באר יעקב - באר יעקב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אתם מאמינים שאתם מביאים את המזון או שאתם מאמינים שהקדוש ברוך הוא מביא לכם את המזון?

הוא מפרנס מיליארדים מיליארדים סוגי ומיני בעלי חיים שמכל סוג טרניונים

ורק לך לא נשאר לו סנדוויץ',

אז למה אתה צריך לרוץ אחרי הלחם לחפש אותו?

אתם מבינים איפה הפדיחה?

אדם חי, יש לו אבא שכל העולם שלו יכול לתת לך הכל ואתה לא סומך עליו שהוא ייתן, אתה אומר לו רק סדר לי עבודה סדר לי עבודה, אני מסתדר לבד, איזה זאב בן של מלך, אתם מתארים לכם בן של מלך שהתבגר, הגיע עד גיל שמונה עשרה, אומר לאבא שלו המלך הוא הולך לירש אותו להיות הבן שלו, הוא הולך להיות המלך בעצמו מה אומר לו אבא?

עכשיו אני בן שמונה עשרה

סדר לי עבודה,

פתח לי קיוסק.

כי בסוף מכל מה שתעבור

שמונה שעות, 176 שעות בחודש כפול 12 שעות כפול 70 שנה,

זה היה רק בשביל סנדוויץ'ים

שאחרי זה אתה הולך להוציא אותם באיזשהו מקום

ולא נשאר מזה כלום,

וממה שיישאר לך בכל הגוף יאכלו התולעים ואתה בסוף נשארת בלי כלום.

מה יישאר לך?

מה שהכנת ברוחניות, בתורה ומצוות.

זה מה שהולך איתך.

כל השאר נשאר פה, חלק יוצא עם גרפסים וחלק בדרך אחרת.

אבל אתה צריך להבין,

הבורא הביא אותך למטרה ותכלית.

נצל אותה ואל תבזבז את הזמן.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לעילוי נשמת המנוחה, אפרת שרה והצופית,

שלמה בן פנינה,

יעקב בן עמומה,

מנוחתם עדן.

לרפואת פנינה בת חנה,

צופית בת מלכה,

ולהצלחת כל משפחת אליהו אלבק ובני משפחתו,

וחזרה בתשובה.

ותודה לרב אמורם בוסקילה בסיוע הערב.

ובכן, יהודים יקרים, אנחנו נמצאים בפרשת בראשית.

התחלנו את התורה,

ובתורה כתוב, ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוקים,

לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון.

העניין של עץ הדעת,

כפי שמצויר בשכלנו,

דבר שקשה להבין.

איך זה באמת שהאדם הראשון שהיה בחיר הנבראים,

הצהיר כפיו של הקדוש ברוך הוא,

שנכללו בו כל הנשמות,

יעבור על מה שציווה השם יתברך בפירוש,

ועוד באותו היום שציווהו, שעה לאחר מכן.

איך יכול להיות שהוא עבר על ציוויו של הקדוש ברוך הוא?

ובשעה שהוא ידע גם את עונש המיתה הכרוך בכך,

שישיג אותו לאחר מכן.

דבר שאפילו אנחנו, לפי כת שכלנו,

לא היינו עושים כדבר הזה.

במה הסיתה נחש את חווה ובמה הטעה אותה?

וכי יעלה על הדעת שחווה האמינה לדברי הנחש

שהיא לא תמות

יותר מדברי השם שאמר פן תמותון?

מה השיבה על שאלת הנחש?

כתוב בפסוקים, ותאמר האישה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל,

ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון.

ויאמר הנחש אל האישה

לא מות תמותון

כי יודע אלוקים כי ביום אכולכם ממנו ונפקחו עיניכם

והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע.

ועלה הבורא אמר בוודאי שהם ימותו.

אז מה התשובה שהיא קיבלה בעצם הנחש שבגללה היא כן החלמה עץ?

אלא עלינו להקדים ולומר שיש שתי ידיעות.

ידיעת הרע מתחלקת לשתיים,

שני חלקים.

יש ידיעה

שהיא אינה מעוררת רצון ותשוקה,

ויש ידיעה שמעוררת רצון ותשוקה.

אנחנו יודעים לפעמים כי שתיית סם פלוני הוא דבר מתוק מאוד.

יש סמים,

לא ננקוט בשמותם,

שמי שלוקח אותם,

זה נחשב לו נעים ביותר, והוא מרחף לו לפעמים מהגג.

בכל זאת,

אפילו שאנחנו יודעים את מתיקות הסם הזה,

אין הידיעה הזאת מעוררת אצלנו שום רצון ותשוקה,

כיוון שהשכל אצלנו מכיר בנזק

של הסם,

וזוהי הכרה חושית,

שאנחנו מרגישים את זה ממש בחוש,

שגם הטבע שדרכו להתאוות לכל מתוק מכיר בהפסד של הסם,

מואס בו ואינו בוחר בו כלל.

אז זאת אומרת, זו ידיעה, ידיעת הרע, שאינה גורמת

לרצון ותשוקה.

אבל יש ידיעה שהתאווה והקנאה והכבוד,

מוציאין את האדם מן העולם,

אפילו שיודעים את הרע שבכל הדברים האלה.

בכל זאת, אין בכוח הידיעה הזאת להכריח את הטבע בזה.

אנחנו לא יכולים להכריח את הטבע שלנו בזה.

ולכן הידיעה הזאת אינה אלא ידיעת השכל לבד זולת הטבע שאינו מכיר בו כלל.

זאת אומרת,

אנחנו בשכלנו משיגים את הדברים.

מבינים שהקנאה והתאווה והכבוד זה דברים שליליים,

אבל הטבע לא מכיר בזה בכלל, הוא דורש את שלו, הוא דורש את חלקו.

אחרי שלמדנו מהם שתי הידיעות האלה,

אז אנחנו צריכים להבין

שהאדם הראשון קודם החטא

היה השכל שלו פשוט, בלי שום השפעה חיצונית

מהטבעים והכוחות.

זאת אומרת, הוא לא היה מושפע שום השפעה חיצונית

מהטבע או מהכוחות.

הרצונות והטבע שלו לא היה בכוחם להטות את השכל

ולהחשיך את ההכרה שלו.

הוא ידע את הרע,

הוא הכיר אותו,

ובכל זאת עשה רק את הטוב.

השכל של האדם הראשון היה כמו מלאך.

החומר אצלו, הגוף היה כמו לבוש בלבד.

וכמו שהלבוש, אנחנו לא מתביישים בו

עד שנצטרך ללבוש אחר,

כמו כן היה החומר אצלו.

לכן כתוב,

והיו שניהם ערומים,

האדם ואשתו

ולא התבוששו.

הם לא התביישו בזה שהם היו ערומים, כי אצלהם הגוף,

החומר, היה כמו בגד.

ורק בזה נשתנה מלבושם מלבושנו,

כי החומר שלו היה לבוש נצחי,

שאינו צריך לפשוט אותו לעולם.

אולם בדבר אחד היה שונה ממלאך ממש.

מה ההבדל בין האדם הראשון למלאך ממש?

המלאך משולל בחירה מכל וכול.

אינו יכול לעשות רע אפילו אם ירצה,

כיוון שמציאותו היא עשיית הטוב.

אבל האדם הראשון לא היה כך.

אם כי השכל שלו היה פשוט בלי שום נגיעה טבעית,

בכל זאת ניתנה לו היכולת

שאם ירצה יחדל מלהיות מלאך.

לאדם יש אפשרות

להישאר מלאך

או לחדול מלהיות מלאך.

זאת הבחירה.

אם ירצה לחיות חיי בחירה ולא חיי מלאך,

הרשות בידו.

הבחירה של האדם הראשון לא הייתה על דרך הבחירה שלנו.

היום אנחנו בוחרים בין הטוב ובין הרע,

בין האמת

ובין השקר.

אבל הבחירה של האדם הראשון הייתה בחירה בין חיי מלאך לחיי אדם.

וזה היה תלוי באכילת עץ הדעת.

אם הוא רוצה לחיות חיי מלאך

בלי שום סכנה לקניינים הרוחניים שהוא ישיג,

אז הוא צריך להיזהר לא לאכול מעץ הדעת.

טוב ורע.

אז ההכרה שבשכלו תהיה חזקה כל כך,

ששום טבע ורצון בעולם,

יהיה מה שיהיה,

לא יפעלו עליו כלל.

אבל אם הוא רוצה לבחור בחיי בחירה,

אם הוא רוצה שיתעוררו בו התאוות והרצונות,

כדי שיוכל

לבוא איתם במלחמה ולנצחם,

עליו לאכול מחץ הדעת.

ואז יתעוררו בו הנטיות הטבעיות,

ותהיה לו מלחמה חזקה עם השכל.

הגוף והשכל יילחמו,

כי אז יתעורר בגוף

כל התאוות והטבעים,

והם ידרשו את שלהם,

ואז השכל ינסה להתגבר עליהם,

ותהיה מלחמה תמידית, כמו שאנחנו היום מתמודדים

בין השכל

לבין הרצון והתאווה.

ואם גם אז יעלה בידו לנצח את המלחמה,

ויכניע האדם הראשון את המידות שלו תחת השכל,

אם היה מצליח אחרי אכילת העץ,

היה מתעלה למדרגה יותר גדולה מזו שעמד בה קודם,

כיוון שהשכר משתלם לפי הצער.

כמה שאתה נלחם יותר ומצליח יותר,

משלמים לך שכר גדול יותר.

מאז הוא היה חי חיי נצח,

כמו קודם האכילה, למרות שהוא אכל,

והיה עולה למעלות גבוהות הרבה יותר ממה שהיה משיג בלי המלחמה הזאת.

אבל השם לא ביקש ממנו זאת.

אבל אם לא יעלה בידו לנצח את הטבע ואת הכוחות הטבעיים,

והם ימשלו בו, הם ינצחו אותו.

אז בהכרח הוא שימות,

כי הוא הפך להיות טבעי, לא נצחי,

כיוון שהטבע שולט בו,

וטבעי אינו יכול לחיות לעולם.

הטבע לא מתקיים לעולם.

זה מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא

ומעץ הדעת, טוב ורע לא תאכל ממנו,

כי ביום אכולך ממנו מות תמות.

זאת אומרת, זוהי מציאות.

עצם האכילה תגרום מיתה.

למה?

כיוון שאתה הפכת להיות טבעי ולא מלאך,

ממילא ישלוט בך המוות.

והיתכן שהדברים שאמר לו הקדוש ברוך הוא לא היו בגדר ציווי.

אלא בגדר עצה.

אני נותן לך עצה

שלא תאכל מעץ הדעת,

כדי שלא יתעוררו בך התאוות והטבע,

כי אם יתעוררו בקרבך לא יהיה בכוחך לנצחם,

ואז בהכרח תמות,

לא בתור עונש

על האכילה.

כי יכול להיות שהאכילה בעצמה לא הייתה חטא,

אלא בעבור שהטבע ימשול בך.

ודבר טבעי,

אינו יכול להיות חיי נצח מצד עצמותו.

ולכן אמרה חווה,

ומפרי העץ אמר אלוקים,

לא תאכלו פן תמותון.

אז היא דייקה,

פן תמותון. פן זה פירושו לא ודאי.

יש אפשרות שתמותו.

אבל זה לא ודאי שתמותו.

זאת אומרת, אפשר שאפילו אחרי אכילת עץ הדעת לא ימותו.

כי לו עלתה בידם אף לאחר האכילה לנצח את הטבע,

לא היה נחשב להם אכילת עץ הדעת לחטא.

ואדרבה, היו מגיעים על ידי האכילה למדרגה עוד יותר גדולה מקודם.

על זה ענה לה הנחש.

לא מותמותון.

והייתם כאלוקים

יודעי טוב ורע.

כלומר, אל תהיו מסופקים שמא לא תעמדו בניסיון.

ודאי תעמדו, אומר הנחש.

והייתם כאלוקים.

אתם תהיו כמו האלוקים.

מה אתם חוששים?

שאתם תהפכו להיות טבעיים ותמותו?

בואו אני אראה לכם. אתם תהיו ממש כאלוקים. בואו אני אראה לכם דוגמה.

כמו שאצל האלוקים

אין ידיעת הרע עושה רושם כלשהו.

זה שהשם יודע את הרע,

זה לא משפיע עליו כלום ולא משנה אותו ממציאותו.

כמו שאנחנו מצינו בשלוש עשרה מידות של רחמים אל ערך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ועובר על פשע.

מה כתוב אחר כך?

ונקה לא ינקה.

נקה לא ינקה זה שהקדוש ברוך הוא לא מוותר.

אם חוזר בתשובה נקה.

אם לא חוזר בתשובה לא ינקה.

מה זה? מידת הדין.

איפה זה נאמר?

בשלוש עשרה מידות של רחמים.

אל ערך אפיים וכולי.

אז שומעים רחמים ומה בסוף? דין.

מה המעלה הזאת?

למה הסמיכו את שניהם?

רחמים ודין.

הנחש היה פילוסוף.

אז הוא אומר

כי אפילו שלא נכר הקדוש ברוך הוא לרשע את חטאו,

בכל זאת ידיעת החטא

וצורך הפירעון ממנו, מהאדם החוטא,

לא מפריע למידת ערך אפיים ורב חסד של הקדוש ברוך הוא לפני הפירעון.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא זה לא מפריע לו שהוא יודע שהאדם חוטא. הוא יכול עדיין לתת לו במידת הרחמים.

רק אם יראה השם שהאדם כבר לא שם בתשובה וזה גמור אצלו,

אז הוא לא ינקה.

אבל רואים שידיעת הרע אצל הקדוש ברוך הוא לא משנה שום דבר,

כיוון שאצלו אין הפירעון שהוא פורע מהרשע בגדר כעס.

זה לא שהקדוש ברוך הוא מתעצבן

והוא נותן עונש,

אלא זה בגדר ידיעה שהשכל ומידת הדין מכריעים כך

שאדם שחוטא צריך להתנקות על ידי העונש והאיסורים.

ולכן מידת הדין והרחמים סמוכות זו לזו.

אבל הדבר הזה לא נמצא באדם,

כי אדם שיש לו טינה על מישהו

אינו יכול לכבוש את הכעס עד לאחר זמן.

עכשיו, בזמן ההוא לא יעשה בו רושם כלל, אין דבר כזה. בן אדם מתעצבן, על המקום הוא מגיב.

סתם עצה.

אם תקבלו על עצמכם

כלל

שכל פעם שמרגיזים אתכם או אתם מתעצבנים,

תדחו את הרוגז ליום אחד,

אתם תצילו את החיים שלכם בכל מצב.

היה אחד שאבא שלו ציווה אותו לפני שנפטר,

ציווי כזה.

אמר לו, תבטיח לי שתמיד שתרגז תדחה את הרוגז ביום אחד.

הסכים.

פעם יצא למדינת הים,

ושהה שם שנים הרבה,

הוא חזר יום אחד בהפתעה הביתה,

והוא עולה חרש לחדרו,

והנה הוא שומע את אשתו מדברת עם עלם חמודות,

והוא, הדם עלה לו לראש,

שלף את חרבו ורצה להיכנס לבפנים,

ואתם יודעים מה מתפרסם בימים אלה, מה עושים?

אבל לרגע הוא נזכר מה שציווה אותו אביו,

והחזיר את החרב לבפנים,

והתחיל לרדת,

ושמעת אשתו אומרת,

אילו היה אביך רואה אותך בשעה זו,

כמה היה שמח.

כל הדיבורים שהיא דיברה עם הבחור,

זה היה עם הבן שלו,

שבשעה שהוא יצא לחוץ לארץ, אשתו הייתה מעוברת,

והוא לא ראה את הבן הזה ולא הכירו עדיין.

ואם היה נכנס,

בחמתו היה הורג את אשתו ואת בנו.

ובזה שהוא החליט לכבוש את כעסו עד למחרת,

הציל את חייו וחיי משפחתו.

אז זה העצה ככה במאמר מוסגר,

נראה מי מסוגל לעשות את זה.

תולה ארץ על בלימה, כתוב.

כל העולם תלוי על בלימה, על סתימת הפה.

אחמדינג'אד כל הזמן פותח את הפה, הוא לא סותם אותו.

אבל הוא יקבל איזה טיל שיסתום לו.

מכל מקום,

מה שאין כן אדם,

אם יש לו טינה על מישהו,

אינו יכול לכבוש את כעסו.

עד לאחר זמן

וזה מה שאמר לה נחש

גם לאחר אכילת עץ הדעת

הרגשת הטבעיות שתתקבל על ידי זה

אל תפחדו זה יהיה רק בגדר ידיעה זה לא ישפיע עליכם שתרדו למדרגת טבעי ותמותו לא זה יהיה בגדר ידיעה ויהייתם כאלוקים יודעי

טוב ורע ויהייתם כאלוקים אתם תישארו כמו אלוקים

נצחיים יודעי טוב ורק לא חשים אל תפחדו הנחש מרגיע

ואם כן כדאי לך לאכול

למה כדאי?

כי תגיעי על ידי זה למדרגה גדולה כי אז תוכלו לצאת למלחמה נגד הטבע והשכל ינצח ואז תקנו מעלה גבוהה הרבה יותר

בזה הנחש

ניצח את חווה והטעה אותה

כי הבטיח לה שלא ייפלו ממדרגתיו

ועוד יעלו למדרגה גבוהה יותר מדרגה של כבישת המידות.

ואילו באמת היה כמו שאמר הנחש

אילו עלתה ביד האדם לנצח את המלחמה הגדולה הזו

לא היו מפסידים כלום

על ידי אכילת

הפרי של העץ.

אבל לבסוף מה יתברר?

כי לא כן הדבר וכי טעו בחשבון

כי מיד שאכלו מן העץ

כתוב ותפקחנה עיני שניהם

וידעו כי ערומים הם.

מזה יתברר שלא היה לו לאכול מעץ הדעת

כי אם היה יכול לנצח את טבעו ולעשות את הטבע כמי שאינו כמו קודם החטא

אז למה התבייש האדם פתאום וראה את עצמו עירום?

קודם כתוב ולא יתבוששו

עכשיו כתוב שהם מתביישים כי ערומים הם.

אם הרגשות הטבעיים לא החשיכו את השכל הבהיר

ולא עשו בו אפילו פגימה כלשהי,

מי הגיד לאדם הראשון שהוא עירום

על כורחנו שמתחילה כשהמידות והתאוות לא היו מתעוררים אצלו

והחלק העיקרי שלו היה בשכל

אז הוא לא היה מתבייש

כי החומר כל הגוף שלו היה אצלו כמו לבוש

אבל רק אחרי האכילה שהוא אכל מעץ הדעת

נתעוררו אצלו התאוות

ולא היה בידו לנצחם

רק אז ביקש לבוש ממש להתכסות בו

ולמה צריך לבוש ממש?

כדי להשקיט במקצת את הרצונות והנטיות

שדרכן להתעורר יותר בשעה שהוא עירום

על זה אמר לו הקדוש ברוך הוא

מי הגיד לך כי עירום אתה?

אמין העץ אשר ציוותיך לבלתי אכול ממנו אכלת?

על זה אומרים אכלת אותה

הלא אמרתי לך אל תכניס את עצמך אל הניסיון הזה

מה אתה אמרת? אין דבר

לכן לאחר שנחלת מפלה במלחמה עם הטבע

מאחר שהרצונות והטבעים כבר משלו בך

לכן נתקללה האדמה ארורה האדמה בעבורך קוץ ודרדר תצמיח לך

בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך כי עפר אתה ואל עפרת שוב

ונגזרה עליו המיתה.

שמעתם?

ידעתם?

זאת אומרת לפעמים אדם רוצה יותר ממה שהוא נצטווה לעשות

והוא רוצה להוסיף מדרגות והוא רוצה לעלות

יותר גבוה ממה שהשם ציווה אותו אני לא מדבר על פחות שזה ודאי לא טוב

אבל גם אם אתה רוצה לעלות יותר ממה שאתה צריך או לא בזמן המתאים שצריך

אתה יכול לגזור על עצמך מיתה

לא תוסיף

ולא תגרע

מה שהשם ציווה עשה

בלי התחכמויות

והוא היודע למה וכמה

אז מי שחושב שהוא חכם

כבר למדנו משלמה המלך עליו השלום

שהשם אמר לו לא ירבה לו נשים לא ירבה לו כסף וזהב לא ישוב מצרימה

והוא אמר אני ארבה ואני לא אסור מדברי השם

והוא נכשל בשלושתם

אז החכם מכל האדם

למרות שהיה כתוב לו הטעם למה לא

הוא נכשל בשלושתם

אז אנחנו לא חכמים יותר משלמה המלך

בוודאי שלא צדיקים יותר ממנו

ולמרות כל זאת

הוא היה צריך להיות מסולק מכיסאו ממלך על ישראל במשך שלוש שנים

והיה כאחד האדם

בהשמדה עם מלך השני ישב על כיסאו במשך הזמן הזה

זאת אומרת

אנחנו צריכים לדעת

מה שהשם ציווה

אנחנו צריכים לעשות

מה שהוא לא ציווה

אל נצווה את עצמנו

עכשיו בואו נראה את אחד הניסיונות

שנובעים בעצם מהקללה שנתקלל אדם הראשון

ומהאדמה שנתקללה

בזעת אפיך תאכל לחם

עד שובך אל האדמה

כל הצורך להשתדלות בעניינים גשמיים על פי דרך הטבע

בא מהתולדה של חטא אדם הראשון

שנאמר לו בזיעת אפיך תאכל לחם

כל מה שאנחנו צריכים ללכת כביכול לעבודה ולהשיג אוכל מזון פרנסה וכלכלה

הכל בא מחטאו של אדם הראשון שנתקלל בזיעת אפיך תאכל לחם

כיוון שבחטא שלו הוא ירד למדרגה גשמית כמו שהסברנו

אבל קודם לכן קודם החטא כשהוא היה בדרגה הרוחנית העליונה מדרגת גן עדן

היו כל צורכי גופו באים אליו מעליהם

וכך כתוב בילקוט שמעוני

ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה

שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן

לפתח ולשדד את האדמה

והלא כל האילנות

נצמחין מעליהן

או שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן להשקוט את הגן

ואלון ההר יוצא מעדן להשקוט את הגן

אז מה הכוונה לעובדה ולשומרה?

לעסוק בדברי תורה ולשמור מצוותיה

וכך אמרו זיכרונם לברכה מלאכים צולין לו בשר ומוזגין לו יין

הוא לא טורח בעבור שום דבר

וכיוון שכל עניין ההשתדלות אינו אלא קללה

והתורה לא נתנה שיעור כמה האדם צריך להיות מקולל

אם כן הלא טוב לאדם שיפחית לעצמו מן הקללה כמה שאפשר

ההסתדרות קבעה שמונה שעות עבודה

אבל בתורה לא כתוב

מה יעשה חכם ירבה בקללה או ימעיט?

ימעיט

מה יעשה יותר חכם?

לא יתקלל בכלל

וכך אמרו הרבה גדולים

והמסילת ישרים אומר

הביטחון הוא

שישליך על השם יהבו לגמרי

כאשר ידע כי ודאי

אי אפשר שיחסר לאדם ממה שנקצב לו

מה שהשם קצב לנו אי אפשר שיחסר

ממילא לא צריך הרבה השתדלות ולא צריך ללכת אפילו לעבודה

וכמו שאמרו זיכרונם לברכה מזונותיו של האדם קצובים לו

וכבר היה אדם יכול לשבת בטל

אם לא שכנס

הקדוש ברוך הוא בזיעת אפיך תאכל לחם

ולכן חייב אדם להשתדל איזו השתדלות

כמי שפורע מס

ולכן חייבים לתאכל חיים ולאחרות

וכיוון שהשתדל,

מה שהוא השתדל, יצא ידי חובתו

ואינו צריך לבלות את כל ימיו בחריצות והשתדלות.

מה הדרך הראויה?

אומרים חכמים,

זיכרונם לברכה, עושים תורתן עיקר ומלאכתן תפלה.

יש עיקר ותפל. העיקר זה לעסוק בתורה ומצוות

ומעט במלאכה.

וזה רק בגדר קנס,

בגדר קללה.

ולא כל אחד חייב,

רק אלה שאין להם ביטחון.

מי שיש לו ביטחון גדול לא צריך לעמוד בכלל.

כמו שהוא לא טורח שום דבר בשביל להשיג נשימה,

והוא לא טורח כלל בשביל להשיג חיים,

והוא לא צריך להטעין את הבטריות של החיים כל בוקר כמו פלאפון,

והוא לא דואג מזה בכלל שהוא יחיה מחר,

כך הוא לא צריך לדאוג שיהיה לו אוכל.

כי מי שנותן חיים נותן מזון.

ואם הוא גזר שאתה תחיה עד גיל 80,

אז אתה תחיה עד גיל 80 כי הוא גזר.

וברור לכולם שעד גיל 80 בלי אוכל אי אפשר לחיות, נכון?

אז ודאי שהוא ידאג שיהיה לך אוכל,

אחרת איך תחיה עד גיל 80 אם הוא גזר.

כיוון שעשה אדם קצת מלאכה, משם והלאה אין לו לבטוח אלא בקונו.

ואז תישאר דעתו פנויה וליבו מוכן לחסידות האמיתית ולעבודה תמימה.

אמנם רוב בני האדם,

גם אלה שחושבים את עצמם למאמינים ובעלי ביטחון,

אינם עושים כן,

אלא עוסקים בהשתדלות טבעית בכל יכולתם ומעיינים בשכלם ומדייקים ומעמיקים לחשוב בפרטי ההשתדלות בסיבות אשר לפניהם.

הכל הם מתכננים פיקס פוקס.

טורחים, מתייגעים, מתכננים,

ואחר כך מזדרזים בכל יכולתם וגם נלחמים עם חבריהם בכל עוז,

עד שברוב עמל יראו להוציא לפועל את כל פרטי מחשבותיהם.

ואתם מכירים את הפתגם שאומרים אנשים לפעמים בהתפלספות יתרה,

לא הנחתי מקום למקרה,

דאגתי לכל הפרטים וגיביתי בגיבוי על גיבוי,

לא הנחתי דבר למקרה,

כאילו הוא שולט

על המקרים כולם שיקרו,

רק הוא שכח שיכול להיות,

עד שהוא יגמור את המשפט הוא יקבל דום לב.

סתם דוגמה.

הרי כל המקרים תלויים בעוד אנשים ולא רק בך.

אז מה פירוש לא הנחת מקום למקרה?

אלא זו התרברבות אפיקורסית.

זה פתגם של עבודה זרה ואפיקורסות.

אדם שאומר אל תדאג הכל מסודר סידרתי סגרתי את הכל תראה את זה סגור.

אדם כזה אפיקורוס קטן.

כי הוא לא הניח לקדוש ברוך הוא להתערב.

הוא סגר את הכל, אז הקדוש ברוך הוא כבר לא יכול לעבוד. הוא סגר.

הוא סגר.

זהו, סגור.

האם אין ראוי שגם מאמינים,

כשמשתדלים בכל יכולתם בהשתדלות טבעית,

יחשדו את עצמם

שגם בליבם יש מן הכפירה,

שיוכלו בהשתדלותם לשלוט במקרים ולנהל אותם לאשר יחפצו?

אמנם המתחזק ברוחניות

וברוב התלהבות והתפעלות

משליך כמעט כל השתדלות ממנו,

גם בזה יש סכנה לפניו,

כי ההתפעלות לפעמים עוברת חיש מהר.

ואם השם יתברך ינסה אותו ולא ישפיע לו את פרנסתו על ידי הסיבה הקטנה שהכין,

או שהוא רוצה לתת לו את מה שהוא רוצה לתת לו החודש,

בעוד חודשיים,

ואין לו סבלנות להמתין,

אולי חס ושלום לא יעמוד בניסיון,

ויתחרט על המעשה,

ועל זה שהוא מיעט בהשתדלות,

ויתהה על הטוב אשר עשה, וירבה לחטוא.

אז זה הצד השני.

על כן צריך אדם לשקול את אורחותיו

למעט בהשתדלות, אבל כפי ערך מדרגתו.

כפי אשר יוכל לשאת.

גם אם לא יזכה להצליח בגשמיות,

על פי ההשתדלות המעוטה שישתדל,

תמיד ישתדל למעט

בהשתדלות.

במשקל זה צריך דקדוק עצום ודיוק רב,

כי משני הצדדים אורב לו היצר הרע.

אם ירבה בהשתדלות יותר ממה שהוא מאמין, הרי יכפור.

ואם ימעט מכפי ערכו,

יבוא לתהות על הראשונות, וגם כן יכפור.

והמשקל בזה דק מאוד,

ואי אפשר להגיע בו לנקודה האמיתית רק אם אתה באמת ירא שמיים

ועובד על יראת שמיים טהורה,

שהיא תציל אותך מן הנגיעות לבחון את מצבך האמיתי.

למדנו כעת שני מאמרים חשובים.

אדם הראשון רצה לקפוץ יותר ממדרגתו שביקש ממנו הקדוש ברוך הוא והביא מיתה לעולם.

אדם לפעמים רוצה לקפוץ יותר ממה שהקדוש ברוך הוא מקציב לו,

אז הוא מגיע לכפירה.

ואדם לפעמים ממעט בבת אחת

והוא עוד לא מוכן לזה ולא בשל באמת,

וגם עלול להגיע לכפירה.

אז צריך להיות תמיד בבלנס.

ומי שלא יודע לעשות את החשבון,

תמיד מתייעץ עם גדול בתורה ואז הוא מנחה אותו ואם ילך על פי ההנחיה בעזרת השם יעשה ויצליח.

יפה או לא יפה?

יפה או לא?

מי הולך מחר לעבודה?

יש פה רק אישה אחת שעובדת.

גם אתה?

מי הולך מחר לעבודה?

נפלא.

אתם מאמינים שאתם מביאים את המזון או שאתם מאמינים שהקדוש ברוך הוא מביא לכם את המזון?

מי אמר אנחנו?

מי אמר אנחנו?

תן לו, תן לו גבר זה, תן לו.

אתה אמרת אנחנו?

כן?

מי אמר אנחנו?

מי זה אני?

איפה אתה?

תן לו בבקשה מיקרופון.

מיקרופון.

חכם יעקב.

כן תן לו.

בבקשה.

כן אתה מביא את המזון?

אלוהים שולח אותי לעבוד ונתן לי כוח

וגם אמרת שעון וזה היה תבלת או כאלה.

אז הוא מן הסתם הוא אמר לנו איך אתה עבוד ותביאו

את המצב הכלכלה ויותר כך עתיק כמובן שהוא יצליח.

קודם כל אמרת בהתחלה שהוא שלח אותך.

מאיפה תמיד זה שהוא שלח אותך?

מהמילים. בזעת הפה אתה יכול ללכת.

מה אז אם כתוב קללה בזעת אפיך, אם אני אגיד לך שתלך לעזה,

אז אתה הולך לעזה?

לא, אם מתי? מה העניינים?

הקדוש ברוך הוא אמר הרבה דברים.

אבל בגדר קללה,

לא בגדר ברכה.

הוא לא אמר כמה הקללה.

בזעת אפיך אז כמה צריך להזיע?

שני ליטר?

כמה שקצר בשביל ל... כמה? מה הוא אמר לך? אני רוצה לדעת. הוא עובד שמונה שעות. מי אמר שמונה שעות? איפה כתוב בתורה בזעת אפיך שמונה שעות?

ככה זה מוגדר על ידי מי?

על ידי העולם.

העולם מי זה העולם? אמרת שהשם שלח אותך.

השם עובר לנו דרך אגב. שמונה שעות?

שמונה שעות זה מה שאני צריך.

אתה צריך, אז זה לא הוא עבר לך.

הוא עבר לעבוד, וזה מה שאני עושה. הוא לא אמר לעבוד? איפה כתוב לעבוד?

אמרתי, אבל בדרך כלל, לא, הוא אמר שאתה תאכל להיחם עם זיעה,

אבל הוא לא אמר שאתה תלך לעבוד.

הוא הולך ל... שהוא מבין את זה.

אה, אז אתה רוצה להבין שהשם אמר לך ככה, לא הוא אמר לך.

אני אמרתי שלא, אדם חושב אמרתי שהוא צריך להתפרנס ולהתקלקל

זה אמרנו בסתם

אדם, אבל אמרנו שבעלי הביטחון לא צריכים כלל.

אין לי כרגע ביטחון. או! אבל לא השם שלח אותך לעבודה.

אם השם יישאר לביטחון, הוא יישאר לביטחון. הוא לא שולח ביטחון וגם לא עבודה.

הוא רוצה שאתה תלמד לבד ותגיע לביטחון לבד.

למה כתוב, אשליך על השם יהבך והוא יכלכלך?

כי אם תשליך על השם את הביטחון שלך,

אז הוא באמת יכלכל אותך,

כמו שאבא מכלכל את הבן שלו.

אתה אבא כבר?

לא, עדיין לא ילדים. אז בעזרת השם, אם אין לך ילדים, אתה תיתן להם לאכול?

מן הסתם כן. יש אפשרות שלא תיתן להם לאכול?

אין, לא צריך. למה לא?

כי אני צריך לפרנס אותם. אתה צריך לפרנס. ומי שברא אותך לא צריך לפרנס אותך? לפרנס אותי. אז למה אתה צריך לעבוד?

זו העניין. הילד שלך בגיל שבע ילך לעבוד?

לא, אני אבא שם, אני יודע. ואתה אצל הקדוש ברוך הוא אפילו תהיה בן 70, אתה לא בן 7 אפילו.

כלום בשבילו אתה, מה זה אתה?

הוא מפרנס מיליארדים, מיליארדים, סוגי ומיני בעלי חיים שמכל סוג טריליונים.

ורק לך לא נשאר לו סנדוויץ'?

לא לך, אבל לא חסר?

הוא לא יכול לתת לך ישירות?

אתה צריך ללכת 8 שעות בשביל להביא סנדוויץ'?

לא.

או, נשימה הוא נותן לך, נכון? למה הוא נותן לך? כי הוא רוצה שתחיה.

אז אם הוא לא ייתן לך לחם, איך תחיה?

אז למה אתה צריך לרוץ אחרי הלחם, לחפש אותו?

חכה בבית והוא יבוא אליך.

מה שאתה בא להגיד לי זה שאני אשב באוקיי, תלמד, והאוכל יבוא אליי?

אם תהיה בעל ביטחון, כן.

בעזרת השם אנחנו נתחזק ונמשיך בדרך שלך.

או, אבל אל תאשים את הקדוש ברוך הוא ששלח אותך לעבוד 8 שעות. אני לא אשמתי.

או.

אני רק אמרתי מה הבנתי.

או, עכשיו הבנת שלא הבנת, נכון?

הבנתי, אבל תענה קשה. קשה אני אמרתי שלא, אמרתי הפוך,

שעוד צריך לעשות חשבון כמה,

כמה הביטחון שלך בשביל לעבוד,

אבל אמרנו שתמיד אדם ישתדל למעט בהשתדלות ולהוסיף ברוחניות.

כי בסוף מכל מה שתעבוד,

8 שעות, 176 שעות בחודש, כפול 12 שעות, כפול 70 שנה,

זה היה רק בשביל סנדוויצ'ים,

שאחרי זה אתה הולך להוציא אותם באיזשהו מקום,

ולא נשאר מזה כלום.

וממה שיישאר לך מכל הגוף,

יאכלו התולעים.

ואתה בסוף נשארת בלי כלום.

מה יישאר לך?

מה שהכנת ברוחניות,

בתורה ומצוות.

זה מה שהולך איתך.

כל השאר נשאר פה, חלק יוצא עם גרפסים וחלק בדרך אחרת.

אבל אתה צריך להבין,

הבורא הביא אותך למטרה ותכלית.

נצל אותה,

ואל תבזבז את הזמן.

אמור נני,

שמונה שעות אתה עובד בשביל דבר שבלאו הכי היית מקבל.

בכמה שעות אתה לומד?

כמה זה נשאר?

כמה נשאר 16?

לא, אז ככה זה נשאר.

ואז כמה נשאר לך?

אני כותב בעבודה, אבל איך יש שיעורים? כמה?

בשעה, שעתיים. זהו!

שמונה שעות בשביל סנדוויץ' ובשביל העולם הבא.

שעה?

שמע, רק תרשב אותך אני אביא את הדרך. אה, טוב, ברוך השם.

אם אתה רק התחלת אז זה בסדר, יפה מאוד.

מתי אתה חושב לעלות לשעתיים?

שיתאפשר לי. מה זה התאפשר? יש לך 16 שעות.

אתה קובע כמה לעבוד ואתה קובע כמה ללמוד.

אני צריך לעבוד על הסדר. או, או, או, עכשיו התחלת להבין.

יפה מאוד.

יש פה מישהו שבכלל לא עובד בבאר יעקב?

כן, הנה ילד אחד הצביע.

את לא עובדת?

יפה מאוד, ואת אוכלת.

ואוכלת.

בינתיים. ברוך השם.

אתם רואים, יש פה אישה שהיא לא עובדת

ולא חסר לה כלום.

מה?

מה?

מאיפה?

מהבין. של מי אבל?

מי נותן לך משכורת?

העבודה. את עובדת או לא עובדת?

הייתי עובדת. פיטרו אותי.

פיטרו אותך?

אם את יכולה לצחוק אחרי שפיטרו אותך ככה, אין שום בעיה, בעשירי ייכנס.

בעזרת השם אמצא עבודה.

תחשבי, תגידי, בעזרת השם אני לא אמצא עבודה.

למה אתם מחפשים את הקללה כל כך?

אני לא מבין. מבקשים מהכדור, תעשה טובה.

כלל אותי שתי משמרות.

אני לא מספיק למשמרת אחת. שתי משמרות.

מהקדוש ברוך הוא. מה זה? מאיפה?

ודאי. הוא שולח אנשים, הוא מביא מציאות, הוא נותן עזרה, הוא נותן הכול.

מאיפה בא לך החמצן?

מהעבודה של העשירים בחודש.

אה, למה זה הוא לא יודע לתת?

למה לנמלים הוא יודע לתת אוכל?

למה למקקים הוא יודע לתת אוכל?

למה כבשים אוכלים אוכל ואחר כך אנחנו אוכלים אותם?

אבל לנו יש צרכים אחרים מהחיות. איזה, איזה?

אבל בשביל לחיות הקדוש ברוך הוא זה היה לנו מפרנס.

עם ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה.

ארבעים שנה אין אוכל במדבר. אין.

אין סופר, אין קניון, אין קיוסק.

אין.

מיליונים הולכים למדבר.

הוא השאיר אותם בלי אוכל?

הוא הביא להם משלחות,

רכבות, אוטובוסים? לא.

מה הוא עשה?

מהשמיים למעלה הוריד להם מן עד למטה.

יש לו בעיה?

זה היה אירוע חד פעמי?

ארבעים שנה רצוף.

מיליונים אוכלים כל יום. כל יום.

וכמה את חושבת הוא נתן להם לאכול?

שתי קילו?

עומר.

עומר לגולגולת. כל אחד אחר כמות קטנה כזאת

והשביע אותו בלי שום צרכים אחרים.

וכל טעם שרצו לטעום, טעמו.

יש יותר טוב מזה?

אז במקום לבקש לעבוד,

לבקש לא לעבוד,

ושהקדוש ברוך הוא ייתן לנו מזונות.

ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם,

אלא על ידך הרחבה והפתוחה.

תלמדו מה לבקש. אתם מבקשים קללות. במקום ברכות, מבקשים קללות.

ריבונו של העם, בחיית,

סדר לי בזיעת אפיך אחת כזה.

מי צריך את זה?

תבקשו שנוכל ללמוד, לקיים מצוות בשמחה, ביראה, באהבה,

ושהקדוש ברוך הוא ימציא לנו את כל המזונות,

כמו שממציא לנו את האוויר לנשום.

יש מישהו פה שלא עובד?

אתה, כבר ראיתי אותך. בן כמה אתה?

בן כמה אתה?

ארבע עשרה. אתה לא עובד, נכון?

פעם שאלת את אבא, תגיד, אבא,

לא, אתה לא חייב, רק תחזיק, אל תדבר.

אתה שומע?

פעם שאלת את אבא, אבא,

מה קורה החודש? יש משכורת טובה? יהיה מה לאכול?

שאלת אותו פעם?

לא שאלת, נכון?

אתה לא דואג, אתה סומך על אבא, נכון?

איזה אבא יותר גדול, אבא שלך או אבא שבשמיים?

אז למה כולם שואלים אותו מה יהיה? איך לגמור את החודש? מה יהיה בעשירי לחודש?

מה, אבא הזה פחות טוב מאבא שלך?

אתם מבינים איפה פדיחה?

אדם חי, יש לו אבא שכל העולם שלו.

הוא יכול לתת לך הכל ואתה לא סומך עליו שהוא ייתן. אתה אומר לו, רק סדר לי עבודה.

סדר לי עבודה, אני מסתדר לבד.

איזה שכל.

בן של מלך, אתם מתארים לכם בן של מלך שהתבגר, הגיע עד גיל 18, אומר לאבא שלו המלך.

הוא הולך להירש אותו להיות הבן של... הוא הולך להיות המלך בעצמו.

מה אומר לו אבא?

עכשיו אני בן 18,

סדר לי עבודה,

פתח לי קיוסק.

מה, אתה קוקו? אתה בן של מלך.

מה חסר לכם?

ככה אנחנו נראים.

הבנתם?

אדם הראשון,

דיברנו על זה בהרצאה אתמול,

בבית הבחושי בחיפה.

אדם הראשון, בשעה שהקדוש ברוך הוא אמר לו, ארורה, האדמה בעבורך,

זלגו עיניו דמעות.

אמר לה, קדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אני וחמור שלי נאכל באבוס אחד?

אני וחמור שלי נאכל באבוס אחד?

לפני שהוא חטא,

המלאכים

צולעים לו בשר ומוזגין לו יין.

אחרי שהוא חטא, קוץ ודרדר תצמיח לך.

את כל השכל שהיה לאדם הראשון שהיה יכול להפנות אותו רק לעניינים רוחניים גבוהים

היה צריך עכשיו לקחת את השכל ולהתחיל ללמוד

איך עושים לחם מחיטים

יש 11 מלאכות עד שאתה מגיע ללחם

חרישה וזריעה וקצירה וניפוי ודישה וכל מה שעד אפייה ועד אכילה

11 מלאכות שצריך לעשות

עכשיו צריך להמציא לכל זה כלים

צריך מחרישה וקומביין וקומבינות עד שאתה מגיע בשביל לאכול אז כל השכל הולך בשביל מה?

לייצר לחם

שקודם היה מוכן

אז הוא אמר אני והחמור שלי נאכל באבוס אחד

ואנחנו יותר גרועים מחמור

חמור

אוכל בכל מקום בלי שום מחנה וטרחה

באדם צריך לטרוח בכמה יגיעות עד שיוכל לאכול לחם

חמור לא רוצה לעבוד

אפילו שהוא חמור הוא לא כל כך חמור

הוא לא רוצה לעבוד

אבל יש חמור

בן אדם חמור שרוצה לעבוד עם החמור

בשביל להביא לחם

וזה כל חמור יודע

זאת אומרת

אה עם היד הוא עושה ככה כן

כנראה הוא לא סומך עליכם שתבינו את זה צריך לעשות עם היד

מקיצור

תתבוננו רגע מה אנחנו עושים כל החיים

מסתובבים סביב האוכל כל הזמן סביב האוכל

אבל בסוף נתקררה דעתו של אדם כשאמר לו הקדוש ברוך הוא בזיעת אפיך תאכל לחם

הוא חושב בזיעת אפיך תאכל לחם

הכוונה לך לעבוד שמונה שעות

אדם הראשון

כשהבין שהקדוש ברוך הוא ניחם אותו ניחם אותו כשאמר לו בזיעת אפיך תאכל לחם

פירושו של דבר אני אדאג שהלחם לא יהיה בו יגיעת בשר לריק.

כשאתה תעשה את הלחם אני אתן לך מצוות

של תרומות, מעשרות, הפרשת חלה.

אז כל מה שתעבוד בלחם להכין אותו,

מצוות לקט, שכחה, פאה,

כל המצוות האלה שאני נותן לך,

כל אלה יהיו בשביל שהלחם לא יהיה רק בשביל לבלוע

ולהוציא אלא יהיה לך בזה גם כן מצוות כשאתה מקיים את רצוני.

אז נתקררה קצת דעתו של אדם הראשון שהוא לא אוכל רק בשביל לאכול כמו חמור.

הבנתם?

אבל לפעמים זה לא כל כך מסתיים כאן.

כי יש אנשים שטורחים בלחם, הם לא אוכלים כל לחם.

אתם יודעים, יש כל מיני סוגי לחמים.

יש לחם שחור,

לחם לבן,

לחם קימל,

לחם חי,

לחם מת,

לחם עם שבעה מיני דגן,

יש לחם עם סומסום, יש עם פרק,

יש חלות,

יש צמות, יש לחמניות,

יש קוקיס,

יש כל מיני,

כל מיני לחמים.

אבל אנשים טורחים ועושים מהלחם,

עניין,

עניין.

הלכנו למאפייה, וואו, וואו, וואו, אתה יודע איזה פיתה,

קרענו אותה ככה,

כל לאפה לאפה, וואי, וואי, וואי, מה הטחמר אתה מדבר?

כל האוכל זה רק לתדלק.

ראיתם פעם מישהו מתעכב בתחנת דלק, מתדלק, מתדלק, מתדלק, מתדלק,

נשפך, ממשיך, מבסוט,

תראה איך זה יוצא,

תראה איזה ריח.

מה אתה, אהבן?

תדלק ושם.

קח פיתה, שם.

הבן אדם לא, סדר לי את החומוס, שים פטרוזיליה, שים שמה פומפון,

שים שמן,

איזה, מה זה?

קח דק, שים אותו על עלה של חסה,

שים לידו עגבניות, עגבניות קטנות, עגולות, חתוכות.

פשיעי, עד שהוא אוכל.

אם החמור היה עובר ליד המסעדה,

היה עושה,

איהו!

יש האדם, מה הם עושים אלו?

תראה,

יושבים במסעדה, אוכלים.

פשוט אדם מאבד את הכיוון, הוא לא ידע בכלל. זה קללה, רבותיי, זה קללה.

זה קללה.

החוכמה שקיבלנו,

השכל, לא לבזבז אותו בשביל לחם.

אתם יודעים כמה עולה לכם כסף אוכל?

אם הייתם אוכלים כל יום תפוח אדמה,

תפוח אדמה,

נגיד שזה זול מאוד, כן? לא יודע כמה עולה קילו, אבל נגיד

שלוש שקל קילו, ארבע שקל קילו.

עם קילו תפוח אדמה אפשר לעשות את זה בכל מיני צורות, אפויים, צ'יפסים,

מבושל,

כל מיני דברים, כן?

פירה, כמו בצבא, אונייה. אתה אוכל אונייה כל שנה של פירה ותפוח אדמה. אפשר לחיות עם זה, נכון?

היה עולה בזול, נכון? המחיה הייתה בזול.

לא, אבל הוא רוצה סטייקים,

הוא רוצה סלטים,

הוא רוצה אוכל מאודה.

בשביל מה? מה זה משנה?

תדלק וסע.

מה זה משנה?

לא.

אני רוצה לטעום את האוכל, אני רוצה לטעום, לטעום.

וואו, וואו, וואו, איזה אוכל, וואו, וואו, וואו.

איפה זה?

יש לנו חייך,

בחייך יש שם סנטימטר אחד,

שם יש את חוש הטעם.

אתה אוכל,

האוכל עובר לבחייך,

אתה טועם ואתה נהנה.

אבל אחרי הסנטימטר,

הכל אותו דבר.

תפוח אדמה וסטייק, בדיוק אותו דבר. רק מה ההבדל?

זה עולה שלוש שקל,

וזה עולה ארבעים שקל.

וזה אותו דבר, אותו דבר בדיוק.

זה משביע, וזה משביע.

אתה יכול לחיות.

לא רוצה לטעום, זה חמור עמחיך.

זה לא סתם.

אז זאת אומרת, אנשים בעצם משקיעים בטפל,

ולא בעיקר.

צריך להבין, החיים זה לא בשביל לשבת,

לתרייח,

ליהנות,

לאכול ולשתות ונרגילות.

לא באנו בשביל זה.

יש לנו מטרה ותכלית,

קיבלנו שכל אלוקי,

אנחנו איתו יכולים להפליג ולחזור להיות במדרגת המלאכים.

אדם הראשון ירד ממדרגת מלאך,

ואליהו הנביא עלה למדרגת מלאך.

זאת אומרת, גם אדם יכול אחרי האדם הראשון להגיע למדרגה של מלאך, כי האדם נברא מעיקר בריאתו מלאך.

רק הגוף שלנו מגושם בגלל עץ הדעת.

אבל מי שרוצה יכול לעבוד על זה שכל ענייני החומר יהיו אצלו מטרה נעלה וקדושה לעבודת הבורא.

שגם האוכל

יהיה לעבודת הבורא.

אתם רואים? יש פה מים שחורים,

ובמים השחורים האלה,

חוץ ממה שזה יכול לרבות את האדם,

אפשר לברך על זה ברכה ראשונה, שהכל נהיה בדברו.

בברכה אחרונה, בורא נפשות רבות.

אז עם מים שחורים אפשר לעשות שתי ברכות,

שזה מצוות גדולות,

לפני הקדוש ברוך הוא,

ואז השם משפיע עליך ברכה.

אז כל מאכל

יכול להיות רוחני,

אם אתה אוכל אותו לשם מצווה.

אם אתה אוכל שיהיה לך כוח לעבודת הבורא,

לא ללמוד שעה,

ללמוד ארבע שעות.

אם אתה עובד שמונה שעות, לפחות חצי למטרה.

ואחר כך לשנות את הכיבול,

ללמוד שמונה,

ולעבוד חצי.

וככה לאט-לאט לסדר את הכול.

אתה יכול לעלות למעלה, למעלה, למעלה,

ואתה תהיה כמו מלאך.

ולא להיות מגושם וגס כל הזמן, אכילה,

אכילה,

אכילה, הנאות, תאוות,

זהו, זה כל מה שמעסיק את האדם.

קנאה, תאווה וכבוד שמוציאים את האדם מן העולם.

הבנתם?

אתם בהלם, אה?

יש שאלות?

בבקשה.

תודה רבה.

אם לא צריך לעבוד והאוכל יהיה פה ככה,

קודם כל לא אמרתי שלא צריך לעבוד, אמרתי שאפשר לא לעבוד ורצוי לא לעבוד,

אבל צריך לעבוד על הביטחון, כן.

מה צריך לעשות בשביל שפצופו של הקדוש ברוך הוא יביא לנו את העובד?

פשוט, ככל שתלמד יותר תורה,

הקדוש ברוך הוא ייתן לך סיוע מן השמיים וימציא לך את צרכיך עד אליך.

אוקיי, אז אבא הגשמי שלך נותן לך את הדברים,

בגלל שהאבא העליון מאפשר לו לתת.

למה יש לך אבא גשמי? איך קוראים לו?

יש אבא גשמי כמו יוסף.

יוסף, איך ידעתי?

אבל יוסף נותן לך בגלל שהאבא שבשמיים אפשר,

אפשר

לא לתת לך.

אם הקדוש ברוך הוא לא נותן לאבא שלך את האפשרות לתת לך ואת הרצון לתת לך,

היית מקבל?

לא, אני שואל,

לא הבנתי, מה רצית, שהוא ישלשל לך שקית אוכל?

זה מה שאתה אמרת. אני אמרתי שבמקרים שתהיה במדבר ולא יהיה שום אפשרות, הוא ייתן לך גם בדרך נס,

אבל בינתיים הוא יכול לתת לך על ידי אבא שקוראים לו יוסף,

אז למה הוא צריך עכשיו להוריד עם שקית מהשמיים?

או אני רואה שהוא נהיה ארוך.

לא, זה לא הוא עושה, זה אתה עושה.

אבל הקדוש ברוך הוא שולח לעבודה, לא אני מותנת לך. שולח?

הקדוש ברוך הוא שולח?

אדם הולך ברחוב

ורואה עכשיו איזה בחור שהולך עם ארנק תפוח,

אז הוא אומר לו, תשמע, אני רואה הקדוש ברוך הוא שלח אותך אליי, בדיוק חסר לי כסף, תן לי את הארנק.

אחרת למה עברת מולי?

בדיוק כשאני צריך.

מי הביא אותך לפה? רק הקדוש ברוך הוא, תביא את הארנק.

מה את חושבת, שמה שמזדמן אלייך זה שלך?

לא שלי.

או, אז זה לא אומר שהשם שלח.

אבל זה לא בטחותי אחרי איזו עבודה, זה בטחות הקדוש ברוך הוא שולח. זה גם נכון.

נכון, הקדוש ברוך הוא נותן לך כוח.

נכון, נכון, נכון, אבל

תן לה, תן לה את המיקרופון, כן?

אבל על זה כתוב, בדרך שאדם רוצה ללך,

באנו לכינותו.

אם את רוצה ללכת בדרך של עבודה,

הוא ייתן לך אפשרות של עבודה. אני רוצה לעשות גם,

גם ללמוד תורה, ולמרות מילים, ומכל ידיים, ולעזוב את כל הזה, אבל גם לעבוד. למה לעבוד בכבוד ולא לקבל מהשם בכבוד בלי לעבוד?

כי את לא בוטחת מספיק שאפשר בלי לעבוד, אבל לא בוטחת שאפשר בלי עבודה.

כי במצב של היום אמרנו, איזה מצב? המצב הקדוש ברוך הוא קיים תמיד.

המחיה זה בגלל המצב, אבל המצב זה לא הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא, אם הוא רוצה,

נותן לאדם לחיות בלי שום בעיה,

לא מפחיד אותו שום מצב.

יש אנשים שבמצב מלחמה נכנסים ויוצאים חיים,

אפילו שנחשפו לכלי משחית וירו וירו עליהם.

הקדוש ברוך הוא שומר עלינו, לא להאמין. או, או, זאת אומרת. יש עוד אי סטונאפי וסרפות. זאת אומרת שמי שהקדוש ברוך הוא רוצה להשאיר הוא משאיר,

ומי שהוא רוצה לקחת הוא לוקח.

נכון.

אז למה צריך להשתדל לעבוד אם אפשר בלי לעבוד?

יותר קל זה לחיות עם המלחמה. איך קל?

יותר קל מברירה כספית.

לא.

מבחינה ביטחונית, לא כספית, כי כסף הוא יכול לתת לך אותו דבר ויותר גם בלי לעבוד.

נגיד אם אבא יוסף

היה נותן עכשיו לבנו לאחר שזכה בפיס מיליון שקל,

אז מה, אז הוא ירצה לעבוד?

הוא לא ירצה לעבוד.

אבל כל עולם היוסף לא נותן, ואנחנו נותנים לעצמנו, ואנחנו דוד נשוי,

והיוסף לא צריך לקחוץ לבן הנשוי שלו. למה לא? בזה הוא זוכה במצוות, במצוות

הזן את בניו בכל עת, שזו מצווה גדולה, מצוות צדקה. למה לא? למה לתת לשני השכן אפשר לתת צדקה ולבן לא לתת? למה לא?

מה אסור?

אבל גם לא קשה לעצמו.

אם הוא נותן סימן שלא קשה.

ואם האבא גם יסכים לעבוד? יש אבא שבשמיים, ישלח את שמואל.

מה חייבים, יוסף?

אתה אומר שכולם ישבו בבית, אף אחד לא יעבוד.

אמרתי לך שדור המדבר,

דור המדבר, דור המדבר לא ישבו בבית,

הם ישבו במדבר והקדוש ברוך הוא שם עליהם בית.

חפה אותם בענני כבוד והביא להם אוכל מן השמיים וגלגל להם סלע עם מים ולא החסיר מהם שום דבר. לא חסרת דבר. הם היו בגן חדר עלי אדמות במדבר.

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא אין לו בעיה.

רק תלוי אם אתה בוטח בו או אתה לא בוטח בו.

כשעם ישראל לא בטחו בשם שהוא ייתן להם ארץ זבת חלב ודבש

והם דיברו סרה על ארץ ישראל המרגלים הם מתו כולם במדבר.

כי אם השם אמר שהוא מביא אותם אל ארץ זבת חלב ודבש הם צריכים היו להאמין.

הם לא האמינו הם מתו הם לא נכנסו לא זכו לא זכו לראות את הארץ שהבטיח.

אם הייתם מאמינים בקדוש ברוך הוא שהוא יכול לזון ולפרנס

אתכם בכל מכל כול בלי שום טרחה הייתם זוכים לראות למה אתם לא רואים,

כי אתם לא מאמינים,

לכם אתם לא רואים לראות.

למה הקדוש ברוך הוא אומר תן לי? תן לי ותן לך. כאילו אם אתה לא נעשה השתננות אני גם לא אתן לך. מאיפה הבאת את זה תן לי ותן לך?

לא, כתוב תן לו משלו שאתה, בשלך שלו.

אם לא תיתן לו משלו, הוא ישיל לו.

תן לך, זה השכנים אומרים.

לא, אם לא תעשה השתתפות ואתה לא תראה לי פתח שאתה רוצה... פתח של תשובה, אין פתחים לעבודה.

רק פתח לתשובה. פתחו לי פתח כחודו של מחט

ואני אפתח לכם כפתחו של אולם.

לא עבודה.

התבלבלתי קצת, לא נורא.

כן, עוד שאלה.

הנה יש פה יהודי שרוצה לשאול.

הרבה עשו,

כי רבי ישמעאל ולא עלתה בידם.

לא שראו שזה לא הולך. מדרגת הביטחון שלהם לא הייתה מספקת.

נכון.

בלי שום בעיה, מי שלומד ביטחון ומתמסר לזה יכול להגיע.

יש היום בדורנו 68,000 אברכים שלומדים ולא עובדים,

וברוך השם, הם מתפרנסים והולכים עם חליפות ובגדי לבן,

ומקימים משפחות לתפארה שכולם לבושים בחליפות ובגדי לבן, ומקבעות גם.

כל מקבעת עולה 700-800 שקל.

רגע, רבי ישמעאל לא אמרו את זה? הוא ידע מה הוא אומר.

הוא אמר,

לא, הוא לא אמר את זה. הגמרא אמרה שהרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם. הוא לא אמר את זה. הגמרא אמרה.

יופי. אבל דבר נוסף, כן,

יש כאלה שיותר קל להם בשיטה של רבי ישראל, של רבי ישמעאל,

ומעט עשו כרבי שמעון בר יוחאי וכן עלתה בידם.

אבל אלה ש...

נכון, אתה רוצה להיות מאלה? לך לעבוד, מותק.

למה לא? לך לעבוד,

ותקבל בדיוק מה שהיית מקבל בלי עבודה.

כי אם השם לא גוזר שיהיה לך פרנסה,

אז לא יהיה לך.

מיידוף אסף

64 מיליארד דולר.

ובגלל זה הוא הפסיד את הכל, והוא יושב על זה 150 שנה בכלא עכשיו.

אז הוא עבד טוב ועבד על כולם,

אבל בסוף הוא עבד על עצמו.

זאת אומרת, לא כל מי שיש לו נשאר לו,

ולא כל מי שאין לו, לא יהיה לו.

ומה חשבת, אם אתה בהשגחה ואתה...

חי, בהשגחה, למה האוכל לא יהיה בהשגחה? הסברתי כבר פעמיים, פעם שלישית עכשיו.

אם השם רוצה שתחיה,

אז ודאי שהוא ייתן לך מזון.

הרי כתוב בגמרא,

מי זה מחוסרי אמנה? מי זה קטני אמנה?

זה שיש לו פת בסלו,

ואומר מה אוכל למחר. דואג.

למה הוא קטן אמנה?

משום שהוא אומר, מה אוכל למחר?

זאת אומרת, הוא מאמין שהוא יחיה מחר,

אבל הוא פוחד מה הוא יאכל.

מי אמר שתחיה מחר?

אז ממה אתה דואג? בשביל מה לעבוד אם אתה לא יודע שתחיה מחר?

אבל אם תחיה מחר,

אז ודאי שאם נגזר שתחיה מחר יהיה לך מה לאכול.

אנשים מתים עם מקרר מלא,

נכון, כי נגזר שהם לא יחיו, אז מה עוזר שהם עבדו?

מה שמחזיק אותך בחיים זה לא האוכל,

זה רצון הבורא שתחיה,

ואז כשהוא רוצה, הוא כבר דואג שלא יחסר לך בשביל לחיות.

הבנת, בבי?

אין קיום.

וממש אחר, ביום, יומיים אפשר לעבוד לו מלא מלוגו שלה, אני מתפגע.

ברוך השם.

אז הוא עבוד בשנתיים שלוש,

ומתים לבית ולא עושים כאלה ולא הולך.

תנו הולך.

תנו הולך.

ומה אתה רוצה? שיתקבל ברכה?

הבנתי.

כנראה שיש לך זכויות.

עכשיו תגיד לי,

היא דתייה או חילונית?

היא דתייה מאוד. דתייה מאוד.

אתה יודע מה זה שעתיים וחצי?

שהבעל ילמד שעתיים והיא תלמד חצי שעה?

כן. אז תגיד להם שהם ילמדו ככה.

אמרת שאתה יודע.

הבעל ילמד שעתיים,

כן, כן. הבעל ילמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

היא תלמד ספר שערי תשובה של רבנו נהונה חצי שעה כל יום שלושה חודשים רצוף.

אתה זוכר מה אמר?

מה?

אתה זוכר מה אמרתי?

תחזור, תחזור. זה רשום בשקים.

זה כתוב בשקית אצלכם. כל אחד שיש לו שקית יש לו בפנים את האורו.

הוא רוצה חצי ילד או ילד שלם?

מה שעה וחצי? שלושה חודשים ילד או משתחרט.

מה הולך פה?

למה, מה יש לו לעשות?

מה זה רע? כמה הוא עומד?

טוב, זה מה שאני אומר לך.

טוב.

אתה שאלת אותי?

אני אמרתי לך מה לעשות ואני אתן ברכה. מה אתה רוצה עכשיו? שאני גם אתן את הילד?

יאללה, מה השם הוא?

איריס בצרה?

ויוסף בן שמחה השם יזכה אותם לזרע חי וקיים.

תהיה בריא.

תן לו שורה ראשונה פה.

אנחנו נדבר על אברכים שהם לא עובדים ומצליחים.

יש גם הרבה אברכים שלא עובדים, הם פנים ברחובות,

ואוהב צדיקים שאני רואה,

שאין להם מה לאכול, והרשימה שלהם ממש נחזור לנו.

עכשיו גם בגלל המזון אני רואה, כתוב שם צודק, אז לא תודה. לא ראיתי צדיק נעזב, זרעו מבקש להם.

אני אגיד לך.

שאלה יפה.

כתוב,

הכפירים שואגים לטרף

ולבקש מאל אוכלם,

אבל כתוב שדורשי השם

לא יחסרו כל טוב,

נכון?

זאת אומרת, כפיר, אריה, אפילו שהוא מלך היער,

הוא יכול לתפוס כביכול כל בהמה שעוברת, או כל חייו,

והוא בטוח יש לו סדר עבודה מלא,

הוא יכול לקחת את מי שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, נכון?

אף על פי כן הכפירים שואגים לטרף

ומבקשים מאל אוכלם.

זאת אומרת, הם בעצמם, כשהם שואגים,

הם יודעים שהטרף זה מהשם.

אבל דורשי השם

לא יחסרו כל טוב.

והרי אתה מצאת כבר כמה אברכים וצדיקים עניים ומסכנים ואין להם מה לאכול,

אז איך הפסוק אומר שהם לא יחסרו כל טוב?

הלב אליהו מסביר את זה

במשל לאחד שנכנס לבית שיש בו הרבה ילדים.

בית של אברך.

והוא יצא משם ותפס את ראשו ונחרד.

הוא אומר, בית עם כל כך הרבה ילדים,

ולא ראיתי שם ארון עזרה ראשונה עם תחבושות ומשחות.

איפה האחריות של

ראש המשפחה?

אז עמד פיקח בצד ואמר לו, אם אין להם את זה,

אז זה סימן שברוך השם המשפחה בריאה והם לא צריכים את זה.

זה לא אומר שהאבא לא בסדר,

זה אומר שהבריאה, שהמשפחה בריאה.

רוב העולם,

רוב העולם לא מסתפק בטוב.

יש לאדם חונית, הוא רוצה יותר טוב.

יש לו מיטה, הוא רוצה מזרון יותר טוב.

יש לו בית, הוא רוצה מקום יותר טוב.

הוא לא מסתפק בטוב.

הוא רוצה שלו יותר טוב, והוא רוצה שהכל יהיה טוב.

שהכל הוא עובד ועובד ועובד עוד ועוד

לקנות עוד נברשת ועוד סרוויס ועוד צנצנת ועוד צלחת ועוד סכו״ם ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד

שיהיה לו הכל טוב.

כתוב בפסוק ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב.

הם לא צריכים את הכל טוב.

גם אם לא הכל טוב, טוב להם מאוד.

אלה שצריכים הכל טוב זה מחלה,

זה סימן שהם חולים כי זה לא מספיק להם, הם צריכים עוד ועוד ועוד, הם חולים.

אלה שלא צריכים את הכל טוב אלה הבריאים.

בריאים בדעתם ובשכלם ויודעים בדיוק מה הם עושים.

הם לא מוותרים על התורה,

בשביל שיהיה הכל טוב.

לא, הם לא חולים.

זו משפחה בריאה.

נכון שבעיניים שלך חסר להם מאוד מאוד מאוד מה שאתה מבין שצריך להיות,

אבל להם לא חסר עובדה שראש המשפחה ממשיך ללמוד והילדים ממשיכים כך וגרים שמונה בחדר אחד ואין להם בעיה עם זה,

ויוצאים משפחות לתפארה.

כי אין להם את המחוות.

למה הם נדבות?

לא, אני לא מכיר אברכים מקבצי נדבות.

מקבצי לא להגזים.

אבל שצריכים

קצת ממון, כן, אבל עוזרים להם, ברוך השם, די טוב.

די טוב.

מתן בסתר יכפה אף, אנשים נותנים, מחזיקים בני תורה, אברכים.

ברוך השם.

שמעת מישהו מת, אברך שמת מרעם?

או שילדים שלו מתו מרעם?

שמעת על איזה אברך שמת מרעב, או איזה ילדים שמתו מרעם?

לא. בינתיים בהוסטלים לא ראיתי אברך אחד,

אבל ראיתי הרבה חילונים שעובדים ורוצים לעבוד,

ואין להם עבודה, ומתפללים לי, בזיעת אפיך תאכל להם,

והם בהוסטלים ואין להם אוכל.

אז למה אתה, אבל מאנשים,

זה כאן גם מישהו, לא חשוב מוכן לי לעבוד,

והשם מסתכל לי כסף. לא אמרתי.

אסור להאשים אותי בדברים שלא אמרתי. לא, אמרנו, למה צריך לעבוד, למה צריך לעבוד? נכון, למה צריך לעבוד?

אם יש לך ביטחון?

כן, כל מה שאומרים את זה בלילות ועד, שהם מאמינים שכדי... זו ההשתלגות שלנו. זה כפירה?

זה מה שהסברתי?

אתה לא בדרגה של ביטחון לעזוב הכול, נכון.

אני מודה.

אבל להגיד שאם אתה עובד תמביא את הכסף, זה כפירה.

כי לא עבודה מביאה כסף.

אבל למה שאני עובד את הכסף? אני אומר שאני עובר... אז למה לא תתפלל שלא תצטרך לעבוד או לעבוד פחות?

אז זאת אומרת אבל אתה מבין שאפשר להתפלל, הרי גם אם אתה תתפלל שתהיה עשיר אתה לא בדרגה של עשיר אבל אתה מתפלל להיות עשיר.

למה להתפלל להיות עשיר אתה כן יודע ולהתפלל להיות בריא אתה כן יודע ולהתפלל לא לעבוד אתה לא יודע, למה?

בגלל שאתה חי עם כוחי ועוצם ידי, אם אני אעבוד יהיה ואם אני לא אעבוד לא יהיה,

זה הטעות האפיקורסית.

אז למה ראו בתכונות התכונות האלה? זה לא תכונות, זה הקללה שהסברתי לך היום בדרשה שנתקלל אדם הראשון בגלל שהוא אכל מחץ הדעת.

נכון, אם תרצה תאכל, תתפלל כמו שאתה מתפלל על שאר הדברים ותלמד תורה ויתחנך אותך כמו שהיא חינכה אותי.

אני גם כן הייתי כמוך.

אבל החלטתי ללכת על כל הקופה.

ואני לא חסר דבר, ברוך השם.

יש עוד שאלה.

נגיד, פעמים של פעם,

אז אנשים היו ממש רואים את הניסים, היו רואים,

השם היה מדבר איתם אפילו בכל הקוויאלד.

וגם אז,

כי כשהיה את כל המאגידים, מה זה נקרא לזה,

אז היו הרבה חטאים והיו הרבה דברים.

אז איך עכשיו אנחנו מטפלים מהשמיים שאנחנו שנמצאים בתקופה של אסתר פנים,

אנחנו מטפלים שמתעלם על כל זה ולמד תורה ו...

בדור ההוא שאתה הזכרת לא היו מיליון בעלי תשובה ויותר.

היום יש מיליון בעלי תשובה ויותר, ואפילו שאנחנו בדרגה הרבה יותר פחותה מהם.

מה זה אומר?

שהטענה שלך לא נכונה,

והמציאות חזקה יותר מהטענה,

ולא עוד,

אלא שבדורנו יבוא מי שיצדקנו ויגאלנו,

ודווקא בדורנו,

ולא בדורם.

אז מה זה אומר?

אני אומר,

נכון, אני אומר שאני לא כל כך קורא לגבול מהאומר הזה.

שאו שאני, אני ממש עכשיו גדול כאשר מישהו כאן.

אני מסכים בעובדה שאנחנו מצליחים להתגבר.

אפילו שהעולם הטירני בצורה מחרידה,

ושהיום בפלאפון, בכיס שלך, כל אחד יכול להגיע לכל התינופת שבעולם בשנייה,

ואף על פי כן, ברוך השם,

יש כל כך הרבה יהודים שחוזרים בתשובה ועוזבים את הדרך הזאת.

אז זה עובדה, זו מציאות.

כי הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו ניגאל,

וכבר הבטיח התורה, אומר הרמב״ם,

שישראל בסוף גלותן עושים תשובה ומייד הם נגאלים.

יש לך את ההזדמנות להיות אחד מהם.

עכשיו אומרים שכל דבר שאנחנו עושים זה בגלל שהשם רוצה, נכון? לא.

זה בגלל שהשם מאפשר, לא רוצה.

גם לרשע הוא מאפשר לעשות. כל דבר שקורה זה בטובה, נכון?

כל דבר שמתגלגל מן השמיים,

הוא לטובה, כן.

אבל זה לא מתגלגל מן השמיים.

מה זה משהו שקורה לך על השמיים?

או, אם עכשיו קרה לך איזה מקרה,

ואתה לא ציפית למקרה או לא חפצת בו,

והתגלגל מקרה.

אני לדוגמה אתמול נסעתי לחיפה להרצאה,

ובדרך עליתי על מסלול של אוטובוס,

ולא ידעתי שפתאום המסלול הזה יהפוך להיות כמו מדרכה.

לא פס כתום,

הפס הכתום הפך להיות פתאום למדרכה.

וכשאני קלטתי את זה הייתי צריך לחזור ימינה,

וכשחזרתי התפוצץ לי הצמיג הימני,

והלך כל הג'אנט,

ורק גלגל אחד התפוצץ,

אם היה שניים לא הייתי מגיע להרצאה.

ועצרתי בצד והחליפו לי את הגלגל,

וזה היה צריך לעלות לי למעלה מ-4,000 שקל.

ובסוף, כמה עשו לי הנחה? 2,000 שקל, כולל מע״מ.

ואתה חושב שאני משלם את זה?

אני לא משלם.

בגרש היו צריכים להחליף לי ג'אנט בגלל תאונה שמישהו נכנס באוטו לפני כמה זמן,

והם לא החליפו בזמן,

אז הג'אנט הישן שלי נפגע,

וצריכים להביא לי ג'אנט חדש שמחכים לו עוד שבועיים,

ואין לי עכשיו, אז הם אמרו שהם יתנו לי במקום זה צ'ק 2,500 שקל,

ואני אסתדר לבד.

אמרתי תודה,

החלפתי ב-2,000, לקחתי את ה-500 ונסעתי לשלוש.

אז מה שמגלגלים לשמיים מגלגלים לטובה?

אפילו בגלגלים.

יפה או לאיפה? זה היה אתמול.

ראיתם סרט שלם, אני עוצר לדבר.

מה אתם רוצים לדעת על גוג ומגוג?

ראיתם בסרט בדיוק.

אבל מתי זה יהיה?

זה יכול להיות תכף ומייד,

וזה יכול להיות תכף לאחר תכף ומייד.

אבל זה אמור להיות

לא רחוק.

מה, מה, מה? תן לה עוד לשאול. תן, תן, תן, תן, תן.

כן, תשאלי עד הסוף. תן, תן, תן, תן, תן.

אז מה, אז את לא שואלת, אז איך אני אענה?

לא משנה, מה שאת לא יודעת כשזה יקרה תדאגי.

אבל מתי זה יקרה?

אמרתי לך, תכף ומייד, או לאחריו.

רגע, אם אתה, אם אני לא... תן לה לדבר, נו, תן לה, תן לה לדבר.

לא, אי אפשר לשמוע.

לא, אבל שומעים את זה באמריקה עכשיו, איך ידעו?

תגיד, לא, לא.

נו.

היא שואלת מתי זה יהיה. היא כבר שאלה, עניתי.

היא אומרת שאתה לא צריך לעבוד.

כולם יאמרו את זה.

אני אמרתי לעבוד?

אני אמרתי לשבת בבית?

תחליטו מה שאתם רוצים.

כן.

שאלה הבאה.

לא, עכשיו אני לא אתן לך. רציתי לתת לך מיקרופון, לא רוצה. שאלה, בבקשה.

בוא, שורה ראשונה.

ברוך השם, אשריך. הייתי רוצה שתעשה את זה לא קוראים לי בלילה.

חבר הכנסת חלה,

כבר עשינו עשרות חמשים.

אם אתה לא יודע,

עשינו את זה פה באר יעקב.

כן.

אתה לא יודע?

יש הרצאה באינטרנט, כנס שופר.net,

ותראה שמה באר יעקב, איך שוברים את הטלוויזיות.

הביאו אותם לפה, שברו אותם פה על הבמה.

זה למי שיש פלאזמה.

מה?

אתם רוצים לראות?

תראה להם.

אני אראה לכם איך שוברים בראש העין.

קריאה ראשונה.

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו אוהדים אותך, הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהדים אותך.

אשרו אל ישראל, אשריו של הרב אהרן יצחק.

אה, התקשרו אליי אתמול באינטרנט, ראו את ההרצאה של הרב יצחק לא היו באולם,

ראו את זה באינטרנט,

התקשרו אליי היום שאני אביא, להוציא את הטלוויזיה החדשה שקנו אותה, ממש לאחרונה,

שאני אבוא לקחת אותה, לנפץ אותה לרסיסים.

בעקבות ההרצאה של הרב יצחק אתמול.

אני מצטרפת לה, את מצדיעה לאלה שמצדיעה להם ולהפציץ את הדלוויזיה.

מצדיעה להם.

שלום, שלום.

נכון?

לא, באתי להצדיע, אני בבן שלי, להצדיע ולהשתתף עם אלה שהוציאו את הטלוויזיה מהבית, לכבוד חג שבועות, חג מדע תורה.

חשוב מאוד, ביותר.

זה הרס מוחלט, פשוט.

ומצדיעים כמובן ומודים לרב עמנון יצחק ולכל הצוות שלו.

שלום ומכה.

הכי גדולה מכולם.

לדעתי הרס היא הורסת גם את הילדים, גם את הנוער,

גם את הבעלים למשל.

לא היה מסוכן ללכת לישון בלי חדשות.

אוי ואבוי, בלי חדשות.

עד שלאט לאט הורדתי את זה לקח הרבה זמן, אבל היום, הוא אומר היום, אין לי זמן. אין לי זמן היום בלי טלוויזיה. גם בלי טלוויזיה אין לו זמן.

ברוך השם, ניגעים למסקנה לאט לאט.

כן,

הנה היא.

עם הפטיש.

אשרי הפטיש זוכה לשבור את הטלוויזיה, את הנזק, את ה... הייתי דרך האינטרנט.

שמעתי את ההרצאה והצטרפתי.

אדם ביותר, אין שום תועלת בטלוויזיה.

אך ורק נזק. מאז שייצרו אותה הטכנולוגיה,

היא יצרה רק נזק ולשון הרע, רכילויות, רצח, סמים, מה לא?

הכל רע.

כל הכבוד לאבנון יצחק,

שכנופיה להטיף בחורים צעירים לאורי עולם בדרכי נועם.

יאללה.

שלום וברכה.

הנה היא פה.

אם התוריע, מה שבטוח, בטוח.

למעשה, אתם ידידי כבר לא נמצאים בבית כבר כמה שנים,

אבל אתמול כשהרב אמר את זה,

אז החלטנו שבעצם זה לא רק להוציא אותם מהבית, אלא לבער אותם מהעולם ולקיים מצוות וביערת רע מקרבך, בעזרת השם.

היה מאוד מעניין, התרגשתי, שמעתי מה שהוא דיבר.

דברים נגעו לי, והחלטתי לבוא גם עליו.

לא ראש העין, בדיוק. באנו לבוא לטלוויזיה, לעשות סיכוי רבים,

אבא מרמי יצחק,

עושה הרבה גדולות, מחזיר בתשובה הרבה,

בכל הכבודו,

נותן תורה, עוד הדרכי חיסוף,

כל הטלוויזיות, זרוק אותם. לא צריכים מהם טועלת.

רק במורים מהטלוויזיה,

זה טומאה, טומאה גדולה.

כן, אני עם ארוח השפעת שלי ביארדה לפני שנתיים,

אבל רציתי להצטרף למחווה, אז הבאתי אחת מהמחסן,

רציתי להיות שותף באירוע.

הייתי אירוע חשוב וזכות גדולה.

הבעיה, הבעיה היא שרשות השידור גם גוזלת מהאנשים כסף,

בעל גזם משלמים פי חמש אגרות, כל מיני אגרות,

שזה בכלל לא מוצדח למה שהם מראים בטלוויזיה.

זה הכול, לא מוצדח לשלם את כל האגרה הזאת על מה שמראים,

תינופת, כל מיני תינופת.

הורסים את הילדים, לא נותנים, לא לקרוא ספר,

לא לשום דבר, לא לשבת עם הורים, לא כלום.

הראש של הילדים מעסיקים את הילדים כל היום בטלוויזיה הזאת, המבולבלת הזאת.

ועוד משלמים כסף.

ועוד מחלבים אותנו, מאיימים עלינו בכל מיני עיקרונים שאין לנו כסף, אז זה לא מוקדם.

תחשבו על הילדים, אל תחשבו על עצמכם. הילדים שלנו, יש לי שני בנים, עוד אחד בדרך.

הם, הם, הם יהיו מסכנים, אנחנו, אנחנו רואים את התועבה הזאת ומעלימים

עין אבל הילדים לא יודעים, הילד אומר לי, אבא, נכון זה לא צנוע?

הוא צודק, ועכשיו לקחתי על עצמי לשמור את הטלוויזיה,

אחת אחת.

אני נתן לי לבין האביבים לקבל,

יורדים תל אביב הבית!

יורדים תל אביבים

פריסבורג יעזור שבזכות זה יזכה השנה לכולם, אמן!

כן רבותיי,

מה אתם רוצים לשבות? מי מתנדב להביא אותנו? מי רוצה לשבות?

תן לו את המיקרופון.

זה לא נשאר מה נשאר, מה נשאר. כן.

בערך לפני שלושה חודשים אני ביקשתי נחס

שיברק אותי ברכה יציבו,

והרב אמר לי שאני צריך ללמוד כל יום שעה תורה.

ברוך השם אני עומד בחלק שלי, ומה עליי לעשות?

שעה אף פעם לא אמרתי, שעתיים.

הרב אמר לי שאל.

איפה אמרתי לך?

לאט לאדם המשרד, יש פה מישהו שעלה אתי, שהרב מגיע.

שעה מספיק? כן, אמר לי שעה.

וכמה זמן אתה לומד?

שלושה חודשים.

הבנתי. ועוד לא הגיעה הכלה?

עוד לא.

אז היא בדרך.

אתה מוכן לשמור את הטלמוניזיה?

כן.

עתה היום?

עכשיו, עכשיו. במשך השבוע. למה עוד? אתה רוצה להרוויח עוד יום?

איפה אתה גר?

בבני ברק.

בבני ברק הכנסת אתם? בפלוויזיה?

אתה מוכן היום, היום, היום, היום, שאתה מגיע לנתק מהחשבל ולשבור בשביל שבעזרת השם יתברך תזכה לזיווג הגון מהירה,

היות ולמדת שעה?

כל יום אני לומד שעה, יש פה מישהו שאני מכיר, יעקב פרשן.

כן. אנחנו עומדים ביחד כל יום שעה.

יפה מאוד.

אז אני שואל, האם אתה מוכן?

זה תלוי בזה.

מה אכפת לך שזה יהיה תלוי בזה?

לא אכפת לי, אני מוכן. יופי. מה שמך ושם האומה?

אליהו בן בתיה.

אליהו בן בתיה, השם יזכה אותך

בזכות לימוד התורה ובזכות

שבירת הטמבלוויזיה, העגל

המודרני לזיווג הגון מהירה, שנה.

מזל טוב.

כן, רבותיי, מי שרוצה לשבור טמבלוויזיה בשידור ישיר,

אני נותן מספר טלפון

לצופים בנו מכל העולם, בארץ ובתפוצות.

רשמו לפניכם

מספר

052-522-72770

מי ששובר בשידור ישיר מקבל ברכה מיוחדת

052-522-72770 ממתינים לטלפונים.

בבקשה.

ערב טוב.

מאיפה אתם?

אנחנו מירושלים.

יפה, ואתם מוכנים לשבור את הטמבלוויזיה?

לא ידעתי שזה בשביל זה, אבל...

אז איך שמעת בכלל שאני נותן את המספר?

לא, שמעתי, אבל חשבתי שזה בשביל ברכה.

בטח ברכה, הרי שבירת הטמבלוויזיה ברכה גדולה.

אני לא יודעת, לא נראה לי.

לא נראה לך?

זאת אומרת, אתם בלוויזיה יותר טוב מברכה.

לא, אבל אנחנו גם לא רואים בכלל כמעט.

אז בכלל כדאי לשבור.

למה נחזיק קללה במקום ברכה?

בעזרת השם, בעזרת השם. בטח שהשם עוזר, בשביל זה אני מדבר איתך.

יש לכם פטיש?

כמה שבעתם בטלוויזיה בסך הכל? 300-400 שקל?

מנתקים מהחשמל,

אומרים 1, 2, 3.

בום, ומקבלים ברכה, ומסלקים את הקללה, לא טוב?

בעזרת השם, אני בא לי צריך לחזור, אז אנחנו נעשה את זה ביחד, אני אחכה לו.

אני חושב שכדאי לך להפתיע אותו, ואז תראי לו בשידור חוזר, איך את עשית.

מתי הוא חוזר?

אני אטרום דיסקים.

זה טוב מאוד, אני נפלא, אבל אני רוצה לשמוע את הטמפלוויזיה המתנפצת.

הוא חוזר עוד בערך חצי שעה.

אני ממתין.

אם תוכלי לזרז אותו ולומר לו שיבוא בזריזות, יש לך הפתעה.

בסדר, תודה רבה, כבוד הרב. תהיי בריאה בהצלחה.

שיחה הבאה, בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב.

נא לסגור את האינטרנט, להנמיך את הקול, כי זה יוצר הד.

מה שומך, הרב? ברוך השם, מי זה?

אני, קוראים לי אהרון.

אהלן, אהרון.

מאיפה אתה?

בבית שמש.

יופי, יש לך טמפלוויזיה?

לא, אני אין בטלוויזיה,

אבל אני באמת מתקשר בשביל ההורים שלי שלפני בערך ארבעה חודשים הם הוציאו את הטלוויזיה מהסלון ושגרו אותה בחוץ וניפצו אותה בגדול.

יפה מאוד.

ואני אסתר, אמרתי לאמא שלי שאם היא תעשה את זה אני אתקשר אלייך ואני אבקש ממך ברכה בשבילה ובשביל האבא.

תגיד לה שהיא תצלצל אליי עכשיו, בסדר?

היא מדברת רק אנגלית, זה... אני מדבר גם.

אני גם מדבר אנגלית.

אנגלית, כן? אני אגיד למתקשר, היא עכשיו, היגה היה בגוש עציון.

לא, אשוב, זה מגיע עד לפה.

בסדר.

כן?

Yes, I'm waiting.

אוקיי, אז אני אגיד למתקשר, אבל יכול להיות שהיא, לא יודע,

באיזה שופט היא באה לי ל... ביי, ולא בכלל התקשר, אני פשוט אמרתי לה, ו... אוקיי, אוקיי, try, try.

מה?

try.

You don't speak English?

אוקיי, בסדר. ביי, ביי.

רגע, יש שיחה, שנייה.

כן, ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

לפני שנדבר, יש אתם בפלוויזיה או אין?

אז כרגע זה האפשרות לשוחח עם אלה שאתם רוצים לשבור. צלצל בפעם אחרת. תודה.

כן.

כן, תן לה את שאלה.

אפשר לדבר למיקרופון?

כן. אם אתה רוצה לתת את הביטחון שלך למישהו שאתה יודע שמישהו נותן לך מזון ונותן לך את החיים,

וכשאדם עובד לא לוקחים לו את החיים?

רק כשהוא לא עובד?

שמעת על אנשים שמתו בעבודה או בדרך לעבודה?

לא, אבל זה לא דברים צפויים כמו שזה, אני יודע שזה... הפוך, הכי צפוי שהקדוש ברוך הוא זנו מפרנס בגלל שהוא נותן חיים,

וכל זמן שהוא לא לקח את הבן אדם,

אז מי פרנס אותו?

הנה, הם מצלצלים.

הלו?

הלו.

יס.

שלום, כבוד הרב. שלום. יש אתם בפלוויזיה?

לא לי, לאחותי.

גם טוב.

היא כרגע קצת ישנה, היא נמצאת בתל אביב, אני מדברת פה על קריית מלאכי.

אני מאוד רוצה שהיא תתחתן, אחותי התורמה היא בן 30. אין שום בעיה.

כשתצלצל שבוע הבא תשבור את אותם בפלוויזיה ותקבל ברכה. לא, היא נתנה לי, סליחה, אני עכשיו דיברתי איתה קצת על היפוי השנונית.

היא הבטיחה לי ונתנה לי מילה, כבוד הרב, אני רוצה שהחוזים יתקבלו אותה. לא, לא, לא, לא. אם היא כבר קמה, אם היא ענתה לך, אז שהיא תקום עוד פעם, תיקח פטיש.

מתי? עכשיו, אין יותר טובה עכשיו. לא, אנחנו נתפסק אותה עכשיו עם היצר הרע שלנו. בטח, אבל כבר העלת אותה מהשינה, די, אסור ללישון עכשיו.

כשארת אותה מהשינה, אז עד הסוף.

מה, מה לעשות?

להגיד לה שתצלצל לפה ותשמיע את הניפוץ של השיקוץ,

והיא תקבל ברכה מה שהיא רוצה.

אם אתה עושה את זה, העולה... אה, אז איך אני אברך את מי שלא יעשה?

מה?

איך אני אברך את מי שלא עושה?

לא, אני מבטיחה, כי היא הבטיחה לי, אז מה להפתחה? אני דיברתי איתה ממש לפני חצי דקה. כן, אבל לא מחמיצים,

לא מחמיצים את המצווה.

לא מחמיצים את המצווה.

צלצלי אליה, אני מחכה, בעזרת השם.

מה אתה אומר גולן?

אני מחכה, צלצלי אליה, שיצלצל אליי, אני אדבר איתה.

בינתיים ערב טוב ותהיי בריאה.

תצליחי ובגדול.

אמן, תודה רבה. משמע, רק שאני אדע.

מה?

משמע, שאני אדע.

תשמע, מרגלית, היא מכונית בשם וגי, אבל השם שלה הוא מרגלית. לא משנה, אחת משתיהן שצלצלת.

אין בעיה, ביי.

ביי, ביי ביי.

כן, חמישה אנשים לא הבינו שצריך לשמור את הטלוויזיה.

הישג גדול.

כן, נשאר לך עוד משהו עם המתים בחיים?

הבנתי, אני יכול לחזור עליה אפילו.

איך אני יכולה לסמוך על מישהו גם ממית אנשים, לא רק מחייה אותם, שהוא ייתן לי פרנסה?

נכון שהבנתי?

למה לא הבנת מה שעניתי?

כי את רוצה להישאר עם השאלה, נכון?

פשוט מאוד, שעד עכשיו הוא השאיר לך אותם. לקחת זה לוקח דקה ולפרנס אותך, הוא עד עכשיו פרנס.

קרוב ל-20 שנה, לא?

אז מה הסיכוי יותר?

הבנת את התשובה הזאת גם כן?

נפלא מאוד.

הלו?

היי.

היי.

היי עובדיה.

אין שם מי,

אה, היא דיסקה אותך בקשר ללוודיות אופציה.

כן, אתה מבין בית שמש.

גוש עציון, אוקיי.

אז אתם עדיף לניפול את השיקוט?

אה, אתם עושים את זה בפרנסה.

עכשיו, בגרבג.

בגרבג, אוקיי. זה טוב ל-20 שנה, בטלוויזיה.

אוקיי.

מה זאת אומרת?

אורם?

הלילה.

חיה טובה בת צ'יינדל טובה.

חיה טובה בת צ'יינדל טובה. חיה טובה בצ'יינדל טובה.

כן.

ואת הילד?

אברהם

בן רוחמה.

ואברהם בן רוחמה.

תזכו לכל טובו וברכה, בריאות והצלחה.

כן.

תודה.

ביי ביי, גוד נייט.

אוקיי, תודה.

אתם רואים? מקיימים הבטחות?

כן, הגברת כבר רצתה לשאול, בבקשה.

רציתי לשאול איך אפשר להגיע לדרגל ביתו של אמא שהשם נוזל בו.

יש לי תשע קלטות בנושא ביטחון,

ניתן לשמוע אותן באתר שופר נקודה נט.

יש אותן גם במשרד לצפייה וגם לשמיעה.

אחרי התשע האלה את כבר לא תהיה אותו אדם.

את תפתחי בשם

במאה אחוז.

אני יכולה לצפות ולא תמיד להשקיע בצורה טובה. אין דבר כזה.

אם עליי זה השפיע, גם עלייך זה ישפיע.

ואפשר לך,

למה?

ואתם בטלוויזיה את שוברת?

האמת ש...

הייתה לך במסר לנו אותן.

אהה.

ומי זכה בה?

לא, לא, לא. אנחנו מסרנו אותה, אנחנו פשוט ריכינו לך על הטלפון של שופר.

בפעם הקודמת.

הבנתי.

אז העברת אותה.

לא, לא העברתי אותה. תלכי את זה נמצאת.

לא רואים אותה. היא נמצאת.

אז הנה אני מודיע לך שאני ממתין. סע, תביא אותה.

מה היא קחה אותך? לך, לך, לך תביא, לך, לך.

לך תביא, נו.

עם פטיש, עם פטיש אבל.

מהר, מהר, מהר, עם פטיש.

כן, שאלה הבאה.

הלו, ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

מאיפה אתם?

הבן שלי,

הבן שלי פה, רוצה לשמוע את הטלוויזיה. אה, שטרייך, מאיפה אתם?

מאיפה?

מיתיבות.

יפה מאוד.

מיתיבות. מקומו של הבבא סאלי הקדוש.

כן. עכשיו קודם, קודם כל תקשיבי טוב.

לנתק מהחשמל.

דבר שני, לא לעמוד עם הפנים לכיוון המסך. אף אחד לא יעמוד ממול, כי זה מתפוצץ לפעמים באף.

לעמוד מאחורי הטלוויזיה וסופרים,

אני סופר, אחת, שתיים, שלוש,

ואז אנחנו שומעים שהטלפון קרוב למרקע.

בום!

כן. מוכנים?

כן. היא שלחת את הדשא להוציא אותה.

טוב, אבל נתק מהחשמל.

הבשא היא שנתק אותה.

טוב, לנתק מהחשמל. נוציא אותה בחוץ.

טוב, אבל נתק מהחשמל.

כן, אז... אבל אני רוצה לשמוע את הפיצוץ. נמשיך בטלפון.

אז עד שיוציא אותה. בסדר, אז את צלצלי לי עוד פעם?

כן, אני אתקשר עוד פעם.

טוב, תודה.

תודה.

יפה.

כן, בבקשה.

למה, מאיפה הוא יוצא?

לא יודע,

לא יסכים. אז אגב, שאלתי, כאילו,

אולי ההבנה שבאמת זה לא רע. למה מן אז זה, כאילו,

זה אתה רואה את הטובה להם, וכל זה כמו איזה רע,

כאילו, זה קללה.

כתוב שבכה האדם הראשון, סימן שזה קללה, לא?

לא, כאילו, באמת זה יוצא מהראש החוק, קללה מהאמינים?

כן, הוא אמר לו.

כתוב

משעה

שאמר הקדוש ברוך הוא, ראה אנוכי נותן לפניכם היום

את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, מאותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

הכל מסור בידכם לעשות.

אבל עד אז

נתקללו אדם, חווה, האדמה, הנחש.

הבנת?

כל פטרי בידיעי, הוא יכול לעשות את מה שרקע הוא מקבל את הדבר שהוא עושה טוב עליו.

נכון, זה אחרי שנאמר, ראה אנוכי נותן לפניכם.

ברגע שהשם נתן לפנינו את הכול, בידינו לעשות

או ברכה או קללה.

אבל הסברנו שהאדם הראשון קיבל את הבחירה בשביל לבחור אם להיות מלאך או להיות בן אדם.

בסדר?

תודה רבה, מותיק. הנה, יש פה שאלה שאולי הראשונה.

דתי או חילוני? חילוני.

ומה מצבו?

כמעט שנה במקומות.

אז זה בעיה.

מה? ומה האימא אומרת?

משפחות צניעות.

לא כולל לשמוע.

אבל אני יכול לתת לך את העצמי בשבילו.

אנחנו לא משפחות.

כמה אולי תמודים הם נגדו רצון.

כבר אני אגיד לך רק שנייה, טוב? שנייה.

הלו?

שלום כבוד הרבי, הנה עכשיו הבן שלי רוצה לשבור את זה. יופי, רגע, חכו. אתם זוכרים את הזהירויות שאני הזהרתי, כן?

כן, כן.

אז רגע,

אני אספור עד שלוש.

רגע, אני אספור עד שלוש.

אני אספור עד שלוש ואחר כך. רגע.

בסדר, אחד.

אחד, שתיים, שלוש.

וואוו!

רק רגע אני מרח אתכם, כן מה הברכה שאתם רוצים?

רגע רגע, הוא מפרק אותה לחלוטין!

וואו, לא נשאר כלום, כן?

מה השמות שלכם?

השם של הבן זה יוסף חיים בן שרה מלכה חנה.

וואו, זה לא נגמר.

תגידי לי רגע.

מה הברכה שאת רוצה בשבילו?

אני רוצה שהוא יחזור בתשובה, זה תחילת הדרך,

הוא בצבא,

ושיחזור בשלום, ויהיה לו כל טוב, וחיים טובים,

ארוכים, שמחים,

וכמובן שיחזור בתשובה גם.

טוב, יוסף חיים בן שרה מלכה חיה?

לא, יוסף חיים בן שרה חנה מלכה.

אה, הפוך.

יוסף חיים בן שרה חיה מלכה?

חנה חנה. חנה?

אוקיי.

יוסף חיים בן שרה חנה מלכה.

השם יזכה אותו לחזור בתשובה שלמה,

הצלחה בחייו,

יזכה לזיווג הגון ויבנה בתו בית נאמן בישראל. בהצלחה מרובה.

יואי!

כבוד הרב.

או, התחלת לחסות את הראש עכשיו? לא, לא, הייתי הולכת עם פאה.

אבל אני שמעתי שהפאה לא כל כך טובה, אז אני התחלתי לשים כיס לראש. יפה, ומה עשית עם הפאה?

מה עשית עם הפאה?

מה עשית עם הפאה?

הפאה, האמת היא שששתי אותה, אבל עליה כיסוי ראש.

אה, את מכסה את הפאה בכיסוי ראש.

כן, אין לי אף פאה,

אז אני לא יכולה ללכת עם כיסוי ראש כי אני סובד מחוסר שער.

הבנתי, אבל את לא מראה את הסערות של הפאה.

לא, אני על, כאילו, הפאה ועל הכובע.

הבנתי.

בסדר, השם יעזור לך. מה שמך?

אמרתי לך שרה,

חנה, מלכה.

כן, אבל יש לך אימא.

בת אישה.

שרה, חנה, מלכה, בת אישה.

כן.

תזכי לכל טוב בריאות והצלחה.

ישועות, הצלחה, פרנסה, שכנים טובים, כל טוב.

מה?

גם שכנים טובים אמרתי.

אמרתי אישועות.

אמרתי כבר אישועות.

בעזרת השם, וגם בשורות טובות. אני לבד מגדלת ילדים. בשורות טובות וזיווג הגון.

אמן, סבבה, ופרנסה אין לנו.

והשם יפתח לך שערי פרנסה טובה בנחת.

אמן. אמרתי שאני לא צריכה לעבוד, נכון?

את לא צריכה, עובדה שאת חיה עד עכשיו.

נכון.

בסדר, אבל רצינו חיים יותר קצועים.

קצת יותר.

קצת עם כסף.

אה? קצת עם כסף.

לא שומעת, לא... את רוצה קצת עם כסף.

כן, כי ממש חיים קשה.

לא חיים קשה, חיים קל, כי לא צריך לעבוד הרבה.

אבל השם יעזור לך, שלא יחסר לך כלום.

בעברת השם. כל טוב. נזכה לחיים ארוכים. אמן, אמן, נאי לטוב, נאי לטוב.

כן.

הבנתי שהיא לא רוצה. הבנתי שהיא לא רוצה, עכשיו תשמע.

מה אתה עושה במשך היום?

למה?

אבל הייתי, לפני כמעט שנה.

הייתי בנתיים לאומיים, ובכל זאת גם הייתו פשוט ויצאתי מנסקי מארצות ראשי עיר.

ואתה חזרת כבר בתשובה?

מה זה לאט לאט?

אני חושב שראש הממשלה הוא בדין לתורה כל יום

לומדי גמרא ולכנסת כהן, ו...

האמת הייתי בכולל,

כי אין לי מה לעשות, מישהו הולך אותי לכולל הרדיו

אין לך את הטוסיק הזה לשאיר אותנו? איזה מילים!

תלך, תלך, תלך ל... אתה לא רוצה לרוץ, לרוץ, לרוץ, לרוץ, לרוץ. לא. אז אולי תלך לישיבה, לישיבה לחודש.

אולי תלך לישיבה לחודש.

האמת היא...

עוד מעט,

אני עוד מעט מחלק את החודש.

אולי תלך לחודש, לישיבה?

האמת היא אמרה לי, תאמרו לי ששמעת לי לעשות את זה.

אני אומר לך, אני אומר לך, תשמע, תשמע.

אנחנו נעשה עסק.

אתה תלך לישיבה לחודש,

ואני אברך את היהודי הזה שיזכה לקום לחיים טובים ולשלום ולחזור בתשובה.

מה אתה אומר?

בעזרת השם, אבל אם הוא מתכוון,

אני בעזרת השם,

שימשיכם יזכה אותי כשנותן בעזרת השם.

לא, לא, לא, לא. אם תתחתן, אתה לא תלך לישיבה.

למה?

כי היא לא תיתן לך ללכת.

לא, אתה לא תיתן לך ללכת.

אני רוצה שתלך קודם לחודש לישיבה.

לחודש? רק לחודש, אמרת. אין לי בעיה.

אבל אל תחרט אותי. אין לי בעיה, לא? אמיתי? אין לי בעיה. Tomorrow?

Yes.

אוקיי.

אז איפה אתה הולך לירושלים?

ישיבת מחנה ישראל.

זה בבית ישראל, שכונת בית ישראל, מאה שערים.

יש שם, כן.

זה ישיבה של בעלי תשובה.

שם יש רב צדיק, בעזרת השם.

יקבלו אותך בשמחה חודש ימים. תגיד שאני שלחתי.

איפה עוד מער?

כמו שאין לי רשימה ישראל שחוזרת על זה.

אתה תראה את זה בשידור חוזר גם. אבל אני אומר לך, יש מאה שערים, כולם יודעים איפה זה. כן, מאה שערים. יש שם שכונה בית ישראל.

בית ישראל. בית ישראל, פשוט.

ושם יש ישיבה שקוראים לה מחנה ישראל.

כן. זה מקום קטן, אזור קטן, כולם מכירים את כולם.

אין שום בעיה. איך שאתה מגיע ממאה שערים.

בדיוק. תלך לרב אהרון.

אהרון. כן. אהרון, האח של משה רבנו.

אהרון.

ואתה תגיד שאני שלחתי אותך לחודש ימים,

ואתה עושה את זה גם בשביל הרפואה של חבר.

כן.

מה שמו?

מיכאל בן לאה.

מיכאל בן לאה, השם יעיר אותו ממצבו,

ויזכה לחיות ולחזור בתשובה שלמה.

אמן. אמן. ושאימא שלו תבין שכוחו של הקדוש ברוך הוא גדול,

ותחזור גם היא בתשובה.

אמן.

אתם רוצים לראות בבקשה קטנה שפנינה בת זהבה תזכה לזרע חי וקיים מהרה, בזכות שאתה תלמד חודש בישיבה.

אמן.

די די די די די די, יוי מה יוי מה יוי מה רצוי ושאי מי די.

אני גם רציתי לבקש ממך ברכה לרפואה שלמה של אמא,

שגם נמצאת בקום הקרוב לשלוש שנים, היא אמרה אירוע מוחי.

כרגע היא מונשמת, אתמול הורידו אותה למחלקה של הרשמה,

לפני כן היא לא הייתה מונשמת.

ואני רוצה שתיתן לה ברכה שבעזרת השם הכוחות מתגורר, נזכיר לה קרבה נכדים, בעזרת השם.

ואת רוצה מאוד מאוד?

כן.

אבל? אבל?

כיסוי ראש וצניעות.

לא תמלך.

לא יכולה להבין. כל הכבוד לך. לא לי, אני אימא שלך. לי לאימא. אני לא חושבת שזה יבוא ממקום של צביעות ולא ממקום אמיתי מהלב, כי אני חושבת שאם אני לוקחת לזה מצניעות וכיסוי ראש,

זה יבוא רק מתוך הלב ולא מתוך צביעה ולא רק בגלל

שקט, אלא בגלל שאני רוצה ולא בגלל שאני חייבת.

אני התחלתי לשמור שבת כבר קרוב לשנה ואני מביטה נרות ונוטלת ידיים, קוראתי ימין כל יום לרפואה שלה.

אני עושה הרבה הרבה דברים, אנחנו גם עכשיו רוצים להביא ילדים בעזרת השם,

והקדוש ברוך הוא עוזר לי כל יום, יש לנו מסיחות ארוכות.

ולמה את לא עושה מה שהשם רוצה?

אני עושה מה שהשם רוצה, אבל אני חושבת שכל דבר גם בזמן שלו.

לא, אני לא רוצה להיכנס ב... ממתי שהתחתנת זה הגיע הזמן.

אני לא רוצה להיכנס לדעת בבום, כי ככה גם יוצאים בבום,

ככה אני חושבת.

זה פטנטים של יצר הרע, יש לו סיסמאות קבועות, מי שנכנס בבום, יוצא בבום.

אני רוצה לאט-לאט להתחזק, אז רק זה יבוא, אני יודעת שזה יבוא, אני רוצה לדעת שזה יבוא, זה לא יבוא, זה לא יבוא.

זה לא יבוא, אבל זה לא יבוא, כי אם אדם לא מחליט זה לא בא.

תראה, התחלתי בשמיעות שווה. הבנתי את הסיפור, עכשיו תשמעי.

תשמעי מה שאני אומר. את רוצה להציל את אימא?

כן. זה הכול.

תעשי מה שאני אומר,

תכסי את הראש, תקבלי על עצמך בצניעות,

אני אתן לה ברכה

ויהיה לך כוח להקים את אימא.

היא שווה את זה.

היא גידלה אותך,

היא אכילה, טיפלה והביאה אותך עד הלום.

עכשיו היא במצב שאם היו שואלים אותה, אימא,

מה את אומרת?

מתוך צביעות או מתוך צניעות?

היא הייתה אומרת, מתוך צניעות.

את היית מוכנה,

אם היה מצב הפוך, חלילה, שאימא שלך תשים כיסוי ראש בשביל שתחי?

זה לא, זו שאלה רפאלית.

נכון, גם את שאלת אותי שאלה לא פיירת.

איך אני יכולה להקים את אימא? אמרת לי, תיתן לה ברכה.

אני יכול לתת ברכה. לא משהו על תשבול משהו.

את קובעת לי את הכללים?

אני קובעת לי.

או, ואני לי.

אני יודע שהברכה שלי יכולה לפעול בעזרת השם,

ורק בעזרת השם,

אם את נכנעת בדבר הזה.

אם תקנאי, לא לי,

לשם,

בעזרת השם הוא יכניע את ה... אין משהו אחר, לא... אין שום בעיה, כובע. את יכולה לשים כובע שיכסה את הכול.

מה?

אין, לכסות על... זה לקרוא תהילים, מה? מה זה לקרוא תהילים?

יש אחד הלך לשפת הים, קורא תהילים בחוף מעורב.

שאלו אותו, מה אתה עושה?

הוא אומר, קורא תהילים, תיקון על כולם.

איך קוראים תהילים והולכים בלי צניעות?

צריך צניעות, קודם כל. כשקוראים תהילים מבקשים לצניעות.

אוווווווווווו אז את אומרת את מבינה שצריך, כשמבקשים מהקדוש ברוך הוא משהו, צריך להיות צנוע, נכון?

אבל את אומרת שיש לך שיחות ארוכות איתו.

אבל את לא... להרוג זה גם מצליח.

מאה אחוז. אז הנה, עכשיו יש לנו שיחות ארוכות,

ואת חסית הראש, והשם יעזור לך שזה יצליח.

רגע, לא, אבל... אין שום בעיה? זה אימא שלך, לא שלי. אני צריכה קצת זמן. אין שום בעיה? קחי חמש דקות.

לא חמש.

יותר מ... עשר דקות. עד שהוא יבוא אם אתם בטלוויזיה.

לא, זה אחר כך.

לא?

את רוצה שאני אראה לך למי את אומה?

כן? למה לא?

אני מבקשת להפסיק עכשיו, כי זה לא נעים לי, כי אני לא...

לא, אז אני אראה לך בכל אופן.

זה לא עלייך, זה מישהי אחרת, מישהי אחרת.

אבל רק תראי את המצב, תגידי לי אם את מסכימה איתה

או לא מסכימה איתה.

תראה לה את האישה מאשקלון,

שלא רצתה, למרות חול עם מעיים קשה, לשים כיסוי ראש.

אישה,

כאב,

מחלה במעיים, לא יכולים לרפא אותה רופאים.

ואני אומר לה, תחסית ראש ותרפאי,

והיא לא רוצה.

לא רוצה ולא רוצה ולא רוצה.

מה אתם אומרים? כדאי לכסות את הראש בשביל להיפטר מחול עם מעיים או לא כדאי?

כדאי או לא כדאי? כדאי.

אני מכיר כאלה שהיה להם מחלת הסרטן ולא הסכימו.

מה אשקלון, אשקלון.

בהרצאה באשקלון.

כבר הראית את זה, אני חושב, פעם.

כן,

עוד שאלה בינתיים עד שימצא את הקטע.

מי רוצה לשאול? ובינתיים מוזיקה.

כן.

הנה, יש שם ירדה, נוספת.

כתוב שאסור לסמוך על נס וצריך השתתלות.

אז צריך לסגור. מה, אם אני יושב בבית ולא אלך לעבוד, אז מאיפה השתתלות?

הבנתי.

קודם כל זה לא בגדר נס.

אדם שבוטח בשם זה לא נס.

פשוט מאוד, מי שבוטח בשם, השם מבטיח. אשליך על השם יאהבך והוא יכלכלך, זו הבטחה.

הבוטח בשם, חסד יסובבנו, זו הבטחה.

ברוך הגבר אשר יבטח בשם,

והיה השם מבטחו, זו הבטחה.

ארור הגבר אשר לא יבטח בשם,

זו גם הבטחה.

זאת אומרת, זה לא בגדר נס.

אבל השתדלות, את צודקת.

למי שאין מספיק ביטחון, הוא עושה השתדלות.

וזה דיברנו היום בדרשה.

אבל כדאי ללמוד ביטחון.

ולהשתדל,

לא להשתדל, זה גם השתדלות.

כן, עוד שאלה?

אני מבאר שאתה לדבר. אז לא לדבר.

אני מבאר שאתה,

אני לא רוצה מציע להתנזל, זה לא בפקומה.

בסדר. אבא של השנה שעבר, לפני שנה בערך,

היה בפאדיס וקרימו רשותם.

אני מוכנה לקבל על זמנה של מה שאתה תגיד בשביל שתברך בפניהם.

הבנתי.

ואבא חילוני או דתי?

דתי.

דתי חרדי או דתי דתי?

חרדי.

חרדי.

הוא לומד תורה?

כן, כאילו, מה שהוא יכול כרגע.

מה זה הוא יכול? אם הוא שוכב אפילו, הוא יכול ללמוד יותר.

לא מכיר.

נומד.

לומד כמו שיורד תורה?

עם הפריצת דיסן.

כן, נמוד. יפה מאוד.

שילמד שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצוף. זה הוא לא יכול יותר. מה שהוא יכול הוא עושה.

עכשיו, מה הידיים הוא על שקוייה רצוף? לא, לא.

זה הוא צריך.

אז זה לא הרב יגיד לנו משהו ואנחנו נכתב לנו אותה.

שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצוף.

מה שיותר יגידו.

יותר ארבע שעות.

זה בסדר, מה שזה יהיה יותר קל. מה קשה פה?

מה קשה? שעתיים מתוך עשרים וארבע שעות.

הוא אומר שהוא ממש מקווה שאין עוד יום. אין דבר כזה. אני לא מאמין בזה בכלל.

שעתיים בבית,

לבד,

לוקח ספרים ולומד.

שעתיים בתחנית דיבור.

אמרת שהוא הולך לשיעורים.

התפעלתי, איך הוא הולך עם פריצת דיסק לשיעורים?

פה הוא יישאר בבית וילמד שעתיים.

אז עכשיו...

הפריצת דיסק, זהו הפך משטר את הרגליים, הפריצת דיסק אמר.

יפה. אז עכשיו שישב בבית וילמד שעתיים.

אין מה לעשות, אבל צריך בשביל לרפא לעשות משהו.

מה אני יכול לעשות?

מה?

מה?

מה?

לא יעזור כלום. שעתיים בתחנית דיבור, שלושה חודשים רצוף.

צלצלו אתו בטלפון עכשיו, אם הוא יגיד כן, יקבל... אין לו טלפון בבית.

הוא רק מתקשר לדבר על הטלפון בנושאים.

הבנתי. טוב, מתי שתרצו, אם ירצה השם.

טוב, הסרט מוכן, אנחנו נראה לכם כרגע את הקטע.

למרות שהבחורה ברחה,

אנחנו נראה את הקטע.

כן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם. מלך העולם. שאחיינו. שאחיינו. וקיימנו. וקיימנו. והגיענו. והגיענו לזמן הזה. לזמן הזה. אמן.

אין דבר. תוך רבע שעה תתאוששי.

במקום להיות מחדה להתאוששות בבית חולים,

היא תתאושש פה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

לי אין שאלה, אבל יהיו לי בעזרת השם שאלות.

אני רוצה להודות לך ולהגיד לך תודה,

שאני מתרגשת קודם כול ב-7 בדצמבר.

זיכית אותי לחזור בתשובה ולהשים את הכיסוי ראש.

חזרת וברוך.

כששמתי את הכיסוי ראש,

וממש התעקשת איתי,

ואני ראיתי את זה אחר כך,

ולאחר מכן באינטרנט, כשאני בוכה, ואני אומרת לך, לא, כבוד הרב, אני לא רוצה, אני רוצה רק בשבת,

ואני אקח עלי רק בשבת, ואתה אומר לי, ואז אמרתי לך שיש לי איזושהי מחלה, ואתה אומר לי, את רוצה שהמחלה תעבור לאחמד עינג'אן? אמרתי לו, כן, אבל אז אני רק מזכירה לך ככה בקצרה.

אז אמרתי לך, טוב, בסוף קיבלתי את זה, אבל לא הרגשתי כזה, התחלתי לבכות ולהתרגש, וזה.

היום במיליונים, מיליונים של מיליונים, אני לא

יוריד את הכיסויים,

ואני לא יכולה להיפרד מזה, זה דבר שאין, איך אפשר להגיד את זה.

את ההרגשה,

את השינוי בבית,

את המחלה בכלל שלא לדבר, זה לא קיים.

שלום, בסדר. ברוך השם.

אני רק לא מבינה איך אחמדינג'אן עוד שורד אחרי כל המחלה.

באמת, הזייה במחלה, המחלה של שפט. שדמו על המעיינים לפני בן הזמן, שיש לו כבר כמה מעלות,

אבל בינתיים הוא מחזיק מעמד, גם הוא הזה.

הוא מחזיק מעמד, כנראה איזה קליפה קשה.

בכל אופן, הבית אינה משתנה.

כבוד הרב, אני רוצה להגיד, באמת, שהדברים הסתדרו כמו פאזל שמסדרים את ההרכבה, והכל כזה ברוך השם מסתדר.

הכול הסתדר.

אני לא יודעת, אני מודה לגולו העולם ומודה לך שאתה השליח שלו,

שהקרבת אותי.

תגידי לי, לא הקרבתי, קרבתי. קרבתי. אני מתרגשת.

עכשיו, רגע, תגידי לי, ומה את ממליצה לנשים פה שהן נשואות אימהות או נשואות טריות או אלמנות קדושות שחייבות בכיסוי ראש? מה יש לך להגיד להם?

איך עבדת את השלב של הפחד והטראומה שאת נמצאת לרחוז? כולם שואלים מה השתדה.

אז אני מספרת ככה, כשיצאתי מההרצאה של ההר במורמות מוצחק,

יצאתי עם נכנסי ג'ינס, זה היה בהרחובות בשום וכף.

איפה הייתה הרצאה לך? בלב אשקלובה.

ובאמת, היו נורמות גדולים, לא היה לי כלום, וזה, ואחר כך נתן לי הרצאה לשקלית, והשני לבית מלון, ובאו אליי הביתה,

ודברים ליד הדלת שמו בי, ועד היום, עד היום אני, ניסים ונפלאות.

כסף מתחת לדלת, אני פותחת את הדלת, אני פותחת עוד 200 ועוד 200 ועוד 200 ועוד 200, ועוד 200, אז תומך. אל תגידי תכתובי.

כל מיני ניסים ונפלאות, כל מיני דברים טובים שקרו לי בדרך, להשתבח שימו, ולא למה.

אז אני רוצה להגיד שיצאתי, באמת, יצאתי, מסיימתי מההרצאה, והלכתי בדרך ללגשת בוקר,

ואני לבד הולכת, ולכת למה.

זה עוד מי מכלסן, בכיסוי ראש.

מה אני עושה? איך אני עושה? איך אני מתחילה?

מה?

כאילו מה? מה אני?

מחיאות כפיים.

היה מילה שקר. זה באמת קצת קשה.

קצת קשה, התחרה,

תודה רבה.

אני מבינה.

יש כמה ימים.

זה עביר.

זה באמת קשה היה בהתחלה. אבל היום, נחשב... לא, לא, לא. כמה ימים?

כן. היו ימים מאוד קשים. אני לא אומרת שהם. אני לא... הנה הם.

היית ברונגזקות. רואים עליכם אני נראית כמו איזה סכמה. זה פחד, זה פחד. כן, כאילו אמרו לי, עכשיו אני עולה לגרדום. שחיטה. בוא, בוא נשמע. תן לה פה, כן.

תודה רבה.

אני מתרגשת. יש לי מחלה קשה במעיים, וקשה לי, קשה לי עם זה, עם המחלה הזאת של המעיים. זו מחלה כרונית. כן. ואני רוצה, כבוד הרב, שתגיד לי מה אני יכולה לעשות,

לקחת על עצמי,

שאני אתרפא בעזרת השם.

תגידי לי משהו על נשואה. כן.

את מוכנה לקבל על עצמך תשובה וצניעות?

בעזרת השם.

רגע, שנייה.

עד היום הקפדת במאכלות לאכול רק כשר? רק כשר.

כשר גלאט? רק כשר, לא... מה גלאט? כשר. אנחנו באנו מבית של כשר, ששומרים שבת, חלה ובשר.

כשר זה בעיה.

חלק צריך, לא כשר. חלק, חלק. מהדרין? גלאט, בדיוק. לא, לא, לא הקפדתי. כשר זה בעיה.

לא, אז מה? בפרט בבשר כשר, לפי הספרדים זה לא כשר.

צריך חלק בית יוסף.

אם זה לא חלק בית יוסף, בשר או עוף,

זה בעיה.

אז לכן צריך להקפיד, כל דבר יש בדץ.

אם יש בדץ,

בדץ העדה החרדית, בדץ הרב לנדה, כזה,

ואין דבר שאין.

היום יש הכול.

זה אותו אוכל, בדיוק, רק על משגחה כזאת.

ובשר וחלב, כמובן בפייט, להקפיד בכלים ובשאר מובן.

אז אם בעזרת השם תקפידי בזה ותקבלי עלייך תשובה וצניעות,

אני אברך אותך שהשם יעזור לך, שתרפאי ממחלת המעיים, ושהיא תעבור מיד לאחמדינג'אד.

אמן.

בסדר? בסדר, כבוד הרב. בבקשה. הנה, אתן לה כיסוי ראש. כבוד הרב, אני, רגע, רגע, כבוד הרב. כן. כיסוי ראש זה, אני, לא, כל היום, והיא לוקחת על עצמי עכשיו לשים את זה?

צניעות. את רוצה להתפטר מהמחלה? כן.

נכון. את רוצה מעכשיו להתפטר מהמחלה, או לאט לאט? לא, לא ש... אני רוצה, בעזרת השם. מהר. אבל אני רוצה,

בעזרת השם, מתיש הקדוש ברוך הוא יעשה את זה? הוא רוצה כבר מזמן, באיחוד. בסדר, אבל אני רוצה להתחיל לקחת עליי קודם כל בשבתות וללכת לשיעורים.

זה לא קשור, לא קשור.

מה קשה?

מה הקשר של להתחיל משבתות? בעזרת השם, לשים את זה. מה יותר קשה, מחלת המעיים או כיסוי ראש? מה יותר קשה?

אז בואי נתפטר ממנה. בסדר, אבל אני... רגע. מה, מה רגע? מה רגע? רגע, כבוד הרב, אני לא רוצה לעשות דבר שאני... אני אישה שלי שומרת שבת, אני לא נוסעת בשבת. אני שואל אותך שאלה.

אם היית הולכת עכשיו, חס ושלום, בבית חולים, עם התקפה במעיים.

קורה לי. רגע, רגע, והיו אומרים לך שאת צריכה לעלות עכשיו על שולחן הנטועים.

עליתי על שולחן הנפוצים היו 13 שעות.

רק רגע.

היית אומרת לרופא, לא, לא, לא, משבת. אני לא יכולה עכשיו בשבת, רק משבת,

ואני אלך לשיעורים של רפואה קודם,

ואחרי זה תנתח אותי. היית אומרת לו, קראתי.

או שאם הוא אומר לך דחוף עכשיו לעלות על השולחן, את עולה,

אפילו שיש סכנה בניתוח.

מה את עושה?

עולה. עולה? הנה, בלי לעלות על שולחן הנטועים, בסדר, רגע. בלי הזמין, בלי כלום. בסדר, רגע, כבוד הרב,

אני לא מצאהה.

אני רוצה להתחיל משבתות, ושהשם יעזור לי, ולאט לאט בעזרת השם אני... מה לאט לאט, אני אומר לך? אני לא יכולה ללכת ככה, ישר מכירים ככה, והולכת ברחובים.

מה קרה?

המוניות לא ינשאו? לא, חלילה, חוץ וחלילה.

אוטובוסים יעצרו... לא, לא, שנייה. שנייה.

אוטובוסים יעצרו, לא יישרו?

מה הבעיה?

אולי אתה לא מבין אותי.

אני מבין, מבין. את יודעת מה אני מבין?

אני מבין שאישה מוכנה להקריב

את כל החיצוניות שלה בשביל הפנימיות שלה,

זה מועיל.

אם יש הקרבה, יש רפואה.

אם אין הקרבה, אין רפואה. צריך הקרבה.

אם היית מוכנה להקריב את עצמך על שולחן ניתוחים

בלי שום הבטחה שיהיה לך טוב,

רק ינסו.

יש כאלה יורדים, יש כאלה לא יורדים.

זה לא מזיק, זה רק מועיל. והרפואה היא מהשם, לא מהרופא.

אז מה אכפת לך לעשות את זה?

מי מכיר אותך ברחוב? חמישה אנשים, עשר?

אז הם יתרגלו, מה זה משנה?

זה לא שמכירים. אני שואל, לא הבנתי. בשביל התסרוקת שלך. אני רוצה שזה יבוא לי מבפנים, שאני ארגיש שאני... מבפנים, זה בא מבפנים. אבל זה עדיין לא בא לי. אבל זה בא מהמעיים, זה מבפנים.

אנחנו רוצים להוציא את הבעיה מבפנים.

אז לכן אם את שמה את זה, יש לך סיכוי להוציא את זה מבפנים?

זו ההקרבה, זה מה שאת נדרשת. הקרבה.

כבוד הרב, אני אשים את זה. אבל בעזרת השם, מי שבטוב.

לא, מהיום.

מהיום שלא יהיו בעיות במעיים.

כבוד הרב, אני רוצה ש... מהיום.

תראי.

תראי, תראי, תראי.

תן לה, תן לה. תן לה, תן לה. תן לה. תן לה מוזיקה. תן לה, תן לה.

שנייה, אני אשים את המטפחת?

אבל מי שבטאות? מי שבטאות בעזרת השם? זה שמעתי ארבע פעמים. בסדר, אבל מי שבטאות? מי שבטאות? לא, אני אמרתי מאה יום. אני אשים את זה. אבל אם אני אלך ואחר כך בחוץ ואני אוריד את זה, מה יהיה? לא הבנתי. אם את רוצה להתפטר ממחלת מחיים... בסדר, כבוד הרב, אני הבנתי, הבנתי אותך.

אבל אם אני הולכת עכשיו... את לא תורידי. את לא תורידי אחרי החיות. אני אלך עם מטפחת ראש, עליי. מי דיברה על מכנסיים? לא, אני אלך עם כיסוי ומטפחת ראש, עם מטפחת ראש. מה פתאום, עם חצאיות ושמאלות? בעזרת השם, אבל אין לי כרגע את כל ה... אנחנו נסדר לך מרתחה עכשיו. עכשיו נסדר. עכשיו. עכשיו אני מסדר.

עכשיו אני מסדר. תקשיבי, תקשיבי, עכשיו.

רגע, תשמעי, בבית יש לך חצאית? יש לי חצאית, כן. כמה? אחת? שתיים. יש לי שניים, כן. שתיים. שלוש. כמה שמאלות?

אין שמאלות. אני אגיד, אתה, אני מוכנה לדרום לה ולהביא לה כל מה שהייתי כאן.

כן?

רגע, רגע, שששש... חכי,

חכי.

היינה היא, יו, יו, בואנה, בואנה, בואנה, בואנה,

את רואה מה זה יהודים? כמה רוצים שתתפטרי ממחלה?

היהודי הצדיק הזה תורם לך אלפיים שקל למלתחה

אשריך, תבורך מפי עליון, תצליח

תבורך, שנעבור המחלה שלך, רק כשתעבור המחלה שלך, תראי אלפיים שקל

היא גיסתך, מה היא? גיסתך, גיסתך מוכנה למלא לך את המלתחה, מחר את הולכת עשירה

אני לא רוצה להיות עשירה, כבוד הרב

או אשתי בריאה, רגע אני לא מבין,

את רוצה שהמחלה תישאר אצלך או שאתה, לא אני לא רוצה שהמחלה תישאר, יש לי מחלה, אבל אני רוצה להעביר, לא, אני רוצה להעביר אותה לאחמדינג'אד, את לא מוכנה?

מוכנה, אז תשימי כיסוי ראש ותלכי בצניעות וזהו

ואחמדינג'אד יהיה כפרה עלייך

הוא אמר לי תתמלא לאלופי, אז אני פותח חדמי וצורף, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי. אלוקים, אלוקים,

תהיה מיום חדש ושמש, תהיה חן עד.

גם אם אי פעמים תהיתי, אני רק בן אדם, אלוקים, אלוקים, אלוקים,

אני מאמין, אבל אני חוזר עוד פעם על השאלה, מה יותר קשה,

המחלה או כיסוי ראש?

יש לך כאבים עכשיו מהמטפחה?

לא, אין לי כאבים, זה גם לא היה לי לפני כן. רגע, אבל מחיאות כפיים קיבלת על זה?

אז ממה את חוששת? מאיזה קהל את חוששת?

מה יקרה אם תלכי ככה ברחוב? מה יקרה? מה יקרה?

תסבירי לי, אנשים יעברו מדרכה שנייה?

לא הבנתי, מה יקרה?

ואם יעברו, יהיה לך יותר מקום, מה הבעיה?

מה הבעיה? לא יעלו אותך לאוטובוס?

מה הבעיה?

מה הבעיה? מה, להתחיל עכשיו לקנות כיסוי? לקנות? יש אלפיים שקל. עוד אלף את רוצה? חי זה שלום. עוד אלף. מה עוד אלף? מה עוד אלף? אז מה הבעיה? תגידי, מה זה לקנות כיסוי? תן לה כמה צבעים. קח, תן לה.

תן לה, הנה יש לך מלתחה.

אני רוצה שהמחלה שלך תעבור לאחמדינג'אד.

בעזרת השם. אל תפריעי לי.

למה?

כבר העברתי לו כמה, פרסמו לפני חודש, שעברו אליו הרבה מחלות.

וב-2009 הוא כבר לא הגיש מועמדות, הוא גומר עוד מעט.

ואני חושב שהמחלה שלך יכולה להכריע אותו.

אני מבחינה שיהיה לו כרוני במעין, בראש,

בכל המקומות.

בסדר?

אני לא רוצה שתישאר אצלך.

בסדר? בסדר. או, או, או, או.

בחלום אני רואה שמים שלכם ותעפים, וים של שבעולים, כציב שזכיתם זוהים, התנה מאלוקים. עוד אין אישת הלום משהו בתוכנך של חלום, הוא חושב מחוץ לחג על רגל האדם ובין של האדם.

אחריו הקדושים, אברהם, יצחק, יעקב, משה, ואהרון,

דוד ושלמה,

בכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את הגברת שקשה לה מאוד וזה קורבן גדול,

ששמה בישראל זהבה.

זהבה בת.

מימה.

מימה.

השם יזכה אותך לרפואה שלמה מהרה.

ושהמחלה שיש לך במעיים תעבור.

אור לאחמדינג'אד, מהרה יום, ואת לחיים, והוא למיתה, אמן.

זהו, עכשיו יש לך כסף, יש מלתחה, ויאללה, נתחיל את החיים בכיף.

בהצלחה. תודה.

היא רוצה להיבחר, שיחייאני.

תברכי, שיחייאני.

שיחייאני.

ברוך.

ברוך אתה, אדוני.

אלוהינו מלך העולם, שהחייאנו, שהחייאנו, וקיימנו, והגיענו לזמן הזה. אמן.

אין דבר. תוך רבע שעה תתאוששי.

במקום להיות בחדר התאוששות בבית חולים,

היא תתאושש פה.

הנה, מסדרים לך פה חצי מחיר כבר בסמינר.

עוד חצי. כבר בית מלון קיבלת גם כן.

איפה הייתה לך התנגשות שהצלחת להתמודד מול קהל שפתאום הפתיעו אותך במשהו,

העליבו אותך, או משהו כזה?

היה כזה דבר?

היו, היו הערות.

מה עשית? משוגעת? מה זה? מה ענית? מה ענית?

מה ענית?

לא עניתי את זה.

הייתי כזאת, היא חסרת אונים, באה להגיד, מה, מו, איך? למה? לי ענית כל הערב.

טוב, אני רואה את זה, כמו שראיתי את זה עכשיו, אני ממש כזה מצחיק ומעצית כאחד, כי באמת,

ואיך ככה התעקשתי איתך, כבוד הרב? זה דבר, אין צריך להיות כזה מובן מאליו.

קודם כל, מובן מאליו שאנחנו קמים, ערים, הולכים, פותחים את העיניים.

זה דבר נפלא, זה דבר, אני אמרתי שוב ספאם,

אני חוזרת בעד שיפרסו לי עכשיו מיליונים.

אני לא מורידה את הכיסוי, אני גאה בו.

אני מאושרת, בריאה,

פורחת. ראיתם אותי שם? אני לא יודעת, הייתם כזה,

אתה יודע, אני מזכיר את האולם המגוונת.

היום אני הולכת, באמת, אנשים חושבים שנים בתשובה, שנים. איזה כורנת, איזה פנים יש לך?

יפה או לא יפה?

טוב, ועכשיו תן לנו מוזיקה קצבית לקראת ה-1, 2, 3. בכבוד, תשים את זה פה,

תביא את הפטיש,

תגיד הרי אני מכוון

לבער את העגל מן הבית.

רגע, רגע. רגע, רגע. רגע, רגע. רגע, חכה, מצלמים אותך.

עכשיו אתה מונצח,

אני אגיד 1, 2, 3, ואחרי זה, אבל תיזהר,

אל תכופף את הפנים שלך לכיוון המסך.

שיציבי החשמל.

ואתם תיזהרו, אני לא אחראי, כן? כן, יציבי החשמל, זה החשמל. זה מנותק מהחשמל.

מוכנים?

אחת. רגע, רגע.

שתיים. תן התקשרות לצדיק. שלוש.

וואו, תודה רגע.

רגע, רגע, רגע.

ויוחנן עממי יחד עם שמו.

כן, מה האישה רצת קודם?

מה השמות שלכם?

ושבא לי לשבת וללמוד תורה. מה השמות?

שי בן זהבה ובנינה בת זהבה,

תזכו בעזרת השם יתברך

לזרע חי וקיים מהרה,

ותזכה לשם בועלה של תאורת אדיר.

אמן. בהצלחה רבה.

יפה מאוד, יפה מאוד.

ישראל נסתיים.

כן רבותיי, אנחנו צריכים לסיים את הערב. יש לי לכם מתנות. הבאתי מתנות כי אתם ילדים טובים הייתם ונשארתם עד עכשיו.

אז תשירו אותי שיר ואני אחלק לכם מתנות. אבל לפני כן

אני רוצה להמליץ לכם

על דבר חשוב מאוד, ללמוד תורה בחברותא.

פעם בשבוע, פעמיים בשבוע,

שעה,

שעתיים כמה שתרצו, בחינם,

עם אברך,

עם רב.

אם אתם רוצים, אני מחלק לכם מגנטים.

אל תישאר לבד, יתחבר לתורה,

וכל אחד בעזרת השם יתברך,

ייקח את המספר טלפון מפה, יצלצל,

ויסדרו לו חברותא ללמוד חינם.

אז כל מי שמעוניין, אני מחלק,

ואחרי זה אני מחלק לכם אנציקלופדיות בחינם.

למה?

יש יהודים טובים שתרמו בשבילכם.

ישראל משה בלוי בן חבר, רפואת הנפש,

תרם לאנציקלופדיות.

אז אתם מוכנים לקבל?

מוכנים? ברצון.

בסדר, אני כבר בא אליכם.

אתם מוכנים? איפה הקהל? אני לא רואה את הקהל.

כן, את הקהל, תראה לי את הקהל.

יופי.

כן.

וגם מי שרוצה,

בעזרת השם ציציות וכיסויי ראש,

אבל אני צריך מוזיקה.

במיקרופון.

כן, מי רוצה ציצית?

מי מהאנשים רוצה כיסוי ראש?

מי עוד רוצה?

מי עוד?

בבקשה.

נאו?

נאו?

נאו? נשים?

נאו?

תן לה, תן לה, אתה לא אישה.

מי עוד?

מי עוד?

מי עוד?

אנו, אנו, אנו, אבדו דקודשו במיר.

אנו, אנו, אנו,

רק מי ששאל.

אנו, אנו, אנו, אנו, אבדו דקודשו במיר.

אנו, אנו,

שובריך.

אנו, אנו, אנו, לשיר.

אבדו דקודשו במיר.

אנו, אנו, אנו, אנו, אבדו דקודשו במיר.

אנו, אנו, אנו לשיר עבדו דקודשו בריחו

עבדו, אנו, אנו, עבדו דקודשו בריחו עבדו, אנו, אנו, אנו אתם לא שורים

עבדו דקודשו בריחו, אנו, אנו, אנו, עזה

עבדו דקודשו בריחו, אנו, אנו, עזב

קודשו בריחו, אנו, אנו, אנו, אתה לא שם, תשאירי,

אנו, אנו, אנו, עבדו, קודשו בריחו

חזק, חזק.

חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק

הקדוש ברוך הוא אני אני אני עזב עבד של הקדוש ברוך הוא אנוש אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך הוא אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך הוא אני אתה והוא

עבדים של הקדוש ברוך הוא

אתה והוא

עבדים של הקדוש ברוך הוא אני אתה והוא

וואו! עבדים של הקדוש ברוך אני אתה ואהוא אני אתה ואהוא אני אתה ואהוא אני אתה ואהוא אני אתה ואהוא אני אתה ואהוא אני אתה ואהוא

אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך בן סימון סיסית ברכה והצלחה בגמליאל בן גמליאל ברכה והצלחה אלה זכו אלה זכו איפה חכם יעקב חכם יעקב

לתת פרס לגמליאל בן גמליאל יש גמליאל גמליאל מי זה גמליאל גמליאל מי זה בן סימון בן סימון יש בן סימון אין בן סימון יש עוד כאלה ומישהו רוצה עוד אחרונים בבקשה לילה טוב ברוכים תהיו לשם בהצלחה

וברכה תמיד אמן אני הולך לישון לילה לילה

יהודי יקר יהודייה יקרה הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה

הנכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר

רחוב מתתיהו עשר בני ברק או לטלפן ל-03-677779

וגם לפקסס ל-03-5743073 כתובתנו באינטרנט

www.sopar.net

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

תודה רבה.