קרית אתא - אחריות של מלך
תאריך פרסום: 21.01.2020
ערב טוב בהנ"ו והעב"י הדברים שנאמר הערב יהיו להצלחה בלימוד התו' ויר"ש מתוך בריאות ורוח לעידן בן ציון ואשתו אושרית וילדיהם ויזכו לארגן עוד הרבה הרצאות הערב גם לע"נ הורי וחמי מנ"ע – אמן!
תוכן עניינים;
* יהודה לוקח אחריות!
* קין לא לוקח אחריות!
* יוסף לוקח אחריות!
* מלך המשיח!
* אסתר המלכה – לוקחת אחריות!
* הצדיקים מצדיקים דין שמים עליהם!
* מי שזוכה – דנים אותו כל רגע!
* הזכות לקבל יסורים מיד!
* מידה כנגד מידה – גדלות השם!
* רב הונא ו-400 החביות יין...
* סדרת המכות במצרים!
* השראת שכינה – בלב האדם!
* כך עמד יוסף הצדיק בניסיון!
* אז לסיכום:
יהודה לוקח אחריות!
"יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" (בראשית מט, ח) הגדלות של האדם נמדדת לפי מידת אחריותו למעשיו מי שאינו אחראי כלל למעשיו הרי הוא בגדר לאו בר דעת לגמרי חסר דעה גמור וזה שאחראי למעשיו במידה גדולה ביותר הוא הגבר הראוי לכתר מלכות" אז אנחנו שומעים שבעצם מי נחשב אדם גדול אדם גדול זה מי שהוא אחראי למעשיו מי שאינו אחראי למעשיו חסר דעת ומי שאחראי למעשיו במידה גדולה ביותר הוא הראוי לכתר מלכות
מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני שהציל את אחיו מן המיתה "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ" (בראשית לז, כו) וצריך להבין את הענין: מאחר שדנו האחים את יוסף למיתה וגם יהודה היה בדין והם החליטו: 'שיש לו דין של רודף! והוא חייב מיתה' מה ראה לחזור בו ולומר וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ?
מה אמר להם, יהודה אומר להם: 'תשמעו וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ. רש"י אומר: "ונעלים את מיתתו, זאת אומרת אם אנחנו נכסה את הדם שלו פירושו לא נגלה שבעצם היה פסק דין שלנו והרגנו אותו ונצטרך להעלים את הדין שפסקנו למרות שהדין היה כהלכה אבל מאחר שאנחנו לא יכולים לקבל אחריות על המעשה ונאלץ להעלים את מיתתו - עובדה כזו כשלעצמה פוסלת את פסק הדין מכל וכל!' ועל ידי גילוי זה של רגש האחריות שהראה יהודה זכה למלכות"
זאת אומרת הוא אמר: 'חייבים לקבל אחריות על המעשים שאנחנו עושים!"
ועוד אמרו שם ב'תוספתא': "מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהודה במעשה תמר!" גם שם גילה יהודה גודל האחריות שבו ואמר צדקה ממני קיבל אחריות מלאה למעשיו מבלי להתנער ממה שעשה וזוהי מידת מלכות כי כל מעשה המלכות גלויים וידועים לכל ואינם נעשים בסתר! כמו במדינת ישראל... אלא הכל צריך להיות גלוי וידוע שקוף לעיני כל זה מידת מלכות.
אז שני דברים ראינו: אם לא יכולים לקבל אחריות על פסק דין שאנחנו מוציאים ולא רוצים לפרסם אותו לא רוצים לגלות מה נפסק ומה נעשה - זה חוסר אחריות! ואמרנו, לפי מה נמדד האדם? לפי קבלת האחריות; אם הוא מקבל אחריות - אדם גדול, אם הוא לא מקבל - הוא חסר דעה, ואם הוא מקבל אחריות מרבית - הוא יכול להיות מלך! וגם פה הוא נתן פסק דין: 'להוציא את תמר ותשרף!'
כי אמרו לו: 'שהיא הרה!' והפירוש היה שזה לא בסדר
ואחרי זה היא שלחה לו (בראשית לח, כה): "הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" כי הוא השאיר אצלה את הסימנים האלה אז הוא הודה!
יכל להתחמק ולומר: "לא יודע! מה היא מדברת? מאיפה באה האשה הזו..."
לא התחמק ! ואמר (בראשית לח, כו): "צָדְקָה מִמֶּנִּי!" צָדְקָה זה מִמֶּנִּי! היא הרתה ממני - מעשה תמר ויהודה.
"ר' עקיבא אומר: "מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני שקידש שם שמים!" שמו של הקב"ה איפה זה היה? כשעלו השבטים ועמדו על הים;
זה אמר: "אין אני יורד!" וזה אמר: "אין אני יורד תחילה!" קפץ שבטו של יהודה וירד בתחילה וקידש שמו של הקב"ה!" זאת אומרת בירידה לים סוף כל אחד נמנע, למה נמנעו? תכף נבין... אבל מי שקידש שם שמים - זה היה נחשון בן עמינדב משבט יהודה. ועל זה אומר הפסוק (תהלים קיד, ב): "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" זאת אומרת יהודה קידש שם שמים ולכן הוא זכה לממלכה.
הנה דבר ברור הוא אם היו צריכים ישראל לקפוץ לים על קידוש ה' ודאי שהיו עושים את זה בלב שלם כל שבטי ישראל! אבל הם היו צריכים להכנס לים על מנת לעבור אותו ולהשאר בחיים - לא להכנס ולטבוע! אם היו נדרשים לטבוע - היו מקדשים שם שמים! אבל להכנס כשהים לא נפתח עדיין, והם לא יודעים שהוא יפתח להכנס לבפנים וללכת כאילו אתה הולך ביבשה - דבר זה היה קשה להם! ולא היה בכוחם להכנס לים כאילו הולכים ביבשה, כי כל המים האדירים שמסביב היה צריך להרגיש כאילו הם לא היו ולא נבראו, אבל צורך השעה היה להכנס לים!! לים! כשעדיין הוא ים בלי מוצא אחר!
והקב"ה אמר על ידי משה עבדו (שמות יד, כב): "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה"
באותה שעה חש עצמו שבט יהודה אחראי עבור כל ישראל שיעשו את המוטל עליהם! מתוך הרגשה זו נתעלו כל ישראל ונתמלאו כח לעבור את הים כאילו הוא יבשה ממש!! על ידי זה זכה יהודה למלכות.
אדם מטבעו מתאמץ תמיד להסיר מעצמו כל אחריות למעשיו לא רק כלפי אחרים אלא אפילו ביחס לעצמו רוב בני אדם בורחים מאחריות לא רוצים לקבל אחריות;
ואומר: 'לא חטאתי!' גם אם חטא אומר: 'לא חטאתי'
אומרים לו: 'אמרת?'
- לא אמרתי!
- כמה פעמים הוא צלצל?
- 4 פעמים
- אתה בטוח 4?
- לא! אני חושב 2 ...
לא מודים, לא לוקחים אחריות!
כמו שכתוב (ירמיה ב, לד-לה): "גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים ... וַתֹּאמְרִי כִּי נִקֵּיתִי ... הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי". ירמיה הנביא מודיע בשם ה' שבעם ישראל נמצאו דמים של נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים שנשפכו!
ומה כנסת ישראל אומרת? נִקֵּיתִי אני לא עשיתי שום דבר!
אומר הקב"ה: הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי! לא על זה ששפכו דם, על עצם זה שמתכחשים! ולא לוקחים אחריות. אז הדגש לא על עצם החטא שהוא קשה ונורא אלא על הסרת האחריות.
כשדוד המלך אמר מיד (שמואל-ב יב, יג): "חָטָאתִי!" נשארה המלכות בידו.
כששאול התמהמה ואמר: 'לא חטאתי' (שמואל-א טו) - הפסיד את המלכות! בשביל להיות מלך - צריך לקבל אחריות.
קין לא לוקח אחריות!
וכך דרשו חז"ל; "כשאמר לו הקב"ה לקין (בראשית ד, ט): "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?"
אחרי שהוא רצח אותו!
"וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?!" אתה שומר כל הבריות ואתה מבקש אותו מידי?!
משל למה הדבר דומה? לגנב שגנב כלים בלילה ולא נתפס,
לבוקר תפס אותו השוער אמר לו: "למה גנבת את הכלים?"
אמר לו: "אני גנב - ולא הנחתי אומנותי אבל אתה אומנות שלך בשער לשמור למה הנחת אומנותך ועכשיו אתה אומר לי כך?"
זאת אומרת אני גנב התפקיד שלי לגנוב אתה שוער התפקיד שלך לשמור אני עשיתי מלאכתי טוב גנבתי אבל אתה למה לא שמרת?
ככה אמר קין לקב"ה: "אני הרגתי אותו?! אתה בראת לי יצר הרע! אתה שומר את הכל ואתה הנחת אותי להרוג אז אתה הוא שהרגת אותו כי אם היית מקבל את הקרבן שלי כמו שקיבלת ממנו לא הייתי מתקנא ממנו!"
שמעתם טענה חוצפה כזו שהוא אומר לקב"ה דברים כאלה! אז כל הטענות של קין זה היה לטהר את עצמו ב-150 טעמים! אבל הכל סובב על ציר אחד: הוא לא רוצה לקחת אחריות על המעשה שמוטל עליו!
וכך מתריע הנביא ואומר עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי! לא על שפיכת דם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים - שזה עון פלילי חמור! עצם זה שלא לוקחים אחריות ולא מודים "חטאתי!".
יוסף לוקח אחריות!
בשעת הניסיון של יוסף כתוב (בראשית לט, ח-ט): "וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי... וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים!"
אשת פוטיפטר אדונתו של יוסף שנמכר לעבד לביתם מנסה לפתות אותו לעבור עבירה והוא אומר לה, אחרי מיאון! מיאון אחר מיאון!! במשך שנה!!
הוא אומר לה: הֵן אֲדֹנִי הבעל הבית, בעלך פוטיפר לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת הוא סומך עלי הוא השאיר אותי פה בבית והוא לא יודע מה אני עושה פה וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי אז איך אני אֶעֱשֶׂה את הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים גם! זאת אומרת אם האדון סומך עלי ומסר את הכל על אחריותי איך אני יכול למעול באמון?! שהוא האמין בי! ואין חטא גדול מזה שלא לעמוד באחריות!!
וגם מה שאמר וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים - גם זה ממין הטענה! כי מאחר שכביכול סילק ה' את עצמו ומסר ביד האדם את כח הבחירה הרי שנמסר הדבר לאדם עצמו ואי עמידה באחריות - זה עיקר החטא ותוקפו! מה פירוש? למה אומר וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים
הוא היה יכול להגיד: "אני אנוס! היא מאיימת עלי 'שהיא תרצח אותי!' במקרה הטוב היא 'תשליך אותי לכלא' אז אני אנוס ואני לבד ואני צעיר ואין לי הורים פה ואין פה אף אחד והבעל שלה לא נמצא מה אני יכול לעשות?'
לא! אומר: יש פה גם חטא לאלקים!! לא רק לאדון! מה פירוש? הקב"ה כשברא אותנו סילק את עצמו מאיתנו דהיינו הוא לא שולט עלינו לכוין אותנו לעשות מה שהוא רוצה, הוא השאיר לנו את הבחירה בין טוב לרע או לשמוע בקולו או לסרב הוא השאיר לנו את הבחירה; אם שומעים - מקבלים שכר, אם מסרבים - מקבלים עונש, אבל הוא השאיר את הכח בידינו אז האחריות נמסרה בידינו ואם אנחנו לא עומדים באחריות קיבלנו חיים קיבלנו כלים לעבוד את הבורא אם אנחנו לא עומדים באחריות הזאת - זה עיקר החטא ותוקפו!
מלך המשיח!
עכשיו נעמוד יותר נעמוד יותר במידת האחריות שדרושה להנהגה ולמלכות. נאמר במלך המשיח (ישעיה יא, ג): "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת השם וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ". מה פירוש? כתוב שמלך המשיח יהיה לו כח מיוחד כח ההרחה וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת השם הוא יהיה ירא שמים ויהיה לו כח ההרחה מה זה אומר? נבין... וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ - כי מי שדן למראה עיניו ולמשמע אזניו עלול לטעות במשפט! אומנם כתוב 'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות' אבל מי אמר שכל מה שהוא רואה בעיניו זה הכל? ומי אמר שמציגים בפניו את כל העובדות ומי אמר שלא זייפו ולא שיקרו ולא רימו ועוד דברים כאלה ואחרים...
אבל מלך המשיח יש לו כח מיוחד שהוא ידון איתו קוראים לזה 'חוש הריח אשר בו!' הרד"ק מפרש: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת השם - למה בחוש הריח? כי הריח זה הרגשה קלה!" תכף שעובר איזה ריח כולם;
'מה זה? יש פה ריח של עוגות! יש פה ריח של אש!! יש פה..." ישר מריחים זאת אומרת החוש הזה נקרא הרגשה קלה. מה זה אומר? שמלך המשיח במעט הבנה ירגיש; מי בני אדם טובים ומי בני אדם רעים! ובכח הזה הוא ישכיל לדעת את מי לקרב אליו ואת מי לרחק.
וכך אמרו בגמרא, יש גמרא מדהימה! מסכת נדה כ', אני אגיד את התרגום ישר מארמית: "מדוע קראו לר' אלעזר 'אדונה של ארץ ישראל?' בגלל מעשה שהיה, אשה א' הביאה לפניו דם לבדיקה והיה יושב לפניו ר' אמי וראה ר' אמי שהוא הריח את הדם
ואמר לאשה ששאלה אותו, אמר לה: 'זה דם חימוד זה דם שנתאוית לבעלך ומחמת התאוה ראית את הדם הזה וזה לא דם נידה!'
ומסופר אחרי שיצאה מלפני ר' אלעזר הלך אחריה ר' אמי ושאל אותה: 'כיצד היא ראתה באמת את הדם הזה?'
אז היא אמרה לו: 'האמת היא כמו שאמר הרב! ר' אלעזר, בעלי היה בדרך וחמדתי אותו'
אז היא ראתה את הדם מחמת זה, ור' אמי קרא לו על ר' אלעזר את הכתוב (תהלים כה, יד): "סוֹד השם לִירֵאָיו! וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" שהקב"ה מגלה ליראים דברים נסתרים!
ודאי שהסיפור הזה והענין לא פשוט! כי אם מריחים דם ולדם חימוד יש ריח שונה מדם של אשה במחזור, אז למה צריך לקרוא לו 'אדון כל הארץ - מרא דארעא דישראל!' למה צריך לקרוא לו אדון של ארץ ישראל? ולמה צריך להגיד שסוֹד השם לִירֵאָיו אם כל אחד שהוא דיין יודע להריח בין דם לדם, אז למה צריך להגיד לו שהוא ממש אדון של כל ארץ ישראל הגדול שבכל הרבנים!
אלא הדברים הם כמו שאמרנו שר' אלעזר בן פדת בכוח המיוחד של וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'! הריח שזה דם חימוד ועל הכח הזה שהיה בו הוא נקרא מרא דארעא דישראל אדון של ארץ ישראל כי הכח הזה נמסר רק למי שאחריות של כלל ישראל עליו! ומכיון שראו בו חכמים בר' אלעזר בן פדת את הכח הזה קראו לו מרא דארעא דישראל וזהו בדיוק אותו הטעם שיש למלך המשיח את הכח הזה.
הראב"ד בסוף הלכות מלכים אומר: 'שהכח הזה של 'מורח ודאין' שזה מריח ודן זה לעיכובא במלך המשיח!'
אם יהיה אחד יבוא יגיד: 'שהוא מלך המשיח' ולא יהיה לו את הכח הזה - הוא משיח שקר! זאת אומרת זה כח הכרחי למלך המשיח מה שנתבאר שאין כח זה מעלה יתירה בלבד שמי שהוא זוכה והשיג את המעלה הזו אלא זה תנאי ועיקר גדול במנהיג ישראל ובו הוא יבחן אם משיח אמת הוא אם לאו!
אסתר המלכה – לוקחת אחריות!
גם במעשה אסתר המלכה כתוב שהיא ציותה להתענות 3 ימים רצופים 72 שעות כולם צריכים להתענות כדי לבטל את הגזירה של המן שאמר (אסתר ג, יג): "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" אבל היא גזרה את הגזירה הזאת שיצומו 3 ימים בפסח! והיו צריכים לעבור על מצות הפסח כי מצוה לאכול את המצות בפסח כתוב בפסוק (אסתר ד, יז): "וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר". אז הוא עבר על הפסח וקיים את דבריה שהיא ציותה.
ולכאורה: תמוה מה! אסתר היתה גדולה ממרדכי? אם היה מן הדין להתענות אז מדרכי היה צריך לצוות ולתקן את זה? אלא שאסתר היה לה רגש אחריות על כלל ישראל והרגש הזה פיעם בקרבה ועל ידי הרגש הזה היא נתעלתה על כל החכמים שבדורה! ולכן כתוב (אסתר ה, א): "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת – שלבשה רוח הקודש!" ולכן היא ! היא ציותה על הדבר.
זאת אומרת רואים מפה שאחריות זה מעלה למלכות וככל שאדם יותר אחראי ככה מגיע לו להיות מלך ומי שאין לו אחריות או מתנער מאחריות - אדם כזה הוא בעצם חסר דעת! כי הוא לא מבין את התכלית שבשבילה הוא בא לעולם כי אם באת לעולם רק בשביל לקבל אחריות כי הביאו אותך לא סתם! אתה עומד לצאת מפה אחרי 70-80 שנה ואתה צריך לצאת אז למה באת לשם מה באת? מה עשית פה, באת לאכול לשתות לישון ולחזור עוד פעם, מה לקחת איתך? למי באת? אדם צריך לדעת: יש לו אחריות!
לכן נתנה תורה במעמד הר סיני לעיני מליונים ולכן היא מלווה אותנו יום יום ולכן אנחנו מחוייבים לשמוע בקול ה' שברא אותנו גם אלה שלכאורה לא מקיימים מצוות הם מאמינים בבורא עולם! הרי כשהם מסתבכים בצרות ובמחלות הם בסוף פונים בשביל שיקבלו ברכה או עצה מה לעשות? אז לא הבנתי! למה הסרתם אחריות מחייכם והגעתם למחלות? למה לא לקחתם אחריות לפני? מי שיקח אחריות לפני - לא יצטרך להגיע לזה!
גם תלוי כמה אחריות אם הוא יתנער מכמה דברים מדה כנגד מידה גם ה' יתנער ממנו בכמה דברים, אם תעבוד את ה' בכל האברים כל האברים יהיו בריאים! אם תזייף בכמה אברים הם יפגמו ויתקלקלו ככה זה עובד. כמו שיש היום במכוניות אפשרות לדעת איפה יש תקלה ברכב והמסך מגלה לך שפה חסר שמן שמה אין בלמים הוא מראה לך כל מיני דברים - ככה גם הגוף מאותת לך באיזה דברים שאתה לוקה מה העבירות שאתה עושה. אז אם אדם יקח אחריות - לא יסתבך! אם לא יקח אחריות – יסבול!! אז לא לבוא בטענות - רק על עצמך!
הצדיקים מצדיקים דין שמים עליהם!
דבר נוסף שנחבר אותו גם.
"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ" (בראשית מח, יא) יעקב אבינו נפגש עם הבן שלו יוסף אחרי 22 שנה שהוא חשב שהוא מת והוא נפגש איתו
והוא אומר: "אני לֹא פִלָּלְתִּי שאני אראה אותך חי! ולא רק זה זכיתי, אלא גם שאני רואה את זרעך את הילדים שלך!" רש"י אומר: "לא מלאני ליבי לחשוב מחשבה שאראה את פניך עוד!" זאת אומרת לא עלה בדעתי בכלל שיש מציאות שאני אראה אותך עוד פעם אחת בחיים. והרשב"ם והאבן עזרא אומרים: 'שדין כמו (שמות כא, כב): "וְנָתַן בִּפְלִלִים" זה לשון דין, ל לֹא פִלָּלְתִּי זה לשון דין; לא דנתי לחשוב כזאת!"
מפה רואים נורא ואיום! כמה תמימות שלימות ואימון היה לאבות הקדושים להשם יתברך וכמה היו מצדיקים את הדין על עצמם תמיד שהשם אמת ומשפטו אמת ואין להרהר אחריו! שהרי כל בית ישראל היה צריך להבנות מרחל אמנו שהיא היתה עקרת הבית, וכל התקוה היתה של יעקב אבינו על יוסף הצדיק, כי (עובדיה א, יח) "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" והוא עתיד לנקום מאדום בגלות האחרונה הזו - משיח בן יוסף! ואי אפשר להנצל מעשו רק על ידי יוסף, ויוסף יכול לבוא רק על ידי רחל, וכל התקוה להבנות זה מרחל, והחליפו לו את רחל ושמו לו את לאה.
וכשנולד יוסף "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי" (בראשית ל, כה) המתין עד שנולד יוסף - האהוב לו! שאת כל תורתו שלמד יעקב בבית שם ועבר מסר ליוסף שהיה בן זקונים, והנה הבן הזה נאבד! והבן הזה שנאבד לא רק נאבד אלא "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף" (בראשית לז, לג) הראו לו כתונת "הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא" (בראשית לז, לב) אז אין עוד תקוה שהוא ימצא! ואז ממילא נאבד מקור החכמה והדעת - שזה יוסף שהיה בר חכימא.
ועוד בעיה היתה ליעקב; שאין לו תקוה שהוא ינצל מדין גיהנום! למה? כי חכמים הורנו 'שהיתה לו מסורת ליעקב אבינו מפי הגבורה מפי ה' - שאם לא ימות אחד מבניו בחיים הוא מובטח שלא יראה פני גיהנום!' אבל אם כן אז הוא ירד שאולה "כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה" (בראשית לז, לה).
ויעקב היה אצל לבן! לבן היה מקור השקר!! ולמרות זאת יעקב אבינו זכה למידת האמת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ) ומסר נפשו על מידת האמת! וכשרדף אחריו לבן וחיפש את התרפים
אז הוא אמר לו: "נו, אחרי שבדקת! מצאת אצלי אפ' סיכה? אפי' מחט 20 שני אני בבית שלך מצאת אצלי שלקחתי בטעות אפי' סיכה?! פעם הוניתי אותך? אתה שיקרת אותי 100 פעמים! ואני שיקרתי אותך!?"
וכל ימיו של יעקב היו שלשלת של ניסיונות כמו שאמרו חכמים על הפסוק (איוב ג, כו): "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז" לֹא שָׁלַוְתִּי – מעשו, לא היתה לו שלוה היה רודף אחריו להרוג אותו! וְלֹא שָׁקַטְתִּי - מלבן לא הניח לו כל פעם היה משנה את ההסכמים, וְלֹא נָחְתִּי - מדינה 'מעשה דינה' מה שעשה שכם בן חמור - קשה ביותר לסבול כזה דבר! רח"ל. וַיָּבֹא רֹגֶז - בא עלי רוגזו של יוסף!" אז כמה צרות; עשו לבן דינה יוסף! מה קורה פה?
איזה טענה ותביעה יש על יעקב אבינו שמענישים אותו כל כך, איזה חטא ועון עשה חס ושלום? אבל האבות הקדושים כשהיו עושים דין על עצמם: לא מצאו שהם לא חייבים! לא מצאו שהם לא חייבים.
לא אמרו: 'אני צדיק! מה פתאום אני מקבל עונש? על מה אני מקבל עונש?!' והוא לא דן שעל פי דין: 'הוא צריך לראות את יוסף!' אלא 'לא דנתי בליבי את הדבר הזה שאראה את פניך עוד! ורק חסד ה' גבר עלי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ !"
מי שזוכה – דנים אותו כל רגע!
זה היסוד של עבודת האדם לקבוע בלב כי הוא עומד תדיר בפיקוח של דין שמים ומקבל עליו כל מה שהשם ישית עליו, ומי שזוכה! רק מי שזוכה והוא בדרגה גבוהה - הוא זוכה שידונו אותו מן השמים כל רגע! זה טוב או לא טוב? מי שידונו אותו כל רגע - הוא חושב; 'שזה לא טוב! הוא לא יכול לנשום'...
כתוב בראש השנה טז': 'אדם נידון בראש השנה, אדם נידון בכל יום, אדם נידון בכל שעה!' יש שהשמים מניחים אנשים מסוימים להסתובב בעולם כל ימי חייהם ולא עושים איתם דין כמו שכתוב 'מאריך אפו וגובה בסוף!' הקב"ה לרשעים מאריך אף; נותן להם הם הולכים בעולם הזה מפסוטים הכל הולך להם חלק והם מפסוטים ואין להם שום בעיה
והם אומרים: 'תראה את כל הצדיקים - מקבלים יסורים והכל! אני לא עובד את השם - מפסוט! תראה לא קורה לי כלום...' והם לא מבינים שהקב"ה מאריך להם אף אולי ישובו בתשובה אבל בכל מקרה הוא יגבה מהם הכל! גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.
אבל מי שזוכה להתבונן ולהרהר ולהתקרב אל ה' אדם כזה מרגיש את החובה כל יום ויום מהם החובות המוטלות עליו כל יום מהבוקר עד הערב ואנשים כאלה מרגישים את החובה כל שעה וכל רגע!
מספרים על הגאון מוילנא ז"ל שהיה מתוודה על כל רגע שביטל מהתורה מה פירוש אם היה לו פיקשוש... פעם מספרים שהוא היה יושן שעתיים ביממה 6 שעות לומד חצי שעה ישן 6 שעות לומד חצי שעה ישן ככה כל 6 שעות חצי שעה כל הזמן כל הזמן כל הזמן פעם הוא הגיע לעיר והלך לישון את החצי שעה וישן 35 דקות הוא הזדעזע הזדעזע מזה! הלך לדרכו כשחזר שוב פעם לאכסניה ישן 25 דקות שלא יהא ח"ו הפסד של רגע! בלימוד התורה והיה מתוודה אם היה לו רגע של ביטול תורה הם היו רושמים כל רגע שהם עושים!
על החפץ חיים מסופר ששנה אחת ראו אותו בוכה בוכה בוכה
אז שאלו אותו: "למה?"
אז הוא אומר: "עשיתי חשבון מה עשיתי כל השנה! וחסר לי 18 דקות לא יודע מה עשיתי בהן!"
לא שהוא ביטל תורה ועשה משהו לא יודע מה עשיתי בהן לא יודע פרח ממני! לא זוכר מה עשיתי ב-18 דקות הוא בוכה בוכה בוכה...
הזכות לקבל יסורים מיד!
ב'ספרי' כתוב (דברים יא, יז): "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" על מה כתוב? אנחנו אומרים בקריאת שמע כל פעם וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אז מה זה אומר? אומר הספרי: ' וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה - לא! לא כדור המבול, בדור המבול אני נתתי להם אורכה! הם עשו עבירות ועבירות ועבירות ועבירות ועבירות אתם יודעים כמה זמן הקב"ה משך את הזמן? כמה זמן, מי יודע כמה זמן עד שהוא הביא את המבול, מתי הוא הביא את המבול, באיזה שנה לבריאה, מה קרה לכם? מה פתאום! בשנת א'תרנו' (1,656) עד אז הקב"ה נתן אורכה! אורכה אורכה אורכה אורכה עד שהביא את המבול.
אבל לכם אני אומר וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה לא נותן אורכה!
ולא כדור הפלגה שגם כן דור הפלגה רצו לבנות מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם (בראשית יא, ד) ולמרוד בקב"ה! ולא רוצים אותו ולא שום דבר נתן להם אורכה עד שטף עליהם ים אוקיינוס צונאמי שליש מהעולם וקבר שליש מהם והשאיר שליש - ככה יהיה בגוג ומגוג עוד מעט!
ולא כאנשי סדום; אנשי סדום גם נתן להם אורכה 50 שנה! 50 שנה היו בשלוה המקום הכי עשיר והכי מפותח שהיה בארץ ישראל סדום – 'סדום ועמורה' ועוד 25 שנה נתן להם יסורים ככה לעורר אותם אולי יתעוררו ואחר כך שרף את 5 הערים! ויש היום את ים המלח מה שנשאר מהם 'ים המוות!' ככה קוראים לו שמה היה סדום ועמורה אבל אתם ! אתם אני לא נותן לכם אורכה וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה.
מדוע? לטובתנו! הם לא הכירו את גודל ה', הם לא היה להם מחשבה אז התביעה נגדם קטנה ולכן ניתן להם אורכה עד שתתמלא סאתם, ואז אין כבר דרך אלא להחריב אותם! וזה מה שאמרו 'שהקב"ה מאריך אפו - אבל גובה את שלו בסוף!'
אבל מי שיש לו דעת זה שבח בשבילו והצלחה גדולה שמיד שמתחיל (דברים יא, טז): "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים" מיד בא העונש וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה ! כדי שירגישו את החטא מיד על מה בא ויוכלו לתקן אותו מיד. זאת אומרת אדם עשה טעות תאק קיבל מכה
- הופ! הבנתי.
אבל אם אחרי שנה 10 שנים 50 שנה הוא מקבל את העונש הוא לא יודע על מה? כל כך הרבה דברים הוא עבר! כל כך הרבה דברים הוא עשה מאיפה הוא ידע על מה? הוא לא יודע!
אצל הגדולים רואים בחוש את הכלל במידה שאדם מודד בה מודדים לו וזהו הצדק האלוקי כי הקב"ה לא רוצה להפקיר את האדם שלא ידע אז הוא מעורר אותו ב'מידה כנגד מידה'.
מידה כנגד מידה – גדלות השם!
ההכרה הזאת היא ההכרה האמיתית בגדלות ה' וכך נאמר על ידי יתרו שהתגייר וראה את כל מה שעשה הקב"ה למצרים אמר (שמות יח, יא): "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל השם מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" רש"י אומר: "בקדירה שבישלו - בה נתבשלו!" מה פירוש? המצרים גזרו על היהודים בני העברים: 'להטביע אותם בים!' מה החזיר להם הקב"ה? לקח את המצרים בים והטביע אותם בים! אתם הטבעתם - אתם תטבעו!
אז אומר יתרו עכשיו אני יודע כִּי גָדוֹל השם מִכָּל הָאֱלֹהִים למה? כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם הם עשו במזיד להכניס את ילדי ישראל ביאור להמית אותם - אז גם הקב"ה שילם להם במידה כנגד מידה פרע להם בדיוק! זה מראה את גדלותו של ה' יתברך. זאת אומרת הוא לא מפריז על המידה הוא לא נותן מכה רבה יותר למרות שהוא עצום ואדיר!
שמעתם היום איזה רעם היה? אצלנו היה בבני ברק פצצת אטום! למה יש רעמים אתם יודעים למה? ליישר את העקמומיות שבלב! שהלב חושב ככה וככה ה' מראה מידי פעם את כוחו רק רעם את כוחו אתם יודעים כמה מתים? מברקים כמה מתים! בערך כל שנה 20,000 איש! שברק פוגע בהם ושורף אותם חיים והכל במידה כנגד מידה. לפני פחות משנה היה בחוף באשקלון משהו כזה שנהרג בחור וכו'...
(או! זה גרמא... הוא אומר שהשכן שלו ירד ברק פגע בו אישית! לא מת – ב"ה! איתות... )
נמצא, שיש מבחן אחר בגדלות ה' שזה ההשגחה הפרטית והגמול שרואים שהקב"ה יודע במעשה בני אדם משגיח עליהם וגומל להם מידה כנגד מידה. אם אתה רואה דבר כזה מה אתה מבין שיש מי שרואה מלמעלה והוא משלם לאדם לפי מעשיו - אז זה נפלא מאוד! שאתה רואה שיש אלוקים חיים והוא מסתכל עליך כל הזמן, וכשהוא מעורר אותך אתה צריך להכיר שהוא ראה גם את שאר הדברים שעשית, והוא ראה גם את מה שאתה תעשה ואתה תעמוד לדין על הכל! ואם פה הוא נותן איתות - שמה זה כבר העונש! אז לכן צריך לדעת.
רב הונא ו-400 החביות יין...
הנה מעשה מהגמרא שמספר לנו מה היה.
אדם צריך לצדק את הדין לקבל את הדין; כמו שיעקב קיבל את הדין - ככה כל אדם צריך לקבל את הדין! לא לשאול שאלות. אדם ששואל שאלות זה כמו גוי! לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם (תהלים קטו, ב) הם שואלים 'לָמָּה?'. יהודים לא שואלים 'לָמָּה?' – "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!" (שמות כד, ז) הנני מוכן ומזומן לקבל את הדין! 'האב (אברהם) לזבוח – והבן (יצחק) להזבח' מקבלים את הדין!
מסופר על רב הונא, אני מתרגם שוב: שהחמיצו לו 400 חביות של יין והיה לו הפסד עצום! נכנס אצלו רב יהודה אחיו של רב סלא חסידא החסיד וגם חכמים, יש אומרים שזה היה רב אדא בר אהבה וחכמים. מה הם אמרו לו? הם אמרו לר' הונא שהיה לו טענה שהחמיצו לו 400 חביות של יין שזה הון עתק!
אמרו לו: 'תבדוק את המעשים שלך! אולי יש בך חטא ומשום כך אתה נענש'
אמר להם: 'מה, אני חשוד בעיניכם?! מה, אני בעל עבירה שאתם מיעצים לי לפשפש במעשי?'
אמרו לו: 'רק רגע! ומה אתה רוצה להגיד, שהקב"ה חשוד שהוא עושה דין בלי דין ובלי משפט?! אתה רוצה להגיד שהדין שנעשה לך על ידי החביות נעשה על ידי הקב"ה סתם?! עליך לפשפש במעשיך!'
אמר להם: 'אם אתם יודעים משהו עלי ושמעתם משהו שאני עושה לא בסדר בקשה תאמרו לי!'
אמרו לו: 'כן, כן שמענו! שמענו אתה לא נותן את הזמורות שלה גפנים לאריס שלך!'
האריס זה מי שעבד אלך את השדה והוא מקבל חלק מהיבול ומתוך החלק של השדה הוא מקבל גם את החלק של הזמורות של הגפנים הענפים של הגפנים שמזמרים בכל שנה והם שמעו על רב הונא שהוא לא נותן לו את החלק הזה של הזמורות
אמר להם: 'הוא בכלל משאיר לי משהו מן היבול!? הוא גנב! הוא גונב לי את הכל ומכיון שכך אני מחזיר לעצמי את החלק שהוא גנב ממני לכן אני לא נותן לו את מה שהוא גנב ממני!'
מה אמרו לו? אמרו לו: 'אתה יודע מה אומרים האנשים, יש פתגם עממי 'בתר גנבא גנוב וטעמא טעים' לאחר הגנב אם אתה גונב מן הגנב טעם של גניבה אתם טועם בכל אופן נשאר לך טעם של גניבה, אתה לא גונב אתה מחזיר את שלך אבל בדרך גניבה אתה טועם טעם גניבה וגם אם זה לא עבירה אבל זה בדרך של גניבה! והיות ואתה אדם גדול מקפידים מן השמים עליך מאדם קטן - לכן אתה נענש!'
אמר להם: 'אם ככה אני מקבל על עצמי שמעכשיו אני נותן לו את כל החלק הראוי לו!'
מיד אחרי ששב רב הונא לתת לו לאריס את מה שמגיע החזיר לו הקב"ה שהחומץ הפך להיות יין! ויש אומרים שלא הפך להיות יין אלא שמחיר החומץ עלה כמחירו של היין והוא לא הפסיד כלום.
זאת אומרת עשו לו נס מן השמים להראות שהקב"ה לא עושה דין בלא דין אתה נכשלת בדבר שאמרו לך חכמים אפי' שחשבת שזה מוצדק ובאמת אין עבירה אין עבירה! מותר להחזיר את הגניבה אבל איך עשית את זה? בדרך של גניבה או! זה עם טעם של גניבה ואתה אדם גדול לא עושה דבר כזה אז מה הראה לו הקב"ה; איך שהוא תיקן את זה ? תיקן את המצב בחזרה! אז מה רואים? את השגחת הבורא! ורואים מידה כנגד מידה
אז מה כדאי? כדאי יותר שאדם מקבל עונש על המקום! כך הוא יודע על מה לתקן אבל אם הוא לא יודע מסכן איך יתקן? מה יעשה, הרופאים לא עוזרים - זה אשליות! הם רק מטרטרים
- 'קח את זה קח את זה טוב תפסיק עם זה תעמוד בתור נעשה לך צילום...'
מטרטרים את הבן אדם הכל טרטורים שום דבר לא נפתר בעצם! אלא מה? אדם צריך לדעת 'כל המתבטל מדברי תורה - יש לו בטלים הרבה כנגדו!' אם אתה מרגיש שיש לך הרבה ביטולים פה, פה קפיצות סידורים ענינים פה זה שם נפל נשבר לתקן לעשות - כל זה בגלל שאתה מבטל הרבה תורה כנגד הביטולים ביטולים הכל מידה כנגד מידה!
סדרת המכות במצרים!
מצאנו גם שבכל מכה שהקב"ה נתן על המצרים היתה בה תועלת מיוחדת! במכת צפרדע אומר משה רבנו לפרעה (שמות ח, ו): "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּהשם אֱלֹהֵינוּ!" זהו זה אלוקים שלנו שהוא נותן לך מכות! מזה תדע שאֵין כַּהשם אֱלֹהֵינוּ - זה היתה מכה צפרדע מכה שניה.
ביתר המכות מודיע לו כבר משה רבינו (שמות ט, יד): "בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ!"
במכת ערוב כתוב (שמות ח, יח): "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי השם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". בְּקֶרֶב! אל תחשוב 'שאני ה' למעלה ולא שם לב מה קורה למטה ולא מתענין ולא יודע כלום - אני פה! בְּקֶרֶב הָאָרֶץ!' הנה הִפְלֵיתִי במכה הזאת של ערוב.
מה זה ערוב? כל החיות אריות ברדלסים נמרים פילים כולם נכנסו לארץ מצרים חטפו את הילדים שלהם אכלו אותם ורק יהודים היו מופלים! מה פירוש? יהודי הולך עם 3 יהודים לטייל איתם
אמר לו: 'לקחת אותם לגינה' - חזר בלי!
אמר לו: 'למה?'
אמר: 'בא אריה בא ברדלס בא זה אכל אותם!'
- 'ואיך אותך לא אכלו?'
אומר: 'אוכל רק מצרים! לא אוכל יהודים!!'
וכל היהודים התהלכו בתוך הג'ונגל הזה שהגיע לתוך ארץ מצרים אף אחד לא נפגע רק מצרים! אז מה רואים? שיש השגחה מן השמים! שהקב"ה מבחין בין יהודי לבין מצרי ומי שצריך לקבל עונש מקבל.
ומה כתוב? שיהיה עוד מעט באחרית הימים; "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ" (תהלים צא, ז) תהיה פצצת אטום מה הסיכוי שמישהו ישאר? שואף לאפס לא! אתה תהיה בין 11 אלף אתה תשאר 11 אלף לידך ימות אֶלֶף מימין וּרְבָבָה משמאל ואתה נשאר! יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה זאת אומרת אתה יכול להשאר מתוך 11 אלף יחיד! למה? כי יש השגחה מן השמים; מי שראוי לחיות יחיה מי שלא לא יחיה! אין מה לעשות.
אז לכן רואים שתֵּדַע כִּי אֲנִי השם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. כאן הראה הקב"ה השגחה פרטית והערוב בא עד לכאן - ולא יותר! הכתובת נתנה לכל ערוב וערוב דהינו לכל החיות המעורבות עד לאיזה מקום להגיע. וכשרואה אדם דבר כזה מבורר לו שה' נמצא בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
עוד מכה אחת; מכת בכורות (שמות יב, כט): "וַהשם הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה". זאת אומרת גם פרעה היה בכור אבל הוא השאיר אותו בשביל שיראה את כל המכות אז כולם מתו! רק בכורות!! מי יכול להביא חיידקים שיפגעו רק בבכורות יש דבר כזה?
הנה עכשיו בסין יש חיידק נכנס לריאות הרג כבר 6 ואומרים: 'זה מגיפה!' אין להם בינתים חיסונים עכשיו מה יקרה הוירוס הזה מבחין? לא מבחין מישהו עמד ליד מישהו התעטש ליד מישהו העביר לו את החיידק וככה זה מתפשט אבל אין בזה כאילו אין בזה כאילו הכרה של השגחה זה גם מושגח! אבל אין בזה, לא רואים כאילו, אבל כשאתה רואה רק בכורות? זה ברור! רק יהודים ניצלים? זה ברור!
כשאתם רואים שרק הטילים נופלים בשטחים פתוחים אז אפי' הפלסטינים אומרים: 'יש להם אלוקים!' אני צועק: 'אלה אכבר אלה אכבר אלה אכבר!' - ולא פוגע! אז זאת אומרת רואים השגחה.
עכשיו לא רק רואים את גודלו ואת יכולתו של הקב"ה אלא גם רואים השגחה פרטית! רש"י כותב: "אף על פי ששכינתי בשמים - גזירתי מתקיימת למטה!"
השראת שכינה – בלב האדם!
אימה ופחד וחרדה על האדם בעת שהוא מרגיש שחלילה חלילה הסתלקה ממנו השכינה, מפני שידוע שהקדושה בורחת מפני הטומאה! כמו שאדם בורח מאש!! 'אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת' חוץ מ'החברים' – החברים זה אלה שתופסים את הנחש, אבל אדם נורמלי לא חי עם הנחש ביחד.
משום כך מצינו שה' דיבר עם משה רק מחוץ לעיר! זאת אומרת בשביל לדבר עם משה, משה היה צריך לצאת מחוץ לעיר כי כל העיר מלאה עבודה זרה! והקב"ה; מקום שיש עבודה זרה - מסלק את שכינתו! אז היה צריך לצאת מחוץ לעיר להתפלל מחוץ לעיר כי הכל מלא גילולים. אבל פעם א' היה הכרח שה' ידבר עמו בבית פרעה ואז אמרו חכמים: 'קפץ עליו הקב"ה!' כלומר רגע א' והסתלק! כי הקדושה אינה סובלת טומאה.
הטומאה לא מצטמצמת אצל האדם בלבד אלא היא ממלאת את כל האויר של העולם בארס! זאת אומרת אם אתם רואים הופעה של אדם נגיד שהוא טמא שמעשיו טמאים מפורסם בטומאתו אתם חושבים שרק מי שנמצא בארבע אמות שלו הוא טמא? כל החלל טומאה! כל השירים שלו – טומאה! כל השומע את שיריו - מיטמא נפשו ונשמתו מטומאים! ממה? מטומאתו שהיא ממלאת את חלל העולם! לא חלל המקום 'חלל העולם!'
יש אומרים, חוץ מהענין הגדול; 'ללמוד בלילה!' בשעה שכולם ישנים - ואתה זוכה לקבל שכר כנגד כולם שהם ישנים!
לקלוט בלילה את הלימודים - זה הרבה יותר מאשר ביום! אתם יודעים למה? כי ביום העולם מלא טומאה! ובלילה הטמאים ישנים בדרך כלל ואז האויר נקי יש יותר קדושה אז הקליטה היא הרבה יותר טובה.
זאת אומרת, הקב"ה אומר: 'אין לי בעולמי - אלא ארבע אמות של הלכה!' בלבד איפה נמצא הקב"ה? איפה שיש לומדי תורה שנים שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם 'אפי' 2! שנים שיושבים - ויש ביניהם הלכה גמרא משנה פרשת השבוע השכינה מצויה! ושרויה ביניהם!' הקדושה משתוקקת להמצא בעולם הזה הקדושה מחפשת מקום להשראה.
אבל מה לעשות? שלצערינו הרב! שֻׁלְחָנוֹת מלאים קִיא צֹאָה (על פי ישעיה כח, ח) בכל מקום אנשים אוכלים נבלות וטרפות! לא כשר הכל זה רק מאכלים ותאוות וכל הדברים האלה שותים יינות משתכרים "וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה" (ישעיה כח, ז). אפ' אלה שיושבים על המשפט אפ' אלה שמשיבים מלחמה שבדור אפי' הטובים והחושבים! שוגים ביין מלעיגים בדברי הנביאים והמוכיחים ממלאים את עצמם במעדנים ומכשילים את המשפט.
זאת אומרת בגלל ששותים לשוכרה אז אח"כ גם הנביא שעומד להציל אותם להוכיח אותם ליישר את דרכם גם מי שהוא מלמד אותם דעת ותורה גם כן לא שומעים בקולו בגלל שהם אפ' "וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן" (ישעיה נא, כא) שיכורם מכוחם! שיכורים מהצלחתם "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי" (דברים ח, יז) לא רוצים לשמוע אף אחד! כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם זאת אומרת אין מקום פנוי בלי הטינוף הזה מהם ולכן רוב העולם שוגים!
עכשיו מה על האדם לעשות בשעה שכל הארץ מלאה! מלאה גילולים? הרי הוא האדם שזקוק לקדושה ולהתעורר 'וכשאני לעצמי - מה אני!' אז מה יפיל על האדם אימה ופחד ויתקרב לקדושה ויתרחק מן הטומאה, כדי להגיע לדרגה כזו עליו לשמור 4 אמות של הלכה צריך שתהיה לו פינה מיוחדת ששמה לא חודרת שום טומאה בשום אופן!
החפץ חיים אומר: 'שאדם ייחד לו חדר שכולו תורה ספרים והכל וייחד אותו רק ללימוד ושמה יכנס זה כמו בית מקדש מעט!' כמעט כמו בית כנסת ושמה האדם הזה יכול שתשרה עליו שכינה אם הוא יושב באמת ללמוד בטהרת המחשבה!
כי הטומאה דוחקת את עצמה תמיד למקום קדושה רוצה להכנס! ולכן יש אזהרה (ויקרא יט, ל): "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ!" זאת אומרת כשנמצאים בבית הכנסת צריך לירוא כי זה נקרא 'בית מקדש מעט' יש הרבה הלכות שנאמרו; איך לכבד בית מדרש ובית כנסת!
ועוד צריך לעמול על הטהרה של הלב וצריכים לעיין במחשבה להתעמק כמה שאפשר בדברי התורה ובשלימות של האדם - לתקן את המידות שלנו! על מי אתה יכול להסתמך שיעזור לך? מאיפה תשאב קדושה? אז אם אתה לומד בחברה גבוהה – תצליח! אם אתה בבית המדרש – תצליח! אם לא ואתה לבד - תייחד לך מקום והלב שלך, אם תפנה אותו מהשטויות וההבלים של העולם הזה והדמיונות תוכל לעשות בעצמך "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח).
כך עמד יוסף הצדיק בניסיון!
כך בירך יעקב את בניו וגילה להם את החסרונות וגילה להם את השבח כדי שיתחזקו במעלתם, לחלק אמר דברים קשים ולחלק שבחים; כמו שאדם צריך לדעת את החסרונות שלו - כדי לתקן, כך צריך לדעת את המעלות שלו - כדי להתחזק בהם!
על יוסף אמר יעקב אבינו (בראשית מט, כד): "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" איך זכה יוסף למלוכה 80 שנה במצרים? בגלל זה הקב"ה שהוא אֲבִיר יַעֲקֹב הוא זיכה אותו למה? בגלל שהוא לא שמע לאדונה שלו! והוא ברח ממנה והציל את חייו זה מלך ששולט באבריו שולט במחשבתו לא היה ירא יוסף משום דבר לא נכנע להפחדות של אשת פוטיפר שאיימה עליו, ניצל את הכוחות לחזק את עצמו ופיתח בעצמו כח אמיצות! להיות אמיץ להתאמץ!!
יוסף ידע שאין מי שיעזור לו בביתה של האדונה אין לו שמה אנשים אין לו חברותא כולו מוקף טומאה מכל הצדדים! מה עושים? אמיצות לב! שלא ידבק בטומאה ח"ו.
ומצאנו שהוא שכח אפי' את החלומות שלו כי לא מצאנו בדברי חכמים שעל ידי שהוא זכר את החלומות שהוא עתיד להיות מלך בא לו ההתעוררות להתחזק ולעמוד בניסיונות אז מאיפה באה לו ההתעוררות נפלאה? עונה התורה הקדושה: מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב! הוא הסתמך על הקב"ה בלבד! שיהיה לו מבטח עוז בלי חשבונות אחרים. הוא לא ראה את העתיד הצפוי לו יוסף באותה שעה ככל אדם לא ידע מה יקרה לו בעתיד.
שהרי הוא ראה שבדיוק הפוך! מהחלומות - הכניסו אותו לכלא! מי יכול להיות מלך אם הוא בכלא? ועוד הוא עברי; שיש דין וחוק במצרים: 'שעברי לא יכול למלוך!' ועוד נער - קטנצ'יק כמו שאומרים... אבל הוא האמין שהקב"ה ינחה אותו בדרך אמת גם בעוה"ז וגם בעוה"ב.
ואמרו במדרש: 'הקב"ה עוסק להמליך את יוסף ולהביא את הגואל על ידי מעשה תמר ויהודה ויעקב באותה שעה היה מתאבל!' מתאבל על מי? על אובדנו של יוסף. והמדרש מדגיש: 'שאין מקרה בעולם! כל מקרה - הוא שלשלת ארוכה של הנהגת הקב"ה בעולם! וכל מקרה הוא רק חוליה קטנה בשלשלת ארוכה!!'
כששלח יעקב את יוסף לראות את אחיו; זו היתה הסיבה העיקרית למכירה, כי אם הוא לא היה הולך לא היו דנים ולא היו מוכרים, וזה מה ששלח יעקב את יוסף גרם ליעקב את הצער הגדול! אבל מה כתוב? (בראשית לז, יד): "וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן" רש"י אומר: "מה זה מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן - מהעצה העמוקה! של אותו צדיק שקבור בחברון!" מי זה? אברהם אבינו!
שהקב"ה אמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים (בראשית טו, יג): "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" זאת אומרת עם ישראל היו חייבים לרדת למצרים להיות גרים שם! איך זה יתגלגל? אז ה' סיבב יעקב שולח את יוסף, יוסף מגיע לאחים "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא" (בראשית לז, יט) דנים אותו רוצים להרוג אותו - יהודה מציל אותו! מוכרים אותו... יורד למצרים הקב"ה חושב להמליך אותו; אז קודם יהיה בכלא, ואחרי זה יבוא חלום והחלום הזה יבוא - ואז יוציאו אותו ואז הוא יהיה מלך 80 שנה!
אבל בשעה שהקב"ה מתכנן את הכל, זה היה מתוכנן הכל, אבל מתכנן כאילו את הכל באותה שעה מתאבל יעקב - ולא יודע שבעצם הוא עשה את הרצון האלוקי כדי שיתקיימו החלומות וכל המשפחה תבוא להשתחוות לו והוא יהיה מלך במצרים!
זאת אומרת אצלינו כל דבר נראה מקרה - מקרה בפני עצמו אבל אנחנו יודעים מה הסיבה של המקרה הזה עכשיו והמקרה אחריו והקודם? אנחנו לא יודעים! אבל זה שלשלת של מקרים ושלשלת ארוכה מתוכננת של דרכי הבורא שעמקו מחשבותיו ודרכיו ואנחנו לא יודעים מה הוא תכנן. למה? כי הכל זה על פי מעשינו! וצריך להיות תמים עם ה' יתברך ועם התורה הקדושה.
אז לסיכום:
אנחנו צריכים לדעת: שאין דבר שהוא לא גזור מן השמים אבל גזירות שמים זה בהתאם לבחירות שבחרנו; אם קיבלנו אחריות על עצמנו על החיים והבנו שהקב"ה רציני! והוא "פֹּקֵד עֲוֹרן אָבֹת עַל בָּנִים" (שמות כ, ד) אם הבנים הולכים בדרך האבות, אבל אם הבנים חזרו בתשובה ולא הולכים בדרך האבות - לא יקבלו שום עונש!
אבל צריך לדעת: שהכל מחושבן לפי המעשים שלנו "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא, ה) כמו צל אתה מתכופף - הצל מתכופף, אתה זוקף - הצל זוקף, איך השם מתנהג איתנו? כמו שאנחנו! איך שאתה מתנהג כך הוא מתנהג, אתה מעלים עין מהתורה שלו הוא מעלים עין ממך! אתה לא שומע לו הוא לא שומע לך! אתה מתפלל 'דבר לקירות!' כמו שאומרים... אתה רוצה להוושע תחזור אליו תתקרב אליו שוב פעם תראה איך הקב"ה הופך גזירות משנה הכל! למה? אין לו שום מטרה להעניש אף אחד מבניו אבל מה לעשות? לחנך חייבים! אם לא? יוצאים לתרבות רעה - צריך לחנך! אתה לא מבין
הנה שמעת פעם דרשה, פעם השמיעו לך זה 'שמעת שפלוני חלה? 'אה! מסכן!' לא השמיעו לך סתם - בשביל שתדע שגם לך זה יכול לקרות! בשביל שתשים לב זה הקב"ה במקום לתת לך מכה ישר הוא רומז רמזים.
אף פעם לא מנתקים לכם את החשמל מיד! קודם כל שולחים את החשבון אתם לא מתייחסים אז זה התראה אח"כ 'אזהרה חמורה!' באדום ואחרי זה אין חשמל הם לא רוצים שאתם תהיו מנותקים הם רוצים שאתם תשלמו כסף אבל אם אתם לא משלמים - אז מה? הם יתנו חשמל בחינם חיים בחינם!? לא בחינם! צריך לשלם!
מה משלמים? תורה ומצוות! תעשה תורה ומצוות תקבל פרס היום אתה יכול לעשות סולרי וחברת חשמל תשלם לך כסף אם תעשה סולרי אומרת לך: 'לא רק שלא תשלם כסף הפוך! אני אשלם לך כסף!'
אומר ה': 'אם תעשה מצוות, אפ' שאתה חייב! כי אני ציויתי, לא! לא, אני לא אומר לך 'תעשה ולא תקבל כלום', לא! תעשה ואשלם לך גם בעוה"ז וגם לעוה"ב!'
מה, עיסקה יותר טובה מזו? גם קיבלנו חיים גם שכר בשני עולמות למה לא לעשות?
אדם לא לוקח אחריות! מתנער.
'לא! תראה, זה קשה, אני חשבתי ניסיתי שקלתי זה לא בדיוק אי אפשר הכל, אני לא נולדתי בבני ברק נולדתי בקרית אתא, זה מרחק...!'
הלו! גם אם תהיה בהונדורס... איפה שלא תהיה יהודי צריך לקיים תורה ומצוות אין דבר כזה אין צריך לקחת אחריות! אחריות!
ולדעת: שמה שה' שולח ומשגר לנו - הכל לטובתנו! ואם אתה מקבל מהר עונש - סימן שאתה צדיק, אם אתה רואה 'שקט' - אוי ואבוי! זה סימן של סכנה!! סימן שאוספים אוספים וכשזה יתמלא - 'סדום ועמורה' לא כדאי! לא כדאי, אם עושים טעות - כדאי לשלם מיד!
אתם יודעים שמי שלא משלם היום במדינה יש 'כפל קנס' כפל קנס זאת אומרת כבר לא מקבלים אותו עונש, מקבלים עם כפל וכן הלאה...
ה' אומר (ויקרא כו, יד): "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי... וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי" (ויקרא כו, כא)
תגידו כל דבר: "זה מקרה! לא! יש 'שפעת' מקרה"
– מקרה? "וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי!" (ויקרא כו, כח)
ואם תגידו עוד פעם: 'שזה מקרה' – "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם!" אני אתן לכם עוד יותר
עוד 7? עוד יותר! - אוו! מי צריך את הצרות האלה? תשלם! בסוף אתה תשלם! למה בזחילה? למה לא ללכת בגאון ולשלם? זה הבעיה של רוב בניה אדם שמתחמקים ולא לוקחים אחריות.
אבל מי שלא לוקח אחריות - הוא נקרא חסר אחריות! והוא סובל בדרך כלל, מי שהוא חסר אחריות בעבודה – מפטרים אותו! כי אם הוא עושה נזקים לבעל הבית בשביל מה הוא משלם לו משכורת? בשביל שיזיק אותו - מה פתאום? למה שהקב"ה יתן נשמה לאדם בשביל שהוא יעמוד וימרוד בו? מה ההיגיון?! אז הוא אב רחום וחנון, והוא ממתין וממתין וממתין ובסוף? אין מה לעשות! וזהו.
אתמול הייתי בהרצאה (רעננה, 'חינוך ילדים על פי שלמה המלך' 20-01-2020) ומי ששמע את ההרצאה שלי, אז בהרצאה מישהו דיבר איתי באחרונה: 'שיש פה מישהי שיש לה מחלה ניתוחים בראש מחלה סרטן מסוכן'
שאלתי: 'חילוני?'
אמר: 'כן'
- 'אין עצה! צריכים בעלה לעשות תשובה והכל!
- לא! תברך
- מה זה? הקב"ה הביא – שתתעורר! לא רוצה? אז איך אפשר 'מילים; 'עזוב מהתורה, אלה לא מבינים, סתומים' מה זה הדבר הזה. תחזור בתשובה - יש סיכוי!
אמרתי לו: 'לפני כמה חודשים גם כן היתה אשה אחת לא רצתה לשמוע לי, אמרתי: 'אין! לא מברך אם לא מקבלת א-ב-ג-ד' קיבלה - אחרי חודש נעלם הסרטן!
אומר: 'כן ראינו!'
- אז ראית! למה לא עושים?
לא! לא עושים.
שומעים? איך אפשר להסביר דבר כזה? למה שהקב"ה יתן חיים למי שמורד בו, צדיק נלחם כל הזמן לקיים את המצות, הרשע לא עושה כלום - ושניהם יחיו אותו דבר?! איך אפשר? אחד עובד נאמן ומסור מגיע בזמן, אחד מגיע בחצי היום לא עושה כלום; מזיק גונב לוקח הכל פה ושם, שניהם יקבלו אותו משכורת?! איך יכול להיות? איפה ההיגיון??
אבל ככה זה בני אדם הם מסירים אחריות!
'אני לא למדתי, אני מסכן אבא שלי לא לימד אותי פעם הרביצו לי פעם...'
כל מיני תירוצים של ילדים בגן זה לא פותר אותך משום דבר לא עוזר כל זמן שאתה לא 'מפגר' דאוריתא ודרבנן ומאושפז בבית חולים לחולי נפש אתה לא פטור משום מצוה! אפי' אם אתה עושה את עצמך 'סתום' – 'יפתחו לך את הראש!' גם אם צריך 3 ניתוחים 5 ניתוחים תלוי כמה שצריך לפתוח...
אבל צריך לדעת: אי אפשר להתחמק מהאמת - שהיא ברורה כבר אלפי שנים! כל העולם מכיר את האמת הזו כולם יודעים שאנחנו העם הנבחר כולם קוראים לארץ שלנו 'הולילנד' כולם ידועים שה'בייבל' שלנו היא התורה הקדושה! כולם יודעים שירושלים - היא קדושה! וכולם אומרים: "זה שלנו! שלנו!" קחו את פריז, קחו את לונדון... מה נטפלתם אלינו? מה יש שמה עיר קטנה בחומות לא בנינים לא גורדי שחקים - לא! שמה זה הקדושה! 'אלקוץ אלקוץ' - מקום של קודש!
אז העולם יודעים למה, יהודים לא יודעים למה? היהודים לא מקיימים? יש לנו אבא! 'אבינו אב הרחמן' יש לנו 'אבינו מלכנו!' יש לנו 'אלקי ישראל!' למה אנחנו לא עובדים אותו? ונקבל שכר ב-2 העולמות! מי יכול להציע יותר ממנו? מי יכול לקיים הבטחות כמוהו! אנשים זייפנים רמאים נוכלים עובדים א' על הב' שום הבטחה לא מתקיימת! אז למה אתה סומך על אנשים לא סומך על ה' יתברך?
הנה! יוסף לבד מסכן כל הצרות שעברו עליו מהאחים שלו והוא התכוין לטובתם מכרו אותו ועשו לו נזק כזה וכו' וכו' לא עזב את הבורא רגע!
מגיע לפרעה אומר לו (בראשית מא, טו): "שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שאתה יודע לפתור חלום!"
אומר לו: "לא! מה פתאום? בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בראשית מא, טז) אני!? מה אני יודע?"
מה, אתה אומר כזה דבר? הוא יזרוק אותך לכלא!
לא! אני לא יודע כלום! זה רק האלוקים.
וכשרואה פרעה אדם כזה שאומר: 'הכל זה רק האלוקים!'
הוא אומר (בראשית מא, לט): "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ!" פרעה כבר מבין שזה אדם אלוקי! מחובר לאלוקים.
כל אחד יכול להיות פה, זה לא מספיק להיות 'דתי' דתי, דתי - זה לא אומר שאתה מחובר לאלוקים זה יכול להיות שאתה מחובר לחומר! סומך על העבודה, סומך על בעל הבית, סומך על השכנים, סומך על המשפחה, 'סומך' סומך סוֹמֵךְ נֹפְלִים... אתה צריך לדעת: רק על האלוקים!
ולהיות מחובר אליו, ולדבר איתו כל יום ! כמה שיותר! חוץ מהתפילות! גם אתן במטבח - כך היו מדברות; אמא שלי, הסבתא, מדברות איתו – חופשי! בלי הקדמות, מדברים איתו.
מי שמחובר לבורא יתברך - מרויח את חייו בשני העולמות!
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות