באר יעקב - באר יעקב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדם חי, יש לו אבא שכל העולם שלו יכול לתת לך הכל ואתה לא סומך עליו שהוא ייתן, אתה אומר לו רק סדר לי עבודה,

סדר לי עבודה, אני מסתדר לבד, פתח לי קיוסף.

הוא רוצה חצי ילד או ילד שלם.

כל דבר שמתגלגל מן השמיים הוא לטובה, הוא לטובה.

אני לדוגמה אתמול נסעתי לחיפה להרצאה.

ובדרך עליתי על מסלול של אוטובוס והלך כל הג'אנט,

ועצרתי בצד והחליפו לי את הגלגל.

זה היה צריך לעלות לי למעלה מ-4,000 שקל.

אתם מבינים איפה פדיחה?

ואתה חושב שאני משלם את זה?

אני לא משלם.

אז הם אמרו שהם יתנו לי במקום זה צ'ק 2,500 שקל,

ואני אסתדר לבד. אמרתי תודה.

החלפתי ב-2,000, לקחתי את ה-500 ונסעתי לשלום.

איזה סאב.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לעילוי נשמת המנוחה אפרת שרה בת-סופית,

שלמה בן פנינה,

יעקב בן עמומה,

מנוחתם עדן.

לרפואת פנינה בת-חנה,

צופית בת-מלכה,

ולהצלחת כל משפחת אליהו אלבק ובני משפחתו בחזרה בתשובה.

ותודה לרב אברהם בוסקילה בסיוע הערב.

ובכן, יהודים יקרים, אנחנו נמצאים בפרשת בראשית.

התחלנו את התורה,

ובתורה כתוב,

ומפרי העץ אשר בתוך הגן, אמר אלוקים, לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון.

העניין של עץ הדעת

כפי שמצויר בשכלנו,

דבר שקשה להבין.

איך זה באמת שהאדם הראשון שהיה בחיר הנבראים הצהיר כפיו של הקדוש ברוך הוא,

שנכללו בו כל הנשמות,

יעבור על מה שציווה השם יתברך בפירוש,

ועוד באותו היום שציווהו, שעה לאחר מכן.

איך יכול להיות שהוא עבר על ציוויו של הקדוש ברוך הוא?

ובשעה שהוא ידע גם את עונש המיתה הכרוך בכך,

שישיג אותו לאחר מכן.

דבר שאפילו אנחנו, לפי כת שכלנו, לא היינו עושים כדבר הזה.

במה הסיטה נחש את חווה ובמה הטעה אותה?

וכי יעלה על הדעת שחווה האמינה לדברי הנחש,

שהיא לא תמות

יותר מדברי השם שאמר פן תמותון?

מה השיבה על שאלת הנחש?

כתוב בפסוקים, ותאמר האישה אל הנחש מפרי עץ הגן נוכל,

ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו

פן תמותון.

ויאמר הנחש של האישה לא מות תמותון,

כי יודע אלוקים כי ביום אכולכם ממנו ונפקחו עיניכם

והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע.

והלא הבורא אמר בוודאי שהם ימותו.

אז מה התשובה שהיא קיבלה בעצם ההנחה שבגללה היא כן אכלה מעץ?

אלא עלינו להקדים ולומר שיש שתי ידיעות.

ידיעת הרע מתחלקת לשני חלקים.

יש ידיעה

שהיא אינה מעוררת רצון ותשוקה,

ויש ידיעה שמעוררת רצון ותשוקה.

אנחנו יודעים לפעמים כי שתיית סם פלוני הוא דבר מתוק מאוד.

יש סמים,

לא ננקוט בשמותם,

שמי שלוקח אותם

זה נחשב לו נעים ביותר והוא מרחף לו לפעמים מהגג.

בכל זאת,

אפילו שאנחנו יודעים את מתיקות הסם הזה,

אין הידיעה הזאת מעוררת אצלנו שום רצון ותשוקה,

כיוון שהשכל אצלנו מכיר בנזק של הסם,

וזוהי הכרה חושית,

שאנחנו מרגישים את זה ממש בחוש,

שגם הטבע שדרכו להתאוות לכל מתוק מכיר בהפסד של הסם,

מואס בו ואינו בוחר בו כלל.

אז זאת אומרת, זו ידיעה, ידיעת הרע, שאינה גורמת

לרצון ותשוקה.

אבל יש ידיעה שהתאווה והקנאה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

אפילו שיודעים את הרע שבכל הדברים האלה,

בכל זאת אין בכוח הידיעה הזאת להכריח את הטבע בזה.

אנחנו לא יכולים להכריח את הטבע שלנו בזה.

ולכן הידיעה הזאת

אינה אלא ידיעת השכל לבד,

זולת הטבע שאינו מכיר בו כלל.

זאת אומרת,

אנחנו בשכלנו משיגים את הדברים.

מבינים שהקנאה והתאווה והכבוד זה דברים שליליים,

אבל הטבע לא מכיר בזה בכלל, הוא דורש את שלו, הוא דורש את חלקו.

אחרי שלמדנו מהם שתי הידיעות האלה,

אז אנחנו צריכים להבין

שהאדם הראשון קודם החטא

היה השכל שלו פשוט, בלי שום השפעה חיצונית

מהטבעים והכוחות.

זאת אומרת, הוא לא היה מושפע

שום השפעה חיצונית

מהטבע או מהכוחות.

הרצונות והטבע שלו לא היה בכוחם לעטות את השכל

ולהחשיך את ההכרה שלו.

הוא ידע את הרע,

הוא הכיר אותו,

ובכל זאת עשה רק את הטוב.

השכל של האדם הראשון היה כמו מלאך.

החומר אצלו, הגוף היה כמו לבוש בלבד.

וכמו שהלבוש אנחנו לא מתביישים בו

עד שנצטרך ללבוש אחר,

כמו כן היה החומר אצלו.

לכן כתוב,

והיו שניהם ערומים,

האדם ואשתו,

ולא התבוששו.

הם לא התביישו בזה שהם היו ערומים, כי אצלהם הגוף,

החומר, היה כמו בגד.

ורק בזה נשתנה מלבושם מלבושנו,

כי החומר שלו היה לבוש נצחי,

שאינו צריך לפשוט אותו לעולם.

אולם בדבר אחד היה שונה ממלאך ממש.

מה ההבדל בין האדם הראשון למלאך ממש?

המלאך משולל בחירה מכל וכול.

אינו יכול לעשות רע אפילו אם ירצה,

כיוון שמציאותו היא עשיית הטוב.

אבל האדם הראשון לא היה כך.

אם כי השכל שלו היה פשוט בלי שום נגיעה טבעית,

בכל זאת ניתנה לו היכולת

שאם ירצה יחדל מלהיות מלאך.

לאדם יש אפשרות

להישאר מלאך

או לחדול מלהיות מלאך.

זאת הבחירה.

אם ירצה לחיות חיי בחירה

ולא חיי מלאך, הרשות בידו.

הבחירה של האדם הראשון לא הייתה על דרך הבחירה שלנו.

היום אנחנו בוחרים בין הטוב ובין הרע,

בין האמת ובין השקר.

אבל הבחירה של האדם הראשון הייתה בחירה בין חיי מלאך לחיי אדם.

וזה היה תלוי באכילת עץ הדעת.

אם הוא רוצה לחיות חיי מלאך

בלי שום סכנה לקניינים הרוחניים שהוא ישיג,

אז הוא צריך להיזהר לא לאכול מעץ הדעת טוב ורע.

אז ההכרה שבשכלו תהיה חזקה כל כך,

ששום טבע ורצון בעולם

יהיה מה שיהיה,

לא יפעלו עליו כלל.

אבל אם הוא רוצה לבחור בחיי בחירה,

אם הוא רוצה שיתעוררו בו התאוות והרצונות

כדי שיוכל

לבוא איתם במלחמה ולנצחם,

עליו לאכול מעץ הדעת.

ואז יתעוררו בו הנטיות הטבעיות,

ותהיה לו מלחמה חזקה עם השכל.

הגוף והשכל יילחמו,

כי אז יתעורר בגוף

כל התאוות והטבעיות.

והם ידרשו את שלהם ואז השכל ינסה להתגבר עליהם ותהיה מלחמה תמידית כמו שאנחנו היום מתמודדים

בין השכל

לבין הרצון והתאווה.

ואם גם אז יעלה בידו לנצח את המלחמה ויכניע האדם הראשון את המידות שלו תחת השכל,

אם היה מצליח אחרי אכילת העץ

היה מתעלה למדרגה יותר גדולה מזו שעמד בה קודם,

כיוון שהשכר משתלם לפי הצער.

כמה שאתה נלחם יותר ומצליח יותר,

משלמים לך שכר גדול יותר.

ואז הוא היה חי חיי נצח

כמו קודם האכילה, למרות שהוא אכל,

והיה עולה למעלות גבוהות הרבה יותר ממה שהיה משיג בלי המלחמה הזאת.

אבל השם לא ביקש ממנו זאת.

אבל אם לא יעלה בידו לנצח את הטבע ואת הכוחות הטבעיים

והם ימשלו בו, הם ינצחו אותו.

אז בהכרח הוא שימות

כי הוא הפך להיות טבעי, לא נצחי.

כיוון שהטבע שולט בו,

וטבעי אינו יכול לחיות לעולם.

הטבע לא מתקיים לעולם.

זה מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא.

ומעץ הדעת,

טוב ורע לא תאכל ממנו,

כי ביום אכולך ממנו מוד תמות.

זאת אומרת, זוהי מציאות.

עצם האכילה תגרום מיתה.

למה?

כיוון שאתה הפכת להיות טבעי ולא מלאך,

ממילא ישלוט בך המוות.

וייתכן שהדברים שאמר לו הקדוש ברוך הוא לא היו בגדר ציווי,

אלא בגדר עצה.

אני נותן לך עצה

שלא תאכל מעץ הדעת,

כדי שלא יתעוררו בך התאוות והטבע,

כי אם יתעוררו בקרבך לא יהיה בכוחך לנצחם,

ואז בהכרח תמות.

לא בתור עונש

על האכילה.

כי יכול להיות שהאכילה בעצמה לא הייתה חטא,

אלא בעבור שהטבע ימשול בך.

ודבר טבעי,

אינו יכול לחיות חיי נצח מצד עצמותו.

ולכן אמרה חווה,

ומפרי העץ אמר אלוקים,

לא תאכלו פן תמותון.

אז היא דעיקה פן תמותון, פן זה פירושו לא ודאי.

יש אפשרות שתמותו,

אבל זה לא ודאי שתמותו.

זאת אומרת, אפשר שאפילו אחרי אכילת עץ הדעת לא ימותו.

כאילו עלתה בידם אף לאחר האכילה לנצח את הטבע,

לא היה נחשב להם אכילת עץ הדעת לחטא.

מאדרבה, היו מגיעים על ידי האכילה למדרגה עוד יותר גדולה מקודם.

על זה ענה לה נחש.

לא מותם מותון,

וייתם כאלוקים

יודעי טוב ורע.

כלומר, אל תהיו מסופקים,

שמא לא תעמדו בניסיון.

ודאי תעמדו, אומר הנחש.

ויהייתם כאלוקים, אתם תהיו כמו האלוקים. מה אתם חוששים?

שאתם תהפכו להיות טבעיים ותמותו?

בואו אני אראה לכם, אתם תהיו ממש כאלוקים. בואו אני אראה לכם דוגמה.

כמו שאצל האלוקים

אין ידיעת הרע עושה רושם כלשהו,

זה שהשם יודע את הרע,

זה לא משפיע עליו כלום ולא משנה אותו ממציאותו.

כמו שאנחנו מצינו בשלוש עשרה מידות של רחמים,

אל ערך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ועובר על פשע.

מה כתוב אחר כך? ונקה לא ינקה.

נקה לא ינקה זה שהקדוש ברוך הוא לא מוותר.

אם חוזר בתשובה, נקה.

אם לא חוזר בתשובה, לא ינקה.

מה זה? מידת הדין.

איפה זה נאמר?

בשלוש עשרה מידות של רחמים.

אל ערך אפיים וכולי.

אז שומעים רחמים, ומה בסוף? דין.

מה המעלה הזאת?

למה הסמיכו את שניהם?

רחמים ודין.

הנחש היה פילוסוף,

אז הוא אומר,

כי אפילו שלא נקר הקדוש ברוך הוא לרשע את חטאו,

בכל זאת, ידיעת החטא

וצורך הפירעון ממנו, מהאדם החוטא,

לא מפריעה למידת ערך אפיים רב חסד של הקדוש ברוך הוא לפני הפירעון.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא זה לא מפריע לו שהוא יודע שהאדם חוטא. הוא יכול עדיין לתת לו במידת הרחמים.

רק אם יראה השם שהאדם כבר לא שב בתשובה וזה גמור אצלו,

אז הוא לא יינקה.

אבל רואים שידיעת הרע אצל הקדוש ברוך הוא לא משנה שום דבר,

כיוון שאצלו אין הפירעון שהוא פורע מהרשע בגדר כעס.

זה לא שהקדוש ברוך הוא מתעצבן

והוא נותן עונש,

אלא זה בגדר ידיעה

שהשכל ומידת הדין מכריעים כך

שאדם שחוטא צריך להתנקות על ידי העונש והאיסורים.

ולכן מידת הדין והרחמים סמוכות זו לזו.

אבל הדבר הזה לא נמצא באדם.

כי אדם שיש לו טינה על מישהו

אינו יכול לכבוש את הכעס עד לאחר זמן.

שבזמן ההוא לא יעשה בו רושם כלל, אין דבר כזה.

בן אדם מתעצבן, על המקום הוא מגיב.

סתם עצה.

אם תקבלו על עצמכם

כלל

שכל פעם שמרגיזים אתכם או אתם מתעצבנים,

תדחו את הרוגז ליום אחד,

אתם תצילו את החיים שלכם בכל מצב.

היה אחד שאבא שלו ציווה אותו לפני שנפטר,

ציווי כזה.

אמר לו, תבטיח לי שתמיד כשתרגז תדחה את הרוגז ביום אחד.

הסכים.

פעם יצא למדינת הים,

ושהה שם שנים הרבה,

וחזר יום אחד בהפתעה הביתה,

והוא עולה חרש לחדרו,

והנה הוא שומע את אשתו

מדברת עם עלם חמודות,

והוא, הדם עלה לו לראש,

שלף את חרבו ורצה להיכנס לבפנים,

ואתם יודעים מה מתפרסם בימים אלה, מה עושים.

אבל לרגע הוא נזכר מה שציווה אותו אביו,

והחזיר את החרב לבפנים.

התחיל לרדת,

ושמעת אשתו אומרת,

אילו היה אביך רואה אותך בשעה זו,

כמה היה שמח.

כל הדיבורים שהיא דיברה עם הבחור,

זה היה עם הבן שלו,

שבשעה שהוא יצא לחוץ לארץ, אשתו הייתה מעוברת,

והוא לא ראה את הבן הזה ולא הכירו עדיין.

ואם היה נכנס,

בחמתו היה הורג את אשתו ואת בנו.

ובזה שהוא החליט לכבוש את כעסו עד למחרת,

הציל את חייו וחיי משפחתו.

אז זה עצה ככה במאמר מוסגר.

נראה מי מסוגל לעשות את זה.

תולה ארץ על בלימה כתוב. כל העולם תלוי על בלימה, על סתימת הפה.

אחמדינג'אד כל הזמן פותח את הפה, הוא לא סותם אותו.

אבל הוא יקבל איזה טיל שיסתום לו.

מכל מקום,

מה שאין כן אדם,

אם יש לו טינה על מישהו,

אינו יכול לכבוש את כעסו עד לאחר זמן.

וזה מה שאמר לה נחש.

גם לאחר אכילת עץ הדעת.

הרגשת הטבעיות שתתקבל על ידי זה,

אל תפחדו, זה יהיה רק בגדר ידיעה.

זה לא ישפיע עליכם שתרדו למדרגה טבעי ותמותו. לא.

זה יהיה בגדר ידיעה. ויהייתם כאלוקים יודעי

טוב ורע. ויהייתם כאלוקים.

אתם תישארו כמו האלוקים נצחיים,

יודעי טוב ורע.

לא חשים.

אל תפחדו.

הנחש מרגיע.

ואם כן, כדאי לך לאכול.

למה כדאי?

כי תגיעי על ידי זה למדרגה גדולה,

כי אז תוכלו לצאת למלחמה נגד ה...

והשכל ינצח, ואז תקנו מעלה גבוהה הרבה יותר.

בזה הנחש

ניצח את חווה והטעה אותה,

כי הבטיח לה שלא ייפלו ממדרגתם,

ועוד יעלו למדרגה גבוהה יותר,

מדרגה של כבישת המידות.

ואילו באמת היה כמו שאמר הנחש,

אילו עלתה ביד האדם לנצח את המלחמה הגדולה הזו,

לא היו מפסידים כלום על ידי אכילת

הפרי של העץ.

אבל לבסוף מה התברר?

כי לא כן הדבר, וכי טעו בחשבון,

כי מיד שאכלו מן העץ,

כתוב, ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם.

מזה התברר שלא היה לו לאכול מעץ הדעת,

כי אם היה יכול לנצח את טבעו ולעשות את הטבע כמי שאינו כמו קודם החטא,

אז למה התבייש האדם פתאום וראה את עצמו עירום?

קודם כתוב, ולא התבוששו.

עכשיו כתוב שהם מתביישים כי ערומים הם.

אם הרגשות הטבעיים לא החשיכו את השכל הבהיר

ולא עשו בו אפילו פגימה כלשהי,

מי הגיד לאדם הראשון שהוא עירום

על כורחנו שמתחילה כשהמידות והתאוות לא היו מתעוררים אצלו

והחלק העיקרי שלו היה בשכל,

אז הוא לא היה מתבייש,

כי החומר, כל הגוף שלו היה אצלו כמו לבוש.

אבל רק אחרי האכילה שהוא אכל מעץ הדעת

נתעוררו אצלו התאוות

ולא היה בידו לנצחם.

רק אז ביקש לבוש ממש לתכסות בו.

ולמה צריך לבוש ממש?

כדי להשקיט במקצת את הרצונות והנטיות שדרכן להתעורר יותר בשעה שהוא עירום.

על זה אמר לו הקדוש ברוך הוא,

מי הגיד לך כי עירומתה

המן העץ אשר ציוותיך לבלתי אכול ממנו אכלת?

על זה אומרים, אכלת אותה.

הלא אמרתי לך, אל תכניס את עצמך אל הניסיון הזה.

ואתה אמרת אין דבר.

לכן, לאחר שנחלת מפלה במלחמה עם הטבע,

מאחר שהרצונות והטבעים כבר משלו בך,

לכן נתקללה האדמה, ארורה האדמה בעבורך,

קוץ ודרדר תצמיח לך,

בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך,

כי עפר אתה ואל עפר תשוב ונגזרה עליו המיתה.

שמעתם?

ידעתם?

זאת אומרת, לפעמים אדם רוצה יותר ממה שהוא נצטווה לעשות,

והוא רוצה להוסיף מדרגות, והוא רוצה לעלות יותר גבוה ממה שהשם ציווה אותו,

אני לא מדבר על פחות, שזה ודאי לא טוב.

אבל גם אם אתה רוצה לעלות יותר ממה שאתה צריך,

או לא בזמן המתאים שצריך,

אתה יכול לגזור על עצמך מיתה.

לא תוסיף

ולא תגרע.

מה שהשם ציווה,

עשה.

בלי התחכמויות.

והוא היודע למה וכמה.

אז מי שחושב שהוא חכם,

כבר למדנו משלמה המלך, עליו השלום,

שהשם אמר לו, לא ירבה לו נשים, לא ירבה לו כסף וזהב, לא ישוב מצרימה.

והוא אמר, אני ארבה ואני לא אסור מדברי השם.

והוא נכשל בשלושתם.

אז החכם מכל האדם,

למרות שהיה כתוב לו הטעם, למה לא?

הוא נכשל בשלושתם.

אז אנחנו לא חכמים יותר משלמה המלך,

וודאי שלא צדיקים יותר ממנו.

ולמרות כל זאת,

הוא היה צריך להיות מסולק מכיסאו,

ממלך על ישראל, במשך שלוש שנים.

והיה כאחד האדם,

בהשמדה עם מלך השני, ישב על כיסאו במשך הזמן הזה.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים לדעת

מה שהשם ציווה,

אנחנו צריכים לעשות.

מה שהוא לא ציווה,

אל נצווה את עצמנו.

עכשיו בואו נראה את אחד הניסיונות

שנובעים בעצם מהקללה שנתקלל אדם הראשון

ומהאדמה שנתקללה.

בזיעת אפיך תאכל לחם,

לחם,

עד שובך אל האדמה.

כל הצורך להשתדלות בעניינים גשמיים על פי דרך הטבע

בא מהתולדה של חטא הדם הראשון

שנאמר לו בזיעת אפיך תאכל לחם.

כל מה שאנחנו צריכים ללכת כביכול לעבודה ולהשיג אוכל,

מזון, פרנסה וכלכלה,

הכל בא מחטאו של אדם הראשון שנתקלל בזיעת אפיך תאכל לחם.

כיוון שבחטא שלו הוא ירד למדרגה גשמית, כמו שהסברנו,

אבל קודם לכן,

קודם החטא, כשהוא היה בדרגה הרוחנית העליונה, מדרגת גן העדן,

היו כל צורכי גופו באים אליו מעליהם.

וכך כתוב

בילקוט שמעוני.

ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה.

שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן

לפתח ולשדד את האדמה?

והלא כל האילנות

נצמחים מעליהן.

או שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן להשקות את הגן?

והלא נהר יוצא מעדן להשקות את הגן.

אז מה הכוונה לעובדה ולשומרה?

לעסוק בדברי תורה ולשמור מצוותיה.

וכך אמרו, זיכרונם לברכה,

מלאכים צולעים לו בשר ומוזגין לו יין.

הוא לא טורח

בעבור שום דבר.

וכיוון שכל עניין ההשתדלות אינו אלא קללה,

והתורה לא נתנה שיעור כמה האדם צריך להיות מקולל.

אם כן, הלא טוב לאדם שיפחית לעצמו מן הקללה כמה שאפשר.

ההסתדרות קבעה שמונה שעות עבודה.

אבל בתורה לא כתוב.

מה יעשה חכם, ירבה בקללה או ימעיט?

ימעיט.

מה יעשה יותר חכם?

לא יתקלל בכלל.

וכך אמרו הרבה גדולים.

והמסילת ישרים אומרת,

הביטחון הוא שישליך על השם יהבו לגמרי,

כאשר ידע כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם ממה שנקצב לו.

מה שהשם קצב לנו,

אי אפשר שיחסר.

ממילא לא צריך הרבה השתדלות ולא צריך ללכת אפילו לעבודה.

וכמו שאמרו זיכרונם לברכה, מזונותיו של האדם קצובים לו.

וכבר היה אדם יכול לשבת בטל

אם לא שכנס

הקדוש ברוך הוא, בזיעת אפיך תאכל לחם.

ולכן חייב אדם להשתדל, איזו השתדלות,

כמי שפורע מס.

וכיוון שהשתדל,

מה שהוא השתדל, יצא ידי חובתו.

ואינו צריך לבלות את כל ימיו בחריצות והשתדלות.

מה הדרך הראויה?

אומרים חכמים,

זיכרונם לברכה, עושים תורתן עיקר ומלאכתן תפלה.

יש עיקר ותפל. העיקר זה לעסוק בתורה ומצוות

ומעט במלאכה.

וזה רק בגדר קנס,

בגדר קללה.

ולא כל אחד חייב,

רק אלה שאין להם ביטחון.

מי שיש לו ביטחון גדול לא צריך לעמוד בכלל.

כמו שהוא לא טורח שום דבר בשביל להשיג נשימה

והוא לא טורח כלל בשביל להשיג חיים

והוא לא צריך להטעין את הבטריות של החיים כל בוקר כמו פלאפון

והוא לא דואג מזה בכלל שהוא יחיה מחר

כך הוא לא צריך לדאוג שיהיה לו אוכל

כי מי שנותן חיים

נותן מזון

ואם הוא גזר שאתה תחיה עד גיל 80

אז אתה תחיה עד גיל 80 כי הוא גזר

וברור לכולם שעד גיל 80 בלי אוכל אי אפשר לחיות, נכון?

אז ודאי שהוא ידאג שיהיה לך אוכל אחרת איך תחיה עד גיל 80 אם הוא גזר

כיוון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין לו לבטוח אלא בקונו

ואז תישאר דעתו פנויה וליבו מוכן לחסידות האמיתית ולעבודה תמימה.

אמנם רוב בני האדם,

גם אלה שחושבים את עצמם למאמינים ובעלי ביטחון אינם עושים כן

אלא עוסקים בהשתדלות טבעית בכל יכולתם

ומעיינים בשכלם ומדייקים ומעמיקים לחשוב בפרטי ההשתדלות בסיבות אשר לפניהם.

הכל הם מתכננים פיקס פוקס.

טורחים, מתייגעים, מתכננים

ואחר כך מזדרזים בכל יכולתם

וגם נלחמים עם חבריהם בכל עוז עד שברוב עמל יראו להוציא לפועל את כל פרטי מחשבותיהם.

ואתם מכירים את הפתגם שאומרים אנשים נפעמים בהתפלספות יתרה

לא הנחתי מקום למקרה

דאגתי לכל הפרטים וגיביתי בגיבוי על גיבוי

לא הנחתי דבר למקרה

כאילו הוא שולט

על המקרים כולם שיקרו

רק הוא שכח שיכול להיות

עד שהוא יגמור את המשפט הוא יקבל דום לב

סתם דוגמה

הרי כל המקרים תלויים בעוד אנשים ולא רק בך

אז מה פירוש לא הנחת מקום למקרה

אלא זו התרברבות אפיקורסית

זה פתגם של עבודה זרה ואפיקורסות

אדם שאומר אל תדאג הכל מסודר סידרתי סגרתי את הכל תראה את זה סגור

אדם כזה אפיקורוס קטן

כי הוא לא הניח לקדוש ברוך הוא להתערב הוא סגר את הכל אז הקדוש ברוך הוא כבר לא יכול לעבוד הוא סגר

הוא סגר

האם אין ראוי שגם מאמינים

כשמשתדלים בכל יכולתם בהשתדלות טבעית

יחשדו את עצמם

שגם בליבם יש מן הכפירה

שיוכלו בהשתדלותם לשלוט במקרים ולנהל אותם לאשר יחפצו?

אמנם המתחזק ברוחניות

וברוב התלהבות והתפעלות

משליך כמעט כל השתדלות ממנו גם בזה יש סכנה לפניו

כי ההתפעלות לפעמים עוברת חיש מהר

ואם השם יתברך ינשא אותו ולא ישפיע לו את פרנסתו על ידי הסיבה הקטנה שהכין

או שהוא רוצה לתת לו את מה שהוא רוצה לתת לו החודש בעוד חודשיים

ואין לו סבלנות להמתין

אולי חס ושלום לא יעמוד בניסיון

ויתחרט על המעשה ועל זה שהוא מיעט בהשתדלות

ויתהה על הטוב אשר עשה וירבה לחטוא

אז זה הצד השני

על כן צריך אדם לשקול את אורחותיו

למעט בהשתדלות אבל כפי ערך מדרגתו

כפי אשר יוכל לשאת

גם אם לא יזכה להצליח בגשמיות

על פי ההשתדלות המעוטה שישתדל תמיד ישתדל למעט

בהשתדלות

ומשקל זה צריך דקדוק עצום ודיוק רב

כי משני הצדדים אורב לו היצר הרע

אם ירבה בהשתדלות

יותר ממה שהוא מאמין הרי יכפור

ואם ימעט מכפי ערכו יבוא לתהות על הראשונות וגם כן יכפור

והמשקל בזה דק מאוד ואי אפשר להגיע בו לנקודה האמיתית

רק אם אתה באמת ירא שמיים ועובד על יראת שמיים טהורה שהיא תציל אותך מן הנגיעות לבחון את מצבך האמיתי.

למדנו כעת שני מאמרים חשובים

אדם הראשון רצה לקפוץ יותר ממדרגתו שביקש ממנו הקדוש ברוך הוא והביא מיתה לעולם

אדם לפעמים רוצה לקפוץ יותר ממה שהקדוש ברוך הוא מקציב לו

אז הוא מגיע לכפירה

ואדם לפעמים ממעט בבת אחת

והוא עוד לא מוכן לזה ולא בשל באמת

וגם עלול להגיע לכפירה

אז צריך להיות תמיד בבלנס

ומי שלא יודע לעשות את החשבון

תמיד מתייעץ עם גדול בתורה ואז הוא מנחה אותו ואם ילך על פי ההנחיה בעזרת השם יעשה ויצליח.

יפה או לא יפה?

יפה או לא?

מי הולך מחר לעבודה?

יש פה רק אישה אחת שעובדת.

גם אתה?

מי הולך מחר לעבודה?

נפלא.

אתם מאמינים שאתם מביאים את המזון או שאתם מאמינים שהקדוש ברוך הוא מביא לכם את המזון?

מי אמר אנחנו?

מי אמר אנחנו?

תן לו, תן לו גבר זה, תן לו.

אתה אמרת אנחנו?

כן?

מי אמר אנחנו?

אני אמרתי. מי זה אני?

איפה אתה?

תן לו בבקשה מיקרופון.

מיקרופון.

חכם יעקב.

כן, תן לו.

בבקשה.

כן, אתה מביא את המזון?

אלוהים שולח אותי לעבוד, ונתן לי כוח,

וגם הוא אמר את השואה, ואתה יודע לדבר בתוך הדרך.

אז הוא, מן הסתם הוא אמר לנו איפה אתה תביאו את המצב הקללה ביותר תעתיד כמובן שהוא מייצג.

קודם כל, אמרת בהתחלה שהוא שלח אותך.

כן.

מאיפה תמיד זה שהוא שלח אותך?

מהמילים, בזעת הפך אתה מרגש.

ואז אם כתוב קללה בזעת הפך, אם אני אגיד לך שתלך לעזה,

אז אתה הולך לעזה?

לא אם אתה, אם אני אגיד.

הקדוש ברוך הוא אמר הרבה דברים.

אבל בגדר קללה,

לא בגדר ברכה.

והוא לא אמר כמה הקללה.

בזעת הפך, אז כמה צריך להזיע?

שני ליטר?

כמה שצריך בשביל לעלות? כמה? מה הוא אמר לך? אני רוצה לדעת. הוא עובד שמונה שעות. מי אמר שמונה שעות? איפה כתוב בתורה בזעת הפך שמונה שעות?

ככה זה מוגדר כרגע.

מוגדר על ידי מי?

על ידי העולם.

העולם?

מי זה העולם? אמרת שהשם שלח אותך.

השם עובר לנו ללכת. שמונה שעות?

שמונה שעות זה מה שאני צריך.

אתה צריך, אז זה לא הוא אמר לך.

הוא עבר לעבוד וזה מה שאני עושה. הוא לא אמר לעבוד. איפה כתוב לעבוד?

אמרתי. אני רוצה לדעת. לא, הוא אמר שאתה תאכל לחם עם זיעה.

אבל הוא לא אמר שאתה תלך לעבוד.

הוא הולך ללכת שהוא מבין את זה.

אה, אז אתה רוצה להאמין שהשם אמר לך ככה. לא הוא אמר לך.

אני אמרתי שלא, אדם חושב, אמרתי, שהוא צריך להתפרנס ולהתקלקל.

אמרת שצריך לעשות תורת חברה ו...

זה אמרנו בסתם אדם, אבל אמרנו שבעלי הביטחון לא צריכים כלל.

אין לי תמיד על ביטחון.

או, אבל לא השם שלח אותך לעבודה.

אם השם ישלח לי ביטחון, הוא יישאר עליו. הוא לא שולח ביטחון וגם לא עבודה.

הוא רוצה שאתה תלמד לבד ותגיע לביטחון לבד.

למה כתוב, אשליך על השם יהבך והוא ייכלקל לך?

כי אם תשליך על השם את הביטחון שלך,

אז הוא באמת ייכלקל אותך,

כמו שאבא מכלקל את הבן שלו.

אתה אבא כבר?

לא, אני אגיד לך.

אז בעזרת השם, אם אין לך ילדים, אתה תיתן להם לאכול?

יש אפשרות שלא תיתן להם לאכול?

למה לא?

אתה צריך לפרנס, ומי שברא אותך לא צריך לפרנס אותך? לפרנס אותו.

אז למה אתה צריך לעבוד?

הילד שלך בגיל שבע ילך לעבוד?

לא, אני בגיל אבא שלך גילה.

ואתה אצל הקב״ה אפילו תהיה בן שבעים אתה לא בן שבע אפילו.

כלום בשבילו אתה, מה זה אתה?

הוא מפרנס מיליארדים מיליארדים סוגי ומיני בעלי חיים,

שמכל סוג טריניונים.

ורק לך לא נשאר לו סנדוויץ'?

לא לך, אבל לא חסר? הוא לא יכול לתת לך ישירות?

אתה צריך ללכת שמונה שעות בשביל להביא סנדוויץ'?

לא.

או, נשימה הוא נותן לך, נכון? למה הוא נותן לך? כי הוא רוצה שתחיה.

אז אם הוא לא ייתן לך לחם, איך תחיה?

אז למה אתה צריך לרוץ אחר אליכם? נחפש אותו.

חכה בבית והוא יבוא אליך.

מה שאתה בא להגיד לי זה שאני אשב בבית, ילמד והאוכל יבוא אליי? אם תהיה בעל ביטחון, כן.

בעזרת השם אנחנו נתחזק ונמשיך כדי ש... או, אבל אל תאשים את הקדוש ברוך הוא שהוא שלח אותך לעבוד השמונה שעות. אני לא האשמתי.

או.

אני רק אמרתי מה הבנתי.

או, עכשיו הבנת שלא הבנת, נכון?

הבנתי, אבל תעניין קשה.

קשה אני אמרתי שלא.

אמרתי הפוך, שעוד צריך לעשות חשבון כמה.

כמה הביטחון שלך בשביל לעבוד?

אבל אמרנו שתמיד אדם ישתדל למעט בהשתדלות

ולהוסיף ברוחניות.

כי בסוף מכל מה שתעבוד

שמונה שעות, 176 שעות בחודש,

כפול 12 שעות, כפול 70 שנה,

זה היה רק בשביל סנדוויצ'ים,

שאחרי זה אתה הולך להוציא אותם באיזשהו מקום,

ולא נשאר מזה כלום.

וממה שיישאר לך מכל הגוף,

יאכלו התולעים.

ואתה בסוף נשארת בלי כלום.

מה יישאר לך?

מה שהכנת ברוחניות,

בתורה ומצוות.

זה מה שהולך איתך.

כל השאר נשאר פה, חלק יוצא עם גרפסים וחלק בדרך אחרת.

אבל אתה צריך להבין,

הבורא הביא אותך למטרה ותכלית.

נצל אותה,

ואל תבזבז את הזמן.

אמור נני,

שמונה שעות אתה עובד בשביל דבר שבלאו הכי היית מקבל.

בכמה שעות אתה לומד?

כמה שנשאר?

כמה נשאר 16?

לא,

קצתי גם ראשון.

אז כמה נשאר לך?

כמה?

זהו!

שמונה שעות בשביל סנדוויץ' ובשביל העולם הבא.

שעה?

שמע, אתה חושב איתך להביא את ה... אה, טוב, ברוך השם. אם אתה רק התחלת, אז זה בסדר. יפה מאוד.

מתי אתה חושב לעלות לשעתיים?

איזה התאפשר? יש לך 16 שעות.

מה הייתם שם? אתה קובע כמה לעבוד, ואתה קובע כמה ללמוד.

אני צריך לעבוד על הסדר.

או, או, או, עכשיו התחלת להבין.

יפה מאוד.

יש פה מישהו שבכלל לא עובד בבאר יעקב?

כן, הנה ילד אחד הצביע.

את לא עובדת?

יפה מאוד, ואת אוכלת.

ואוכלת.

בינתיים. ברוך השם.

אתם רואים, יש פה אישה שהיא לא עובדת

ולא חסר לה כלום.

בעשירי הבא יחד.

מה? בעשירי יחד.

לא ייכנס במשכורת?

מאיפה?

מהבית. של מי אבל?

מי נותן לך משכורת?

העובדה. את עובדת או לא עובדת?

הייתי עובדת, בסוף פיתרו אותי.

פיתרו אותך?

אם את יכולה לצחוק אחרי שפיתרו אותך ככה, אין שום בעיה, בעשירי ייכנס.

בעזרת אשר אמצא עבודה.

תחשבי, תגידי, בעזרת אשם אני לא אמצא עבודה.

למה אתם מחפשים את הקללה כל כך? אני לא מבין. מבקשים מהכדור, תעשה טובה, כלל אותי שתי משמרות.

אני לא מספיק למשמרת אחת. שתי משמרות.

מה הקדוש ברוך הוא? מה זה? מאיפה?

ודאי. הוא שולח אנשים, הוא מביא מציאות, הוא נותן עזרה, הוא נותן הכול.

מאיפה בא לך החמצן?

מהעבודה של העשירי בחודש.

אה, למה זה הוא לא יודע לתת?

למה לנמלים הוא יודע לתת אוכל?

למה למקקים הוא יודע לתת אוכל?

למה כבשים אוכלים אוכל ואחר כך אנחנו אוכלים אותם?

אבל לנו יש פונחים אחרים מהאחיות. איזה, איזה? כל מיני. אבל בשביל לחיות הקדוש ברוך הוא זה היה לנו מפרנס.

עם ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה.

ארבעים שנה אין אוכל במדבר. אין.

אין סופר, אין קניון, אין קיוסק, אין.

מיליונים הולכים למדבר.

הוא השאיר אותם בלי אוכל?

הוא הביא להם משלחות, רכבות, אוטובוסים? לא. מה הוא עשה?

מהשמיים למעלה הוריד להם מן עד למטה.

יש לו בעיה?

זה היה אירוע חד פעמי?

ארבעים שנה רצוף מיליונים אוכלים כל יום, כל יום.

וכמה אתה חושב שהוא נתן להם לאכול?

שתי קילו?

עומר, עומר לגולגולת. כל אחד אכל כמות קטנה כזאת,

והשביע אותו בלי שום צרכים אחרים.

בכל טעם שרצו לטעום, טעמו.

יש יותר טוב מזה?

אז במקום לבקש לעבוד,

לבקש לא לעבוד,

ושהקדוש ברוך הוא ייתן לנו מזונות.

ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם,

אלא לידך הרחבה והפתוחה.

תלמדו מה לבקש, אתם מבקשים קללות. במקום ברכות, מבקשים קללות.

ריבונו של העם, בחיית,

סדר לי בזיעת אפיך אחת כזה.

מי צריך את זה?

תבקשו שנוכל ללמוד, לקיים מצוות בשמחה, ביראה,

באהבה,

ושהקדוש ברוך הוא ימציא לנו את כל המזונות, כמו שממציא לנו את האוויר לנשום.

יש מישהו פה שלא עובד?

אתה, כבר ראיתי אותך. בן כמה אתה?

בן כמה אתה?

ארבע עשרה. ארבע עשרה. אתה לא עובד, נכון?

פעם שאלת את אבא, תגיד, אבא,

לא, אתה לא חייב, רק תחזיק, אל תדבר.

אתה שומע?

פעם שאלת את אבא, אבא,

מה קורה החודש? יש משכורת טובה? יהיה מה לאכול?

שאלת אותו פעם?

לא שאלת, נכון?

אתה לא דואג, אתה סומך על אבא, נכון?

איזה אבא יותר גדול? אבא שלך או אבא שבשמיים?

אז למה כולם שואלים אותו מה יהיה? איך נגמור את החודש? מה יהיה בעשירי לחודש?

מה, אבא הזה פחות טוב מאבא שלך?

אתם מבינים איפה פדיחה?

אדם חי, יש לו אבא שכל העולם שלו,

הוא יכול לתת לך הכל ואתה לא סומך עליו שהוא ייתן. אתה אומר לו, רק סדר לי עבודה.

סדר לי עבודה, אני מסתדר לבד.

איזה שכל.

בן של מלך, אתם מתארים לכם בן של מלך שהתבגר, הגיע עד גיל 18, אומר לאבא שלו המלך.

הוא הולך להירש אותו להיות הבן של... הוא הולך להיות המלך בעצמו.

מה אומר לו, אבא?

עכשיו אני בן 18,

סדר לי עבודה.

פתח לי קיוסק.

מה אתה קוקו? אתה בן של מלך.

מה חסר לך?

ככה אנחנו נראים.

הבנתם?

אדם הראשון,

דיברנו על זה בהרצאה אתמול,

בבית הבחושי בחיפה.

אדם הראשון, בשעה שהקדוש ברוך הוא אמר לו,

ארורה אדמה בעבורך זלגו עיניו דמעות.

אמר לה הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אני בחמור שלי נאכל באבוס אחד?

אני בחמור שלי נאכל באבוס אחד?

לפני שהוא חטא,

המלאכים

צולעים לו בשר ומוזגים לו יין.

אחרי שהוא חטא, קוץ ודרדר תצמיח לך.

עכשיו, מה?

את כל השכל שהיה לאדם הראשון,

שהיה יכול להפנות אותו רק לעניינים רוחניים גבוהים,

היה צריך עכשיו לקחת את השכל ולהתחיל ללמוד

איך עושים לחם מחיטים.

יש 11 מלאכות עד שאתה מגיע ללחם.

חרישה וזריעה וקצירה וניפוי ובדישה וכל מה ש...

עד אפייה ועד אכילה.

11 מלאכות שצריך לעשות.

עכשיו צריך להמציא לכל זה כלים.

צריך מחרישה וקומבין וקומבינות עד שאתה מגיע בשביל לאכול. אז כל השכל הולך בשביל מה?

לייצר לחם.

אז הוא אמר אני בחמור שלי נאכל באבוס אחד

ואנחנו יותר גרועים מחמור.

חמור

אוכל בכל מקום בלי שום הכנה וטרחה.

באדם צריך לטרוח בכמה יגיעות עד שיוכל לאכול לחם.

חמור לא רוצה לעבוד.

אפילו שהוא חמור, הוא לא כל כך חמור.

הוא לא רוצה לעבוד.

אבל יש חמור.

בן אדם חמור שרוצה לעבוד עם החמור

בשביל להביא לחם.

וזה כל חמור יודע.

חחחח.

זאת אומרת.

אה, עם היד הוא עושה ככה, כן.

כנראה הוא לא סומך עליכם שתבינו, אז הוא צריך לעשות עם היד.

מקיצור,

תתבוננו רגע מה אנחנו עושים כל החיים.

מסתובבים סביב האוכל, כל הזמן סביב האוכל.

אבל בסוף נתקררה דעתו של אדם כשאמר לו הקדוש ברוך הוא,

בזיעת אפיך תאכל לחם.

הוא חושב, בזיעת אפיך תאכל לחם.

הכוונה, לך לעבוד שמונה שעות.

אדם הראשון,

כשהבין שהקדוש ברוך הוא ניחם אותו, ניחם אותו כשאמר לו, בזיעת אפיך תאכל לחם,

פירושו של דבר,

אני אדאג שהלחם לא יהיה בו יגיעת בשר לריק.

כשאתה תעשה את הלחם, אני אתן לך מצוות

של תרומות, מעשרות, הפרשת חלה.

אז כל מה שתעבוד בלחם, להכין אותו,

מצוות לקט, שכחה, פאה,

כל המצוות האלה שאני נותן לך,

כל אלה יהיו בשביל שהלחם לא יהיה רק בשביל לבלוע ולהוציא,

אלא יהיה לך בזה גם כן מצוות שאתה מקיים את רצוני.

אז נתקררה קצת דעתו של אדם הראשון שהוא לא אוכל רק בשביל לאכול כמו חמור.

הבנתם?

אבל לפעמים זה לא כל כך מסתיים כאן,

כי יש אנשים שטורחים בלחם, הם לא אוכלים כל לחם.

אתם יודעים, יש כל מיני סוגי לחמים.

יש לחם שחור,

לחם לבן,

לחם קימן,

לחם חי,

לחם מת,

לחם עם שבעה מיני דגן,

יש לחם עם סומסום,

יש עם פרק,

יש חלות,

יש צמות,

יש לחמניות,

יש קוקיס,

יש כל מיני,

כל מיני לחמים.

אבל אנשים טורחים ועושים מהלחם עניין,

עניין.

הלכנו למאפייה, וואו, וואו, וואו, אתה יודע איזה פיתה,

קרענו אותה ככה,

כל לפה, לפה,

וואי, וואי, וואי,

מה, תחמר אתה מדבר?

כל האוכל זה רק לתדלק.

ראיתם פעם מישהו מתעכב בתחנת דלק, מתדלק,

מתדלק,

מתדלק, מתדלק, נשפך, ממשיך, מבסוט,

תראה איך זה יוצא,

תראה איזה ריח.

מה אתה, אהבן, תדלק וסע.

קח פיתה, סע.

הבן אדם לא, סדר לי את החומוס,

שים פטרוזיליה, שים שמה פומפון,

שים שמן,

איזה, מה זה?

קח דק, שים אותו על עלה של חסה,

שים לידו עגבניות, עגבניות קטנות, עגולות, חתוכות,

פשי, עד שהוא אוכל.

אם החמור היה עובר ליד המסעדה,

היה עושה,

איהו!

אש האדם, מה הם עושים אלו?

תראה,

יושבים במסעדה, אוכלים.

פשוט אדם מאבד את הכיוון, הוא לא יודע בכלל. זה קללה, רבותיי, זה קללה.

זה קללה.

החוכמה שקיבלנו, השכל, לא לבזבז אותו בשביל לחם.

אתם יודעים,

כמה עולה לכם כסף אוכל?

אם הייתם אוכלים כל יום תפוח אדמה,

תפוח אדמה,

נגיד שזה זול מאוד, כן? לא יודע כמה עולה קילו, אבל נגיד

שלוש שקל קילו, ארבע שקל קילו.

עם קילו תפוח אדמה אפשר לאכול, אפשר לעשות את זה בכל מיני צורות, אפויים, צ'יפסים,

מבושל, כל מיני דברים, כן?

פירה, כמו בצבא, אונייה.

אתה אוכל אונייה כל שנה של פירה ותפוח אדמה. אפשר לחיות עם זה, נכון?

היה עולה בזול, נכון? המחיה הייתה בזול.

לא, אבל הוא רוצה סטייקים,

הוא רוצה סלטים,

הוא רוצה אוכל מאודה.

בשביל מה? מה זה משנה?

תדלק וסע.

מה זה משנה?

לא,

אני רוצה לטעום את האוכל, אני רוצה לטעום, לטעום.

וואו, וואו, וואו, איזה אוכל. וואו, וואו, וואו.

איפה זה?

יש לנו חייך,

בחייך יש שם סנטימטר אחד,

שם יש את חוש הטעם.

אתה אוכל,

האוכל עובר לבחייך,

אתה טועם ואתה נהנה.

אבל אחרי הסנטימטר,

הכל אותו דבר.

תפוח אדמה וסטייק, בדיוק אותו דבר. רק מה ההבדל?

זה עולה שלוש שקל,

וזה עולה ארבעים שקל.

וזה אותו דבר, אותו דבר בדיוק.

זה משביע, וזה משביע.

אתה יכול לחיות.

לא, הוא רוצה לטעום, זה חמור עמחיך.

זה לא סתם.

אז זאת אומרת, אנשים בעצם משקיעים בטפל,

ולא בעיקר.

צריך להבין, החיים זה לא בשביל לשבת,

להתרייח,

ליהנות,

לאכול ולשתות ונרגילות.

לא באנו בשביל זה.

יש לנו מטרה ותכלית,

קיבלנו שכל אלוקי,

אנחנו איתו יכולים להפליג ולחזור להיות במדרגת המלאכים.

אדם הראשון ירד ממדרגת מלאך,

ואליהו הנביא עלה למדרגת מלאך.

זאת אומרת, גם אדם יכול אחרי האדם הראשון להגיע למדרגה של מלאך, כי האדם נברא מעיקר בריאתו מלאך.

רק הגוף שלנו מגושם בגלל עץ הדעת,

אבל מי שרוצה יכול לעבוד על זה שכל ענייני החומר יהיו אצלו מטרה נעלה וקדושה לעבודת הבורא,

שגם האוכל

יהיה לעבודת הבורא.

אתם רואים? יש פה מים שחורים,

ובמים השחורים האלה,

חוץ ממה שזה יכול לרבות את האדם,

אפשר לברך על זה ברכה ראשונה, שהכל נהיה בדברו.

וברכה אחרונה, בורא נפשות רבות.

אז עם מים שחורים אפשר לעשות שתי ברכות,

שזה מצוות גדולות.

לפני הקדוש ברוך הוא, ואז השם משפיע עליך ברכה.

אז כל מאכל יכול להיות רוחני,

אם אתה אוכל אותו לשם מצווה.

אם אתה אוכל שיהיה לך כוח לעבודת הבורא,

לא ללמוד שעה,

ללמוד ארבע שעות.

אם אתה עובד שמונה שעות, לפחות חצי למטרה.

ואחר כך לשנות את הכיבול,

ללמוד שמונה,

ולעבוד חצי.

וככה לאט-לאט לסדר את הכול.

אתה יכול לעלות למעלה, למעלה, למעלה,

ואתה תהיה כמו מלאך.

ולא להיות מגושם וגס,

כל הזמן אכילה,

אכילה,

אכילה,

הנאות, תאוות,

זהו, זה כל מה שמעסיק את האדם. קנאה, תאווה וכבוד,

שמוציאים את האדם מן העולם.

הבנתם?

אתם בהלם, אה?

יש שאלות?

בבקשה.

אם אתה אומר שהוא לא צריך לעבוד והאוכל יהיה פה ככה,

קודם כל לא אמרתי שלא צריך לעבוד, אמרתי שאפשר לא לעבוד ורצוי לא לעבוד,

אבל צריך לעבוד על הביטחון, כן.

השאלה שלי כזאת היא, מה צריך לעשות בשביל שפתרונו של הקדוש ברוך הוא יביא לנו את האוזר?

פשוט, ככל שתלמד יותר תורה,

הקדוש ברוך הוא ייתן לך סיוע מן השמיים וימציא לך את צרכיך עד אליך.

אוקיי, תודה. אז אף אחד שמי שלי נותן ליוקף גם שאני לא לומד, ולמה?

הוא עושה את האבות שלו, אז איך אתה מסביר את זה? יפה מאוד.

אבא גשמי שלך נותן לך את הדברים בגלל שהאבא העליון מאפשר לו לתת.

למה יש לך אבא גשמי? איך קוראים לו?

יש לי אבא גשמי שמו יוסף. יוסף, איך ידעתי?

אבל יוסף נותן לך בגלל שאבא שבשמיים

אפשר לא לתת לך.

אם הקדוש ברוך הוא לא נותן לאבא שלך את האפשרות לתת לך ואת הרצון לתת לך,

היית מקבל?

לא הבנתי, מה רצית, שהוא ישלשל לך שקית אוכל?

זה מה שאמרת.

אני אמרתי שבמקרים שתהיה במדבר ולא יהיה שום אפשרות, הוא ייתן לך גם בדרך נס.

אבל בינתיים הוא יכול לתת לך על ידי אבא שקוראים לו יוסף.

אז למה הוא צריך עכשיו להוריד עם שקית מהשמיים?

או, אני רואה שאני אעבור לך.

לא, זה לא הוא עושה, זה אתה עושה.

אבל הקדוש ברוך הוא שולח לעבודה הזאת, לא אני מוצאת. שולח?

הקדוש ברוך הוא שולח.

אדם הולך ברחוב

ורואה עכשיו איזה בחור שהולך עם ארנק תפוח.

אז הוא אומר לו, תשמע, אני רואה הקדוש ברוך הוא שלח אותך אליי, בדיוק חסר לי כסף, תן לי את הארנק.

היי, אחרת למה עברת מולי? בדיוק כשאני צריך.

מי הביא אותך לפה? רק הקדוש ברוך הוא, תביא את הארנק.

מה, את חושבת שמה שמזדמן אלייך זה שלך?

זה לא אומר שהשם שלח?

זה לא דיברתי איזה עבודה הזאת, זה דיברתי על ברוך הוא שולח. זה גם נכון.

נכון, הקדוש ברוך הוא נותן לך כוח, נכון, נכון, נכון, אבל,

תן לה, תן לה את המיקרופון, כן?

אבל על זה כתוב, בדרך שאדם רוצה ללך,

בנו לכינותו.

אם את רוצה ללכת בדרך של עבודה,

הוא ייתן לך אפשרות של עבודה. אני רוצה לעשות גם ללמוד תורה,

למרות טבעי, ולמכל ידיים, ולעזוב את כל הזה, אבל למה לעבוד בכבוד? למה לעבוד בכבוד ולא לקבל מהשם בכבוד בלי לעבוד?

כי את לא בוטחת מספיק שאפשר בלי לעבוד.

אבל לא בוטחת שאפשר בלי עבודה.

כי במצב של היום, לא מאוד קשת. איזה מצב? המצב הקדוש ברוך הוא קיים תמיד.

המחיה זה בגלל המצב, אבל המצב זה לא הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא, אם הוא רוצה,

נותן לאדם לחיות בלי שום בעיה, לא מפחיד אותו שום מצב.

יש אנשים שבמצב מלחמה נכנסים ויוצאים חיים,

אפילו שנחשפו לכלי משחית וירו וירו עליהם.

איפה הוא שומר עלינו? או, או, או, זאת אומרת. יש עולה צונאפים, אצלכם. זאת אומרת שמי שהקדוש ברוך הוא רוצה להשאיר הוא משאיר,

ומי שהוא רוצה לקחת הוא לוקח.

נכון.

אז למה צריך להשתדל לעבוד אם אפשר בלי לעבוד?

כי יותר קל זה לחיות עם המליאה. איך קל?

זה יותר קל מבחינת עצמי. לא.

מבחינה ביטחונית, לא כספית, כי כסף הוא יכול לתת לך אותו דבר ויותר גם בלי לעבוד.

נגיד אם אבא יוסף

היה נותן עכשיו לבנו לאחר שזכה בפיס

מיליון שקל,

אז מה, אז הוא ירצה לעבוד?

הוא לא ירצה לעבוד. איך שהוא ירצה לעבוד, אבל כל אבא יוסף לא נותן, ואנחנו נותנים לעצמנו ואנחנו נותנים נשוי,

אבל יוסף לא צריך לפרנס לבן הנשוי שלו. למה לא? בזה הוא זוכה במצוות, במצוות הזן את בניו בכל עת, שזו מצווה גדולה, מצוות צדקה. למה לא? למה לתת לשני השכן?

אפשר לתת צדקה, ולבן לא לתת. למה לא? מה אסור?

לתת גם לבן, אבל גם לא קשה בעצמות.

אם הוא נותן סימן שלא קשה.

ואם האבא יצא את העבוד? יש אבא שבשמיים, ישלח את שמואל.

מה, חייבים יוסף?

אתה אומר שכולם ישבו בבית, אף אחד לא יעבוד.

אמרתי לך שדור המדבר,

דור המדבר לא ישבו בבית,

הם ישבו במדבר והקדוש ברוך הוא שם עליהם בית,

חפה אותם בענני כבוד,

והביא להם אוכל מן השמיים,

וגלגל להם סלע עם מים,

ולא אחסיר מהם שום דבר. לא חסרת דבר. הם היו בגן עדן עלי אדמות במדבר.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא, אין לו בעיה.

רק תלוי אם אתה בוטח בו,

אתה לא בוטח בו.

כשעם ישראל לא בטחו בשם שהוא ייתן להם ארץ זבת חלב ודבש,

והם דיברו סרה על ארץ ישראל,

המרגלים,

הם מתו כולם במדבר.

כי אם השם אמר שהוא מביא אותם אל ארץ זבת חלב ודבש,

הם צריכים היו להאמין.

הם לא האמינו, הם מתו.

הם לא נכנסו, לא זכו.

לא זכו לראות את הארץ שהבטיח.

אם הייתם מאמינים בקדוש ברוך הוא שהוא יכול לזון ולפרנס אתכם בכל מכל כל בלי שום טרחה,

הייתם זוכים לראות. למה אתם לא רואים?

כי אתם לא מאמינים. לכם אתם לא רואים לראות.

למה הקדוש ברוך הוא אומר, תן לי...

תן לה לדבר, תן לה.

למה הקדוש ברוך הוא אומר לי, אומר, לא לי, אומר, תן לי ותן לך. כאילו אם אתה לא תעשה השתדלות, אני גם לא אתן לך. מאיפה הבאת את זה, תן לי ותן לך?

לא, כתוב, תן לו משלו, שאתה ושלך שלו.

אם לא תתן לו משלו, הוא ישיל לו.

תן לי ותן לך, זה השכנים אומרים.

לא, אם לא תעשה השתדלות, ואתה לא תראה לי פתח שאתה רוצה. פתח של תשובה, אין פתחים לעבודה.

רק פתח לתשובה. פתחו לי פתח כחודו של מחט,

ואני אפתח לכם כפתחו של אולם.

לא עבודה.

התבלבלת קצת, לא נורא.

כן, עוד שאלה.

הנה, יש פה יהודי שרוצה לשאול.

הסדר כמו כתוב רבי שלמנה, שהרבה עשו תורה דבר שם. הרבה עשו,

כי רבי ישמעאל ולא עלתה בידם.

לא שראו שזה לא הולך. מדרגת הביטחון שלהם לא הייתה מספקת.

נכון.

אולי ישמעאל ולא על זה שחרור שלנו יהיה ביטחון.

בלי שום בעיה, מי שלומד ביטחון ומתמסר לזה,

יכול להגיע.

יש היום בדורנו 68,000 אברכים שלומדים ולא עובדים,

וברוך השם הם מתפרנסים והולכים עם חליפות ובגדי לבן,

ומקימים משפחות לתפארה שכולם לבושים בחליפות ובגדי לבן, ומקבעות גם.

כל מקבעת עולה 700-800 שקל.

רגע, רבי ישמעאל לא ידע מה הוא ידע בידם? הוא ידע מה הוא אומר.

הוא אמר...

רגע שלא עלתה בידם. כלומר, הוא לא אמר את זה. הגמרא אמרה, שהרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם. הוא לא אמר את זה. הגמרא אמרה.

יופי. אבל דבר נוסף, כן,

יש כאלה שיותר קל להם בשיטה של רבי ישראל, של רבי ישמעאל,

ומעט עשו כרבי שמעון בר יוחאי וכן עלתה בידם.

אבל אלה ש... נכון, אתה רוצה להיות מאלה? לך לעבוד, מותיק.

למה לא? לך לעבוד ותקבל בדיוק מה שהיית מקבל בלי עבודה.

כי אם השם לא גוזר שיהיה לך פרנסה, אז לא יהיה לך.

מיידוף אסף

64 מיליארד דולר.

ובגלל זה הוא פסיד את הכל והוא יושב על זה 150 שנה בכלא עכשיו.

אז הוא עבד טוב ועבד על כולם,

אבל בסוף הוא עבד על עצמו.

זאת אומרת, לא כל מי שיש לו נשאר לו ולא כל מי שאין לו, לא יהיה לו.

אתה רוצה לעבוד בהשגחה איננו? ומה חשבת? אם אתה בהשגחה

ואתה חי בהשגחה,

למה האוכל לא יהיה בהשגחה?

הסברתי כבר פעמיים, פעם שלישית עכשיו.

אם השם רוצה שתחיה,

אז ודאי שהוא ייתן לך מזון.

הרי כתוב בגמרא,

מי זה מחוסרי אמנה? מי זה קטני אמנה?

זה שיש לו פת בסלו ואומר, מה אוכל למחר? דואג.

למה הוא קטן אמנה?

משום שהוא אומר, מה אוכל למחר?

זאת אומרת, הוא מאמין שהוא יחיה מחר,

אבל הוא פוחד מה הוא יאכל.

מי אמר שתחיה מחר?

אז ממה אתה דואג? בשביל מה לעבוד אם אתה לא יודע שתהיה מחר?

אבל אם תחיה מחר...

אז ודאי שאם נגזר שתחיה מחר יהיה לך מלא אכול

אנשים מתים עם מקרר מלא

נכון, כי נגזר שהם לא יחיו, אז מה עוזר שהם עבדו?

מה שמחזיק אותך בחיים זה לא האוכל

זה רצון הבורא שתחיה ואז כשהוא רוצה הוא כבר דואג שלא יחסר לך בשביל לחיות

הבנת בבי?

תודה.

תודה רבה שנייה,

אני לא אעבוד במילואו שלנו, אני מתפקד, ברוך השם.

תנו הלך.

תנו הלך.

ומה אתה רוצה? שיתקבל ברכה?

הבנתי.

כנראה שיש לך זכויות.

עכשיו תגיד לי,

היא דתייה או חילונית?

היא דתייה מאוד. דתייה מאוד.

אתה יודע מה זה שעתיים וחצי שהבעל ילמד שעתיים והיא תלמד חצי שעה?

כן. אז תגיד להם שהם ילמדו ככה.

מה? אה, אמרת שאתה יודע.

הבעל ילמד שעתיים.

כן, כן. הבעל ילמד שעתיים ותענה דיבור שלושה חודשים רצוף.

היא תלמד ספר שערי תשובה של רבנו יונה חצי שעה כל יום שלושה חודשים רצוף.

אתה זוכר מה אמרת?

אתה זוכר מה אמרתי?

תחזור, תחזור.

זה חשוב בשקית.

יפה, וזה כתוב בשקית אצלכם. כל אחד שיש לו שקית יש לו בפנים את האורות.

הוא רוצה חצי ילד או ילד שלם?

מה שעה וחצי?

שלושה חודשים ילד ומשתחרט.

מה הולך פה?

למה? מה יש לו לעשות?

מה זה לא? כמה הוא עומד?

טוב, זה מה שאני אומר לך.

טוב.

אתה שאלת אותי?

אני אמרתי לך מה לעשות ואני אתן ברכה. מה אתה רוצה עכשיו? שאני גם אתן את הילד?

יאללה, מה השם?

איריס בצרה?

ויוסף בן שמחה, השם יזכה אותם, זרע חי וקיים.

תהיה בריא.

תן לשורה ראשונה פה.

אנחנו מדברים על דברות על אברכים שהם לא עובדים ומצליחים.

יש גם הרבה אברכים שלא עובדים, הם חייבים על חורבות,

וזה הרבה צדיקים שאני רואה שאין להם מה לאכול וכל שם ממש נעזב לדור.

עכשיו גם בפתר המזון אני רואה כתוב שם צודק.

לא ראיתי צדיק נעזב זרעו ומבקש להם.

אני אגיד לך.

שאלה יפה.

כתוב,

הכפירים שואגים לטרף

ולבקש מאל אוכלם.

אבל כתוב שדורשי השם

לא יחסרו כל טוב.

נכון?

זאת אומרת, כפיר, אריה, אפילו שהוא מלך היער,

הוא יכול לתפוס כביכול כל בהמה שעוברת או כל חייו,

והוא בטוח יש לו סדר עבודה מלא,

הוא יכול לקחת את מי שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, נכון?

אף על פי כן הכפירים שואגים לטרף

ומבקשים מאל אוכלם.

זאת אומרת, הם בעצמם כשהם שואגים,

הם יודעים שהטרף זה מהשם.

אבל דורשי השם

לא יחסרו כל טוב.

והרי אתה מצאת כבר כמה אברכים וצדיקים עניים ומסכנים ואין להם מה לאכול.

אז איך הפסוק אומר שהם לא יחסרו כל טוב?

הלב אליהו מסביר את זה

במשל לאחד שנכנס לבית שיש בו הרבה ילדים.

בית של אברך.

והוא יצא משם ותפס את ראשו ונחרד.

הוא אומר, בית עם כל כך הרבה ילדים,

ולא ראיתי שם ארון עזרה ראשונה עם תחבושות ומשחות.

איפה האחריות של

ראש המשפחה?

אז עמד פיקח בצד ואמר לו, אם אין להם את זה,

אז הסימן שברוך השם המשפחה בריאה

והם לא צריכים את זה.

זה לא אומר שהאבא לא בסדר.

זה אומר שהבריאה, שהמשפחה בריאה.

רוב העולם,

רוב העולם לא מסתפק בטוב.

יש לו אדם חונית, הוא רוצה יותר טוב.

יש לו מיטה, הוא רוצה מזרון יותר טוב.

יש לו בית, הוא רוצה מקום יותר טוב.

הוא לא מסתפק בטוב.

הוא רוצה שיהיה לו יותר טוב, והוא רוצה שהכל יהיה טוב.

שהכל, הוא עובד ועובד ועובד עוד ועוד

לקנות עוד דברשת ועוד סרוויס ועוד צנצנת ועוד צלחת ועוד סכו״ם ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד

שיהיה לו הכל טוב.

כתוב בפסוק, ודורשי השם לא יחסרו כל טוב.

הם לא צריכים את הכל טוב.

גם אם לא הכל טוב,

טוב, טוב להם מאוד.

אלה שצריכים הכל טוב זה מחלה,

זה סימן שהם חולים כי זה לא מספיק להם, הם צריכים עוד ועוד ועוד, הם חולים.

אלה שלא צריכים את הכל טוב אלה הבריאים.

בריאים בדעתם ובשכלם ויודעים בדיוק מה הם עושים.

הם לא מוותרים על התורה בשביל שיהיה הכל טוב.

לא, הם לא חולים.

זה משפחה בריאה.

נכון שבעיניים שלך חסר להם מאוד מאוד מאוד מה שאתה מבין שצריך להיות,

אבל להם לא חסר עובדה שראש המשפחה ממשיך ללמוד והילדים ממשיכים כך וגרים שמונה בחדר אחד ואין להם בעיה עם זה ויוצאים משפחות לתפארה.

כי אין להם את הבעיה.

לא, אני לא מכיר אברכים מקבצי נדבות.

מקבצי לא להגזים.

אבל שצריכים

קצת ממון כן, אבל עוזרים להם ברוך השם די טוב.

די טוב.

מתן בסתר יכפה אף, אנשים נותנים, מחזיקים בני תורה, אברכים,

ברוך השם.

שמעת מישהו מת אברך שמת מרעב או שילדים

שלא מתו מרעב?

שמעת על איזה אברך שמת מרעב או איזה ילדים שמתו מרעב?

לא. בינתיים בהוסטלים לא ראיתי אברך אחד,

אבל ראיתי הרבה חילונים שעובדים ורוצים לעבוד

ואין להם עבודה ומתפללים לבזיעת הפיך תאכל להם והם בהוסטלים ואין להם אוכל.

אתה מצטטרף על המנשייה,

אני חושב שהם זכר למישהו, אני לא חושב שמוכן לא יעבוד

והשם מסדר לי כסף. לא אמרתי.

אסור להאשים אותי בדברים שלא אמרתי.

נכון, למה צריך לעבוד?

אם יש לך ביטחון...

זה כפירה,

זה מה שהסברתי.

אתה לא בדרגה של ביטחון לעזוב הכל, נכון.

אני מודה.

אבל להגיד שאם אתה עובד תביא את הכסף, זה כפירה.

כי לא העבודה מביאה כסף.

אני לא אמר שאני עובד עם זה, אני לא אמר שאני עובד. אז למה לא תתפלל שלא תצטרך לעבוד או לעבוד פחות?

כי עוד פעם, זה עניין של דרגה, אני עדיין לא בדרגה כזאת. אז את אומרת, אבל אתה מבין שאפשר להתפלל. הרי גם אם אתה תתפלל שתהיה עשיר, אתה לא בדרגה של עשיר, אבל אתה מתפלל להיות עשיר.

למה להתפלל להיות עשיר אתה כן יודע?

ולהתפלל להיות בריא אתה כן יודע, ולהתפלל לא לעבוד אתה לא יודע. למה?

בגלל שאתה חי עם כוחי ועוצם ידי. אם אני אעבוד, אהיה, ואם אני לא אעבוד, לא אהיה.

זו הטעות האפיקורסית.

אז למה טעו ואתה חיים את התכונות האלה?

זה לא תכונות, זה הקללה שהסברתי לך היום בדרשה,

שנתקלל אדם הראשון בגלל שהוא אכל מעץ הדעת.

אבל זה כל כך עזק בתוכניות.

נכון, אם תרצה תוכל, תתפלל כמו שאתה מתפלל על שאר הדברים ותלמד.

תורה ויתחנך אותך כמו שהיא חינכה אותי

אני גם כן הייתי כמוך

אבל החלטתי ללכת על כל הקופה

ואני לא חסר דבר ברוך השם?

יש עוד שאלה, נגיד על יום של פעם

אז אנשים היו ממש שומעים על ניסים, היו רואים

השם היה מדבר איתם אפילו וכל דברים האלה

וגם אז,

כי כשהיה את כל הגידול פנים הזה נתראה לזה,

אז היו הרבה חטאים והיו הרבה לא נוראים.

אז איך עכשיו אנחנו מצפים מהשמיים?

כשאנחנו נמצאים בתקופה של הסתר פנים אנחנו מצפים

שנתעלם על כל זה ולימד תורה ו...

בדור ההוא שאתה הזכרת לא היו מיליון בעלי תשובה ויותר,

היום יש מיליון בעלי תשובה ויותר, ואפילו שאנחנו בדרגה הרבה יותר פחותה מהם.

מה זה אומר?

שהטענה שלך לא נכונה,

והמציאות חזקה יותר מהטענה,

ולא עוד,

אלא שבדורנו יבוא מי שיצדקנו ויגאלנו,

ודווקא בדורנו,

ולא בדורם.

אז מה זה אומר?

אני אומר לך, אני אומר שאני אבוא קודם כל על ריבוי לנאום הזה.

דבר שני,

אני ממש עכשיו בבית רגע שלי,

אני מסכים, ועובדה שאנחנו מצליחים להתגבר.

אפילו שהעולם מתירני בצורה מחרידה,

ושהיום בפלאפון, בכיס שלך, כל אחד יכול להגיע לכל התינופת שבעולם בשנייה,

ואף על פי כן, ברוך השם,

יש כל כך הרבה יהודים שחוזרים בתשובה ועוזבים את הדרך הזאת.

אז זה עובדה, זו מציאות.

כי הקדוש ברוך הוא רוצה

שאנחנו נגאל, וכבר הבטיח התורה, אומר הרמב״ם,

שישראל בסוף גלותן עושים תשובה,

ומיד הם נגאלים.

יש לך את ההזדמנות להיות אחד מהם.

עכשיו אומרים שכל דבר שאנחנו עושים זה בגלל שהשם רוצה, נכון? לא.

זה בגלל שהשם מאפשר,

לא רוצה.

גם לרשע הוא מאפשר לעשות.

כל דבר שקורה זה בטובה, נכון?

כל דבר שמתגלגל מן השמיים הוא לטובה, כן.

אבל זה לא מתגלגל, זה גם לטובה.

לא, זה לא מתגלגל מהשמיים.

מה זה אומרים שמתגלגל מהשמיים?

או, אם עכשיו קרה לך איזה מקרה,

ואתה לא ציפית למקרה או לא חפצת בו,

והתגלגל מקרה.

אני לדוגמה אתמול נסעתי לחיפה להרצאה,

ובדרך עליתי על מסלול של אוטובוס,

ולא ידעתי שפתאום המסלול הזה יהפוך להיות כמו מדרכה.

לא פס כתום,

הפס הכתום הפך להיות פתאום למדרכה.

וכשאני קלטתי את זה הייתי צריך לחזור ימינה,

וכשחזרתי התפוצץ לי הצמיג הימני,

והלך כל הג'אנט,

ורק גלגל אחד התפוצץ,

אם היו שניים לא הייתי מגיע להרצאה.

ועצרתי בצד והחליפו לי את הגלגל,

וזה היה צריך לעלות לי למעלה מ-4,000 שקל.

ובסוף כמה עשו לי הנחה? 2,000 שקל כולל מע״מ.

ואתה חושב שאני משלם את זה?

אני לא משלם.

בגרש היו צריכים להחליף לי ג'אנט בגלל תאונה שמישהו נכנס באוטו,

לפני כמה זמן, והם לא החליפו בזמן,

אז הג'אנט הישן שלי נפגע,

וצריכים להביא לי ג'אנט חדש שמחכים לו עוד שבועיים,

ואין לי עכשיו,

אז הם אמרו שהם יתנו לי במקום זה צ'ק 2,500 שקל,

ואני אסתדר לבד.

אמרתי תודה,

החלפתי ב-2,000, לקחתי את ה-500 ונסעתי לשלום.

אז מה שמגלגלים לשמיים מגלגלים לטובה?

אפילו בגלגלים.

יפה או לא יפה? זה היה אתמול.

ראיתם סרט שלם, אני רוצה לדבר.

מה אתם רוצים לדעת על גוג ומגוג?

ראיתם בסרט בדיוק.

אבל מתי זה יהיה?

זה יכול להיות תכף ומיד,

וזה יכול להיות תכף לאחר תכף ומיד.

אבל זה אמור להיות

לא רחוק.

מה? מה? מה? תן לה עוד לשאול. תן לה. תן, תן, תן, תן.

תשאלי עד הסוף. תן, תן, תן, תן, תן.

אז מה? אז את לא שואלת, אז איך אני אענה?

לא משנה, מה שאת לא יודעת כשזה יקרה תדעי.

אבל מתי זה יקרה?

אמרתי לך, תכף ומיד, או לאחריו.

רגע, אם אתה, אם אותי לא... תן לה לדבר. נו, תן לה, תן לה לדבר.

לא, אי אפשר לשמוע.

לא, אבל שומעים את זה באמריקה עכשיו, איך ידעו?

תגיד, לא.

נו.

היא שואלת מדי זה יהיה. היא כבר שאלה, עניתי.

היא אומרת למה צריך לעבוד?

כולם יאמרו את זה.

אני אמרתי לעבוד?

אני אמרתי לשבת בבית?

תחליטו מה שאתם רוצים.

כן.

שאלה הבאה.

לא, עכשיו אני לא אתן לך. רציתי לתת לך מיקרופון, לא רוצה.

בואו, שורה ראשונה.

ברוך השם, אשריך.

הייתי רוצה שתעשה את זה לא פה בביראקו.

חבר הכנסת נכון.

אנחנו עושים עבוד בקישור,

ויפתחו את הטלוויזיהו. אם אתה לא יודע,

עשינו את זה פה באר יעקב.

כן.

אתה לא יודע?

יש הרצאה באינטרנט, כנסשופר.net,

ותראה שמה באר יעקב איך שוברים את הטלוויזיות.

הביאו אותם לפה, שברו אותם פה על הבמה.

זה לבין שיש פלאזמן.

מה?

אתם רוצים לראות?

תראה להם.

אני אראה לכם איך שוברים בראש העין.

חבר הכנסת נכון.

חבר הכנסת נכון.

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו עושים אותך.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך.

ישראל ישראל, השטרה של הרב ארון יצחק.

קשרו אליי אתמול באינטרנט, ראו את ההרצאה של הרב ארון יצחק.

לא יהיו באולם, הם ראו את זה באינטרנט והתקשרו אליי היום שאני אביא להוציא את הטלוויזיה החדשה שקנו אותה, ממש אחרונה.

שאני אבוא לקחת אותה, לנפץ אותה לרסיסים.

בעקבות ההרצאה של הרב יצחק אתמולי.

אני מצטרפת, למה את מצדיעה לאלה שמצדיעים?

להקצין את הטלוויזיות.

מצדיעה להם.

אה, שלום, שלום.

נכון.

לא, באתי להצדיע, אני והבן שלי,

להצדיע ולהשתתף עם אלה שהוציאו את הטלוויזיה מהבית. לכבוד חג השבועות, חג מדעת תורה.

חשוב מאוד, ביותר.

ביותר. זה הרס מוחלט, פשוט.

זה בטלוויזיה.

ומצדיעים כמובן ומודים לרב ארון יצחק ולכל הצוות שלו.

שלום ואיתה.

כן, הכי גדולה לכולם.

לדעתי, הרס,

היא הורסת גם את הילדים, גם את הנוער,

גם את הבעלים, למשל, לא היה מסוכן ללכת לישון בלי חדשות. אוי ואבוי, בלי חדשות.

עד שלאט לאט הורדתי את זה לקח הרבה זמן, אבל היום, אומר היום, אין לי זמן, אין לי זמן היום בלי טלוויזיה. גם בלי טלוויזיה. אין לי זמן.

ברוך השם, הגיעים למסקנה לאט לאט.

‫תודה רבה.

כן, הנה היא, זה בפטיש.

אשרי הפטיש זוכה לשבור את הטלוויזיה, את הנזק, את ה... הייתי דרך האינטרנט,

שמעתי את ההרצאה והצטרפתי.

אף יותר אין שום תועלת בטלוויזיה,

אך ורק נזק, מאז שייצרו אותה הטכנולוגיה,

היא יצרה רק נזק בלשון הרע, רכילויות, רצח, סמים,

מה לא, הכל רע.

כל הכבוד לאמנון יצחק, שמפריע להחליף בחורים צעירים לבורא עולם בדרכי נוער.

יא אני אומר.

שלום וברכה.

אני פה.

אם את רואה מה שבטוח, בטוח.

למעשה, אתם ידידי כבר לא נמצאת בבית כבר כמה שנים,

אבל אתמול כשהרב אמר את זה,

אז החלטנו שבעצם זה לא רק להוציא אותם מהבית, אלא לבער אותם מהעולם,

ולקיים מצוות וביערת הרע מקרבך, בעזרת השם.

תעמוד מעניין. התרגשתי, שמעתי משהו, דיבר,

דברים מגורים, החלטתי לבוא גם.

לא ראש העין, בדיוק. באנו לבוא לטלוויזיה, לעזור.

סיכוי רבים.

אלוה מומי יצחק עושה הרבה גדולות,

נחזר בתשובה הרבה,

וכל הכבוד לו,

ומותן תורה,

עוד עוד עיסוק,

כל הטלוויזיות, זרוק אותם.

לא צריך להם מהם טועלת.

רק בקוראים מהטלוויזיה, זה תומך, תומך היא גדולה.

כן, אני ברוך השבת שלי ביערתי לפני שנתיים,

אבל רציתי להצטרף למוחבה, אז הבאתי אחת מהמחסן,

רציתי להיות שותף באירוע.

באותי אירוע חשוב ספיק גדולה.

הבעיה, הבעיה היא שרשות השידור גם גוזלת מהאנשים כסף,

בעלי גזל משלמים פי חמש אגרות,

כל מיני אגרות,

שזה בכלל לא מוצדק למה שהם מראים בטלוויזיה.

זה הכול, לא מוצדק לשלם את כל האגרה הזאת על מה שמראים, תינופת, כל מיני תינופת.

הורסים את הילדים, לא נותנים, לא לקרוא ספר,

לא לשום דבר, לא לשבת עם הורים, לא כלום.

הראש של הילדים מעסיק את הילדים כל היום בטלוויזיה הזאת, המבולבלת הזאת.

ועוד משלמים כסף.

ועוד מחררים אותנו, מאיימים עלינו בעקבות, בכל מיני עקבונים, משלמים כסף.

אז זה לא ראוי ככה.

תחשבו על הילדים, אל תחשבו על עצמכם. הילדים שלנו, יש לי שני בנים, עוד אחד בדרך.

הם, הם, הם יהיו מסכנים, אנחנו, אנחנו,

אנחנו רואים את התועבה הזאת ומעלימים עין, אבל הילדים לא יודעים,

והילד אומר לי, אבא, נכון, זה לא צנוע?

צודק.

ועכשיו לקחתי על עצמי לשבור את הטלוויזיה.

אין לך צריך לעשות את בריאלפורט, לא רק בריאלפורט.

ועכשיו לקחתי על עצמי לשבור את הטלוויזיה.

פלסבורג יעזור שבזכות זה נזכה השנה לגאולו. אמן.

כן, רבותיי.

מה, אתם רוצים לשבור?

מי מתנדב להביא אותנו? מי רוצה לשבור?

תן לו את המיקרופון.

זה לא נשאר מה לשבור, מה לשבור? כן.

לפני שלושה חודשים אני ביקשתי מאז שהיוורדתי לברכה את סיבוב,

והרב אמר לי שאני צריך ללמוד כל יום שעה תורה.

ברוך השם אני עומד בחלק שלי, ומה עליי לעשות?

שעה אף פעם לא אמרתי, שעתיים.

הרב אמר לי שעה.

איפה אמרתי לך?

לאט מאללה משחק.

יש פה מישהו שעניין אותי, שהרב מגיע.

שעה מספיק? כן, הרב אמר לי שעה.

בכמה זמן אתה לומד?

שלושה חודשים.

הבנתי. ועוד לא הגיעה הכלה?

עוד לא.

אז היא בדרך.

אתה מוכן לשבור את הטלוויזיה?

כן.

מתי היום?

עכשיו, גר.

למה עוד? אתה רוצה להרוויח עוד יום?

איפה אתה גר?

בני ברק.

בבני ברק הכנסתם? בפלוויזיה?

אתה מוכן היום, היום, היום, היום, שאתה מגיע לנתק מהחשוון ולשבור בשביל שבעזרת השם יתברך,

להסתכל לזיווג הגון מהרה,

היות ולמדת שעה?

כל יום אני לומד שעה.

יש פה מישהו שהרב מגיע, יעקב זכר שם.

כן. נכון, מי זה היה כל יום שעה.

יפה מאוד.

אז אני שואל, האם אתה מוכן?

זה תלוי בזה.

מה אכפת לך שזה יהיה תלוי בזה?

לא אכפת לי, אני מוכן. יופי. מה שמך ושם האימן?

איך?

אליהו בן בתיה.

אליהו בן בתיה, השם יזכה אותך בזכות לימוד התורה ובזכות

שבירת הטמבלוויזיה, העגל

המודרני,

לזיווג הגון מהרה, שנה.

כן.

מעזר וברוך.

כן, רבותיי, מי שרוצה לשבור טמבלוויזיה בשידור ישיר,

אני נותן מספר טלפון לצופים בנו מכל העולם, בארץ ובתפוצות.

רשמו לפניכם

מספר

052-522-7270.

מי ששובר בשידור ישיר מקבל ברכה מיוחדת.

052-522-7272-727.

07-7272. ממתינים לטלפונים, בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב.

מאיפה אתם?

אנחנו מירושלים.

יפה, ואתם מוכנים לשבור את הטמבלוויזיה?

לא ידעתי שזה דישוי זה, אבל...

אז איך שמעת בכלל שאני נותן את המספר?

לא, שמעתי, אבל חסרתי שזה בשביל ברכה.

בטח ברכה. הרי שבירתתם בטלוויזיה ברכה גדולה.

אני לא יודעת.

לא נראה לי.

לא נראה לך?

זאת אומרת, אתם בטלוויזיה יותר טובה מברכה.

לא, אבל אנחנו גם לא רואים בכלל כמעט.

אז בכלל כדאי לשבור.

למה נחזיק קללה במקום ברכה?

בטח שהשם עוזר, בשביל זה אני מדבר איתך.

יש לכם פטיש?

כמה שבעתם בטלוויזיה בסך הכל? 300-400 שקל?

מנתקים מהחשמל,

אומרים 1, 2, 3,

בום,

ומקבלים ברכה ומסלקים את הקללה. לא טוב?

בעזרת השם, אני בא לי צריך לחזור, אז אנחנו נעשה את זה ביחד. אני אחכה לו.

אני חושב שכדאי לך להפתיע אותו, ואז תראי לו בשידור חוזר. איך את עשית?

אז הוא יפתיע אותך.

מתי הוא חוזר?

אני אתרום דיסקים.

זה טוב מאוד, אני נפלא, אבל אני רוצה לשמוע את הטלוויזיה מתנפצת.

הוא חוזר עוד בערך חצי שעה.

אני ממתין.

אם תוכלי לזרז אותו ולומר לו שיבוא בזריזות,

פשוט יש לך הפתעה.

בסדר, תודה רבה כבוד הרב. תהיי בריאה בהצלחה.

שיחה הבאה בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב.

נא לסגור את האינטרנט, להנמיך את הקול כי זה יוצר הד.

מה שלומך, ארז? ברוך השם, מי זה?

אני, קוראים לי אהרון.

אהלן, אהרון.

מאיפה אתה?

מבית שמש. יופי, יש לך את הטלוויזיה?

לא, אני, אין לי טלוויזיה,

אבל אני באמת מתקשר בשביל ההורים שלי,

שלפני דרך ארבעה חודשים הם הוציאו את הטלוויזיה מהסלון ושברו אותה בחוץ וניפצו אותו בגדול.

יפה מאוד.

אמרתי לאימא שלי שהיא תעשה את זה, אני מתקשר אליך ואני אבקש ממך ברכה בשבילה ובשביל האבא.

תגיד לה שהיא תצלצל אליי עכשיו, בסדר?

היא מדברת רק אנגלית. אני מדבר גם.

אני גם מדבר אנגלית.

אנגלית, כן? אני אגיד לה מתקשר, היא עכשיו, היא גרה בגוש עציון.

לא, אשוב, זה מגיע עד לפה.

כן?

כן, אני מתקשר.

כן, אני מתקשר.

אבל יכול להיות ש...

לא יודע, באיזשהו תיבה היא לא תהיה ולא צריכה להתקשר, אני פשוט אמרתי לה ו... אוקיי, אוקיי.

תסתכל, תסתכל.

מה?

תסתכל.

אתה לא מדבר אנגלית?

אוקיי, בסדר. ביי ביי.

תודה.

ביי.

רגע, יש שיחה, שנייה.

כן, ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב. לפני שנדבר, יש אתם בפלוויזיה או אין?

אין את הטלוויזיה, אבל יש את המטרה.

אז כרגע זה האפשרות לשוחח עם אלה שרוצים לשבור. צלצל בפעם אחרת. תודה.

כן.

כן, תן לה את שאלה.

אני רוצה לשאול על הנושא הקודם שהעובדה ככה את זה,

אפשר לדבר למיקרופון?

אפשר לדבר למיקרופון?

כן.

ואיך אתה יכול לדבר למיקרופון? זה דבר כזה, לדעת שאתם יכולים ללכת למיקרופון. ומישהו במסגרופון הוא יצא ללכת למיקרופון חיים כאילו.

וכשאדם עובד לא לוקחים לו את החיים?

רק שהוא לא עובד?

שמעת על אנשים שמתו בעבודה או בדרך לעבודה?

לא, לא, אבל זה לא דברים צפויים כמו שאתה יודע ש...

הפוך, הכי צפוי שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס בגלל שהוא נותן חיים,

וכל זמן שהוא לא לקח את הבן אדם,

אז מי פרנס אותו?

הנה הם מצלצלים.

הלו?

הלו.

יס.

שלום, כבוד הרב. שלום. יש טמבלוויזיה?

לא לי, לאחותי.

גם טוב.

היא כרגע קצת ישנה, היא נותנת לתל אביב, אני מדברת על קריית מלאכי.

אני מאוד רוצה שהיא תתחתן, איכותי התורמה היא בין 30. אין שום בעיה.

כשתצלצל שבוע הבא תשבור את אותם בטלוויזיה ותקבל ברכה. לא, היא נותנה לי, סליחה, אני חושב שדיברתי איתה קצת יפה ושנונית.

היא הבטיחה לי ונתנה לי מילה, כבוד הרב, אני רוצה שהחוסק יפה. לא, לא, לא, לא. אם היא כבר קמה, אם היא ענתה לך, אז שהיא תקום עוד פעם, תיקח פטיש.

מתי?

עכשיו, אין יותר טוב מה עכשיו. לא, אנחנו נתעסק את זה עכשיו עם היצר הרע שלנו. בטח, אבל כבר הערת אותה מהשינה, די, אסור לה לישון עכשיו.

אה? לא, לא, הערת אותה מהשינה, אז עד הסוף.

מה, מה לעשות?

להגיד לה שהיא תצלצל לפה ותשמיע את הניפוץ של השיקוט

והיא תקבל ברכה, מה שהיא רוצה.

היא לא תעשה את זה.

אה, אז איך אני אברך את מי שלא יעשה?

מה?

איך אני אברך את מי שלא עושה?

לא, אני מבטיחה שהיא הבטיחה לי, נתנה לי אבטחה, אני דיברתי איתה ממש לפני חצי דקה. כן, אבל לא מחמיצים,

לא מחמיצים את המצווה.

לא מחמיצים את המצווה.

צלצלי אליה, אני מחכה, בעזרת השם.

אני מחכה, צלצלי אליה, שיצלצל אליי, אני אדבר איתה.

בינתיים ערב טוב ותהיי בריאה.

תצליחי ובגדול.

אמן, תודה רבה. מה שמה רק שאני אדע?

מה? מה שמה שאני אדע?

תשמע, מרגלית,

היא מכונית בשם בגי, אבל השם שלה הוא מרגלית. לא משנה, אחת משתיהן שצלצל.

אין בעיה, ביי.

ביי, ביי, ביי, ביי.

כן,

חמישה אנשים לא הבינו שצריך לשבור את הטלוויזיה.

הישג גדול.

כן, נשאר לך עוד משהו עם המתים בחיים?

הבנתי, אני יכול לחזור עליה אפילו.

איך אני יכולה לסמוך על מישהו גם ממית אנשים, לא רק מחיה אותם,

שהוא ייתן לי פרנסה?

נכון שהבנתי?

למה לא הבנת מה שעניתי?

כי את רוצה להישאר עם השאלה, נכון?

אני רוצה לדעת איך אני יכולה לצלוח למישהו שנראה שהוא לא יכול להגיד את החיים?

פשוט מאוד, שעד עכשיו הוא השאיר לך אותם. לקחת זה לוקח לך דקה ולפרנס אותך הוא עד עכשיו פרנס.

קרוב ל-20 שנה, לא?

אז מה הסיכוי יותר?

הבנת תשובה הזאת גם כן?

נפלא מאוד.

הלו?

היי.

היי, רב עבדיה.

אין שום דבר כזה בקשר לטלוויזיה שלנו.

כן, אתם מבית שמש.

מי שמש מבית שמש.

אנחנו נעים לגוש עציון.

גוש עציון, אוקיי.

אז אתם עכשיו כדי לנפוץ השיקוט?

אה, אתם עשיתם את זה בקשר.

עכשיו, בגרבג.

בגרבג, אוקיי. זה מקום טוב ל-20 שנה, בלוויזיה.

אוקיי, מה נשמעת?

אוקיי.

מה נשמעת?

חיה גובה, בת שיינדל טובה.

חיה טויבה, בת שיינדל?

לא.

חיה גובה.

חיה טובה?

בת שיינדל טובה.

בת שיינדל טובה.

כן.

And your husband?

אברהם

בן רוחמה.

ואברהם בן רוחמה. תזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה.

אמן.

תודה.

ביי ביי, גוד נייט.

אוקיי, תודה.

אתם רואים? מקיימים הבטחות?

כן, הגברת כבר רצתה לשאול, בבקשה.

רציתי לשאול איך, איך נגיד מיליון הקלטות שאיך אפשר להגיע מאתר ביתו של אימה שהשם מזל את המצוות.

יש לי תשע קלטות בנושא ביטחון,

ניתן לשמוע אותן באתר שופר.net.

יש אותן גם במשרד לצפייה וגם לשמיעה.

אחרי תשע האלה את כבר לא תהיי אותו אדם.

את תפתחי בשם

במאה אחוז.

אני יכולה לצפות ולא תמיד משפיע בצורה טובה. אין דבר כזה. אם עליי זה השפיע, גם עלייך זה ישפיע.

ואפשר לבחריות כמו דבר מה? למה?

בטן בטלוויזיה את שוברת?

האמת שגם לדעתי נמצא את זה. הייתה לב ומסרנו אותה.

אהה.

במי זכה בה?

לא, לא, לא, לא מסרנו אותה. אמרנו, פשוט חיכינו לך לטלפון של שופר בשביל לסבור אותה פה בבאל יעקב. בפעם הקודמת.

לא הבנתי לכל הבמה, ברור שהם התאחדו אותנו עד היום לא תולפנו.

הבנתי. אז העברת אותה.

לא, לא העברתי אותה.

את עצמי זה נמצאת.

הם לא רואים אותה. היא נמצאת, אני רואה אותך, חיכינו לטלפון, אז אני לא... אז הנה, אני מודיע לך שאני ממתין. סע, תביא אותה.

מה, אני אקח אותך. לך, לך, לך תביא, לך, לך.

לך תביא, נו.

עם פטיש, עם פטיש אבל.

מהר, מהר, מהר, עם פטיש.

כן, שאלה הבאה.

הלו, ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

מאיפה אתם?

הבן שלי פה, רוצה לשמור את הטלוויזיה. אשטרייך, מאיפה אתם?

מאיפה?

מנתיבות.

יפה מאוד.

מנתיבות. מקומו של הבבא סאלי הקדוש.

כן.

עכשיו, קודם, קודם כל תקשיבי טוב.

לנתק מהחשמל.

דבר שני, לא לעמוד עם הפנים לכיוון המסך. אף אחד לא יעמוד ממול, כי זה מתפוצץ לפעמים באף.

לעמוד מאחורי הטלוויזיה וסופרים,

אני סופר, אחת, שתיים, שלוש,

ואז אנחנו שומעים שהטלפון קרוב למרקע.

בום!

כן. מוכנים?

כן, היא שלחת הבשל להוציא אותה.

טוב, אבל לנתק מהחשמל.

לנתק מהחשמל. טוב, לנתק מהחשמל.

טוב, אבל לנתק מהחשמל.

כן. אבל אני רוצה לשמוע את הפיצוץ.

אז עד שיוציא אותה.

בסדר, אז הצלצי לי עוד פעם.

כן, אני אתקשר עוד פעם.

טוב, תודה.

תודה.

יפה.

כן, בבקשה.

נכון.

אגב,

הכתוב גם לא יוצא ממנו.

למה? מאיפה הוא יוצא?

לא יודע.

אז אגב, שאלתי, כאילו,

אולי ההבנה שבאמת זה לא רע. למה מן אז זה, כאילו,

קצת הבכך תכתוב עליהם וכל זה כמו איזה רע שכאילו זה קללה.

כתוב שבכה האדם הראשון, סימן שזה קללה, לא?

לא, אז כאילו, באמת זה יוצא מהדור שלחום, קללה מהימנים?

כן, הוא אמר לו.

כתוב שנתקללה.

זה כתוב משעה

שאמר הקדוש ברוך הוא, ראה אנוכי נותן לפניכם היום

את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, מאותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

הכל מסור בידכם לעשות.

אבל עד אז

נתקללו אדם, חווה, האדמה, הנחש.

הבנת?

כל פרטי בידיהם, הוא יכול לעשות את זה, כמו שרקע הוא מקבל את זה, כמו שהוא עושה טוב, אבל...

נכון, זה אחרי שנאמר, ראה אנוכי נותן לפניכם.

ברגע שהשם נתן, נפנינו את הכול, בידינו לעשות

או ברכה או קללה.

אבל הסברנו שהאדם הראשון קיבל את הבחירה בשביל לבחור אם להיות מלאך או להיות בן אדם.

בסדר?

תודה רבה, מותיק. הנה, יש פה שאלה, שורה ראשונה.

תגיד לי להתרגש איתך, אבל עכשיו אין איש לי.

זה איש שהוא בבית חולים כאלה, מצבו שם.

דתי או חילוני? חילוני.

ומה מצבו?

הוא כמעט שנה במקומות.

אז זה בעיה.

מה? ומה האימא אומרת?

לפחות צניעות.

זאת בעיה ראשונה.

אבל אני יכול לדבר על עצמי בשבילה.

אנחנו לא במשפחה או משהו.

גם הוא לא יכול לדבר על הצוות.

כבר אני אגיד לך, רק שנייה, טוב? שנייה.

הלו?

שלום, כבוד הרב. הנה, עכשיו הבן שלי רוצה לשבור את זה. יופי, רגע, חכו. אתם זוכרים את הזהירויות שאני הזהרתי, כן?

כן, כן.

תקרחי קרובה.

אז רגע, אני אספור עד שלוש.

רגע, אני אספור עד שלוש.

אה?

אני אספור עד שלוש ואחר כך, רגע.

בסדר, אחד. זהו לא עכשיו.

רגע.

אחד,

שתיים, שלוש.

וואו!

רק רגע, אני אמרח אתכם.

כן, מה הברכה שאתם רוצים?

רגע, רגע. הוא מפרק אותה לחלוטין.

וואו, לא נשאר כלום.

כן?

מה השמות שלכם?

השם של הבן זה יוסף חיים,

בן שרה מלכה חנה.

וואו, זה לא נגמר.

תגידי לי רגע.

כן.

מה הברכה שאת רוצה בשבילו?

אני רוצה שהוא יחזור בתשובה.

זה תחילת הדרך.

הוא בצבא, ושיחזור בשלום, ויהיו לו כל טוב וחיים טובים, ארוכים, שמחים.

וכמובן, שיחזור בתשובה גם.

טוב. יוסף חיים בן שרה מלכה חיה?

לא. יוסף חיים בן שרה חנה מלכה.

אה, הפוך.

יוסף חיים בן שרה חיה מלכה?

חנה חנה. חנה?

אוקיי.

יוסף חיים בן שרה חנה מלכה.

השם יזכה אותו לחזור בתשובה שלמה.

הצלחה בחייו.

יזכה לזיווג הגון ויבנה בתו בית נאמן בישראל בהצלחה מרובה.

יפה.

יפה.

כבוד הרב.

או, התחלת לכסות את הראש עכשיו? לא, לא, הייתי הולכת עם פאה.

אבל אני שמעתי שהפאה לא כל כך טובה, אז אני התחלתי לשים כיס לראש. יפה, ומה עשית עם הפאה?

מה עשית עם הפאה?

מה עשית עם הפאה?

הפאה, האמת היא שסתי אותה, אבל עליה כיסוי ראש.

אה, את מכסה את הפאה בכיסוי ראש.

כן, אין לי אף פאה, אז אני לא יכולה ללכת עם כיסוי ראש כי אני סובד מחוסר שער.

הבנתי, אבל את לא מראה את הסערות של הפאה.

לא, אני על, כאילו, הפאה ועלה הכובע.

הבנתי.

בסדר,

השם יעזור לך. מה שמך?

אמרתי לך שרה,

חנה, מלכה.

כן, אבל יש לך אימא.

בת אישה.

שרה, חנה, מלכה, בת אישה.

כן.

תזכי לכל טוב בריאות והצלחה.

ישועות, הצלחה, פרנסה, שכנים טובים, כל טוב.

מה?

גם שכנים טובים אמרתי.

אמרתי, אישועות.

אמרתי כבר אישועות.

בעזרת השם, וגם בשורות טובות. אני לבד מגדלת ילדים. בשורות טובות וזיווג הגון.

אמן, תודה.

פרנסה אין לנו.

והשם יפתח לך שערי פרנסה טובה בנחת.

אמן. אמרתי שלא צריכה לעבוד, נכון?

את לא צריכה, עובדה שאת חיה עד עכשיו.

נכון.

בסדר, אבל רצינו חיים יותר, קצת יותר.

קצת עם כסף.

אה? קצת עם כסף.

לא שומעת, לא... את רוצה קצת עם כסף?

כן, כי ממש חיים קשה.

לא חיים קשה, חיים קל, כי לא צריך לעבוד הרבה.

אבל השם יעזור לך, שלא יחסר לך כלום.

בעזרת השם.

כל טוב.

אמן, אמן, לילה טוב, לילה טוב.

כן.

הבנתי שהיא לא רוצה. עכשיו תשמע.

מה אתה עושה במשך היום?

הרי כולם יצאו לה.

למה?

אבל הייתי לפני כמעט שנה.

הייתי בנתיים נוער,

ראיתי כמה ניתופים,

ויצאתי מנסים מהחשב הזה.

ואתה חזרת כבר בתשובה?

מה זה לאד לאד?

הוא מתחזק. הוא חושב שראש הכנסת גאון בית דין לתורה כל יום.

לומדים גמרא ולכנסת כל אלו.

הימים הייתי בכולל,

כי אין עימא לעצמי, שהוא ניסיתי לכולל הרעיון.

אין לך את הדו-סיג הזה לשבת בכולל הרעיון? איזה מילים.

תלך, תלך, תלך ל... לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה. לא.

אז אולי תלך לישיבה, לישיבה לחודש.

אולי תלך לישיבה לחודש.

האמת היא, עוד מעט לחודש.

אולי תלך לחודש, לישיבה?

האמת היא אמרו לי, תאמרו לי ששמעתי, בסוף.

אני אומר לך, אני אומר לך, תשמע, תשמע.

אנחנו נעשה עסק.

אתה תלך.

לישיבה לחודש,

ואני אברך את היהודי הזה שיזכה לקום לחיים טובים ולשלום ולחזור בתשובה.

מה אתה אומר?

בעזרת השם, אבל אני מקווה,

אני בעזרת השם, שמשה מזכה אותי להתחתן בעזרת השם גם.

לא, לא, לא, לא. אם תתחתן אתה לא תלך לישיבה.

למה?

כי היא לא תיתן לך ללכת.

לא, אתה תלך קודם.

אני רוצה שתלך קודם לחודש לישיבה.

לחודש? רק לחודש אמרתי. אין לי בעיה. אבל אל תחרט אותי. אין לי בעיה. אמיתי? אין לי בעיה. tomorrow?

yes.

אוקיי.

אין לי בעיה. אז איפה אתה הולך? לירושלים.

ישיבת מחנה ישראל.

כן, אין לי בעיה.

זה בבית ישראל, שכונת בית ישראל, מאה שערים.

יש שם, כן.

זו ישיבה של בעלי תשובה.

כן. שם יש רב צדיק,

בעזרת השם,

יקבלו אותך בשמחה חודש ימים. תגיד שאני שלחתי.

אין לי שום בעיה. איפה עוד מער? אני חושב שיש ראש ממשלה שחוזר.

אתה תראה את זה בשידור חוזר גם. אבל אני אומר לך, יש מאה שערים, כולם יודעים את זה חוזר. כן, מאה שערים? יש שם שכונה בית ישראל. בית ישראל, כן. בית ישראל, פשוט.

ושם יש ישיבה שקוראים לה מחנה ישראל.

כן. זה מקום קטן, אזור קטן. כולם מכירים את כולם.

איך שאתה מגיע למאה שערים,

תהיה ראשון ימי ואתה רוצה לשמוע. בדיוק. תלך לרב אהרון.

אהרון. כן. אהרון, האח של משה רבנו.

אהרון.

ואתה תגיד שאני שלחתי אותך לחודש ימים,

ואתה עושה את זה גם בשביל הרפואה של חבר.

כן, יש לך בעיה. מה שמו?

מיכאל בן לאה.

מיכאל בן לאה, השם יעיר אותו ממצבו ויזכה לחיות ולחזור בתשובה שלמה. אמן.

אמן. ושאימא שלו תבין שכוחו של הקדוש ברוך הוא גדול, ותחזור גם היא בתשובה.

אמן. אתה רוצה לראות בקשה קטנה?

שפנינה בת זהבה,

שהיא תיפגד בקדוש קדוש.

פנינה בת זהבה תזכה לזרע חי וקיים מהרה, בזכות שאתה תלמד חודש בישיבה.

אמן.

אני גם רוצה להתרגש ממך ברכה לרפואה שלמה של אמא שלי גם ננסת לקום כבר קרוב לשלוש שנים מאמרה אירוע מוחית,

כרגע היא מונשמת, אתמול הורידו אותה למחלמה של הרשמה,

לפני כן היא לא הייתה מונשמת.

ואני רוצה שתיתן לה ברכה שבעזרת השם לפחות להתעורר, נזכה להגיר את המרכבים, בעזרת השם.

ואת רוצה מאוד מאוד?

כן.

אבל? אבל?

כיסוי ראש וצניעות.

לא תומכת.

לא יכולה לענות. עם כל הכבוד לך. לא לי, אני אימא שלך. אני לא חושבת שזה יבוא ממקום של צביעות, ולא ממקום אמיתי מהלב, כי אני חושבת שאם אני לוקחת לזה מצניעות וכיסוי ראש,

זה יבוא רק מתוך הלב, ולא מתוך פסיעה, ולא רק בגלל שאת, אלא בגלל שאני רוצה, ולא בגלל שאני חייבת.

אני התחלתי לשמור שבת כבר קרוב לשנה, ואני מונדתה נרון, ונוטלת ידיים, ותורדת ימים כל יום לרפואה שלה.

נעשה הרבה הרבה דברים. אנחנו גם עכשיו רוצים להביא ילדים בעזרת השם,

וקדוש ברוך הוא עוזר לי כל יום, יש לנו שיחות ארוכות.

ולמה את לא עושה מה שהשם רוצה?

אני עושה מה שהשם רוצה, אבל אני חושבת שכל דבר גם בזמן שלו. אני לא רוצה להיכנס ל... ממתי שהתחתנת, זה הגיע הזמן. אני לא רוצה להיכנס לדעת בבום, כי ככה גם יוצאים בבום. ככה אני חושבת. זה פטנטים שניצר רע, יש לו סיסמאות קבועות.

מי שנכנס בבום, יוצא בבום.

להיכנס להתחזק, אז רק זה יבוא. אני יודעת שזה יבוא, אני רוצה לגבי אותנו. זה לא יבוא, זה לא יבוא.

זה לא יבוא.

אני שומעת שבת. אבל זה לא יבוא, כי אם אדם לא מחליט, זה לא בא.

תראה,

התחלתי בשמיעות שבת. הבנתי את הסיפור, עכשיו תשמעי.

תשמעי מה שאני אומר. את רוצה להציל את אימא?

כן. זה הכול.

תעשי מה שאני אומר.

תכסי את הראש, תקבלי על עצמך ללכת בצניעות,

אני אתן לה ברכה

ויהיה לך כוח להקים את אימא.

היא שווה את זה.

היא גידלה אותך, האכילה, טיפלה והביאה אותך עד הלום.

עכשיו היא במצב שאם היו שואלים אותה, אימא,

מה את אומרת?

מתוך צביעות או מתוך צניעות?

היא הייתה אומרת מתוך צניעות.

את היית מוכנה,

אם היה מצב הפוך, חלילה, שאימא שלך תשים כיסוי ראש בשביל שתהיי?

זה לא, זו שאלה לא פרית. נכון, גם את שאלת אותי שאלה לא פרית.

איך אני יכולה להקים את אימא? אמרת לי, תיתן לה ברכה. לא, אני יכולה להקים את אימא אם אתה יכול לתת ברכה. אני יכול לתת ברכה. לא משהו על חשבון משהו.

את קובעת לי את הכללים? אני קובעת לי.

אה, ואני לי.

אני יודע שהברכה שלי יכולה לפעול בעזרת השם,

ורק בעזרת השם,

אם את נכנעת בדבר הזה.

אם תקנאי, לא לי, לשם,

בעזרת השם, הוא יכניע את ה... זה היה משהו אחר, לא... אין שום בעיה, כובע. את יכולה לשים כובע שיכסות אחר.

מה?

אין, לכסות... כמה תהילים, מה? מה זה לקרוא תהילים?

יש אחד הלך לשפת הים, קורא תהילים ברחוף מעורב.

שאלו אותו, מה אתה עושה?

אומר, קורא תהילים, תיקון על כולם.

איך קוראים תהילים והולכים בלי צניעות?

צריך צניעות, קודם כל. זה קוראים תהילים ונבשים בעצמם.

אווווווווווו.

זאת אומרת, המבינה שצריך, כשמבקשים מהקדוש ברוך הוא משהו, צריך להיות צנוע, נכון?

‫אבל את אומרת שיש לך שיחות ארוכות איתו,

‫אבל את לא... ‫-אבל הראש זה גם מצליח.

‫-מאה אחוז. ‫אז הנה, עכשיו יש לנו שיחות ארוכות,

‫ואת חסית הראש, ‫והשם יעזור לך שזה יצליח. ‫-רגע, לא, אני... ‫-אין שום בעיה? זה אימא שלך, לא שלי. ‫-אין שום בעיה? קחי חמש דקות. ‫-לא, חמש דקות. ‫-עשר דקות, עד שהוא יבוא אם אתם בפלוויזיה.

‫לא, לא. לא. לא. לא. לא? את רוצה שאני אראה לך למי את... ומה?

‫כן? למה לא? ‫-אני מבקשת להפסיק עכשיו, ‫כי זה לא נעים לי ואני לא מסכימה. ‫-לא, אז אני אראה לך בכל אופן. ‫זה לא עלייך, זה מישהי אחרת. מישהי אחרת.

‫אבל רק תראי את המצב, ‫תגידי לי אם את מסכימה איתה

‫או לא מסכימה איתה.

‫תראה לה את האישה מאשקלון,

‫שלא רצתה, למרות חולי מעיים קשה, ‫לשים כיסוי ראש.

אישה,

כאב,

‫מחלה במעיים, ‫לא יכולים לרפא אותה רופאים.

‫ואני אומר לה, תכסי את הראש ותרפאי,

‫והיא לא רוצה.

‫לא רוצה ולא רוצה ולא רוצה.

‫מה אתם אומרים? ‫כדאי לכסות את הראש בשביל להיפטר ‫מחולי מעיים או לא? כדאי.

‫כדאי או לא כדאי? כדאי.

‫אני מכיר כאלה שהיה להם מחלת הסרטן ‫ולא הסכימו.

מה?

אשקלון, אשקלון.

‫בהרצאה באשקלון.

‫כבר הראת את זה, אני חושב, פעם.

כן,

עוד שאלה בינתיים עד שהוא ימצא את הקטע,

‫מי רוצה לשאול, ובינתיים מוזיקה.

‫כן.

‫הנה, שמה ירדה, בסדר.

‫כדאי, כדאי שהצור הזה מוכן, ‫אז צריך להשתדלות.

אז כשאני אעשה, מה, אני... ‫אם אני שבוע בית ולא אלך לעבוד,

‫אז זה נכון, זה נכון.

‫-הבנתי.

‫קודם כול, זה לא בגדר נס.

‫אדם שבוטח בשם, זה לא נס.

‫פשוט מאוד, מי שבוטח בשם, השם מבטיח. אשליך על השם יהבך, ‫והוא יכלכל לך, זה הבטחה.

‫הבוטח בשם, חסד יסובבנו, זה הבטחה.

‫ברוך הגבר אשר יבטח בשם,

‫והיה השם מבטחו, זה הבטחה.

‫ארור הגבר אשר לא יבטח בשם,

‫זה גם הבטחה.

‫זאת אומרת, זה לא בגדר נס.

‫אבל השתדלות, את צודקת. ‫למי שאין מספיק ביטחון, הוא עושה השתדלות.

‫וזה דיברנו היום בדרשה.

‫אבל כדאי ללמוד ביטחון.

‫ולהשתדל,

לא להשתדל, זה גם השתדלות.

‫-כן, עוד שאלה? ‫-אני מתביישת לדבר. ‫-אז לא לדבר.

‫-היא מתביישת, אני לא רוצה לצדל, ‫אבל אני מדבר במקומה. ‫-בסדר. ‫-אבא של השנה שעבר, ‫היא שמה בערך, ‫היא חלוקה דיסק, וקריאה משותפת. ‫אני מוכנה לקבל, ‫אנחנו ממש נשאר בגיל, ‫בשביל שתלמד אותנו, אולי תאמה.

‫-הבנתי.

‫ואבא חילוני עוד...

דתי חרדי או דתי-דתי?

חרדי.

חרדי.

הוא לומד תורה?

כן, ללמוד מה שהוא יכול ללמוד.

מה זה הוא יכול? אם הוא שוכב אפילו, הוא יכול ללמוד יותר.

לומד כן.

לומד.

לומד מי שיומד תורה.

עם הפריצת דיסן.

כן, לומד. יפה מאוד.

שילמד שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצוף. זה הוא לא יכול.

מה שהוא יכול, הוא עושה.

עכשיו, מה הידיים כבר לקבל עצמו? לא, לא.

זה הוא צריך.

אז זה לא הרב ילדמן, הם יגידו לנו משהו ואנחנו נכנסים לדבר אותם.

שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצוף.

מה שיותר יגידו לו שתי דקות. יותר ארבע שעות.

זה מקשה, אז מה שזה יותר קשה. מה קשה פה?

מה קשה? שעתיים מתוך עשרים-אלבע שעות.

היא אומרת שזה ממש מוגבל שאלו ימים. אין דבר כזה, לא מאמין בזה בכלל.

שעתיים בבית,

לבד,

לוקח ספרים ולומד.

שעתיים בתחנית דיבור.

מה שקרה?

אמרת שהוא הולך לשעורים.

התפעלתי, איך הוא הולך עם פריצת דיסק לשעורים?

בואו, יישאר בבית וילמד שעוד.

אז עכשיו... עכשיו, פריצת דיסק זה הוא הפך מכתב ברגליים,

ופריצת דיסק אמרה.

יפה, אז עכשיו שישב בבית וילמד שעתיים. אתה אומר שזה קשה, זה נמוך.

אין מה לעשות, אבל צריך בשביל לרפא לעשות משהו.

מה אני יכול לעשות?

מה?

מה?

מה?

היא תדבר עם אבא אחרי זה, אבא יכול, לא יעזור כלום, שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף.

אנחנו נדבר עם אבא ואנצור לאבא. צלצלו את אבא בטלפון עכשיו, אם הוא יגיד כן, יקבל. אין לו טלפון בבית?

הוא רק מנקשר לבב, אין לו טלפון מאדינים.

הבנתי, טוב, מתי שתרצו, אם ירצה השם.

טוב, הסרט מוכן, אנחנו נראה לכם כרגע

את הקטע. למרות שהבחורה ברחה,

אנחנו נראה את הקטע.

כן.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו והגיענו לזמן הזה. אמן.

אין דבר, תוך רבע שעה תתאוששי.

במקום להיות בחדר התאוששות בבית חולים,

היא תתאושש פה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

לי אין שאלה, אבל יהיו לי בעזרת השם שאלות.

אני רוצה להודות לך ולהגיד לך תודה.

אני מתרגלת שאת כל ב-7 בדצמבר,

זיכית אותי לחזור בתשובה ולשים את הניסיון ראש.

תודה רבה.

כששמתי את הכיסוי ראש ואמרתי שהיא תקעת שאתה איתי ואני ראיתי את זה אחר כך באינטרנט כשאני בוכה ואני אומרת לך, לא, כבוד הרב, אני לא רוצה, אני רוצה רק בשבת ואני אקח עלי רק בשבת. אתה אומר לי, ואז אמרתי לך שיש לי איזושהי מחלה וזה, ואתה אומר לי, את רוצה שהמחלה תעבור לאחבדינג'אן? אמרתי לו, כן, אבל אז אני רק מזכירה לך ככה בקצרה, אז אמרתי לך,

טוב, בסוף קיבלתי את זה, אבל לא הרגשתי כזה, התחלתי לבכות ולהתרגש, וזה, היום, במיליונים, מיליונים של מיליונים, אני לא יוריד את הכיסוי,

ואני לא יכולה להתפרץ מזה, זה דבר שאי-אפשר להגיד את זה.

את ההרגשה,

את השינוי בבית,

את המחלה בכלל שלא לדבר, זה לא קיים.

שלום, אשר.

ברוך השם.

אני רק לא מבין איך אחמדינג'אן עוד שורד אחרי כל המחלה שלו.

הוא באמת עדיין המחלה, המחלה שלו.

הוא על המעיינים לפני כמה זמן שיש לו כבר כמה מחלות,

אבל בינתיים הוא מחזיק מעמד, גם הוא הזה.

אבל הוא מחזיק מעמד כנראה איזה קליפה קשה.

בכל אופן,

הבית גם השתנה.

כבוד הרב, הוא רוצה להגיד באמת שהדברים יסתדרו כמו פאזל שמסדרים את ההרכבה, הכול כזה ברוך השם מסתדר, דברים שלא, הכול יסתדר.

אני יודעת, אני מודה לגודו העולם ומודה לך שאתה השליח שלו, שהקרבת אותי.

תגידי לי, לא הקרבתי, קרבתי. קרבתי. אני מתרגשת.

עכשיו רק רגע, תגידי לי, מה את ממליצה לנשים פה שהן נשואות, אימהות או נשואות טריות או אלמנות וגרושות שחייבות בכיסוי ראש? מה יש לך להגיד להם?

איך עבדת את השלב של הפחד, הטראומה שתמצאת לרחוב, וכולם שואלים מה השתגעת?

כן. אז אני מספרת ככה, כשיצאתי מהאוצר של ההר למור נצחק,

יצאתי עם נכנסי ג'ינס, זה היה חוב אקבשון וקר.

איפה הייתה המצעה לדרך? בלב אשקלון.

ובאמת, היו ממון תמונים, לא היה לי כלום, וזה, ואחד נתן לי ערכיים שקלים, והשני לבית מלון, ובאו אליי הביתה, ודברים ליד הדלת, שמו לי, ועד היום, עד היום, אני, מיסים ומפלאות,

כסף מתחת לדלת, אני חותכת את הדלת ונקועה שתיים ועוד מאתיים ועוד מאתיים, ועוד מאתיים. אל תגידי לי את הכתובות.

כל מיני ניסים ונפלאות, כל מיני דברים טובים שראו לי בדרך השתבח שימו, ולא מלאכות.

אז אני רוצה להגיד שיצאתי באמת, יצאתי, מזיימתי מההרצאה, והלכתי בדרך לאלגל שנפקר,

ואני לבד הולכת, הולכת ומתחילה, עם מכנסיים, בכיסוי ראש.

מה אני עושה? איך אני עושה? איך אני מתחילה? מה?

כאילו מה? מה אני?

איך אני עושה?

קצת קשה, קצת קשה, בצורה רעשתה ובאהבה זמן זה קורה לצורה טובה, ואני רואה את זה בקושי אריאל, זה קשור לצורה טובה, אז באמת קשה היה בהתחלה, אבל היו... לא, לא, לא. כמה ימים? היה, כן. היו ימים מאוד קשים. אני לא אומרת שהם, אני לא אומרת שהם, אני לא... הנה אני. היית ברונצה פה. ואני שומחה לך. רואים עליך? אני נראית פה כמו איזה הסכמה. לא, זה פחד,

כן, כאילו, אמרו לי, עכשיו אני עולה לגרדום, שחיטה. בוא, בואי נשמע את זה. מה היה לך? תן לה, תן לה, תן לה. רגע. תן לה פה, אוקיי.

תודה רבה.

אני מתרגשת. יש לי מחלה קשה במעיים, וקשה לי, קשה לי עם זה, עם המחלה הזאת שבמעיים. זו מחלה כרונית. כן. ואני רוצה, כבוד הרב, שתגיד לי מה אני יכולה לעשות, לקחת על עצמי

שאני אתרפא בעזרת השם.

תגידי לי משהו על נשואה. כן.

את מוכנה לקבל על עצמך תשובה וצניעות?

בעזרת השם.

רגע, שנייה.

עד היום הקפדת במאכלות לאכול רק כשר? רק כשר.

כשר גלט? רק כשר, לא, מה גלט? כשר. אנחנו באנו מבית של כשר, ששומרים שבת, חלה ובשר. כשר זה בעיה.

חלק צריך, לא כשר. חלק, חלק. מהדרין? גלט, בדיוק. לא, לא הקפדתי. כשר זה בעיה.

לא. ובפרט בבשר, כשר, לפי הספרדים זה לא כשר.

צריך חלק בית יוסף.

אם זה לא חלק בית יוסף, בשר או עוף,

זה בעיה.

אז לכן צריך להקפיד, כל דבר יש בדץ.

אם יש בדץ,

בדץ העדה החרדית, בדץ הרב לנדא, כזה.

ואין דבר ש... היום יש הכול.

זה אותו אוכל, בדיוק. רק עם השגחה כזאת.

ובשר וחלב, כמובן, בפייט להקפיד

בכלים ובשאר רבע.

אז אם בעזרת השם תקפידי בזה ותקבלי עלייך תשובה וצניעות,

אני אברך אותך שהשם יעזור לך, שתרפאי ממחלת המעיים, ושהיא תעבור מיד לאחמדינג'אד.

אמן.

בסדר?

תודה רבה. בבקשה. הנה, אתן לה כיסוי.

כבוד הרב, רגע, רגע, כבוד הרב. כן. כיסוי ראש זה, אני, לא כל היום, אני לוקחת על עצמי עכשיו לשים את זה? זה צניעות, את רוצה להתפטר מהמחלה? כן, נכון. את רוצה מעכשיו להתפטר מהמחלה או לאט לאט? לא, לא ש... אני רוצה, בעזרת השם. מהר. אבל אני רוצה, בעזרת השם, מתי ישבת ראש ברוך הוא ירצה את זה. הוא רוצה כבר מזמן, באיכות. בסדר, אבל אני רוצה להתחיל לקחת עליי קודם כל בשבתות וללכת לשיעורים.

זה לא קשור, לא קשור. מה קשה?

מה הקשר של להתחיל משבתות? בעזרת השם, לשים את הכיסוי ראש. מה יותר קשה, מחלת המעיים או כיסוי ראש? מחלת עיניים, ברור. אז בואי נתפטר ממנה. בסדר, אבל אני... רגע. מה, מה רגע? מה רגע?

רגע, כבוד הרב, אני לא רוצה לעשות דבר שאני... אני אישה שאני שומרת שבת, אני לא נוסעת בשבת. אני שואל אותך שאלה.

אם היית הולכת עכשיו, חס ושלום, בית חולים עם התקפה במעיים.

קורה לי במהלך. רגע, רגע. והיו אומרים לך שאת צריכה לעלות עכשיו על שולחן הניתוחים.

עליתי, על שולחן אני מבין, רגע, רגע, רגע. רק רגע.

היית אומרת לרופא, לא, לא, לא, משבת.

אני לא יכולה עכשיו בשבת, רק משבת,

ואני אלך לשיעורים של רפואה קודם,

ואחרי זה תנתח אותי. היית אומרת לו ככה?

באמת.

או שאם הוא אומר לך דחוף עכשיו לעלות על השולחן, את עולה,

אפילו שיש סכנה בניתוח.

מה את עושה?

עולה. עולה?

הנה, בלי לעלות על שולחן ניתוחים, בלי לזמין, בלי כלום. בסדר, רגע, כבוד הרב,

אני לא רוצה,

אני רוצה להתחיל משבתות, ושהשם יעזור לי, ולאט לאט, בעזרת השם, אני... מה לאט לאט? אני אומרת. אני לא יכולה ללכת ככה ישר, פתאום ככה, ללכת ברחובים, כי... מה קרה?

המוניות לא ימצאו? לא, חלילה, חס וחלילה. אוטובוסים יעצרו. לא הבנתי, לא, לא, שנייה, שנייה. אוטובוסים, שנייה, אוטובוסים יעצרו, לא ייסעו?

מה הבעיה?

אולי אתה לא מבין אותי. אני מבין, מבין, מבין. את יודעת מה אני מבין?

אני מבין שאישה מוכנה להקריב את כל החיצוניות שלה בשביל הפנימיות שלה,

זה מועיל.

אם יש הקרבה, יש רפואה.

אם אין הקרבה, אין רפואה.

צריך הקרבה.

אם היית מוכנה להקריב את עצמך על שולחן ניתוחים

בלי שום הבטחה שיהיה לך טוב,

רק ינסו.

יש כאלה יורדים, יש כאלה לא יורדים.

זה לא מזיק, זה רק מועיל. והרפואה היא מהשם, לא מהרופא.

אז מה אכפת לך לעשות את זה?

מי מכיר אותך ברחוב? חמישה אנשים, עשר?

אז הם יתרגלו, מה זה משנה?

זאת שמכירים. אני שואל, לא הבנתי.

בשביל התסרוקת שלך. אני רוצה שזה יבוא לי מבפנים, שאני ארגיש שאני... מבפנים, זה בא מבפנים. אבל זה עדיין לא בא לי. אבל זה בא מהמעיים, זה מבפנים.

אנחנו רוצים להוציא את הבעיה מבפנים.

אז לכן אם את שמה את זה, יש לך סיכוי להוציא את זה מבפנים.

זה הקרבה, זה מה שנדרשת, הקרבה.

כבוד הרב, אני אשים את זה, אבל בעזרת השם, מי שבתות.

לא.

מהיום.

מהיום שלא יהיה בעיות במעיים.

כבוד הרב, אני רוצה ש... מהיום.

תראי, תראי.

תראי, תראי, תראי.

תן לה, תן לה, תן לה. תן לה מוזיקה. תן לה, תן לה.

שנייה, אני אשים את המטפחת, אבל מי שבטאות, מי שבטאות בעזרת השם. זה שמעתי ארבע פעמים. בסדר, אבל מי שבטאות, מי שבטאות. לא, אני אמרתי מהיום. אני אשים את זה, אבל אם אני אלך ואחר כך בחוץ ואני אוריד את זה, מה יהיה? לא הבנתי, אם את רוצה להתפטר ממחלת מעיים... בסדר, כבוד הרב, אני הבנתי, הבנתי אותך. אבל אם אני הולכת עכשיו, את לא תורידי, את לא תורידי אחרי מחיאות... אני אשים את המכנסיים ואני אשים את המטפחת ראש עליי.

מי דיבר על מכנסיים? לא, אני אלך עם כיסוי ומטפחת רוע, עם מכנסיים ומטפחת רוע. מה פתאום, עם חצאיות ושמאלות? בעזרת השם, אבל אין לי כרגע את כל ה... אנחנו נסדר לך מלתחה עכשיו, עכשיו נסדר, עכשיו, עכשיו אני מסדר, עכשיו אני מסדר. תקשיבי, תקשיבי, עכשיו.

רגע, תשמעי, בבית יש לך חצאית? יש לי חצאית. כמה? אחת? שתיים? יש לי שניים, כן.

שתיים. כמה שמלות?

אין שמלות. אני אגיד לך, אני מוכנה להתאום לה ולהביא לה כל מה שהצליחה.

כן?

רגע, רגע, חכי, חכי.

יואו, יואו, בואי הנה, בואי הנה, בואי הנה.

את רואה מה זה יהודים? כמה רוצים שתתפטרי מהמחלה?

היהודי הצדיק הזה תורם לך אלפיים שקל למלתחה.

בשביל...

עשרתך, תבורך מפה עליון. תצליח.

לא רוצה שום ספקה, תבורך. תבורך. שנעבור המחלה שלך. את רואה רק כשתעבור המחלה שלך. תראי, אלפיים שקל.

היא, גיסתך, מה היא? גיסתך מוכנה למלא לך את המתחה. מחר את הולכת עשירה.

אני לא רוצה להיות עשירה, כבוד הרב. לא?

אוי, שתהיי בריאה.

רגע, אני לא מבין.

את רוצה שהמחלה תישאר אצלך או שתהיי?

אני לא רוצה שהמחלה תישאר. יש לי מחלה. אבל אני רוצה להעביר אותה לאחמדינג'אד. את לא מוכנה?

מוכנה.

אז תשימי כיסוי ראש ותלכי בצניעות וזהו.

ואחמדינג'אד יהיה כפרה עלייך.

חיי כפיים.

אני מאמין. אני מאמין.

אבל אני חוזר עוד פעם על השאלה. מה יותר קשה?

המחלה או כיסוי ראש?

יש לך כאבים עכשיו מהמטפחה?

לא, אין לי כאבים. זה גם לא היה לי לפני כמה. רגע, אבל מחיאות כפיים קיבלת על זה?

אז ממה את חוששת? מאיזה קהל את חוששת?

מה יקרה אם תלכי ככה ברחוב? מה יקרה? מה יקרה?

תסבירי לי, אנשים יעברו מדרכה שנייה?

לא הבנתי. מה יקרה? ואם יעברו, יהיה לך יותר מקום. מה הבעיה?

מה הבעיה? לא יעלו אותך לאוטובוס?

מה הבעיה?

מה הבעיה? מה, להתחיל עכשיו לקנות כיסוי? לקנות? יש אלפיים שקל. עוד אלף את רוצה? חס ושלום. עוד אלף. מה עוד פעם? מה עוד פעם? מה?

אז מה הבעיה? תגידי. מה זה לקנות כיסוי? מי נקחים?

תן לה כמה צבעים. קח, תן לה.

תן לה. הנה יש לך מנתחה.

אני רוצה שהמחלה שלך תעבור לאחמדינג'אד.

בעזרת השם. אל תפריעי לי.

למה?

כבר העברתי לו כמה, פרסמו לפני חודש, שעברו אליו הרבה מחלות.

וב-2009 הוא כבר לא הגיש מועמדות, הוא גומר עוד מעט.

ואני חושב שהמחלה שלך יכולה להכריע אותו.

על מנה שיהיה לו כרוני במעין, בראש, בכל המקומות.

בסדר?

אני לא רוצה שתישאר אצלך.

בסדר? בסדר. בסדר. או, או, או,

למי שאתה לא חושב, ותוכנעה של חלומות.

משה וחוץ לחג על רגל האדם. מי שודיע את אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרון,

דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות.

הוא יברך את הגברת שקשה לה מאוד וזה קורבן גדול,

ששמה בישראל זהבה.

זהבה בת.

מימה.

מימה.

השם יזכה אותך לרפואה שלמה מהירה.

ושהמחלה שיש לך במעיים תעבור לאחמדינג'אד מהירה יום.

ואת לחיים והוא למיתה, אמן.

אמן.

זהו, עכשיו יש לך כסף, יש מלתחה,

ויאללה, נתחיל את החיים בכיף.

תודה. בהצלחה. תודה.

היא רוצה להיבחר. שיחיינו.

תברכי, שיחיינו.

שיחיינו.

מרוך.

מרוך.

ברוך אתה.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם. שיחיינו. שהחיינו. וקיימנו. וקיימנו. והגיענו לזמן הזה. אמן.

אין דבר.

תוך רבע שעה תתאוששי.

במקום להיות בחדר התאוששות בבית חולים,

היא תתאושש פה.

הנה, מסדרים לך פה חצי מחיר כבר בסמינר.

עוד חצי. כבר בית מלון קיבלת גם כן.

איפה הייתה לך התנגשות שהצלחת להתמודד מול קהל שפתאום הפתיעו אותך במשהו,

העליבו אותך או משהו כזה?

היה כזה דבר?

היו, היו הערות.

מעשית, משוגעת, מה זה? מה ענית? מה ענית? מה ענית?

לא עניתי, הייתי כזאת חסרת אונים, בא להגיד, מה, מו, איך? למה? לי ענית כל הערב.

טוב, אני רואה את זה כמו שראיתי את זה עכשיו, אני ממש, זה כזה מצחיק ומעצית כאחד, כי באמת, זה...

איך, איך, איך ככה התעקשתי איתך, כבוד הרב?

זה דבר, אין צריך להיות כזה מובן מאליו.

קודם כל, מובן מאליו שאנחנו קמים, ערים, הולכים, פותחים את העיניים.

זה דבר נפלא, זה דבר, אני אמרתי שוב פעם, ואני חוזרת, ועד שיפרסו לי עכשיו מיליונים,

אני לא מורידה את הכיסוי,

אני גאה בו,

אני מאושרת, בריאה,

פורחת. תראי, ראיתם אותי שם, אני לא יודעת, הייתם כזה מזכירה, ממועדת.

היום אני הולכת, באמת, אנשים חושבים שאני בתשובה שנים. איזה כהנת את? איזה פנים יש לך?

יפה או לא יפה?

טוב, ועכשיו תן לנו מוזיקה קצבית לקראת ה-1,2,3.

בכבוד, תשים את זה פה,

תביא את הפטיש,

תגיד הרי אני מכוון

לבער את העגל מן הבית.

רגע, רגע.

רגע, רגע. רגע, חכה, מצלמים אותך, עכשיו אתה מונצח.

אני אגיד 1,2,3, ואחרי זה, אבל תיזהר.

אל תכופף את הפנים שלך לכיוון המסך.

שיוצאי מהחשמל.

ואתם תיזהרו, אני לא אחראי, כן? אני אצאי מהחשמל.

זה מנותק מהחשמל.

רגע, זה לא מוצא.

עברת.

מוכנים?

אחת.

רגע, רגע.

שתיים.

תיתן קשרות לצדים. שלוש.

וואו,

סבבה, סבבה.

וואו, סבבה, סבבה. ויחד עם שמות. כן, מה אישה רצת קודם?

מה השמות שלכם? מה השמות שלכם?

ושבא לי להשכיל, להשכיל ללמוד תורה. מה השמות?

שי בן זהבה ובנינה בת זהבה.

תזכו בעזרת השם יתברך

לזרע חי וקיים מהרה,

ותזכה לשם בועלה של תאורת אדיר.

אמן. בהצלחה רבה.

יפה מאוד, יפה מאוד.

כן, רבותיי, אנחנו צריכים לסיים את הערב. יש לי לכם מתנות. הבאתי מתנות כי אתם ילדים טובים הייתם ונשארתם עד עכשיו.

אז תשירו אותי שיר ואני אחלק לכם מתנות. אבל לפני כן,

אני רוצה להמליץ לכם

על דבר חשוב מאוד, ללמוד תורה בחברותא.

פעם בשבוע, פעמיים בשבוע,

שעה,

שעתיים כמה שתרצו, בחינם,

עם אברך,

עם רב.

אם אתם רוצים, אני מחלק לכם מגנטים.

אל תישאר לבד, יתחבר לתורה.

בכל אחד, בעזרת השם יתברך,

ייקח את מספר הטלפון מפה, יצלצל,

ויסדרו לו חברותא ללמוד חינם.

אז כל מי שמעוניין, אני מחלק,

ואחרי זה אני מחלק לכם אנציקלופדיות בחינם.

למה?

יש יהודים טובים שתרמו בשבילכם.

ישראל משה בלוי בן חבר, רפואת הנפש,

תרם לאנציקלופדיות.

אז אתם מוכנים לקבל?

מוכנים?

ברצון.

בסדר, אני כבר בא אליכם.

אתם מוכנים? איפה הקהל? אני לא רואה את הקהל.

כן, את הקהל, תראה לי את הקהל.

יופי.

כן.

וגם מי שרוצה,

בעזרת השם ציציות וכיסויי ראש,

אבל אני צריך מוזיקה ומיקרופון.

כן, מי רוצה ציצית?

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

מי עוד רוצה?

מי עוד?

בבקשה.

מי עוד?

מי עוד?

מי עוד? נשים.

מי עוד?

תן לה, תן לה, אתה לא אישה.

מי עוד?

מי עוד?

מי עוד?

מי עוד?

אנו, אנו, אנו, עבדו דקדושו ודיר.

אנו, אנו, אנו,

רק מי ששם.

אנו, אנו, אנו, עבדו דקודשו בריך

אנו, שובריך אנו, אנו, אנו, לשיר אנו, עבדו דקודשו בריך

ענו ענו ענו עבדו דקודשו בריך

אתם לא שרים?

ענו ענדו ענדו עבדו דקודשו בריך, מי שר?

מי שר?

עבדו דקודשו בריך, ענו ענו עזר,

עבדו דקודשו בריך, ענו ענו ענו, אתה לא שר?

תשירי.

ענו ענו עבדו דקודשו בריך,

חזק, חזק, חזק.

ענו ענו

אני אני אני עבד של הקדוש ברוך,

אני אני אני אני עבד של הקדוש ברוך,

אני אני אני עבד של הקדוש ברוך,

אני אני אני עזק,

עבד של הקדוש ברוך, אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך,

אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך,

אני אתה ואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך

אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך

בן סימון ששית ברכה והצלחה בגמליאל בן גמליאל ברכה והצלחה.

אלה זכו, אלה זכו איפה חכם יעקב לתת פרס לגמליאל בן גמליאל יש גמליאל?

מי זה גמליאל גמליאל?

מי זה, מי זה בן סימון? בן סימון, יש בן סימון?

אין בן סימון, יש עוד כאלה?

ומישהו רוצה עוד?

אחרונים, בבקשה.

לילה טוב, לילה טוב, ברוכים תהיו לשם, בהצלחה וברכה תמיד, אמן.

אני הולך לישון,

לילה, לילה.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפן ל-03-677779 וגם לפקסס ל-03-5743073.

כתובתנו באינטרנט

www.thumbl.shofar.net

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

תודה.