קרית אתא - קרית אתא - שלא לפחד במלחמה
תאריך פרסום: 26.08.2015
מאחר והמלחמה והרקע בכל אופן סביב גבולותינו, מה יקרה אם תפרוץ מלחמה, מה עלינו לעשות, מה על הלוחמים לעשות, מה על המאמינים להבין. הפסוק בפרשת שופטים אומר "לא תירא מהם כי ה' אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים", לא תירא מהם.
הרמב"ם, שיטתו שהפסוק הזה והפסוקים האלה יש בהם אזהרה ליוצאי המלחמה, ומהי האזהרה? לא תירא מהם זה לא לפחד. וזה לשונו:
ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו, ולא יירא ולא יפחד, ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זכרונם מליבו ויפנה מכל המלחמה, וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל את עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר "אל ירך לבבכם". אז מה צריך לעשות לפי הרמב"ם מי שיוצא למלחמה, יישען, לא על הרמטכ"ל ולא על ההכנות ולא על הדוחות של אייזנקוט ולא שום דבר, יישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, זה רק אחד, הקב"ה, וידע, כשיוצאים למלחמה יוצאים על יחוד ה', וכשיוצאים למלחמה צריך לשים נפשו בכפו, דהיינו מסירות נפש גמור, ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מליבו ויפנה מכל למלחמה. צריך להיות ממוקד רק במלחמה.
ואומר הרמב"ם, וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו, עובר בלא תעשה, שהתורה אסרה על ירך לבבכם, זה שיטתו של הרמב"ם.
הרמב"ן סובר שאין כאן אזהרה אלא הבטחה, שאין ממה לירוא. אז זה לא אזהרה אלא הבטחה, שאין לך ממה לירוא.
והסטייפלר זצ"ל בספרו ברכת פרץ תמה, מה טיבה של הבטחה זו? מה החיוב להיות בטוח שהוא לא ימות, הלא הכהן המשוח בעת המלחמה מכריז ואומר, מי האיש אשר בנה בית חדש ילך וישוב לביתו, מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו, ועל כולם נאמר פן ימות במלחמה, אז מה אני שומע? שיש חשש למות במלחמה. הרמב"ם אומר אזהרה לפחד, הרמב"ן אומר הבטחה שאין ממה לפחד. אז איך זה מסתדר עם מה שכתוב מפורש בפסוקים "פן ימות במלחמה"?
וחוזר על זה כמה פעמים הרי שיש במלחמה ספק שמא ימות יותר מאם לא ילך במלחמה. גם אמרו חז"ל שהשטן מקטרג בשעת סכנה. אז איך מחייבים אדם להיות בטוח במה שהתורה בעצמה אומרת שזה לא בטוח. מצד אחד אל תירא, מצד שני פן ימות, ואע"פ שכתב הרמב"ם, שכל הנלחם בכל ליבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את ה' בךבד\ צןבול ךן שךא חצתא רעה ולא תגיעהו נזק, הרמב"ם אומר שהורה מבטיחה, מי שיילחם במסירות נפש בכל ליבו בלי פחד והכוונה אבל לקדש את ה', רק את ה', מובטח לו לאדם כזה שלא ימצא רעה ולא תגיעהו נזק, אז לא רק שהוא לא ימות חלילה הוא גם לא ייפגע.
מכל מקום, עדיין יש מקום לאיש לפחד, למה? שמא הכוונה שלו לא שלמה, כל זה מובטח אם כוונתו בכל ליבו לקדש את ה', אז מובטח שלא ימצא רעה, אבל מי אמר שבאמת הכוונה שלו תהיה שלמה? כמו שמצינו שיעקב אבינו פחד שמא יגרום החטא, אפילו יעקב אבינו פחד שמא יגרום החטא, וגם מצינו בתנ"ך צדיקים שניגשו למלחמה ומתו, כדוגמת יאיר בן מנשה, והוא היה שקול כנגד רובה של סנהדרין, הוא היה שקול כמו שלשים וששה לפחות, צדיקים מהסנהדרין, והוא נלחם בעין ונהרג, בשביל המעל שמעל עכן כפי שאמרו רבותינו בבבא קמא בבא בתרא קכ"א. מצינו גם שכל היוצא למלחמת בית דוד היה כותב גט כריתות לאשתו, שאם ימות במלחמה ולא ימצאו א גופתו ולא יראו באובדנו תתעגן אשתו ותהיה מסכנה עגונה, הרי חששו לפי זה הם כותבים גט כריתות אז זה חשש שמא ימות, אז מה זה הפירוש של ציווי התורה לא לפחד? מה זה?
גם צריך ביאור, המשנה בסוטה מ"ב אומרת על הפסוק "כי ה' אלהיכם ההולך עמכם", ושם כתוב הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום, אל תתפעלו שאתם רואים את האויב בא וחילותיו המרובים, הם באים בנצחונו של בשר ודם, עכשיו עשו בדיקה מי הצבא הכי חזק בעולם, ארה"ב מקום ראשון, אבל אם הם עושים אותו דבר לבדוק מי הכל שפל בעולם -ארה"ב. איזה מקום ישראל נמצאת? מקום עשירי, הצבא החזק מקום עשירי. כל זה חרטה, מקום ראשון ומקום שני ועשירי וכו', הכל חרטה אומר הקב"ה, הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם, אלה שמאמינים בקב"ה, כן, לא אשרי העם שצה"ל לו, אשר העם שה' אלקיו, מי שהולך בשם ה', אז הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של המקום, הקב"ה, פלישתים באו בנצחונו של גלית, מה היה סופו? בסוף נפל בחרב ונפלו עמו עמו. בני עמון באו בנצחונו של שובך מלכם, מה היה סופו? מת, ואתם אי אתם כן. כי ה' אלהיכם ההולך עמכם, ונשאלת השאלה, הלא מצינו פעמים שניגשו למלחמה ולא נצחו, ואיך נצטוינו לא לפחד? אלא עכשיו נבין את הביאור.
הציווי שלה תורה לא לירוא ולפחד מהם זה אם אנחנו רואים את גודל ועצמת המחנה של האויב והאדם משער בליבו שלא ינצח את האויבים מחמת חוזקם או ריבוים, אדם כזה עובר על איסור התורה, לא תירא מהם ואל ירך לבבכם, על זה הבטיחה התורה כתוב מפורש, כי תצא למלחמה וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם כי ה' אלהיך עמך, כלומר נצחון המלחמה אינו שייך כלל לכוחו של האויב, אם הוא חזק ורפה, אם הוא מעט אם הוא רב. ממילא נלמד מכך שאין לבטוח בגבורתם, ולחשוב בליבם גיבורים ואנשי חיל אנחנו, לא בזה תלוי הנצחון, רק ישיבו ליבם אל ה' ויבטחו בישועתו.
מי זה דאעש? הם התחילו עשרות אלפים של לוחמים והצטרפו להם למאות אלפים כרגע, וזה לא צבא מסודר, זה צבא על טנדרים, גנב שגונב את הנשק מהאויב שהוא כובש אותו, ורק מפחיד אותו, שהוא הורג נשים, מפצח גולגולות, שורף אנשים, נותן לילדים קטנים להרוג אנשים גדולים, הורג ילדים קטנים שלא מוכנים להרוג אנשים מבוגרים, בקיצור מטיל פחד ומורא. אתם יודעים ממי דאעש מפחדים? ממי הם כן מפחדים? לא, מנשים, הם פוחדים מנשים, הבושה הכי גדולה של איש דאעש הוא ימות ע"י אשה, ועכשיו הקימו יחידות של לוחמות, כורדיות, שיילחמו בהם, וברגע שהם ידעו שהן מתקרבות טרררר כמו תרנגולים הם צריכים לברוח למה אם יפול כל ההבטחות למעלה בגן עדן והכל מתבטל, הכל הולך פייפן. בקיצור התורה אומרת לנו אל תירא, אל ירך לבבכם, הלא תלוי בכח לא בעוצמה לא בכח לא באיכות לא בכלום, רק תבטחו במקוה ישראל ומושיעו בעת צרה זה הכל, ותלכו להלחם ביחוד ה' יתברך.
עכשיו מובנים הדברים, לפי זה מובן דברי הרמב"ן, כוונת התורה להבטיח כשל ההשערות לנצחון של האויב מפני צהלת הסוסים צחצוח החרבות שלהם, על זה נאמר אל תפחדו ואל תערצו, כל אלו כלום, כי הנהגת ה' יתברך עמנו היא למעלה מדרך הטבע, כסיום הפסוק "כי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים" והכל הולך לפי מעשים וזכיות.
אז ז"א אנחנו רואים פה שזה המצב בישראל, בישראל לא צריכים לא עוצמות ולא בטיח ולא אף 35 ותותחים ויורים בכל הכיוונים וכו' וכו', לא צריך, לא צריך, באמת לא צריך, אם ה יו משקיעים במה שלמדנו עכשיו רק את זה נותנים לכולם ואומרים שזה הסוד של הנצחון, היינו מנצחים. איך? איך היינו מנצחים? תשמעו.
בעיר של רבי חיים מבריסק ערכו המשכילים הצגה היתולית על הנושא הצבא העברי. במלחמה היו מאות חיילים, לפני יציאת החיילים לקרב, ניגש המפקד והכריז, מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו ילך וישוב לביתו, מיד קמה קבוצה של חיילים, עזבה את המערכה. המפקד קם שנית והכריז, ומי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו ילך וישוב לביתו, מיד קמו עוד שתי קבוצות של חיילים ועזבו את המערכה. המפקד הכריז שוב, מי האיש אשר ארס אישה וכו', קמו עוד שתי קבוצות והלכו. בסוף הכריז, מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו, מי זה ירא ורך הלבב - מי שיש לו עבירות בידו, קמו כל החיילים שבו אל ביתם. נשארו רק שניים, אחד זה הגאון מוילנא והשני בעל שאגת אריה. בידו האחת גמרא גדולה, ביד השניה מקל סבא, והתחילו לפלפל ביניהם מי יתחיל במבצע של מלחמה באויב. סיפרו את הדברים של ההצגה ההיתולית הזאת לרבי חיים מבריסק גדול הדור, והוא אמר כך: צדקו המציגים, אבל דבר אחד הם שכחו, דוקא שני אלה ניצחו את כל המלחמה. כשאדם הולך למלחמה עם בטחון בה', ולא ירא כלל, אפילו יהיה זקן מופלג ולא ידע תכשישי מלחמה, וילך ללא כלי מלחמה, הוא ינצח במערכה. אתם שומעים? אפילו אחד, אברהם אבינו נלחם נגד ארבע מעצמות, לבד, עם דמשק אליעזר, וניצח אותם, מי זה ארבע מעצמות שניצחו לפני כן חמש מעצמות, ואיך הוא ניצח אותם? היה לו F35? חול, הוא זרק עליהם חול, והק"ה הפך את זה לקידונים בליסטראות הכל וככה הוא פירק אותם.
עכשיו בואו תראו איך זה עובד, עכשיו נגלה לכם את הסוד, מי שיבין את זה יוכל לנצח גם, גם את השטן שהוא מבלבל את כל העולם כולו. זה המלאך הכי הכי חזק, זה הסתרא אחרא בכבודו ובעצמו.
אמר רבי שלום שבדרון זצ"ל, יצר הרע אינו כי אם אחיזת עיניים ודמיונות שוא, נתבונן בדברי הגמרא, ונראה, מה אמר שלמה המלך החכם מכל אדם ונבין את הסוד של יצר הרע. זה סוד גלוי. אבל לפני כן נקדים, כתוב "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה' אלהיך עמך". רש"י אומר, למה כתוב בפסוק "כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב"? מה יש רק סוס אחד ורכב אחד? אלא אומר הקב"ה בעיני, חשובים כולם כסוס אחד. וכך אומר גם בפסוק, "והכית את מדין כאיש אחד", וכן הוא אומר "בא סוס פרעה", לא בא רק סוס אחד, אלא כולם אצל הקב"ה כמה שיהיה רכב וסוסים, טנקים ומטוסים, זה הכל אחד. עם רב ממך, מה זה עם רב ממך? בעיניך הוא רב, אבל בעיני הוא לא רב.
בעל העקידה ועוד מפרשים פירשו את הפסוקים על מלחמת האדם עם יצרו, באה התורה להסיר מלב האדם את הפחד מיצר הרע, נכון, יצר הרע כוחו גדול מאד, אבל כתוב "כי ה' אלהיך עמך", אז אם ה' אלקיך עמך מה אתה דואג מיצר הרע? הוא קטנצ'יק אצל הקב"ה. וכן כתוב "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו", אם אחד צלף מכוון על מישהו, הוא צלף צלף, הוא הכניס אותו לתוך המסגרת, הוא צריך רק ללחוץ, איך הוא ניצל באמת? איך הוא ניצל? אלא ה' לא יעזבנו בידו, כל זמן שה' איתך יצר הרע לא יכול איתך. ופה ה' מבטיח, לא תירא מהם כי ה' אלהיך עמך, אז מה אתה דואג, שיהיו כמה שיהיו בשביל הקב"ה אחד.
וכתוב בחכמים שהכתוב מדבר על יצר הרע שמתגבר על האדם והקב"ה עוזר לאדם ומציל אותו מיד.
עכשיו נראה לבאר לפי זה מה שכתב רש"י, בעיני חשובים כולם כסוס אחד, בעיניך הוא גדול ורם אבל בעיני אינו רם. הנה כוחו של היצר הרע הוא בדמיונות, אתם שומעים? כל הכח של יצר הרע זה דמיונות. כמה אנשים סובלים מחרדות? כמה אנשים סובלי םמדיונות? כמה אנשים חיים בחששות? בפחדים, בדאגות, כמה, ממה זה? מהדמיונות, איזה דמיונות? יו, כואב לי, זה התחיל, כנראה זה כמו שהיה לההיא, כמו שהיה לההוא, בסוף זה יתפשט, זה, לסבתא שלי גם היה, אולי זה גנטיקה, עכשיו זה ככה, ומתחיל אדם לדמיין ומוסיף ומוסיף, יו, ולא שילמתי ארנונה עכשיו יבואו ינתקו לי את הזה, אח"כ ... כל דבר הוא לוקח ועוד ועוד ועוד, הבן אדם קורס, הוא כבר פחד פחדים הוא חי. זה הכח של הדמיונות, מדמה לבני אדם שכוחו רב ואין אפשרות להלחם עמו ובזה הוא מנצח.
האמת היא שאינו אלא סוס אחד ורכב אחד, ואם יתבונן אדם בזה ינצח בכל מערכה. פעמים יבוא היצר לאדם בדמיונות שוא, שאם לא יעשה פעולה פלונית האסורה על פי ההלכה, יפסיד הון רב, ולא יוכל מעתה להתפרנס ולכלכל את בני ביתו. יצר הרע אומר תשמע, אתה צודק, אסור על פי ההלכה, אבל אם אתה לא תעשה לא יהיה לך מה להביא אוכל לילידם. נגיד נהג מונית, למה אתה עובד בשבת, מה אתה השתגעת שלש מאות אחוז, אם אני לא זה זה מה אני אביא לילדים, זה עיקר הפרנסה שלי. מה איתך אתה? אני ספר נשים, מה ספר גברים אף אחד לא בא אלי, רק נשים באות אלי, מותר לך לעבוד? אסור לך לעבוד, אומר לא יהיה לי פרנסה, לא יהיה לי מה להאכיל את הילדים, דמיונות, וכן הלאה, יצר הרע מאיים, אתה לא תעבור את האיסור אתה פשוט לא תתן לילדים שלך לאכול. ואז הוא גורם לו שלא יוכל להמשיך בעבודת ה'. וגם לפעמים יגיד לו מה יגידו כולם שישמעו מה שאתה עשית ויגידו שאתה פנאטי ואתה משוגע ואתה חסר אחריות וכו' וכו' וכו'. ומפעיל אצלו חזק את כח הדמיון שאי אפשר ואוי ואבוי אם לא ישמע בקולו של יצרו.
עכשיו נלמד מה שלמה המלך מלמד אותנו דבר מדהים.
יש פסוק בקהלת ט'. "עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים, ומצא בה איש מסכן וחכם ומילט הוא את העיר בחכמתו, ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא. סיפור כאילו, נכון? עיר קטנה אומרת הגמרא זה הגוף, גוף האדם. זה עיר קטנה. ואנשים בה מעט, זה איברים, יש לנו רמ"ח איברים אז זה מעט, אנשים בה מעט. ובא אליה מלך גדול וסבב אותה, זה יצר הרע, ובנה עליה מצודים וחרמים, אלה העוונות, ומצא בה איש מסכן וחכם - זה יצר הטוב, ומילט הוא את העיר בחכמתו על ידי תשובה ומעשים טובים, ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא, כי בשעה שיצר הרע פועל על האדם אין מי שיזכיר לאדם שיש לו גם יצר הטוב. עד כאן דברי הגמרא לתרץ את הפסוק ולהסבירו. אבל יש ארבע תמיהות כאן, כתוב עיר קטנה ואנשים בה מעט, קטנה ומעט, אז נשאלת השאלה, לצורך מה בא אליה מלך גדול? כולה עיר קטנה ואנשים מעט, צריך לבוא מלך גדול בשבל לנצח אותה? לעיירה קטנה מספיק מושל קטן, מלך קטן, וגם המלך הזה בא עם מצודים וחרמים, עם מטוסים וטנקים והכל להקיף את כל העיר הקטנה, שיביא פלוגה קטנה גם של חילים והם לבד יכבשו אותה ברגעים ספורים, הרי הם חיילים מיומנים, ופה יש אזרחים קצת, 248 בעיר קטנה, ומלך גדול וטנקים ומטוסים, אז מה כל הרעש הזה? זה שאלה ראשונה. שאלה שניה, יש להתפלא פליאה על פליאה, הגיע כבר המלך גדול הזה עם כל חילותיו, אז למה הוא לא נכנס בכלל לעיר? למה הוא עומד בחוץ אם הוא כזה מלך גדול והכל למה הוא לא נכנס לתוך העיר כאילו הוא פוחד ממשהו? הוא רק עושה מצור מסביב ובונה עליה מצודים וחרמים? תפרוץ את העיר, תשמיד את כולם ושלום. מה זה, זה חזיון מוזר, כפר נידח קטן, כל אמריקה באה לכפר ובסוף מה עושה רק מצור מסביב, דבר מוזר.
דבר שלישי קשה שבעתיים לבסוף בא איש מסכן וחכם בלי נשק, אפילו לא תרמיל עם אבן ומקל, אפילו לא עם מקל ברוגדקה, בלי כלום, והמסכן הזה מילט את העיר ניצח את כל אנשי החיל הרבים, את המלך, את המטוסים ואת הטנקים, איך הוא ניצח כתוב? בחכמתו. ונכפלת השאלה בכפלי כפליים, איזה חכמה יכולה לפעול נגד מטח של פגזים וטילים?
דבר רביעי, אע"פ שאנחנו עדיין לא מבינים איך הוא ניצח, סוף סוף ניצח המסכן את המלך וחילותיו ומילט את העיר, אם כן איך נבין את סוף הפסוק "ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא", איך אפשר לשכוח אדם כזה שמילט את כל העיר והציל את כולם ואמריקה הגדולה עם כל הטילים והמטוסים, איך שכחו אותו?
פירשו חכמים ז"ל שבזמן שיצר הרע עובד לא זוכרים את יצר הטוב. כלומר, כשבא המלך הגדול שוב למלחמה נשכח זכרו של המסכן וכל עצתו ושוב פוחדים בני העיר כבראשונה. ואנחנו תמהים, אבל כבר הוא ניצח את המלך, אז איך הוא בא שוב? מה הוא קם המלך הזה בתחיית המתים? איך הוא בא עוד פעם? ועוד אם אכן הגיע שוב, למה שכחו אנשי העיר את חכמתו? הרי ישר הם צריכים לטכס עצה מה עושים, מיד צריכים להזכר במי הציל אותם.
לארבע התמיהות האלה יש תירוץ אחד, מי יודע לתרץ? תירוץ אחד אבל.
נבאר קודם משל, שהמשל הזה הוא בעצם מעשה שהיה, סיפר רבי שלום שבדרון, הייתי פעם באנגליה, הראוני מוזיאון, מוזיאון השעוה, שמראים בו דמויות של מלכים רבים, ועשו זאת כיד הדמיון, כל מלך ומלך וכסא מלכותו חרבו על ירכו, כתרו על ראשו, מראהו גיבור וחזק, וחיילים לצידו. מאה וחמישים מלכים שם. מפרעה הראשון עד ג'ורג' החמישי כולם נראים כאילו הם חיים, עם לחיים אדומות, קשה להבחין שזה רק ציור דמיוני. והכל משעוה. את כל זה סיפרו לי המלוים והציעו לי לבקר שם. נתיישבתי בדעתי ומכיון שאני צריך להגיד דרשות אמרתי אלך ואראה, אולי יזמן ה' דבר מה בפי, עשיתי כעצתם והלכתי. נכנסתי והבחנתי בדבר מעניין, בכניסה לאולם עומדים שני שוטרים לשמור את הפתח, ולהדריך את היוצאים והנכנסים, לבושים במדים אנגליים, כלי נשק בידם מראיהם גבוה ומרתיע מאד. הבחנתי ממרחק שהנכנסים פונים אליהם ביראה ובכל הכבוד הראוי ושואלים לאן הולכים? וראה זה פלא, כולם שואלים אותה שאלה והשוטרים לא עונים אף מילה, למה? מפני שגם הם משעוה. האדם נכנס שואל, לא מקבל תשובה, משתומם ומביט ואז הוא מחייך ומגלה את הסוד, שגם הם משעוה. יו, זה ממש אמיתי, יו, כולם מתפעלים.
כשראיתי את כל זה עלה בדעתי תירוץ פשוט לכל ארבע השאלות ששאלנו כאן. שאותם המצודים והחרמים, הטנקים והמטוסים שאמר הפסוק זה לא כלי נשק אמיתיים, זה משעוה. גם המלך עצמו שבא כאילו גם הוא משעוה.
כיון שכך זקוק יצר הרע להיות מלך גדול כביכול, להביא עמו למלחמה מצודים וחרמים איומים והפחדות, משום שזה ורק זה כל כוחו, להרבות ציורים שונים של דמיון ותענוגי העולם הזה ולגרור אדם לחשוב מי יודע מה יש שם. נותן לך תמיד דמיון מפותח לחשוב, אם אני אכנס, נכון אסור אבל לך תדע מה יש שם, אולי זה וזה וזה, מה אני אפסיד ולא אראה ולא אחשף לזה וכו' וכו', מה אני אהיה סגור ומסוגר בגטו אף פעם אני לא אדע ולא אברר ולא אראה, וככה הוא נותן לך דמיונות, תכנס ותראה ותראה ותכנס וכו' וכו'. ואז מביא על האדם מהומה גדולה לסבב אותו גם בפחדים, אם הוא רואה שהוא לא נכנס לזה מתחיל לאיים עליו, בדמיונות, הכל בדמיונות עוד לפני שהוא מחליט אם הוא נכנס או לא נכנס, עושה או לא עושה מעשה איסור וכו', עד שבטוח שאם יגבר על תאוותו יחרב ויתהפך עליו כל עולמו וכל זה רק פנטזיה.
אתם יודעים, בהתחלה היהודים שהיו פה היו צריכים להלחם עם הערבים, הערבים תקפו לא קיבלו את החלטות האו"ם והתחילו לתקוף וכו' וכו', וליהודים לא היה נשק, מה היה להם שום דבר, לא קיבלו עדין ולא היה לה, היה כמה רובים של פעם צ'כים וכזה שעושים יותר רעש מאשר פוגעים, ואיך הם הפחידו את הערבים? אתם מכירים את הסיפור, כן? לקחו פחים של שמן של זיתים זה פה שם, חללו רוקנו אותם, מילאו אותם באבנים וסלעים קטנים כאלה בפנים וגלגלו אותם מההרים בלילה וזה נשמע כמו שרשראות של טנקים, וכל הערבים ברחו. חשבו שהיהודים באו עם טנקים וכולה פחים עם אבנים. אז מי ניצח פה? הדמיון, הדמיון הפחיד את הערבים וכולם ברחו. זה הסיפור. יצר הרע זה התרגילים שלו, דמיונות, מפחיד את הבן אדם, מאיים עליו, מבטיח לו הבטחות, אומר לו יהיה בסדר, לא יקרה לך כלום, מה אתה דואג, תראה כולם ככה וככה וככה.
כשהתחלנו לדבר על הנבלות וטרפות שיש היום בכשרויות וכו' וכו' אנשים אמרו מה לא נאכל? איך לא נאכל? אז מה נעשה, מה בלי עופות? בלי בשר? איך אפשר לחיות? מה עם הילדים? מה עם הזה? יש אנשים חמישה חדשים בכל העולם כבר לא אוכלים, לא מצליחים להשיג מקום שיוכלו לשחוט כדת וכדין כמו שצריך, אז מה קרה הם מתו? לא מתו, רזו קצת, שמרו דיאטה, בריאים יותר, יש גם בעיות במי שאוכל בשר הרבה ודברים כאלה, יש לזה גם תופעות נוספות, לא רק הבטן מתמלאת וכו' וכו', אבל בסדר, לאט לאט. אז מה מפחיד יצר הרע, שזה בלתי אפשרי, זה לא הגיוני, אי אפשר לעמוד בזה. כמה אנשים ששמעו שאסור לשמוע זמרים פסולים והכל, נראה להם מה? בלי מוזיקה אני אחיה? בלי מוזיקה השתגעת? מה בלי מוזיקה אני אמות אני זה... שנים כבר לא שומעים שום דבר, ברוך ה' יש זמן לבית, לילדים, לכולם, זהו, לא מחובר, לא תלוי באף אחד, משוחרר, משוחרר משוחרר משוחרר. הכל זה דמיונות, הכל דמיונות.
יצר הרע יש מלאך שקוראים לו דומה, דומה, כן בתהילים אתם אומרים "ולו כל יורדי דומה", מה זה יורדי דומה? כתוב בגיהינום יש מלאך שמקבל את כל מי שמגיע לשם, איך קוראים למלאך? דומה, על שם התפקיד שלו, הוא מטפל בכל המדומיינים, כל מי שהיה מדומיין בעולם אמר אני צודק, מה פתאום, מה אתה זה אני יודע ופפפפ... הוא מגיע שמה הוא נותן לו כמה לטמות על הפתיחה, אומר לו אני דומה, אני הבאתי לך את הדמיונות ימדומיין, מה אתה איפה המציאות ואיפה אתה, אתה לא מבין שאתה שבוי שלי מאז שאנחנו מכירים?!
אז לכן אדם צריך לדעת, אין שום איום, שום פחד, שום דבר, הכל דמיונות.
עכשיו תקשיבו. מעתה ברור שהחכם לא זקוק לכלי נשק. שאלנו איך החכם המסכן הפשוט ניצח את המלך הגדול עם המטוסים והטנקים והכל, איך הוא ניצח אותו? אמרנו בחכמתו, מה היתה חכמתו? הוא לא היה צריך להרים נגדו אבן, מקל כלום, הסוד של החכם היה שהוא גילה את התרמית, זה שעוה, הכל חרטה, אין פה כלום, זה רק איום דמיוני. הוא פשוט מצא את הזיוף. הוא מצא את השקר. לכן כתוב שהוא מילט את כל העיר. הוא לא אמר שהוא הרג את המלך, אין צורך בזה כלל, כי אין פה מלך, די לחכם להסתובב בחוצות ולהכריז לכל מי שרוצה לחיות, לא להבהל חבר'ה, הכל דמיון. אתם רואים שהוא עומד בחוץ ולא נכנס, תקראו לו תכנס, תכנס, מי שראה סרט שלי באנגליה שאני עומד כביכול מול שוטר שמה עושה הא והוא לא זז, הכל דמיונות, הכל חרית.
אין זאת אלא שהבל הוא והבל חילותיו, ואין לנו אלא לעמוד ולשמוע את ציווי ה', אם ה' אומר שאין פה כלום אל תירא מהם, אל ירך לבבכך, אני אומר לך זה הכל חרטה, זה רק סוס אחד ורכב אחד, זה כלום. אני פה, מה אתה דואג? אבל רק תאמין בי באמת, תאמין ותלחם על יחוד כבוד שמי.
עכשיו לסיכום, תעלומה אחת עדיין נותרה, מנין ידע החכם שהכל דמיון? איך הוא גילה שיש לפניו מלך משעוה? הרי ביארנו שלעין הרואה נראה הכל אמת, האם תאמר שחכם הוא בעל מופת או היה נביא? אבל הפסוק מדבר במסכן, לא מדבר לא בנביא ולא בזה, במסכן, אז מה פשר הדבר?
הדברים שנבאר עכשיו פשוטים המה, אבל מרוב שהם פשוטים הם נעלמים מעינינו ונסתרים מבינתנו, אבל אם נשים לב על הדבר נמצא ונקח מוסר. המסכן הזה הוא לא נביא, הוא לא בן נביא, אבל הוא חכם, חכם אתם יודעים מה זה ההגדרה של חכם? חכם זה אדם שלא רץ במרוצת ההרגל כסוס שוטף במלחמה, חכם עוצר ומתבונן מתוך התבוננות במלך לפניו גילה שזה הכל בלוף שעוה. רוב האנשים הם המוניים, מה שהרוב עושים הם גם עושים, הם לא עומדים ותוהים, מה קרה שכולם רצים פתאום? מה קרה שזה? יצר הרע אתם יודעים מה הוא עושה, הוא רץ בשוק ואומר מצאתי, מצאתי, ישר רודף אחריו זה שלי זה שלי, ההוא שלי, התחילו לרדוף אחריו כולם, זה שלי בא הנה תפסו אותו תפסו אותו, חצי השוק רודפים אחריו, זה שלי, תפסו אותו. תביא, פותח את היד אין לי כלום, למה באתי מצאתי, אין פה כלום, אין פה כלום. ככה היצר הרע אומר תרדפו אחרי יש פה משהו, תראה תזה כנס כנס תזה תזה, בסוף אין פה כלום.
אדם נכנס למועדון פששש אורות ועשן וזה וחושב מי יודע מה הוא ימצא פה, בסוף הוא יוצא מתנדנד קצת ככה ככה ככה כמו אהבל מישהו נותן לו איזה לטמה משקים אותו בסוף גוררים אותו הביתה וזה מה שנשאר מכל האורות והעשנים והכל, יש כאלה שגומרים בפטירה, יש כאלה ביריה, יש כל מיני סיומים, הסיומים משתנים. אבל זה הכל דמיון, הכל זה דמיון, דמיון דמיון דמיון. אז מה החכמה של החכם? שהוא מתבונן בכל דבר, לא רץ, קודם כל הוא לא רץ, אם הוא רואה רצים הוא עוצר, למה רצים? מה פתאום שאני ארוץ? בגלל שהוא רץ אני ארוץ? תראו רוב האנשים עושים טעויות, יש פיגוע כולם רצים לכיוון הפיגוע, היתה תאונה כולם רצים לכיוון התאונה, במקום להתרחק, אולי יש פיגוע שני, אולי יש, למה אתה נשאר שם? תלך. חכם מבין שיש סכנה מתרחק ממנה, מה מתקרב אליה? כי אנשים המוניים, הם לא חכמים.
ושאלנו למעלה, אם עיר קטנה למה מלך גדול? ואם בא עליה למלחמה אז למה צר את העיר ולא נכנס?
עכשיו נבוא ונאמר, אלה הראיות של החכם, בחכמה שלו הוא ראה את כל הנעשה והתפלא מאד, אמר יש דברים בגו. אין המלך הזה וחרמיו אלא דורשני, מתוך זה הסיק מסקנה, הכל דמיון ותו לא. לפי לפי שצריך היה לבוא לעיר בקול רעש גדול כאילו אמת המלך ואמיתיים חילותיו, הלא די בהצנע לכת ובמעט חיילים.
עולא אמר בבבא מציעא פ"ה. אמרא דאימרי אינשי, איסטרא בלגינא קיש קיש קריא. כשיש סלע, מטבע קטן בתוך פח גדול, קנקן גדול והוא לבד נמצא בפנים אז זה קורא קיש קיש קיש קיש קיש קיש, למה אין בפנים כלום, רק הוא מסתובב שמה עושה רעש, אבל אם היה הקנקן מלא סלעים, קופה מלאה עד הסוף תעשה ככה - לא שומעים כלום, כי הכל דחוס, אבל כשיש רק מטבע אחת בקופה שומעים גלינגלינגלינגלינג, איסטרא זה מטבע קטנה שנקראת סלע, בלגינא בתוך קנקן כזה, קיש קיש קריא.
וזהו המטבע של מידת האמת שהיא לא באה עם תעמולה ושטיפת מח, למה? מפני שעל האמת אין תוספות, אתם שומעים? על האמת אין תוספות, אין צורך, האמת זה אמת אחת ואין יותר מה להוסיף, אין יותר מה להוסיף. היא לא צריכה הרבה רעש וצלצולים, כל תוספת מחוץ לאמת זה כבר שקר. לפיכך דבר בדוק הוא, דבר אמת נאמר בקצרה ובנחת, ודי בכך, אין צורך בריבוי דברים, כי אם אמת הוא מה חסר עוד? אבל השקר אם נתהה על קנקנו נמצא אותו חלול וריק מכל תוכן, הוא מוכרח לשקר כדי לשקר הוא צריך לגייס למערכה את כל הרעש הזה, כי בלעדיהם הוא לא אומר מאומה.
צריך אדם אם כן לבחון מעשיו ודרכיו, שאם צפים ועולים בליבו בעת נסיון הרבה סברות וטענות בזה אחר זה, ראיה ניצחת היא ומבחן גלוי הוא ששקר על פניו. יצר הרע בשביל שתעשה עבירה הוא נותן לך, לא צידוק אחד, הרבה צידוקים, קודם כל לא בטוח שזה אסור בדיוק, ואם זה אסור אולי זה מדרבנן, דבר שני אני ראיתי פלוני שעשה כזה דבר, שמעתי גם על אלמוני שעשה כזה דבר, חוץ מזה אני רואה שהרבה נכנסים גם דתיים פה, וכן על זה הדרך. אחד מבין שאסור לאכול עכשיו במסעדות, הן בגלל הכשרות של הבשר והעופות והן בגלל הבדיקה של התולעים מכל הירק שיש שלא בודקים כראוי, והוא ברור לו, אבל הוא יום אחד עובר רעב ליד מסעדה, והוא רואה דתיים בכמויות נכנסים למסעדה, הוא אומר הלו, חבר'ה, יש פה בעיה בכשרות וזה, אומר לא, זה בסדר, זה של הרב זה וזה וזה, לא וגם הרב שלי שאלתי הוא סומך על זה, הכל בסדר אפשר לאכול. עכשיו ההוא נהיה לו בלבלה, מה הוא עושה הבטן אומרת תאכל תאכל תאכל, הראש אומר לא לא לא לא, מי ינצח עכשיו? אז כתוב ברבינו בחיי בטנם אלהיהם, בסוף הבטן תחליט, רק אם בן אדם באמת חכם, אם הוא רואה שיצר הרע מביא לו הרבה דוגמאות הרב דוגמאות, פירושו של דבר, אם השקר מביא הרבה דוגמאות סימן שהוא לא אמת. כי האמת אומרת דבר אחד: ספק דאורייתא לחומרא. זהו. לא שזה ודאי אפילו, אם זה ספק בדבר שהוא דאורייתא אסור לאכול חרקים, אסור לאכול תולעים, אסור לאכול ג'וקים, אסור, ואם זה רק ספק, הרי אתה לא יודע שהוא בדק כראוי ואתה צריך לשער שלא בדקו כראוי כי בכמויות אי אפשר לעמוד בזה וכו' וכו', וצריך שולחן שיקוף וכל הדברים הידועים, אז איך אתה סומך? איך אתה סומך? הרי השכל אומר ברור, ספק מן התורה מחמירים, לא נכנסים לספק, כי אם כן תעבור על איסור תורה, מה זה איסור תורה? אכלת חרק אחד שלא ראית אפילו אכלת חמישה עכברים. נו אז מה הועלת? אז מה הועלת? אבל הייתי רעב, אבל הייתי רעב, פיקוח נפש. פיקוח נפש, ואם לא היית אוכל אתה מת? בכיפור אתה מת כל פעם מחדש? לא היית מת. אז תלך הביתה תאכל סנדוויץ' וכו' וכו'.
אז לכן למדנו מן החכם המסכן, החכם המסכן, זה הדבר צריך להיות חכם לעמוד להתבונן, לתת לשכל לשלוט עלינו ולא על הבטן.
עכשיו אני אראה לכם מה אמרתי בקצרה שתבינו. חלק אולי כבר נתוודעו לזה, צפו בזה, חלק ודאי שלא, לכן אני אראה לכם כמה סרטונים על בדיקה מחמת תולעים בירק וכו', אתם לא תאמינו מה יש לכם בבית. ג'ונגל חיה, סלט חי, למה קוראים לו סלט חי? כי זה לא סלט צומח, זה סלט עם חי, אבל חי מגעיל, מה זה מגעיל, אחרי שתראו את זה אני בטוח שתבדקו כבר כמו שצריך. אז בואו נתחיל ונראה כמה דקות.
זבוב הפירות המקומי הגיע ארצה לפני כמה שנים מאפריקה, הזבוב קטן, כמחצית מגודלו של זבוב הבית והוא אינו מצוי בבתים אלא רק היכן שיש עצי פרי, כמו פרדסים מטעים כרמים וחצרות. הזבוב תוקף את הפרי הבשל, הזבובה נעמדת על הפרי בעודו מחובר לעץ, שולפת מקצה גופה צינור טלסקופי דמוי מחט, מועצת אותו ומטילה מספר ביצים מתחת לקליפה, מקום העקיצה כמעט אינו ניכר, כעבור כמה ימים בוקעות הרימות, צבעם לבן ועל ראשם כתם שחור קטן, בהתחלה גודלם של הרימות קטן מאד כמ"מ אחד, בשלב זה הפרי עדין נראה מבחוץ רגיל לגמרי ולא ניכר שיש בתוכו הפתעות, רק הנקודה השחורה שזזה לה בראש הרימה מסגירה את העובדה שיש אורחים בתוך הפרי הטרי. הרימות אינן נחות לרגע, הן אוכלות את ציפת הפרי מבפנים, מתפתחות וגדלות עד שבתוך כמה ימים הן מגיעות לאורך ס"מ, בשלב זה סימני הרקבון בפרי ברורים, על פניו מופיעים כתמים ואזורים רכים למגע, הרימות המפותחות יוצאות מהפרי, מתגלמות וכעבור כמה ימים מגיח מכל גולם זבוב פירות צעיר. הנגיעות של הזבוב הים תיכוני עלול להיות כתומים, הוא תוקף יותר ממאתיים מימי פירות. בראש המערכה נגד הזבוב בפרדסים נמצא המכון להדברה ביולוגית של ענף הרדארים במועצת הצמחים, שם נלחמים בזבוב בכל מיני דרכים. הפרדסים עצמם ברובם מרוססים מהאויר ע"י מטוסים, למרבה הצער בבוסתנים שאינם מטופלים ובגינות פרטיות אחוזי הנגיעות עצומים ממש. יש פירות שהזבוב אוהב יותר לתקוף כמו גויאבות, אפרסקים, משמשים, קלמנטיות ותאנים, יש פירות שהזבוב פחות נמשך אליהם והם בחזקת נקיים שאינם טעונים בדיקה, כמו למשל פומלה, עיקר הבעיה היא בגינות פרטיות שם אין טיפול מונע ואחוזי הנגיעות יכולים להיות עצומים ממש.
אחרי שאלות שנשאלתי על הענבים אני רוצה להראות בדיוק את הנגיעות, תראו אשכולות ממש יפים של ענבים, עכשיו שאנחנו נסתכל אם אנחנו נתקרב כל כתם שאנחנו רואים, כתם כזה, פה רואים עוד כתם, הכתמים האלה לא אמורים להיות, אני אפתח עכשיו את הענב, עכשיו אני אראה רגע את התולעים פה בהגדלה, פה רואים את התולעת, הנה רואים אותה זזה, עכשיו אני אראה את זה רגע בהגדלה, שימו לב את התולעת, כאן קשה לראות אבל יש ביצים לבנות, אחד באמצע, יש פה כמה ביצים שעוד לא התפתחו, עוד דוגמא שנאחנו רואים איפה שיש חור עקיצה כזאת זה אומר שזה הטלה בד"כ, אפילו שזה יכול להיות שזה רק ביצים, כבר נראה את זה בהגדלה. סה"כ מהחור הזה, שימו לב את הכתם הבהיר מה שרואים את הכתם הבהיר, עכשיו תראו בפנים.
הפלפל הזה, החור היחידי שיש לו זה בקצה שלו באמצע למטה אנחנו רואים בקצה שלו בסוף יש חור שמשמה נכנסים הטריפסים, הפלפל הזה גם כן לא רואים עליו הרבה כתמים בתוכו, עכשיו אני אראה את זה יותר מקרוב.
זה הפלפל הירוק, פה אנחנו רואים בתוכו כל הפסים הלבנים, אני מאיר את זה עם פנס מבחוץ רואים פסים קטנים, כאן רואים גם טריפס בוגר יותר, רואים אותו שהוא הולך, אבל שאני אסובב את זה ומאיר עם הפנס מבחוץ, כל הפסים הקטנים שאתם רואםי זה טריפסים, יש פה מעל חמישים טריפסים בתוך הפלפל הזה.
הרב: חמישים כפל חמש עכברים. גמבה אחת 250 עכברים.
זה טריפסים זעירים עוד מעט אני אראה את זה בהגדלה, תראו את הכמות שלהם, חתיכה קטנה, שיקוף של שולחן אור, פשוט רואים פה
הרב: וזה גמבה שנראית נקיה לגמרי מבחוץ. זה הכל חדירה מחור אחד קטן.
הם מאד קטנים, נראה אותם בגודל עוד הפעם, רק שימו לב שבלי שיקוף לא רואים אותם.
הרב: שהוא לא עושה על שולחן שיקוף לא מבחינים
שאין לו שום סימן חדירה לא בקצה פה, שום סימן חדירה פלפל יפה סגור גם מלמטה, גם מלמעלה אנחנו לא רואים סימן חדירה, אנחנו לא רואים חור או משהו, אבל פה אנחנו רואים שמתחת לעלה הזה רואים את הלכלוך רואים עכירות, מתחת לעלה קשה לראות, יש חור שחדר משמה זחל הפודניה, אז אפילו שמבחוץ זה נראה יפה, מבתוכו אנחנו רואים מה שהוא עושה גם רואים את הזחל שכבר נהפך לגולם בקצה שמה,
הרב: לא לעשות גמבה ממולאים, תזהרו.
שימו לב אותו
הרב: תיכף תראי מה יש בעגבניה, תיכף תראי.
מי עושה פה קוסקוס? יש מרוקאים פה? יופי, עכשיו תראו מה מתחבא לכם לפעמים בלי לשים לב.
כמו שאתם רואים בקוסקוס יש מן גושים כאלה יפים, שלוחצים עליהם הם בעצם נשברים, שימו לב אתם רואים ג'וק? על כולם אני אלחץ על כולם, אתם רואים ג'וקים? כל אחד זה לאוים, בסדר? שימו לב איך הם הולכים הם חיים, ככה הם דוגרים על עצמם.
הרב: ראיתם? כל גבשוש בקוסקוס צריך לפתוח, לכן יש נפה שצריכים ככה להעביר בשביל שהכל יתפורר אחד אחד ושיפול מה שצריך. אבל אם לא בודקים רק רואים חפיף ככה מלמעלה, מספיק ג'וקון אחד ואכלתם חמישה חתולים. כן, עכשיו חסה.
לפי זה תבינו שאי אפשר לאכול באולמות חתונה, ודאי שלא במסעדות, וגם אם אתם תעשו חתונה או בר מצוה וכו', תצטרכו לשלוח משגיחים מטעמכם שיבדקו אישית כל חסה וחסה, כל אורז ואורז, כל חומוס וחומס, כל שעועית, כל פטרוזיליה, כל כוסברה, הכל ועם שולחן שיקוף. אם לא בחתונה ששמים שלשים ארבעים פטרוזיליה וכוסברה וחסות וכל השאר בסלטים זה נראה יפה, אבל אתם אוכלים סלט חי, שיהיה ברור. אף אחד לא בודק כמו שצריך לבדוק, זה תעשיה, שוטפים מתחת למים ואומרים זה בסדר. חסלט, בחסלט יש מספר מעופפים שמותרים, החממות לא אומרות אפס, הן אומרות שלש יש כאלה חמש ויש כאלה שבע חרקים, אבל הם לוקחים בחשבון שהחרקים האלה אחרי בדיקה ושטיפה והכל כמו שצריך בתוך מי סבון בשטיפה חזקה וטובה בשפשוף זה יורד, זה לא תמיד נכון, זה נכון ברוב המקרים ולא תמיד נכון כי לפעמים נדבקים כאלה ואחרים במקומות שלא הגיע השפשוף או המשהו ואז אוכלים אותו. לקנות בחוץ לא חסלט ולחשוב שישטפו ואז אוכלים אותו, טעות איומה. למה? משום ששמה יש דברים שאי אפשר לנקות אפילו, כמו זבוב המנהרות, יש זבוב מנהרות שהוא נכנס בתוך עצם העלה, לא בגבעול, אפילו בעלה, אבל רואים כמו תעלות כאלה שקופות, לא חורים, כי הוא חודר בתוך העלה, אם רואים כזה דבר נפתולי צריך לדעת זה זבוב המנהרות. עכשיו, לא תמיד רואים אותו בתחילתו אבל אחרי עבודתו כן רואים אותו. עכשיו כל הסרטונים האלה יש בדיסק שהוצאתי, ניתן להשיג בשופר מחולק בחינם, אפשר לראות גם באתר שופר, וגם אם תעשו שופר. טי וי תוכלו לראות גם בפלאפון את כל הסרטונים והכל בחינם, אז תוכלו לראות בדיוק כיצד בודקים כל דבר ודבר ומה הסיכונים ואיך ניצלים מהם. בקשה חסה. הנה זה זבוב המנהרות לדוגמא מה שראיתם את המנהרה הזאת, כן קדימה.
ירקות עלים כולל חסה, למטה יש זבובון קטן לבן מטיל ביצים על העלים, מהביצים מתפתחים גלמים שדבוקים לעלה, בסוף הם עוזבים את הנרתיק הזה שהוא דבוק לעלה ונשאר פה נרתיק ריק, וזה שוב קשה להוריד כי בשטיפה רגילה הם לא ירדו. לפעמים יכול להיות תולעת גדולה בחסה וזה כבר ניכר היטב, אבל בשביל זה צריך לבדוק. השיטה הקלאסית לבדוק את החסה כבר כתובה בספר פרי חדש, לפני 350 שנה. לבדוק את החסה מול האור. כפי שאמרנו החסה מקבלת שקיפות ואני יכול לראות אם יש איזה גוף זר עליו, לוקחים כסא נח, נורא, מניחים את העלה בין עיניה בודק לנורא, העלה מקבל שקיפות, ואז אני יכול להבחין בגוף זר על העלה.
הרבה רבה חרקים לא כולם כמובן, זבובונים גם יישארו למעלה, עכשיו אני מפריד עלה עלה, שם אותו במקום של ההשריה, אני לא עושה את כל החסה כי אין כרגע מקום בשביל להראות את זה, אני שם סבון, ממלא מים, מפריד את העלים אחד מן השני, ונותן לזה שלש עד חמש דקות. כרגע אני רוצה להסביר שיש הבדל גדול בין חסה בגידול רגיל לחסה בגידול מיוחד שבחסה בגידול מיוחד גם כשישנם חרקים מספר מצומצם וגם כן בחרקים, סוגי חרקים שיורדים בשטיפה, לעומת זאת בחסה רגילה יש חרקים שלא יורדים בשטיפה, כמו חרק זבוב המנהרות בתוך העלה, הוא עושה מחילות או המנהרה שהוא בתוך הגבעול אפילו נכנס שמה, בנוסף יש כנימות עלים וכל מיני סוגי חרקים שהם לא יורדים בשטיפה קלה. עכשיו אנחנו נמתין שלש דקות ונמשיך.
אחרי שעבר שלש דקת אני שוטף לוקח עלה עלה, תחת זרם מים שעובר על כל העלה משני הצדדים שלו, איפה שיש כפלים אני פשוט משפשף. ככה אני צריך לעבור עלה עלה, זרם מים חזק, אם היה שפשוף קל את כל החסה.
עכשיו אני רוצה להראות לכם מה היה בגבעול למטה, אנחנו נתקדם לראות את זה, שימו לב את הזבובונים, רואים אותם בגבעול למטה, גם כאן עוד זבובון, עכשיו אני אראה לכם אותם בהגדלה, זה הזבובון בהגדלה
אני אראה לכם עוד זבובון הקטן יותר ואני אראה לכם השני.
סרטונים נוספים אפשר לראות בפורטל הכשרות
הרב: אז אתם רואים, זה נראה קטן, זה לא נראה כל כך מגעיל, זה גם לא עושה הרבה רעש, אבל זה מה שאתם אוכלים אם אתם לא בודקים כראוי, אין מה לעשות, אין ירק נקי, אין דבר כזה, זה צריכים לבדוק כל יום, אז לשבת אם אתן מכינות ביום שישי, טעות, ביום חמישי בודקים את הכל, וצריכים רק על הבדיקה להשקיע כמה שעות. עכשיו אם יש לכם בנות שיעזרו הנה מה טוב אפשר לצרף גם את הבנים, ואם יש הרבה עומס גם את הבעל, אבל צריכים לבדוק שלא יהיה כלום. בואו תראו, שאלת על העגבניה, הנה בבקשה מה נתגלה בעגבניה. תגדיל, מבחוץ הכל נראה חלק איןשום בעיה, אבל חתכו אותה ותראו מה היה בפנים. עכשיו מי שאוכל עגבניה ככה אברנגרגרנג אז הוא צריך לברך גם ברכת שהכל. כן. הלאה. כן רגע חכו עוד טיפה שתדעו שזה לא צחוק, תראה להם שומר, שומר, יש לך שומר? שומר, אתם רואים כמה סרטונים יש? בלי סוף.
השומר לעיתים נגוע וצריך לבדקו, אופן הבדיקה והחיתוך שלו הוא ככה, לוקחים את השומר, אנחנו מורידים לו את החלק התחתון, במידה והחלק החיצוני מלוכלך יותר מידי אנחנו מוציאים אותו ושמים אותו בצד, כעת אנחנו נחתוך את הראש שלו, איפה שכל העלים, שמה זה בד"כ עיקר הנגיעות, אחרי שסיימנו ונשאר לנו החלק הגוף של השומר, חותכים את השומר לחצי, עכשיו מסירים לו את הלב, את השורש באמצע, עם סכין, ויש שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה, מפרידים חתיכה שלמה, את הגלעין מוציאים אחד אחד, זה החלק הראשון, האופן הראשון של הבדיקה, או שאנחנו מוציאים את הלב, וגם כן קוצצים אותו בצורה כזאת שכל החלקים נפרדים. מפרידים אותם, וכבר נראה שמשרים את זה במים. כעת אני אראה איך עושים ותדעו שבאולמות אתם נתקלים בדבר כזה תדעו שלא בדקו את זה טוב. ודרך אגב אנחנו מגיעים למקומות מושגחים ואנחנו רואים שחתכו את השומר בצורה כזאת, בצורה הזאת שזה כמו מניפה, אם יש חרקים, החרקים יישארו כאן ולא יצאו, לכן לא חותכים בצורה הזאת אלא או עלים עלים מופרדים, או חתוך מופרד. כעת אנחנו ממלאים סבון ומים, משרים את זה שלש דקות ומעבירים את המים, פה אני עשיתי כבר מושרה, זה חתיכות השלמות אחרי ששפשפנו אותם אני פותח שמים במים עובר על כל החתיכה ואז אפשר אח"כ לקצוץ אותם. או במידה וזה הכתרים, אני שוטף אותם או במסננת או שאני שוטף אותם קצת קצת תחת זרם מים חזק וזה כבר מוכן.
כעת אני יעבור לשולחן האור להראות את החשיבות של השיקוף ששמה אנחנו רואים חרקים שלא נראה אותם באופן הרגיל, עכשיו אני יעבור לשולחן האור. כאן ישנה תולעת זעירה שקשה לראות אותה באור רגיל, עכשיו אני אדליק את שולחן האור, תראו את התולעת שממש משתוללת, כאן ועכשיו נראה אותה בהגדלה. זה הזחל בהגדלה, שראינו אותו מקודם שרק דרך השיקוף היה ניתן לראות אותו.
הרב: אתם רואים, אפילו עם שולחן שיקוף צריך עוד עם מגדלת לראות, לא פשוט זה, לא פשוט.
טוב תודה רבה בינתיים, תכין להבא דיסק אני מבקש, כן? אז אפשר להדליק את האור ואם יש שאלות בבקשה, אבל שתדעו לכם מה שראיתם הערב זה הצלה לכל החיים, שיהיה לכם ברור שאכלתם ג'ונגלים שלמים.
כן, יש מיקרופון את רוצה לדבר? בבקשה.
ש. שלום כבוד הרב, יושבת לידי נערה נכבדה היא בת של חברה שכנה שלי, יש לאמא עוד שתי אחיות שהן נמצאות כרגע איתה בבית חולים, האמא סבלה מידי שמונה שנים מהמחלה הקשה, ו
הרב: האמא דתיה?
ש. לא
הרב: ידע שאני אשאל
ש. אני ידעתי
הרב: אז קודם כל שתחזור בתשובה אם היא רוצה לצאת מהמחלה, זה דבר אחד ראשון ברור, שהבנות שלה יקבלו עליהן צניעות ושבת והבנים שיקבלו עליהם שבת
ש. אין בנים
הרב: אין בנים יותר קל
ש. הבנות אני כבר הכנתי את הבנות ואני אמרתי שהן תבאנה להרצאה
הרב: אם יעשו ככה בעזהי"ת יש לה סיכוי להנצל, אבל שזה יהיה אמיתי, אם זה אמיתי זה יכול לעבוד.
ש. האמא עכשיו במצב ממש
הרב: שמעתי, נו באתם ברגע האחרון, נו
ש. אתה היית המושיע, בדיוק באת
הרב: אבל אני שואל, מקבלים על עצמם או לא? וצריכים לדבר עם האמא
ש. הם קיבלו על עצמם אני גם
הרב: האמא בהכרה?
ש. האמא בהכרה
הרב: צריכים דחוף לרוץ להגיד לה
ש. אוקי אני מחר יהיה שם וידבר
הרב: בסדר, והבנות מסכימות?
ש. הבנות הסכימו
הרב: לא יסכימו, מסכימות?
ש. מסכימה
הרב: מסכימה שבת וצניעות הכל
ש. היא מסכימה לעשות הכל, בגלל זה הבאתי אותה לפה.
הרב: שמעתי שמעתי. מה השם של החולה?
ש. זיוה בת פורין
הרב: בזכות התשובה של המשפחה תזכה לישועה מאוצר מתנות חינם.
ש. אמן. אמן אמן. תודה רבה.
הרב: בבקשה. שאלה למי שיש.
ש. תן לו פה שאלה שורה ראשונה.
ש. הרב, מה בקשר לכשרויות של העופות, של הבשר.
הרב: בעיה חמורה בכל הכשרויות, הרחבנו בחודשים האחרונים רבות, יש שני דיסקים שיצאו בצפי ואחד בסאונד, אפשר לקבל אותם חינם, יש פה? הבאתם דיסקים? כן, אז הנה יש פה לקבל. אחתה בעיות החמורות ביותר זה קודם כל שבאופן תעשייתי בכמויות גדולות אי אפשר להשתלט על הכל, יש התחייבויות לספק כך וכך עופות כך וכך בקר ומי שלא יעמוד בזה יעברו לשני והתחרות גדולה אז לכן צריכים לעמוד בכל מחיר, דבר נוסף, בעיות של סכינים שלא מקפידים לבדוק את הסכינים כראוי, וגם אם בודקים מתירים כל מיני דברים שנקראים גירוד קל, שינוי קל, קצת סכסוך, שינוי טעם, חוסר חלקות, כל מיני שמות שהם באים במקום חלק, חד וחלק. וזה היתרים שלא טובים על פי ההלכה ולפי מרן וזה בעיה חמורה. הבאנו סרטונים שהרב עמאר בהיותו הראשל"צ בהיותו לצידו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל אומר במפורש, ראיתי בעיני שלא מוציאים חלק בכל החוגים וזה ענין של טרף, וראיתי בעיני הוא אומר, וזה היה תחת אחריותו והוא אמר את הדברים בבירור, כך אמר גם הרב לנדא, שיש הרבה מהכשרויות שהם שוחטים מעבר לכמות ההגיונית, שישים אחוז חלק זה לא יתכן בעולם. אם יוצא עשר עד עשרים אולי אולי עשרים וחמש מבקר אוסטרלי שהוא מגודל בתנאים מיוחדים ביותר אולי, אבל מי שעובר את זה ודאי שהוא מאכיל נבלות וטרפו. גם העשרים וחמש אחוז זה לא אומר שזה היה בדיקה כמו שצריך, כי הבאנו את הרב יצחק מלכה שאמר שאף אחד לא שוחט בית יוסף באמת ללא סרחות ורירים, כולם מתירים לעצמם קצת פה קצת שם וכל מיני שמות שזה בסדר זה בסדר, הבאנו את הרב יעקב יוסף זצ"ל שאומר במפורש, שאפילו הרב גרידי המפורסם בירושלים והכל מתיר לעצמו סרחה בת יומה וכל מיני דברים נגד ההלכה, והוא אמר לו את זה, והיה אצל הרב עובדיה והרב עובדיה דחה אותו עם כל הטענות ולמרות זאת ממשיכים לשחוט ככה וכו', כשרויות הכי מפורסמות לא עומדות בקריטריונים ההלכתיים האמיתיים. הקראתי הרבה שו"תים, הרב בראנדסורפר, הרב נתן גשטטנר הרב יברוב ואחרים שהם עוסקים גם בשחיטה וראשי כשרויות שאומרים שמי שרוצה להנצל מאיסורים יאכל שחיטת חבורה, חבורה קטנה, שלוקחים להם שוחט מומחה וירא שמים ובודק סכינים מומחה וירא שמים, וכל השאר מה שצריך וכו' וכו', וזה וזה וזה. אני אומר לך שאני שוחט היום בהקפדה הכי מקסימלית שיש בישראל ובעולם כולו, אני לוקח בודק סכינים שמקבל כסף בשביל למצוא לי פגימות, אני מחפש שלא יתירו, ואם יתירו כבר אין ברירה, לא מצאו כלום, ועם כל זה למרות כל זאת קשה מאד להוציא מעט מאד וכו' וכו'. היינו בשחיטה אתמול, יצא לנו בסה"כ 560 עופות. אז ז"א זה לא כל כך פשוט. עכשיו יש עוד הרבה בעיות בדרך, זה הבדיקה, יש שלא יהיה צרירות דם, שהמליחה תהיה כראוי ויש דינים והלכות בשטיפת המים, שטיפת המלח שצריך אתה מבין לנפץ את המלח מהעוף ולהעביר אותו בשלש פיילות ענקיות וכו', צ'ילרים מה שנקרא, לא כל כך פשוט. מי שלא מתמצא יזמינו אותו לראות הוא יתפעל, כי יראה הרבה ניקלים ודברים נוסעים ודברים ויגיד יש לך פה אזעקה ופה עוצרים את הכל והכל מילים, בפועל חרית. אז מי שמבין אני לקחתי איתי רב שכבר חמישים שנה נמצא בתחום, ישר הוא קולט מה הבעיות מה פה שם, מעירים הערות, מבטיחים שיתקנו, לא מתקנים, לוקח זמן עד שיתקנו, דברים איומים. אתה יודע מה עשיתי? אתמול אמרו לי שרוצים לסמן את כל הקרטונים והכל, אמרתי לא לא לא אני לא רוצה, קרטונים אפשר להחליף כל מיני, לא יודע מה, אני רוצה שלפני, אחרי שהעוף הומלח והכל וזה מוכן כאילו לפני אריזה, אני רוצה שיכניסו לבפנים דף שלנו שכתוב בפנים קהילות פז, ובדף הזה שיכניסו לבפנים יסגרו אח"כ עם שרינק, ואחרי זה עם שקית וישימו הולוגרמה וישימו את כל מה שצריך, אתה יודע פלומבה, כל מה שצריך. ארחי זה ישימו קרטונים, אנשים שלי חתמו על הקרטונים חתימות שלהם אישית כדי שלא יוכלו לזייף, שקלו כל קרטון וקרטון, צילמו כל קרטון וקרטון ועם המשקלים, והיום במקום שיגיעו אלינו 560 הגיעו רק עשרים קרטונים שזה 160 עופות, איפה השאר? חילקו אותם במקומות אחרים, ולנו הביאו מה שלא שלנו. עכשיו אם לא הייתי מסמן והיתי סומך כי זה דתיים עם זקן, אז מה היה קורה? הייתי מקבל חלק שלהם וחלק שלנו, ושלהם לא מקפידים כמו שלנו, אבל רק בזכות הסימון ובזכות ההקפדה באריזה אני מדבר, שזה סוף התהליך, אז בסוף שלחנו אנשים להביא ממקומות מסוימים עוד הצלנו כמה ארגזים כאלה קרטונים שהיו במקומות מסוימים ועד שחזרו אלינו הצלחנו לארגן עוד קצת. אתה מבין מה יכול להיות? עכשיו כשמביאים את זה יכול להיות גם דברים שבשר שנתעלם מן העין אוווווו יש הרבה צרות, הרבה צרות בתחום הזה, הוא לא קל בכלל, ויש בו המון כסף, וזה מעוור את כולם. אז לכן בשביל לעמוד במשימות שלהם הם חייבים כאילו... יש עוד דברים שאני יודע, דברים איומים ונוראים, אבל זה מי שירצה להאמין הוא יאמין גם ככה ומי שלא ירצה שלא יאמין, הוא יאכל נבלות וטרפות ואחרי זה יבואו הכלבים ויאכלו אותו. כן.
שאלה נוספת. תן לגברת בסוף.
ש. ערב טוב כבוד הרב,
הרב: ערב טוב
ש. רציתי לשאול שאלה שקשורה לענינים של א מונה, ולבקש ברכה
הרב: מה השאלה?
ש. השאלה רציתי לשאול הרמב"ם אומר על התבוננות בגדולת ה', שהתבוננות בגדולת ה' מביאה לאהבה, נכון או לא?
הרב: כן
ש. עכשיו אני קצת לא הבנתי את הקשר, הרי אם אני רואה מישהו שהוא גדול, אני מפחדת, זה לא גורם לי לאהוב, אם יספרו לי על הטוב לב של אותו אדם אז אני מאד אתפעל ממנו ואני יאהב אותו, אבל הרב מבין את השאלה?
הרב: בטח מבין, ואם תסתכלי על חכמתו את תתפעלי ממנו ואת תאהבי אותו? אם תראי שכל הבריאה זה הרמוניה שמאפשרת לך לחיות בחיים הכי טובים והכי קלים את תאהבי אותו או לא? אם תראי נ וראותיו, גדולתו חכמתו כל זה לא יביא אותך לאהוב אותו? נגיד הגעת לבית וחשבו שמה על הכל, ז"א איך שאת נכנסת לא חסר לך כלום, כל מה שאת צריכה לידך, אפילו מה שלא חלמת, אה תראה גם זה יש, גם זה סידרו לי, אה אה אה, אה, את תאהבי את מי שהכין לך את הבית או לא?
ש. ז"א זה אהבה של נתינה בגלל
הרב: לא לא קודם כל אני שואל, הכינו לך דבר, בעלך קנה לך דירה חלומית, מה את ביקשת? ארבע חדרים סידר לך שש, מה ביקשת מרפסת קטנה - גדולה, מה ביקשת מטבח כפרי סידר לך משהו גרנדיוזי, שם לך באמצע שולחן עבודה, סידר לך שיש פה וכסאות כאלה מסתובבים הכל, מה שלא חלמת ששום אשה לא זכתה הוא סידר לך, תאהבי אותו על המעשה הזה או לא? כן. למה?
ש. למה?
ש. אבל זה נראה לי עוד פעם
הרב: קודם תעני לי למה ?
ש. כי הוא נותן לי
הרב: נותן מה
ש. נותן לי אפילו שלא מגיע לי
הרב: אה, אז מה שנותן צריך לאהוב. הנה אומר הרמב"ם, והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאוה גדולה לידע ה' הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי, וכמחשב בדברים האלו עצמם מצד שני מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד, ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומדת בדעת קטנה מעוטה לפני תמים דעות, תמים דעות זה שלם דעות, כמו שאמר דוד, כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו. ולפי הדברים האלו אני מברר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים, כדי שיהיו פתח למבין, למבין, לא כולם מבינים, לאהוב את ה', כמו שאמרו חכמים בענין אהבה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. ופה מתחיל לבאר צורת הגלגלים והכוכבים ומה הקב"ה הכין ועשה. אז ברור שאם אדם מסתכל בחכמה האלוקית, תקחי עלה, תתבונני בעלה, תסתכלי בעץ, תראי איך המים מגיעים, איזה מעליות יש שהמים עולים עד למעלה קודם בשביל להשקות את העלים העליונים, כי אם זה לא יגיע ויקחו בדרך אז הם ימותו, יקמלו, לא יתפתח, מי תכנן הכל בחכמה שיהיה לנו, כמה סוגי פרחים עשה לנו הקב"ה שיהיה לנו נוף. הייתי עכשיו באי הפרחים, זה נמצא בגרמניה בקונסטנס, שמה יש למעלה מ-350 אלף פרחים, שמעת כזה דבר? זה משהו מדהים, מבהיל, מבהיל לראות את היופי, את הצבעים, את הקונטרסט ביניהם, את הצורות, את החשיבה, זה משהו לא יאומן, את הריח, ושזה מפרנס את הדבורים וכל מיני דברים, וככה יש יחסי גומלין בכל הבריה, וזה אוכל את זה וזה ניזון מזה, וככה עושים לך דבש וככה נהיה לך ככה, מי חשב לפנק אותך כל כך? זה רק זה ומזג האויר המתחלף ויש יום ושיש לילה ושננוח ושנישן ופתאום נקום רעננים, אתמול הלכנו פפפ על המיטה כמו שאומרים לא יכולים לקום, והנה בבוקר אנחנו קמים כבר רעננים חדשים עם כוחות מחודשים, מי עשה את כל זה? מי דאג תתבונני בכל דבר, תראי את העין שלך שאת רואה, אם תתחילו חלילה להטשטש תבינו את ערך העין שלא הכרת אותה עד שנטשטשת, כשהעין והאוזן שלך שומעת את לא מעריכה, פשוט לך שאת שומעת, אה מה קרה אני לא שומעת... אבל אם זה יהיה החלטי ולא תשמעי, פתאום תביני מה זה ערך של שמיעה ואז נשאר לך אוזן אחת שמרי עליה מכל משמר, וכן על כל דבר, על זה אהבת את הבורא שעשה לך הכל? לא לא אמרתי כלום, כלום לא אמרתי, כלום. אז כשאדם מתבונן במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאוה גדולה לידע את ה' הגדול. נכון, מצד שני אחרי שאתה רואה כמה הוא גדול, כמה הוא חכם, כמה כמה כמה שאין לנו מושגים אפילו להגיד, פתאום אתה רואה מי אתה בכלל, מי אתה ממגדל לא רואים אותך, מהירח אתה לא נמצא עם הכדור שלך בקושי, אז איך אתה עומד שפל כזה מול בורא עולם ולפעמים אומר לו לא? איך לפעמים אתה מסרב, מתעלם, מעגל פינות וכו', איך? תוכל להמלט ממנו? לא תוכל.
אז מזה לומדים גם אהבה וגם יראה, הבנת?
ש. כן, עכשיו רציתי לבקש ברכה, יש לי חברה שיש לה אח שהוא בחור צעיר בסה"כ ויש לו גידול, הוא צריך תרומות של דם
הרב: חילוני
ש. דתי
הרב: איזה דתי?
ש. אחותו פה אני יכולה
הרב: לא, תעני לי את
ש. אני לא יודעת, אני לא כל כך מכירה
הרב: בערך, לפי מראה עיניך?
ש. כיפה שחורה היא אומרת
הרב: זה לא משנה הכיפה, יש אנשי םאפילו עם מגבעת והמצב על הפנים. הוא לומד תורה? לומד תורה? היה לומד תורה?
ש. כן
הרב: מה כן קבוע?
ש. כן
הרב: בקיצור צדיק, נו. אז אם הוא צדיק אז זה לא בעיה בכלל, אם הוא לא צדיק זו תהיה בעיה. אם הוא לא צדיק הוא צריך לעשות תשובה לקבל עליו את כל התורה כולה לעשותה מיד, כמו שאמרתי לניסים התותח, תראו את הסרט ניסים התותח ותבינו. נותרו לו שבעה ימים לחיות, הוא היה חילוני גמור והוא קיבל על עצמו מה שאמרתי, ברוך ה' הוא חי עד עכשיו למעלה מ-15-16 שנה וכו'. עכשיו הם הוא צדיק וזה על גלגול קודם ודברים כאלה, אז הוא צריך לקבל על עצמו שהוא ילמד כל יום ארבע שעות ברציפות תורה, אם הוא קשה אנוס בגלל טיפולים וכו', אז הוא ישמע תורה, באזניות, אם גם אז הוא לא יכול אז לכשיקום משנתו יוכל לשמוע, אבל שלא יפחות מארבע שעות תורה לימוד. עכשיו, המשפחה אם רוצים לסייע, כמובן שיכולים לקבל על עצמם גם כן בתורה וביראת שמים, מומלץ לגברים ללמוד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף, מומלץ לנשים ללמוד חצי שעה כל יום ספר שערי תשובה של רבינו יונה במשך שלשה חדשים, אם לא זוכרים מה אמרתי יש שידור חוזר, ואם יוכלו להתענות אם המצב הוא קריטי להתענות ארבעים יום תענית, חוץ משבתות וימים טובים, אז להתענות בעבורו מאכילה ושתיה מעמוד השחר עד צאת הכוכבים ארבעים יום רצוף, או שלשה ימים רצוף יום ולילה 72 שעות רצוף במקום הארבעים, או יומיים ארבעים ושמונה שעות רצו בלי אכילה ושתיה ואח"כ להוסיף 13 יום השלמה, או פעמיים יומיים כמו שאמרתי בהפרש של יום אחד ובעזרת ה' ודאי שזה יכול להועיל ולהציל.
ש. אפשר לברך אותו?
הרב: כן. שם?
ש. רן מוריס בן גאולה
הרב: על בסיס מה שאמרתי רפואה שלמה מהרה.
ש. אמן.
הרב: אני גם רוצה אם אנחנו כבר מדברים, אחת התורמות של הערב הזה מבקשת שהקהל יתפלל לרפואתה, שמה ורוניקה אסתר בת מרינה, להתפלל בעבורה, וכל אחד שיכול לקבל על עצמו שתי הלכות ללמוד במשך חודש, שתי הלכות, שזה פחות משלש דקות ארבע דקות, שתי הלכות כל יום לרפואתה, המצב שלה לא קל, והיא רוצה להירפא בחורה צעירה, אם אתם מסכימים לקחת נטל לשאת עול עם מי שרוצה להבריא גם אתם תזכו לבריאות, מי שמוכן שתי הלכות שירים את היד במשך חודש לרפואתה של ורוניקה אסתר בת מרינה. אשריכם שלא תצטרכו שיעשו את זה בשבילכם, איזה הלכות מה שתרצי, אם תרצי לשון הרע, תרצי הלכות שבת, תרצי מה שתרצי, הלכות כשרות מה שתרצי.
ועוד דבר אני רוצה גם שיהיה לרפואתה, מי מהנשים מקבלת על עצמה לבדוק את הירק והכל כמו שלמדנו היום מהיום כמו שצריך שתרים את היד, יפה, אני רואה שהרבה רוצות להמשיך לאכול תולעים. יפה. מי מוכנות מהיום להתחיל לבדוק כמו שלמדנו. יופי. אתם גם תעזרו בסדר? אל תשאירו את האשה, תגידו לה זה הג'וב שלך בסוף תאכל תולעים תשאיר לך אותם, אל תדאג.
כן, שאלה נוספת ואחרונה, הנה הבחור פה באמצע, תן לו.
ש. שלום כבוד הרב
הרב: שלום שלום
ש. נעים מאד, קוראים לי אסף צימרמן. בגיל 17 עברתי תאונה קטלנית מאד מאד קשה, הייתי מאושפז שבעה חדשים בבית לוינשטיין, חודש רמב"ם, חמש שנים בשיקום הייתי, ועדיין אני סובל מבעיות עם הזכרון, ויש לי מאד מאד עצבים ואני ויש לי צרות בגלל זה עם האשה, שיש לי בעיות עם הזכרון, היא אומרת לי דברים וגם בעבודה יש לי בעיות עם הזכרון, כי עברתי פגיעת ראש מאד מאד קשה, הייתי בלי הכרה עשרה ימים, ואני רוצה בבקשה ש
הרב: מה אתה עובד?
ש. אצל עו"ד אני פקיד, הוא היה
הרב: שמעתי, ואתה שוכח דברם?
ש. ואני שוכח דברים
הרב: אז איך הוא מחזיק אותך?
ש. כי הוא טיפל בתיק שלי והוא פשוט מבין שזה
הרב: שמעתי, כמה שעות?
ש. הייתי בהתחלה חמש שעות, ובגלל הבעיות שלי הוא הוריד לי עוד שעה שזה קשה לי
הרב: יופי, אני שמח שהוא הוריד לך כי עכשיו אתה תלמד כל יום ארבע שעות
ש. ברוך תהיה כבוד הרב
הרב: עכשיו שים לב, ארבע שעות שאתה לומד תורה אתה גם לומד בעל פה, אתה למדת ואח"כ חוזר ולומד ולומד בעל פה, כשתחנך את המח שלך לזכור פרטים
ש. מאד קשה לי כבוד הרב
הרב: לא אכפת לי שקשה לך, שיהי הקשה, אתה רוצה פתרון, לא?
ש. כן
הרב: אז תשמע לעצה
ש. ברוך תהיה
הרב: אז אתה ארבע שעות לומד כל יום תורה, חוץ מהעזרה בעריכת דין, וחוץ מהעזרה לאשה, לאשה אין סיבה שתשכח, תכתוב תמיד או שתקליט אותה
ש. זה מה שאמא שלי אמרה לי
הרב: יופי, אין בעיה, ואז אתה תזכור, זה לא בעיה עם האשה, אבל אתה תלמד ארבע שעות כל יום, ותשנן עד שתדע בעל פה, ככה המח שלך יתרגל לחזור
ש. מה ללמוד כבוד הרב?
הרב: תורה
ש. כן ברור
הרב: הלכות, מדרשים, פרשת השבוע, אם אתה יודע משניות, אם אתה יודע גמרא, תלמד ותחזור ותדקלם כל הזמן.
ש. אני מבקש ממך כבוד הרב, תברך אותי בבקשה
הרב: בשמחה. מה שמך?
ש. אסף צימרמן בן שמחה ודב
הרב: ה' יזכה אותך שיחזור אליך הזכרון הטוב, ותזכה ללמוד ולזכור, ותזכה לעשות את רצון אבינו שבשמים אמן. והציבור יזכה לכתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים גמורים אמן ואמן.
ש. אמן. תודה רבה כבוד הרב. ה' ישמור אותך כבוד הרב.
הרב: מי שרוצה ציציות וכיפות וכיסויי ראש, תודה יכול לקבל. כן תודה. קדיש למי שמעוניין.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות