פריז - חובה להשפיע על העולם

בהנ"ו והעב"י!

הערב הזה יהיה לע"נ מרים מרי בת גרציה, פרג'ו ואירנה למשפחת אביטבול, אברהם בן חנה למשפחת פינטו, אליהו בן סעידה ולע"נ הורי המנוחים - אמן, רפואה שלימה לרוברט בן מרים אילוז, ורפואה שלימה והצלחה לכל התורמים, ואליהו בן אורה ומרליז בת ברוריה תהילה - יזכו לזרע חי וקיים ועליה רוחנית – אמן!

תוכן עניינים

* חובת האדם להשלים תפקידו; פנחס הוא אליהו

* יעקב אבינו נקרא ישראל

* יצחק אחרי העקידה הלך לישיבה

* חנניה מישאל ועזריה

* התנא ר' טרפון מכבד את אמו!

* בזכות מה ר' ישראל מקוז'ניץ האריך ימים?

* זהירות! לא להחליף תפקידים.

* למה מתו החשמונאים בחרב?

* יהודי מישראל ארגן הרצאה ליהודי צרפת!

* למה לא כולם חוזרים בתשובה?

* תביעה גדולה על אנשי הרוח!

* 5 נשים הצילו 600,000!

* השפעת האיש על האשה

* השפעת האדם אפי' על הבעלי חיים!

* איך העורב האכזרי ריחם על אליהו?

* למה התורה מכלילה את ישראל בחטא היחיד?

* התורה מלמדת: כך מתיחסים לרשעים!

* האבן עזרא: הרואה גנב ושותק? גנב!

* החפץ חיים בכה כשראה חילול שבת!

* מסיכות מאדם כן – ומצוות מה' לא?!

* רבינו בחיי: כך עושים תשובה!

* ומה עם עון 'לא ינקה'?

* מהם מפסידי התשובה?

* העושה תשובה בכל כוחו – ה' עוזרו להשלים החסר!

* אין תירוצים! הרב אמנון בא אליך מדאבוס 6 שעות לפריז!

* ימי האדם קצרים!

 

חובת האדם להשלים תפקידו; פנחס הוא אליהו

כל אדם חייב להשלים את תפקידו בעולם ויותר! כאשר אדם מילא את שליחותו והוציא לפועל את כל תפקידיו שהוטלו עליו בעולם הזה, ועשה הכל לשם שמים - שוב אין לו מה לעשות! וצריך להפטר מהעולם הזה לחיי העולם הבא, הוא השלים את התיקון. אלא שהקב"ה חס על אדם כזה, ומוקיר את חריצותו ונאמנותו לעבודת ה', כשניצל את כל הכוחות ואת כל רגשי הלב להגדיל כבוד שמים, על כן מוסיף לו הקב"ה עוד שנות חיים כדי שיוכל למלא עוד תפקיד ועוד משימה וכשם שהוא לא מעל בשליחות הראשונה וביצע אותה כהלכה חזקה עליו שימלא בשלימות גם את התפקיד החדש שבגללו התארכו חייו. 

לדוגמא; פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר (במדבר כה יא) ניצל את כל כוחותיו ואת מרצו לכבוד שמים למען התפקיד שיועד לו מששת ימי בראשית הוא קידש שם שמים והֵשִׁיב אֶת חמת ה' מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כל זה במעשה זִמְרִי בֶּן סָלוּא (במדבר כה יד) עם המדינית שהיה שמה חילול ה' גדול! והוא קינא לקב"ה!! הפעולה הזו שהוא עשה, בשבילה הוא נברא לעולם, והרעישה את כל העולמות! ואחרי הפעולה הזו היה חשש: שהוא צריך לעזוב את העולם הזה - כיון שהוא עשה כבר את שלו, ושוב כבר אין לו תפקיד בעולם הזה. 

לכן חס עליו הקב"ה ואמר למשה רבינו שיאמר לפנחס (במדבר כה יב): "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" אני מוסיף לו חיים! ומטיל עליו תפקיד: של כהונה, תפקיד של שלום, שאותו הוא צריך לבצע בעולם. לשם כך האריך לו הקב"ה את חייו והפך אותו להיות 'אליהו מלאך הברית' 'פנחס הוא אליהו' וחכמים אומרים: 'שאין אליהו בא אלא לעשות שלום!' 

וכל מה שהתפקיד הוא יותר גדול ורב - כך נמשכים יותר חייו של האדם! כי הקב"ה רוצה בטובתו של אדם, ונותן לו אפשרות להוציא לפועל את כל כוחותיו לשם מילוי תפקידו. וכל זמן שאין אדם ממלא את תפקידו, הרי הוא נקרא 'חסר!' שכן הוא עדיין לא השלים את נפשו, ולא מילא את יעודו, והרי זה כאילו לא נברא, הוא חי - אבל חסר! נעדר ממנו תוכן השליחות של חייו, הוא לא הגיע למילוי הדבר שקשור לשורשי נשמתו. אליהו הנביא לא נברא, רק לגאול את עם ישראל, וכל זמן שאליהו לא גומר את הדבר הזה - הוא נחשב כחסר! 

המלבי"ם אומר על הפסוק (מלכים-א יט ד): "וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת" אליהו ביקש מהקב"ה: 'שיקח את נשמתו!' כי ראה שכבר תיקן לצורך עצמו את אשר היה לו לתקן בחיים הזמניים, וראוי שתשוב נפשו אל צרור החיים, הצדיקים מבינים: שהם באים למלא שליחות ולחזור בחזרה כשהשלימו את השליחות, אז הוא ביקש: "שהקב"ה יקח את חייו ויחזיר אותו אליו" מכאן רואים: שכל בן אדם מגיע לעולם למלא שליחות. אין אדם; לא גבר ולא אשה שהם באים 'סתם'; לאכול, לשתות, לעבוד לחיות וללכת? - אין דבר כזה! לכל אחד יש תפקיד בעולם, וחובתו לגלות: מה התפקיד שלו בעולם? ולנצל את כל הכוחות למטרה הזאת! 

יעקב אבינו נקרא ישראל

דוגמא נוספת: המלאך אומר ליעקב אבינו (בראשית לב כט): "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". ה'שפת אמת' אומר: "כיון שיעקב אבינו מילא את התפקיד שלו בעולם, וניצח את המלאך! המלאך זה היה השר של עשו, הסמ"ך מ"ם בכבודו ובעצמו! ויעקב אבינו ניצח אותו, אז כבר אין לו מה לעשות בעולם הזה, ובא זמנו להפרד ולהפטר מן העולם, לכן הוסיף לו המלאך שם במקום יַעֲקֹב – יִשְׂרָאֵל: לומר לו; שיש לו עוד תפקיד גדול בחיים: לבנות את בית ישראל! שבטי יה את השבטים הקדושים, שמהם נבנה עם ישראל! ולכן הוסיפו לו עוד חיים מן השמים כדי לבצע את המשימה האחרונה. 

יצחק אחרי העקידה הלך לישיבה

ואפשר לפרש לפי רעיון זה גם את מה שנאמר על יצחק אבינו, אחרי העקידה כתוב (בראשית כב יט): "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע". 

שואלים: "והיכן היה יצחק?" 

חכמים אמרו: "אברהם שלח אותו ללמוד תורה אצל שם בן נח" כידוע לשם היתה ישיבה ישיבת 'שם ועבר' ושלח אותו אביו אברהם שילך ללמוד תורה אחרי העקידה מיד! למה? כיון שיצחק אבינו הרעיש את כל הבריאה כולה! ואת כל העולמות העליונים והתחתונים במעשה העקדה, שמסר את נפשו, והגיע בתפקיד שלו לכליל השלימות, והוא שנטע את האמונה לדורות עולם. 

ואחרי שעשה את כל זה, אז השהות שלו כבר בעולם היתה מיותרת, ועליו היה לעבור לעולם הנצח, לכן שלח אותו אברהם אבינו תכף למשימה חדשה; ללמוד תורה, ולקדש שם שמים בצורה אחרת! באמצעות תפקיד אחר, כדי שיוכל לזכות בחיים ארוכים בעולם הזה. יצחק חי 180, יעקב 147 שנים, ואברהם אבינו 175 שנה. 

אז רואים: שכל מי שהשלים את תפקידו בגלל שהוא היה נאמן, ועשה את זה כראוי; הקב"ה מטיל עליו תפקידים נוספים! ומאריך את ימיו כדי שישאר בעולם! 

אז אין לחשוש: 'שאם אני אמלא את תפקידי – יסלקו אותי מן העולם!' כי אני צריך לחפש עוד תפקידים ואז מן השמים מאריכים ימים. 

חנניה מישאל ועזריה

כך היה גם עם חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, כשנבוכדנצר הרשע השליך אותם לכבשן האש, בגלל שהם לא רצו להשתחוות לצלם, ומשעה שהם ניצלו - והאש לא שרפה אותם! והם נשארו חיים ואפילו הבגדים שלהם לא נחרכו ולא היה להם ריח עשן! מדובר על כבשן אש 7,000 מעלות חום!!! והם יצאו מתוכו כמו שנכנסו, מה קרה אחרי שיצאו? לא נזכר עוד השם שלהם כלל! 

שואלים חכמים: "להיכן הם נעלמו?" 

"ר' יהושע בן לוי אומר: "שינו את מקומם והלכו אצל יהושע בן יהוצדק ללמוד ממנו תורה!" 

יהושע בן יהוצדק היה כהן גדול, מהמיסדים של בית המקדש השני, צאצא לכהנים הגדולים, ממשפחת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. והם עזבו את מקומם, והלכו לקבל על עצמם תפקיד חדש אחר בעולם! הם התחבאו מעיני הציבור, כדי להמנע מלקצור שבחים וכיבודים, ולהסתפק בקידוש השם שהם עשו; זאת אומרת הם השלימו כבר את התפקיד בעולם, הם קידשו שם שמים בצורה יוצאת מגדר הרגיל! אז היו יכולים לשבת ורק לקבל שבחים וכיבודים, הם ברחו מזה! והלכו לתפקיד חדש, כדי שלא תתקלקל השאיפה; לעשות עוד ועוד ועוד ולהשיג יותר! ולכן הם העלימו את עצמם מעיני בשר ודם, והלכו ללמוד תורה אצל יהושע בן יהוצדק, ועל ידי זה ה' האריך את שנות חייהם! 

התנא ר' טרפון מכבד את אמו!

עוד דוגמא נוספת; אמא של ר' טרפון ירדה לתוך החצר בשבת, והלך ר' טרפון והניח את 2 ידיו תחת רגליה, והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטה, - כך היה מכבד ר' טרפון כשהיה 'ר' טרפון!' את אמא שלו, לא נותן לה לדרוך על הרצפה, שהיא תדרוך על הידים שלו. 

פעם אחת הוא חלה, ונכנסו חכמים לבקר אותו. 

אמרה להם אמא שלו: "התפללו על טרפון בני, שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי!" 

אמרו לה: "מה הוא עושה לך?" 

סיפרה להם את המעשה, גם כשהיתה עולה על המיטה; הוא היה שוכב והגב שלו היה משמש לה כמו שרפרף שהיא תדרוך עליו ותעלה למיטה! אז היא סיפרה להם מה הוא עושה איך הוא מכבד אותה!

מה אמרו לה חכמים? אפילו עושה כך אלף פעמים – לחצי דבר שאמרה תורה לא הגיע! הוא עדיין לא קיים "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ יא) כמו שצריך, אפילו 50% הוא עוד לא עשה! 

החפץ חיים זצ"ל היה תמה מאוד על הדבר הזה: ר' טרפון שוכב חולה מסוכן! זקוק לרחמים מרובים אמא שלו מבקשת: "שיברכו אותו!" אז היו צריכים להגיד: 'כמה זכויות יש לו! כמה פעולות טובות!!! ובעיקר: לשבח אותו על כיבוד אב ואם' ובמקום זאת, חכמים מיעטו את זכויותיו? ואמרו: 'שהוא עדיין לא הגיע לחצי דבר שאמרה התורה!' - אז זה נשמע קטרוג! במקום ללמד עליו זכות כאילו הם מקטרגים עליו?! אלא, חכמים התכוונו להגדיל את מעלתו, להגביר את זכותו ולעורר רחמים עבורו! זאת הם עשו על ידי זה שהם מיעטו ופיחתו את מעשיו. 

הם טענו כלפי הקב"ה: "שירחם על ר' טרפון החולה, כי עדיין לא מילא את תפקידו בעולם הזה! הוא רק עשה 50%, איך הוא יעבור כל כך מהר מהעולם, כשהוא עדיין לא ביצע את התפקיד שהוטל עליו בשלימות? ואפילו אם הַרבה פעל ועשה - עדין לא הגיע לחצי דבר, לתפקיד שהטילו עליו מן השמים!" 

אז רואים: אם אדם משלים את התפקיד - זה סיבה להסתלק מן העולם, אם הוא עוד לא השלים את התפקיד - זה סיבה להשאר, ואם השלים? אז צריך לחפש מיד: 'מה לעשות?' דברים חדשים! כדי שלא יסלקו אותו. ואם הוא עבד את ה' בשלימות - יתנו לו עוד צ'אנס! כי סומכים עליו שכמו שפעם ראשונה עשה בשלימות כך יעשה גם בפעם השניה. 

בזכות מה ר' ישראל מקוז'ניץ האריך ימים?

וכך מספרים על ר' ישראל מקוז'ניץ זצ"ל הוא הגיע לשיבה מופלגת למרות שהוא היה חולה כל ימיו! 

שאלו אותו: "במה הארכת ימים?" 

הוא השיב להם כך: "החיים נפסקים ברגע שהאדם מסיים את התפקיד עלי אדמות, אבל אני כל זמן שסיימתי את תפקידי והגיע קיצי, הייתי מקבל עלי תפקידים חדשים בעבודת ה'! וממילא לא יכלו לקחת אותי מן העולם, כיון שהיה לי עוד לעשות ולפעול בעולם הזה". 

אז כל זמן שהאדם מעמיס על עצמו תפקידים - זה סיבה להאריך ימים. 

זהירות! לא להחליף תפקידים.

מצד שני: על האדם לא להחליף תפקידים! אדם צריך לעשות את התפקידים המוטלים עליו, אבל לא להחליף את התפקידים לתפקידים אחרים, וככה אנחנו אומרים בתפילה של ראש השנה: "כי זֵכר כל היצורים לפניך בא מעשה איש ופקודתו" זאת אומרת התפקיד שלו שהוטל עליו, ולא יחטוף תפקיד שאינו שייך לו! זאת אומרת כל אחד צריך לעשות את התפקיד המוטל עליו ולא לחטוף תפקיד אחר. 

למה מתו החשמונאים בחרב?

כותב הרמב"ן פרשת 'ויחי': "החשמונאים נענשו בעונש גדול! אף על פי שהיו חסידי עליון!!" הרמב"ן אומר על החשמונאים שהם היו חסידים גדולים מאוד ונחשבים מאוד בשמים! ואם לא הם – היו משתכחים תורה ומצוות מישראל כי היוונים רצו להשכיח מישראל את התורה לגמרי! ורק החשמונאים יצאו למלחמה ונצחו את היונים וגרשו אותם מן הארץ! בזכותם אנחנו ממשיכים לקיים תורה ומצוות, אז למה הם נענשו? 

"כי ארבעת בני חשמונאי הזקן והחסיד הם מלכו זה אחרי זה ועם כל הגבורה שהיתה להם ועם כל ההצלחות - הם נפלו ביד האויבים בחרב! וכולם נכרתו בעון זה: שהם מלכו, והם לא היו מזרע יהודה ומבית דוד!" 

הקב"ה הבטיח: 'שהמלוכה לא תמוש מזרעו של יהודה ודוד' 

והם היו לא מזרע יהודה ולא מזרע דוד, הם היו כהנים, וכהן לא יכול להיות מלך, וכיון שהם תפסו את המלוכה אפילו שהם התכוונו לשם שמים! בגלל שהם היו יותר ראויים מאחרים, אבל הם לקחו תפקיד שהוא לא ראוי להם - כולם מתו ונפלו בחרב! כי הכהנים נצטוו כך (במדבר יח ז): "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם" ולא היה להם למלוך, אלא רק לעבוד את עבודת ה', כיון שהם לקחו תפקיד שלא הוטל עליהם - הם נענשו בעונש חמור; מיתה, כל ארבעת הבנים! 

יהודי מישראל ארגן הרצאה ליהודי צרפת!

אז צריך אדם תמיד להיות עמוס בתפקידים! לנצל את כל הכוחות והרגשות שנותנים לו מן השמים - כדי להפיץ ולפרסם את כבוד ה' ואת תורתו בעולם!! אדם לא יסתפק 'רק לקיים תורה ומצוות הוא בעצמו', מוטל על כל אחד מאיתנו: להפיץ את התורה והמצוות בקרב ישראל! ואף בקרב העמים!! (ישעיה ב ג): "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" והנה ההרצאה הזו שהתארגנה פה, יהודי מישראל בא לפה בשביל לארגן הרצאה ליהודי צרפת!!! לא יהודי צרפתי מפה, יהודי מארץ ישראל בא לפה בשביל לעשות הרצאה, אז הוא מקיים את מה שלמדנו: להפיץ תורה ולפרסמה בקרב היהודים וכו'! כל אחד חייב בזה! 

וצריך אדם לעשות כל השתדלות למלא את התפקידים שהוטלו עליו ונגזרו לפי תכונות נפשו ושורש נשמתו, יש אנשים שה' נתן להם כישורים, כשרונות, והם לוקחים אותם לעסקים, לדברים של חול! אם היו לוקחים את אותו כח שהבורא נתן להם, ומַפנים אותו לכיון רוחני; להפיץ תורת ה', להיות עבדים נאמנים לקב"ה - היה נותן להם כלים עוד ועוד ועוד לגדול ולצמוח לאין שיעור! אבל כיון שהם הולכים לכיון של חומריות, אז הם ישיגו לפי ההשתדלות שלהם, אבל על זה הם לא יקבלו שכר בכלל1 

אם הם יבואו לשמים, ויגידו: "היה לי 100 חנויות! היה לי קרקעות, היה לי בתים!" 

- יצחקו עליו! 

ישאלו: "מה עשית לכבוד השם? בשביל מה קיבלת נשמה? אתה לא גוי! אתה יהודי, אתה באת למלא תפקיד ויעוד בעולם, מה עשית? קיבלת נשמה קדושה! טהורה, צלם אלקים קיבלת! מה עשית עם זה?" 

מה יגיד? "עשיתי עסקים?!" 

לכן, מי שמבין מה שאמרנו עד עכשיו, ויעשה מה שאמרנו עד עכשיו - יזכה לחיים ארוכים! שיגזרו עליו משמים, כדי שיוכל לבצע ולקיים את כל מה שמוטל עליו. 

זאת אומרת אם אדם אומר לקב"ה: "רבונו של עולם! אני רוצה להספיק לעשות כך וכך וכך לכבודך!" 

הקב"ה ודאי יעזור לו ויתן לו כל מה שנחוץ שיצליח!! הכל! כי כל מה שאדם מבקש בשביל רוחניות - הקב"ה נותן! זה כמו אבא; 

אם הבן יגיד לו: "אבא! אני רוצה ללמוד ולהיות חכם גדול והכל ואני צריך שתקנה לי כזה וכזה וכזה וכזה...!" 

הוא לא יקנה לו? גם אם צריך להלוות הוא יעשה זאת! אם הבן שלו יהיה מושלם אם יהיה חכם גדול למה שהוא לא ישקיע בו?! 

אחד אומר לקב"ה: "רבונו של עולם! אני רוצה להיות חכם, וצדיק וקדוש, ולפרסם את שמך בעולם כולו!" 

הקב"ה יגיד לו: "לא?" ?! אז למי יגיד "כן?!" 

הרי זה מה שהקב"ה אמר לנו, אנחנו אומרים בתפילה "שבראנו לכבודו!" כל מה שהוא ברא אותנו זה לכבודו, "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כה נה) למה הוצאתי אתכם מארץ מצרים? שלא תהיו עבדים לעבדים לפרעה ולכל הרשעים! אלא הוצאתי אתכם שאני יהיה האלקים שלכם! ונתתי לכם 10 הדיברות ואמרתי לכם (שמות כ ב): "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" בשביל מה? 

בשביל מה הוצאתי אותך מארץ מצרים? "לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים!" (ויקרא כה לח) "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" שלכם! אני אלהי ישראל ואתם הבנים שלי! "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד א) "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ!" (שמות יט ו) "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי" (שמות כב ל) "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי" (ויקרא יט ב) "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ!" (שמות טו ב) זה אלי ואני הוא; אני צריך להיות דומה לו! כמו שכתוב (דברים י כ): "וּבוֹ תִדְבָּק" אנחנו צריכים להדבק בקב"ה "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד ד). 

למה לא כולם חוזרים בתשובה?

עכשיו, למה עם ישראל בעצם לא כולם חוזרים בתשובה? למה לא כולם כמו הפסוקים שאמרתי עכשיו מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ למה לא הולכים ברחוב וזוכרים "שאנחנו הבנים של הקב"ה!" למה אנחנו לא מרגישים את זה? למה יש בינינו אנשים שעדיין חוטאים? למה זה? לא תאמינו! 

תשמעו: כתוב שבמדבר נגזרה גזירה על כל יוצאי מצרים למות במדבר! למה? כי הם שמעו לעצת המרגלים שאמרו שארץ ישראל "אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" (במדבר יג לב) ויש שמה ענקים ואי אפשר להכנס לארץ! אבל מתו 600,000 במדבר בגלל שהם האמינו לעשרת המרגלים! חוץ מ"יהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה" (במדבר יד ו) שהם לא אמרו דיבה על הארץ. אבל ישראל ששמעו להם והאמינו להם ולא לקב"ה שאמר: 'שהארץ טובה!' הם נבהלו ממה ששמעו מהרגלים - הם מתו במדבר! 

מי לא מתו? הנשים! הנשים לא מתו במדבר, למה? לא נגזרה עליהם הגזירה של המרגלים, לפי שהנשים היו מחבבות את הארץ! 

האנשים אמרו (במדבר יד ד): "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" הגברים אמרו: "בואו! בואו נחזור בחזרה למצרים נשים עלינו רֹאשׁ ונחליף את משה ואהרן - נשׂים את דתן ואבירם שהיו רשעים! ונחזור חזרה למצרים!" 

והנשים מה אמרו? "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה" (במדבר כז ד) הן רוצות אחוזה בארץ ישראל! הן לא רוצות לחזור למצרים, הן רוצות ללכת לארץ ישראל ולקבל שמה אחוזה, אבל היו רק 5 נשים שאמרו זאת! הבנות של צלפחד; "מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה" (במדבר כז א), ואם כן למה זכו כל הנשים להנצל מהגזירה? למה? משמע שכל הנשים זכו בזכות עצמן! אבל הן הושפעו, כל הנשים, מהחיבה של הארץ של 5 הנשים הללו! נמצא כי זכו בזכות שחיבבו את הארץ, ולכן לא נגזרה הגזירה עליהן - לפחות 600,000 נשים נצלו ממות! בזכות שהן למדו מ-5 נשים שאהבו את הארץ והן הושפעו מהן! אז מה לומדים מפה? 

תביעה גדולה על אנשי הרוח!

לומדים מפה: שיש תביעה גדולה על אנשי הרוח! שאשמת ירידת התורה והאמונה בעולם -תלויה בראשיהם!! מה פירוש? אם ראשי העם, רוח האמונה שלהם היתה חזקה מאוד - והיו מדריכים את העם כמו שצריך; לא היה רפיון בעם! כולם היו מקיימים את התורה והמצוות! אם 5 נשים השפיעו על כל ה-600,000 נשים! בגלל שרק הן חיבבו את הארץ, והכניסו להן את האהבה לארץ, וזה הציל אותם - אז אם היו 5 אנשים, שהיו באמת אכפת להם מהקב"ה, ולעשות את רצונו - היו יכולים לעורר את עם ישראל כולו! אז האשמה במי תלויה? בראשים! כי אם הם היו גדולים במדרגתם, באמונתם ובתיקון נפשם - ודאי שזה היה משפיע על הרחוקים! 

החזון איש זצוק"ל היה יהודי, כשבא לבני ברק היו רק כמה משפחות! היה הכל חול! חול, והוא התיישב שמה בצריף! כל בני ברק היום 190 אלף איש – זה סביב החזון איש שכבר איננו! אבל בגלל שהיה תלמיד חכם! והליכותיו היו בקודש, וכל מי ששמע ממנו וידע אפילו בשמועה – היה רוצה להדבק! ורבים באו והצטופפו ונהיה מזה 'בני ברק - עיר ואם בישראל של תורה!' כמה ישיבות, כמה בתי כנסיות, כמה בתי מדרש - כל זה בזכות יהודי אחד 'מגדל אור!!!' אם כל אחד מהאנשים שנחשבים 'מורמים מעם' היה עושה כך - כל הקהילות בעם ישראל היו הולכים לאורם! והיו שלמים בשלימות התורה והמצוות, ואויר העולם היה מתבשם מרוח תורתם! מה שיש עכשיו חסרון בעולם בתורה ויראה? – זה מפני שיש חסרון במחנה היראים! 

5 נשים הצילו 600,000!

ורואים את העובדה הזו מבנות צלפחד; שהרי הן השפיעו על כל נשות ישראל! 10 מרגלים - השפיעו על כל הגברים! והאמינו להם וגרמו למותם!! ו-5 נשים - השפיעו על כל בנות ישראל והצילו את כולן!!! אז רואים: שיש כוח במיעוט להשפיע על הכלל! 

ומי השפיע על בנות צלפחד שיהיה להן אהבה וחיבה לארץ ישראל? כתוב (במדבר כז א): "וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף" למה צריך להגיע עד יוֹסֵף? תגיד בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה – מספיק? לא! לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף למה צריך להזכיר אותו? 

בגלל שיוסף חיבב את הארץ! מאיפה אנחנו יודעים שהוא חיבב את הארץ? שנאמר (שמות יג יט): "וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" אל תשאירו אותי קבור במצרים, תעלו את העצמות שלי לארץ ישראל! אז הבנות שלו דהיינו; מאלה מצאצאיו חיבבו את הארץ,

ולכן אמרו: "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" אנחנו רוצים ירושה בארץ ישראל, את הנחלה המגיעה לנו! 

וה' אמר: ש"כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת!" ומגיע להן, יוסף השפיע על משפחתו, עד שהנכדים והנינים התרשמו ממנו והשאיר ברכה אחריו! אז בזכות אהבת יוסף לארץ ישראל, הרי הוא ירד מארץ ישראל בגיל 17 למצרים כשמכרו אותו אחיו, אבל הוא כל הזמן חשב על 'ישראל!' הוא היה 80 שנה מלך! הוא נפטר בן 110, אבל הוא לא שכח את ארץ ישראל וביקש: 'להעלות את העצמות שלו לשם!' אדם שהתבסס כל כך! 80 שנה בשלטון, שולט בכל העולם, כל הכסף של העולם הגיע למצרים בזכותו, והוא דאג שעם ישראל "יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו יד) מארץ מצרים! על מה הוא חושב לפני שהוא מת? 'איפה הוא יקבר?' והוא ביקש: 'רק בארץ ישראל!' 

ותנאי הוא מתנה, משביע אותם! (שמות יג יט): "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" זאת אומרת משה רבינו הולך לחפש אותו 3 ימים - בשביל לקים השבועה! זה חדר לכל המשפחה שלו, והגיע לצאצאים עד שבנות צלפחד שחיבבו כל כך את ארץ ישראל בזכותו גרמו שכל נשות ישראל חיבבו את ארץ ישראל וככה הצילו את כולן ממוות! אז רואים מה זה השפעה של בודדים!

ותשמעו עכשיו כלל: מידה טובה המושרשת באבות עוברת בירושה לבנים! כל מי שיש לו מידות טובות - הוא מעביר אותן לבנים שלו! אם הוא כעסן להבדיל - הוא יעביר להן את הכעס, אם הוא עדין ושלֵו - זה מה שהוא יעביר, כל מידה טובה או רעה מורישים ומשרישים בצאצאים. 

השפעת האיש על האשה

גם אדם יחיד, אם הלב שלו בוער באהבת ה' - יכול להשפיע על אלפים ורבבות ומליונים!!! כל המנהיגים הגדולים בעולם שהצליחו לעשות מהפכות, מאיזה כח? - שבער בהם הדבר! וכשהדבר בוער באדם - הוא משפיע על כל הסביבה ויותר! עכשיו, אם אנחנו רואים שהעולם לקוי באמונה באלוקים, אז אנחנו צריכים לחפש את האשמה אצלינו! כי החסרון הוא בנו; אם היינו בוערים - היינו יכולים להעביר את הבערה גם לאחרים! אבל אם אנחנו אדישים – אז אנחנו לא נשפיע על אף אחד ואפילו לא על עצמנו! 

עוד פסוק שמלמד אותנו את זה (במדבר ו ב): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'". הכתוב מתחיל כך אִישׁ אוֹ אִשָּׁה ואחר כך אומר כִּי יַפְלִא, יפליא זה לשון זכר, היה צריך להגיד כי יפליאו, 

אדם שנודר נדר: 'להיות נזיר מיין!' 

- זה פלא! איך הוא גוזר על עצמו: לא להתענג מן היין! לשבור את התאוה? זה פלא! 

אבל כתוב אִישׁ אוֹ אִשָּׁהואח"כ כתוב כִּי יַפְלִא לא כתוב יפליאו? כי מי היה הגורם הראשון? האיש! הוא גרם שגם האשה תתעורר בעקבותיו, שגם היא תנדור נזירות, כי האשה בכוחותיה חלושה יותר מהגבר, והמושגים הרוחניים שלה למטה מדרגת הגבר, לכן הוא מוביל מבחינה רוחנית, והוא הגורם לה שגם היא תשכיל להתנזר! בגלל האיש גם האשה זוכה לפרוש מן היין ולנזור נזירות, מי היה הראשון? האיש! 

השפעת האדם אפי' על הבעלי חיים!

רואים: שהשפעה של יחיד עשויה להיות רחבה ומקיפה ביותר! לא רק על הסביבה, לא רק על הקרובים, ולא רק על אלה שדומים לו, אלא אפילו על רחוקים מהמחנה שלו, יכול להשפיע גם על כל יצורי עולם! ולא תאמינו אפילו על מי? יכול אדם להשפיע אפילו על החי והצומח! אדם בהתנהגות שלו יכול להשפיע אפילו על חי, בעל חיים וגם על צמחים; הנה! פסוק שלמדתם בתורה, ולא שמתם לב! "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה" (בראשית ח א) הקב"ה זוכר אֶת נֹחַ? אני מבין! אבל מה הוא צריך לזכור את הַחַיָּה? ואת הַבְּהֵמָה? מה צריך לזכור אותם? 

אתם יודעים בזכות מה הוא זוכר אותם? 2 סיבות; מי נכנסו לתיבה? החיות והבהמות שלא השחיתו את דרכם! לפני המבול, הרי מה היה? למה בא מבול? כל הטבע השחית את דרכו, כמו שהיום רחמנא לצלן! גברים עם גברים, נשים עם נשים, אנשים עם חיות - דברים איומים ונוראים! את מי הכניס נח לתיבה? רק אלו שלא שינו את מינם! ונשארו זָכָר וּנְקֵבָה (בראשית ז טז) אלא שלא השחיתו את דרכם, רק אלה נכנסו לתיבה, כשמשנים את הדרך? בא מבול לעולם! שטפונות בגרמניה עכשיו, היום! 3 מטר גובה!! דברים איומים קורים בעולם! הקב"ה מראה: שעם כל ההתנהגות של בני אדם - הוא מביא אסונות שקוראים להם "אסונות הטבע!" הטבע זה גימטריא אלקים - מידת הדין! אלקים זה מידת הדין, והטבע זה האלקים, והוא מראה: שלא נוח לו במעשה בני אדם! לכן הוא מביא אסונות על ידי הטבע שזה גימטריא אלקים.

ודבר 2 איזה זכות היה להם? שהם לא שימשו בתיבה, דהיינו לא קימו מצות 'פריה ורביה' בתיבה, כי בשעה שיש מבול וצער ורעב בעולם זה לא זמן לפרות ולרבות אלה היו הזכויות של הבעלי חיים. 

עכשיו תשמעו דבר מדהים! נח היה עם אשתו ו-3 בניו ו-3 כלותיו והם התנהגו בתיבה בצניעות! הם לא חיו זה עם זו בצניעות, וזה השפיע על כל הבהמות והחיות - שגם הם בתיבה אף אחד לא שימש בתיבה, חוץ משלושה; חם הבן שלו, העורב והכלב; ו-3 נענשו! חם - בגלל ששימש בתיבה הפך עורו להיות כושי, עשה מעשים בחושך, ה' החליף לו את העור לשחור! העורב והכלב נענשו גם; שהעורב, בשביל לקיים את הזרע בינו לבין הנקבה, הם עושים את זה דרך המקור, אין להם הנאה בכלל! והכלב, הוא נתפס פעמים בשעת התשמיש - זה העונש שהם קיבלו 3 אלה! אבל כל שאר החיות והבהמות, הושפעו מהצניעות של נח, והיו צנועים ולא שמשו בתיבה! 

נח טיהר את האויר בתיבה, וזה סילק את החטא אפילו מבעלי החיים, והשפיע על הטבע של כל הנבראים, שבעל כרחם התנהגו בצניעות, כאילו עשו את זה מדעת ובחירה, זאת אומרת כל הבריאה הושפעה מאדם אחד, כי כל העולם היה בתיבה, אין עולם! כל העולם היה בתוך התיבה, והוא השפיע על כל העולם לטובה! 

איך העורב האכזרי ריחם על אליהו?

עכשיו, העורב הוא עוף אכזרי! אין יותר אכזרי מהעורב; הוא לא נותן אוכל לילדים שלו! "לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ" (תהלים קמז ט) הוא לא נותן להם אוכל, הוא עוזב אותם! אז איך הביאו העורבים לאליהו הנביא לחם ובשר בבוקר ובערב? איך עורבים, אחרי אלפי שנים, מביאים דוקא העורבים, שלילדים שהם לא נותנים לאכול, דואגים לאליהו הנביא להביא לו לחם ובשר בבוקר ובערב? כי אחאב המלך רדף אחרי אליהו להרוג אותו 

בגלל שהוא אמר: "ש-3 שנים לא יהיה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי!" (מלכים-א יז א) 

והבהמות התחילו למות ונהיה בלאגן! והוא חיפש את אליהו, בינתים אליהונחבא והעורבים מביאים לו אוכל?! אלא מה, העורב היה בתיבה של נח הצדיק, ונח הצדיק עשה חסד עם החיות שנה תמימה! נותן להם לאכול כל אחד בשעה שהוא רגיל ומה שהוא רגיל, 12 חודש!! ולא טַָעַם טַעַם שינה; לא הוא ולא בניו, והיו זקוקים לזון את הבהמות והחיות והעופות. באוירה כזאת שכל הבעלי חיים רואים שנח הצדיק עומד ומשמש אותם ודואג להם וזן אותם - זה השפיע על החיות לדורות! עד כדי כך זה השפיע, שאפילו העורבים הושרש בהן מן הדבר הזה, וכיון שהאדם - נח פרנס אותם וזן אותם, גם הם זנו את האדם - את אליהו הנביא, והאכילו אותו ודאגו לצרכיו. רואים: שהאדם יכול להשפיע אפילו על בעלי חיים!

למה התורה מכלילה את ישראל בחטא היחיד?

עוד דוגמא: להראות עד כמה זה תלוי בכל אחד ואחד, ובפרט בגדולים שבעם! כתוב (במדבר טו לב): "וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" אסור היה לעשות מלאכה בשבת! והיה אִישׁ אחד, חכמים אומרים: "זה צלפחד!" שהיו היה מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוא רצה ללמד אותם: 'שיש עונש מות על חילול שבת!' אבל הוא חשב 'שזו מלאכה שאינה צריכה...' סיפור... מכל מקום, מה כתוב? שימו לב! מה כתוב בפסוק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. הכתוב מדבר גנות על בני ישראל! על כל בני ישראל יש גנות "לא שמרו אלא שבת ראשונה, ובשבת השניה בא זה וחילל את השבת!!" 

ונשאלת השאלה: למה הכתוב תולה את החטא של המקושש היחיד – על כל ישראל ומגנה את כולם? אלא, תקשיבו טוב! אם קרה שאחד חילל את השבת - התביעה על כולם! שאם היו שומרים כולם את השבת אבל במדרגה גבוהה ועליונה, זה היה משפיע על הכלל כולו ולא היה קורה מה שקרה. 

לדוגמא; ביום כיפור, שהרבה יהודים מכירים את המעלה של היום הקדוש הזה! אתם רואים שלבית הכנסת באים כאלה שלא באים כל השנה, חילונים גמורים רחוקים לגמרי מגיעים! למה? כי הם מבינים עד כמה היום הקדוש הזה נתפס אצל כל ישראל, שזה משפיע עליהם אפילו שהם לא מאמינים!

הם אומרים: "אני לא מאמין, אבל יום כיפור אני הולך!" 

יש כאלה גם צמים, יש כאלה באים לשמוע את התקיעה רק בסיום - אבל זה משפיע! כי תלוי כמה אנחנו מחזיקים. 

מיום שבת, אם היינו מחזיקים מיום שבת ממש! ממש כמו יום כיפור - היינו יכולים להביא עוד הרבה יהודים רק מזה שאנחנו שומרים, בלי לדבר איתם! אם אנחנו היינו שומרים את השבת כמו שצריך לשמור; בקדושה ובטהרה - כמו יום כיפור - היינו משפיעים על כל העם! אבל אם אחד העיז לחלל שבת?! זה גנות על כל ישראל! למה? כי לא היה לכם 'כח להשפיע!' עליו. אם אתם לא השפעתם עליו והוא גיע למצב כזה? פירושו של דבר האשמה עליכם! הוא לא הרגיש אצלכם את השבת ממש חזקה כל כך שהוא יֵרתע לעשות דבר כזה! זאת אומרת אנחנו נוּאשם גם במעשים של אחרים, בגלל שאנחנו לא הִקְרַנו עליהם את הקדושה של יום השבת!! 

עכשיו, מזה אנחנו רואים: שזה דבר חמור ביותר! שבעצם, אם בן אדם מקיים תורה ומצוות, אבל לא מקיים אותם ממש-ממש - זה יכול לתת קרירות באנשים אחרים שהם אומרים: "אה! זה לא נורא כל כך...!" 

נגיד, אם ידוע ש'אין מדברים בשבת דברי חול!' אבל אם אחד חילוני פוגש יהודי שומר תורה ומצוות ביום שבת, ומדבר איתו על הא ועל דא, בעניני חול והוא עונה לו, אז הוא מבין שהשבת לא מספיק קדושה, 

אבל אם היה אומר לו: "אמממ... שבת! שבת, לא מדברים דברי חול! אתה יודע מה כתוב בפרשת השבוע?" ונותן לו כך וכך... 

הבן אדם יכול להירתע! ולהבין: "תשמע!שבת עד כדי כך? אסור לדבר דברי חול!"

אבל אם הוא נכנס מדבר איתו עסקים, מדבר איתו דולרים, מדבר איתו יורו, מדבר איתו כל מיני דברים, 

אז הוא מבין: 'השבת בסדר, עושים קידוש, חלות, והולכים לבית כנסת וזהו... בסדר, אז אתה עושה ככה, ואני עושה אחרת, לא קרה כלום! אצלך זה חול ואצלי חול, רק אתה עושה קידוש, בסדר אז אתה עושה קידוש, אז מה קרה?' 

הוא לא מבין! אבל אם הוא יראה שאצלך אתה חרד על השבת מאוד מאוד, והוא רואה שאתה משתנה להיות אדם אחר, הוא לא מכיר אותך, 'זה לא אותו בן אדם שאני מכיר ביום חול!' פתאום נהפך להיות אדם אחר! אז אני משבין שהשבתזה משהו מיוחד, זה לא רגיל, אז זה תלוי בכל אחד כמה הוא משפיע, ויתבעו אותו על זה! 

התורה מלמדת: כך מתיחסים לרשעים!

ועכשיו אני רוצה להגיד לכם עוד דבר: אחד מהדברים שגורם גם שאנחנו קרירים ומקררים אחרים: זה בגלל שאנחנו לא מגנים את מי שהם רעים או רשעים! כי אם אנחנו יכולים לסבול את הרשעים כאילו הם גם צדיקים, אז בעצם, מה, מה ההבדל? אפשר להיות גם רשע! 

וכולם יגידו לך: "שלום עליכם!" הכל בסדר, אין שום הבדל... 

אז תשמעו איך התורה מתייחסת; כתוב בתורה (במדבר כו ט): "וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל ה'" חוזרת התורה ומזכירה לנו עוד פעם את הרשעים דָתָן וַאֲבִירָם! למה היא חוזרת עוד פעם? כבר קראנו עליהם בפרשה אצל קרח, למה עוד פעם צריך לשמוע עליהם בספר במדבר פרק כו' עוד פעם? למה היא חוזרת על היחוס שלהם? אנחנו לא מכירים אותם?! 

הרי הם ידועים כרשעים הגדולים! שעמדו כנגד משה רבינו ועם ישראל במשך כל יציאת מצרים! עוד מלפני היציאה; היתה להם ירידה מוסרית, שפגעו במשה רבינו עליו השלום! הם העיזו נגד משה רבינו, ויצאו נגדו בזלזול! ובטענות; 

ואמרו לו (שמות ה כא) :"יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ"

משה רבינו נכנס לפרעה לבקש (שמות ז טז): "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי"

ואחרי זה? פרעה גוזר גזירות: 'שעם ישראל יכינו את הלבנים והתבן בעצמם!' 

אז הם פגשו אותו דתן ואבירם, את משה ואת אהרן והם אומרים לקב"ה: "שישפוט את משה ואהרן! למה אתם הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו?! 

הם מסרו דתן ואבירם לפרעה: 'שעם ישראל בורחים ממצרים ולא חוזרים!' לכן פרעה רדף אחריהם לים סוף! מי גילה לו שהם בורחים? דתן ואבירם הרשעים! הם השנים שהותירו מן המּן; 

משה רבינו הזהיר: "לא להותיר מן המן ליום המחורת, כי אם תשאירו מן - הוא יָּרֻם תּוֹלָעִים!" (שמות טז כ) והם הותירו, עברו על דבריו! הם מרדו במשה ובדבר ה'! והם לא יצאו ממצרים, ונשארו, ורק אחר כך הם באו!

הם שאמרו: "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" כדי שימנו את דתן במקום משה, ואת אבירם אחיו במקום אהרן! והם שהִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח - הם חיממו את כולם! אז כבר למדנו את כל זה בפרקים הקודמים בתורה, למה חוזרת התורה לספר שוב את היחוס של שני הרשעים הגדולים הללו? למה? ולמה היא מספרת על המפלה שלהם? האם אנחנו נטעה ונחשוב שיש עוד דתן ואבירם? 

אלא, יש כונה מיוחדת לתורה! והיא מלמדת אותנו התורה איך להתייחס לרשעים: התורה יודעת את עומק כוחות הנפש של האדם, והיא יודעת שאנחנו רואים חטא בפעם הראשונה - אנחנו מזדעזעים! בפרט אם רואים אנשים שמורדים בקב"ה או בשליחיו, ואז מתקוממים ומוכנים כמו שאומרים "לקרוע אותו כדג!" ומוכנים לגנות אותו, להתרחק ממנו, ולהרחיק אותו מהקהל, ואפילו לנדות ולהחרים, וגם לא להיות יותר במגע וקשר איתו. אבל אחרי זמן מה קורה? רוח הקנאות מתקררת ומצטננת! כי טבע האדם שהוא מתרגל ומסתגל לאוירה רעה כזו והוא משלים עם קיומה...! 

נגיד, בן אדם מגיע לבית הכנסת בשבת באוטו! ופעם ראשונה אתה רואה אותו והוא שם כיפה ונכנס, אם אתהלא רגיל לדבר כזה – אתה מזועזע! 

- "מה אתה בא בשבת באוטו?! מי אמר לך שיש מצוה? זה עבירה! תתפלל בבית!"

- "לא! אני גר רחוק"

- "מי אמר לך שיש חיוב לבוא להתפלל? תתפלל בבית! לסוע? זה חילול שבת חמור ביותר! אתה לא עושה מצוה, אתה עושה עבירה, אין שום מצוה, רק עבירה, גם התפילה עבירה!"

אז יכול להיות שפעם ראשונה אדם מזדעזע, ופעם שניה פחות, ופעם שלישית בכלל לא, ואחרי 4 פעמים שרואה אותו יוצא מהאוטו; 

אומר לו: "שבת שלום!"... 

איזה שבת ואיזה שלום? 'שבוע טוב...' איזה שבת?! אבל הוא התרגל! למה? כי טבע האדם שהוא מתקרר! אם קודם הוא זעק, במשך הזמן הוא מתרגל, ואז כבר הדרך קרובה שהוא גם יתחבר אליו, ויהיה חבר שלו, ואפילו יזמין אותו לספר תורה!!! לא יאומן כי יסופר! והביקורת נחלשת, הוא כברלא רואה בזה חטא; 

הוא אומר: "תראה איזה בן אדם כמההוא מתאמץ לבוא לא מוותר היה יכול לישון וזה, והוא מטריח את עצמו מבזבז דלק ונוסע בשביל להתפלל דרבנן"

 – מצוה דרבנן להתפלל, ומחלל שבת דאוריתא! שהעונש סקילה!! 

והוא כבר רואה את זה חיובי, הוא אומר: "כן, ככה צריך לקרב אותם..."

- לאן? לגהנום! 

איזה לקרב? מי שמתיר דבר כזה הוא אחראי על הגהנם של כל אלה, וגם הוא יהיה שם, חובה להוכיח! "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט יז), אם אתה רואה יהודי עובר עבירה, לא משנה אם זה בשבת או ביום חול - צריך להוכיח אותו לטובתו! לטובתו! שלא יטעה; שלא יחשוב שהוא עושה מצוה, אדרבה! תציל אותו שלא יעשה עבירה... 

- "לא, אבל הוא רוצה לשמור ככה על יחסים טובים בקהילה, ולא יהיה סכסוך ולא יהיה מחלוקת..." 

וככה הוא שותק! ועובר על הדברים - וגם הוא חוטא!!

האבן עזרא: הרואה גנב ושותק? גנב! 

אתם יודעים מה אומר האבן עזרא? האבן עזרא הקדוש אומר: שאם אדם רואה גנב ולא צועק: "גנב! גנב!! גנב!!!" הוא שותף בגניבה! אם אתה יכול לראות שאדם גונב וזה לא מפריע לך, אתה לא מונע אותו, ואתה אפילו לא צועק - אתה גנב כמוהו!! ממש אתה גנב, איך אתה יכול להשלים עם זה? אם נראה אחד, מכה אדם חף מפשע מכות רצח! ואנחנו נעמוד מן הצד נסתכל ולא נגיד כלום, זה לא שאנחנו בדיוק כמוהו? איך אתה יכול להיות שאנן לראות דבר כזה ואתה שותק?! נגיד אתה לא יכול להפריד ונגיד שאתה פחדן; 

אבל לצעוק: "הצילו! אס או אס" משהו? זה מראה שהנפש שלך בדיוק כמוהו! אם אדם רואה שמשפילים את התורה ואת הקב"ה - וזה לא מזעזע אותו, אם הוא רואה שמדברים נגד התורה וזה לא מזעזע אותו והוא לא רועד מהכעס על מה שהוא שומע - זה מראה שגם הנפש שלו רעה! 

לכן התורה חוזרת עוד הפעם לספר לנו על דתן ואבירם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם - תזכרו ואל תשכחו אותם! רשעים הם, אל תתקררו, תזכרו שהם רשעים, שהם עשו את כל הצרות, לא לשכוח התורה, מבקשת: לא לשכוח! ומעוררת אותנו עוד פעם, לבקר את הרע, שאנחנו לא נתקרר, ולא נהיה אדישים כשפוגעים בתורת ה'. 

הקב"ה מסתכל: "מי יוצא להגן על כבודי?" 

אומר הקב"ה: "נתתי לך בריאות! נתתי לך חיים, נתתי לך הכל, אתה רואה שפוגעים לי בתורה! אתה רואה שפוגעים בכל מה שיקר לי - ואתה שותק?! אז מה מגיע לך; שכר או עונש?...!" 

אם מישהו יראה שאבא שלו, מבזים אותו ברחוב, משליכים עליו עגבניות – הוא ישתוק?! אם אתה יכול להיות שקט ושאנן כשאבא שלך מוכה כשאבא שלך מבוזה - אתה לא יותר טוב, אתה יותר גרוע מזה שמשליך עליו עגבניות! ואם אתה רואה שעושים את זה לקב"ה לאבא שלך שבשמים! שנותן לך הכל - איך אתה שותק?! לכן התורה חוזרת עוד פעם על המעשים של הרשעים, ללמד אותנו: לא להתקרר! 

החפץ חיים בכה כשראה חילול שבת!

ויש מעשה מזעזע מהחפץ חיים: במלחמת העולם הראשונה, החפץ חיים גלה עם הישיבה לרוסיה, היו שמה מעט אנשים מבני ישראל, ועוד יותר מעט שומרי תורה ומצוות, פעם אחת הוא עבר בשבת, וראה חילול שבת; יהודי מחלל שבת! חזר לישיבה, השמיע שיחה מוסרית; 

ופרץ בבכי! בבכי עז! ואמר: "אוי! אוי לי שראיתי חילול שבת!!" 

אחרי כמה שבועות, שוב פעם בדרך כשהוא הולך לבית הכנסת ראה עוד פעם חילול שבת, בא עוד פעם לישיבה, נתן עוד שיחה מוסרית; 

ובכה עוד פעם: "למה הוא ראה חילול שבת?" 

אבל אחרי זה הוא אמר לתלמידים: "שהוא מרגיש שהבכי הפעם – זה פחות חם מהבכי הראשון כשהוא ראה חילול שבת בפעם הראשונה!" 

כבר היה התקררות קצת, הוא עדיין בכה! הוא עדיין כאב לו, אבל זה לא היה כבר באותה רמה כמו קודם, אז רואים: שהטבע שלנו שאנחנו מתקררים. בעל החפץ חיים הוא היה שוקל ומודד כל דבר! זה לא כמונו ש'מעבירים' דברים... והוא נחרד מזה שהוא כבר לא מרגיש אותו דבר כנגד חילול שבת בפעם השניה, כל הרגעים של החפץ חיים היו ספורים, הוא לא ביטל רגע בחיים ! והוא ידע מה ההבדל בין בכי לבכי, בין חמימות לחמימות, הוא ידע מה זה קרירות ומה זה אדישות! והוא השתדל לא לאבד את הביקורת על הרע, ולתקן את עצמו תמיד. 

אז אתם רואים: שהדברים הם פשוטים וברורים! ואנחנו מחוייבים: לכבוד ה' יתברך להקפיד על הליכותינו! שההשפעה שלנו תהיה חיובית על הסובבים ולא השפעה שלילית, אם אתה מדבר בתפילה - אתה עושה חילול ה'! כי אחרים ידברו גם, אם אתה מקפיד בתפילה יכול להיות שתמנע אחד או 2; 

שיגידו: "זה? זה אמיתי! זה אף פעם לא ראיתי אותו מדבר לא בתפילה לא בקדיש, מהרגע שהתחלנו עד הרגע שסיימנו אף פעם הוא לא מדבר" 

זה יכול להשפיע על אנשים, בלי לדבר! בלי לשכנע, הדוגמא האישית; וראינו מספיק דוגמאות בשביל לראות כמה יכולים להשפיע על אנשים אחרים. וראינו כמה דוגמאות שמי שעושה את מה שה' רוצה ממנו - הוא יוסיף לו עוד תפקידים, ועוד חיים - אריכות ימים! אבל צריך לזכור: שאסור להתקרר! איך אפשר לשמור על חום תמיד? ללמוד מוסר כל יום! לפחות שעה, כל יום ללמוד מוסר, רק ספרי המוסר יכולים לתת לאדם יראת שמים וחיזוק, כי קשה מאוד להחזיק מעמד מיום ליום. 

מסיכות מאדם כן – ומצוות מה' לא?!

תראו את האנשים; אם אני הייתי אומר ליהודים: "תחזרו בתשובה!" 

אומרים: "אני לא מאמין! תשכנע אותי" 

ואני יושב משכנע ומשכנע 

ובסוף אומר לי: "אתה יודע מה? שכנעת אותי! מה אני צריך לעשות?" 

אני אומר לו: "יש שלחן ערוך, יש הלכות; מהבוקר שקמים עד שהולכים לישון - כל יום בשנה כל החיים בכל מצב כתוב בשלחן ערוך מה עושים! אתה מוכן או לא מוכן?"

הוא אומר: "אם ה' ציוה את זה? בטח שאני יכול לעשות את זה! כי הוא לא יצוה אותי להרים 500 קילו אם אני יכול רק 20 קילו, זה ברור, אז אם הוא ציוה אותי ברורשאני יכול כל מה שהוא ציוה אותי!" 

אבל אם הייתי אומר לו אחרי כל זה: "גמרנו? קיבלת? יופי! אתה רוצה ציצית?"

- "כן"

- "אתה רוצה לשים כיפה?"

- "כן!"

- "אתה מוכן לברך?" 

- "כן!"

אומר לו: "רגע! אבל אחרי זה אתה צריך לשים מסיכה וללכת כל הזמן עם מסיכה...!" 

- "למה אני צריך ללכת עם מסיכה?" 

- "ככה כתוב אצלינו שצריך מסיכות, יהודים צריכים ללכת עם מסיכות..."

אומר לו: "לא! עזוב אותי אם זה ככה אני לא מוכן!"

- "אבל אמרת שהכל בסדר! אם ה' אמר אז צריך לעשות לא? אז הוא אמר גם מסיכה!" 

הוא אומר לי: "לא! כתוב (שמות לד יז): "אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ". 

הא! הוא יודע תורה... הוא אומר: "לא! לא", 

אז איך אנשים התרגלו ללכת עם מסיכות?! חונקים את עצמם! ואף אחד לא מתלונן... כולם מבינים 'שזה בסדר, לטובתנו, דואגים שלא יכנסו כל מיני וירוסים'...

אבל אמרו שנכנס גם דרך העינים! אז למה לא עוצמים את העינים? ואמרו שהוירוס הוא גם יודע מרחק; יש לו מטר הוא מודד 2 מטר מרחק אם זה 1.95 מ' – הוא תוקף! אם זה 2.1 מ' – הוא לא תוקף. הוא גם סופר אנשים; אם במסעדה יש יותר ממה שקבעו בממשלה הוא סופר: יש יותר? תוקף! יש פחות? לא תוקף, זה וירוס של הממשלה, זה לא סתם זה 'וירוס ממשלתי, זה וירוס פוליטי!' ואנשים שומעים לאנשים שמבינים שזה כרטא ברטא - שומעים! 

אז למה אתם לא שומעים לקב"ה?! שהוא אומר: ללכת בלי מסיכה! לחיות כמו בן אדם!! לקיים תורה ומצות, ואומר שאפילו אם יהיה גוג ומגוג "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ" (תהלים צא ז) אפילו אם אתה תהיה בתוך 11 אלף - הם ימותו! ואתה תשאר חי!!

- "אם אתה שומע לי" אומר ה': "אני מבטיח לך! 11 אלף מסביבך ימותו, אתה לא תמות! אם אתה שומע לי" 

נו, אז למי לשמוע למקו... או לשמוע לקב"ה? 

ישאל אותכם הקב"ה: "אמרו לכם לשים מסיכות שמתם? שמתם, אמרו לכם נדקור אתכם עם זריקות? דקרו אתכם! מה שאומרים לכם אתם עושים, שאני אומר לכם אתם לא עושים?! למה אתם לא עושים מה שאני אומר? אני אמרתי לכם לקחת זריקות? לא! אמרתי לכם לשים מסיכות? לא! אמרתי לכם: תחיו! תנשמו, תטיילו, תעשו, תשמרו רק את המצוות - אני אשמור עליכם!"

לא שומעים לו - מה תגידו לפני בורא עולם?! תתכוננו לשאלות! והוא שואל שאלות, והוא מחכה לתשובות... 

רבינו בחיי: כך עושים תשובה!

כיון שאנחנו קרובים לראש השנה! עד ראש השנה מן הסתם אני לא יהיה פה שוב, אז לכן אני אכין אותכם כבר לקראת יום הדין אתם מסכימים? 

מסכימים: 

רבינו בחיי בספר 'חובות הלבבות' קדוש עליון! לפני 1,000 שנה אומר: "התברר לנו מדרך השכל ומהכתוב בתורה כי אדם מקצר מעשות מה שהוא חייב בו מחובות הבורא" עכשיו אני אגיד לכם את זה בשפה קלה ופשוטה, קיצרתי בדברים בשביל שיהיה ברור: "ברור שעל פי שכל וגם על פי התורה אין אדם שמקיים את כל הכתוב בתורה ואין אדם שלא עובר שום עבירה!!! אבל הקב"ה מרוב אהבתו וחמלתו שלח את העבדים הנביאים להודיע לנו: שיש מתנה גדולה שה' נותן לנו - שנוכל לתקן את הטעויות ולהשיב את האבידות מהמצוות שהפסדנו על ידי תשובה! ואם עושים תשובה? הקב"ה רוצה אותנו אצלו בחזרה! 

עכשיו נבאר מדברי התשובה כמה ענינים שאם נעשה אותם - ה' ימחל לנו על כל העונות ב"ה! מה המטרה של התשובה? היא להתקין אותנו לעבודת ה' מעכשיו והלאה; בין אם אנחנו חטאנו מטפשות, או מהתעלמות, או בגלל חברה רעה או בגלל שהתגבר עלינו יצר הרע. 

יש 4 גדרים לתשובה; 

דבר ראשון: צריכים להתחרט על העונות שעשינו. 

דבר שני: צריך לעזוב את העונות מכאן ולהבא ולסור מהם. 

דבר שלישי: צריך להתוודות ולבקש מחילה עליהם.

ודבר רביעי: לקבל על עצמנו לא לשוב לעשות אותם גם בלב וגם במצפון. 

אם אנחנו עושים את 4 הדברים האלה - הקב"ה מכפר לנו על כל העונות! והוא עובר על כל הפשעים, ואנחנו כמו 'תינוק שנולד' חדש! אין 'עבר', חדש!! 

ומה עם עון 'לא ינקה'?

מה יהיה עם עונות כמו שאדם נושא שם ה', או שהוא חי עם אשת איש, שכתוב בזה לא יְנקה או לא יִנקה? הפסוקים אומרים ככה (שמות כ ו): "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא". ופסוק על אשת איש כתוב (משלי ו כז-כט): "הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה". האם יכול להיות שאדם ישים גחלים בחיק שלו והבגדים שלו לא ישרפו?! "אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה" יכול להיות שאדם ילך יחף על גחלים ולא יכוו לו הרגלים?! "כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ!" אותו דבר מי שחי עם אשת איש לֹא יִנָּקֶה! מה קורה עם אלה? איך חוזרים בתשובה על אלה? כתוב לֹא יְנַקֶּה ולֹא יִנָּקֶה! מה עושים עם זה? 

אומר לנו רבינו בחיי: "הקב"ה יקל את עונשו בעולם הזה! הוא יקבל עונש!! אבל הוא יקל עליו יעשה לו את העונש קל יותר וגם ייטיב לו בעולם הבא וגם יכניס אותו בכת הצדיקים כמו שכתוב (ירמיה טו יט): "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד!" אם אתה שב בתשובה אני לא זורק אותך 'באיזה שהוא מקום בגן עדן' אתה לְפָנַי תַּעֲמֹד! אז זאת אומרת כל אחד יכול לחזור בתשובה על העונות הכי גדולים שעשה! 

מהם מפסידי התשובה?

אבל יש דברים שמפסידים את התשובה! שאם אדם עושה אותם - הוא לא יעשה בסוףתשובה הם יפסידו לו את האפשרות והזכות לעשות תשובה. הדבר הראשון שמפסיד לעשות את התשובה: זה שאדם מסכים לעשות עבירה, ולא רק הוא עושה אחת, אלא הוא מתמיד וחוזר עליה, ולא עוד אלא שהוא מאחר מלעזוב אות,ה זאת אומרת הוא ממשיך הרבה זמן, ואפילו שנים! אז אדם שהתרגל כבר וזה הפך להיות לו טבע לא תתכן תשובה על זה - זה יפסיד לו את האפשרות לתשובה! 

וכבר כתוב "אין קטנה בעבירות עם ההתמדה עליה!" מה זה אומר? 

אתה לא יכול להגיד: "זה עבירה קטנה!" 

אם אתה כל הזמן מתמיד ועושה אותה, אתם יודעים יש חוט דק ועוד חוט דק ועוד חוט דק - כל אחד בפני עצמו הואדק, אבל כשיש הרבה חוטים כאלה דקים זה נהיה כבר חבל! חוט דק - אפשר לקרוע, חבל - אי אפשר לקרוע! אז זאת אומרת כשאתה מתמיד לעשות עבירה ואפילו קטנה - היא כבר לא קטנה. "ולא גדולה שבהן עם בקשת המחילה!" אם תקח את העבירה הכי גדולה שיכולה להיות, היא לא גדולה כל כך אם תבקש מחילה אמיתית! ותשובה אמיתית - אפילו עבירה גדולה ביותר יכולה להמחל! 

עכשיו נבין למה "אין קטנה בעבירות עם ההתמדה עליה!" כיון שההתמדה מורה על ביזוי דבר האלקים! זה שאתה יכול לעבור כל הזמן עבירה אחת אחרי השניה זה מראה שאתה מבזה את דבר האלקים ואתה מיקל במצוה שלו ובאזהרות שלו, ואתה מזמין לעצמך עונש!!! אתה פשוט מזמין עונש, הרי ברור לכם שאם תלכו ברחוב ויגש אליכם בן אדם ויתן לכם סטירה ואתה בא להחזיר לו

פתאום הוא אומר: "אוי! סליחה! זה לא אתה, חשבתי שזה מישהו אחר..." 

- - "טוב סליחה סליחה..." אחרי רגע הוא נותן לך עוד אחת ביד השניה! הופ!

ואתה אומר: "הלו? מה קורה איתך?" 

אז הוא אומר לך: "סליחה, התבלבלתי זה רפלקס, רפלקס בדרך כלל כשאתה נותן בימין אחר כך אתה נותן בשמאל זה רפלקס..." 

אחר כך הוא נותן לך עם 2 הידים ישר לפנים! אתה תשתוק?! איזה תשתוק, שיסביר מה שהוא רוצה – הוא כבר לא יכול להסביר, אז אחרי פעם 3 - אתה כבר לא שותק! נכון? 

כמה פעמים הקב"ה יסבול שאתה עושה עבירה ועוד עבירה ועוד עבירה ועוד עבירה?! אז כמה זמן אתה מצפה שהוא ישתוק עד שהוא יתן לך מכה כמו שצריך! והוא "אֶרֶךְ אַפַּיִם" (שמות לד ו) הוא לא כמו מי שתארנו עכשיו ברחוב... הוא ממתיןוממתין אבל בסוף הוא גובה! בסוף הוא גובה, פתאום מתברר שיש לבן אדם 'מחלה'... 

- "הוא היה בריא! סופרטאי, הכל בסדר...!" 

פתאום מגלה שיש לו מחלה - איתות מהקב"ה לפני הסתלקות מן העולם, אז אין דבר כזה שהקב"ה ישתוק, הוא סבלני, הוא לא פזיז, הוא לא ממהר, הוא לא עצבני, אבל הוא לא שותק, הוא לא מוותר! הוא לא מוותר! הכל שמור. 

אם תעשה תשובה אמיתית - הוא ימחק! אם לא - הכל נשאר! 

ועל זה כתוב (במדבר טו ל): "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ" אם אתה עושה את זה כל הזמן ולא פוחד מהקב"ה ומצפצף - אז הקב"ה יכול להכרית את הנפש שלך מהעולם הזה ומהעולם הבא! 

וגם כשאדם יותר מדאי מתמיד בעבירה אפילו שהיא קטנה, היא הולכת וגדלה בגלל ההתמדה! מצד שני: "אין גדולה בעבירות אם אתה מבקש מחילה!" אם אתה עוזב את העבירות הכי גדולות ליראת אלקים - היא הולכת ומתמעטת עד שהיא נמחית מספר העונות והתשובה תנקה אותה לגמרי! 

זאת אומרת אין בן אדם שיכול להגיד: "אני? אין סיכוי שאני יעשה תשובה ויקבלו אותי!" 

אין דבר כזה! 

דבר נוסף, כתוב: "אל תביט לקטנות המעשים!" 

יש אנשים שטוענים: "מה אני כבר עושה? כמה דברים קטנים! נו בחייך, הקב"ה אכפת לו אם אני עושה ככה? עושה ככה עושה ככה...?" 

"אל תביט לקטנות המעשים אלא תביט לגדולת מי שאתה חוטא לו!" לאלקים, הרי הקב"ה מסתכל על כל המעשים! אתם רואים שיש בכל מקום היום מצלמות, כן ראיתי עכשיו בצרפת שמים על כל רמזור 4 מצלמות! מכל הצדדים שחורות, זהו עכשיו פורסים G5 בכל העולם, כולכם תהיו מרושתים, ויצלמו אתכם ככה ריבועים על הפנים בכל מקום שתלכו ויתנו לכם את ה'תו הירוק' וכל מקום שתלכו ידעו,וכל כרטיס שלכם; אשראי ותעודת זהות בכל דבר יהיה בו צ'יפ בפנים, ואתם תהיו מחוברים למרכז שיודע עליכם: מה אכלתם? מה שתיתם, מה עשיתם, יראה אותכם דרך המחשב שלכם, ישמע אותכם דרך הטלפון שלכם - אין פרטיות יותר בעולם! כולכם עבדים לממשלות. 

אז אם זה אתם מבינים, אז מי נתן שכל לאנשים לעשות את זה? מי שיש לו את השכל! לא? הבורא עולם! "הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט" (תהלים צד ט) מי שיצר אוזנים הוא לא שומע?! מי שברא לנו עינים הוא לא רואה?! אז הקב"ה רואה ומביט בכל המעשים שלנו, והוא יודע מה אנחנו עושים, וגם הנסתרות שבלב שלנו, שאנחנו בעצמנו עוד לא זיהינו; מה אנחנו עוד מתכוונים לעשות... והוא גם לא שוכח שום דבר! ואי אפשר לבלבל אותו; 

'ולהסביר': "לא! אתה לא הבנת, אני התכונתי ככה..." 

- "אני אגיד לך מה התכוונת! אל תגיד לי מה אתה, אני יודע בדיוק! אני "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ כז) אני רואה כליות ולב! הכל אצלי כמו שכתוב בירמיה הנביא (יז א): "חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר" כי אין שכחה לפניו! שום דבר לא שכוח. 

עוד דבר שמפסיד את התשובה, שאדם לא יעשה תשובה; זה כשאדם חוזר על העבירות שוב ושוב אחרי שעשה תשובה! עשה תשובה ועוד פעם חזר ונפל, כאילו 'נפל', אח"כ עשה עוד פעם תשובה עוד פעם נפל, אדם כזה כבר לא יכול לזכות כל כך לעשות תשובה, צריך מאמץ עליון! אמיתי!! בשביל לזכות. 

דבר 3 שמפסיד תשובה: זה אדם שסומך על זה שהוא 'עוד צעיר! ובאחרית ימיו הוא יחזור בתשובה אחרי שהוא ימלא את כל הרצונות והתאוות שלו...' אז הוא אומר: 'אני עוד צעיר, אני עוד לא נהניתי מהעולם! בסוף אני אחזור בתשובה...' – זה גם מפסיד את התשובה! כי מי אמר כמה תחיה? אתם רואים היום אנשים נופלים חללים, כל חודש מתים אלפים ורבבות! מי אמר מי יהיה בחודש הבא? מי אמר מי יהיה מחר? 

העושה תשובה בכל כוחו – ה' עוזרו להשלים החסר!

מה יעשה אדם שקשה לו לעשות תשובה? תקשיב טוב! לא תאמינו מה שכתוב פה, אם אדם עבר עבירה מן העבירות שקשה לו לתקן אותה באופן שהתשובה מיוחד לה! כל עבירה צריך תיקון מיוחד,הוא, קשה לו לעשות את התשובה מלא מלא מלא! כמו שצריך, אז יש 2 סוגים של עבירות; עבירות בינו לבין הקב"ה, ויש עבירות בינו לבין חבירו. 

תקשיבו טוב! אם אדם יקבל על עצמו את כל מה שכתוב בגדרים של התשובה עם כל התנאים שכתוב ויעשה את זה בכל כוחו ויכולתו אבל הוא לא עשה 100-100-100 - הקב"ה יקל עליו את התשובה ועובר לו על מה שנעלם ממנו ונמנע עליו! בקיצור; הקב"ה 'משלים לו את החסר' מה שנקרא. עכשיו תקשיבו, לא יאומן! יש אנשים שלא יאמינו למה שאני אומר, אבל זה אומר ר' בחיי! 

אם אדם גזל אנשים בכסף חייב מליון דולר! מליון יורו!! חייב גנב, גנב גנב, או הונה אנשים - הוא צריך להחזיר את הכל! זה לא יספיק שהוא יעשה תשובה, יעשה תשובה ולא "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה" (ויקרא ה כג) התשובה לא מכפרת - עד שיחזיר את כל הכסף! 

הוא אומר: "מאיפה אני אביא מליון? אני מובטל! מאיפה אני אביא מליון?" 

תקשיבו טוב מה כתוב: "יתן לו הקב"ה ממון שיפרע אותו לחבירו!" 

ולא רק זה, גם יתן לחבירו שימחל לו ויִרצה אותו! אבל זה בתנאי: שאתה עשית את כל מה שצריך על פי התשובה, ואתה משתדל להחזיר אפילו 100 שקל כל יום, כל יומיים, כל 5 ימים, כל מה שאתה יכול אתה עושה בשביל לקיים את התשובה כהלכה. כשה' רואה שאתה באמת אתה כבר לא יכול? אין לו בעיה לתת לך זכיה! או איזה ירושה, או איזה צוואה, או איזה פרס, או איזה מציאה, אין לו בעיה! או איזה עבודה מיוחדת, אם הוא רואה שאתה אמיתי ואתה רוצה לקיים את התשובה ב-100% - הוא ישלים לך את הכל! 

ואם הוא עשה רעה לחבירו בגופו או בממונו וההוא לא רוצה למחול לו - הקב"ה יתן בליבו של ההוא שיאהב אותך! אבל אם הוא רואה שאתה עושה תשובה אמיתית כמו הגדרים שכתוב, שנאמר (משלי טז ז): "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" גם אם יש לך אויבים – הם יהפכו להיות אוהבים. 

ואם יש לו כסף להחזיר לבן אדם שהוא גזל אותו והוא לא נמצא - הקב"ה יטיס אותו מסוף העולם אליך ותפגשו! בחתונה, או באיזה שהוא מקום ברחוב, בשביל שתוכל להחזיר לו את מה שאתה רוצה, בקיצור; אתה תעשה את כל מה שאתה יכול עד איפה שאתה יכול, וה' יראה אם זה ככה - את השאר הוא כבר יסגור! שמעתם דבר כזה? כמה הקב"ה רוצה שנשוב בתשובה! ולא ישאר לנו שום עון. 

ומה קורה אם אתה חטאת לאלקים? אז צריך לשוב מהעון בתשובת המשקל; לדוגמא, אם היה לך לב רע, מחשבות רעות, קנאה, שנאה וכדו' איך שבים בתשובה על זה? צריך להיטיב את הלב, לאהוב את הטוב לבני אדם ולמחול להם! 

ואין התשובה מתקבלת, מתי היא לא תתקבל התשובה? מתי ה' לא יקבל את התשובה שלך; אם זה יהיה עם מצפון רע, ואם הלב שלך רמאי! אפילו שבחוץ יראו 'כאילו אתה עושה תשובה' 

אבל ה' מסתכל בפנים: "הלב נקי או לא? המצפון נכון או לא?" 

אבל כל אדם שרוצה לשוב בתשובה לאלקים - הוא לא סוגר את שער התשובה בפניו! וכולם יכולים לחזור בתשובה וה' פותח את שער הישר, ומראה לו את הדרך הטובה בחסדו ובטובו ככתוב (תהלים כה ח): "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ". 

אין תירוצים! הרב אמנון בא אליך מדאבוס 6 שעות לפריז!

עכשיו, אחרי שלמדנו את זה אין בן אדם שיכול להגיד: "אני לא יכול לחזור בתשובה!" 

רואים שה' רוצה, ומאפשר ונותן דרך, ואומר: "גם אם לא תצליח עד הסוף - אני משלים! אז מה אתה יכול להגיד?!" 

עכשיו מסתיימים כל התירוצים! 

ואם יגיד אחר כך לבורא: "אוּי! הייתי טפש, לא היה לי שכל, חבל שלא עשיתי תשובה" או יגיד: "אַה! לא ידעתי! לא ידעתי" 

ישאלו אותו: "למה לא חזרת בתשובה?" 

- "לא ידעתי!" 

יגידו לו: "היית בהרצאה בפריז! והיה שמה מישהו שהסביר לך בדיוק איך עושים תשובה! אתה לא יכול להגיד שלא ידעת, בשביל זה הוא בא משווייץ! ועלה על 3 רכבות!! 6 שעות!!! בשביל להגיע לפה, להגיד לכם: שמגיע לכם גן עדן! ואתם יכולים אפילו עם חטאתם ושגיתם וטעיתם – אתם יכולים להיות מהצדיקים הגדולים ביותר בעולם האהובים לפני הקב"ה - הבנים והבנות שלו!" 

אז לכן תנצלו את החיים שנשארו עוד! כמה נשאר לכל אחד? אנחנו לא יודעים! וצריך לא להמתין, אלא לשוב כבר היום! כי מחר אתה תתחרט, מחר כבר יצר הרע יבוא ויקח אותך שוב פעם לכל הדברים שהוא הרגיל אותך במשך השנים... 

לכן, צריך שכל אחד יחמול על הנפש הטהורה שהוא קיבל מהקב"ה! וזה הפקדון הכי נכבד! שהקב"ה נתן לך, הוא נתן לנו נשמה 'צלם אלוקים' אנחנו בצלם אלקים, הנשמה שלנו לא מתה לעולם ועד! הגוף שלנו זה רק פיג'מה, מורידים אותה בקבר, אבל הנשמה עולה למעלה למקום שממנו היא באה; 

והיא צריכה למסור דין וחשבון: "מה עשית בעולמי?" 

אז עד מתי אדם ימתין וידחה את התשובה?! האם אתה רוצה לעבור על כל התאוות שבעולם ולחטוא בכל החטאים לפני שתחזור?! מי אמר שתשכיל? מי אמר שתזקין? אתה תקרא: "עבד רע!" לפחות עכשיו תשוב בתשובה, שנותרו לך כמה זמן, ותעשה את רצון הבורא מכאן והלאה, תַראה שאתה נפש טובה! 

ימי האדם קצרים!

והרי הימים של האדם קצרים! ומה שנשאר - זה יותר קצר! וחכמים אמרו: "היום קצר והמלאכה מרובה!" ואנחנו בפיגור!! אז בואו! בואו נקח את הנפש היקרה שלנו! את הרוח הנכבדה, שבמקום לכבד את הבורא כיבדנו את מקרון... ואת העולם הזה, והפקרנו את החיים שאנחנו עומדים ללכת אליהם, ונבוא לשמה ריקים! כדאי לנו לרומם את הנפש שלנו, למקום הנכבד תחת כסא הכבוד, ושמה הנשמות רק עולות ועולות! במקום שנרד לגיהני גיהנם, ונזכה לחזור בתשובה בזמן ששער התשובה עוד פתוח! וכשעדיין הקב"ה רוצה לקבל אותנו ולכפר לנו! תכף יגיעו ימי הסליחות "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה ו).

וכדאי לפני שיבוא הפחד, והולך להיות פחד בעולם - גדול מאוד! יש גזירות איומות ונוראות, אנחנו נמצאים כרגע בגוג ומגוג הרוחני! כוחות הרשע בכל העולם רוצים להשתלט על העולם, ולעשות את כולם עבדים, אחר כך תתחיל מלחמת גוג ומגוג הפיזית - מלחמות ממש בנשק לא קונבנציונאלי! וכתוב ש-2/3 מהעולם ימותו! אז מה יעשה אדם? צריך "להקדים תרופה למכה!" אף אחד לא בטוח בחיי היום יום, אתם רואים שבפריז ובשאר המקומות האנטישמיות גודלת משנים עברו! והריבוי של האויבים מסביבכם גדול מאוד, והפחד מתרבה, ואין מי יודע "מַה יֵּלֶד יוֹם?" (משלי כז א) 

ושמעתי שיהיה לכם עכשיו 'יום הבסטליה' עם כל הגזרות עכשיו שמקרון רוצה לעשות לכם: סגר בפריז, ושאף אחד לא יוכל ללכת, אפילו לבית חולים - אם הוא לא התחסן! וכו' אוי ואבוי! וכן הלאה, זה גזירות - שלא היו מעולם מעולם!! זה סוף העולם! שתדעו: לא נשאר הרבה שנים לעולם - עד שיתפוצץ הכל! ואתם תראו מה יקרה פה בעוד חודש, עם ההפגנה הגדולה, וכן הלאה, בכל העולם זה מתחיל, יהיה כאוס גדול מאוד! אבל זה לא מספיק, לא משנה באיזה צד תהיו; 

הכי חשוב - להיות בצד של הקב"ה! אם אתה בצד שלו - הוא לידך לצידך "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא ה) הוא לא יעזוב אותך! אבל אם אתה לא שומר את שלו - הוא לא ישמור עליך! לא יעזור מה תעשה, לא יעזור. הכי דחוף, הכי בטוח: זה להיות קרוב אליו! אז צריכים למהר "להיות עז כנמר! קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי לעשות את רצון אבינו שבשמים!" וצריך להתביש מהבורא שרואה את המעשים שלנו, אנחנו חושבים 'שאנחנו נמצאים בחושך; שלא רואים ולא שומעים' אם יש היום אינפרא אדום, להקב"ה יש... הרי אצלו "כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה!" (תהלים קלט יב) אין נסתר מנגד עיניו! איך אדם לא מתבייש מלפני הבורא יתברך?! 

אנחנו אפילו לא מתנהגים עם הבורא יתברך כמו שמתנהגים עם חבר; עם חבר אנחנו מכבדים אותו יותר ממה שאת הבורא יתברך! החבר לא פרנס אותנו, לא נתן לנו מאור עינים, לא נתן לנו שמיעה, לא נתן לנו כלום! אולי רק לקח מאיתנו - ואנחנו מכבדים אותו! ובורא עולם? נתן לנו הכל! ונותן הכל! ולא מכבדים אותו, ולא מחזירים לו טובה בעבור הטובות שעשה לנו, למה? מה זה הכפיות הטובה הזאת? איך יכול להיות אדם רע למי שעושה לו טובות בלי הפסקה! הוא לא הפסיק; עד עכשיו! אנחנו יושבים פה בלי כאבי גב, רואים ושומעים, ויכולים ללכת, ויכולים לדבר – ויש אנשים בבתי חולים; לא רואים, לא שומעים, לא הולכים, פריצת דיסק, צרות, מחלות, אסונות - אנחנו לא מעריכים את זה! 

למה אנחנו לא פונים לבורא יתברך ואומרים: "די! עד עכשיו לא שמנו לב אליך, מהיום ניתן דעתנו עליך! ורק עליך!! ואנחנו מתחננים לפניך: תמחל לנו על כל מה שעשינו!!!" 

הרי אם יקצוף עלינו שר או מלך נשתדל להתחנן, בשביל שלא יעשה לנו מאומה רע! הרי אם תופס אותכם שוטר בשביל לתת לכם רפורט;

אתם אומרים לו: "אוי! אל תשאל היה לי ככה ככה..." 

מתחננים שלא יתן לכם 250-500 יורו... ואתם לא מתבישים! ואתם יודעים שעשיתם עבירה, אז למה כשעושים אצל הקב"ה עבירות – אף אחד לא מבקש שום דבר?! 

מישהו יודע מתי הוא יפטר מן העולם? אף אחד! אז למה לא נזהרים מאוד מאוד מהר מהר מהר לשוב בתשובה! מי אמר שיהיה לנו עוד יום? מי אמר עוד יומיים? אתם רואים עכשיו שאנשים מתים כמו זבובים! 

חכמים אמרו: "שוב יום אחד לפני מיתתך!" ו"בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים" (קהלת ט ח) ואם יש לנו את כל ההזדמנויות לשוב בתשובה ואנחנו לא רוצים לשוב בתשובה - זה יהיה לנו רעה!!! 

כי ה' יגיד: "נתתי לך את כל האופציות!"

תאר לך שאתה נמצא לפני שופט, הוא אומר לך: "אתה נאשם א' ב' ג' ד', העונש: "70 שנה בכלא!"

הוא אומר: "אבל אם תבקש: "סליחה!" תתחרט, תבכה, תבטיח שלא תעשה יותר, ושתהיה אזרח הגון - אם אתה עושה את זה אני מוציא אותך מפה זכאי!"

יש מישהו שלא יעשה זאת?! הוא יכנס 70 שנה?

אז למה כשהבורא אומר לך: "תעשה תשובה ככה, תתחרט! תקבל עליך יותר לא לעבור, תתוודה, ותגיד שאתה מהיום תהיה כמו שצריך אני מוחק לך את הכל!"

הוא לא רוצה!? זה לא 70 שנה... מי יודע כמה זמן הוא יהיה בגיהנם להתנקות! אם בכלל יצא משם... איך יכול להיות? אלא אם כן אתה לא מאמין בכלל שיש בורא לעולם...! 

הבורא יתברך נתן לנו חכמה! נתן לנו תבונה, נתן לנו דעת, ואנחנו הכי הכי הכי מעולים מכל הברואים בעולם כולל המלאכים! 

אז אף אחד אפילו לא יכול לבוא בטענה: 'לא ידעתי!' 

וזה יהפוך כנגדו לטענות! נגדו!! וטוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. הקב"ה שלח אותי מדאבוס לפה בשביל להגיד לכם את הדברים האלה בשמו של הקב"ה בשביל שתזכו לגן עדן! בשביל שתאריכו ימים בעולם הזה, בשביל שלא יאונה לכם כל רע, בשביל שתתחילו דף חדש, והקב"ה פונה בלשון רכה! לא עוזר? בתוכחה והכלמה! לא עוזר? בעונש! לא עוזר? הוא לוקח אותך אליו! אז למה לחכות אם אתה יכול לשמוע את הדברים הטובים האלה! 

איפה נשמע כדבר הזה שאדם חייב מליון יורו בבנק! ומנהל הבנק אומר לו: "תבטיח לי! שיותר לא תהיה חייב, ותכלכל את החשבונות שלך בהגיון, ותתחרט על מה שעשית, ואני מעביר לך את המליון יורו מהאוברדרפט - לזכות בחשבון שלך!" 

יש מישהו שלא יסכים?! אז איך אדם יכול להפוך את כל העונות לזכויות והוא לא מוכן!? מה, בשביל עוד כמה תאוות קטנות? שבושה אפילו לחשוב עליהם! אבל יש אנשים שהם עצלים, ואם אתה מתעצל לטפל בנשמה הנכבדה שלך, אז איזה דבר יותר נכבד ממנה? מה עוד יותר יכול להיות נכבד מהנשמה שלך? 

ותזהר מהפיתויים של היצר! הוא יכול להגיד לך: "תשמע! אתה? אין לך סיכוי! כי אתה כל כך עברת עבירותשלא יקבל אותך הקב"ה, מדובר על אנשים שעברו על עבירות קטנות! אבל לא אתה!אתה? עברת אוּוַה! עשרות שנים!" 

- "שקר אומר יצר הרע! 

אומר יחזקאל הנביא (יח כח): "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה!" מבטיח הנביא בשם ה' אפילו היה רשע גדול! וחזר בו ועשה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה - ככה כל בעל תשובה עבר את כל העבירות אומר יחזקאל הנביא (יחזקאל יח כב): "כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יִחְיֶה". אם הוא הופך את העבירות לזכויות – יחיה! וכל החטאים לא יזכרו לו!! 

לסיכום: חייבים אנחנו להכנע לאמת, לא לברוח ממנה, להודות לאלקים שהעיר אותנו למה שלא ידענו, ולא נסתכל על אחרים מה הם עושים, ולא נשתמש בזה: "אבל הנה הם... אבל הנה הם..." - כי זה התרמית של היצר הרע, וככה הוא תופס את אלה שההכרה שלהם חלשה! שהם נתלים באחרים והם אומרים: 'אבל הנה אבל הנה אבל לא קורה להם כלום אבל...' – תזהרו!

והתפילה שלי ושלנו צריכה להיות כך: "האלקים ישים אותנו מן הממהרים אליו והשבים אליו בלב שלם לרחמיו הגדולים - אמן ואמן!" 

תודה רבה לכולם על ההקשבה, מקוה שאתם תעשו משהו עם מה שאמרתי, ואם כן - זכיתם בחיי העולם הבא!

הקהל מוחא כפים...!

חלוקת ציציות, כיסויי ראש לנשים, וברכות – בבקשה!

(הדרשה כשעתיים!)