רמלה - מידת הקנאה תחלואיה ומעלותיה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שלמה המלך אומר, ישבתי, התבוננתי וראיתי שכל מה שאנשים עמלים בעולם, מתייגעים

לכל הכישרון של המעשה, שאנשים עושים דברים בכישרון מעשה, ביכולות נפלאות,

הכל נובע מקנאה של איש מרעהו.

וגם זה הבל ורעות רוח.

זה הכל נובע מרעות רוח.

זה לא דבר מקורי שבאדם, זו לא שאיפה שלו,

זו חקיינות.

הקנאה באה מגריעות הנפש.

אדם שהוא מקנא זה אדם שיש לו נפש גרועה ביותר.

יש כאלה מקנאים בגבורה.

הוא ראה אחד עלה לאוטובוס עם שרירים מפה להודעה חדשה.

הוא אומר, גם אני הולך למכון.

כל היום מזיע,

בשביל שיתנפח לו. לא מתנפח, שם סטרואידים, שם זה, שם זה.

בסוף לא יכול ללבוש חולצה.

מסכן, אומלל.

ככה, כמו בלון, כדור.

יופי, יש לו עיגולים.

נו, ומה זה נותן?

למה הוא מקנא?

הוא לא שמח בחלקו, זה ברור.

אבל ממה זה נובע?

הוא לא מסכים עם גזירת הבורא.

הוא לא מסכים. הוא חושב שהבורא עשה עוול.

למה עשה אותו יפה ואני לא? למה עשה אותו עשיר ואני לא? למה עשה אותו גיבור ואני לא?

הוא לא מסכים עם גזירת הבורא.

הוא רוצה לשנות את הגזירה של הבורא.

אתה לא נותן לי, אני אעשה את זה בכוח.

אין לי אף כמו שרציתי,

אני אעשה אותו שפיץ, אתה תראה.

אתה לא רוצה ככה, אני אעשה ככה. אז מה הוא עושה?

הוא נלחם נגד גזירת הבורא.

מה הקנאה עוזרת?

נגיד, אתה מקנה באחד שיש לו רכב.

נו,

אז אתה מעביר את הרכב בקנאה אליך?

יהיה לך רכב עכשיו כמו שלא?

הוא ייסע עליו ויענה,

ואתה תישאר עם הצער והדאגה.

מה הרווחת עכשיו מהקנאה?

ראוי לאדם שיעלה למעלות הטובות

ויקנאו בו ויחמדו לעשות כמוהו, זה כן.

אתה צריך להשתדל להיות יהודי ירא שמיים, צדיק,

עושה את רצון הבורא עם מעלות טובות,

וזו סיבה שהאחרים ייכנעו בך,

שיחמדו להיות כמוך.

זה מצוין.

זה מצוין.

צריך להבין, גם אתה חייל בחילו של הקדוש ברוך הוא,

ולכל אחד יש תפקיד.

צריכים כולם לשמור תורה ומצוות, ולכל אחד יש כישרונות ויכולות,

שהוא יכול להפיק מהם את המרב

לתוכנית האלוקית שהקדוש ברוך הוא ייעד לך,

לנו ולעולם כולו.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את ה' בשמחה.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את ה' בשמחה.

הכל ידועה והכל יש שם חופה והכל יאמרו והכל יאמרו

אין קדוש כשם הכל ידועה והכל יש שם חופה

ערב טוב בעזרת השם. נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמת וירוויח.

הערב יהיה להצלחתנו לגאולת עם ישראל ולעילוי נשמת יוסף מסטורוב בן מאיה

ולעילוי נשמת הוריים נוחתם עדן.

פרשת קורח,

קנאה

של קורח

במשה ואהרון הכהן,

גרמה למיתה של גדולי ישראל קנאה.

נתקנעה בנשיאותו של לילי צפן.

אז אנחנו נלמד היום

מידות הרעות שיש בקנאה

ומה הטוב שבה.

אורחות צדיקים, שער הקנאה.

הקנאה היא ענף מן הכעס,

והכעס הוא ענף מהגאווה.

אז השורש של הכול זה הגאווה.

ואין אדם נמלט ממנה מהקנאה.

כי אנחנו רואים אשר כל בני אדם נמשכים איש אחר רעהו,

כאשר רואה שחברו קונה מיני מאכלים,

מיני בגדים,

קונה או בונה בית

או מאסף ממון,

אז גם הוא טורח להשיג כמוהו.

כי חושב הוא,

חברי, יש לו זה,

אז גם לי יהיה כזה.

ואת הדבר הזה רמז שלמה המלך עליו השלום

בקהלת ד' ד',

וראיתי אני את כל העמל

ואת כל כישרון המעשה,

כי היא קנאת איש מרעהו,

גם זה הבל ורעות רוח.

שלמה המלך אומר, ישבתי, התבוננתי וראיתי

שכל מה שאנשים עמלים בעולם, מתייגעים

וכל הכישרון של המעשה, שאנשים עושים דברים בכישרון מעשה, ביכולות נפלאות,

הכול נובע מקנאה של איש מרעהו,

וגם זה הבל ורעות רוח.

זה הכול נובע מרעות רוח.

זה לא דבר מקורי שבאדם, זה לא שאיפה שלו,

זה חקיינות.

הבל ורעות רוח, זה בא מרוע לב.

רבי יצחק אבו-האב

במנורת המאור אומר שאפילו שקינאת סופרים תרבה חוכמה,

בכל אופן, היות והבן אדם קינה בחברו למה הוא גדול

ולמה הוא מוצלח בלימוד התורה ומעשים טובים,

והוא תיקן את מעשיו והשתפר,

עם כל זה זה הבל ביחס לזה שהוא קינה בו.

אפילו אם הוא יגיע לאותם הישגים שלו.

למה?

כי אצלו זה נובע מהקנאה,

ואצל השני שהוא קינה באוזן היה נובע מאהבה.

בגלל שהוא אוהב את השם,

אז הוא השתפר והשתפר והשתפר להתקרב לשם.

אבל זו לא השאיפה שלו להגיע לשם,

השאיפה שלו להגיע להוא שהוא מקנא בו.

אז זה נחשב גם כן הבל,

ורעות רוח, ביחס,

לא שזה לא טוב,

אבל זה בכלל לא אותה מדרגה.

מי שהמידה הזאת מתגברת עליו

היא מגונה מאוד,

כי הקנאה מביאה לידי חימוד,

חמדנות,

עובר על לא תחמוד.

כי כשאדם אינו נותן על ליבו ומקנא מה שיש ביד אחרים,

אז הוא לא חומד.

מה שיש לו, יש לו, מה שיש להם, יש להם.

אם הוא לא נותן על הלב והוא לא מקנא מה שיש לאחרים,

אז הוא לא חומד.

אבל בעת אשר ימשוך ליבו

ומקנא במה שיש ביד אחרים,

אז הוא חומד.

הוא עובר על לא תחמוד.

והתורה אמרה לא תחמוד,

וכשהוא חומד

אז הוא גם גוזל,

כמו שכתוב, וחמדו שדות

וגזלו בתים.

ואדם אשר החמדה מתגברת בו

הוא קרוב לעבור על

על עשרת הדיברות.

זאת אומרת, מנקודה אחת של חמדה

שיש בלב אדם,

הוא עלול לעבור על עשרת הדיברות.

והאורחות צדיקים מביאים משל

מעשה באיש אחד.

והיה לו שכן רע.

והיה כותל מפסיק ביניהם.

והרשע היה חומד את אשתו

וגם חומד קצת מחפציו.

ערב שבת

שמע

שהאיש אומר לאשתו,

רוצה אני לצאת לסחורה.

וכך עשה.

מה עשה אותו רשע?

בליל שבת

שבר את הכותל המפסיק ביניהם,

וכבר עבר על איסור שבת,

זכור את יום השבת לקדשו.

הלך ואנס את האישה

שהיה חומד

ושכב עמה.

הרי עבר על לא תנאף.

אחר כך

התחיל לגזול את הממון.

צעקה האישה,

עמד עליה והרגה.

הרי עבר על לא תרצח.

כשגנב וגזל

את מה שחמד,

עבר על לא תגנוב

ועבר על לא תחמוד.

למחר עמדו אביו ואמו

והוכיחו אותו.

עמד עליהם,

והיכה אותם.

עבר על כבד את אביך,

ואת אמך.

אחר כך הביאו אותו לפני בית דין

והעיד עם חברו הבליעל,

וסיפרו סיפור,

שאת החפצים שהם לקחו זה היה המשכון שלו,

והם היו ממושכנים אצל בעל האישה.

והוא לא היה יכול להוציאה מידו עד שבאו שודדים,

שברו את הכותל,

הם הרגו את האישה.

והוא, כששמע שהאישה נהרגה,

נכנס ולקח משם את המשכון.

הרי שעבר על איסור

לא תענה ברעך עד שקר.

בכל מקום שהיה בא,

היו שואלים אותו, מה הסיפור הזה שיצא עליך?

היה נשבע שהוא לא פשע כלל.

עבר?

על הדיברה לא תישא את שם אדוני אלוהיך לשם.

לסוף נגלתה רעתו

והתפרסם לכולם פשיעתו.

מחמת הבושה יצא לתרבות רעה

וכפר באלוקים חיים

ועבר

על אנוכי אדוני אלוהיך.

ולבסוף

היה גם אדוק בעבודה זרה ומשתחווה לה,

הרי שעבר על לא יהיה לך אלוהים אחרים ועבר על לא תשתחווה להם ולא תעובדם.

מי גרם לו כל זה?

החימוד שהיה לו בהתחלה לאישה ולחפצים שלהם.

עשרת הדיברות עבר.

נמצא שהחומד

קרוב לעבור על כל התורה כולה.

אך יש דרך אחרת

להשכיל ולהבין

איך הקנאה

והחמדה

מקולקלות מאוד.

וזה על דרך שאמר שלמה המלך עליו השלום במשלי,

אל יקנא ליבך בחטאים

כי אם ביראת אדוני כל היום.

זאת אומרת, שאדם

לא יקנא בחטאים.

מה יש לקנא בחטאים?

אנשים חוטאים יש לקנא בהם?

כן.

אתה רואה שהם מצליחים, יש להם יכטה,

יש להם בוכטה,

והם לוקחים שחטה,

אפילו שהכול חרטה.

אבל אתה רואה,

יש להם הכול. מה שהם רוצים, עושים, מתי שהם רוצים. אין מי יאמר להם מה תעשה ואין מי יאמר להם מה תפעל.

מצליחים.

חללים שבת, אין להם חגים, אין להם כלום. יש להם הכול, הכול, הכול, הכול, הכול.

אומר

שלמה המלך עליו השלום, אל יקנא ליבך בחטאים.

אם כן, צריך לקנא במי?

כי אם ביראת אדוני כל היום.

כשאדם מקנא בחוטאים ורואה את עושרם והצלחתם,

מצד שני הוא רואה צדיקים מדולדלים,

דלים,

מתייסרים בייסורים.

מתוך כך תגעל נפשו ביראת האלוקים, במשפטיו ובחוקיו,

וימאס לומדי תורה ומקיימיה.

כמו שנאמר במלאכי,

חזקו עליי דבריכם, אמר אדוני.

ואמרתם,

מה נדברנו עליך?

הקדוש ברוך הוא בא בטענה לעם ישראל

על ידי הנביא ואומר,

אתם, מה שאתם מדברים, הדברים האלה חזקו עליי.

אתם משחקים אותה, אומרים לי,

ואמרתם, מה נדברנו עליך?

עונה להם הקדוש ברוך הוא, אמרתם,

שב עבוד אלוהים.

שב.

מה יוצא לי מזה?

ומה בצע?

כמה כסף יהיה לי מזה?

כי שמרנו משמרתו.

אם אני דתי, יהיה לי כסף, יהיה לי הכול.

וכי הלכנו כדורנית

מפני אדוני צבאות.

אנחנו נלך אחורנית

ולא יקרה לנו שום דבר.

ועתה אנחנו מאשרים זדים.

אנחנו רואים, תראה איזה עושר יש להם לזדים, עושים במזיד. לא קורה להם שום דבר.

לא עונש, לא ייסורים, לא שום דבר.

גם נבנו עושי רשעה.

תראה מה יש להם.

כל הון בעיקר.

גם בחנו אלוהים וימלטו.

עושים נגד השם

ונמלטים מעונש, מצרות, ממחלות. אין להם שום דבר.

ככה אמרו בני ישראל בזמנו של מלאכי הנביא.

בספרי המוסר כתוב שאלה שהולכים לבחירות

נאמר עליהם הפסוק הזה.

ועתה אנחנו מאשרים זדים.

אנחנו הולכים ונותנים להם את האישור להיות ראש הממשלה ולהיות חברי כנסת,

וככה בונים עושי רשעה, אחר כך הם עושים רשעה, כל אלה, ואתה

מתחייב איתם ביחד.

וגם בחנו אלוהים וימלטו. הנה, לא קורה להם כלום. רשעים ארורים, עושים דברים קשים לעם ישראל, מזיקים להם,

ולא קורה להם שום דבר.

על אלה טוען הנביא

מה מחכה להם, אוי ואבוי.

וזו הדרך מביאה הוללות

בדעת בני אדם,

אלה שטוענים כעין הטענות האלה,

וזה משיב את ליבם אחורנית,

כי הם רואים כביכול רשע וטוב לו,

וצדיק ורע לו.

מתוך כך הם הולכים בשרירות ליבם ואומרים, אה,

פלוני ופלוני עושים כך וכך, והם עשירים.

גם אנחנו נעשה אותו דבר.

ומה שיקרה להם, יקרה גם לנו.

כל זה למה עושים?

בגלל הקנאה

שהוא מקנא ברשועים,

והוא חומד שיהיה לו עושר ושלווה כמו שלהם,

ולפיכך פורק מעליו עולם מצוות.

אבל הצדיקים אינם מקנאים ברשעים,

אפילו כשהם רואים מה שרואה גם הרשע.

והם לא חומדים לא את הממון שלהם

ולא את השלווה שלהם,

כיוון שהצדיקים יודעים שהעושר שלהם, של הרשעים, שמור להם לרעתם,

והשלווה שלהם נועדה להאבידם.

זה כמו הרדמה.

נותנים להם זריקת הרדמה, שלא ירגישו...

שהם הולכים לגיהיני גיהינום.

וחושבים הצדיקים

שמה שהקדוש ברוך הוא מייסר אותם לפעמים בדוחק, בעוני,

בייסורים,

המטרה היא לצרף אותם,

ללבן אותם,

להכשיר אותם

לחיי העולם הבא.

וגם להגדיל את מעלותם.

אדם שעושה מצווה בצער, בקושי, בדוחק,

הוא מקבל פי מאה על אותה מצווה.

אחד לא מרגיש טוב ואחד מרגיש טוב.

שניהם מניחים תפילין.

זה שהניח תפילין מקבל שכר הנחת תפילין.

זה שלא מרגיש טוב מניח תפילין מקבל מאה פעמים הנחת תפילין. פי מאה.

אם יש לו איסורים יותר גדולים,

אז זה עוד פי מאה, הוא מקבל

פי עשרת אלפים.

ואם יש לו עוד איסורים,

אז הוא מקבל עוד פי מאה, זה פי מיליון.

זאת אומרת, ככל שאדם דחוק ומקיים את מצוות השם, השם משלם לו לפי הקושי,

כפום צערא אגרא, לפי הצער

מקבלים שכר.

כשאדם עמל אצל מישהו בעבודה, מה אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או לא מרגיש טוב? הוא רוצה תפוקה.

אתה לא מביא לי את התפוקה, לך הביתה.

קח יום חופש,

אני לא משלם לך על זה.

שלום.

אצל הקב' אין דבר כזה.

הקב' משלם על העמל,

על היגיעה, לא על התוצאה.

על העמל ועל היגיעה.

הוא רוצה לראות שאתה מתייגע לעשות רצונו.

ככל שתתייגע יותר, תקבל יותר.

אפילו אם התוצאה בסוף

לא שלמה, לא מוצלחת,

בגלל שאתה לא מרגיש טוב.

אין.

אצל הקב' משלמים לפי העמל.

ואין ספק

שמי שחושב, כמו שהצדיקים שביארנו,

שהם לא מתקנאים בכלל בעושרם ובשלוותם של הרשעים,

אז הם גם לא חומדים

והם לא מקנאים.

אלא הפוך,

הם שמחים כשהם רואים שהרשעים מקבלים הרבה הרבה שכר.

על מה רשעים מקבלים שכר?

כתוב בהיה עלמא

ליקה אגרה.

בזה העולם לא משלמים שכר.

מצווה שאדם עושה

היא נצחית, היא רוחנית.

על רוחניות אי-אפשר לשלם.

אז אם יתנו לאדם את כל העולם הזה עם כל תוכנו,

לא שילמו לו על מצווה אחת.

אין בכדי העולם כולו לשלם שכר לבן אדם.

קח את כל האוניות, כל המטוסים, כל בתי החרושל,

כל הכסף עזב, הכול. תן לבן אדם על מצווה אחת של הנחת תפילין,

לא שילמת לו את השכר שמגיע לו.

אין בעולם הזה לשלם שכר.

אין, אין, אין. על מצווה אחת.

אז איפה כל השכר?

הכל שמור לעולם הבא. ודע מתן שכרן של הצדיקים לעתיד לבוא.

אז מה אתה רואה שלפעמים צדיקים יש להם טוב, ויש להם זה, ויש להם זה, ויש להם זה?

זה רק פירות, דיבידנדים, בונוסים.

אבל הקרן קיימת

לעולם הבא. בקרן לא נוגעים.

יש דברים שאדם עושה בעולם הזה ומקבל פירות בעולם הזה,

ועל זה הוא מקבל.

אבל עיקר השכר נשמר לעולם הבא.

אז איך משלמים להרשעים כל כך הרבה?

כיוון שמשלמים לאדם כפי הערכתו את המצוות.

נגיד, בן אדם

לומד תורה,

תורה זה הדבר הכי חשוב שיש.

תורה שקולה כנגד כל המצוות כולן.

עכשיו, אני, כל מילה שמוציאים מפה,

כתוב בספרים שעל כל מילה שאתה לומד תורה,

זה נחשב כמו תרי״ג מצוות.

כמה מילים שאני אגיד יותר,

תרי״ג, תרי״ג, תרי״ג, ככה אני יוצא מפה הערב, כפול כל האנשים שפה, כפול כל אלה שרואים אותי,

כפול כל אלה שישמעו אותי לאחר מכן.

וגם אתם זכיתם הערב

שאתם מקבלים כפול כל אלה שפה.

כל אחד מפה שיושב ושומע אותי מקבל שכר כמו שאני מקבל,

כפול כל האנשים שפה.

אבל אי אפשר לשלם בעולם הזה.

אבל אם בן אדם עכשיו באמצע השיעור,

בא לו לעשן סיגריה,

אז הוא קם, יוצא החוצה, מעשן סיגריה,

וחוזר אחרי חמש דקות.

אז השיעור תורה הפך

לפחות מסיגריה,

כי הסיגריה הייתה יותר חשובה מלשמוע דברי תורה.

הוא הפסיק בשביל סיגריה. סיגריה זה חשוב שאני לא יכול לוותר.

אין בעיה, תקבל עכשיו בשכר השיעור כמה פקטים סיגריות.

מגיע לך שכר,

אבל לפי מה שערכת את התורה,

ככה כל אדם שמעריך מצוות, לפי מה שהוא מעריך אותם, ככה יהיה שכרו.

אז יש רשעים שגם עושים מצוות

ומשלמים להם בעולם הזה.

הוא משלם לשונאיו אל פניו,

להעבידו מהעולם הבא.

משלמים להם פה.

אבל הצדיקים משומר חסד לאלפים,

לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור.

הינה, עכשיו אני רואה שאנשים שומעים אותי, אבל אם מישהו נכנס, הם מסתכלים לשם.

זאת אומרת, יותר חשוב להם להסתכל מי נכנס, מי יוצא, מי זה, ממש לשמו.

בינתיים הם מפסידים כמה מילים, מילים, מילים.

תרייג, תרייג, תרייג, הלך לפח, הפסדת.

יותר חשוב להסתכל מי בא. ראית מי בא. מה עזר לך?

מה הוסיף לך?

מה, באת להיות כאן משקיף?

רואים שאנשים, אין להם ריכוז,

אין להם ערך,

אין להם חשיבות.

הם לא מבינים אפילו מה הם עושים בשעה שהם עושים.

מכאן אדם ילמד

כמה הוא מורגל בדברים בלי חשיבה,

בלי הערכה,

בלי הבנה.

הצדיקים יודעים בדיוק, בדיוק

מה צריך לעשות

כי התורה מכוונת אותם בדיוק.

אז הצדיקים, כשרואים שהרשעים מתפרנסים בכבוד, יש להם הכול,

הם שמחים.

למה הם שמחים?

מי יודע למה הם שמחים?

מה?

למה?

לא, אנחנו לא שמחים שהרשעים מקבלים עונש.

אנחנו שמחים, למה?

כי אם זה השכר של אלה שמכעיסים אותו,

מה יהיה השכר של אלה שעובדים אותו?

אם למכעיסים הוא נותן ככה מטוסים פרטיים, יכטות, נותן להם כסף וזהב, בתי חרושת,

והם רשעים ועוברים את כל העבירות שבתורה והוא נותן להם שכר כזה,

כל כך גדול,

אז מה מגיע לבן אדם כמונו שמשתדל לעבוד את הבורא?

פי אלף אלפים לאין שהוא.

עם ארבע פסיעות שפסע נבוכדנצר לכבוד הקדוש ברוך הוא.

שלחו מכתב לחזקיה המלך שהתרפא מחוליו.

פעם ראשונה שבן אדם התרפא מחוליו. כל מי שהיה חולה היה מת.

הראשון שהתרפא מהחולי וחלה שוב

זה היה חזקיה.

כתבו לו מכתב כי היה נס מופת בעולם,

היום התארך בעשר שעות.

במקום 12 שעות יום היה 22 שעות יום.

אז כל העולם טמא.

התברר

שהיה מופת ונס והתרפא חזקיה המלך. כתבו מכתב

לכבוד חזקיה המלך,

לכבוד העיר ירושלים,

לכבוד אלוקי חזקיה.

הסופר של המלך קראו לו נבוכדנצר,

והוא ראה את המכתב שיצא ועצר אותו, אמר לא,

צריך לשנות.

מה, מקדימים את חזקיה לאלוהים שלו?

שינה וכתב, לכבוד אלוקי חזקיה,

לכבוד חזקיה המלך,

לכבוד ירושלים העיר.

כמה פסיעות הוא פסל לעצור את השליח?

ארבע פסיעות.

מה הוא זכה?

שהוא שלט בכיפת העולם

ארבעה דורות, הוא ובניו,

לשלוט על כל העולם.

אפילו על כל בעלי החיים בג'ונגל,

על כולם הוא שלט בכל העולם כולו, בזכות

כל פסיעה ופסיעה.

עכשיו מי שהולך לבית הכנסת,

כתוב שיש שכר פסיעות,

ולכן עדיף לאדם ללכת לבית כנסת רחוק יותר,

כי הוא מקבל שכר פסיעות.

אז אם רשע ארור כמו נבוכדנצר רוצח המונים, רצח מיליונים,

החריב את בית המקדש,

רשע, רשע, רשע,

אבל הוא לכבוד השם

פסח ארבע פסיעות, לעצור את השליח, לשנות את המכתב

ולהעביר רק את השם של הקדוש ברוך הוא להתחלת המכתב,

ככה שילם לו הקדוש ברוך הוא,

מה מגיע לנו?

אבל איפה ישלמו לנו שכר על כל הפסיעות שפסענו?

עכשיו יש אנשים שהגיעו לפה מקרוב,

יש מרחוק,

יש נסעו,

יש כל מיני.

על כל פסיעה ופסיעה אתם עתידים לקבל שכר עצום.

עצום.

הרבה יותר ממה שקיבל נבוכדנצר,

אבל אי אפשר לשלם בעולם הזה, זה הרבה מאוד.

אז זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר שום ברייה.

ואם רואים שהרשעים מקבלים כל כך

מה שנראה בחינינו, כל כך

זה אפס אפסים

ממה שמגיע למי ששומר מצוותיו.

ואם הוא עושה את זה בצער,

פי מאה, ועוד פעם פי מאה, ועוד פעם פי מאה,

לאין שיעור.

כי עולם הבא זה אין-סוף.

ולא יכולים לתת לך שכר ככה, כזה קטן.

אין-סוף.

צריך להכין הרבה שכר.

צריך לעבוד הרבה, כמה שיותר. כמה שמספיקים יותר,

מתפרנסים ברווח

לאין שיעור.

אז לכן הצדיקים לא מקנאים ולא חומדים במה שיש לרשעים.

הפוך,

הם מתעודדים.

אם הם מקבלים כך, מה מחכה לנו בשכרנו?

הקנאה באה מגריעות הנפש.

אדם שהוא מקנא זה אדם שיש לו נפש גרועה ביותר.

אם הוא מקנא ביופי של אדם

או שמקנא בגבורה שלו

או מקנא בעושר שלו,

אתם יודעים מה זה אומר?

יש אנשים, ראו,

תראה, תראה,

איזה יופי.

אז הולכים לעשות ניתוחים פלסטיים.

הוא רוצה להיות כמו ההוא או כמו ההיא.

יש כאלה מנפחות את השפתיים מפה לשם.

ויש כאלה מותחים את האף

כמו פינוקיו.

מה זה?

מקנאים.

יש כאלה רוצים להיות כמו בלבי בכל מיני שטויות מהקנאה.

מוכנים לסבול ניתוחים ובלאגנים וכו'.

יש כאלה מקנאים בגבורה.

הוא ראה אחד עלה לאוטובוס עם שרירים מפה להודעה חדשה.

הוא אומר, גם אני הולך למכון.

כל היום מזיע,

בשביל שיתנפח לו. לא מתנפח, שם סטרואידים, שם זה, שם זה.

בסוף לא יכול ללבוש חולצה.

מסכן, אומלל.

ככה, כמו בלון, כדור.

יופי, יש לו עיגולים.

נו, ומה זה נותן?

מה זה נותן? שאתה צריך לאכול כל יום

תבנית ביצים?

אתה צריך לאכול שני קילו אורז כל יום.

אתה יודע איזה הוצאות יש לו, הבן אדם הזה?

פעם סיפר לי אחד מה הוא אוכל בשביל שהוא ינפח את השטויים.

אמרתי לו, מאיפה?

צריך לעשות שודים בשביל להביא את האוכל הזה.

כמה הם אוכלים?

וכל זה בגלל שהוא קנאי.

הוא ראה אחד שעלה ככה וככה וככה.

ויש אחד, הוא מקנא בעושר של השני, עובד שתי משמרות,

מסכן, כל הזמן,

לרדוף אחרי הכסף, הכסף, הכסף, שיהיה לו אולי גם מה שיש לאור.

אבל אלה שמקנאים

זה מגריעות הנפש. מה זה אומר?

תקשיבו, אף אחד לא חשב על זה אולי.

ממה זה נובע? אתם יודעים ממה זה נובע?

שהוא קנאי?

מה זה נובע?

למה הוא מקנא?

הוא לא שמח בחלקו. הוא לא שמח בחלקו, זה ברור.

אבל ממה זה נובע?

הוא לא מסכים עם גזירת הבורא.

הוא לא מסכים. הוא חושב שהבורא עשה עוול.

למה עשה אותו יפה ואני לא? למה עשה אותו עשיר ואני לא? למה עשה אותו גיבור ואני לא?

הוא לא מסכים עם גזירת הבורא.

הוא רוצה לשנות את הגזירה של הבורא.

אתה לא נותן לי, אני אעשה את זה בכוח.

אין לי אף כמו שרציתי,

אני אעשה אותו שפיץ, אתה תראה.

אתה לא רוצה ככה, אני אעשה ככה. אז מה הוא עושה?

הוא נלחם נגד גזירת הבורא.

וזה דומה לעבד שיש לו תלונות על האדון שלו,

והוא לא מתרצה בכל מה שעושה בעבורו האדון,

הרי שזה אינו עבד נאמן.

וכל שכן, אם אדם מתרחם על הבורא יתברך,

שהבורא עושה את כל מעשיו ישרים ונכוחים ואין להרער אחריו.

הרי אף אחד מאיתנו לא יודע איזה גלגול אנחנו על מה באנו,

מה באנו לתקן,

מה עשינו לא טוב.

והקב' ברוך הוא מטפל בנו בדיוק

כפי הראוי לנו,

על פי צדק ומשפט מדויק.

מידה כנגד מידה, בדיוק,

בדיוק.

אין גרם יותר ואין גרם פחות.

בדיוק, בדיוק, בדיוק.

לכן אדם צריך לשמוח במה שגזר עליו הבורא.

לא לחפש את מה שלא מגיע לך כי לא תשיג.

כתוב שכל מי שנותן עינו במה שעינו שלו,

לא רק שהוא לא משיג את מה שאינו שלו אלא גם את שלו לוקחים לו.

אל תיתן עיניך במה שלא שלך.

לעולם אדם ישמח במה שיש לו.

איזה הוא עשיר?

השמח בחלקו.

למה זה חלקו?

כי על-פי מעשיו,

על-פי תיקונו,

זה חלקו.

וכל אחד בחלקו הוא חלק מכלל מארג הבריאה.

כמו נגיד,

אצל המלך יש טבחים,

יש חשמלאים, יש אינסטלטורים, יש גננים, יש, כל אחד יש תפקיד.

ואז הארמון מושלם.

למה אני לא שף?

למה אני גנן?

מה הוא אומר? למה אני שוער?

וכל אחד יגיד ככה וככה, לא תצא מלאכת המלך.

והמלך צריך את כל בעלי המלאכות.

וכולם חשובים אצלו.

יש לו גינה, הוא צריך גנן.

יש אשמל, הוא צריך אשמליים.

לפי כל דבר הוא צריך.

וכולם ביחד

עושים את אותה פעולה.

יש צבא,

אז יש כמה חילות.

וכל החילות ביחד אמורים

לתת מענה כנגד האויב.

אז צריך להבין, גם אתה חייל בחילו של הקדוש ברוך הוא,

ולכל אחד יש תפקיד.

צריכים כולם לשמור תורה ומצוות, ולכל אחד יש כישרונות ויכולות

שהוא יכול להפיק מהם את המרב

לתוכנית האלוקית שהקדוש ברוך הוא ייחד לך,

לנו ולעולם כולו.

מה גורמת הקנאה?

מביאה מחלוקת,

כמו שרואים בקורח,

שקינא בכבוד אליצפן בן עוזיאל,

ובגלל זה נאבד הוא בעוד 250 ראשי סנהדרעות,

וגם יונקי שדיים.

תינוקות מתו גם כן, כולם.

בלעה אותם האדמה,

שאבה אותם

איפה שהם לא היו,

וגם את הרכוש.

אם הייתה סיכה אפילו בקצה המחנה שלהם,

אצל מישהו בהשאלה,

הכול נשאב ונבלע בבלועי דה קורח.

למה?

למה תינוקות לא אשמים?

מי שגודל בבית של מחלוקת,

לעולם יהיה בעל מחלוקת.

אותם תינוקות יגדלו,

והתברר להם שההורים שלהם מתו בעוון המחלוקת,

ואז הם יהיו שוב פעם צד במחלוקת,

וזה ימשיך. ובני קורח לא מתו.

זה ימשיך.

אז לכן זה מכלה את כולם.

מחלוקת זה אותיות,

חלק מוות.

הקנאה גורמת למחלוקת.

תראו עכשיו איך ביבי מקנא בבנט.

אומר לו, שקרן!

אתה הבטחת שאתה לא תלחם זה וזה וזה.

ואתה, מה, לא שקרן?

עד עכשיו לא שיקרת?

שניכם שקרנים, ויש לו ממי ללמוד.

למה אתה מקנא בו?

כשסיכמת שהוא יהיה איתך, זרקת אותו,

בעטת אותו, החתמת אותו בהתחלה.

נאמנות,

גוש הימין.

בסוף לא הכנסת אותו, זרקת אותו, אה?

בסדר.

אז הוא עשה לך אותו דבר.

עשית לו תרגיל, יצאת למבצע בעזה,

החזרת אותו כאילו.

חזר, מה אמרת לו?

לא, עכשיו אין רוטציה עוד פעם.

אני חוזר בי ממה שהבטחתי לך. מה, אתה לא יודע שאני מחריט?

אני חוזר בי.

אז חזר בנט, בחזרה ללפיד.

עכשיו הוא רוצה למנוע אותו.

זה מחריטים.

מחלוקת.

בשביל מה? בשביל כבוד.

מי יקלקל את עם ישראל יותר?

מאף אחד לא תבוא ישועה,

מאף אחד לא תבוא גאולה,

אף אחד לא ידאג לכם לטובתכם,

כולם שם רק לטובתם.

אתם עושים להם סידור עבודה.

אתם הטיפשים שהולכים לקלפי לסדר סידור עבודה לכמה אנשים שיתחלקו אחר כך בממון,

בתפקידים,

שהמשפחה תסתדר,

שהם יהיו אחר כך דירקטורים בחברות,

שהם ייטיבו עימהם בזמן כהונתם.

וכמו שכל פעם מוצאים,

עוד כאלה שקיבלו שוחד, עוד כאלה הפרת אמונים,

עוד גנבים, עוד רמאים, עוד נוכלים וכן הלאה.

אז הקנאה מביאה מחלוקת.

אמר חכם לבנו,

יישמר לך מן הקנאה

כי היא ניכרת בך.

רואים בן אדם שהוא קנאי,

רואים בעיניים שלו, רואים איך הוא קנאי, איך הוא מסתכל,

איך הוא בוחן.

רואים, הוא מחביר, הוא נעדור,

הוא לא יכול.

תראו נשים שנכנסות לחתונה, איך כל אחת בודקת מכף רגל ועד ראש

מה היא לבשה ומה היא ענדה ומה היא עשתה.

לא יאומן כי יסופר.

שתי נשים יבואו

עם אותה שמלה לאותה חופה,

מישהי הולכת הביתה.

הם לא יישארו ביחד, אין דבר כזה.

קנאה.

אז החכם אמר לבנו, תיזהר, תישמר מן הקנאה, כי היא ניכרת בך.

פניך משתנים מרוע ליבך.

ואותו האיש שאתה מקנא בו, הוא שמח בצרת ליבך.

איך כותבים היום במכוניות?

ימותו הקנאים.

אתה מסתכל עליו מתוך קנאה, אז הוא שמח.

אתה רע לך, והוא, כיף לו.

אז אמר החכם לבן שלו, למה אתה תשמח?

למה אתה תשמח את שונאך ובזה הוא ינקום בך?

מי שמקנא

חומס נפשו.

זאת אומרת, הוא מפסיד לנפשו המון המון דברים, כי הוא מתאבל תמיד

ושכלו מתחסר.

מרוב הקנאה הטמונה בו,

אין ליבו פנוי ללמוד, להתפלל בכוונה ולעשות מעשים טובים.

כל הזמן הוא טרוד בקנאה.

כל הזמן

יש לו שאיפות להגיע לשכן,

לחבר,

לנסה בעבודה,

וזה לא מניח לו רגע אחד.

כל אדם מוצא טעם

ערב במאכלו,

חוץ מהמקנא.

המקנא לא טועם טעם טוב במאכלו

עד שתסור הטובה מחברו.

כל זמן שהוא רואה את חברו בטוב,

הוא לא יכול להיענות.

אתה עולה למטוס,

ואתה רואה את האנשים שחולפים על הביזנס,

איך הם מסתכלים מי יושב שם.

והם בדרך לאקונומיקה.

אתה רואה

איך העיניים שלהם, אתה רואה איך זה מפריע להם.

אתה רואה אנשים יושבים במסעדה,

אחד אוכל פלאפל והוא אנטריקוט, איך הוא מסתכל עליו.

נותן ביס באצבע מרוב שהוא מסתכל.

למה?

קנאים, אנשים קנאים, קנאים. מי יכול להגיד, אני בכלל, בכלל, בכלל,

לא מעניין אותי בכלל, מכלום, בכלום, כלום, כלום, כלום.

מי יכול להגיד שהוא לא קנאים בכלל?

לכל שנאה יש תקווה.

אם אדם שונא את חברו בגלל שגזל ממנו,

אם הוא יחזיר לו את הגזלה,

תפוג ותסור השנאה.

כי כל שנאה תלויה בדבר,

ואם יתוקן הדבר, תיבטל השנאה.

חוץ ממי ששונא את חברו,

נחמת הקנאה.

מי שמקנא ובגלל זה שונא,

לא תסור השנאה.

כל זמן שהוא לא יסיר את הקנאה,

וזה דבר כמעט בלתי אפשרי.

זו עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה.

קשה מאוד.

גם אחרי שנגמור את כל השיעור הזה על הקנאה,

אנשים יבינו את הקנאה ויישארו איתה.

אמר החכם לבנו,

אל תקנא באחיך על אשר יש לו.

למה? כי הוא ינעם בחייו ואתה תסבע דאגה וצער.

מה הקנאה עוזרת?

נגיד אתה מקנא

באחד שיש לו רכב.

נו,

אז אתה מעביר את הרכב בקנאה אליך?

יהיה לך רכב עכשיו כמו שלא?

הוא ייסע עליו ויענה,

ואתה תישאר עם הצער והדאגה.

מה הרווחת עכשיו מהקנאה?

טיפשות שאין כדוגמתה, רק צער ומכאובים ומחלוקת,

ושום דבר לא ינעם לך.

אמר החכם, לא נברם, קנא וחומד, אלא לכעס.

זהו.

אלה שהם חומדים

ואלה שהם מקנאים,

כל החיים שלהם זה רק כעס ומכאובים.

החכמים הראשונים, גדולי ישראל,

היו מתפללים ככה,

שלא תהיה קנאתנו על אחרים

ולא קנאת אחרים עלינו.

תכף נגיע.

למה היו מתפללים על אחרים

ואומרים

שלא תהיה קנאתנו על אחרים?

למה בדבר אחר לא התפללו?

למה רק על המידה הזאת?

העניין הוא כך,

יש הרבה אנשים שהם-הם גורמים שהאחרים יקנאו בהם.

שאחרים יחמדו את השדות שלהם.

לכך היו מתפללים על אחרים,

כי אולי הם גורמים קנאה לאחרים.

התורה אומרת לפני עיוור,

לא תיתן מכשול.

זאת אומרת, אתה מכשיל אותו.

לכן, עמידה הטובה באדם

שלא ילבש בגדים נאים ומשובחים יותר מדי.

לא לנקר לאחרים את העיניים.

לא הוא, לא אשתו ולא בניו.

וכן לעניין המאכלים ושאר העניינים,

שלא יקנאו בו אחרים.

מה יעשה בן אדם שהקדוש ברוך הוא השפיע עליו הרבה הרבה עושר ונכסים? מה יעשה?

ייהנה מהם לאחרים,

גם לעשירים וגם לעניים,

מי יתנהג עימם בנחת,

מי יעשה עימם חסד,

וככה הוא יהיה נאהב לבריות.

ומי שהוא נאהב לבריות,

אז לא מקנאים בו ולא חומדים את שלו,

כי אנשים שמחים.

כל מה שיש לו,

הוא משתדל לחלוק עם אחרים,

לתת להם, לנעים להם.

אז אנשים לא מקנאים בו.

זה לא כאילו רק לא יש.

הנה, הוא נותן משלו לאחרים.

אז היות שהוא נאהב על אחרים,

לא מקנאים בו.

מה כן?

ראוי לאדם

שיעלה למעלות הטובות

ויקנאו בו ויחמדו לעשות כמוהו. זה כן.

אתה צריך להשתדל להיות יהודי ירא שמיים, צדיק,

עושה את רצון הבורא עם מעלות טובות,

וזו סיבה שאחרים יקנאו בך,

שיחמדו להיות כמוך.

זה מצוין.

זה מצוין.

מי שנזהר ולא מקנא, תקשיבו טוב.

הגוף שלו בקבר אינו כלא,

והתולעים לא שולטים בו,

כי הפסוק אומר, הורכב עצמות קנאה.

מי שיש לו קנאה, העצמות נרקבות בקבר. לא רק הבשר,

גם העצמות.

והבאנו השבוע מעשה שהרב שטיינמן סיפר, זיכרונו לחיי העולם הבא,

בהגדה שלו של פסח,

ושם כתוב

שהיה מעשה באישה שהביאו אותה לקבורה בת תשעים וחמש.

והסיפור שלה היה שכששמו אותה

בקבר

הביאו אותה אחרי חמש שנים

שהיא הייתה קבורה בבית קברות של נוצרים.

מה היה הסיפור שלה?

בגיל 17 הגיעה לארצות הברית,

ובגיל 17 היא נכנסה לקומה

והחזיקו אותה בבית חולים

עד גיל תשעים וחמש,

בקומה.

ואז בגלל שהיא הייתה בבית חולים נוצרי קברו אותה

בבית קברות נוצרי.

והיה איזה פעיל יהודי

ששמע על זה ופדה אותה,

שילם בשביל להוציא אותה מהמקום ולהעביר אותה לקבר ישראל.

אז הביאו אותה לארץ ישראל,

וכשפתחו את הארון מצאו אותה טרייה כאילו עכשיו היא נפטרה לפני כמה שעות.

כל הבשר והעצמות,

הכול שלם ממש,

תמונה של מי שנפטרה לפני כמה שעות.

אז הרב קניבסקי

אמר על הדבר הזה שהאישה הזאת לא הייתה לה קנאה.

הורכבו עצמות קנאה. כיוון שלא הייתה לה קנאה,

אז לא נרקבו לא עצמותיה ולא גופה.

ואיך זה יכול להיות?

הוא אומר, כיוון שהגיעה לארצות הברית, עוד לא היו מספיק יהודים שם.

אז ממילא לא היה לה במי לקנא מהיהודים.

בגויים, מן הסתם, יהודים של פעם, לא היה להם מה לקנא בגויים,

כי גויים זה גויים ידעו,

לא שייך לקנא בהם בשום דבר.

אז ממילא, כיוון שהיא הייתה כמעט

ללא יהודים בסביבתה,

אז היא לא נתקנאה.

והיה לה את האירוע המוחי והיא הייתה בקומה,

וכשהביאו אותה לקבורה הייתה שלמה לחלוטין.

ויש מעשים כאלה מהרבה צדיקים שנפתחו קבריהם אחרי מאות בשנים ונמצאו שלמים.

אז זה מופת

שאין כדוגמתו.

חמש שנים להיות טמון בבית קברות,

להוציא את הבן אדם אחרי חמש שנים וכאילו הוא טרי מהיום?

מה שהתורה מבטיחה,

זה מה שמתקיים.

לכן, יתרחק מן הקנאה ומן החמדה,

ולא יחמוד שום דבר מה שביד אחרים,

ולא יאמר אחמוד בענייני חברים,

ואתן לו מעות עבור אותו עניין.

שאם אין דעתו למכור ענייניו,

אסור להפצירו,

כי זה יתבייש להשיב פניו ריקם.

אם כן, הוא כמו אונס.

מה זה חמדן?

הוא רואה משהו אצל השני,

יאה, איזה יופי, אני קונה ממך, אני קונה ממך.

הוא אומר לו, אני לא רוצה למכור.

לא, לא, לא, לא, אתה חייב, אני חייב דבר כזה, אני חייב דבר כזה, אני אשלם לך יותר, אני אשלם לך יותר.

ההוא לא נעים לו,

זה מפציר.

בסוף נותן לו את זה,

אבל זה אונס.

החמדנות הזאת גורמת שזה יהיה אונס.

וכל שכן אם האדם שחומד

זה אדם נכבד,

שאם הוא מבקש

דבר

אז לא מפילים את אור פניו,

כאילו לא נעים.

אדם מכובד מבקש ממך,

אדם כזה אסור לו לשאול מתנה מחברו.

למה?

כיוון שהוא נותן לו,

אבל לא בנפש חפצה,

לא נעים לו.

אדם מכובד מבקש. אז צריך להיזהר אדם מכובד מלבקש

במקום שעלול לאדם לא לרצות.

והוא לא ישיב את פניו ריקה,

אז גם זה אונס.

עכשיו תשמעו,

משל מאלף.

פעם אחת

חומד וקנאי

פגע בהם המלך, פגש אותם.

אחד חמדן

ואחד קנאי, שניהם הולכים.

אמר להם המלך,

אחד מכם ישאל דבר ממני

ואני אתן לחברו כפליים.

מה שאחד מכם יבקש

אני נותן לשני כפליים.

הקנאי

לא רצה לשאול תחילה.

קנאי.

הוא מקנא, אם הוא ישאל משהו,

תן לי מכונית,

אז החמדן יקבל שתיים.

אז הוא קנאי.

איך הוא יסכים?

אז הוא לא רצה לשאול.

והחומד גם לא רוצה לשאול.

למה החמדן

הוא מתאווה לשתיים?

גם מה שהוא ראה אצל השני הוא רוצה.

הוא חמדן.

טוב, אז מה? אבל המלך אמר שמישהו ישאל משהו.

אז החמדן

דחק בקנאי. אמר לו, תשאל, תשאל אתה. אני מוותר לך. תשאל אתה, תשאל אתה.

מה אמר הקנאי?

אמר למלך, תנקר לי עין אחת.

בשביל שינקרו לשני שתיים,

הבנתם מה זה קנאי?

זה קנאי.

כמה רעות תלויות בקנאה.

נחש הקדמוני נתקנע באדם הראשון.

והביא מיתה לעולם.

הנחש הקדמוני לא היה הולך על גחון,

הוא היה הולך על שתיים,

כמו אדם.

והייתה לו דעת.

הוא היה הברייה הכי קרובה לאדם.

הוא חמד את חווה

והוא רצה אותה.

אז הוא רצה להחטיא את האדם הראשון

והוא גרם מיתה.

מיתה, כולנו מתים, בגלל הנחש שפיתה את חווה.

חלב נגזר.

ויאמר אדוני אלוהים אל הנחש

כי עשית זאת

ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה.

על גחונך תלך

ועפר תאכל כל ימי חייך.

זאת אומרת,

אתה הלכת על שתיים, חשבת שאתה כבר כמו אדם.

נתקנאת בו, נכון?

אז העונש שלך,

אם זה גרם לך שאתה הולך על שתיים,

עכשיו על גחונך תלך.

אתה נתקנאת, אמרת להם שיאכלו מחצי דעת טוב ורע,

אז אתה כל מה שתאכל תטעם עפר.

נתקלל הנחש.

אז אמרנו, כל מי שנותן עינו במה שעינו שלו,

לא רק שלא נותנים לו את זה, אלא גם את שלו לוקחים לו.

אז לקחו לו את הטעם במאכל ולקחו לו את הרגליים

ולא קיבל את חווה ולא בטיח

ולא יצא לו מקנאה, רק נזק.

וככה קרה גם עם קין.

קין קינא בהבל אחיו. שמעתם כזה דבר?

יש שני אחים, יורשים את העולם.

כמה מגיע לכל אחד? חצי עולם.

וקין מקנא בהבל.

מה הוא מקנא בו?

הרי הקב'ה לא קיבל את הקורבן של קין.

קין היה הראשון שהחליט להקריב קורבן.

הבל

למד ממנו.

אבל הקדוש ברוך הוא קיבל את הקורבן של הבל כי הוא הביא מבכורות צונו ומחלביהן,

הכי משובח.

וקין הביא פשתן,

הכי מעפן.

אז הקדוש ברוך הוא לא שעה

לקורבן של קין

ושעה לקורבן של הבל.

אז מה הבעיה?

אם הקדוש ברוך הוא לא קיבל את שלך,

תביא עכשיו

קורבן, יותר טוב תביא שניים, תביא שלוש, תביא חמש, תקן.

לא.

הוא קם והורג את הבל.

מה קשור הבל?

הבל קשור לקורבן שלך? אתה החלטת להקריב מה שאתה רוצה.

למה תהורג אותו?

כי הוא מקנא בו.

למה השם קיבל את הקורבן שלך?

מהקנאה הוא רצח אותו.

אתם שומעים מה זה קנאה?

עכשיו, שלא תבינו, קין היה אדם פשוט. זה היה נביא.

היה נביא.

השם דיבר איתו.

אדם

שהוא האדם

השני המושלם

שנברא בעולם אחרי האדם הראשון.

רק קין.

מה עם קורח?

היה פיקח גדול.

אבל בגלל קנאה של תפקיד, אתם יודעים מי זה קורח?

אין עשיר כמו קורח.

שליש

מכל הכסף בעולם היה לקורח.

יוסף

אסף את כל הכסף של העולם למצרים ברעב.

בשניש מצא קורח.

אין עשיר כמו קורח.

אז מה חסר לך?

והוא לוי בנושא אהרון,

ארון הקודש,

וממנו יצא שמואל הנביא,

והיה לו רוח הקודש.

אדם ענק.

לא, הוא רוצה גם להיות כהן.

מקנא, קנאי.

מה זה גרם לו?

שנפתחה אדמה והמיט אסון

על כל אלה ששמעו בקולו.

בלעם,

עוד קנאי,

רוצה כסף וזהב,

קנאי,

ודואג, באחיתופל, בגחזי, באדוניה, באבשלום. כל אלה גדולים, ענקים.

כולם נפלו בקנאה.

ולא רק שלא השיגו מה שרצו,

הפסידו גם מה שהיה להם.

כי נתנו עיניהם במה שאינו שלהם.

לא די מה שביקשו, לא ניתן להם,

אלא אף מה שבידם,

ניטל מהם.

מכל זה מה אנחנו צריכים ללמוד?

חייבים לפרוש מן הקנאה ומן החמדה.

שלושה דברים מוציאים את האדם מן העולם.

הקנאה,

התאווה והכבוד.

אם אתה לא רוצה לצאת מהעולם הזה קרח מהכול,

אז תפרוש מן הקנאה ומן החמדה.

כי אפילו מה שיש בידינו אינו שלנו.

מחר יבוא ואיננו.

אז מה ששלך בידך לא שלך. אתה רוצה עוד את של חברך?

ויש שכר גדול מאוד

למי שנזהר מן הקנאה ומן החמדה. מי שמתגבר על זה,

באה לו רוח של קנאה או חמדה והוא מעביר אותה,

מסיר את מבטו ואת מחשבתו.

השם משלם לו על זה שכר גדול, כי זה מידות.

מידות זה קשה לנצח.

זה לא כמו עבירה. עבירה אפשר, אדם, להתגבר.

אבל מידות זה שורשי.

זו המהות שלו. המהות שלו הוא קנאי.

אז זה מי שמצליח להתגבר, להיזהר,

מקבל שכר גדול.

ברוב עבירות, אם אדם עובר עליהן ומתבייש

והוא מונע את עצמו בגלל הבושה ולכן הוא לא יגנוב ולא יגזול, שלא יתפסו אותו ויביישו אותו,

אז לכן הוא נמנע.

אבל בקנאה וחמדה אדם לא נמנע כי הם בלב, כאילו אף אחד לא יודע שאני קנאי.

הוא מסתכל בלי שאף אחד רואה

והוא מקנא.

אף אחד לא רואה. הוא לא התבייש, הוא מקנא.

לא, סתם התעניינתי. זה היה מאוד מעניין.

נראה לי מאוד יפה.

כן.

ראיתי דבר כזה אצל מישהו וזה, כן.

וככה הוא מחרטט.

אבל הקנאה בוערת.

השם רואה.

לכן כתוב,

מי שחומד ומי שמקנא,

זה מסור ללב. לכן הפסוק אומר, ויראת מאלוהיך.

אנשים אולי לא יבחינו אם אתה קנאי או לא,

אבל האלוקים רואה אותך.

לכן יראת מאלוהיך, כי יש הרבה עבירות, כבר ראינו בהתחלה.

אפשר לעבור על עשרת הדיברות מקנאה.

טוב,

עד עכשיו דיברנו בקנאה הפסולה, הרעה, גרועה.

עכשיו נדבר מהקנאה המשובחת.

אין שום מידה שהקדוש ברוך הוא ברא באדם

שאין לה שני צדדים,

טוב ורע.

כל מידה,

אפשר להשתמש בה לרע ואפשר להשתמש בה לטוב.

אז גם בקנאה, כמה שהיא רעה,

יש בה צד טוב.

אף על פי שהקנאה היא מידה רעה מאוד,

יש מקום שהיא טובה מאוד והיא מידת העליונים.

אם אדם משים עצמו מקנא ביראת שמיים,

כמו שאמר שלמה,

אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת אדוני כל היום. בזה כן תקנא.

בזה אמרו חכמים, קנאת סופרים תרבה חוכמה.

אם יראה אדם שלומד,

צריך לקנא בו.

אם זה לומד כל היום, אני אעשה גם כן.

למה שאני לא אלמד כל היום ואהיה חכם כמותו?

זה טוב מאוד, זה טוב מאוד.

אומרים לילדים,

למה הוא הוציא 100 ואתה לא הוצאת 100?

למה הוא כך וכך?

הנה, בתלמוד תורה בבני ברק

יש לנו ילדי קפז מתוקים שלומדים משניות שני פרקים כל שבוע, שני פרקים בעל פה ובהבנה.

הם נבחנים ומוציאים 100, 100, בלי עין הרע.

ובתלמוד תורה מחלקים פרסים.

אחד מהם תפס היום מקום ראשון,

קיבל סט חומש,

סט משנה, קיבל סטנדר, קיבל עוד ספרים.

יצא עשיר גדול.

מדרבנים אותם.

לומדים, מקבלים פרסים.

אז כדאי, כדאי לקנא.

בזה צריך לקנא.

מרוויחים.

כך בכל המצוות.

צריך לקנא כל אחד בחברו.

לתפוס

מעשי חבריו הטובים.

ואפילו אם יראה רשע

שיש לו מידה טובה,

יקנא בו על אותה מידה ויעשה את המידה הטובה גם הוא.

יש רשעים שיש להם מידה טובה. יש אחד רשע גדול בחלל שבת, עושה עבירות,

פתח גמח, אני יודע, מזון לעניים,

ונותן להם מהבוקר עד הערב, נגיד, לאכול.

זו מידה טובה.

אדם שזן ומפרנס עניים, זו מידת אברהם אבינו.

יפה מאוד.

למה לא ללמוד ממנו?

מה שטוב תיקח. איזהו חכם.

הלומד מכל אדם.

יש מה ללמוד טוב מהאנשים? תלמד.

מכל אחד תיקח את הטוב שבו.

אבל המקנא בחברו שהוא עוסק בתורה ובמעשים טובים,

ואינו מקנא בו שיחשוב, אם זה עושה כך גם אני אעשה, כן.

אלא חושב בליבו ומקנא בו בגלל שיש בו מעלות טובות יותר ממני,

ובגלל זה הוא נכבד בעיני העולם יותר ממני,

ומחשב תחבולות כדי לבטל אותו ולבלבל אותו מהתורה ומהמעשים הטובים.

זה כנאה רעה גדולה, והוא חוטא ומחטיא.

אז יש אדם

שהוא רואה מעשים טובים,

הוא רואה אנשים טובים.

במקום שהוא יקנא בהם, יהיה כדומה להם,

הוא מחפש להוריד אותם.

למה הדבר דומה?

תשמעו שני סוגי קנאה.

אחד עומד על המדרכה

ואחד עומד על הכביש.

זה שעל המדרכה יותר גבוה.

זה שעל הכביש מרגיש נמוך.

יש שתי קנאות.

יש אחד אומר, למה הוא עומד על המדרכה?

גם אני עולה למדרכה.

אז הוא עולה על המדרכה.

עכשיו מה קורה?

שניהם שווים.

בסדר, זו קנאה טובה.

אבל יש אחד אומר, למה הוא על המדרכה?

טראח, מוריד אותו.

בוא, תרד לפה, תרד אליי.

זו קנאה לא טובה.

תתרומם לאלה שטובים.

אל תורידו.

טובים אליך להיות רעים.

אבל יש כאלה שהם מחפשים לקלקל את האנשים.

כל דבר, בשביל מה לך? מה יוצא לך? לך תעבוד, עזוב אותך. מה יוצא לך מהלימודים?

אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, מחפש להוריד את האנשים.

זו קנאה רעה מאוד,

והוא חוטא ומחטיא.

חוטא ומחטיא זה כמו ירבעם בן נבט, אין לו חלק לעולם הבא.

אין לו חלק לעולם הבא.

והוא שותפו של ירבעם בן נבט.

לעולם יכבד אדם את יראי שמיים והעוסקים במצוות,

וייתן להם יד ויסייע להם בגופו ובממונו בכל מה שיכול.

ואז יכנאו בו אחרים ויחשבו,

אם גם אנחנו עושים כך,

אז גם יכבדו ויעזרו גם לנו.

ומתוך שלא לשמה, בא לשמה.

הוא אומר, תראה,

אנשים מראי שמיים עוסקים במצוות, באים ועוזרים להם, אז גם אני אהיה ככה.

יבואו ויעזרו לי גם, ויכבדו אותי גם.

ויש עוד קנאה,

קנאה טובה.

אמר הקדוש ברוך הוא, קנה לי.

מה זה קנה לי? קנה בעבורי.

אילולי הקנאה אין העולם מתקיים.

לפי שאין אדם נוטע כרם

ואין אדם נושא אישה

ואין אדם בונה בית,

כל אלה העניינים באים

מחמת שאדם מקנא בחברו.

אם אחד בונה בית, גם השני רוצה כמוהו.

אם הוא רחיב מרפסת, גם הוא רוצה להרחיב מרפסת.

ולכן אדם לעניין אישה מקנא בחברו.

כבוד הרב, תן לי ברכה.

כל החברים שלי כבר התחתנו, אני עוד לא התחתנתי.

מה אכפת לך אם הם התחתנו?

תגיד שאתה רוצה להתחתן. קנאי.

הוא רוצה להתחתן בגלל שהתחתנו.

כל החברים שלי התחתנו.

אני גם רוצה להתחתן.

צריך להתחתן גם אם הם לא התחתנו.

אבל כל זמן שהם לא התחתנו, לא בוער לו.

אבל אם הם כבר התחתנו, בוער לו.

אותו דבר ילדים. קנאה.

כל החברים שהתחתנו, יש להם ילדים. אני, אין לי ילדים.

מה אכפת לך אם יש להם או אין להם? תבקש ילדים בגלל שאתה רוצה שיהיו לך ילדים. לא, הוא קנאי.

הכל זה מקנאה.

ולכן, כיוון שכל העולם תלוי בקנאה,

אז ישים את כל הקנאות

לשם שמיים.

אתה בונה בית.

תבנה בו חדר ללמוד בו תורה.

אם כבר אתה מקנא,

אז תקנא באלה שבנו חדר עם תורה, ספרייה של תורה.

ותקנא באלה שבנו חדר לאורחים.

כמו שחפץ חיים אומר,

מי שבונה בית יחשוב לעשות חדר מיוחד לאורחים.

להיות כמו אברהם אבינו.

וצריך שהבית יהיה בית ועד לחכמים,

ולהכניס בו אורחים,

ולעשות חסד עם בני אדם.

או, זה קנאה טובה.

תראה איזה בית בנו שהוא כזה, תקנא בזה.

וכן אמרו,

תקשיבו לא תאמינו מי היה קנאי.

לא תאמינו מי היה קנאי.

מי יכול לשחר מי היה קנאי שקשה להאמין שהוא יהיה קנאי?

מי היה קנאי שקשה להאמין שהוא יהיה קנאי?

מי היה קנאי שקשה להאמין שהוא קנאי?

מישהו מכם מאמין שאברהם אבינו היה קנאי?

מישהו מאמין שאברהם היה קנאי?

הייתה לו קנאה טובה.

מה?

הייתה לו קנאה טובה.

מה, כן, אבל מה הייתה הקנאה? במי הוא קינא?

במישהו אחר. במישהו אחר, בטח, במישהו אחר.

אתם יודעים במי הוא קינא.

הוא קינא בנוח ובניו.

כתוב במדרש, בשוחר טוב,

אילולא שקינא אברהם אבינו לא היה קונה שמיים בארץ.

כתוב שאברהם אבינו

הוא הקנה לקדוש ברוך הוא שמיים בארץ.

עד שהיה אברהם אבינו, כל העולם האמינו שהקדוש ברוך הוא ברא את השמיים ובשמיים והכול טוב ויפה וזהו.

אבל אף אחד לא הכיר שהקדוש ברוך הוא גם בארץ.

באברהם אבינו ובחסדים שהוא עשה גילה לעולם שהקדוש ברוך הוא שולט גם בארץ

והוא משגיח על הברואים

והוא זן את כל העולם כולו ומפרנס את כולם,

ואז הוא קנה שמיים בארץ.

אבל מי גרם לו להיות מקנה שמיים וארץ?

כתוב במדרש, ואימתי קינא,

כשאמר למלכי צדק,

מי זה מלכי צדק?

שם בן נוח.

כיצד יצאתם מן התיבה?

אמר לו, בצדקה שהיינו עושים שם.

אמר לו, וכי מה צדקה היה לכם לעשות בתיבה?

כי היו עניים שם,

בעלו לא היו שם אלא נוח ובניו.

עם מי

הייתם עושים צדקה?

אמר לו שם בן נוח,

עם הבהמות, החיות,

מעופות.

לא היינו ישנים,

אלא היינו נותנים לפני זה ולפני זה לאכול ולשתות כל הזמן.

אותה שעה אמר אברהם,

ומה אלו אילולי צדקה שעשו עם בהם אחיה ועוף?

לא היו יוצאים מן התיבה,

וכיוון שעשו צדקה,

יצאו בזכות הצדקה,

אף אני אעשה צדקה עם בני אדם שהם בצלמו של אלוקינו,

על אחת כמה וכמה.

אותה שעה כתוב, בייטע אשל,

ראשי תיבות אכילה, שתייה, לוויה.

אז רואים שאברהם אבינו היה קנאי,

והקנאה הזאת הביאה אותו להיות אברהם אבינו המפורסם,

שזן את כל העולם כולו בזכות הקנאה הטובה.

ועל דרך זו ירבה אדם בקנאה.

קנאה כזאת מצוינת.

אמנם אמרנו שרבי יצחק אבוהב אומר שמי שמקנא ומשפר את מעשיו זה לא כמו מי שעושה את מעשיו בלי לקנא,

כי זה עושה מאהבה וזה עושה מקנאה.

זה לא אותה מדרגה.

אבל הקנאה היא מקדם, מקדם פנטסטי לעלות במעלות.

אבל יש עוד קנאה,

קנאה שנקראת לקנא בחטאים וברשעים,

להילחם נגדם ולהוכיחם.

כמו שאמרו ריבותינו בסנהדרין פא,

הבועל ארמית קנאים פוגעים בו,

כמו פינחס,

שקינא קנאת השם

והציל את עם ישראל,

כי הקדוש ברוך הוא רצה לחלות את ישראל על מעשה זמרי עם המדינית,

והוא קינא קנאת השם

והציל את עם ישראל.

וגם משה רבנו קינא את המצרי,

ככתוב, ויך את המצרי.

ראה את הרשע הזה מתעמר ביהודים

והרג אותו.

קינא קנאת השם.

וכן מצינו באליהו הנביא.

ויאמר,

כנא קנאתי לאדוני אלוהי צבאות,

כי עזבו בריתך בני ישראל.

וכן בתחילתו, כשהיה פינחס,

כתוב בקנאו את קנאתי בתוכם,

מלוא כיליתי את בני ישראל.

והשם נתן לו גמול,

הנני נותן לו את בריתי שלום, ופינחס לא מת.

פינחס הוא אליהו.

בזכות זה שהוא קינא להשם,

והתורה מצווה,

לא תגורו מפני איש. הכוונה לא תפחדו משום אדם.

ומי שהוא ירא השם יתברך,

מוסר את נפשו על קדושת השם יתברך.

כמו שאמר משה רבנו אחרי העגל,

מלאדוני אליי.

מה קרה?

ויאספו אליו כל בני לוי.

מכל השבטים היחידים שבאו והצטרפו למשה רבנו לקנא קנאת השם,

אז היו בני לוי.

ומה אמר להם? שיקחו איש חרבו ויהרגו איש את אחיו, את כל החוטאים שהיו בעגל.

וכתוב, וירפי נחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ויקח מתוך העדה,

ויקח רומח בידו.

לכן,

חובה על כל ירא השם

שהוא טהור לב

להעיר קנאה.

אם הוא רואה,

והנה יד השרים והסגנים במעל,

לא רק כלפי אנשים פשוטים שרואים שהם עושים מעשים שלא ייעשו,

גם אם אתה רואה את האנשים הכי חשובים,

גם אם אתה רואה רבנים שעוברים על איסורים,

אין חולקין כבוד לרב במקום שיש חילול השם.

ולכן אמרו ריבותינו, זכרון לך, במדרש,

בבראשית רבה כוו כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה.

זאת אומרת, אם יבוא בן אדם ויעשה איזו הנהגה טיפשית אסורה,

אז לא ילך העם אחריו, כי זה טיפש,

כולם יודעים שזה טיפש.

הוא לא יכול לגרום לפרצה גדולה.

אבל אם גדול עושה פרצה,

אז אומרים, אם הגדול עשה ככה, אז מי אני שאני לא עושה ככה?

אז לכן אמרו חכמים,

כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה.

זאת אומרת, פרצה זה רק אם הגדולים עושים דברים שלא ייעשו.

זה נותן לגיטימציה לאחרים.

והינה כתוב בעזרה טב,

כך כתוב,

כי נשאו מבנותיהם, מהגויות,

נשאו

מבנותיהם להם ולבניהם,

והתערבו זרע הקודש בעמי הארצות.

ומי היו הראשונים שעשו זאת וגרמו נזק?

ויד השרים והסגנים הייתה במעל הזר ראשונה.

הם בעצמם התחתנו עם גויות,

וזה נתן אישור לכולם להתחתן עם גויות, רחמנא ניצלן,

וזה היה דבר איום ונורא.

עד שבא עזרה ונחמיה ואמרו להם לפרוש מהם, ואז הם פרשו,

ואז עלו לבנות את הבית בשנייה,

וזה היה הסיפור

שהיה בזמנם. אז רואים

שיש גם קנאה לקנא לכבוד השם יתברך על כל אלה שמועלים מעל במצוות השם, ולא משנה מי הם ומה הם.

הנה למדנו מה

היא מידת הקנאה,

מה גריעותה ומה השבח שיש בה,

ואנחנו צריכים לעקור את הרע שבמידה ולהתחבר לטוב שבא ולטפס במחלות התורה.

אמן ואמן.

אמן.

מחיאות ומחיאות ומחיאות

ברוכתו ה' אלוהינו

מה הלכו עולם שהכל נהיו בדבורו.

שאלות למי שיש.

כן, שאלות לא ברכות.

שאלות.

לא ברכות.

ברכות בסוף.

כן.

שאלה אבל.

שאלה לא ברכות.

שאלה לא מה לעשותיכם. שאלה. תן לבחור פה.

הרב, אני אשמח אם תוכל להסביר לי מה כוונת צדיק. תוכל לעמוד רגע?

תודה.

אני אשמח לדעת מה כוונת צדיק. כאילו, מה זה אומר?

מה המשמעות של צדיק? צדיק?

צדיק זה אדם שמקיים את מצוות התורה בשלמות.

יש מצוות עשה ויש מצוות לא תעשה.

הוא לומד את התורה ומקיים את מצוותיה. זה יכול להתקיים אבל?

מה? זה יכול להתקיים?

שאדם מקיים את המצוות? כי ברגע שבן אדם מגיע למעלה מסוימת,

גם היה צריך כאילו לדבק.

אתה מבין? בסוף אפשר להגיע למצב של להיות צדיק מוחלט,

כי בסוף קריאה איך הם חטאו?

כפרד נשיאים, כל הדברים האלה. אפשר להיות צדיק מוחלט, כן. הרב קנייבסקי הוא דבוק בשם יתברך, יומם ולילה, בלי הפסקה,

עוסק בתורה תדיר,

עושה חסדים עם הבריות,

עונה תשובות לכל שואל,

והוא דבוק בקדוש ברוך הוא. אין לו שום דיבוק לא לאוכל, לא ביגוד,

לא בית,

לא מכונית,

לא שום דבר מעניין אותו מהעולם הזה,

חוץ מתורה, תורה, תורה.

אני לא מבין איך יש לו כוח רק לשבת על הכיסא בלי הפסקה.

לא מדבר על ללמוד, שזה קשה כל הזמן ללמוד, ללמוד, ללמוד. זה קשה מאוד.

לשבת על כיסא בלי לזוז

שעות על גבי שעות, לפחות 18 שעות ביממה.

תנסו לשבת 18 שעות על כיסא, נראה אתכם.

רק לשבת.

אפילו עם נס קפה ועוגה ומה שאתם רוצים.

נראה אתכם יום אחר יום, 18 שעות. המרגלים, אם היו צדיקים?

מה? המרגלים, אם היו צדיקים? המרגלים בתחילתם היו צדיקים גדולים מאוד מאוד מאוד. מה הכוונה תחילתם? מה זה תחילתם? אם זה תחילתם, זה גם אמרו את סופם בסופו של דבר. לא, לא, לא.

כתוב סופם מגלה תחילתם.

לא.

צריך להיות מתחיליו עד סוף.

בדרך כלל,

אם נופלים בסוף, זו בעיה.

למה? אני לא שואל אותך. למה מחתכילה אומרים צדיק אם הם נופלים בסוף?

אני אגיד לך למה. כי הוא לא עמד בניסיון.

כל זמן שהצדיק לא בא לידי ניסיון,

אז עדיין לא נבחן אם הוא צדיק.

ברגע שהוא הגיע לניסיון והוא עמד בו,

אז הוא צדיק גמור.

אבל אם הוא לא עמד בו,

אז הוא לא צדיק גמור. קראו להם אחר כך, רש״י קורא להם רשעים.

אז יופי, זה נקרא, זה בסוף ימיו של בנדב. זה לא במהלך החיים של בן אדם.

אנחנו לא מחלקים ציונים מי צדיק ומי לא צדיק.

אנחנו אומרים מה הכלל.

אם יתברר שבסוף הוא נפטר כזה,

אז הוא היה צדיק באמת מההתחלה עד הסוף.

אנחנו גם לא יודעים באמת.

יכול להיות שבסתר

היה לו דברים שאף אחד לא יודע, רק השם יודע.

אבל למראה עינינו,

אם בן אדם עסק בתורה ובמצוות,

ולא נגלה לנו דברים שהוא עשה שהם אסורים,

אז אין לנו בעיה להגדיר אותו כצדיק.

זה לא אומר שאנחנו צודקים.

זה אומר שזה מה שראינו.

זה לא אומר שאנחנו צודקים.

יכול להיות שבן אדם בעינינו יהיה צדיק,

כשהוא יגיע לעולם העליון הוא ייכנס לגיהינום.

למה? השם יודע מה הוא עשה במסתרים.

אף אחד לא יודע מה הוא עשה במסתרים.

לא היינו שם.

אז לכן,

למהר ולהכריז על בן-אדם שהוא צדיק

זה לא כל כך מהר. דבר שני,

להגיד על בן-אדם שהוא ירא שמים זה בכלל בדיחה,

כי יראת שמים זה דבר נסתר לגמרי,

אז איך אתה יכול לדעת שהוא ירא שמים?

אולי הוא מונע מאינטרסים, אי-אפשר לדעת.

אז לכן מחכים עד הסוף,

ואז בהספד אומרים לפי מה שמכירים אותו.

אבל יכול להיות שיש כאלה שמכירים אחרת.

תודה. תהיה בריא.

שאלה, לא ברכה, תכף, ברכות בסוף.

יש לך שאלה?

שאלה, תן לה בסוף.

לעמוד בשם צורך. כן, בבקשה.

כבוד הרב, ערב טוב, יש לי שאלה.

אם אני נמצאת בהרצאה, לצורך העניין שלך,

ואבא שלי נכנס אחרי הרב,

אני מחויבת לעמוד

בכבודו. כן, כן.

גם אחי הבכור?

הבכור לא חייבים, חייבים בכבודו, אבל לא לעמוד.

אחלה, תודה, כבוד הרב.

כן.

נו, שאלה נוספת פה. עמד מישהו, כן, תן לו.

מה נשמע, כבוד הרב? יש לנו שאלה. ברוך השם, מה שלומך? ברוך השם. הכל בסדר.

אנחנו התחלנו להתחזק, ברוך השם,

ורצה לנו לראות כמה סרטונים של שיעורי תורה באינטרנט.

וחברים, יצא להם לשמוע את השיעורים שלך, שאתה קצת מדבר על כאילו רבנים אחרים,

וטוענים שזה לשון הרע. רציתי לשאול בעצם מה זה לשון הרע.

אני לא יודע מה הם למדו על לשון הרע,

אבל אם הם רק מתחזקים והם כבר קובעים שזה לשון הרע,

אז כדאי להם להתחזק במקום ששם ילמדו אותם את האמת.

רבנים, כמו שאמרנו, אם יש מעל בשרים ובסגנים,

אז מצווה לפרסם אותם.

כתוב, מפרסמים.

את החנפים מפני חילול השם.

מי ששרים מדרך השם ולא הולכים בה כראוי,

אז מצווה לפרסם אותם כדי שיתרחקו מהם.

אנשים שעקרו תורה,

בדרך כלל אני מדבר על כאלה שעקרו תורה,

שביטלו תורה של אחרים,

ושמנעו מאחרים לשמוע דברי תורה,

אלה נקראים שונאי השם.

אפילו שהם יהיו רבנים הכי גדולים.

מתכוון את החברים שלך לשערי תשובה,

סימן קס.

שם כתוב ששונאי השם יכולים להיות אנשים שמקיימים את המצוות כולם,

לא עוברים על שום עבירה, לא במעשה ולא במחשבה,

אבל הם נקראים שונאים השם כי הם לא יכולים לראות אחרים שעובדים את השם ביראת שמיים והם גורמים לאחרים להתרחק מהם.

זה נקראים שונאי השם.

ומצווה לפרסם אותם

בכל אתר ואתר.

תודה רבה, כבוד הרב. Thank you very much.

כן, תן לבחור פה.

תודה רבה, כבוד הרב.

אני באמת, ברוך השם, גם בזכות הרב, אני ככה זכיתי להתחזק.

היה לי שאלה לגבי הקורונה.

הרב הרי טוען שהקורונה זה בעצם מזימה של

כל המנהיגים ושל סדר העולמי החדש.

עכשיו, הייתה לי שאלה, זה לא מזלזול כמובן, רק כדי להבין.

לפי השיטה הזאת, שני דברים, גם האם עכשיו זה שנגמר לנו הקורונה בעצם אומר שהם לא הצליחו,

וגם אם כן באמת, זוהי באמת מזימה גדולה של הרבה ארגונים שונים,

מדוע, לדוגמה, הם מצליחים לגרום לשיעורים כמו של הרב להתקיים?

שככה מדברים נגדם.

אז ככה.

קודם כול, הקורונה לא נגמרה.

שפעת אף פעם לא נגמרת,

גם אם תחליף לה את השם.

הם קראו לשפעת השנה קורונה,

אבל זו שפעת רגילה,

ש-99.97% מהעולם שעוברים קורונה לא קורה להם כלום.

חוץ מבני 80 בממוצע שיש להם מחלות רגע קשות,

שהם יכולים למות כמו משפעת, שמתים אלפים משפעת בארץ

כל שנה.

אז זאת אומרת, אין פה שום שינוי. מה שהם הצליחו לעשות

זה תרגול לקראת האיפוס הגדול, שזו התוכנית הבאה שלהם,

של קלאוס שוואב,

הרשע מגרמניה,

שהוא בשוויץ,

הוא אחראי על כל הפורום הכלכלי בדבוס,

והוא רוצה לעשות איפוס גדול.

פירושו לשלול ממך רכוש,

לשלול ממך את החירות,

ושכולם יהיו בעצם תחת ממשלה אחת.

לא יהיו לך קניינים,

לא יהיו לך נכסים,

לא יהיה בקר בעופות,

יהיה אוכל סינתטי,

אתה תהיה מחובר דיגיטלית דרך המוח עם שבב,

וזו התוכנית, תוך עשר שנים הוא אמר שהיא תתקיים.

הם עשו תרגול והצליח להם,

והם הצליחו לעשות את כולם מפוחדים,

הם דאגו שכולם יהיו צייתנים,

שללו לך את החירות במשך שנה,

אמרו לך מתי מותר לך לצאת, לאן מותר, לאיזה מרחק,

באיזה צורה תצא,

תשים על הפנים מחסום ודאגו שאתה תהיה צייתן.

והפחידו אותך שאם אתה לא תעשה לא יהיה לך דרכון ירוק,

ואז אתה לא תוכל להיכנס לא לסופר ולא לפה ולא לשם ולא תטוס ולא ולא ולא ולא.

וככה אנסו את כולם,

חמש מיליון, ככה הם אומרים,

לעשות חיסון מיותר שאין בו שום תועלת,

כי אחרי החיסון המחוסנים מדביקים את הלא-מחוסנים יותר גרוע בווריאנטים ומוטציות.

וזה גם לא פוטר אותם ממסכה

ולא מתו ירוק,

היום כן, אבל קודם אמרו לא,

וגם נדבקים המחוסנים ומדביקים גם.

אז מה הועיל החיסון

אם בסוף זה לא פתר אותך?

מי שהיה מחוסן היה צריך ללכת חופשי בכל מקום

שיתעתשו לו אפילו בתוך הפנים.

הוא לא צריך לפחד, כי הוא מחוסן.

אחרת מה החיסון עשה?

חוץ מכסף לבילי הדבילי,

מה עשה החיסון?

שום דבר.

ומעכשיו תדע שכל המחוסנים,

כדברי BBD, יצטרכו כל חצי שנה חיסון נוסף,

ואז אתה תהיה משועבד

בהתחלה זה היה חינמי,

בהמשך זה יהיה בכסף, כמו שהבדיקות היום.

אתה צריך לשלם בשדה התעופה 400 שקלים בעלייה,

ובחזרה 400 שקלים וכן הלאה.

אז זאת אומרת, הכול זה חרטא ברטא כניסיון ראשון

לראות איך אפשר לבדוק האם האוכלוסייה העולמית מטומטמת לגמרי או לחצאים וכו'.

למזלנו,

למזלנו,

לא כל העולם מטומטם,

ונשארו רבים לא מטומטמים. רק בארץ ישראל התברר שיש הכי הרבה מטומטמים.

אבל בחוץ לארץ, בכל העולם, אתה יודע מה אחוז המתחסנים?

3%. והקורונה נגברה כבר בכל העולם.

אז לא החיסונים בישראל העבירו את הקורונה,

כי פה התחסנו כאילו 50%.

אבל שם התחסנו בעולם 3%. וכמו ששם אין קורונה, גם פה אין קורונה.

אז בשביל מה היה צריך את החיסון?

כי BBD עשה עסקה עם פייזר במקום לאסוף בקבוקים.

הוא נהיה שותף.

אתה מבין? ואותך הוא הקריב קורבן.

כן, אבל בכל זאת, הרב, אני ראיתי, כאילו,

לא מקשה, כן, אבל המספרים בכל זאת, אתה רואה שלדוגמה פחות מתים היום ופחות נכנסים לבית חולים בגלל הקורונה.

על פטויות אתה מדבר.

מספר המתים אחר החיסון הוא אלפים פה בישראל.

אלפים.

אתה יודע שהיו מגפות קדומות יותר.

אז נתנו חיסונים בארצות הברית,

וכשמתו 53 איש מהחיסון הניסיוני עצרו את החיסון בשפעת העופות.

הייתה שפעת העופות,

עשו חיסון,

נתנו לאנשים,

מתו 53,

הפסיקו.

פה מתו למעלה מ-4,000 איש רק מהחיסון,

מאחרי החיסון,

לא עצרו.

בעולם מתים עשרות אלפים בכל מיני מדינות, הבאנו את כל הטיהור ואת כל הפרטים,

ולא עוצרים,

ולא בודקים,

ואין ביקורת

מי מת ממה ואין ניתוחי גופות.

לא רוצים לדעת מכלום ואין תופעות לוואי.

משרד הבריאות אומר שאף אחד פה בארץ לא מת מחיסון.

בעולם, באמריקה, בבריטניה, אומרים כמה מתים אלפים מהחיסון.

רק בישראל אף אחד, אפילו אחרי חמש דקות, מת מחיסון.

זה לא קשור לחיסון.

כן, אבל בכל זאת יש אנשים שיש להם כל מיני אלרגיות ולא יודעים על זה.

ואסור לקחת חיסון בלי לברר.

ופה לא מבררים.

כולם ראויים לחיסון,

כולל ילדים מסכנים שיהרגו חלק מהם וחלק יהיו נכים וחלק יהיו מעוקרים, לא תהיה להם

אפשרות להביא ילדים.

זה דברים כבר ברורים לפי כל המדענים בעולם.

ופה בישראל מקריבים את כולם.

ואתה יודע מה מדהים?

באו״ם פרסמו לפני עשרים שנה כבר

שבשנת 2021-2022 יהיה בארץ רק 4.8 מיליון.

ולא עוד.

קיסינג'ר אמר בשנת 2022 לא תהיה מדינת ישראל.

מה אתה אומר על זה?

לא, לא הכרתי.

לא הכרת? אז תעקוב אחרי וירוס טבעי,

תקבל הרבה הפתעות מהמקורות.

שאלה שנייה, מה הייתה?

אז זהו. השאלה השנייה הייתה אם הרב

קן בכל זאת אומר שזה הכול... למה נותנים לי לדבר? כן, כן. לא נותנים. הורידו אותי בהרבה מקומות,

ביטלו לי הרבה ערוצים,

יש לי תביעה עכשיו נגד פייסבוק ונגד קוגל בבית משפט,

ובחודשים הקרובים יהיה לנו את המפגש הראשון

ונראה מה יהיה בעניין.

תודה רבה, הרב. Thank you very much.

כן,

שאלה, לא ברכות בסוף.

תן לשמנמן הזה, חמוד.

קודם כול, שלום.

שלום.

פעם ראשונה שאני רואה אותך ככה על חי,

אבל אני צופה בך הרבה, אתה חלק ממני.

ולא רציתי לשאול,

רציתי פשוט להגיד שהעם שלנו,

תחת כישוב, הוא לא רואה בעיניים.

נכון, ואתה יודע מי המחשב?

אה... אני יודע.

מי?

הצד השני.

התשקורת.

אלה שותפים

בכל הקנוניות שיש. איפה?

עזוב אותו, הוא בסדר.

עזוב אותי.

הוא רוצה שיראה אותך מצלמה.

לא מעניין אותי מצלמה.

תהילה לא מדברת אליי. מצוין.

אז עכשיו,

עכשיו מה קורה?

עכשיו... התשקורת אסור, אסור, אסור. מזמן אמרתי לכם.

זה טמבלוויזיה. מי שיושב מולה הוא טמבל,

והתברר שכולם טמבלים.

שומעים למה שהם אומרים ורצים לעשות. אלה שיושבים שם לא עשו חיסון.

אני יודע. אבל הם אוכלים לכולם לעשות. זה הכל שקר. כל הפייסבוק שלי מלא שקרים שלהם. נכון.

עובדים עליכם בעיניים ואתם צריכים להתעורר. אתם צריכים להתעורר.

כי אתם צריכים להתעורר.

וזהו.

ושנתעורר, אמן.

בעזרת השם. הייתי שמח להחליף איתך כמה מילים, אתה יודע.

בעזרת השם, אחר כך.

בעזרת השם. למי שלא יודע, יש בית כנסת של קהילות פז ברמלה, ברחוב גלעד שלוש, במקלט.

כדאי להצטרף.

בנץ,

בשבתות, ויש גם שיעורי תורה.

אם רוצים ברורים, הנה אני נותן טלפון.

0, 5,

3,

4,

2,

5,

3,

7,

1,

1. רוני.

תן לגברת פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אמא שלי כבר חצי שנה

רדומה ומונשמת

עקב אירוע מוחי,

שני אירועים מוחי שהיא קיבלה יום אחרי יום כמעט.

והרבה דברים עשיתי ושאלתי וזה, ואחד הרבנים אמר לי שיש מושג כזה של גזירה בדם, שגם אם נתפלל וגם אם אני אעשה כל מה שאני רק אעשה,

זה לא הרבה יעזור.

זה לא יעזור, בואו נאמר ככה.

רציתי לדעת אם זה באמת נכון ואם יש מושג כזה שבאמת יש גזירה

שאני גם מתפלל שבורא עולם לא אשמע כי הוא כבר כזה.

קודם כול, יש גזירה בדם ויש גזירה ביתית.

אם זה ביתית,

אפשר שזה יועיל, מה שעושים.

אם זה גזירה בדם,

זה לא יוכל להועיל,

אבל זה יועיל לחיי העולם הבא.

עכשיו, אנחנו לא יודעים מי זה גזירה בדם ומי מתית,

וחובה על כל המשפחה והקרובים לעשות כל אשר לאל ידם

בשביל לעזור לחולה,

בשביל שיצא מהמצב.

מה הוא נתן לך עצה מעשית כן לעשות, חוץ מלי האש?

להתפלל, זה מה שאני עושה. לא, מה הוא נתן לך עצה?

הוא לא בדיוק נתן לי עצה, הוא רב של סגולות כביכול. לא משנה, של מה? של סגולות,

כל מיני דברים. אה, את הולכת למכשפים, בסדר. אני לא הולכת, זו איזושהי קבוצה בוואטסור של זה. בקיצור, בקיצור, תקשיבי,

את תעשי מה שאת יכולה,

כל המשפחה, מי שאוהב אותה ורוצה אותה בחיים,

תטענו 40 יום תענית,

את יודעת מה זה? רגע, תגיד לי לעשות מה שאני מוכנה לעשות. אני לא יכולה להגיד לכל האחים והאחיות, כי לא כולם בדרגה של לצום.

הרב יגיד לי, אני אעשה הכול. כל מה שהרב יגיד לי, אני אעשה. אבל ללכת להגיד לאחים שלי, שמעתי.

אבל את צריכה להבין שאם לא אכפת להרבה ואכפת רק לאחד, זה מקטין את הסיכויים.

את זה את צריכה להבין.

אם באים ועושים הפגנה,

שני אנשים מתייחסים אליהם כאל כלום.

אם באים חצי מיליון,

אז הממשלה מתקפלת,

תלוי כמה באים.

זאת אומרת,

אם ממליצים עלייך באיזשהו מקום,

אז ההמלצה יכולה להתקבל עם כמה שיותר אנשים יותר חשובים עושים.

אם פחות, בא אחד ואומר, תשמע, תעזור לי, אישה טובה, וזה וזה,

ינפנפו.

לכן אני מסביר, כדאי לך להתאמץ גם אצלם.

את לא יכולה, לא יכולה.

אבל כדאי... אולי שלא יכולה, אני מוכנה לעשות את זה, רק שהם לא יושבו וישבו. שמעתי, אני הבנתי מייד. רק אני מסביר לך

שלא תתלי הרבה תקוות

ורק במעשה של יחיד. זה יכול להיות להשפיע,

אבל עדיף שיהיה יותר.

קיצור,

40 יום תענית, את יודעת מה זה?

לא.

מהבוקר, מעמוד השחר, שכתוב בלוח השנה,

עד צאת הכוכבים, את לא אוכלת ולא שותה, 40 יום רצוף,

חוץ משבת, ראש חודש וחגים.

ואת יכולה לאכול אחרי צאת הכוכבים מה שאת רוצה עד הבוקר.

אם אני אעשה את זה לבד, זה יועיל בעזרת השם?

אמרתי לך שזה פחות ממה שיעשו רבים.

זה אחד.

שתיים,

תעשי שיעור, נציב יום

אצלנו

שיעור שיוקדש

לרפואתיו,

שזכות התורה והמצוות שיעשו אנשים בעקבות זה יצטרפו לזכויות.

נצרכות לה כדי שהיא תוכל לקום עם מצבה.

שני הדברים האלה בינתיים

תתחילי.

בעזרת השם. עכשיו יש את המושג הזה שצדיק עוזר והשם מקיים, נכון?

ככה כתוב.

אתה יכול בבקשה לגזור שהיא תתעורר?

אני לא את חייט, אבל אני יכול לבקש.

בזכות שתקיימי את מה שביקשתי,

משמע,

חיה נעמי נרגז בת סולטנה.

חיה נעמי נרגז בת סולטנה.

השם יזכה אותה לקום ממיתת חוליה לחיים טובים ושלום, בזכות בתה שתצום 40 יום ותעשה נציב יום.

אמן.

תודה רבה, כבוד הרב.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלושה חודשים. הפסקתי לאכול, לא מסוגלת לאכול ורק רוצה להקיא.

לא יודעים מה יש לי, אני רזיתי שמונה קילו.

הייתי ביבנה בהרצאה שלך. שלושה חודשים ירדת רק שמונה קילו?

כן, ואני חלשה מאוד.

אני לא מתפקדת.

אז מה את אוכלת?

אורז, מים, לא יודעת.

זהו, צנינים, גם זה תלוי באיזה שעה תופס. זה גם יכול להיות כשישי שבת אני בכלל בצהר. ולמה את לא אוכלת?

אני לא מסוגלת.

אני רוצה... שואל, למה?

אין לי משיכה, אני רוצה להקיא.

מתי זה התחיל? בעקבות מה?

נתנו לאומי פרדקס, לאולקוס.

נתנו לך כדורים שגרמו לך ל... כנראה, מה זה, כן. ואת ממשיכה עם הכדורים?

לא, הפסקתי. לא ממשיכה.

הבנתי.

ואם אני אצווה עלייך לאכול, את תאכלי?

מה לאכול?

מה שאני אגיד לך.

אם זה יעשה לי טוב, לא אכפת לי.

בטח יעשה לך טוב.

מה, אני אגיד לך לאכול לא טוב?

את שומעת? כן.

בבוקר תאכלי חביתה

עם לבניה,

אשל, גיל,

לא משנה מה,

שתי פרוסות לחם

עם חמאה.

את לא אוהבת חמאה?

אני בכלל, חלבי 20 שנה אני לא אוכלת. זה עושה לי דלקות כרוניות.

אני מגיעה לזריקות מחלבי.

לא?

ממש ככה. 20 שנה, כן. בטוח?

כן.

אולי תנסי?

לא, הלוואי. אני מעדיפה חלבי ולא בשר. לא הבנתי. ואם תאכלי פעם אחת, מה יקרה לך?

אז זריקות. אני אשלם על זה כמה שבועות, על הפעם אחת הזו.

ממש פעם אחת שאת מכניסה?

כן.

אני הייתי מאמין שאם הייתי לידך ורואה שאת אוכלת לא היה קורה לך כלום.

אבל בסדר, את אומרת שלא, לא. מה את מציעה ארוחת בוקר?

אין, אני לא אוכלת. תציעי לי, תציעי לי.

מה את מציעה לי לאכול ארוחת בוקר?

מקרונים? לא יודעת.

על הבוקר, מקרונים?

על זה אני חיה, אורז מקרונים. הבנתי. את אוהבת פסטות? פסטות? כן.

אז תעשי בבוקר פסטה. אני לא יכולה, יש לי בחירות. אני מתחילה מחמש עד שמונה, תשע, שירותים. שמעת מה שאני אומר? עכשיו אני נותן לך ברכה עם הפסטה.

זה לא פסטה לבד, זה פסטה עם ברכה.

אז את אוכלת בבוקר פסטה.

כן. מה את מציעה לי לאכול בצהריים?

קצת פרגיות.

אבל פרגיות צריך להיות כשר, ואין כשר כל כך.

את יכולה לקחת בכפז אצלנו?

את לא יודעת.

אני צריכה לחכות שיהיה לי כסף, אז אני אבוא...

תקני חצי, אז יהיה לך בזול.

אל תקני מה שאת רגילה, חצי.

חצי זה יהיה בזול.

יש פה יהודייה שקוראים לה יוכבת, היא תדריך אותה עכשיו מאחורייך, תרימי את היד, כן.

טוב, אז פרגיות בצהריים. ומה את מציחה לי בערב?

לא יודעת, לחם עם ריבה, לא יודעת.

חלבה. הכי טוב, טעים מאוד, עם חלבה, יופי.

אז בערב את אוכלת את זה.

אני נותן לך ברכה לתפריט הזה.

אם את עושה ככה,

שבוע ימים,

את בריאה לגמרי.

בסדר? הלוואי.

אם את לא מאמינה, זה לא יעמוד. מאמינה.

מה השם שלך? שפרה, בת, בס...

סנדה.

שפרה בת בסנדה.

השם יזכה אותך שבזכות התפריט הזה תהיי בריאה ולא תקיאי ותעלי במשקל

לגבול סביר.

אמן.

תודה רבה, כבוד הרב.

כן, שאלה אחרונה.

הנה, לבחור פה.

שלום עליכם, כבוד הרב.

שלום. קודם כול, תודה רבה על כל החיזוקים, על כל השיעורים. ברוך השם, אני יכול להגיד שכל המשפחה שלנו,

זה התחיל מרוני, מניסים,

כולנו חזרנו אלינו בתשובה בזכות השיעורים שלך, ברוך השם. ברוך השם.

ודבר שני,

אם כבר הסכמנו את בית המדרש שיש לנו, שרוני ברוך השם בנה.

אנחנו, יש לנו הכול שם, יש ספר תורה, יש הכול, הכול.

רק יש פעמים שחסר מניין.

אם אפשר בבקשה לתפוס את הבמה הזאת, להגיד שיש מניין כל יום בנץ.

אין בעיה, תגיד.

יש מניין כל יום בנץ.

איפה רחוב הגלעדה? רחוב הגלעד שלוש, במקלט,

מניין משופץ, משהו ליגה.

אם אפשר גם ברכה מהרב, שזה יציע. השם יצליח אתכם שיהיה מניין פלוס,

תמיד.

אמן. תודה רבה רב, השם ישמור לך. תודה רבה לכל המאזינים.

השם יברך אתכם, שלא תצטרכו חיסונים.

אמן.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הנכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

או לטלפון

036-77779,

מייל שופר,

מייל שטרודלשופר.tv,

תובתנו באינטרנט שופר.tv,

בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים וחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם,

ומסלולים מגוונים שתוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל הגדול הזה.

ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1,300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטא,

וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,

MP3 לשמיעה,

ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 ולעקוב אחרי השיעורים וההרצאות בשידור חי וחוזר בשופר קול,

גם בקומה הכשרה,

לשמיעת שידורים חיים 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון

02-372-4787.

וכבר ידוע מה שפסק הרמב״ם,

זכותו תגן אלינו אמן,

וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הן נגאלים.