיוע ורחמים לא כלוא בזה הרחמים ולא החסד והרגשות וכל הפנימיות והטוב והחסד שעדין מנמצאים בתוכך הם בגדר 'איו'

פעולות החסד של שרה אימנו עליה השלום היו בלי גבולות עד שרמזו לכך המלאכים בלשון ''איה שרה אשתך''

היינו שהלב של שרה אימנו גדול יותר מעצם המעשים שלה, הרגש והשמחה של מצוות הכנסת אורחים זה היה בגדר של העלם ונסתר.  מי יכול לראות כמה שמחה יש לה בלב בשעה שהיא מארחת את האורחים.  את זה הכיר יתרו במשה שהפנימיות של הלב שלו מוצנעת ונסתרת ומרובה יותר ממה שהוא הראה והביעה על ידי הצלת בנותיו והוא הבין שהאיש  הזה אין טיבו מתמצה במעשה שלו אלא הוא צופן בתוכו לב גדול פנימיות נאצלת כי מעיין הרחמים עדין נשאר שלם בליבו.

זה משלים להרצאה אתמול שנתנו בגדרה, מי שראה אותה יבין דיברנו אתמול על לב טוב ועין טובה, דיברנו על לב רע ועין רעה מה זה

אז היום אנחנו עמדנו על נקודה מה זה הלב הטוב שהיה לדוגמא למשה רבנו לשרה אימנו וכן הלאה.

אם כן אנחנו רואים שמצוות הלוויה היא מצווה גדולה מאוד ולמדנו את הסוד שלה גם והיא גורמת שאדם שיוצא לדרך לא יהיה ניזוק ואנחנו יכולים לגונן על האנשים האהובים לנו גם שהם מסתלקים מאיתנו, מתרחקים ואנחנו במרחקים יכולים לגונן.

יש פה אמהות אולי? הם נתקלו בזה. אני אצל אמא שלי ראיתי את זה. שאמא יכולה ברגע מסוים לצעוק במטבח ''איפה הוא'' הבן שלה, והיא רצה ובאותו רגע היא מגלה שהוא היה בסכנה.

איך זה עובד?  האהבה לא נפסקת מהילד אפילו שהיא עסוקה במטבח, ברקע בתת מודע האהבה חיה ותוססת.  וההרגש שלה כלכך כלכך שאם קורה משהו אצל הילד, החיבור בין נשמות הוא כלכך כלכך שהיא מרגישה שהוא בסכנה והיא יכולה להציל אותו. אצל אמא שלי ראיתי דבר כזה כמה פעמים.

 ואחד הילדים היא הרגישה שמשהו לא בסדר היא  קמה וכמעט היה נחנק. אז ז''א יש דבר כזה ואני מאמין שבוא לא נגזים מכל מאה נשים יש מישהי שחוותה כזה דבר  ומרגישה כאלה דברים. לא תמיד אבל יש מיקרים  כאלה.

אז ז''א רואים שיש קשר בין הנשמות וכשמלווים בנ''א אם עושים את זה באמת מתוך האהבה לא סתם כיבוד לא נעים כאילו,  ומלווים אותו הלאה גם במחשבה בתפילה ובדאגה יכולים להציל אותו ומובטח שלא יהיה ניזוק. וככה התחלנו. שהיה מי שעמד להיות ניזוק ובגלל שליוו אותו 4 אמות לא ניזוק ז''א הוא היה ראוי להיות ניזוק ובכלל הליווי הוא לא ניזוק.

 אז אם כן הנה ב''ה למדנו דבר חשוב, זה נושא שלא מדברים עליו, קשה לשמוע דברים בנושא הזה מה זה מצוות לוויה, היום שאנחנו גרים בעיר שכולנו מחוברות כמעט ויש תקשורת וכו וכו, אין סכנות כלכך  יש סכנות של היום אבל לא סכנות כמו של פעם אז יש היום מצוקה ואפשרות לצלצל וכל מיני דברים אבל פעם לא היה.

אבל מכל מקום נכון שגם אם באים אורחים ללוות אותם עד הדלת, אם תצא גם למדרגות קצת אתה מקיים מצוות לוויה.

עזוב עכשיו מה, אתה תקבל גם שכר על זה, חוץ ממה שאתה מסיע לו שומר עליו אתה גם מקבל שכר על זה. ז''א מצוות לוויה אין לה שיעור ומקבלים על זה שכר גדול ורב. כדאי לאמץ את הדבר הזה וזוכים הרבה גם בעולם הזה

אני מודה לכם על ההקשבה מי שיש שאלה בבקשה

כן היהודי שם בסוף.

שואל: יש לי שתי שאלות אם אפשר, השאלה הראשונה הרב אמר שצדיקים נמדדים לפי הכמות  שבאים ללוות אותם בדרכם האחרונה

הרב: לפי מה?

שואל: לפי הכמות של האנשים שבאים ללוות אותם בדרכם האחרונה ..

הרב: לא, לא דווקא. אבל אני אומר שבהאים הרבה אנשים בסוף זה מראה את הערכה והחשיבות של הנפטר. זה לא אומר שכל מי שבא נגיד אם יש אחד שהוא היה שחקן כדורגל והוא מחלל שבת בפרהסיה. וליוו אותו המונים, זה קטרוג בשבילו. למה, כי הוא הטעה את ההמונים. היה פעם שוער של מכבי יפו שאת הלוויה התחילו מהשער. הוא היה שוער וליוו אותו מהשער בשביל להזכיר את העוונות שלו שכל שבת הוא חילל ומשמה ליוו אותו, אתה מבין אז זה לא פרס, בדיוק הפוך. אם הבנ''א הוא צדיק וירא שמים ומלווים אותו הרבה אז זה מראה משהו לא,, כן

שואל: משה ואהרון למשל אהרון כתוב עליו ''ויבכו עליו כל בני ישראל'' ומשה שהיה המנהיג לא נאמר כל בני ישראל כי משה הוא היה הדיין וככה כתוב ולכן עליו לא כתוב ''כל בני ישראל'' כמו אהרון ולמשל אצל מרדכי כתוב רצוי על רוב אחיו ולא כל אחיו בגלל הסיבה הזאת. למשל חור שהיה אח של מרים הוא היה צדיק בוודאי כפי שהבנתי והוא נרגם באבנים על ידי העם בגלל שהוא רצה שלא יעשו את חטא העגל.  זאת השאלה הראשונה

הרב: בשאלה הראשונה ככה, נכון את אהרון ביכו כל בית ישראל. גם אנשים וגם נשים כי הוא היה משכין שלום בין כולם וכולם אהבו אותו, הוא לא תבע מהם הרבה דברים וגם לא הוכיח אותם נמרצות כמו שאחיו משה רבנו היה מוכיח את עם ישראל ואתה יודע, לא כולם  אוהבים את מי שמוכיח אותם אז לכן לא בכו אותו כולם אבל זה השבח שלו, התורה משבחת את משה רבנו בגלל זה. כתוב ''וימת שם משהעבד השם בארץ מואב על פי השם ויקבור אותו בגאי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את  קבורתו עד היום הזה משה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כלתה עינו ולא נס ליחו ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלושים יום ויתמו ימי בכי אבל משה'' אז כתוב ויבכו בני ישראל, רק הזכרים כאילו. וזה נאמר בשבחים, פה מציינים את כל השבחים שלו, אז למה מציינים שבכו אותו פחות? אם זה המקום של השבחים אז אל תזכיר את זה, תזכיר את זה במקום אחר שבכו עליו פחות מאהרון, למה מזכירים? כי אצל הקב''ה לא חשוב כמה אתה מחשיב את האדם, אם האדם עשה את מה שהשם רוצה זה השבח הגדול ואם זה מתבטא בזה שבכו עליו פחות, זה עוד יותר שבת כי הוא לא עשה חשבון מה יהיה בלוויה שלי. הבנת?

זה אחד. מרדכי היהודי נכון כתוב שהוא היה רצוי לרוב אחיו למה, כי הסנהדרין כעסו קצת, חלק, כעסו שהוא היה כל יום בשער המלך וזה.. זה לא התפקיד שלך אתה תשב ללמוד, מה אתה הולך לברר כל פעם בשער המלך מה קרוה ולשמוע מה החדשות ככה מה זה עסקנות, אתה עוסק בעסקנות, מה קרה פה?

אז לא היה רצוי לכל אחיו.. אבל בא תראה לי בהיסטוריה של היהודים שהיה מישהו שיהיה יותר מזה.

עכשיו הלא רצוי קצת הזה, הלא רצוי קצת הזה בזכותו אני ואתה מדברים פה היום. אם לא היה מרדכי היה המן הורג את כל היהודים ואני ואתה לא פה ואם הוא לא היה עושה את מה שהוא עשה והשם הסכים איתו ונתן בידו את ההצלה, נו, אז לא היה רצוי לרוב אחיו. מי אלא שהוא לא היה רצוי? אתה זוכר את השמות שלהם?

שואל: לא רק לרוב אחיו

הרב: אף אחד לא יודע, ז''א הם היו והוא לא היה רצוי, תודה רבה, מי אתם סליחה, מי אתם? אף אחד לא מכיר אותם בכלל. יש מישהו שלא מכיר את מרדכי? נו אז היו כמה שלא היו מבסוטים נו אז מה קרה, מה קרה, הנה היום התבשרתי לדוגמא, היום התבשרתי שזכיתי בתביעה נגד יהודי בשם פרידמן. פרידמן הוא אתיאיסט ויש להם אתר שהם קוראים לו המחרטטים בתשובה. ושם הם יוצאים נגד כל מי שמדבר דרשות על חזרה בתשובה והוא פתח פוסט נגדי ודיבר עלי שאני מחלל שבת ואני נוסע בשבת להרצאות. הוא אמר עלי דברים מגונים מאוד מאוד מאוד וכו וכו וכו בסדר.

ואני  תבעתי אותו, שלחתי לו מכתב כן, ותבעתי אותו והבנ''א לא התנצל לא התחרט לא שום דבר ובא לבית המשפט וניסה להציג מצג שווא ולהגיד שזה היה סאטירה, סתם צחוקים. טוב, אני לא אספר לכם את כל מהלך המשט אבל בסוף נכתב פסק דין על 26 עמודים והוא חוייב ב50 אלף שקל פלוס עשר אלף פלוס הוצאות אגרה וכו

אז מה יצא בסוף מה יצא בסוף, דרך אגב הוא נמצא כרגע באנגליה נופש, אני מאמין שהוא כבר לא בנופש יכול להיות שהוא יושב על הקרקע ובוכה על מה שעשה לעצמו כי הוא נקלע עכשיו למצב לא נעים. והוא היה גיבור של החבורה של האתיאיסטים, בדיוק הראשון הם באו כמה עם שערות, כל הפוזות של החברה האלה וישבו שם ועודדו אותו, נראה אם הם יעודדו אותו עכשיו וישלמו כל אחד ייקח עכשיו חמשת אלפים עליו ויתחלקו איתו בחוב הנכבד, אבל זה, איך הם קראו לזה המחרטטים בתושבה, השופט פסק שאתה מהחרטט הגדול וזה לא סאטירה ואתה חייב לשלם וזה נקרא אתם המחרטטים בשאלה, אתם אלה שהם אתיאיסטים כן. חשבת שאתה מלומד והוא אדם שלומד ובטכניון ואדם משכיל והכול.  אבל הוא לא השכיל לדעת שלכל דבר יש מחיר. ולפעמים מחיר יקר.

אני מודה לך מר עמרם פרידמן, אני חושב שהשם שלו עמרם קצת לא מתאים אם זה השם כי זה אבא של משה רבנו היה צריך לצאת ממנו משהו טוב, אם זה השם אני כבר לא זוכר. אבל.. מה? עומרי, עומרי אה, או זה מתאים עומרי זה היה אבא של אחאב כן. זה מתאים או התפלאתי. זכרתי משהו עם ע. עומרי זהו עומרי זה אבא של אחאב שידוע שהיה מלך רשע וזה שם שבד''כ לא נוהגים להביא  לילדים יהודים בפרט בבתים דתיים. שרון קרא לבן שלו עומרי אבל טוב הוא לא היה דתי כידוע אבל מכל מקום, מר פריד-מן פרי זה פרות ודמן זה דמים ואנחנו נאכל מהפרות של הדמים ובעזרת השם נקווה שלהבא תשנו את הכותרת של המחרטטים בתשובה אלא המחרטטים משלמים. תודה

שואל: חור האח של מרים,

הרב: איך?

שואל: עם חור האח של מרים

הרב: כן מה איתו

שואל:  שהוא נרגם באבנים

הרב: אז מה השאלה

שואל: שהוא בעצם היה צדיק  אז ודאי לא ליוו אותו בדרכו האחרונה הרבה

הרב: מי אמר לך שלא ליוו איפה כתוב שלא ליוו? מי אמר שלא ליוו וגם אם לא ליוו אז מה קרה, אמרנו לא הלוויה קובעת, במקום שעושים לא נכון, לדוגמא את שאול המלך לא הספידו כראוי אז השם ביקש שיספידו אותו מחדש ובגלל זה מתו הרבה אנשים מישראל כל יום היו מתים מאה בגלל שלא הספידו אותו כראוי הם היו צריכים לעשות הספד עוד פעם, אז לפעמים יש התערבות מן השמיים. אבל חשבונות שמיים אנחנו לא יודעים.

אבל מה רציתי לאומר, רציתי לאומר למה הספד הוא  חשוב ולמה בלוויה זה חשוב, זה מראה על האדם בשמיים, אבל אם בשמיים יודעים מי זה האדם, האדם לא צריך את זה שיראו לשמיים אבל לדוגמא ''החם לי בהספדה'' יש מי שביקש שבזמן ההספד הוא יחמם את הלבבות, יגיד הספד שיחמם את הלבבות שאנשים יקבלו קבלות כי בשעת ההספד כל הלבבות שבורים ובפרט אם אדם גדול הול ואז כל אחד הלב שלו פנוי לקבל ואם אדם רואה המונים שהולכים ללוות אדם שהוא צדיק אז מה הוא מבין, תראה את הדרך בנ''א שהיה ספון. מי הכיר את הרב אלישיב, למה הוא יצא לטייל בתל אביב? מה הוא הלך לפה הלך לשם? אדם שספון בירושלים בתוך בית וכל העולם הכיר אותו וכולם שמעו ממנו ותראה כמה ליוו אותו אז. בנ''א אם יש לו טיפה שכל, גרם אפילו אומר תראה לא נדבר על הכבוד עכשיו על הכבוד האחרון, אבל תראה כמה הערכה יש לאיש הזה, מה הוא עשה, הוא פיתח פצצת אטום, פיתח טנקים מה הוא עשה? הוא ישב למד תורה. תראה איזה הערכה  ולא רק הוא, שרים כאילו, שרים ראש ממשלה, כולם באו לנחם. מה קרה? אבל זה בנ''א שלומד רק תורה כאילו, רק רק.

כן בבקשה

שואל: שאלה קצרה עוד שאלה אחת כשהרב הזכיר בית משפט אז ידוע שבית משפט לתביעות קטנות שולחים לשם אז שם זה כדי שלא יהיה משוא פנים אין ייצוג לעורך דין, ככה זה ידוע.

ומה אומר הרב על זה  אם בא צד אחד לבית משפט לתביעות קטנות ומופיע עם עורך דין והפרוטוקול כתוב אני העורך דין אני מייצג אותם. כתבתי בשבילם את כתב ההגנה אבל אני לא ישתתף בדיון. האם נראה לרב שיש פה איזה משוא  פנים.

הרב: אני לא יודע אם זה הסיבה בגלל משוא פנים. תביעות קטנות זה בשביל לגמור דברים קטנים עד סכום של שלושים וכמה אלף תיק תק במקום  תהליך מסורבל ומסובך, קדם משפט ואח''כ הוכחות ו ו וו אז באים לזה אתה אומר מה יש לך ויש מקרים שמתירים גם ייצוג על ידי עורך דין

שואל: שמה לא התירו ייצוג

הרב: יש יש אבל מקרים שאני יודע שמותר גם כן על ידי ייצוג, תלוי באיזה מקרים אבל זה השופט להחלטתו. בכל אופן גם מי שהולך בלא משוא פנים שאתה קורא לזה אין בעיה ואין איסור שעורך דין יכין לו מראש מה להגיד וידריך אותו ויסביר לו, אין שום בעיה. תהיה בריא

שואל: תודה רבה

כן שאלה למר עבדן

שואל: ערב טוב הרב

הרב: ערב טוב

שואל: היות והרב דיבר על המחרטטים האלה וזה עוד חם אני לא רוצה שזה יתקרר, אני רציתי לעבור למלחמות אבל אני יעבור למלחמה אחרת יותר טובה, דיברת על  מחרטטים האלה, יש מחרטט אחד שאתה מכנה אותו אינסטלאטור מרחובות

הרב: גייזי גייזי

שואל: וואי וואי זה אני שמעתי עליו שתבעת אותו הרב במיליון שקל.

הרב: חצי חצי

שואל: חצי מיליון

הרב: כן

שואל: אבל אנחנו במתח כבר כמה שנים, מתי כבר...

הרב: עכשיו אנחנו לפני הפסק, מחכים..

שואל: בעזרת השם יתברך

הרב: בסדר אבל זה לא משנה

שואל: אבן על הלב, מתי..

הרב: לא כסף שינה אותו, הוא לא ישתנה, לא הבנת, הכסף לא תמיד מחנך. יש אנשים שזה יכול לחנך יש אנשים שלא, יש כמה שהפסידו לי והשופט אמר להם אם תדבר נגדו עוד פעם תשלמו על כל מילה 75 אלף שקל

שואל: אבל הם דיברו אני ראיתי..

הרב: רגע, מה זה, בנ''א אומר לשופט אני חי על כדורים, אני לא זה,, הוא נופל מתעלף בבית משפט הוא זה, הוא משמיע קולות, הבנ''א זה הוא בסדר הוא הטיפול, השם מטפל בו אל תדאג...שואל תקשיב, הבנ''א כבר שנתיים אתה מבין יושב בבית ורק כל הזמן מכין סרטים וסרטים כולם מבלים כולם נהנים כולם עזבו אותו, הוא נשאר לבד, לא משלמים לו, אין לו חשמל, ניתקו לו את החשמל. עושים לו ככה, יש לו הוצאה לפועל. התחנן עכשיו לשופט. עכשיו הוא עושה ]שיטת רגל כמו ההיא שהייתה עם ציון גולן וכמו עוד אחד, בסוף כולם בגלל פושטים את הרגל, עכשיו לא יהיה לו בנק, לא יכול לזוז לא כלום, אסור לו לעבוד בעבודות. אם הוא יעבוד וידעו תהיה לו בעיה אז עכשיו הוא מוגבל מסכן שימשיך יכתוב..

שואל: איך הוא מגיע לעוד כיפור לעוד כיפור לעוד כיפור איך מוחלים לו, תוקף את הרב כמו הרב הגאון הרב אמנון יצחק שליט''א גדול הדור

הרב: הלו, הלו

שואל: כלום, צרעת ביד לא יהיה לו, מה זה?  איך אפשר הרב?

הרב: אנחנו דווקא מתלהבים ממנו מאוד, הוא משעשע אותנו

שואל: אבל תראה איזה זקן..

הרב: מה אתה דואג

שואל: אני לא יכול

הרב: אתה תשמע בסוף איך הקב''ה משלם לכולם, אני הכנתי עכשיו עשרה סרטונים שעומדים לצאת ואני הולך בקרוב לפרסם את החפרפרת שהייתה להם שמה שהיא אומרת בדיוק למה הסחטן הזה  דייזי קרייזי גייזי, למה הוא עשה את הכול. הוא סחטן פשוט בכספים, הוא סחט אנשים בכסף, אז אתה תראה איך זה עבד ותשמע את ההקלטות מה הוא אומר, ואז הכול יהיה ברור. מה קורה, אתה לא יודע לדוגמא יש מאפיה מה הם עושים פרוטקשן, מה זה פרוטקשן, לוקחים  דמי חסות, אומרים לך אתה יודע במקום הזה נשרפים מכוניות נשרפות חנויות נשרפות זה, אם אתה רוצה שמירה אז אנחנו  נעזור לך ואם הוא לא רוצה שמירה מתברר שבאמת יש שרפות באזור. מה זה הדבר הזה? איך יכול להיות דבר כזה שיש אנשים כאלה. יש אנשים כאלה מה הבעיה שיש אנשים כאלה זה ככה, יש אנשים. למה דוד המלך רדפו אחרי ו חינם. למה שרפו את הספרים של הרמב''ם? למה של הרמח''ל, מה אתה שואל שאלות ככה היה תמיד, הנה הוא אמר למה הרגו את חור? חור היה צדיק  למה הרגו אותו,

שואל: מה שעשו להם עושים לך הרב כבר כמה שנים ריבונו של עולם

הרב: למה לא, אבל למה לא? כמו שהיה דתן ואבירם, למשה היה דתן ואבירם היה קרח ועדתו. לכל אחד יש

שואל: אבל הוא פתח להם את האדמה, למה להם לא?

הרב: מה אתה ממהר, שריפה ברחובות, ליד הבית שלו.

הרב: חס ושלום, אסור לאחל ליהודים, אסור לאחל ליהודים

שואל:אבל מה שהוא עשה מותר לו?

הרב: תקשיב

שואל: משפט כבוד הרב

הרב: תקשיב תקשיב

שואל: אבל אני לא יכול הרב אני לא יכול, אני ראיתי את אלחנן החתן שלך מה שהוא עשה בבית משפט לבד, למה לא באים קהילות קפ''ז לבוא לקראת הרב.....

הרב: תקשיב תקשיב

שואל: כתוב כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים.

הרב: תודה

שואל: הוא הולך עם ציציות..

הרב:  איזה ציציות, עזוב הוא  מחלל שבת, הלך לדוג בשבת סיפר לעורך דין, הלך לדוג בשבת עזוב אותך הכול מוסווה, זה בנ''א הוא סחטן באיומים הוא סוחט כל בנ''א ביומים זה הכול. הוא אומר לך תגיד לי תגיד לי ואח''כ אתה שבוי אצלו, את כל החברה שלו הוא מכר לי כולם משלמים לי כסף

שואל: אמן אמן

הרב: בוא דאג שכל אלה שמסרו לו מידע נתבעים על יד ומשלמים. יש אומרים שהוא שותף שלי גם

שואל: חס וחלילה. אתה לא רוצה שאני ייתן לו קללה לפני יום הכיפורים?

הרב: חס ושלום תגיד אתה משוגע מה קרה לך?

שואל: אבל למה מותר לו לעשות כל פעם סרטים נגד הרב מה הרב  עשה לו, אבל הוא ניקה לך את כל . העוונות..

הרב: אתה יודע מה אני עשיתי לו?

שואל: מה?

הרב: לא עניתי לו לטלפון זה היה הסיבה

שואל: הוא ניקה לך את כל העוונות

הרב: מי צריך אותו אני צריך אותו

שואל: לא שיש לך עוונות... אנשים כאלה רשעים

הרב: תקשי בעבדן עבדן אנחנו מקבלים הכול מאת השם יתברך

שואל: טוב בסדר

הרב: ולהקב''ה יש חשבון, אתה צריך לראות את הפנים שלהם כשהם מפסידים בבית משפט, אתה צריך לראות את הכול הגיבורים האלה שדרכו על הזה ושרפו את המודעות ועשו איך הם לפני השופט אומר, בטח אני מתנצל מה לא ידעת יש פגעתי בכבודו סתם מדברים. רק הפדיחה הזה שהם עוברים וכל החברה שלהם  צוחקים עליהם איך הם היו גיבורים גדולים עד הקבר אנחנו נלך וזה, ופתאום אתה רואה סמרטוט וצריך לשלם ומשלם בזמן ואומר טוב אבל אל ת... ונהיה כולו כמו עכבר. זה תענוג אתה מכיר את התענוג הזה.

שואל: ישתבח שמו לעד. עוד דבר קטן, בסדר אני יעזוב אותו, אתה תטפל בו  אני כבר מאחל לשמוע בעזרת השם יתברך את הבשורה שזכית הרב

הרב: עזוב את הכסף

שואל: לא, עם החרטות הזה 50 אלף פיצוחים לשבת. אבל זה לא פיצוחים, זה למכונית בעזרת השם.

הרב: אני כבר קניתי את המכונית על חשבונו מראש.

שואל: ישתבח שמו לעד. תזהר קרייזי וגבס אתה לא יודע אם מי אתה מתעסק, עם חוזר בתשובה, אוי ואוי לחיים שלכם. בזה אני יגמור.

אתמול הרב בגלל שאנחנו בחיפה עוד דבר קטן, אמרו שרוצים להעביר את כל  העניין של הגז פה, איך זה נקרא... שזה סכנה לחיפה

הרב: האמוניה?

שואל: משהו פה זה מאוד מסוכן אם חס וחלילה, אבל לא מעבירים את זה. אבל אני ראיתי אתמול שפרסמו את כל הטילים של החיזבאללה אתמול בכל החדשות בכל הערוצים שממש מראים אני שלחתי לכם סרטון אם אתה רוצה להראות את זה איך שיש להם טילים מחודשים חידשו אותם ושכולם,

הרב: בצבע ירוק

שואל: בצבע ירוק, ומוסתרים  מתחת לעצים ואיזה גודל, כל אחד חמש מטר רבותי אל תפחדו חיפה נכון אבל כולם מכוונים למקום של הגז פה

הרב: בסדר בסדר הקב''ה מטפל בכל העולם בהשגחה לפי מידה, מה שצריך להיות חייב להיות מה שלא  לא ואל תדאג אנחנו רק נשב נתבונן נמתין ובעיקר נקרב את הגאולה זה הדבר החשוב

שואל: אמן אבל אני שואל ליברמן עזב את הדרום בסדר.

הרב: אבל הסברתי לכם לפני שנים שיש להם מאות טילים ממתינים כמו שאומרים, עוד שאף אחד לא דיבר, אני מזכיר לכם שיש להם מנהרות לתוך הערים שלנו  יש להם מנהרות לא קטנטנות כמו בעזה. כשתגיע המלחמה אתם תראו.

שואל: אבל אני לא יודע למה מחכים למה לא מפוצצים להם אותם אני לא מבין מה מחכים שהם יירו קודם, לקבל את המכה קודם. אבל אתה רואה טילים  מכוונים למה אתה לא מוריד אותם. למה באיראן הוא כן יודע לעשות את זה בסוריה ובדרום ופה לא, למי הוא מחכה, ביבי וליברמן יוצאים כל הזמן לאיך קוראים לזה כל פעם יושבים שמה אני יודע..

הרב: יש שלישיה קוראים להם בבל- ביבי בנט ליברמן. אלה אתה מבין יושבים במטבחון ורבים זה עוקץ את זה זה עוקץ את זה זה רוצה כבר לפעול זה אומר לו לא זה האומר ככה זה אומר לו ככה, זה הכול נמצא במטבחון של בבל.  תהיה בריא

שואל: תודה רבה כבוד הרב שיהיה לכם ראש השנה, חג שמח צום קל לכל עם ישראל חוץ מקרייזי וגבס הרשעים

כן שאלה אחרונה

שואלL ערב טוב כבוד הרב

הרב: שלום

שואל: רציתי לשאול שאלה הרבה זמן אבל עש שזה רוצה לצאת מהבטן שלי, אז יש לי שאלה מאוד מאוד, אני לא יודע אם תוכל לענות עליה, היא קשה מאוד. גם מבחינה רגשית גם מבחינה רוחנית שאלה. היה לי אח לפני הרבה זמן ששמעתי, היה לי טלביזיה ומחשב דברים כאלה, לפעמים אני נתקע בעיתונים בכל מיני דברים שדיברו על עדות תימן שחטפו גנבו רצחו שדדו, עשו מה שרצו

אני אח שלי נפטר בגיל 4 עד היום לא ראיתי אותו, אני בן 58 שאלתי רבנים אף אחד לא רצה לבשר מה קרה שמה והדבר השני עקרו לי עצים, 40 עצי פרי שבתורה קראתי שאסור לעקור עצי פרי ועשו לי גזל בצורה בלתי רגילה מה אני עושה עם זה כבוד הרב ואיך אני פותר את התעלומה שהרבה שנים עברו מאז חוק ההתישנות שלא רוצים לבשר את הבשורות הטובות האמיתיות. כמו שלך שמים רגלים אני שומע את זה בציבור ואם יש מקום שאני עונה אני עונה נותן להם את המנות שמגיע, אני משתמש בלשון טוב ולא בלשון רעה ואני משתדל שיש כמה שיותר טוב לכל עם ישראל אל אני רואה שיש הרבה התנגדויות, אני גם חוזר בתושבה הרבה שנים, עשיתי מאמצים גדולים, אני יתום גם מאבא וגם מאימא אני  מגיל 5 מפרנס את עצמי לבד נטו ואני עושה מאמצים גדולים לכולם ולא גזעני לא בעדות לא בזה ולא בזה כגלל שאני כושי קוראים לי לפעמים בדואי קוראים לי ערבי ממש עילבון גדול גדול גדול, אני שומר על איפוק ומשתדל וגידלתי שני ילדים לבד כאבא חד הורי ואיך אומרים שהאשה עשה לי בעיות והוציאה אותו  חילוני גזרה לו את הפאות. אני רוצה לדעת מה עושים לאשה שגוזרת פאות לבן שלה שאני גידלתי אותו מקטנות ינוקא תקטנותא לא משתכח אני יודע זה הכוח שלי שאני  הולך להוציא בחזרה בתושבה עוד יותר חזק. אני מבקש מכבוד הרב שייתן לי תשובות בקשה לשאלות האלה מה אני צריך לעשות ואיך אני מתקדם קדימה עם הדבר הזה. תודה רבה כבוד הרב

הרב: טוב לגבי אחיך, עכשיו פותחים את כל העובדות וההוכחות והארכיונים של מה שהיה עם ילדי תימן יש גישה לכל אחד  לגשת ולבדוק, אז אתה יכול לבדוק

שואל: צריך להוציא צו מבית משפט כמובן

הרב: אני לא יודע איך זה מסתדר כרגע אבל ניתן לבדוק וגם מפרסמים את זה בעיתונות והכול.

דבר נוסף לגבי הזיתים אם הורידו לך עצי פרי לא יודע מה, אז יש עורכי דין ויש תביעה, אם זה הממשל עשה ולא עשה כדין עושים, אם זה אנשים פרטים ואתה יודע מי אז תובעים אותם תביעת נזיקין.

ולגבי האשה אם היא הורידה לו את הפאות  היא עשה עבירה והיא תיענש מהשמיים. זהו זה כל הסיפור.

שואל: אני מבקש כבוד הרב ברכה בשבילו שיחזור בתושב השלמה באהבה

הרב: מה שמו?

שואל: שלום בן ציון

הרב: שלום בן ציון השם יחזיר אותו לציון בשלום. תהיה בריא, אני מותן לכם ספרים וכמה מתנות. שיהיה לכם גמר חתימה טובה.