רחובות - איך למצוא חן בעיני השם?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אי דיו, איטו, איטו, איטו.

השנה שאם נחש מוזר במסך ומסך,

ואיי דיי כי מילוי לא נביא יבואי לא מוזר.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

רפואה שלמה מהירה לאושרה בת לאה בנייה

פרנסה ושפע והצלחה בכול לערן בן מרים וכל משפחתו

נועה בת לימור תשמע בשתי האוזניים בלי מכשירים, בלי ניתוחים, כאחד האדם

הערב גם לעילוי נשמת שלמה בר שמחה, מנוחתו עדן

להבדיל תשובה שלמה לכל יוצאי חלציו ויוצאי חלציהם

הערב גם לעילוי נשמת תרומה בצעד,

לעילוי נשמת הורי וחמים, מנוחתם עדן.

מפרשת נוח אנחנו לומדים

אלה תולדות נוח, נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו.

התורה מציינת את המעלות של נוח ומגדירה אותו כצדיק תמים.

אבל אין בכך הכל,

משום שכתוב עוד ונוח מצא חן בעיני אדוני.

למצוא חן בעיני אדוני זה מדרגה נוספת.

ממנה לומדים שחובה על כל אחד מאיתנו להפיק רצון מהשם ולמצוא חן בעיניו.

זה עניין שהוא נוסף

מלבד החיוב בקיום המצוות.

אז גם אחר שאדם מקיים תורה ומצוות,

צריך שהוא ימצא חן בעיני השם.

וכתב רבנו יונה בשערי תשובה,

ועוד התפלל בעל התשובה אל השם שיחפוץ בו וירצה הוא ויעטר לו כאשר אם לא חטא,

כי ייתכן להיות העוון נסלח ונפדה

מן הייסורים ומכל גזירה,

ואין לאדוני חפץ בו

ומנחה לא ירצה מידו.

אומר רבנו יונה דבר קשה,

בעל תשובה,

אשריו שזכה לשוב בתשובה,

אבל הוא צריך להתפלל לקדוש ברוך הוא

שיחפוץ בו וירצהו וגם יעטר לו, ישמע את תפילותיו.

כאשר לא חטא,

כאילו הוא לא חטא אף פעם,

ומעולם לא חטא,

כי ייתכן שהוא בעל תשובה,

העוון ייסלח לו,

והוא ייפדה מן הייסורים ומכל גזירה,

אבל הקדוש ברוך הוא לא חפץ בו,

ולא ירצה ממנו מנחה.

זאת אומרת, בסדר, אוקיי, שלום, שלום, זהו, ביי.

בתאוות הצדיקים,

מן ההצלחות

זה להפיק רצון מהשם ושיחפוץ בהם.

ורצונו,

החיים הקיימים והאמיתיים,

והאור הגדול הכולל כל הנעימות,

כמו שנאמר, חיים ברצונו.

וחכמים אמרו, אין לנו אלא הארת פניך,

יאר אדוני פניו אליך ויחונקו.

הרי שלהיות מרוצה לשם

זה מדרגה נוספת אחרי התשובה,

אחרי שהחטאים יתכפרו.

אבל עדיין זה לא אומר שאדם יזכה להארת פנים.

בשביל זה צריך להתפלל לשם יתברך, שיקרב אותו אליו כאילו לא חטא.

ולכן צריך תפילה מיוחדת לזכות לנשיאות חן ועיניו יתברך.

לפי זה ייתכן גם כן מדרגה הפוכה,

שאפילו שעדיין אין המעשים כהוגן,

מכל מקום זוכה לנשיאות חן בעיני השם.

אז יכול להיות גם מצב הפוך,

שאדם עדיין המעשים שלו לא כהוגן,

בכל אופן הוא כן נושא חן בעיני השם.

והעניין הזה מפורש בחכמים זיכרונם ברכה במדרש.

על הפסוק אשרי תבחר ותקרב

ישכון חצריך.

אומרים חכמים, אשרי מי שבחרו הקדוש ברוך הוא,

אף על פי שלא הקריבו.

ואשרי מי שקרבו,

אף על פי שלא בחרו.

יש שהקדוש ברוך הוא בוחר בו,

כיוון שהפעולות שלו ראויות.

והוא ראוי מחמת שהקדוש ברוך הוא יבחר בו.

אם הפעולות ראויות,

אז ראוי מחמת זה שהקדוש ברוך הוא יבחר בו.

ויש,

מבחינת מעשה אדם,

אי אפשר לבחור בו, כי הוא עדיין לא הגיע לשלמות.

אבל זוכה שהקדוש ברוך הוא מקרב אותו כי הוא נשא חן בעיניו.

מי זה שהקדוש ברוך הוא בחר בו?

למשל, אברהם אבינו,

אשר בחרת באברהם,

כי אברהם פעולותיו היו ראויות,

והקדוש ברוך הוא בחר בו,

אבל לא קרב אותו,

הוא קרב את עצמו.

משה, גם השם בחר בו,

שנאמר לולא משה בחירו.

אלה בחר בהם מצד מעשיהם הנפלאים והטובים,

אשריהם של אלה שבוחר בהם השם.

יתרו,

הקדוש ברוך הוא קרב אותו,

אבל לא בחר בו.

רחב,

קרב אותה, אבל לא בחר בה.

אשריהם גם של אלה שקרב אותם אף על גב שלא בחר אותה.

יתרו, למה קרב ולא בחר בו?

יתרו לא היה ראוי מצד מעשיו שיבחר בו,

שהרי הוא לא השאיר עבודה זרה בעולם שלא עבד.

אבל מכל מקום הקדוש ברוך הוא קרב אותו וזכה לנשיאות חן בעיניו.

מדוע?

כי עשה פעולה אחת

שבגללה זכה לקירוב.

וישמע יתרו

מה שמועה שמע ובאה

מלחמת עמלק.

כיוון ששמע מלחמת עמלק,

התעורר מעצמו,

עזב כבודו של עולם

ובא להתגייר.

הוא היה אדם חשוב במקומו, הוא היה אפיפיור.

הוא היה מתפרנס מזה.

היה לו מעמד, כבוד,

אמצעים.

ויתר על הכול ויצא למדבר.

הוא בא להתגייר.

עבור מעשה אחד שהכיר את האמת בשלמות

ואמר עתה ידעתי כי גדול אדוני מכל האלוהים,

זכה שהקדוש ברוך הוא קרב אותו,

כי מצא חן בעיניו

אפילו שמעשיו לא ראויים היו.

רחב, ידוע מהי המקצועה.

אך כיוון שהגיעה להכרה אמיתית

בקדוש ברוך הוא

ומסרה נפש להציל את המרגלים,

קרב אותה הקדוש ברוך הוא וזכתה למדרגות גבוהות

עד שנשא אותה יהושע בן נון

ונולדו לו ממנה שבעה נביאים

וגם חולדן נביאה.

כי מי שזוכה לקירוב של הקדוש ברוך הוא,

שכרו רב לאין שיעור.

וגם יתרו זכה שיתר פרשה בתורה, פרשת יתרו השבוע.

כל שנה כל ישראל,

בכל העולם אלפי שנים קוראים פרשת יתרו.

אז תראו מה זכה מי שהשם קרב אותו אפילו שלא בחר בו.

אפילו מעשיו לא היו רואים אבל מעשיו

נושא אחד בשלמות, הכרה אמיתית,

אמונה צרופה,

יכולה להקפיץ את הבן אדם למדרגות לא ישוערו.

והדברים האלה של חכמים זיכרונם ברכה צריכים לעורר בלבנו שמחה.

כי בשעה שאדם רואה

כמה חיובים יש לנו בתורה שמוטלים עלינו ואנחנו נטבעים להגיע לשלמות

בכל התורה כולה

ומחויבים גם להשיג מעלות עליונות

כמו יראת השם, אהבת השם, דבקות בשם,

מעלות גדולות.

ואם כל אחד יתבונן במצבו

הוא רואה שאין לו בכלל שייכות לדברים האלה.

ואפילו מצווה אחת לעשות אותה

כמאמרה בשלמות

קשה מאוד לקיים.

אז יכול אדם ליפול לידי ייאוש.

וכי יש לנו תקווה לזכות?

אבל כשרואים מה שחכמים זיכרונם ברכה מגלים לנו,

שייתכן שאדם ימצא חן בעיני הקדוש ברוך הוא

ויזכה לנשיאות חן

אף על פי שאינו ראוי,

אז לבנו צריך להתמלא שמחה כי עדיין יש תקווה.

אומנם ודאי שזה לא מן הקלות

לזכות לקירוב של השם יתברך,

וחייבים להגיע להכרה אמיתית

שתביא אחרי הפעולות הנובעות מכוח ההכרה,

כמו שהיה אצל יתרו,

שבעקבות ההכרה הוא קם ועזב את מעמדו והלך להתגייר במדבר,

וכמו רחב,

שעזבה את הכול,

בוודאי שהיו באים אצלה שרים ונשיאים והכול,

והתגיירה.

אבל זכתה לה מנהיג של ישראל, יהושע בן ינון,

והביאה מזרעה נביאים.

אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה עם בריאותיו,

והקדוש ברוך הוא תובע כל אחד לעשות לפי כוחותיו.

וזה היה עניינה של רחב, למרות המקצוע המגונה 40 שנה,

אבל בשעה שהיא באה לידי הכרה אמיתית

ומסרה את נפשה עבור קיומה,

נמצא שעשתה כפי כוחותיה,

שהרי קודם לא ידעה

ולא הכירה,

ולכן זכתה שהקדוש ברוך הוא יקרב אותה,

וזו חייבת להיות שאיפתנו ומטרתנו

לעשות כפי כוחותינו,

בזה זוכים לקרבת השם ומוצאים חן בעיניו.

בעל תשובה שקודם לא ידע

ולא הבין

ולא הכיר

ולא האמין,

והחליט לשנות דרך

ולעזוב את הכול מאחור ולפתוח דף חדש,

מההתחלה

זה הבחינה שמוצאת חן בעיני הקדוש ברוך הוא.

אבל צריך שהוא יעמוד אחרי ההכרה הזאת הלאה, עד הסוף.

לא יתחיל כבעל תשובה חזק ויהפוך להיות דתי.

אם היינו מכירים ומבינים באמת את היסודות האלה,

היינו משנים כל אורחות חיינו.

שהרי אפילו אלה שמבקשים ודורשים את האמת,

רובם רק רוצים לצאת ידי חובה ומסתפקים בדיעבד.

לא מעמיסים יותר מדי, זה לא צריך להגזים. אפשר גם ככה, גם ככה זה דתי,

לא צריך להגזים.

זה רוב בני האדם, אפילו אלה שדורשים את האמת ורוצים להיקרא דתיים,

חרדים וכל השמות.

באופן כזה לא ייתכן שאדם כזה יהיה מרוצה לקדוש ברוך הוא

והוא לא ימצא חן בעיניו.

רק בעת שיש לו שייכות לקדוש ברוך הוא, הוא רוצה להיות עבד של הקדוש ברוך הוא, מסור לקדוש ברוך הוא,

אז הוא יזכה לנשיאות חן.

אדם שמחפש כל הזמן דרכים איך הוא יוסיף עוד חיזוק ועוד חיזוק,

ולא מסתפק

בכוחא דהיתרא עדיף,

בספק ספקא, בדיעבדים,

אדם כזה יכול למצוא חן בעיני ה'.

אז ייתכן שיהיו שני חברים מקיימים את התורה באופן שווה,

אבל מצבם ומדרגתם שונה לגמרי.

אחד מבקש רק לצאת ידי חובה,

ממילא אין לו שום קשר לנשיאות חן אצל הקדוש ברוך הוא,

וחברו שואף לנשיאות חן ומשתדל בכל כוחותיו,

וזוכה שהקדוש ברוך הוא יקרב אותו אף על גב

שאין המעשים שלו עדיין ראויים כל הצורך,

אבל בגלל ששאיפתו היא להגיע למקסימום,

הוא כבר נושא חן בעיני ה'.

הרי יש לנו פסוק מפורש

שוראיתם בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו,

ושבתם וראיתם.

מי זה עובד אלוקים?

מי זה לא עבדו?

מי ששונה פרקו 101,

זה נקרא עובד אלוקים.

מי ששונה פרקו 100 נקרא לא עובד אלוקים.

100 פעמים לחזור ללמוד נגיד משנה.

100 פעמים. מי יש בדורנו שחוזר 100 פעמים? בודדים אולי.

אז בין 100 ל-101 יש בסך הכל רק פעם אחת.

זה שעושה רק 100 לא עבדו.

זה שעושה 101 כן עבדו.

זה שאומר מספיק עד כאן,

אפילו שהוא עושה הרבה,

עד כאן. זהו, 100 זה מספר עגול, מספיק.

מחר נמשיך.

זה ששובר

את המצב ואומר עוד אחד,

עוד אחד,

זה נושא חן בעיני השם יתברך.

כותב הרמב״ם,

אחאב בן עמרי שכפר באלוקים

ועבד עבודה זרה,

והשם העיד עליו רק לא היה כאחאב

רשע, מרושע, שאין כדוגמתו.

צם

שעתיים וחצי

ובטלה גזירה מעליו למות מיד.

אליהו נשלח אליו להודיעו

שלא יישאר הוא ולא זרעו אחריו.

אבל הוא עשה תשובה

מי יראה,

שעתיים וחצי שק ואפר,

והשם אומר לאליהו הנביא,

יען כי נכנע אחאב בפניי,

לא אביא הרעה בימיו.

אחאב נשאר ברשעתו,

והוא בין ארבעה מלכים שאין להם חלק לעולם הבא.

בכל אופן, השם אמר לו, בגלל שהוא עשה תשובה,

איזה תשובה?

תשובה שעתיים וחצי.

לא מאהבה,

מי יראה.

אז השם עמד בהבטחה ולא הביא את הרעה בימיו.

אבל חלק מהעולם הבא אין לו, כי הוא נשאר ברשעתו.

מכל מקום,

מכיוון שהוא נכנע בפני השם באמת ובתמים מהפחד,

אז הכנעה כזו גם כן לא בטלה,

ודבר השם מפורש, לא אביה רעה בימיו.

נבוכדנצר הרשע,

ששרף את בית המקדש ורצח מיליונים מבני ישראל,

בשביל שרץ ארבע פסיעות

להקדים כבוד המקום לכבוד בשר ודם,

זכה שמלך ארבעים שנה

כמו שמלך שלמה המלך,

והקדוש ברוך הוא לא קיפח את שכרו.

הייתה לו הכרה

שאי אפשר להקדים במכתב הנשלח לחזקיה, מלך את חזקיה לפני אלוהיו.

והוא עצר את השליח ושינה.

לכבוד אלוקי חזקיה ואחר כך חזקיה.

בשביל זה,

ההכרה הזאת,

הוא נשאר עובד עבודה זרה, הוא נשאר חמור,

רשע, הכול.

אבל בשביל ההכרה הזאת,

בשביל ארבע פסיעות שהוא פסע, קיבל ארבעים שנה מלכות על כל העולם כולו,

כולל החיות והבהמות.

ארבעים שנה.

כי הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר

של שום אדם.

עשו הרשע

עבר חמש עבירות חמורות ביום אחד.

כיוון שקיים מצוות כיבוד אב כהלכה,

אין הקדוש ברוך הוא מקפח את שכרו.

ועד עכשיו שולטת מלכות אדום אלפיים שנה.

מכוח מה? כיבוד אב ואם

של עשו.

אז כל אלה שמנינו,

אחיו, נבוכדנצר, עשיו, רשעים גמורים

מכל מקום, כיוון שעשו מעשה שיש בו כבוד שמיים ממש,

קיבלו שכרם מושלם על זה,

כי מעשה כזה מרוצה בעיני השם יתברך.

אבל שיהיה בשלמות.

המשנה באבות אומרת, דע לפני מי אתה עמל.

אז אנחנו לא יודעים אם זוכרים כל הזמן,

אבל אנחנו עמלים לפני הקדוש ברוך הוא.

אז לכן צריכים לדעת

מהם העניינים החשובים לפניו.

מכיוון שהעיקר הוא להיות רצוי לפניו,

לכן זה מה שצריך להיות הדגש בעבודתנו.

אדם שרוצה להתקדם

בעבודה שלו,

אז הוא צריך לאתר מה בעל הבית אוהב.

מה הוא אוהב? זריזות? חריצות?

נאמנות? מה הוא אוהב?

ואם תוכיח לו שאתה מלא את הפונקציות שהוא מצפה ממך,

ודאי שהוא יקדם אותך עד שתהיה מנכ״ל.

ככה זה עובד.

לפני מי אתה עובד?

אם אתה עובד לפני מלך מלכי המלכים,

אתה צריך לדעת

מה הוא מצפה ממך, מה הוא רוצה ממך.

אם תעשה כל מה שהוא רוצה,

הוא ייתן לך מלוא חופניים טובות.

האמת הניצבת אחרי כל זה,

זה שאין לנו שאיפות כל כך להיות מרוצים לפני השם.

אנשים מסתפקים בזה שהם מרוצים מעצמם.

מרוצים מעצמם. תאמין לי, אם כולם יהיו כמוני, זה יהיה בסדר.

יש כאלה מגזימים ואומרים, אם עוד אחד יהיה כמוני, יבוא משיח.

אז זאת אומרת,

האמת הניצבת אחרי כל זה, שאין שאיפה כלל להיות מרוצים לשם יתברך.

ואם אדם שואף באמת

לזכות להארת פניו של הקדוש ברוך הוא,

אין מקום לתירוצים והמטלאות,

ולא להיות ודאי פדלאות.

הנה יש לראות

שאף בעת שמתחזקים בתורה ויראה,

מכל מקום

ההתעוררות לא מחזיקה אלא זמן מועט,

ומייד שווים למצב הקודם.

למה זה?

משום שאין לנו סייעתא דשמיא שיתחזק ותמשיך את החיזוק וההתעוררות שקיבלנו.

ואיך בוחנים את זה?

אחרי שאדם מתחזק ומקבל החלטות וקבלות מה לעשות,

פתאום מגיעים סיבות ומפריעים שמונעים אותו מהמשך החיזוק.

בדיוק כשהחלטתי לשבת זה, פתאום בא לי זה, פתאום חובות, פתאום קפץ,

פתאום בעל הבית, פתאום ככה, פתאום ההורים, פתאום, פתאום, פתאום.

זה מראה שחסר לו עזר מלמעלה.

כי בעת שזוכה לסייעתא דשמיא,

אז מונעים ממנו את כל העיכובים והניסיונות.

מקלים עליו.

השבת

דרשתי בעניין ביטחון בשם,

בבית הכנסת.

דיברתי לפחות שלוש פעמים.

אני נותן בערך חמש דרשות,

שלוש פעמים.

והתמקדתי בשני אנשים,

ועליהם בפרט דיברתי,

שמי שיש לו ביטחון מלא לא צריך לדאוג לכלום,

והשם ימציא לו כל חסרונו.

אחד פחד שאני כל הזמן מדבר עליו, מסתכל עליו,

אמר לי לא, לא, לא, לא, כאילו, שאני לא יותר מדי אדבר עליו.

השני כל הזמן בלע את הלשון, כמו שאומרים, כאילו,

מבין שאני אומר, אבל איפה יהיה לו כוח לעשות וזה.

אמרתי לו, אשלך על השם יהבך והוא יחלק אליך.

בקיצור, ראיתי שהוא רוצה,

אז אמרתי לו, תשמע,

תלך לאבא שלך,

הוא עובד אצל אביו.

לא אגיד במה, אבל הוא עובד אצל אביו.

אמרתי לו, תגיד לאבא, אבא, אני רוצה לשבת ללמוד,

ואני מבקש שאת מה שקיבלתי משכורת בעבודה,

תמשיך לתת לי

כשאני לומד.

בחינת יששכר וזבולון.

ואמרתי לו, תגיד לאבא,

אם יש איזה קושייה או משהו, אני מוכן לדבר איתו.

טוב,

אז היהודי הזה עשה מה שאני אומר.

אמר לו, אבא, אני לא ממשיך לעבוד, ואני מבקש

שכך וכך.

האבא דווקא לא דחה אותו.

שמע, אמר, אבל אני רוצה איזה שעה, שעתיים, אם אני תקוע,

שתעזור לי וזה וזה.

שאל אותי, אמרתי לו, לא.

אתה בן תורה, נגמר.

אין שום דבר.

אמר לאבא, בסדר, אבא בא אליי.

אמרתי לו, תשמע,

אין מתנה יותר גדולה בעולם מזה שהבן שלך ילמד תורה.

כשאתה מממן אותו שהוא ילמד תורה,

זה כרטיס כניסה לגן עדן.

אין דבר יותר מזה. אני אמרתי לבנים שלי בזמנו,

עוד לפני שהם יצאו לשוק העבודה,

אמרתי להם, מי שישב ללמוד, תן לו שכר.

משכורת.

אז הייתה משכורת מינימום, ארבע אלף, לפני שנים רבות.

אמרתי, ארבע אלף שקל אני נותן לכם.

לא אמרתי שאני אתן יותר אם יהיה לי אפשרות,

אבל אמרתי, זה אני נותן. תשבו,

במקום לעבוד שם לקבל את אותה משכורת, קבלו אצלי ותלמדו, תהיו חכמים ותהיו זה.

לא ניצלו את זה, הפסידו.

זה הבין,

השכיל,

עשה.

עכשיו אבא שלו מממן אותו, דיברתי עם אחיו שיחזור לו גם כן,

וברוך השם.

יוב ראשון אני מקבל טלפון,

מצלצל בן אדם מארצות הברית,

ואומר לי שהוא רוצה להחזיק אצלנו בכולל אברך,

הוא מוכן לתת אלפיים שקל

כל חודש.

אז צחקתי, אמרתי, מה זה אלפיים שקל?

אתה רוצה לקנות את העולם הבא באלפיים שקל?

הוא יישב וילמד

שבע, שמונה, תשע שעות כל יום,

והוא יאכל דגים סרדינים,

אתה תאכל כמו שצריך, ותקבל את החצי עולם הבא, אה?

איזה מין דבר זה?

אמרתי לו, שבע אלף שקל,

ובחגים ובצרכים מיוחדים אתה גם תוסיף.

יששכר וזבולון.

הסכים.

באתי לאחד האברכים שמתמיד ומקפיד והכול.

אמרתי לו, אתה מוכן יששכר וזבולון?

אמר לי, כן. אמרתי לו, יש לך מהיום שבעת אלפים שקל כל חודש, תמשיך ללמוד.

מי שבוטח,

הקדוש ברוך הוא שולח.

אין דבר כזה שהקדוש ברוך הוא יעזוב וייטוש.

אין דבר כזה.

יש יהודי שטלתי עליו משימה,

להקים תלמוד תורה.

כולם חושבים שאני צריך להקים.

אני לא צריך להקים.

תלמדו להקים, תקימו, תבנו את עצמכם.

קהילות פז צריכה להתפתח.

בן אדם שהוא לא מוכשר לזה במיוחד,

לא כלום, לא מהתחום, לא בכלום, לא עסקים, לא כלום.

לקח משימה, הקים תלמוד תורה.

אמרתי לו, עכשיו יש עוד כמה פרויקטים.

סמינר לבנות, ישיבה לבחורים ומדרשייה לבנות.

שכר מקום לא יאומן כי יסופר בסכום מצחיק ומעלף.

מאות מטרים, שתי קומות עם אפשרות לעוד בנייה בסכום מעלף בסכום של השכרת דירה.

ועכשיו הוא לקח על עצמו את הפרויקט להקים את הישיבה.

והוא בא אליי ואומר לי, מה אתה אומר, אני אעשה, איך קוראים לו,

מטר,

כמו שבנינו את הבית כנסת אצלנו.

אמרתי לו, כן, אלף דולר למטר, כל אחד זוכה, מי שבונה מטר,

יהיה לו הזכות הזאת, כל מה שילמדו בישיבה במשך כל הזמנים,

יהיה לו חלק בתורה של האנשים שלומדים שם הבא.

‫שיחזרו בתשובה וכולי.

‫שלח לי הודעה, שלח לי הודעה.

‫נכון לרגע אני יודע לפחות ‫על חמישה, שישה, תוך דקה, שתיים, ‫שכבר לקחו מטר.

צ'יק צ'אק.

‫מאמין שתוך זמן קצר,

‫הישיבה עומדת על רגליה.

‫מי שבוטח בשם,

‫אין לו מה לדאוג.

יש השם.

‫אם אתה הולך עם השם, ‫יש לך סיוע מן השמיים.

‫אם אתה לא הולך עם השם, ‫אין לך סיוע מן השמיים. ‫ואם יש לך סיוע מן השמיים,

‫אז מה הבעיה? ‫הקדוש ברוך הוא ברא את העולם ברגע, ‫את כל העולם.

‫אז מה הבעיה שהקדוש ברוך הוא ‫יעזור לך לעשות כל מה שאתה רוצה?

‫הכי רעיון גרנדיוזי שתביא,

‫אפשר שיצא בין רגע, ‫לא יאומן כי יסופר.

אז מי שרואה שאין לו סיוע מן השמיים צריך לבדוק למה זה.

אז עכשיו אני אומר לכם, אחד מהתירוצים למה אנשים לא זוכים לסיוע מן השמיים,

בגלל שיש להם מידות רעות,

כגון אחת מספיקה,

יש עוד, גאווה.

אדם שיש לו גאווה, אין לו עזר מאלוקים.

אומר רבנו יונה,

בעל הגאווה נמסר ביד יצרו,

ויצר הרע מתעתע בו,

מפתה אותו, מפיל אותו, מסבך אותו,

מעמיס עליו ניסיונות.

למה?

למה בעל גאווה נמסר ביד יצרו?

כי אין עזר השם עמו,

כי תועבת השם כל גבה הלב.

מי שיש לו גבהות הלב

הוא בעל גאווה.

הקדוש ברוך הוא מואס בו,

מתעב אותו.

ממילא הוא לא יקבל עזר מאת השם.

עד שהשם אומר, אני והוא לא יכולים לדור במחיצה אחת.

אז אלה שאין להם סייעתא דשמיא,

זו ראיה ברורה שהם לא מרוצים אצל הקדוש ברוך הוא, לא רצויים אצלו.

למה?

בגלל שהם לא מתקנים את המידות.

אז קשה לקוות,

להצליח,

אם לא נתקן את המידות

עד שנזכה לסיוע מן השמיים. צריך סייעתא דשמיא.

בסייעתא דשמיא, בעל גאווה לא מקבל.

הגמרא בבבא בתרא היא עוד אומרת,

רב יהודה חלה,

נפטר מן העולם. שאלו אותו, מה ראית כשחזר?

אמר להם, עליונים למטה,

בתחתונים למעלה.

מה הכוונה?

ברור שלא מכוונים שעליונים למטה זה עשירים שהם בגשמיות,

שהם למטה והעניים למעלה.

פשיטא שעשירים לא חשובים למעלה.

לא החשיבות שלהם מהעושר ולא מהכבוד שקיבלו,

אלא מדובר על גדולים בתורה ויראה ובמעשים טובים.

זאת אומרת, עליונים למטה,

זה גדולים בתורה, ביראה ומעשים טובים יכולים להיות למטה,

שם בעולם האמת,

ומי שפה נראים תחתונים יכולים להיות שם למעלה.

למה?

כי אין לנו ידיעה איזה מעשה יוכשר בעיני השם יתברך.

אפשר

שהאחרים יעשו מעשה אחד

כמו יתרו

או כמו רחב

ויזכו עבורו לאין שיעור,

ויש כאלה שיעבדו כל ימי חייהם

ויהיו למטה ולא יהיו למעלה.

אז רואים מפה כמה גדולים

שזכו למעלות גבוהות

שהאחרים לא זכו לזה.

חפץ חיים, זכר צדיק לברכה,

זכה שכל ישראל מתנהגים על פי הוראותיו,

וכל הספרים שלו נעשו לאבני יסוד בעם ישראל.

מי לא לומד משנה ברורה?

מי לא לומד לשון הרע של החפץ חיים?

בוודאי שהייתה לחפץ חיים מעלה מיוחדת,

שהקדוש ברוך הוא קירב אותו אליו.

ונשאלת רק שאלה אחת,

למה אנחנו לא מבקשים?

מהי הנקודה שבזכותה ובעבורה זוכים כל כך?

כשבן אדם רואה שחברו התעשר,

או שהצליח להשיג משהו בגשמיות,

ישר הוא שואל אותו, איך הגעת לזה? איך הצלחת?

תגיד לי מה הפטנט, תגיד לי מה הפטנט.

אישה טעמה איזו עוגה טעימה,

ישר היא אומרת לחברתה, תביא לי בבקשה.

גם כן, את המתכון, אני רוצה גם כן לעשות עוגה כזאת טעימה.

אם בן אדם רואה שאנשים זכו בעולם הזה לזכויות גדולות ולמעלות גדולות

ולהכרה בכל העולם כולו,

למה אתה לא שואל ומבאר?

מה אני צריך לעשות בשביל להגיע לזה?

אז רואים שאדם לא מחפש בעצם להתקרב לבורא,

רק לצאת ידי חובת עצמו.

מספיק לו להיות כך וכך וזהו, הוא לא רוצה, הוא לא מבין אפילו למה הוא בא.

זאת ראיה שאין לאדם הזה שייכות לעסק ברוחניות,

וכל המעשים שלו הם בגדר מלומדה,

ולכן

לא נמצאת בו בקשת האמת עד תום

והוא מסתפק בתירוצים ואמתלאות.

עכשיו בואו נראה

מה באמת הביא את יתרו.

כתוב, מה שמועה שמעו בה, וישמע יתרו, כהן מדיין.

מה השמועה שהוא שמעו בה?

קריעת ים סוף

ומלחמת עמלק.

שואלת הגמרא,

מה עורר אותו להתגייר?

הרי הוא היה חכם גדול גם לפני מתן תורה,

והוא סבל בגלל הדעות שלו,

כשלא רצה לחיות על פי המוסכמות.

המוסכמות היו עובדים עבודה זרה,

והוא בתור אפיפיור

צריך לייצג את כולם.

פתאום הוא החליט שהוא עוזב את הכול,

כי הוא היה בעל דעה,

הוא ביקש את האמת ולא מצא אותה.

עבד עבודה זרה אחת,

ראה שאין בה ממש,

בעט בה,

הביא אחרת,

ניסה אותה, דיבר אליה,

פלל אליה, שכנע אותה, בעט בה,

אין תועלת.

אוזניים להם ולא ישמעו,

עיניים להם ולא יראו,

אף להם ולא יריחון.

פסל, מעשה ידי אדם.

כל עבודה זרה עבד.

ראה שאין בהם ממש, זרק את הכול.

אז היה חכם גדול

ובעל אומץ

ומבקש אמת.

והוא היה אחד משלושה יועצים

של פרעה.

שלושה היו באותה עצה, ונדחכמה לו בלעם,

איוב,

ויתרו.

בלעם יעצת עצה, נהרג.

איוב ששתק,

נידון בייסורים.

יתרו ברח.

זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית בירושלים.

חכמים אמרו,

גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם אבינו.

באיוב נאמר שהוא יראה אלוהים בשר מרע.

באברהם אבינו בגיל 137 נאמר עתה ידעתי כי יראה אלוהים אתה.

אז גדול הנאמר באיוב

יותר ממה שנאמר באברהם.

אבל אנחנו מוצאים ביתרו

שהיה גדול מאיוב

בקום עשה.

איוב היה בשם ואל תעשה, לא עושה עבירות.

ירא אלוהים.

אבל בקום עשה קם וברח.

מה זה קם וברח?

מה, אתם חושבים שזה סתם קם וברח?

כהן מדיין הוא היה.

פרש מעבודה זרה ונידור.

יתרו לא התחשב כלל במצב הגשמי ובכבוד,

ונשאר איתן במעמדו לחיות חיי שכל. לכן...

הוא קם וברח.

להיות היועץ של פרעה, המעצמה הכי גדולה בעולם,

זה שכר גדול, זה כבוד גדול.

ויש ביתך לשנות סדרי עולם.

ויתר על הכול,

כי הוא לא הסכים עם ההחלטה לפגוע בעם ישראל.

מה זה, לזרוק ילדים ליאור?

לא יכול. מה הוא זכה להיות חותן משה?

שמשה מגיע עד אליו,

לגייר אותו.

עכשיו שואלת הגמרא,

מה השמועה שהוא שמע ובא ונתגייר?

למה לא המשיך לחיות כמו קודם על השכל?

השכל שלו היה גדול,

הוא חיפש את האמת,

תמשיך עם השכל.

בשביל מה לבוא, לקבל תורה?

בשביל מה כל ההתחייבויות?

עם השכל אתה מבין הכל, אז למה אתה צריך?

למה העדיף להיכנס תחת כנפי השכינה ולעול תורה שהיא למעלה מן השכל?

מה זה למעלה מן השכל?

צריך להיות מצווה ועושה.

אל בינתך אל תישען.

כשהתורה אומרת משהו,

אין מקום לשכל להתערב.

נראה לי, לא נראה לי,

זה מוגזם, זה לא, זה כן.

מצווה ועושה.

לכן כפה עליהם הר כגיגית.

אבל הם אמרו נעשה ונשמע.

זה יפה מאוד.

היום אתה אומר נעשה ונשמע, מחר תגיד לא אעשה ולא אשמע.

מי שאמר,

מחר יאמר אחרת.

אין דבר כזה.

אתה רוצה תורה?

זה רק מצווה ועושה ומוכרח.

זה תורה.

היא למעלה מהשכל.

אז למה שהוא ייכנס להתחייבות כזאת? הרי הוא גוי.

וגוי לא חייב בתורה.

למה לא תמשיך להיות עם השכל שלך?

רש״י אומר,

מפני ששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

למה זה תלוי בשניהם?

אם שמעה קריעת ים סוף, לא מספיק.

אם שמעה מלחמת עמלק, לא מספיק.

צריך גם קריעת ים סוף וגם מלחמת עמלק.

למה זה תלוי זה בזה?

הכתוב מעיד שבקריעת ים סוף, אז נבהלו אלופי אדום,

אלי מואב יאחזי מורד, נמוגו כל יושבי חנן, תיפול עליהם אימתה ופחד.

אז אם כל העולם רועד מפחד אחרי עשרת המכות

ושומע קריעת ים סוף,

ושהקדוש ברוך הוא מטבע את כל המצרים,

איך מעיז עמלק לבוא ולהילחם עם ישראל?

הרי ודאי מלחמה כזו אבודה לפי שכל,

אין מקום למלחמה כזאת.

צריך להיות משיגנר לבוא להילחם, אחרי שאתה רואה את כוחו

של מלך מלכי המלכים, שהוא מציל את העם הזה בכל מצב,

ממצב של עבדים, עושה אותם אדונים על המצרים,

ממית את המצרים לרגליהם ועושה בכל העולם כל מה שהוא רוצה.

מי יכול להילחם איתו?

איך אתה בא ונלחם כשכל העולם רועד?

איך זה?

תשמעו כמה שכל היה ליתרו.

הוא למד מפה

שבזמן שיש לאדם נגיעה ונטייה או שנאה או נקמה,

הרי הוא כמו שומא ממש.

הוא לא מסוגל לראות דבר חוץ מהנגיעה שלו.

והנגיעה יש לה כוח להחליש את הרושם שנעשה בכל העולם

מקריעת ים סוף.

זה כמו תגידו שהיום בסין

יש את הקורונה.

עכשיו אומרים שבברזיל יש חיידק יותר אכזרי שעכשיו מתחיל, תכף תשמעו עליו,

אבל זה כמו אחד שיקום ויגיד, אני נוסע עכשיו לסין,

לשם,

לתוך הערים הסגורות והנצורות,

בלי מסכות,

בלי כלום, בלי הגנות,

ואני הולך להראות להם שהקורונה זה חרטא.

זה מג'נון, אפילו אם הוא רוצה להיכנס עוצרים אותו.

זה היה עמלק.

כל העולם רואה את זה, כל העולם ראה את המכות של השם הנחית על המצרים,

ואתה בא ויכול להילחם?

אז רואים מכאן שכשיש נגיעות אין שכל.

אין שכל, ממש אין שכל.

והמדרש מדמה את המלחמה של עמלק לאמבטיה רותחת.

מי יכול להיכנס להתקלע באמבטיה הרותחת?

ומי שנכנס לתוכה, נכווה.

והוא קפץ לתוך האמבטיה הרותחת,

אבל הוא צינן אותה בעיני אחרים. הנה, אפשר, אפשר.

נתן פתח שאפשר.

זה הדבר שעורר את יתרו,

שהוא לא יכול יותר לסמוך רק על השכל,

כי האדם עלול לטעות הרבה בשעה שתהיה לו נגיעה,

או מה שנקרא היום אינטרס.

ברגע שיש לך אינטרסים,

אז אתה שכל מופקע,

ואתה תעשה את המידות שלך המושחתות, מה שתרצה,

ותתרץ כמובן תירוצים,

ותיפול, השכל שלך לא יחזיק מעמד.

לכן

הוא בא להתגייר,

להתחייב בתרי״ג מצוות שהוא לא חייב,

חייב בשבע,

להכניס את עצמו תחת עול התורה, להיות מצווה ועושה במוכרח,

כי זאת הדרך הבטוחה ביותר בנכונה לאדם.

ברגע שקיבלת על עצמך את זה, אתה לא יכול לנטות

מדרך התורה,

ממילא גם לא תסמוך על השכל שלך,

וגם לא תשמע על הנגיעות שלך ולאינטרסים, ותהיה ניצל.

זאת ההצלה היחידה,

ולכן אנחנו מצווים.

ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך,

ובכל מעודיך. בפעמים הקודמות הסברתי את הפסוק הזה בהרחבה פה.

וזה כולל

את כל הנגיעות והחשבונות של האדם, שהוא מבטל אותם

כנגד אהבתו את השם יתברך,

לעשות רצונו וחפצו תמיד.

אתם מבינים כמה גאון מחשבתי היה יתרו.

הוא הבין ששכל גדול, אפילו כמו שלו, שיודע להבחין בין שקר לאמת,

לא יכול להחזיק מעמד ברגע שהנטיות הפנימיות ידחקו אותו,

הוא לא יחזיק מעמד.

רק אם הוא ייכנס להיות גר,

צדק, אמיתי,

מצווה ועושה.

בטלה דעתו אצל הקדוש ברוך הוא.

זו ההגנה היחידה שאדם יכול לעבור את העולם ולצלוח אותו בהצלחה גדולה.

עוד נקודה בפסוק,

וישמע יתרו כהן מדיין חותן משה את כל אשר עשה אלוהים למשה ולישראל עמו.

שואלים חכמים, זיכרונם לברכה, למה כתוב למשה

ולישראל עמו?

הרי משה הוא מכלל ישראל,

אז למה צריך להגיד אותו בנפרד?

להודיע שמשה רבנו שקול כנגד כל ישראל.

מה רצו חכמים ללמד אותנו בזה?

מה אכפת לנו אם הוא שקול או לא שקול, וכמה הוא שקול?

הרי עיקר הפסוק מה אומר?

בא להגיד, וישמע יתרו,

מה שמועה שמע ובה.

אז למה בסוף הפסוק כתוב את כל אשר עשה אלוהים למשה ולישראל עמו?

עכשיו אם נסתכל סביבנו אנחנו רואים שאיך אנחנו מודדים בני אדם אחרים

בין אדם לחברו, איך הוא מודד?

מסתכלים על המעלות

החומריות של האדם.

מה ההישגים שלו בגשמיות?

הוא דוקטור.

פרופסור,

נגר,

אינסטלטור,

כמה מרוויח,

איפה הוא גר,

איזה מכונית,

מה הוא לובש,

מותגים,

שוק הכרמל,

איזה נעליים,

בזילה זול או שבעת אלפים שקל,

איזה חגורה,

עור אמיתי,

מחריט,

בוחנים אותו,

מסתכלים, אפילו משקפיים,

מולטיפוקל או חריט.

זאת אומרת, בני אדם מודדים אנשים בחומריות,

וגם בודקים עם מי הוא מתחבר, עם מי לא.

והכי חשוב, כמה הוא מרוויח בחודש,

כמה הוא מרוויח.

אבל כשמדברים על מעלות נפש,

על הישגים ברוחניות,

על עמידה בניסיונות,

על תיקון המידות,

אתם יודעים, פה יש לנו עין טובה.

שיהיה בריא,

אשרב,

צדיק,

איזה זכויות.

אה, מפרגינים.

מפרגינים לו.

עין טובה.

לא מקנאים בו,

לא מתמודדים מולו.

אדרבא, שיעלה מעלה-מעלה, לא מפריע לי בכלל.

אבל השני, אם יש לו דהירה, ראית?

מאיפה?

מאיפה? תגיד לי את האמת, מאיפה?

הבן אדם עומד בפלאפל, איך קנה ככה?

כל הזמן הוא מחשבן כלפי האחרים.

אבל ברוחניות, עין טובה, השתבח הבורא. טוב שיש כאלה, הם מגינים על הדור וזה.

אז לכן,

מי שלומד מוסר היום, היום, לומד מוסר ומתעלה,

אדם כזה עושה לשם שמיים מוחלט.

למה?

כי אין לו מזה שום כבוד,

אף אחד לא מכבד אותו על זה.

זה לא כמו אחד שאומר שהחודש הוא הרוויח 30 אלף שקל,

ועשה ככה ועשה ככה, אז אנשים, וואו, מתחילים לדבק אליו, אהלן, בוא תפתח שולחן,

בוא זה, תזמין, זה.

אף אחד לא מכבד, אף אחד לא נותן לו הסכמה, אין התעניינות מהסביבה,

אף אחד לא מקנה בתפקידים רוחניים,

ובפרט אם האדם הזה עובד את השם בסתר

ושואף לתקן את מידותיו,

ודאי שאדם כזה עובד את השם לשם שמיים.

ולכן יש אדם ששקול כנגד כמה בני אדם מצד מעלות הנפש.

בשביל מניין צריך עשרה.

אם יהיו תשעה צדיקים הכי גדולים בדור,

ויהיה חסר להם אחד, אין מניין.

אם יצטרפו טיפש,

מצטרף למניין, משכינה באה, בשביל הטיפש.

אבל אפשר להגיד שהטיפש וגדולי הדור זה אותו דבר.

לאותו מניין צריך עשרה אנשים כשרים, בגירים.

אבל האם כל אדם נמדד בשווה לחברו? מה פתאום.

הדברים האלה מוסברים היטב בספר חובת הלבבות, שער חשבון הנפש, חשבון 29. שם הוא אומר, יתבונן יתרון נפשו על גופו.

קודם כל, אתה צריך להכיר ולהבין כמה נפש שלך עדיפה על הגוף שלך.

הגוף שלך כלה ונפסד.

כל מה שתשקיע בו,

זה רק

לתולעים.

הנפש שלך זה העיקר. אתה צריך להכיר ולהתבונן ביתרון הנפש על הגוף. אז צריך להשקיע בנפש, לא בגוף.

וצריך גם להכיר יתרון קצת בני אדם על קצתם. צריך לדעת ערכו של כל אדם ביחס לחברו.

עד שאדם אחד שקול כנגד אלף בני אדם.

כתוב על דוד המלך שהיה שקול כמו 70 מיליון בני אדם.

צריך לדעת יתרונו.

כי יתרונו של אדם לא מכוחות גופו.

מי שמתאמן במכון זה מראה ששכלו קטן, מצומק.

לכן הוא מנפח את האיברים.

אם היה לו שכל, יכול להיות גמד וגאון.

שכל זה לא הולך לפי נפיחות של הגוף. אם אתה מחפש לנפח את הגוף, סימן שחסר לך משהו.

אתה צריך להתבלט.

אתה לא בולט, החוכמה שלך לא מבליטה אותך.

אז אתה צריך לעבור ברחוב ולהגיד זוזו, זוזו, זוזו, זוזו.

אין מקום לשרירים.

זוזו.

אז זאת אומרת,

אדם צריך להכיר את יתרונו הרוחני מכוחות גופו ורק מצד מעלות נפשו.

מה שצריך להיות חשוב אצל אדם,

מה ההישגים הנפשיים שהוא השיג כל יום,

לא חומריים.

תראו, עניים גם עוברים את העולם,

ויש כאלה מאריכים ימים בלי שום בעיה.

עברו את העולם.

ויש עשירים גם עוברים את העולם.

יש עשירים שמתים בקוצר זמן,

ויש גם עניים.

אז הרוחות לא מאריכות ימים ולא מקצרות ימים.

אבל מה עשו בימים?

אז יכול להיות עני, האבן עזרא היה עני עני מרות כל ימיו,

לא צלחה דרכו בכלום,

אבל מי, מי לא יודע מי זה האבן עזרא?

כל התורה המפוארה שהוא השאיר.

הרמב״ם ציווה את בנו ללמוד את האבן עזרא.

אתם יודעים מה זה שהרמב״ם אומר לבנו רבי אברהם, תלמד את האבן עזרא?

אל תסור ממנו.

והיה עני מרות, אז מה?

מעלות הנפש הן הקובעות,

לא החומר.

אנחנו רואים לדוגמה במלחמת מדיין.

פנחס

היה שקול כנגד כל פיקודי החיל

בגלל פעולה במסירות נפש, ויעקב מתוך העדה,

ויקח רומח בידו,

עמד מול עשרים וארבע אלף מבני שמעון

והרג את זמרי נשיא שבט שמעון,

שעשה מעשה מגונה במדיינית.

בזה הוא הראה שהוא שווה כנגד כולם.

ואפילו משה ואהרון רפו ידיהם במקרה הזה.

אברהם אבינו נקרא אברהם העברי.

הוא עומד בחבר אחד של העולם,

וכל העולם בעבר השני.

והוא נלחם נגד כולם.

הוא שקול כנגד כל העולם כולו,

מבראשית

עד אחרית הימים.

האדם הגדול בענקים.

וגם משיח יצא ממנו.

שהוא שלמות הבריות בעולם.

אז כמו שאנחנו רואים שזה במצוות,

ברוחניות,

כמו שיש הישגים רוחניים גדולים וחיוביים,

יש גם בעבירות דברים כאלה.

יש עבירות כמו שנאת חינם,

לשון הרע,

הלבנת פנים.

חכמים החמירו בהם והחמידו אותם בשווה

לעבירות כמו עובד עבודה זרה.

למה?

מה ההשוואה בין לשון הרע ועבודה זרה?

אלא המשקל שלהם משקל מיוחד ומכוון היטב,

כי המקור שממנו מגיע אדם לדיבור לשון הרע

הוא המקור לעבוד עבודה זרה.

השורש של זה זה הגאווה.

איך אתה יכול למחוק אנשים בשנייה והכול שלא על פי דין?

בגלל הגאווה.

מי נחשב בעיניך? כלום. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

שפתנו,

בידינו,

אנחנו יכולים להגיד מה שרוצים.

מה זה עבודה זרה? אני לא שומע.

אני עושה מה שאני רוצה.

אני אעשה לי אלוהים שמתאים לי.

באיזה גודל, באיזה נפח, אני, אני בונה אותו.

לא יבוא מישהו, קוראים לו אלוהים, יגיד לי מה לעשות.

אני לא אלוהים ואני אגיד לו, ואני אשים אותו. פעם אני אשים אותו בפינה,

פעם אני אשים אותו בסלון,

פעם אני אשים אותו במטבע.

אני אשים את האלוהים איפה שאני רוצה.

זה בדיוק אותו שורש.

אם משה רבנו זכה להנהיג דור דעה בתנאים האלה,

הרי הוא שקול כנגד כולם.

זה היה דור דעה,

אבל לא קל, זה דור של עבדים שיצאו ממצרים.

זה דור שעבדו עבודה זרה.

עכשיו לך תקן אותם תוך 49 יום, תביא אותם למדרגות לקבל את התורה ולהיות ראויים לה.

זה לא פשוט.

והוא הצליח.

הסבא היה מעריך את הישיבה שלו לפי התלמידים המובחרים שבה.

הכיתה והחברה נמדדים לפי ההישגים

של המובחרים שבהם,

לא לפי הפחותים.

ככה גם קנה המידה

זה מעלות הנפש.

במעלות הנפש משה רבנו היה שקול כנגד כל ישראל.

והתורה רצתה להדגיש את זה,

שזאת הייתה הסיבה לביאתו של יתרו למדבר.

וישמע יתרו את כל שעשה השם

למשה

ולישראל עמו.

הוא ידע והכיר במעלת משה שהוא שקול כנגד כל ישראל.

מפה רואים שצריך להתחבר לחברה גבוהה

ששואפת הרבה,

שמדקדקת מאוד,

שעושה כל מה שאפשר להיות דבוקים בשם.

יש קהילה כזאת שאני מכיר, קוראים לה קהילות פז.

שמה מדקדקים עד הטאפ שבטאפ, לא משאירים דבר שלא מדקדקים.

אשרר של מי שזוכה להיות מחובר למקום כזה,

ודאי שאחר כך, לאחרית הימים ולעולם הבא,

הוא יהיה בחברה גבוהה מאוד מאוד מאוד.

אפשר להצטרף למי שרוצה,

ברוכים תהיו, מודה לכם על ההקשבה ומקווה שתעשו משהו עם זה.

שאלות בבקשה.

עד שאתם שואלים אני רוצה להזכיר לכם, למי שעוד לא שמע,

שעשינו עכשיו דבר חדש,

זה ה-discan key הזה,

שיש בו את מאגר השאלות והתשובות הגדול בעולם.

אלפיים שאלות ותשובות שאני נותן ומגיב,

ואתם יכולים לשמוע את השאלות וגם את התשובות.

הכול נמצא ב-discan key,

למעלה מאלף שעות של תורה.

זה נמצא בכיס, אפשר לקבל את זה עם הכרטיס,

אפשר לקבל את זה ככה, לשים במחזיק מפתחות.

ואדם יכול עם זה לחזור ולהחזיר בתשובה

אלפים ורבבות.

אתה נותן את זה ליהודי,

ליהודי הזה אין יותר שאלה שאין לו עליה תשובה,

אין דבר כזה שהוא לא יבין או צריך להיות סתום לגמרי בשביל לא לעשות את מה שהוא שומע.

זה ממש עבודה של שנים רבות,

לאסוף וללקט את הכול ולהפוך את כל זה,

להכניס את זה לתוך דיסק-און-קין.

הצלחנו להשיג את זה במחיר זול,

50 שקלים. הבעיה, לא תאמינו,

אנחנו מייצרים את זה באותה עיר הראשונה שנמצאה קורונה.

אולי בשביל זה קוראים לזה כתר. קורונה זה כתר.

זה כתר ממש.

אפשר לשים כתר על הראש אחרי ששומעים את זה.

אבל, בינתיים זה מתעכב לנו. זאת אומרת, יש כבר את ההזמנה, היא צריכה הייתה לצאת,

אבל אין עובדים. כולם בהסגר, דפקו להם על הדלתות, סגרו אותם.

מי שיחיה, יחיה, מי שימות, ימות בפנים, לא לצאת.

אין לצאת.

אז אנחנו מחכים, נראה כמה זמן ייקח עד שזה. בינתיים, מי שרוצה עוד

לזכות לקחת את זה, מאה כאלה זה 5,000 שקל.

יכול לקחת את המאה דיסק-און-קין לחלק למי שהוא רוצה,

או שאנחנו נחלק בעבורו.

ואמרנו שכל מי שיעשה זאת, יקבל גם, יירשם בספר הזה שיחולק

לכל בן אדם.

כל מי שיקבל דיסק-און-קין, יקבל גם עם השאלות והתשובות. זאת אומרת, הוא יכול לעיין פה ולראות בדיוק מה הוא מחפש לדעת. גם פה, כשאתה מכניס את זה או ברכב או בבית,

אתה רואה את כל הצגת השאלות והתשובות,

ואתה יכול להחליט מה אתה רוצה לדעת,

לשמוע, כמובן,

תוכל לשלוח שאלות ותשובות למי שאתה יודע ששאל אותך או משהו.

כל מי שישאל אותך ברחוב שאלה, תגיד אותם, תן רגע, נכנס לאוטו,

מחבר, כן, מה השאלה, אתה מוציא את התשובה, אומר לו, בוא תשמע, הנה, יש תשובה.

אלפיים שאלות ותשובות, למי שירצה, בכבוד.

כן, מה אתה רוצה?

הנה, הוא רוצה, ברוך יהיה.

כן,

אתה רוצה לשאול או מה?

גם, טוב.

תן לו, תן לו לדבר.

הבאתם, הבאתם.

כן.

אני צריך לקבל את זה, עכשיו אני רוצה לשאול.

תשאל. לדבר.

פוקוס, כן.

אני יצאתי לרחובות, פעם ראשונה שאני נמצא בעיר,

ואני לא רגיל לראות, כמו שאומרים, את כל החורבן שיש ברחוב פה.

אני יודע קצת על הדור הקודם, שהיו יותר צדיקים.

ופתאום לראות ככה,

יש הרבה פעמים שיוצאים ונחלשים, אבל פה יש לי הזדמנות להתחזק בעצמי ולהזכיר,

דבר ראשון,

שיש הרבה ערים והרבה אזורים מלאים בתורה ובמצוות,

ובמתחזקים,

ובאנשים שמשתדלים להיות בדלים מכל הטומאה שבחוץ.

איפה אתה גר?

בית שמש.

איפה? שם?

חפציבה.

הילדים שלי לומדים ביידיש, ברוך השם.

ושכולם חרדים שם?

כן, ברוך השם, יש שם שכונות שכונות. עכשיו השכונות הן מתחלקות בין...

אז אתה יכול לצאת לרחוב, אתה אומר.

אפשר לצאת גם במקומות הכי גרועים,

אבל זה משפיע, זו הבעיה.

אז כשזה משפיע אני צריך לחזור עוד הפעם ועוד הפעם, ש... אז אולי תסביר מה כואב לך פה בעיר, לא הבנתי. פה מה שכאב לי, שאני רואה את כל ה... סליחה, את כל התימנים,

שבעצם הם שדודים, סליחה, שדדו להם את הנשמה פשוט,

במקום שהם יהיו מלאים בתורה ובמצוות כמו הסבות שלהם, שאנחנו... יש מי שיודע מי הסבות שלו,

אבל לנו, אני, לא יודע בכלל עם מי שום מושגים חוץ מסיפורים ודמויות בודדות.

ברור שיש לנו זכות של הדורות הקודמים שאולי קצת יכו משהו,

אבל המצב, כמו שאומרים,

אמור להיות הרבה יותר. איך ראית שהם שדודים?

אני רואה סבות, סליחה.

איך הסבא נראה והפרבל? אני רואה סבות שנראים עם פרצוף של גוי, סליחה, עם תלבושת של גוי,

מדברים גם כמו גוי,

איך הספקת עד שהגעת לפה כבר לראות את כל הסבות? מה זה? איך הספקתי? כן.

אני,

קודם כל, אני אולי קצת, אני לא יודע איך אני בכלל במצב הזה בכלל, אני לא יודע. איך אתה, מה בהרצאה? איך אני במצב,

איך בכלל יש לי פריאות, ברוך השם.

זה בישיבה הורידו לי, אבל זה עוד נושא.

אבל בקיצור, יש פרויקטים לעקור את הכול,

וזה לא מפחדים מזה, זה מה שאני אומר, וברוך השם,

לא אלמן ישראל, ויש קהילות שלמות,

עכשיו אני רוצה לדבר על הקהילה, כפז.

אז ברחובות אתה פה יש מעניין?

לא, הוא הגיע עכשיו, רק היום לפעם ראשונה שהוא יצא מהבית. רחוב עוד כואב לי, כי אני תימני,

ויש פה רחוב על שמי, לא משנה לא לפרט עכשיו. תשמעו רגע, רגע, קצת סבלנות, רגע. יש פה רחוב על שמי,

הרב מכיר פה את הרחוב על שמי, לא צריך לפרט?

נו, לא חשוב, נו. יש רחוב על שמי, ברוך השם, פה.

נו.

אבל כואב לי שיש תימנים,

יהודים מהדור הקודם, שמחוברים אלפיים שנה אחורה.

אלפיים שנה אחורה,

אשכנזים לא ככה, הספרדים גם לא ככה, עברו מגלויות לגלויות. אלפיים שנה במקום אחד,

ועוקרים את הכול,

עוקרים את זה עם השורשים,

וצריך לשמור על זה, וזה כואב. אז כשזה כואב צריך לחזור עוד פעם ועוד פעם, למרות שאין שום דבר שלם כמעט.

עכשיו בקהילה פה, ברוך השם, מקימים. אני רוצה להגיד לכולם,

חייבים לתמוך בזה. כשמקימים, פותחים

תלמוד תורה. אני מכיר בבית-שמש בשכונה שלנו,

פתחו תלמוד תורה, בית-חינוך לבנות,

מתחילים להקים דור. זה לא פשוט, זה כספים,

הרב לא לוקח כסף, תקציבים מהמדינה. זה לא פשוט, זה בכלל לא פשוט.

זה המון כסף, המון המון כסף, אני יודע קצת.

המון כסף, זה המון השקעה.

ההדרכות הם לא מקבלים בחוץ,

מכל מיני מכונים כאלה ואחרים, צריך לעשות את הכול בפנים. מצד שמאל שלך יושב יהודי בשם ירימי? כן.

הוא כבר עושה לנו את כל החשמל, גמר הכל בחינם.

או, זו הזדמנות.

זו הזדמנות שכל מי שרואה עכשיו,

גם מחוץ לארץ, יכול לבוא.

אני זוכר שבנו את הבית-כנסת, הגיעו כמויות אנשים להתנדב בחשמל,

במיזוג.

בכל, בכל. בהכל מגיעים להתנדב. לא צריך אפילו לתאם.

להגיע בשעות העבודה. עובדים יום ולילה כמעט.

להגיע, פשוט להגיע. אני, זה המקצוע שלי. אני תורם שעתיים, חמש שעות.

מה הבעיה? זה לא מסובך.

אני אישית, ברוך השם, אני זוכר את הרב סוחב, עגלה,

עגלה, הלוך חזור עם בלטות,

מפרק בלטות מהרצפה, שם.

מפרק ושם. מפרק ושם.

צריך להושיט ידיים. מה אני יכול לתת?

מה אני יכול לתת?

אני יותר קשה לי קצת בכסף. אני יכול, ברוך השם, לעשות מאמץ, אז אני אעשה מאמץ.

אבל לא רק כסף זה המדד.

גם לשלוח כמה מילים לרב שחמות, לתת, לתת, לתת, להיות שופע.

עכשיו ברשות הרב.

אפשר לקחת עוד שתי דקות.

זה שלהם, לא שלי.

כן.

עם שיר קטן על מה שהרב דיבר וסיפור קטן. אפשר?

אני אוהב שירים, אם זה מותר.

נו, מקבלים.

אני זמר כאשר הרב?

בוא נראה, נראה.

הבאת תזמורת או בלי?

דקה אחת. מיכאל, מוכן?

אבל אחרי זה תקיימו מה שהרב אמר.

נעשה בנוסח תימני.

אל תירא. אל תירא כי אשר איש קיר בכבוד ביתו.

אל תירא כי אשר איש קיר בכבוד ביתו.

רגע.

אנשים,

הרב אמר, הרב הזכיר, בחלק השלישי של הדרשה, בחלק האחרון,

על זה שאנשים מסתכלים על החיצוניות, על הגשמיות.

אנשים מתפעלים מבן אדם שהוא מגיע עם לימוזינה, גם אני מתפעל.

אבל אל תירא.

למה?

כי לא במותו ייקח הכל עובד אחריו. אחריו או אחריו? אחריו.

נו, אני למדתי אצל אשכנזים. לא ייקח ולא אחריו.

אני לא מנהל אצל הרב, זה הבעיה. אחריו.

לא ירד אחריו כבודו,

כי לא במותו איכח הכל.

לא ירד אחריו רגע כבודו.

היה יהודי. הם מוחאים לך כפיים על האומץ.

כן? כן. בינתיים אני...

טוב, עכשיו היה יהודי עשיר גדול

היה יהודי עשיר גדול

שהוא

שהוא השאיר אצלו שתי מכתבים. צוואה מאוד מעניינת. שני.

שני. אההה.

הרב כבר לא ייקח אותי למלמד חבל על הזמן.

שני מכתבים.

זו טעות שגם הרב טאהה.

אני טועה תמיד.

שני מכתבים. מכתב אחד פתחו הילדים. עשיר מופלג.

קבוצה של ילדים בהלוויה.

מכתב אחד הם פותחים. האבא מבקש לקבור אותו עם גרב.

גרב!

זה הצבא שהוא מבקש.

ואחרי זה המכתב השני הם היו צריכים לפתוח אותו אחרי ההלוויה.

עשו השתדלות גדולה. הולכים לרבנים.

חברה קדישא. אף אחד לא מוכן לשמוע על גרב. לקבור עם גרב?

אחרי זה,

אחרי ההלוויה, שלא הקשיבו להם ולא הכול,

אפילו את כל הקשרים של האשירים.

כן?

אחרי זה,

אחרי ההלוויה הם פותחים את המכתב השני. האבא אומר לילדים,

כתוב שם במכתב,

ילדים, אל תריבו על כלום.

לא השאירו אותי אפילו להיכנס לבית החיים, לקבר, לאדמה, אפילו עם גרב אחת.

גרב אחת לא נתנו לי.

אל תריבו על כסף.

ועל זה נאמר בשיר,

כי לא במותו היא ככה הכל.

לא ירד אחריו כבודו.

כי לא במותו היא ככה הכל. לא ירד אחריו כבודו.

מכאן,

עכשיו, מי שנותן,

מי שיתרום,

אני,

לא הזמינו אותי לזה, כמובן,

אבל מי שייתן, קודם כול, תרומה בפועל, בידיים, מי ששומע, בכל מקום.

וזה חשוב מאוד, ואני חושב, אפילו חובה.

חובה.

גם אני אישית נותן מה שרואים ומה שלא.

אני גם אישית, ברוך השם, משתדל.

אבל כולם, לתת, להירתם, כשפותחים, כשמתחילים, פותחים תלמוד תורה,

בעזרת השם, אני מאמין שיפתחו גם בית חינוך,

פותחים סמינר, פותחים ישיבה לבעלי תשובה.

לתת, לשפוע, לא לצמצם. בלאו הכי אתם נותנים, בלאו הכי נכנס מה שנכנס, ויוצא מה שיוצא.

השאלה היא לאן יוצא. תפנו הצידה, שיכתבו על המצבה, מה שכותבים על המצבה.

על המצבה כותבים לא את הכבוד שמקבלים,

כלום. נכון שגם רוטשילד מפורסם,

אבל התורות שלו בכלל לא מפורסמים. אם מישהו יש לו פה תורה, איך נהיים רוטשילד? שיגיד לי, תלמיד חכם, פותחים ספרים,

יש שפע.

אנחנו פותחים פה גרעין,

ולהתקדם, להתקדם, ולתת כל אחד. עכשיו אפילו אפשר לתת.

אם לא עכשיו, הם מאתיים. ברוך תהיה. הים ברוכים תהיו על הכול.

כן,

תן ליהודי פה באמצע.

ערב טוב.

אפשר לא לעמוד, כי אני לא כל כך מרגיש טוב. באתי במיוחד. שב, שב, שב. תודה.

אני לא יודע אם השאלה הזאת כל כך קשורה.

לומדים ש...אומרים שהתורה נלמדת בפשט,

ברמז, ביסוד ובדרש.

את זה אני יודע ממך.

ורציתי לשאול,

האם יכול להיות שהתורה יכולה לסתור את עצמה בפשט?

הפשט יכול להיות בשבעים פירושים שנראה שכל אחד שונה לחלוטין.

אוקיי. למה אני שואל את זה?

כי בפרשה האחרונה שהייתה הפרשת בשלח,

אם אני לא טועה זה בפרק יז פסוק ה',

הכנתי מראש.

כתוב

ויאמר משה,

לא, סליחה,

ויאמר השם אל משה עבור לפני העם,

וקח איתך מזקני ישראל ומתך אשר הכית בו את היור, קח בידך והלכת.

ואנחנו יודעים שמשה רבנו לא הכה את היור.

כן.

אז סתם זה פשוט עלה לי, כי בבית כנסת אמרתי, רגע, משה לא הכה את היור.

נכון.

אז למה כתוב פה שלא חס וחלילה שזה לא יישמע כאיזה כפירה או משהו כזה? לא שום כפירה, שלוחו של אדם כמותו, הוא נתן את המטה לארון,

ושלוחו של אדם כמותו, זה נקרא, שהוא ייקח.

אוקיי. כן. שאלה אחרונה? כן.

מה עושה האדם שנגזרה עליו גזרה,

לא עלינו, המחלה הסופנית?

והוא לא יכול לחזור בתשובה.

זה בזיק זה בראש, וזה בזיכרון. לא הבנתי, למה הוא לא יכול? הוא בקומה או מה? לא, הוא לא בקומה, הוא... הוא לא רוצה.

זה לא שהוא לא רוצה, הוא רוצה, אבל אחרי חמש דקות הוא שוכח מזה.

אבא שלי... מה זה קשור לאותו רגע שהוא יסכים בהכרה של רגע,

זה גם מועיל.

בשביל זה מפקחים את הגל על בן אדם ביום שבת,

אם נפל עליו גל אבנים,

ויש ספק אפילו שהוא עוד חי לרגע,

מפקחים את הגל.

ולמה עושים זאת?

כי רגע של חיים

זה רגע, וברגע אפשר להרהר תשובה.

אפילו להרהר,

לא לעשות עוד מעשה, רק להרהר תשובה.

כבר מועיל.

אז אם הוא ירהר אפילו רגע, מתי שאתה רואה שהוא סאחי,

ואפשר לדבר אותו רגע, אתה אומר לו, איך קוראים לך? הוא עונה לך את השם.

אתה אומר לו, שתיים, עוד שתיים, הוא אומר לך ארבעה.

כרגע הוא מבין.

תגיד לו, אבא, קבל עליך תשובה.

עשינו את זה. בסדר, אז אם הוא אמר כן,

או הנהן,

או הסכים בליבו, אני לא יודע,

מועיל.

אוקיי. הבנתי יוחא?

כן, רציתי לדעת אם לפני שבועיים בערך היית בהרצאה בראש העין,

לקחנו על עצמנו, אבא שלי תרם, אני שילמתי עבור הדיסק,

מה שהצעת. כן, המאגר הזה, כן.

ורציתי לדעת אם כבוד הרב יוכל לברך את אבא שלי,

שמחה רבה. שאם זו גזירה, אז בזכות מה שהוא עשה, מה שהוא תרם הדיסק אונקי הזה,

שיהיה לו לרפואתו, יש לו סרטן שלב ארבע. בסדר, בסדר. תגיד, מה השם ושם האימא?

השם של אבא שלי, אבי מורה,

עמירם, עמירם.

עמירם? בן טל כהן.

בן טל כהן.

תאי, תאי.

מי? תאי.

תאי.

תאי. תאי, תא, יא.

אמירה בנתאי כהן, השם ישלח לו רפואה שלמה וישועה ויחתיק את המחלה לאסד לגמור אותו סופית. אמן!

כבר יש לו סרטן לאסד.

כן יש לו סרטן. במוח, קראתי לו כבר מחר את הרצון.

ובזכות אבא שלי החלטתי שאני חוזר בתשובה לפני חודש וחצי. ברוך השם. ואני מקווה שזה ייאמן לזכותך. אמן.

כן.

אתה רוצה אולי ציצית כבר להמשיך הלאה? יש לך? תודה.

כן.

תן לגברת שמה.

כן, כן.

הרב, אני רוצה קודם כל שהילדה רוצה לשאול אותך משהו, טוב? בבקשה. אחר כך אני... בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב.

יש לי שאלה.

ברור.

למה השם צריך בני אדם אם יש לו חיות והוא יודע את השפה שלהם? לא שמעתי מילה. למה יש לקדוש ברוך הוא מה?

למה השם צריך בני אדם אם יש לו חיות והוא יודע את השפה שלהם?

למה הוא צריך בני אדם אם יש לו חיות שהוא יודע את השפה שלהם?

כן. יפה.

למה התעוררה לך השאלה הזאת?

אה... נראה לך שבני אדם מיותרים, בעלי חיים הם עדיפים?

או שהפוך?

או שאם יש לו בני אדם, בשביל מה הוא צריך חיות?

אם לא היה לו חיות, לקדוש ברוך הוא.

איך הייתה לך שאלה?

הבנת מה אמרתי לך?

נו, תגידי לי מה אמרתי, נראה אם את פקחית.

שאם לא היה חיות, אז כאילו מי... אז לא, מה?

תקרבי את המיקרופון. אם לא היה חיות, אז מי כאילו יכול להיות עם השם, כאילו,

מי עשה את המצוות שלו?

לא, אמרתי לך,

אם לא היה חיות,

אז לא הייתה לך שאלה על חיות ובני אדם.

אז זה כבר סיבה שיהיה חיות.

אבל אני אגיד לך משהו, בואי תקשיבי.

הקדוש ברוך הוא ברא את החיות לצורך בני אדם.

הבריאה הכי חשובה שברא הקדוש ברוך הוא בעולם זה אדם.

הוא ברא את כל העולם כולו, כולל חיות, כולל דגים, כולל ברחים, כולל כוכבים, כולל הכול,

כהכנה עד שהוא הביא את האדם וברא אותו ביום השישי,

כשהכול היה מוכן. כמו מלך שנכנס לארמון, והארמון כבר מוכן.

החיות משרתות את האדם.

סוסים רוכבים עליהם, חמורים נושאים עליהם, מסה, פילים וכולי, כל אחד לפי מה שהוא.

חלק מהם אוכלים אותם,

חלק מהם משתמשים בעורם,

חלק משתמשים בקרנותם.

כל בעל חי יש לו תפקיד וייעוד בבריאה,

אם זה לצורך האדם ואם זה לצורך בינם לבין עצמם, כדי שאלה שיוותרו ישמשו אותנו.

יש גם מללמוד מחיות.

אנחנו אומרים בתפילה, הביא עזקא נמר,

קלקא נשר,

גיבור קארי,

רץ קציבי.

אנחנו גם לומדים מהם דברים.

אם לא הייתה ניתנת תורה,

היינו לומדים גזל מנמלה,

היינו לומדים פיוס מטרנגול,

היינו לומדים הרבה דברים.

בקיצור, יש מטרה גם לבעלי חיים,

ויש מטרה הכי עיקרית לבני אדם.

הבנת?

נראה אם תחזירי בקיצור על מה שאמרתי.

באיזה כיתה את?

בית.

בית?

יפה, ויש לך ילקוט?

כן.

כן?

איזה צבע? אדום?

ורוד. ורוד, כמו החולצה.

ויש לך מחברות?

כן. וספרים? כן. יש איזה ספר שאת רוצה מאוד מאוד ואין לך?

לא.

הכל יש לך?

יש איזה משחק שאת רוצה ואין לך?

לא.

גם לא.

בשביל מה צריך משחקים?

כדי לשחק.

אז את לא רוצה עוד משחק לשחק?

לא.

אז איך תשחק כי יהיה משחק חדש שאין לך?

אני רוצה לתת לך מתנה.

מה לתת לך מתנה?

אני לא רוצה.

אה, את לא רוצה מתנה?

יפה. השם יברך אותך.

יפה, השם יברך אותך.

כן.

תודה רבה. לעמוד או שאני יכולה לשבת.

כן.

אני יכולה לשבת או שאני צריכה לעמוד? את יושבת כבר, נו. טוב.

אני מודה לך שקיבלת,

ש...

נו. מי זאת בשבילך? נכדה? לא, לא, זאת היא,

ישבה על ידי אבא שלה פה.

אה, יפה.

כן, בדיקה.

בחרה מקום טוב.

כן.

הרב,

שתהיה בריא, וכל הקהל, שיהיו בריאים, שעם ישראל יהיה באחדות,

ושיהיה שמחה בעם ישראל, ושיבוא כבר משיח. אמן.

עכשיו ככה, הבן שלי עשה פה, תרם לארגון.

כן. אני רוצה שתברך אותו,

ואני רוצה לספר גם עוד איזה משהו, בסדר?

בסדר, מה שמו?

שילום משה בן ציונה, או יואל. שילום משה בן ציונה יזכה לזיווג הגון ובריאות, פרנסה. בריאות שלמה ופרנסה. אמן.

עכשיו ככה,

הרב, אני לקחתי על עצמי לקרוא את קורת התנ״ך עוד פעם.

אשרייך, את תהיי חכמה גדולה.

וכשלקחתי את התנ״ך הזה,

כתבי פעם, שאתה מרדת לנו בגן יבנה,

לקחתי גם כן ספר.

עכשיו, כשלקחתי את הספר הזה על עצמי,

הגעתי לספר איוב.

כן.

אני לקראת הסוף, בעזרת השם. אני לקחתי את זה בגלל שיש לנו צער מאוד גדול בצוואה,

בצוואה של אמא שלי שעשתה.

כשקיבלתי על עצמי לקחת את הספר הזה, הראו לי משהו באותו לילה.

ואני רוצה שתברך אותנו. אני רוצה להגיד לקהל הזה,

שמה שיראו לי זה דבר נורא, על אחותי מה שעשתה אחותי השקנה. עשו שלום, מה פתאום? לא, שום דבר. הראו לי... לא, לא, לא, לספר. לא לספר. לא לספר? לא.

השם יפתור את החלום לטובה. אמן. ושיהיה לך מזה רק בשורות טובות. אמן. ולא תחשישי ממנו כלום.

אמן. ושנצליח בצבא של אמא שלי, שתהיה להם נחת רוח. שתצליחי בכל מה שצריך להצליח.

אמן. תודה רבה. כן. תן לבחור פה שורה ב'.

פה, פה שורה ב', פה. תרים את היד.

יעמוד כבודו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני רציתי לשאול... תקרב את המיקרופון. כתוב בתורה,

ותעשה לך רב. עשה לך רב זה לא בתורה, זה במשנה, כן. במשנה.

אנחנו ערים לאחרונה לכל מה שקורה עם הרבנים. עם המרצים החדשים. עם המרצים החדשים, כגון הרב ברלד וה... אחד מהם נסע עכשיו לקפריסין.

והסוכריות. עם כל השירים. לקח זמרים והכול הולך שם לזמר.

הוא עשה כבר שיר.

חיבר שיר. עכשיו הוא נהיה במועדונים עם שירים.

כן. אני, מעניין אותי מה אומר כבוד הרב לאנשים שבאמת נותנים את כל האמון שלהם ברבנים.

מי שרוצה לטעות, יבוא ויטעה. ככה אמר הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא אמר לו משה רבנו, למה אתה כותב בתורה נעשה אדם?

יבואו המינים והאפיקורסים, יגידו אז זה שתי רשויות.

לא כתוב אה עשה אדם, נעשה אדם.

אז כאילו יש שתי אלוהות.

אמר לו אני רוצה ללמד דרך ארץ

שהגדול נמלך בקטן.

מתייעץ עם הקטן. אני הגדול מתייעץ גם במלאכים.

אבל הרוצה לטעות

יבוא ויטעה.

זאת אומרת לעולם,

מי שרוצה לטעות

הוא יבוא ויטעה.

עכשיו שתבין, ככה זה הטבע.

מחריט נדבק למחריטים.

אמיתי נדבק לאמיתיים.

מי ששואל... בכל זאת אנחנו מדברים על רבנים גדולים מאוד. איך הם נהיו גדולים? אתמול צצו.

איך נהיו גדולים? באמת, הרב ברלד אתמול צץ. מי, מי? הרב ברלד.

זה פושע!

זה רשע! במקריאה יצא לי הרב.

זה... איך יצא לך שם כזה?

זה בן אדם מחלק סוכריות.

בעשרים אלף שקל סוכריה.

לא צריך מחלות. אין מחלות. הוא מחלק סוכריות. זהו.

אתם יכולים למות בתא המנטה.

איך ישיבה כזאת מתקיימת?

עם רמחריטים.

הוא מודה שהוא עשה מעשים.

הוא מדבר לחסל את זה ולגעת בזאת,

ולעשות ככה, מוקלט, מוסרט ומודה.

מה עוד צריך?

היום באוטו שאני נוסע לפה,

אמרתי כמה טירוף דעת יכול להיות לאנשים, זה לא יאומן.

עכשיו אני אסביר לך מה.

אם יבוא משה רבנו, כתוב,

ויגיד שמבטלים מצווה אחת,

אנחנו יודעים שזה משה רבנו.

אם יורד משה רבנו, שברור לכולם,

כולנו שהוא משה רבנו לא מתחזה ואומר אני אומר לכם מבטלים רק היום מצוות תפילין

הורגים אותו הוא נביא שקר

זאת אומרת אם יבוא בן אדם יבטל מצווה זה עוקר את התורה אז אומרים עליו שהוא מקבל ייסורים מקבל ביזיונות עושה קשקושים עושה תיקונים עם נשים נשואות עושה אתה מבין מה יש שדה מפגרים

לקחת מאישה מסכנה 700 אלף שקל בשביל להרוג את הבת שלה עד שהיא תמות הוא לוקח ממנה 700 אלף שקל מה זה הדבר הזה

זה לא יאומן כי יסופר אתה מבין אתה קורא לזה רבנים גדולים

בהיסטוריה בכל זאת הוא נחשב לרב גדול יש לה הרבה מאמינים מאמינים לא הבנתי מאמינים למדונה יש יותר מאמינים אז מה אז היא רדבנית גדולה

מה זה השטויות האלה לפי כמות

לגנץ יש יותר עכשיו מביבי אז הוא הרב הראשי לישראל מה קשור מאמינים

מה קשור הסינים מאמינים

לא הסינים ההודים מאמינים בפרה אז מה נגיד שזה הרב הגדול להודו

תודה רבה כבוד הרב תהיה בריא

כן רגע תן שמה לנשים

ערב טוב כבוד הרב ערב טוב קודם כל אנחנו אוהבים אותך מאוד מאוד מאוד זה את אומרת כל הזמן רגע רגע כבוד הרב ואני רוצה

שלא יתרמו אותי

ואני רוצה לתרום מניה לתלמוד תורה אשראי של האלף דולר בעזרת השם בעלי ירשה לי בטח תלוי בבעלי תודה רבה כבוד הרב הוא יאכל פחות תרופתה גת והכל יהיה בסדר תהיה בריאה אשראייך תן לגברת מאחוריה רגע כבוד הרב אני מברך את דוד בן בת שבע אתה יודע על מה

אמן תודה תעבירי אחורה

שלום כבוד הרב שלום

יש לי ככה מספר שאלות ככה עד שזכיתי להגיע

אחד האם אני יכולה לתת מעשרות לבני המשפחה שלי למרות שיש סיכוי שאני משתמשת בהם לעצמי

נגיד אם קונים אוכל

לא הבנתי את נותנת להם איזה אוכל

כסף או אוכל? כסף

והם יקנו בזה אוכל? כן. והם קונים אוכל לא כשר?

בשר ועופות סתם הם קונים, נכון?

יכול להיות.

זהו, אז זה לא לתת.

ואם אני אומרת בפירוש שלא יקנו את זה ויקנו משהו אחר?

מה יקנו?

משהו שהוא כשר. מה?

קונסרבים?

ירקות. שיש בו חששות נוספים. ירקות אולי.

ירקות?

אם זה בהשגחה טובה.

עדיף שתיתני להם את האוכל שאת חושבת שהוא כשר, כמו שאנחנו אומרים. עדיף ממש תיתני כסף.

אם את יודעת שהם משתמשים לאוכל.

אוקיי.

כן. עכשיו, בעניין הבשר, זכיתי ברוך השם להפסיק וככה יצא שנוצרו כמה ויכוחים עם מספר אנשים. כמובן.

כן.

אחד,

יש לי אח גדול שממש לא מאמין לעדויות.

שהוא לא מה? לא מאמין לעדויות.

כן.

והוא אמר שאם אני נותנת לו לדבר עם מישהו

שהוא עד,

הוא אישית,

כן.

הוא מפסיק.

בסדר, אני עד בעצמי.

לא, הוא רוצה לדבר אישית.

הוא. אישית, שיבוא אליי, נדבר איתו אישית.

אוקיי, בסדר. כן.

וגם מישהי שמאוד קרובה אליי, שהיא הייתה שומעת אותך הרבה זמן.

שומעת אותך?

כן. הרבה זמן, והפסיקה לאכול בשר.

וככה באו אליה וזה, שכנעו אותה, אמרו לה,

רב ככה וככה מאוד גדול, אמר, שנפטר כבר, כן?

שמה? שנפטר.

אמר שאפשר לאכול כמה כשרויות ספציפיות, רק מחפוד לא.

וניסיתי ככה להוכיח,

אבל לא מצאתי כאילו עדויות שהן על האחרים.

חמש, חמש דיסקים יש לי עם עדויות על כל מיני כשרויות. על הכול? לא רק מחפוד יש שם? כי חיפשתי.

בטח, חמש דיסקים מלאים.

אוקיי. דרך אגב, גם פה, בתוך זה, יש על הכשרות

איזה 17, נדמה לי, דיסקים בפנים.

רק על הכשרות.

כן.

אוקיי.

אני רוצה בשנה הבאה ללכת, בעזרת השם, לסמינר חרדי. כן.

ויש בעיה עם האוכל, עם...

אני מקווה שעד אז מיכאל כבר יקים את הסמינר.

אז לא ללכת?

עד שנה הבאה, יש זמן.

אוקיי. עכשיו, אחרון חביב.

יש לי אח שממש הרבה זמן לא רוצה את הזיווג שלו.

ממש ממש הרבה זמן.

דתי? כן. ישמור שעתיים לימוד תורה קבוע בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

ואני יכולה, אני רוצה גם לקבל על עצמי משהו בשבילו.

חצי שעה שאחרי תשובה של רבנו יונה, 90 יום רצוף.

אוקיי. תודה רבה.

בהצלחה.

כן.

שאלה, תן לו פה בפינה, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני זכיתי להיות תלמיד של כבוד הרב, מאוד אוהב אותו, את הקהילה, את כולם.

ברוך תהיה.

רציתי להגיד, בשבילי, כבוד הרב, זה אבא טוב,

גם בשביל הקהילה, אבא טוב לכולם.

רציתי להגיד כמה דברים שאני תרמתי אישית לקרן ההרצאות וגם לקרן הדיסקים,

ובזכות זה אני ראיתי שהקדוש ברוך הוא עשה לי בדבר הזה, כאילו שתרמתי שני ניסים גדולים.

רציתי להגיד את זה, שאחד זה, הוא היה עם החבר שלמד איתנו בכולל,

שהיה לו את המחלה,

ולפני שאני תרמתי, אמרו לי שהרב בירך.

הרב הוא, בשבילי, הוא איש מאוד קדוש.

הוא יצא מהמחלה, עכשיו הוא בריא.

ברוך השם.

זה בזכות שתרמתי גם למה שאמרתי, לקרן ההרצאות ולדיסקים,

והנס השני זה שבאותו זמן, גם אני לא זוכר באיזה שבוע, תרמתי, באתי למשרד,

תרמתי לדיסקים וסיפרו לי שחתן של הרב,

שתמיד הוא דואג לי לסעודה, שבת, שהשם יברך אותו גם. אמן. הוא היה חולה, ואישתו אמרה לי,

באותה יום שהייתי במשרד המחלה שלנו נהיה בריא,

בזכות התרומה לקרן ההרצאות. ברוך השם.

עכשיו רציתי,

אם אפשר, מכבוד הרב נס נוסף, שאני יודע שהרב עושה ניסים.

אני לא עושה, השם עושה ניסים. הקדוש ברוך הוא עושה. אני מברך. כן. אבל בשבילנו, אני אמרתי, אתה,

אני חושב שהמעלה שלך מאוד גדולה בשמיים, למרות כל הביזיונות,

למרות כל הרדיכות שאתה עובר.

אני רציתי,

אם הרב זוכר, בהרצאה האחרונה בבת ים, שהייתה אחות שהיא היתה חולה במחלה והשם שלה ענבל בתחנה, הרב אמר, אם אפשר, אני זוכר שיקבלו 40 יום תענית,

שאחותה דיברה עם הרב בהרצאה.

ושוב שמעתי שבזמן הזה אצלנו בעיר, רק המצב שלה הולך ומחמיר.

ואני עוד תרמתי כמה פעמים בזמן האחרון, גם עכשיו אני רוצה לתרום עוד לדיסקים של רפואתה.

וגם יש עוד בחור, תינוק חולה במחלה, שגם רשמתי את זה,

יוסף בן בת-אל וחיה בת הדס, שלושת הבחורות. ענבל בת-רוט. לא, ענבל בת-חנה.

ענבל בת-חנה. היא חולה במחלה.

ו...

חיה בת הדס, גם חלה. חיה בת הדס ו...

השלישי זה בחור, אוריה יוסף בן בת-אל, שהוא תינוק שחולה, תינוק. אוריה יוסף בן בת-אל, רפואה שלמה לכולם, מהרה. ואני רוצה לברך את הרב, השם יגשים כל מי שלא תיבך לטובה, אנחנו נמשיך לחזק את הארגון שלך. אמן. למרות כל קריאת המודעות, אני הולך איתך,

רציתי להגיד לך שאני היום האחרון לעזוב אותך. ברור לי. אני הולך איתך ביש ובמים.

ברוך תהיה. עכשיו אני רוצה להתרעם עוד אחת,

עוד זה,

לקרן רפואתנו, שהרב ברוך, לדיסקין. ברוך תהיה.

ואם אפשר שהרב יברך אותי לפרנסה טובה וגם את כל הקהל הקדוש פה, ש... השם ישפיע עליך פרנסה טובה ועל כל הקהל הקדוש. שכל מי שלא תליבם טובה, שהקהל יתגשמו. בסדר? שכל הקהל יאכל ארציה, הרב יאכל אביו. תודה רבה. אמן ואמן.

כן, שאלה נוספת

כן, הנה פה שורה ראשונה.

שלום הרב. שלום וברכה.

נתקרתי.

זה משתחרט. כן, רציתי לשאול. יש איזה רב שהרב הפנה אותה לי או אותי אליו, הרב משה חי רחמים. אני לא יודע אם זה... כן, כן, כן. על הכל הוא ענה לי, רק על השעתיים בתשובה הוא לא ענה לי.

על? שעתיים בתענית שלקחתי על עצמי.

מה פירוש? מה הוא לא ענה?

היה פעם שנרדמתי, שזה... בתענית, וזה מעריף אותי.

רק רגע.

אם נרדמת ועבר יום,

מתחילים מחדש.

כן. זהו.

אם נרדמת והתעוררת תוך כדי,

אז זה עדיין לא נגמר היום. אין בעיה.

אבל יצא לי גם לדבר באמצע, וזה, כאילו אני... לא טוב, לא טוב.

זה לדברים שהם זה, פתאום יש לי קטנים, יש לי גדולים, זה... אין בעיה, תלך.

אתה לא צריך לדבר. אני לא יכול ללכת, אבל.

אה, אתה צריך לקרוא למישהו? כן. אז תעשה...

כן, זה לא לדבר. אני לומד במטבח, והם יושבים בסלון.

אז תיקח פעמון לידך, כל פעם צלצל.

טוב. תעשה התחכמויות, כן, אין בעיה. בסדר. יש לי צער גדול, אני לא יודע למה. אני מכיר אותו.

כן? כן.

הוא בא אליי פעמיים ביום.

רק פעמיים? אז אתה צדיק. הרבה, הרבה יותר.

טוב, מתוק. בריאות והצלחה. כבוד הרב, אם הוא עושה את התענית של השעתיים, כן? כן.

קרה ונרדם או משהו, כן? ומה הוא נרדם, כן? נרדם והערתי אותו. הוא יכול להתחיל לחדש את השעתיים?

אם זה כערף עין, כמו שאומרים, הוא ממשיך. אם זה עבר להפסיק נגיד עשר דקות, אז הוא צריך להתחיל שעתיים חדשות. שעתיים חדשות, אבל הוא יכול להתחיל את החדשות. כן, כל זמן שהוא לא ישן.

הבנתי. כל זמן שהוא לא הלך לישון בלילה. ברור. מהבוקר שהוא קם עד שהוא הולך לישון, זה הזמן של השעתיים.

תודה, כבוד הרב. בהצלחה.

הרב, אפשר ברכה לאבא שלי? בטח.

מוריס משה, בן שרה, שיזכה לבריאות וסבלנות. סבלנות, כן. בדיוק.

ושערה לזכה אותי ללמוד את עצמו בכורן שם. אמן.

יאללה, קדימה, עוד שאלה.

כן, הנה בחור פה.

כבר שנים לא היית, מה קרה? איפה נעלמת?

אז כן, אני קודם כל רוצה להגיד שהמצב, ברוך השם, שהייתי בהרצאה בראשון לציון,

משתפר מאוד.

מבחינה בריאותית, אבל עדיין הרופאים אומרים שיש לזה משהו שנקרא,

כמו שאמרתי, אוטואמונים, מה שהם אומרים. יש להם שמות מצחיקים, כן. כן, אז רציתי פשוט, מה אני יכול לקבל בנוסף לעצמי, בנוסף להרצאה שאז עשיתי גם, כאילו, עזרתי. אתה לומד שעתיים בתענית דיבור, לא?

לא, אני לא. תלמד שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף,

והשם ישלח לך רפואה שלמה והחלמה מהירה.

אומן. ועוד שאלה לגבי גוג ומגוג.

עזוב את זה, זה יבוא, אל תדאג.

זהו. טוב, תודה רבה. תהיה בריא. כן, תן לגברת פה באמצע.

תן לגברת באמצע, בוא.

נו, נו, נו, אתה לא רואה מי.

כן.

שלום.

יש לי שאלה בנוגע למה שאמרת.

מה אמרתי? אמרת שיש אנשים שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם ונותן להם הערת פנים,

והם נושאים חן בעיני הקדוש ברוך הוא. כן. וזה משמח אותו,

את הקדוש ברוך הוא.

עכשיו, אני יודעת שכולנו,

כולנו באנו מהאדם הראשון.

נו.

ויש אנשים שלכאורה נראה לי שהם לא מסמכים את הקדוש ברוך הוא,

אז הקדוש ברוך הוא לא נותן להם ולא משפיע עליהם.

מה יקרה עליהם? האם צריך לרחם עליהם או שהם פשוט ייעלמו?

ואם הם ייעלמו, אז איך זה? מהנשמה של האדם הראשון.

אז מה יקרה איתם? חוזרים בגלגול.

ומה, יש לכולם תקנה?

כן, שלא יידח ממנו נידח.

אפילו לכאלה שהם ממש ממש כופרים? חוץ מהרשעים הגמורים, הגמורים, הגמורים. ומה יקרה להם?

גמורים.

אבל הם חלק מהנשמה של האדם הראשון.

כן, הנשמות לא מתבטלות אף פעם, אבל הנפש שלהם נחרטת. הנפש, יש נפש, רוח ונשמה. הנפש נחרטת? בדיוק. והנשמה נשארת? כן. והחלק האחר של הנשמה חוזר בגלגול? מה שצריך לחזור חוזר, תלוי אם זה נפש, רוח, נשמה, תלוי.

יש בחינות.

אנחנו צריכים לרחם על אלה שהם גמורים, גמורים. מי שלא מרחם על עצמו, אין מרחמים עליו.

לא, אבל אלה שהם ממש גמורים,

נגיד ערב... אבל מרצון או מאונס? אם זה מאונס... מאונס.

מה פירוש? אונס פירושו, נגיד, אחת גדלת בקיבוץ ולא גידלו אותו רק ליד חזירים והוא לא יודע כלום. לא, נגיד, אם אני מפגשת איזה מישהי שאומרת לי, אני לא מאמינה בכלום. לא מאמינה, אין, יש שכל.

אין לה שכל.

אה, אין לה? אז היא פתורה.

זאת אומרת, היא לא מאמינה, היא לא מאמינה. היא מבוגרת. עם שכל או בלי שכל?

יש לה שכל. אם יש לה שכל, היא חייבת.

אבל היא שטופה, היא לא מאמינה. היא שטופה, שטופה. היא מבוגרת כבר, אי אפשר לשכנע אותה. אז מה אם היא מבוגרת?

אי אפשר לשכנע אותה. זה כאילו אתה מדבר בבן אדם ש... אפשר, אפשר. הוא נעול. אפשר. נעול. תפחידי אותה.

הרב מסכים, והקב' מסכים להפחיד אותה?

הקדוש ברוך הוא מפחיד, יש פרשה שלמה בחוקותיי,

יש פרשה כי תבוא,

שיאכלו את בשר בניהם ובנותיהם, איזה דברים. אבל בן אדם שהמילה, המילה ש...

ברית כרותה עם השפתיים. נכון. האדם שאומר דברים, כן. הוא צריך להיות מצפוני.

נכון.

אז מה אני אגיד? מה אם את רוצה להציל אותה מגיהנום,

עדיף שתפחד פה קצת,

ותלך לגן עדן ממה שהיא תלך לגיהנום,

בכיף?

אתה בטוח שזה יעזור אם אני אפחיד אותה? ואם היא אישה מבוגרת כזאת, ש... לא תפחידי עד שהיא תמות.

רק הפחדה כזאת, את מבינה, שתיתן לה הרהורים.

נערער לה את היציבות.

אבל היא אישה מבוגרת, מה, אני אצייר אותה? האם... אז מה את רוצה, שהיא תמות, בכיף?

אני לא יכולה לחכות שמישהו אחר כאילו יעשה את זה.

כמה זמן עוד נשאר לה? זו השאלה.

לא נראה לי הרבה. אז זהו, אז את צריכה להזדרז.

זה קצת...

אם היית מבין את הסיטואציה... מבין מאוד, מבין.

יש לי אלפים כאלה.

טוב, אתה אומר שכולם יחזרו.

אפילו שהנפש נחרטת,

אבל איכשהו הם יחזרו, החלקים האחרים שלהם. יש לי עצה בשבילך. יש לי כמה סרטים שמסבירים על גלגול נשמות,

על מתים קליניים, על זה.

יש קלטת שקוראים לה מבראשית.

תשבי איתה, תראי איתה את הקלטת הזאת.

תראי מה היא מגיבה ולפי זה תעני לה.

בסדר? מבראשית קוראים לזה. כל טוב ושבת שלום. שנה טובה, חג שמח.

כן.

עוד שאלה אחרונה.

תן, היהודי פה.

פה, פה, פה. ברקולי, תרים את היד.

כן.

כן.

שלום, הרב.

שלום.

יש לי כמה שאלות.

אחד זה...

תקרב את המיקרופון.

בסדר.

למה לאדם יש איסורים?

למה יש לאדם מה? איסורים.

כן.

נגיד בן אדם ש...

יש לו מישהי, כאילו,

אני הכרתי מישהי וההורים שלה,

הם לא מסכימים שאנחנו ניפגש, כאילו.

יש הרבה כאלה אני מכיר, כן.

למה זה קורה?

למה? הם לא מסכימים פשוט, הם לא רוצים שאנחנו... יש הרבה כאלה הורים שלא מסכימים.

אז מה הפתרון? היא רוצה אותך?

כן, אני רוצה אותה והיא רוצה אותה, אבל ההורים שלה... יש כאלה הורים שחושבים שהם מתחתנים עוד פעם.

‫אבל זה לא... ‫-השאלה, מה הסיבה שהם לא רוצים?

‫את האמת, אין לי מושג, אבל... ‫-מה זה אין מושג? היא לא אמרה לך ‫מה הם אומרים לה, למה לא?

‫היא לא אומרת. ‫-למה היא לא אומרת? ‫היא מתביישת להגיד? ‫-כן.

‫לא הבנתי. אז איך אתם תחיו בשיתוף ‫עם מי תסתיר ממך דברים?

‫היא לא ממש מסתירה, אבל... ‫-אז תשאל אותה,

‫מה הם טוענים? אני רוצה לענות.

‫אני רוצה להגיב. ‫אם טוענים עלי טענה, אני רוצה להגיב.

‫יש עוד אפשרות? פגשת אותם פעם?

‫כן, פגשת אותם.

‫תלך אליהם הביתה, דפוק בדלת, ‫תגיד, אני רוצה להתחתן עם הבת שלכם.

‫הבנתי שאתם לא רוצים, ‫אני אשמח מאוד לשמוע ‫מה אני לא בסדר,

‫ואני רוצה לענות.

‫כן, אפשר להגיד להם ככה, אבל... ‫-כן, למה לא? בנימוס.

‫לא אמרתי ב...

‫כן. ‫-כן.

‫אז עוד שאלה? ‫-כן.

‫בוא נראה, אנחנו אומרים, ‫אז הוא רוצה להשיב לו.

‫לא, לא. ‫-לא, לא, לא.

‫לא, משורה ראשונה, איך ישיב?

נכון שביבי הבטיח

ביבי הבטיח הרבה דברים הבטיח נכון אבל הוא לא מקיים נכון נגיד ב-2015 הוא הבטיח שיהודי אתיופי עלו עזוב הוא כל הזמן מבטיח הרבה דברים נו

מה חדש?

למה הוא לא מעלה אותם? למה כמו שנגיד יהודי צרפות אמריקה ואלה שעולים ל...

תלוי באינטרס הפוליטי שלו מתי שהאינטרס הפוליטי אומר לו שחייבים לעשות איזה פעולה כדי לשרוד אז הוא יעשה אם זה לא מחייב אותו אז הוא לא מתאמץ

אף אחד מהמנהיגים שהיו בישראל מעולם לא קיים את כל מה שהוא אומר

אבל אז אם ככה הם חיים בשקר כאילו כולם חיים בשקר זה עלמא דשיקרא אם אתה לא יודע

ברור ברור כן מה עוד רצית לשאול אני בגיל 17 הוצקפתי במעלת עצמה כן ועדיין כאילו אני סובל מזה אבל הרופאים אומרים שזה פתיר לא כל כך יש לי עדיין כאילו קוצר נשמע וזה יש משהו להקל?

אשאף ומשהו?

יש לי כדורים אני לוקח קבוע כל... וזה עוזר?

כן בסדר נו מה לעשות זה כרוני

אבל אם אתה תעשה תשובה שלמה אפשר שזה ילך

מה מה מה תשובה שלמה זה להיות חרדי שומר תורו ומצוות בדיוק כמו שכתוב בשולחן ערוך

אם תעשה כל מה שהשם מצווה

והסירות היא מחלה מקרבך

אין לי בעיה אני יכול לנסות את זה בלי נדר נו בכבוד אז בעזרת השם נתבשר בשורות טובות אמן תודה תהיה בריא הרב אתה יכול לברך חצי? בטח יכול לברך אתה תגיד את השם ואני אברך

ידעתי

השם יברך אותך בכל מילה דמיטב אמן אמן תודה

די מספיק אתם

טוב תן לה תן לה תן לה תן לה תן לה תן לה תן לה תן לה תן לה תן לו תן לה

ערב טוב הרב ערב טוב רצינו לדעת מה קורה עם צין עם כל המחלה שהולכת שם אם זה יגיע גם לישראל חס וחלילה

או שקדוש ברוך הוא ישבור עלינו מהדבר הזה היום ולא? קודם כל אני לא נביא. דבר שני,

חיידקים יש כל הזמן, שתביני, משפעת מתים מיליונים כל שנה, משפעת רגילה.

אבל כשמגיע תמיד איזה דבר כזה,

שאנחנו לא יודעים מה מקורו,

יש שאומרים שבעצם היה ניסוי סיני לעשות ניסוי ביולוגי,

והתפלק להם,

וזה יצא החוצה וגרם למה שגרם.

יש שאומרים שזה מתפתח על ידי הטלפים שהעבירו את החולי,

הם עמידים מפני וירוסים כאלה, אבל הם יכולים להעביר את זה למאכלים,

הם מאכלים לבני אדם.

יש שאומרים שזה מנחשים, יש שאומרים שהם אוכלים בעלי החיים חיים,

וכן על זה הדרך.

מכל מקום זה לא משנה.

הקדוש ברוך הוא, בפרשיות המכות האלה שעברנו עכשיו,

מראה לנו כי ימי מצרים הראינו נפלאות.

מי שקרא את אחת מהמכות שהיו במצרים זה דבר,

אז בן אדם כזה,

אין לו ציור מה זה דבר,

אבל כשהוא קורא את הפרשה והוא שומע על קורונה,

הוא מבין מה זה דבר.

ככה היה במצרים.

רק מה, לא היה 14 יום.

מתו טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק, זהו.

עכשיו, בסומליה יש הרבה, בכמויות אדירות,

עוד מכת הרבה,

וכל פעם הקדוש ברוך הוא מראה מכות וכו'.

הוא רומז לנו, אמרתי, תיקחי מוסר.

הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו, עם ישראל,

כשהוא מכה את הגויים על מה שהם חייבים לו,

הוא בא ללמד אותנו מוסר,

כמו אבא שלא רוצה להכות את בנו בגופו,

לוקח את החגורה ומכה על השולחן.

כשהילד שומע את הצליל של החגורה בשולחן,

הוא מתאר לעצמו מה יקרה אם ההצלפה הבאה תהיה בגוף שלו.

אז הוא נרתע.

הקדוש ברוך הוא רוצה להרתיע אותנו.

לכן עד כרגע זה לא נכנס.

זה לא אומר שלא ייכנס.

אבל צריך לדעת, אמרתי לכם,

בברזיל כבר יש וירוס חדש, יותר גרוע.

בסוף הימים כתוב שהשם יראה לנו נפלאות, כמו ביציאת מצרים, עשרת המכות יותר גדולות.

אז זה תהליך של הגאולה?

בהחלט.

את רואה עכשיו, לדוגמה, מעצמה שנייה בכלכלה,

מושבתת, אף אחד לא רוצה לטוס אליה, אף אחד לא רוצה לקבל מטוסים ממנה,

לא מקבלים אוניות ממנה,

סגורה וכלואה, לא יכולה לייצר.

אפילו הדיסק-און-קי שלי תקוע שם.

זאת אומרת, המצב קשה והם מידרדרים והבורסות יורדות,

והמצב עוד יכול להחמיר. עכשיו הם מחרטים, הם אומרים שמתו אלף וזה, יש אומרים שמאות אלפים כבר מתו,

ויש כבר מיליון וחצי,

נכון לפני שבוע,

שכבר חולים, לא סוגרים ערים בכמויות כאלה.

מה קרה?

ואם מתו אלף, מה זה אלף?

אלף, לעומת מיליונים שמתים משפחת בעולם,

זה אפס.

אז מה קרה, שיגעון? מה הפחד?

יש פה דברים שאנחנו לא יודעים, והסינים לא משתפים את העולם.

לא משתפים. הם כנראה יודעים יותר מדי דברים שהדבר הזה התפרץ לא סתם,

ולכן הם שומרים על עמימות,

מנדבים כמה פרטים בלבד וכו' וכו'.

הם לא ידעו קודם

שבכלל נכנס החיידק גם כן, חוץ מכבודכם מלמטה.

כשנכנסים לשירותים והכול, הוא גם מדבק.

כי הגיעו אליהם אנשים שחולים פתאום במעיים, בכל מיני דברים, הם לא התייחסו לזה.

הם התייחסו רק למה שנכנס דרך הפה או דרך הידיים ובעיניים.

ועכשיו יתברר שזה גם נכנס משמה.

אז זאת אומרת,

יש דברים שהם לא מודעים בעצמם לעד איפה ומאיפה ואיך זה.

הם מרסיסים את הרחובות.

ראי תמונות, יש סרטונים.

הם עוברים ומרסיסים את כל הרחובות

בכל מיני חומרים שהם אנטי, כאילו.

הם כבר לא יודעים מה לעשות.

הם סוגרים את האנשים בבתים, נועלים אותם.

שלא יצאו,

שימותו לבד.

למה שלא יפיצו את המחלה?

היו מגפות בתקופות יותר מוקדמות בהיסטוריה,

מאה שנה וכולי.

הבעבועות,

שחורות, היה חולרה, היה כל מיני מחלות,

שהיו לוקחים אנשים למקום סגור ויורים בהם.

למה?

שלא יפיצו את המחלות.

שם הם שורפים את כל הגופות.

לא משאירים שום דבר. הם שורפים חזירים חיים,

הם שורפים בעלי חיים. כל מי שיכול להעביר את המחלה, שורפים אותו.

אין מקום במשרפות, הם לא עומדים בקצב.

זאת אומרת, המצב הוא קשה מבחינתם.

מה יהיה פה?

מי ששומר תורו מצוות,

יש סיפור מאחד שרצה לעלות לאונייה הזאת של חודים בה עכשיו 17 משפחות ישראליות.

הוא רצה להיכנס,

אבל הוא ביקש לדעת

אם תהיה את הכשרות שהוא רגיל.

אמרו לו, לא יהיה.

אז הוא הפסיד את הכרטיס ולא עלה, וניצל.

בגלל שהוא לא רצה לעלות, אין את האוכל שהוא רגיל לאכול.

זהו.

אז רואים שזה עניין של כשרות.

אלה אוכלים איבר מן החי.

אצלנו, רחמנא לצלן, יש אכילת נבלות וטרפות.

הם רומזים לנו.

אמרתי, תראי אותי, תקחי מוסר.

אם יבינו, יבינו, לא יבינו, לא יבינו.

הגאולה בעזרת השם תבוא ברחמים, בעזרת השם. אני מקווה כמוך.

אבל הגאון מווילנה אמר

שהלוואי שתבוא כבר בדין,

אבל שתבוא כבר זה כבר יהיה רחמים, שעצם זה שהיא כבר באה,

זה כבר יהיה רחמים.

הרב קניבסקי אמר שכבר הנושח עם שתי רגליים ברפוא.

הוא לא יאכל לבוא עם ארבעה.

כן.

הרב, אני רציתי שתברך אותי.

למה? הגיעו לי צ'יסטה במיתרי הקול והאוזן שלי כל הזמן מצפצפת, לא עוזר.

נפואה שלמה לירית בת ברטה, שיגידו יאמן כולם. יש ניתוחים לזה, את יודעת.

כן, אבל אני לא רוצה, אני רוצה שהקדוש ברוך הוא יעזור לי.

תלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

אני אביא לך את הספר פה ובעזרת השם שיהיה רצון מלפני השם שיציא את

הצ'יסטה ויתקע אותה בגרון של נוסראללה.

אמן.

רפואה שלמה לירית בת ברטה. אמן.

אמן. בכבוד. עכשיו רק עוד ברכה אחת. אין לנו מקווה במושב בית אל-עזרי.

עתה עם הרב יברך בעזרת השם וכולם יצאו להגידו אמן שזה יהיה לאמין. השם יזכה אתכם שיימצא תורם שיתרום לכם את המקווה בשלמות. יסכימו. אנשי הוועד לא מסכימים. זה ה... השם יחזיק.

תקשיב אותם.

אמן.

אף לא חיבור ראוי צחוק, ולא ידעי גיסים יפה.

אמן זו אחת זאת, ולא ידעתי איפה.

בים לבינו דרךו, מצלולת ארות דרךו.

מתור האדר, אוי דוי דרךו.

אוי, אין לו צוד, וצום עוד לא עושה דרךו.

כאילו לזוי כיף, כאילו לזוי כיף,

היי ראשון, כאילו נושא דרךו.

תמידו בשאלה, אוי, כיפי ניזוי,

אוי, כאילו, בקרב יחדו לתקינם הציר,

אוי, אוי, עם סילוך עובד, אוי, וחזיהוי תיק לשינור.

ודוד,

מוכנית, מוכנית.