ניו ג'רזי - לא לדחוק את הקץ

- - - אין זה תמלול ההרצאה, אלא רק חלק הדרשה (ולא השו"ת) ע"פ הספר 'הסוד שבך' באדיבות בן המחבר שליט"א להשגת ורכישת הספר 'הסוד שבך' חיגו 0586060505- - -

תוכן ענינים: פֶּרֶק י' דְּחִיקַת הַשָּׁעָה / דְּחִיקַת הַשָּׁעָה / דְּחִיקַת הַשָּׁעָה - הֶפְסֵד הַיְשׁוּעָה / דְּחִיקַת הַשָּׁעָה גּוֹרֶמֶת לְאִבּוּד הַחֵן הַגּוֹרֵם לְקַבָּלַת הַתְּפִלָּה / סִפּוּרִים מֵהַחַיִּים עַל דְּחִיקַת הַשָּׁעָה / סִפּוּר עַל הַגָּאוֹן בַּעַל הַ'חָכָם צְבִי' / הַסִּבָּה לִדְחִיקַת הַשָּׁעָה - חֹסֶר סִפּוּק / תְּפִלָּה שֶׁל רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְלֹא שֶׁל דְּחִיקַת הַשָּׁעָה / כָּל תְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת / עֲצָתוֹ אֱמוּנָה / הָאֱמוּנָה נוֹתֶנֶת לָאָדָם כֹּחַ וְסַבְלָנוּת / כֹּחַ הָאֱמוּנָה - כֹּחַ הַצְּמִיחָה / אַחֲרֵי תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁל אֱמוּנָה - הַיְשׁוּעָה פּוֹרֶצֶת / לָמָּה הַיְשׁוּעוֹת מִתְעַכְּבוֹת? / דְּחִיקַת הַשָּׁעָה בָּרוּחָנִיּוּת / זְהִירוּת מֵרִבּוּי אוֹר / 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא' / אֵשׁ זָרָה / עֲבוֹדָה לְפִי הַדַּרְגָּא שֶׁל הָאָדָם / זִלְזוּל בְּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ - דְּחִיקַת שָׁעָה / דְּחִיקַת שָׁעָה בַּפַּרְנָסָה / הַדְרָכוֹת בְּעִנְיְנֵי פַרְנָסָה / רְדִיפָה אַחַר פַּרְנָסָה - דְּחִיקַת הַשָּׁעָה / דְּחִיקַת הַשָּׁעָה - אוֹ הַכֹּל אוֹ כְּלוּם / תְּנָאִים מֻקְדָּמִים - דְּחִיקַת הַשָּׁעָה / חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה עִם תְּנָאִים מֻקְדָּמִים - אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת.

ערב טוב! בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח.

הערב הזה יהיה ל: רפואה שלמה - ליעקב בן אסתר, שושנה בת גאולה, אסתר בת סוזן, משה בן שושנה, גבריאלה בת שולמית, אליהו בן כוכבה, ארי בן אסתר, אסתר בת ליסה, וכוכבה בת מזל - תתבשר בחדשות טובות בבדיקה.

זרע חי וקיים להודיה בת שרה.

רועי בן אילנה - ישתחרר מבית האסורים ויחזור בתשובה שלמה מהרה.

הצלחה מרובה - לכל משפחת אוז'נבו.

הערב גם לעילוי נשמת: חיים נגר בן ברכה, ולע"נ הורי וחמי - מנוחתם עדן.

תוכן ענינים; 'לא לדחוק את השעה'; / רוק שדחק את השעה; / חולה שדחק את השעה; / דחיקת השעה לזש"ק; / סיפור מהחכם צבי זצ"ל; / כמה עצות: איך מתפללים? / כָּל תְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת. / סגולה למצוא חן; / סיפור על הגר"ח מולז'ין והגר"א; / בית המקדש לא יבנה – אם ישפילו יהודי בבניתו!

'לא לדחוק את השעה';

הנושא שאנחנו נדבר הערב זה: 'לא לדחוק את השעה' מה ההפסד בדבר? ממה זה נובע? ואיך נמנעים מדחיקת השעה?

לִפְעָמִים יֵשׁ מַצָּבִים בְּחַיּי אָדָם שֶׁנִקְלָע לִבְעָיוֹת שֶׁמִּתְמַשְּׁכוֹת זְמַן רַב. אם זה קְשָׁיֵ פַרְנָסָה. או לֹא מוֹצֵא שִׁדּוּךְ שנים. או לֹא נִפְקַד בִּילָדִים. אוֹ קֹשִׁי רוּחָנִי. וְהָאָדָם מְנַסֶּה-מְנַסֶּה תְּקוּפָה אֲרֻכָּה לְזָרֵז אֶת הַיְשׁוּעָה בְּכָל מִינֵי דְרָכִים וּפְעֻלּוֹת, והַיְשׁוּעָה מִתְמַהְמַהַת לָבֹא. עַד שֶׁהוּא מגיע קָרוֹב לַאֲפִיסַת כֹּחוֹת, אִבּוּד עֶשְׁתּוֹנוֹת, ונכְנִס לְלַחַץ גָּדוֹל 

ומרגיש: "אֲנִי זָקוּק לִישׁוּעָה מִיָּדִית, אֲנִי לֹא מְסֻגָּל יוֹתֵר לְהַמְתִּין".

לִפְעָמִים נּוֹפֶלֶת חָלִילָה עַל הָאָדָם צָרָה וּמַכָּה גְּדוֹלָה, מִישֶׁהוּ בְּמִשְׁפַּחה חוֹלֶה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה, אוֹ חָלִילָה הִסְתַּבֵּךְ בְחוֹבוֹת כַּסְפִּיִּם גְּדוֹלִים,

 וְמַרְגִּישׁ: 'שֶׁאֵין לוֹ אֶת הַכֹּחוֹת לִסְבֹּל אֶת עֹמֶק הַכְּאֵב וְהַצָּרָה!' 

הוא נכנס לְלַחַץ גָּדוֹל, מְנַסֶּה בְּכָל הַכֹּחוֹת לַעֲשׂוֹת מִינֵי דְּבָרִים ופְעֻלּוֹת בִּשְׁבִיל שֶׁיָזיז את הענין. 

מַחְלִיט: 'לִקְרֹעַ שַׁעֲרֵי שָּׁמַיִם בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים, וְלֹא לְהַרְפּוֹת עַד שֶׁהַיְשׁוּעָה תָּבֹא!'

אדם אומר לעצמו: 'תְּקוּפָה אֲרֻכָּה אֲנִי שָׁרוּי בְּחֹשֶׁךְ וְהַסְתָּרָה כֹּה חֲזָקָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְּרוּחָנִיּוּת, אֲנִי לֹא רוֹאֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ זָז, מַה קּוֹרֶה אִתִּי?! הַאִם כָּל הַחַיִּים אֶשָּׁאֵר תָּקוּעַ בַּמַּצָּב הַזֶּה?! עַד מָתַי זֶה יִמָשֶך?! הַאִם תָּמִיד אֶסְבֹּל וְאֶצְטָרֵךְ לְהִתְחַזֵּק ולְהִתְחַזֵּק-ולְהִתְחַזֵּק?! לָמָּה תְּקוּפָה אֲרֻכָּה ומְלֵאָה קְשָׁיִים וּבְיִסּוּרִים?! והַאִם יֵשׁ סִיכוּי שיגיעו יָמִים יָפִים יוֹתֵר?! זֶה לֹא יוּכַל לְהִמָּשֵׁךְ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן יותר, מָחָר אֲנִי נוֹסֵעַ לַכֹּתֶל המערבי, הוֹלֵךְ לִשְׁפֹּךְ לִבִּי וּלְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחַ וְהַלֵּב. ואֲנִי חַיָּב לִפְעֹל יְשׁוּעָה מִיָּדִית, אֵין- וְלֹא יָכוֹל לִהְיוֹת מַצָּב אַחֵר! מָחָר אֲנִי מַתְחִיל אַרְבָּעִים יוֹם פֶּרֶק שִׁירָה, וחַיָּב לִרְאוֹת מָּה הַתּוֹצָאוֹת'.

אָדָם שפּוֹעֵל בְּכֹחַ גָּדוֹל מִתּוֹךְ לַחַץ לזָרֵז אֶת הַיְשׁוּעָה אם זֵה בְּרוּחָנִיּוּת וְאם זֵה בְּגַשְׁמִיּוּת. לפעמים הוא יעשֶׂה דְּבָרִים אוֹ פְּעֻלּוֹת שהן לְמַעְלָה מהמַּדְרֵגָה שלוֹ, לפעמים הוא ינסה לְהִתפָּטֵר בבת אחת מִמִּידָּה רָעָה לְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ. לפעמים הוּא מִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּה שֶׁהוּא חַיָּב לְקַבֵּל יְשׁוּעָה מִיָּדִית, זֶה נִקְרָא: "לדְּחוק את הַשָּׁעָה" המַּשְׁמָעוּת שֶׁהוּא דּוֹחֵק אֶת הַיְשׁוּעָה, שתָבוֹא לִפְנֵי הזְמַן. לכל דבר יש זמן, ולקב"ה יש חשבון מתי הזמן. ואם מקדימים את השעה לפני הזמן - לפעמים זה יכול להיות תוצאות הפוכות ממה שמצפים! 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ' ככה כתוב (ברכות סד) 'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ'

הַנִּסָּיוֹן לְהָבִיא אֶת הַיְשׁוּעָה בְּאֹפֶן מִיָּדִי וְלִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה מְהַזְּמַן, גּוֹרֵם לְהַפְסִיד אֶת הַיְשׁוּעָה וְאֶת הַזְּמַן שהָיְתָה צְרִיכָה לְהוֹפִיעַ הַיְשׁוּעָה מעצמה. וְגַם אם תּוֹפִיעַ הַיְשׁוּעָה אפשר שהִיא תִּהְיֶה מְלֻוָּה עִם הַרְבֵּה צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהָאָדָם כְּבָר הָיָה מְוַתֵּר עַל הַיְשׁוּעָה עצמה.

"בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה" ככה אומרת המשנה (אבות) אַךְ הַרְבֵּה אוֹבְדִים את השָׁעָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהַצְלִיחַ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, אבל ע"י חָכְמָת הֶבֶל, ע"י שֶׁהם דּוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה– מפסידים.

יֶשׁ לאדָם הַרְבֵּה הִזְדַּמְּנוּיוֹת יָפוֹת לִזְכּוֹת לִישׁוּעָה בִּתְחוּמִים רַבִּים מִתְּחוּמֵי הַחַיִּים, אבל מַה שֶּׁנִּדְרָשׁ מאתנו זה: 'להמתין בְּסַבְלָנוּת', וְאִם מַמְתִּינים בְּסַבְלָנוּת אַז הַיְשׁוּעָה תָּבוֹא בַּצּוּרָה הָרְאוּיָה לָבוֹא. אבל אם הוּא דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה וְדוֹרֵשׁ אֶת הַיְשׁוּעָה טֶרֶם זְמַנָּהּ, הוּא מְאַבֵּד אֶת הַיְשׁוּעָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה כְּבָר צְרִיכָה לָבוֹא אֵלָיו.

בואו-בואו נקרא לזה בשפה שלנו: "אל תהיה נודניק" אם אחד יצלצל אליכם ויבקש משהו, ואתם התכוונתם לתת לו, והיתה לכם תוכנית לתת לו בא נגיד בעוד שבוע משהו, 

והוא מצלצל שבוע לפני: "נו, אתה מביא לי"? 

- 'כן בעזרת ה' אני אביא לך בקרוב'.

אחרי כמה זמן עוד פעם הוא מצלצל: "נו, אמרת שתביא לי" וכן הלאה...

גם אם תרצה בסוף להביא לו אתה תתן לו את בפנים חמוצות, ויותר מזה יכול להיות שלא תביא, או שתביא לו באופן שהוא יתחרט שהוא ביקש...! מי גרם? הוא דוחק את השעה! צריך סבלנות!! הבורא יתברך אוהב אותנו יותר ממה שאנחנו אוהבים את עצמנו. הוא יודע את צרכנו, הוא יודע מה מגיע לנו, מה טוב לנו ומה לא. ואם הוא תכנן לתת לך - הוא יתן לך. ואם הוא לא תכנן לתת לך - הוא לא יתן לך. ואם תפציר ותפציר - יכול להיות שהוא יתן לך אבל בצורה שתתחרט... אז אל תדחק את השעה.

יצה"ע מוּדָע לַסּוֹד הַזֶּה שֶׁל דְּחִיקַת הַשָּׁעָה שֶׁאֶפְשָׁר לְאַבֵּד בזה את הַכֹּל, לָכֵן הוּא מַשְׁקִיעַ כֹּחוֹת רַבִּים ומֵבִיא לָאדם סִבּוֹת וּסְבָרוֹת, כיצד לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, כדי שיַפְסִיד אֶת הַיְשׁוּעָה. אָז אִם אנחנו רוצים לְהִנָּצֵל מִדְּחִיקַת הַשָּׁעָה, עלינו להמתין בְּסַבְלָנוּת - הַיְשׁוּעָה תבוא! לא להכנס ללַחַץ, כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לִישׁוּעוֹת, בְכָל תחומי הַחַיִּים. בְגִּיל קטן - צריכים את הישׁוּעוֹת שֶׁל בְגִּיל קטן, מתגברים - גיל הבגרות. עָד זִקְנָה וְשֵׂיבָה צְרִיכִים ישׁוּעוֹת כָּל הַזמַן. כָּל אֶחָד רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לו כַּפְתּוֹר, שילחץ ותבוא לו הַיְשׁוּעָה. אתם רוצים שיהיה לכם כפתור שבאמת תצליחו? - יש כפתור כזה! אם יהיה לכם חן אצל הקב"ה- תקבלו ישועות למכביר;

"וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (בראשית ו ח) אז הוא הציל אותו מן המבול. נח לא היה ראוי להנצל מן המבול, הוא לא הוכיח את בני דורו, הוא עמד מנגד: "אֶת הָאֱ-לֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו ט) לבד. הוא לא דאג שאחרים גם יעבדו את ה', אז הוא היה צריך להספות איתם יחדיו. אבל כתוב: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" אז בגלל שהוא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' - זה הציל אותו. אם לאדם יש חן אצל ה' - אז הוא יכול לקבל ישועות!!!

שלמה המלך, החכם מכל אדם אמר: "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא" (משלי כח כג) אתה רוצה למצוא חן אצל הקב"ה? תוכיח את האנשים ללכת אַחֲרַי. אם תשכנע אנשים ללכת אחרי הקב"ה, לשמוע בקולו, תעורר אותם לשוב בתשובה – אתה מוצא חן בעיני ה'! ואתה תזכה להרבה ישועות. אז כדאי למצוא חן בעיני ה', ממילא מקבלים את כל הישועות.

וזה מה שמשה רבנו בעצמו אומר לקב"ה... עם כל הזכויות של משה רבנו! ועם כל המדרגה הגדולה שלו. שהוא מדבר אל הקב"ה "פָּנִים אֶל פָּנִים" (דברים לד י)

 עם כל זה הוא אומר לו: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" (שמות לג יג) זאת אומרת הוא מבקש מהקב"ה: למצוא חן בעיניו. אז זאת אומרת עם כל הזכויות! ועם המדרגה הנעלה - עדין צריך למצוא חן בעיני ה'. גם אנחנו, אם מישהו מוצא חן בעינינו - אז אנחנו נענים לו. מְצִיאַת חֵן - אם ככה זֶה הַכַּפְתּוֹר שאפשר ללחוץ עליו ולקבל מה שרוצים.

הָיָה רָאוּי שבֶאֱמֶת כָּל אחד מאתנו יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. הרי כל אחד מאתנו זה בֶן יָחִיד של הקב"ה! אולי אתם לא זוכרים את גודל מעלתכם, אבל אתם הבנים של הקב"ה: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם" (דברים יד א) "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד כב) ואם אתם הבנים של הקב"ה והוא אב רַחוּם וְחַנּוּן ואוהב! - אז אם אנחנו בָּנִים שעושים מה שאבא רוצה - בטח שהוא ימציא לנו את כל צרכנו. 

ואפילו אנחנו מברכים כל בוקר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכַי" (ברכות השחר) אז זאת אומרת הקב"ה ודאי שעושה את כל צרכיו. לפעמים אנחנו רוצים: יותר ממה שצריך, כי אנחנו לא מסתפקים 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו' העינים שלנו קטנות אבל 'גדולות'; הם רואות למרחקים, את רואות את האופק, ואדם רוצה בעינים האלה: להכיל את הכל. אבל לא כל מה שאתה רוצה - זה טוב לך. ה' יודע: שיש אדם שיקבל ממנו הרבה ויתרחק ממנו, אז הוא לא נותן לו - שלא יתרחק: "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ" (דברים ח יד) זאת אומרת אדם שהוא עשיר הוא שבע - הוא לא צריך את ה', הוא לא צריך להתחנן הוא לא צריך לבכות, הוא צריך כלום יש לו הכל. אז הוא לא פונה לה' הוא רחוק מה'! גם התפילות שלו זה 'ביזי' (עסקים) איך הוא יכול להאריך בתפילה?! המחשבות טורדות אותו כל הזמן על העסקים, אז הוא רחוק מה'. אז לפעמים לא טוב, לא טוב לקבל יותר מידי. יכולים לקבל פה ולהפסיד שם.

אבל כמו שאמרנו אנשים לפעמים בלחץ, והם מרגישים: 'שהם צריכים לְקַבֵּל אֶת הַיְשׁוּעָה מִיָּד! כי כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין!' ברגע שאדם הופך להיות: 'דוחק את השעה' - הוּא מְאַבֵּד אֶת הַחֵן גם אם היה לּוֹ, ואָז הוּא מַפְסִיד אֶת הָ'עֵת רָצוֹן' וְאֶת הַיְשׁוּעָה שהיתה אמורה לבוא לּוֹ.

אַז יֵשׁ פה פְּלוֹנְטֶר; הַחֵן - יָכוֹל לְהָבִיא לָאָדָם יְשׁוּעָה בקלות! אבל בַּזְּמַן שֶׁהַיְשׁוּעָה צריכה לבוא יצה"ע מלחיץ אותו, כדי שיְאַבֵּד אֶת הַחֵן ועי"ז יַפְסִיד גַּם אֶת הַיְשׁוּעָה. 'פטנט' של יצה"ע.

רוק שדחק את השעה;

הַיֲה בְּבָחוּר רַוָּק, שָׁנִים המתין לזִוּוּג, נִכְנַס לְלַחַץ גָּדוֹל, חַיָּב לִמְצֹא שִׁדּוּךְ. בכה בכה בכה, חַיָּב לִמְצֹא זִוּוּגוֹ. בד"כ הקב"ה לא נבהל מאיומים, אפילו העמיד אוּלְטִימָטוּם לְהקב"ה. אָמְנָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל הקב"ה לֹא נִבְהָל מִאִיּוּמִים... אֲבָל כָּאן הקב"ה החליט לשמוע לו. בְשָׁעָה טוֹבָה, הוּא מָצָא זִּוּוּג, וְסָגַר אותו בשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. בְּנֵי הַזּוּג אָהֲבוּ זה את זה, אֲבָל הַמְחֻתָּנִים לֹא הִסְתַּדְּרוּ בֵּינֵיהֶם; מְרִיבוֹת סִכְסוּכִים, עָגְמַת נֶפֶשׁ. בְּנֵס הָיְתָה הַחֲתֻנָּה, והַמַּחְלֹקֶת הַזֹּאת ליותה את הַזּוּג וגרמה להם עגמת נפש. את הזיווג הוא מצא אבל המחותנים מסוכסכים, מי שידע מזה, מבין כמה האושר נפגם בגלל שני (2) הצדדים. זה כשדוחקים את השעה. מביאים הַרְבֵּה בִלְבּוּלִים ובְּעָיוֹת.

חולה שדחק את השעה;

יְהוּדִי אחד, אִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה חוֹלָה אֲנוּשָׁה, עָשָׂה צוֹמוֹת סִגּוּפִים שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים, לְהַכְרִיחַ אֶת הקב"ה לְהוֹשִׁיעַ אֶת אִמָּא שֶׁתְרַפְּאהּ מֵהחֹלְי, ובאמת הֶָאִמָּא הִבְרִיאָה. אֲבָל מִנֶּגֶד אֲחוֹתוֹ אִמָּא לִילָדִים, חָלְתָה בְּמַחֲלָה הקָשָׁה, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהָאִמָּא שהבריאה לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אֶת הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה וְהַמַּר שֶׁל הַבַּת, וּבִקְּשָׁה: 'לָמוּת!' וְאָז הוּא הֵבִין שֶׁהוּא דָּחַק אֶת הַשָּׁעָה פָעַל רְפוּאָה לְאִמָּא וגָּרַם לָהּ צַעַר גָּדוֹל שרואה אֶת בִּתָּהּ מִתְיַסֶּרֶת בְּיִסּוּרִים קָשִׁים כְּשֶׁהִיא חוֹלָה אֲנוּשׁה וּמִצְטַעֶרֶת צַעַר רַב.

אם אתם לא יודעים אז דעו לכם: מידת הדין כשהיא מקבלת משהו, היא לא מוותרת, אז אם האמא חולה והיא צריכה להבריא, 'מעבירים' את החולי שלה למישהו אחר. זאת אומרת מידת הדין לא מוותרת על מה שהיא קיבלה; היא קיבלה חולה - היא רוצה: 'חולה בתמורה!' לכן אנחנו מעבירים את המחלות לקלאוס שוואב, זאת אומרת צריך להעביר את זה, זה לא הולך ככה מידת הדין לא מוותרת על מה שהיא השיגה, והוא פעל אצל האמא - וזה עבר לאחות...

דחיקת השעה לזש"ק;

דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת. יהוּדִי שָׁנִים לֹא נִפְקַד בִּילָדִים, בִּקֵּשׁ רַבּוֹת, נָסַע לקִבְרֵי צַדִּיקִים והִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ גָּדוֹל, דחק את הַשָּׁעָה, נוֹלַד לוֹ בֵּן אֲבָל עִם מוּם רְצִינִי! 

אז זאת אומרת מה שה' רוצה לתת הוא יתן. מותר להתפלל, מותר לבקש, אבל לא לדחוק, לא להיות נודניק! כּשֶׁמַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת, וסומכים שהקב"ה יודע בצרתנו, במצבנו, והוא אוהב אותנו, בודאי שהוא רוצה בטובתנו, ואם ראוי לנו ומגיע לנו לטובתנו - ודאי שהוא יתן.

גם אתם בתור הורים לפעמים לא נותנים לילדים מיד מה שהם רוצים, בוחנים אותם אם הם יעמדו בנסיון, אם הם יעמדו במבחן מסוים, כמה הם באמת ישתדלו, ואז יש לכם יותר חשק לתת להם. אבל אם הם מתנפלים עליך כל רגע - כל רגע - כל רגע? - זה נמאס!

סיפור מהחכם צבי זצ"ל;

עכשיו תשמעו סיפור שנוגע לנו מאוד מאוד מאוד לא תאמינו מה אני עומד לספר לכם.

הַגָּאוֹן בַּעַל הַ'חָכָם צְבִי' זְצוּקַ"ל, כשהיה בַּחוּר בַּיְשִׁיבָה, הִתְאַכְסֵן וְלָן, אֵצֶל אַחַד מִתּוֹשְׁבֵי הָעִיר. כך היה בזמנם לא היה ישיבות כמו היום, שנותנים לאכול לשתות ללון במקום אחד, היו לומדים בבית מדרש או בית כנסת, וכל משפחה היתה לוקחת בחור (1) שנים (2) שלושה (3) וזה נקרא: 'ימים' היו סועדים אותם יום-יומים (1-2) ואח"כ עוברים למשפחה אחרת וכן הלאה.

הַגָּאוֹן בַּעַל הַ'חָכָם צְבִי' הָיָה מַתְמִיד גָּדוֹל, וּמִפְּנֵי כָךְ, הָיָה שָׁב תָּמִיד לְאַכְסַנְיה בְּשָׁעָה מְאֹד מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה. בַּעַל הַבַּיִת אַף פַּעַם לֹא הֵעִיר לוֹ עַל כָּךְ, אַדְּרַבָּה! היה שָׂמַח מְאֹד עַל הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּפְלָה בְּחֶלְקוֹ, לְאָרֵחַ בָּחוּר ת"ח שמַּתְמִיד בַּתּוֹרָה. אַבל לִשְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת לֹא נָעַם הַדָּבָר, שֶׁהַבָּחוּר מַגִּיעַ מְאֻחָר וּמַטְרִיד אֶת מְנוּחָתָם. 

והפצירו בבעל הבית: "תַחְלִיף אֶת הָאוֹרֵחַ הזה! תָבִיא בָּחוּר אחר הַהוֹלֵךְ לִישׁוֹן בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת"! 

בַּעַל הַבַּיִת סֵרֵב, בְשׁוּם אֹפֶן לֹא ויתֵּר עַל הַזְּכוּת להַחְזיק ת"ח כָּזֶה גָּדוֹל.

פַּעַם אַחַת בַּעַל הַבַּיִת הָיָה בְּמַצַּב רוּחַ יָרוּד, הָיוּ לוֹ קְשָׁיִים בַּפַּרְנָסָה, והִצְטַבֵּר אֶצְלוֹ כַּעַס רַב עַל הָאִחוּרִים הַקְּבוּעִים שֶׁל הַ'חָכָם צְבִי', וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ באותו לילה הַ'חָכָם צְבִי' לבית, בְּרֹב כַּעֲס נָזַף בּוֹ, וְהוֹדִיעַ לוֹ: שֶׁהַמַּצָּב לֹא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ כָּכָה...!'

תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, תָּפַס בַּעַל הַבַּיִת אֶת עַצְמוֹ כִּי הוּא שׁוֹגֶה בְּדִבּוּרָיו, ומיד בִּקֵּשׁ: 'סְלִיחַה!' מהַ'חָכָם צְבִי', עַל דִּבּוּר הַלֹּא יָאָה לְת"ח כמוהו.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה, וּפַרְנְסֵי הַקְּהִלָּה שֶׁל הָעִיר הַסְּמוּכָה, בָּאוּ לְבַקֵּשׁ מֵהַגָּאוֹן בַּעַל הַ'חָכָם צְבִי': 'שיסכים לְכַהֵן כְּרַב וְאָב בֵּית דִּין בְּעִירָם!' לְשִׂמְחָתָם הוא נָתַן לָהֶם אֶת ההַסְכָּמָה, וּלְמָּחֳרָת הוּא עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בְּאוֹתָהּ עִיר.

לִפְנֵי שֶׁהוּא יָצָא מֵהַבַּיִת, נִפְרַד הַ'חָכָם צְבִי' וְהוֹדָה למְאָרח, 

וְאָמַר לוֹ: 'דַּע לְךָ בַּשָּׁמַיִם נִגְזַר שֶׁאֶתְמוֹל זֶה יִהְיֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁאֶשְׁהֶה אֶצְלְךָ, אִם הָיִיתָ מַחֲזִיק מַעֲמָד עוֹד יוֹם אֶחָד, וְלֹא הָיִיתָ מִתְרַעֵם עַל הַקְּשָׁיִים שֶׁנִּגְרְמוּ לְךָ בִּגְלַל הַתְמָדָתִי בַּתּוֹרָה, הָיִיתָ זוֹכֶה: לְבָנִים וּבְנֵי בָנִים, צַדִּיקִים וּגְדוֹלֵי תוֹרָה! אֲבָל כָּעֵת שֶׁלֹּא זָכִיתָ לְכָךְ, כי התרעמת - תִּזְכֶּה רַק לְבָנִים וּנְכָדִים שֶׁיִּהְיוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים'.

בִּרְכַּת הַ'חָכָם צְבִי' הִתְקַיְּמָה, וְאוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת, הוא אֲבִי מִשְׁפַּחַת רוֹטְשִׁילְד הַיְדוּעָה וְהַמְפֻרְסֶמֶת בְּעָשְׁרָהּ. ROTHSCHILD (הרוטשילדים) והם שגורמים לנו את כל הנזק עם ה'סדר העולמי' ועם כל מה שעוברים עם ה'חיסונים' וה'ביג פארמה' וכל הקשקושיאציה והמלחמות וכו'.

לִּזְכּוֹת לְדוֹרוֹת שֶׁל עֲשִׁירִים שתומכים בתורה - זה גַּם זְכוּת גְּדוֹלָה. אֲבָל אִם הוּא הָיָה מַחֲזִיק מַעֲמָד וְלֹא דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה 'להתפוצץ עליו' כמו שאומרים, הָיָה זוֹכֶה לִזְכוּת כַּבִּירָה וַעֲצוּמָה - דּוֹרוֹת שֶׁל ת"ח וּגְדוֹלֵי תוֹרָה.

מי שלא יודע מה זה אומר: שהעוה"ב שלהם - סוגה בשושנים! פרושו של דבר: עוה"ב הכי גדול שיכול לקבל...!!!

הָדָּבָר יָדוּעַ, שיצה"ע תמיד מִתְגַּבֵּר לִקְרַאת סוֹף הַנִּסָּיוֹן, וּמְנַסֶּה לְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם דַּוְקָא בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן בַדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לִפְנֵי שֶׁהוּא זוֹכֶה לַיְשׁוּעָה, 

ומְפַתֶּה אותו לַחֲשֹׁב: 'נוּ, נוּ, נוּ, מַה קּוֹרֶה כָּאן? דַּי! סָבַלְתִּי מַסְפִּיק! אֲנִי לֹא יָכוֹל יוֹתֵר!...' 

וּמְנַסֶּה לִדְחֹק אֶת הַשׁעָה, כדי להַפְסִיד אֶת הַיְשׁוּעָה.

לָמָה הָאָדָם בכלל נִדְחַק? בגלל שהוא לא מסופק! אין לו סיפוק. הוא לא מסתכל חיובי על כל מה שיש לו חוץ ממה שהוא רוצה כרגע, כּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן חַיָּיו, הוּא רוֹאֶה: שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבָרִים שהוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן, אבל הוּא גַּם צריך לראוֹת: אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהַמַּעֲלוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ! לא להסתכל רק בשחור, להסתכל גם בלבן.

וְכָךְ זה גַם בַּגַּשְׁמִיּוּת - אָדָם נִמְצָא בְּצָרָה, והוּא מִתְבּוֹנֵן וְרוֹאֶה: גַּם אֶת הרַחֲמֵים של ה', גם אֶת הַהַרְחָבוֹת וגם יְשׁוּעוֹת קְּטַנּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּמַּצָּב הַזֶּה, זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לְהַמְתִּין וּלְחַכּוֹת עַד שֶׁמִּשָּׁמַיִם יוֹשִׁיעוּ אוֹתוֹ וְע"י כָךְ הוּא לֹא ידחק אֶת הַשָּׁעָה.

הרבה סיוע יש גם במצבים הקשים ביותר, צריך להתבונן בזה, כי ה' מחייך דרך הדברים האלה, ה' מחייך לנו, 

הוא אומר: "אני פה! אני פה, נכון-נכון יש צרה יש בעיה נכון, צריך לפתור את זה, צריך להבין למה זה בא...!' 

(תשמעו את ההרצאה של אתמול שנתתי ב'פילדלפיה' על בא ולמה) אבל גם כשבאה הצרה יש חיוכים מהקב"ה. וכל זמן שרואים אפילו חיוך אחד - אז מבינים: שה' נמצא פה ורואה אותנו! הרי הוא לא עוזב אותנו רגע, איפה הוא נמצא? פה פה סביבנו, סביבנו: "ה' צִלְּךָ" (תהלים קכא ה) צִלְּךָ ממש! 'בָּרוּךְ אַתָּה' בָּרוּךְ אַתָּה, אנחנו אומרים לו: 'בָּרוּךְ אַתָּה' איפה אַתָּה? 'אַתָּה' פה, אַתָּה זה מולי, אַתָּה זה נוכח לפני, 'בָּרוּךְ אַתָּה' לא 'בָּרוּךְ הוא' – 'בָּרוּךְ אַתָּה' הוא פה לידי! ודאי שהוא יודע מה מצבי! אז זאת אומרת אני צריך רק להכניס ולהכיל את זה בתוך הראש.

אמרנו כשאדם מתפלל, אם התפילה דוחקת את השעה, הוא יכול להפסיד דברים שהיו ממתינים לו לזמן מסוים. המשנה (אבות) אומרת: 'וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעֲשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים' מה זה "קֶבַע"? שאלה כל הזמן חוזר-חוזר וחוזר ודוחק-ודוחק-ודוחק. צריך שזה יהיה בְתַחֲנוּנִים לבקש רַחֲמִים, ולהמתין, מתי שהקב"ה ירצה - הוא יתן.

"קֶבַע" למי שלא יודע "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" (משלי כב כג) זה וגזל את גוזליהם נפש. זאת אומרת קביעה... אַל תַּעֲשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אל תגזול, מה שמגיע לך – יגיע, אל תגזול את זה לפני הזמן, אל תעשה את זה "קֶבַע". התרגום של "קָבַע" זה גזלה. אלא אז לא לקחת דברים בחזקה, אֶלָּא ברַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים.

אֲז אם אָדָם נִמְצָא בְּצָרָה, צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, אבל בְּצוּרָה שֶׁל רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, אִם ה' יִתֵּן - יִתֵּן, וְאִם לֹא יִתֵּן - לֹא יִתֵּן. אתה לֹא דוחק את הַשָּׁעָה, ה' לא מֻכְרָח לְמַלְּאוֹת אֶת משאלות לבך לטובה, אתה צריך לבקש ברַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים. אחרת אתה יכוֹל לקבל תוֹצָאוֹת שְׁלִילִיּוֹת.

כמה עצות: איך מתפללים?

עכשיו אתן לכם כמה עצות איך מתפללים? (תזכרו מה שאני אומר, אם לא תזכרו יש שידור חוזר).

1. מי שמתפלל מעומק הלב, בכוחה של תפילתו לשנות את הטבע, אפילו אם לפי טבעו הוא לא יכול להביא ילדים, 

ממש! במציאות הרופאים אומרים: "אתה - לא יכול להביא ילדים!". 

אם הוא יתפלל מעומק הלב, יכול להביא ילדים, ישתנה טבעו ויזכה לפרי בטן. לא לדחוק, להתפלל מעומק הלב.

2. יש גם להתפלל מתוך שמחה, כי מי שמתפלל בעצב - נגרם לו נזק גדול, התפילה שלו נמאסת, ואין נפשו מסוגלת לקבל את האור העליון שנמשך בעת התפילה.

3. צריך להיזהר גם לא להגביה את הקול בתפילת 'שמונה עשרה' שחברו לא ישמע, כי יש מלאכים ממונים לקבל את התפילות בלחש. ואם התפילה נשמעת לאוזני חברו - המלאכים אינם מקבלים את התפילה. ויותר מזה - החיצונים נאחזים בקולו (כך מבואר בזוהר הקדוש).

4. יש עצה מגדולי ישראל, אם אדם רוצה שתפילה תתקבל במרומים, ילמד קטע גמרא שמוזכר בו: 'רב נחמן בר יצחק' וזה יועיל לו לקבל את תפילתו בשמים. 

רב נחמן בר יצחק היה דור רביעי-חמישי (4-5) לאמוראים, תלמיד של 'רבא', כשרבא נפטר הוא מילא את מקומו כראש ישיבה בפומפדיתא ארבע (4) שנים, הוא עזר בעריכת הש"ס, והיה בקיא גדול מאוד במקראות, יש לו עשרות מאמרים! 'אמר רב נחמן בר יצחק' תמצאו לכם אחד-שנים (1-2), לפני שאתם מתפללים תגידו את הקטע של הגמרא, ואח"כ תתפללו על צמה שאתם רוצים, ובעזרת השי"ת תתקבל תפילתכם (ככה מביא ה'חוזה מלובלין').

5. אדם שמתפלל ומכוון בפרוש המילות בתפילה - יכול להגיע לרוח הקודש ולגילוי אליהו! (כך אומר הרב הקדוש רבי שלום מבעלזא זתע"א ב'אבקת רוכלים').

6. אדם שאינו מכוון בתפילה - משתתף עם רוח הטומאה: "וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם" (איוב א ו) - ואוי לו ואוי לנפשו! כמה רעה גורם לעצמו. אז מה מועיל שאדם מתפלל והוא לא מכוון בכלל והוא לא מבין מה הוא מדבר?!

7. ה'חתם סופר' כותב: סגולה נפלאה לקבלת תפילה ביותר - לעמוד סמוך לאיש צדיק, ליהנות מזיו אורו, כי: 'טוב לצדיק טוב לשכנו'. לכן חנה עמדה להתפלל בתוך ארבע (4) אמות של עלי הכהן (ככה מביא ה'חתם סופר').

8. יש מתפלל ונענה ויש מתפלל ולא נענה;

תקשיבו עכשיו טוב! מי לא נענה בתפילתו? אדם שחברו חי בצער, והוא אינו מתפלל עליו, מאחר שאינו מצטער בעצר חברו - לא יתכן שיהיה נענה (כך מובא בספר 'חסידים' תקנז').

זאת אומרת אתה רוצה שהתפילות שלך יתקבלו? תתפלל על החבר שלך שאתה יודע שהוא בצרה, ובפרט אם מה שאתה צריך לבקש מאת ה' ואתה יודע שגם חברך צריך, כתוב: 'כל המתפלל על חבירו – נענה תחילה' וככה היו עושים צדיקים - כל אחד שהיה חסר לו אותו דבר, זה היה מתפלל על ההוא, והוא היה מתפלל עליו -והיו נענים שניהם!

לפעמים אדם מכין עצמו לתפילה בהתלהבות, אבל כשהוא מתחיל להתפלל, פגה הכוונה ונמוגה ההתלהבות! מה הסיבה? ההכנה שלו לתפילה היתה כל כך טובה, שכבר מן השמים החליטו לתת לו את מה שהוא רצה להתפלל: 'איהו לא חזי - מזלייהו חזי' זאת אומרת מן השמים כבר הביאו לו את ההרגש על הדבר: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיה סה כד).

ועכשיו משהו מפחיד מאוד!

מה הסיבה שיש עניים? מתים בנים? וחוסר הצלחה? 

- אדם לא קובע מקום לתפילתו! אם לאדם אין מקום קבוע, פעם הוא בבית, פעם בבית כנסת הזה, פעם בשטיבל הזה פעם פה פעם שם - זה סיבה לדברים האיומים האלה!

אבל אם בן אדם יש לו מקום קבוע בבית הכנסת, שעה מסוימת, שהוא תמיד בא, נגיד ה'נץ החמה' תמיד מגיע יש לו קבוע וכו' - אדם הזה לא יקרה לו מן הדברים האלה...! כך כותב הרב קנייבסקי מנוחתו עדן בספרו 'אורחות יושר' בשם 'ספר הגן', הוא אומר ככה: 'וכל אדם יאמין: שהדלות והיקרות ומיתת בנים הבאים לאדם ח"ו, ואין הצלחה במשא ומתן שלו - בעבור שאינו מתפלל במקום קבוע!'.

אדם שהתגלתה בגופו מחלה קשה, יקבל על עצמו למשך שנה: 'להקפיד הקפדה מלאה על תפילה בציבור, אבל מתחילת התפילה ועד סופה!' (כך אמר רבי משה סולובייצ'יק מציריך. בספר 'והאיש משה').

קבלה בידנו: מי שלא תיקן 'חטאת נעורים' אין לו להתפלל ביחידות - צריך להזהר מאוד! שומר נפשו יתפלל אך ורק בציבור (כך מובא בשם 'היהודי מפרשיסחא' בשם האדמו"ר מלובלין) אז צריך להיזהר מי שיש לו חטאת נעורים ולא תיקן, אם יתפלל ביחידות - יש עליו קטרוגים...!

רבי אהרן מקרלין אומר: 'ברור אצלי, תפילה בציבור - יכולה לעזור לאדם בכל דבר כמו צדיק גדול!' זה כאילו קיבל ברכה מצדיק גדול.

האזנה מוחלטת לכל מילה הנאמרת מפי שליח ציבור, בחזרת הש"ץ מהתחלת התפילה ועד סופה - יכולה לסלק כל בעיה הקשורה ל'קשב וריכוז' לא צריך 'רטלין'... אם מקשיבים מההתחלה עד הסוף, עם האצבע, לכל מה שאומר השליח ציבור בחזרת הש"ץ - זה מסלק בעיות הקשורות בקשב וריכוז (כך מובא ב'דברי חיים' וב'כנסת יחזקאל').

למרות שתפילה בציבור - מועילה, אפילו שציבור המתפללים לא מתפלל בלב שלם, אבל צריך שלפחות אחד (1) המתפללים יתפלל בלב שלם, בלי זה - התפילה של כולם לא מתקבלת! (כך כתב הגאון רבי עקיבא איגר). אז כדאי להתפלל במנין שיודעים: שיש מישהו שמתפלל שמה בלב שלם.

ויש עוד דברים... אבל לא אאריך, רק נתתי לכם דוגמאות ועצות, איך אפשר בלי לדחוק את הקץ - שהתפילות יתקבלו.

כָּל תְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת.

לפְּעָמִים קוֹרֶה יֶש לָאָדָם תַּאֲוָה רָעָה, לפְּעָמִים מִדָּה מְגֻנָּה מִתְגַּבֶּרֶת וּבְרֹב הצַער, הוא בוֹכֶה וְצוֹעֵק להשי"ת: 'שֶׁיַּעַזור להִנָּצֵל!' וְהוּא מַרְגִּישׁ בַתְּפִלָּה שה' הֶאֱזִין לוֹ וּתְפִלָּתוֹ נִתְקַבְּלָה. אחרי זְמַן הוא רוֹאֶה שֵשׁוּב הִתְעוֹרֶרה אֶצְלוֹ תַּאֲוָה רָעָה אוֹ מִדָּה מְגֻנָּה, וְאָז הוּא נִשְׁבַּר 

והוא אומר: 'מה זה? כַל הַבְּכִיּוֹת וְהַתְּפִלּוֹת - בסוף זה לֹא פָּעַל מְאוּמָה, והכל מִתְגַּבְּר שׁוּב!' אָדָם כזה יכול לפול ביֵּאוּשׁ וְעַצְבוּת וְלנסות לו לִגְרֹם לוֹ לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, אַף תְּפִלָּה לֹא שָׁבָה רֵיקָם, כָל תְּפִלָּה פועלת, כָּל דִּבּוּר מְקָרֵב אֶת הַיְשׁוּעָה, אבל בַּשָּׁמַיִם לִּפְעָמִים רוֹצִים: 'עוֹד תְּפִלּוֹת! עוֹד דְּמָעוֹת!! 'שערי דמעה לא ננעלו'.

הקב"ה נתן לאברהם אבינו הצדיק הגדול מאה (100) שנה להתפלל לפניו - עד שהביא לו את יצחק. תשעים (90) שנה לשרה אמנו. למה? כתוב בגלל: שה' מתאווה לתפילות של צדיקים!

משה רבנו - חמש מאות חמש עשרה (515) תפילות בשביל להכנס לארץ, עוד אחת (1) - הוא היה נכנס! 

שמה עצר אותו ה': "אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג כו) 

אז רואים: שעוד תפילה ועוד תפילה ועוד תפילה ובסוף תבוא התפילה המכרעת...!

ה' לא רצה שהוא יכנס - מהסיבות שלו, אבל רואים: שכל תפילה עושה. אם הוא היה בחמש מאות (500) -עדין לא. חמש מאות וחמש עשרה (515), עוד אחת (1) כבר היה חיב שתתקבל התפילה. אז אנחנו לא יודעים כמה דורש מאתנו הקב"ה, אבל אין תפילה שלא פועלת.

מותר לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים אבל אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה. אסור להכריח, אסור להפציר יותר מידי. 

אסור להגיד כל מיני תנאים: 'אוי ואבוי! אם אני לא ככה - אז אני ככה...' 

ויש כל מיני איומים כאלה, אלא צריך להמתין עד שה' יתן. לכן אנחנו אומרים בסוף התפילה: "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" (תהלים כז יד) "קַוֵּה אֶל ה'" פרושו: אתה מקווה שה' ישמע את קולך. לא קבלת? לא להתיאש: "וְקַוֵּה אֶל ה'" מה זה קַוֵּה? לשון קו, כמו קו טלפון, אתה מחובר ישירות לה', תמיד תשאר על הקו, תמשיך לדבר אתו, תמשיך לבקש, אבל לא לדחוק את השעה. ולהמתין בסבלנות, וְקַוֵּה-וְקַוֵּה-וְקַוֵּה....

בארץ מחכים בטלפון, ל'בזק' או ל'מכבי' או כל מיני חברות, לפעמים חצי שעה (30 דקות) שעה וחצי (90 דקות) אפילו שהחוק אומר: 'לא יותר משש (6) דקות...!' ומחכים, כי כשצריכים - ממתינים כי אין ברירה. לא יודע איך זה פה אצלכם, אבל ממתינים, אין ברירה.

בורא עולם, גם אם לא היינו מתפללים - הוא היה נותן לנו, אבל הוא רוצה: שנתפלל, כי הקשר בינינו לבינו זה רק בדרך הזאת, אחרת אתה לא תזכור בכלל שיש הבורא. לכן כל דבר שאתה צריך - תבקש, אפילו שאתה חושב: 'שזה בהישג יד ואתה הולך לעשות דבר....'

סגולה למצוא חן;

אני אלמד אתכם סגולה! מתנה!! אני נותן לכם סגולה.

אם אתה הולך למישהו, שאתה חושש: 'שמא אתה לא תמצא חן בעיניו, ולא יתן לך את מבוקשך'. מה עליך לעשות? 

תגיד שלוש (3) פעמים לפני שאתה נכנס אליו: "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי" (תהלים קכב א) "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי" "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי" ותכנס - תמצא חן בעיניו ויתן לך מבוקשך! 

קיבלתם פעם פתרונות כאלה קלים? בלי לדחוק את השעה, בלי.

הָעֵצָה הָעִיקָּרִית זה: לְהַחֲזִיק מַעֲמָד וּלְקַבֵּל הכל בְּסַבְלָנוּת לֹא לְהִיכָּנֵס לְלַחַץ, וְהָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, הִיא שה' רוֹצֶה בְּטוֹבָתֵנוּ. כָּל הַצַּעַר וְהַיּסּוּרִים שעוברים הֵם רַק לְטוֹבָתֵנוּ, ה' לא שׁוֹלֵחַ יִסּוּרִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכֹּחוֹתֵינוּ לִסְבֹּל. עובדה שסבלנו עד היום הרבה יסורים נכון? היה לנו הרבה 'משברים' היה לנו כל מיני דברים חובות בעיות ויכוחים קטטות סכסוכים. והנה אנחנו יושבים פה הכל בסדר ברוך ה'! הדברים עברו הם בזכרונות. זהו, כך גם נעבור הלאה, והכל עובר חביבי! ובסוף נצא מפה ונתעלף מצחוק על כל הקטטות והמריבות והשטויות וההבלים, כי זה לא היה העיקר בכלל! העיקר: זה היה להיות קרות לקב"ה, מעכשיו בשביל שנוכל לדבק בו לאחר מכן. מי שקרוב אתו עכשיו - יהיה קרוב אצלו לאחר מכן...!

צריך לזכור: הוא רוצה לתקן אותנו שנגיע אליו שלמים, לא חסרים. ה' מעדיף שנסבול פה אם אנחנו לא מבינים במקום יסורים בגיהנם, אז הוא מעורר אותנו ע"י היסורים שנתבונן: על מה ולמה? ואם נבין - אז היסורים יסורו.

הַיְשׁוּעָה עוד לֹא הִגִּיעָה, אבל הִיא תגִּיעָ, צָרִיך להמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, בּסוֹף היא תַגִּיע, לִפְעָמִים היא מִתְעַכֶּבֶת זְמַן רַב, אז מאיפה נקבל כֹּחוֹת לְהַמְתִּין? חנה המתינה תשע עשרה וחצי (19.5) שנה! אבל בסוף היא קיבלה את 'שמואל הנביא!' צריך סבלנות-סבלנות-סבלנות.

אם יש לנו אֱמוּנָה אנחנו מבטלים 'חֲרוֹן אַף' וְזוֹכִים לַ:'ארך אַפַּיִם' והופכים את הַחֲרוֹן אַף, ומבטלים את הדינים, ומביאים רחמים במקום, הכל בזכות האמונה: 'שה' אוהב אותי ורוצה בטובתי!'

אם אָדָם שָׁרוּי בַּחֹשֶׁךְ, וְלֹא יוֹדֵעַ מַה קּוֹרֶה אִתּוֹ, לא יודע לְאָן מוֹלִיכִים אוֹתוֹ, ולא יודע מה הַתּוֹצָאוֹת בעקבות מה שֶׁהוּא עוֹבֵר, צריך לְהִתְחַזֵּק: "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" (תהלים צב ג) כשאתה מרגיש חשכה כמו לילה, אתה לא רואה אור בקצה המנהרה, אם יהיה לך "אֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת אז תזכה לְ:"בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ" אתה תראה בוקר! ואתה תראה הרבה חסדים! הרבה מאוד חסדים!!

כְשֶׁאָדָם מִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו זֶה הכל בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת, וְכָכה הוּא גּודֵל וְצוֹמֵחַ וּמַצְלִיחַ בְּמַעֲשָׂיו.

למה האדם עַצוּב? למה הוא נהיה עַצב? בגלל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כְּשֶׁמַּנִּיחִין חִטָּה בְּאֶרֶץ - גּוֹדֵלת וְצוֹמֵחַת יָפֶה, וְהרוּחַ לא תַזִּיק וְלֹא הרְעָמִים, ולא הזיקים, כי יֵּשׁ לה כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכֹחַ הַגּוֹדֵל לכן לא מזיק לה דבר. אֲבָל אם נּוֹתְנִים את הזרע באדמה לא טוֹבָה לִזְרִיעָה, הוּא נִרְקָב, וֶאֵין לוֹ כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ וְהַגּוֹדֵל ולכן לא יצליח. אֱמוּנָה זְה הכֹּחַ המצמיח ומגַדֵל את הַאָדַם. עַצְבוּת וְעַצְלוּת תתקָּע אוֹתך במָקוֹם, ואתה תהיה נִרְקָב, וכֹּל זה בִּגְלַל שאתה חסר אֱמוּנָה. אבל אם אדם מאמין: שה' יביא את הישועה - הוא יצליח בכל התחומים.

סַבְלָנוּת, סַבְלָנוּת, סַבְלָנוּת - זה הכֹּחַ המצמיח ומגַדֵל, ולהיות מלא שמחה כאילו השמחה כבר נמצאת, להיות בטוח שהיא תגיע, כשבאדם מאמין ובוטח שהיא תגיע - היא תגיע, ככה משתחררים מכל הצרות. אז זאת אומרת אדם צריך להבין: שאפשר בלי לדחוק לקבל את הישועות שאנחנו מצפים.

לִפְעָמִים קוֹרֶה אָדָם עובר תְּקוּפוֹת אֲרֻכּוֹת שָׁנִים! הוא נִמְצָא בְּהַסְתָּרָה גְּדוֹלָה הוּא לֹא רוֹאֶה שׁוּם הֶשֵּׂגִים. אַחַרי שָׁנִים שֶׁהוא הִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה והמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, פִּתְאוֹם נִפְתָּח לו הַכֹּל וְהַכֹּל פּוֹרֵץ. וכולם לא מְבִינִים: 'אֵיךְ זָכָה? מה קרה פתאום?'

בְּמֶשֶׁךְ שָּׁנִים לֹא רָאוּ כְּלוּם, אֲבָל היה לו אֱמוּנָה תְּמִימָה וְסַבְלָנוּת, והַיְשׁוּעָה צָמְחָה וגָּדְלָה מִתַּחַת לִפְנֵי הַשֶּׁטַח והִתְבַּשְּׁלָה עד שהגיע הרגע והיא פרצה החוצה.

למה הקב"ה לפעמים משתהא מלהביא לנו? לפעמים הוא רוצה: שנרבה בתפילה, לפעמים סיבות אחרות, אבל הַיְשׁוּעָה תמיד מוכנה ב'סטנד-ביי' היא תגיע, אם אדם רואה שיש לו חסרונות והוא לא משיג אותם - זה סימן: שהוא לא התפלל מספיק.

תפילה זה לא כמו שמתפללים בבית הכנסת, זה לא תפילה, זה בשביל לגמור, זה בשביל להגיד: "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא יז) ו: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" (איוב כה ב) [דהיינו; תחילת תפילת העמידה וסופה...] - ביי! זה לא תפילה! תפילה? אתם צריכים לראות אנשים שיודעים להתפלל, הם מזיזים את הרקיעים!

יש אנשים תלכו ל'כותל המערבי' תראו, תקועים שמה ליד הכותל ולא זזים משמה שעות, כי הם באמת יודעים מה הם רוצים, הם רוצים והם רוצים והם מתפללים מכל הלב, לא בגלל מה שכתוב בסידור, הם מ ת פ ל ל י ם! הם יודעים: שהיחידי שיכול להושיע - זה רק הוא! זה להגיד טקסט, אתה לא עובר ב'טאנל' שַׂם שתי דולר (2$) ונוסע... זה לא הולך ככה, אתה צריך להתפלל באמת, וכשה' שומע את התפילה מעומק הלב כמו ששמענו – אם זה מעומק הלב - אתה יכול לשנות את הטבע!

בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהִיכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִתְפַּלֵּל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה (515) תְּפִלּוֹת, כְּמִנְיַן: "וָאֶתְחַנַּן" (דברים ג כג)

 וְה' אָמַר לוֹ: "אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג כו). 

תְּפִלָּה אַחַת (1) חֲסֵרָה לְךָ, אם אתה תגיד אותה - אני הוכרח להכניס אותך, אבל כיוון שאני לא רוצה להכניס אותך מהסיבות השמורות עמי - אז אתה לא תתפלל "אַל תּוֹסֶף". אז רואים: שלִפְעָמִים חֲסֵר עוֹד תְּפִלָּה אַחַת, לִפְעָמִים עוֹד אַחַת לִפְעָמִים עוֹד שתים (2) ולִפְעָמִים יוֹתֵר... אבל זה תלוי בכמה אתה מבקש ברחמים ובתחנונים. כְּכָל שֶׁתָרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת באופן זה, זְמַן הַיְשׁוּעָה יתקצר.

אָדָם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל שָׁנִים עַל שִׁידּוּךְ, הוּא חושב: 'שהוא לא פּוֹעֵל כלום!' - אבל זה לא נכון. אתה התפללת שבע (7) שנים על שידוך, אתה חושב שבסוף קיבלת שידוך כל התפילות הלכו רק על השידוך? – לא! התפילו כבר הועילו לך על הפרנסה אחרי השידוך, לילדים אחרי השידוך, להרבה דברים שיהיו אחרי השידוך... - שום תפילה לא הולכת בחינם! זה לא כל התפילות רק על הדבר הזה. גם מחשיבים את התפילות לדברים שינבעו מן השידוך, - צריך סבלנות, הרבה סבלנות!

לָאָדָם יֵש רְצוֹנוֹת טוֹבִים וַאֲמִתִּיִּים, אֲבָל צָרִיךְ גם לְהִיזָּהֵר מִסּוּגֵי הַחְלָטוֹת, כשֶׁאָדָם רוֹצה לפעמים לִכְבֹּשׁ פִּסְגָּה במהירות! בבת אחת (1). מזהיר אותנו 'חוֹבַות הַלְּבָבוֹת": 'הִיזָּהֵר מִן הָרִיבּוּי וְהַהַפְלָגָה מִבְּלִי הַדְרָגָה פֶּן תֹּאבַד, כִּי רֹב הַשֶּׁמֶן בַּנֵּר סִּבָּה לְכַבּוֹת אוֹרוֹ'. לפעמים אדם יוֹתֵר מדי בהתלהבות יתרה, ורצון עז, יכול לגרום לההיפך! כמו שֶׁמֶן שיאיר את הַּנֵּר, אבל תרבה את השֶׁמֶן - תְכַבֶּה אֶת הַנֵּר, אז אם אדם מרבה ומפליג ולא הולך בהדרגה- הוא עלול לאבד את כל מה שהוא רצה בעצם.

וְהַכְּלָל הוא: אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, אִּם אתה רוצה: תֵּכֶף לְהִתְקָרֵב לְהשי"ת! צרִיך לִהיזָּהֵר שלא תהֲרוס את המצב שלך, כמו שעם ישראל רצו לעלות בהר 

ואמר להם משה: 'הזהרו אל תעלו בהר "פֶּן יֶהֶרְסוּ!" (שמות יט כא) - לא שמעו לו ומתו. אי אפשר להקדים את המאוחר, צריך איפוק, ולסמוך על ה': שהכל יבוא בזמנו ובעתו: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג א) עשרים ושמונה (28) עיתים אומר שלמה המלך: "עֵת לִשְׂחוֹק וְעֵת לִבְכּוֹת..." (קהלת ג ד) עֵת... עֵת... עֵת... - לכל דבר יש זמן. תן לקב"ה לנהל את עולמו כמו שהוא מבין, אתה יכול רק לבקש ולהמתין. בדרך כלל סביר להניח שאתה תקבל, לֹּא לִדְחֹק.

סיפור על הגר"ח מולז'ין והגר"א;

מְסֻפָּר על הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹאלָזִ'ין שְבָּא לִפְנֵי הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא רבו זלה"ה: בִקֵּשׁ לִפְתֹּחַ וּלְהָקִים יְשִׁיבָה, לְלָמד תּוֹרָה לַרָבים, הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא סֵרֵב.

אַחֲרֵי זְמַן שָׁב עוד פעם, בִקֵּשׁ: 'בֵרַכָה לְהָקִים יְשִׁיבָה!' וּהַפַּעַם הִסְכִּים הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא.

והִסְבִּיר לוֹ: 'בַּפַּעַם הקודמת שֶׁבָּאתָ, רָאִיתִי הִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה לְהָקִים יְשִׁיבָה, חָשַׁשְׁתִּי שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא אֵשׁ זָרָה וּדְחִיקַת שָׁעָה. בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּאתָ, רְאִיתִי שההִתְלַהַבוּת פָּגָה, והרָצוֹן אֲמִתִּי: לְהָפִיץ תּוֹרָה! עכשיו אתה רַשַּׁאי לְהָקִים יְשִׁיבָה'.

מאז ועד היום כל הישיבות, בזכות רַבִּי חַיִּים מִוּוֹאלָזִ'ין וההחלטה של הגאון מווילנה.

זאת אומרת כשבאים בהתלהבות יתרה - זה בעיה!

פעם החזון איש בא אליו מישהו ואמר: 'שהוא רוצה לפתוח כולל'. 

אז הוא אמר לו: 'מה היתרונות שאתה רואה בכולל שלך שאתה רוצה לפתוח?' 

אז הוא מנה לו... 

אמר לו: 'ומה החסרונות שאתה רואה?'

אמר לו: 'אין שום חסרון'. 

אמר לו: 'אל תפתח!'

אין דבר שאין בו גם חסרונות, צריך לראות גם את החסרונות, אם אתה מעוור ולא רואה חסרונות רק יתרונות אתה בהתלהבות - זה לשם שמים אמיתי לגמרי - יש פה אש זרה.

אדם רוצה לפתוח עסק מתלהב, אז הוא רואה: רק כמה הוא ירוויח וכמה יגלגל והוא מביא דוגמאות והכל והכל... כן, ומה יכול להסתבך? מה יכול להיות לא בסדר? מה עם השותף? בדקת מספיק? מה עם זה וזה...? מה עם האזור? ראש העיר יכול להתנגד? יש שמה אנשים שיש להם עסקים אחרים שיכולים להלשין עליך ולעשות לך צרות? אתה רואה את זה או לא רואה את זה?

פעם באו זוג חברים שרצו לפתוח עסק גדול מאוד! לרב חיים גריינמן זלה"ה זתע"א, 

אמרו לו: 'אנחנו רוצים לפתוח עסק כזה וכזה גדול מאוד!' יש להם אמצעים הכל והם חברים. 

הוא שאל אותם: 'הנשים שלכם מסתדרות ביניהן?' 

אמרו לו: 'לא!'

אמר: 'אל תפתחו'.

שמעתם? חכם!

אנשים רואים רק את הפלוס (+), מה עם המינוס (-)? - לא רואים. רוצים לדחוק את השעה כבר להיות עשירים! על המקום: 'מחר! כבר פותחים יאללה קדימה!...' לא לדחוק את השעה צריך שיקול דעת, צריך סבלנות.

בית המקדש לא יבנה – אם ישפילו יהודי בבניתו!

אז אם כן, אנחנו רואים: שהדבר הזה חוזר על עצמו... ובואו נראה דבר נפלא!

- 'אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי חַיָּב לְהִתְפַּלֵּל אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַחַיִּים שֶׁלִּי. נָכוֹן שֶׁאֲנִי נִכְנָס קְצָת בִּפְרָאוּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבַדֶּרֶךְ אֲנִי דּוֹחֵף אֲנָשִׁים וּמֵעִיף אותם, אֲבָל עַכְשָׁיו אֵין לִי זְמַן לְאַף אֶחָד, אֲנִי לֹא רוֹאֶה אַף אֶחָד בעֵינַיִם, אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיעַ לַעֲמֹד מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שֶׁאֲנִי זָקוּק לָהּ...'

איפה תמצאו דברים כאלה? בכותל המערבי, אצל רחל אמנו, במקומות שאנשים נדחקים כי כל אחד רוצה. אבל, בדרך הוא רומס אנשים, הוא דוחף אותם, הוא פוגע בהם!

אַחַד הַסִּימָנִים שֶׁל דְּחִיקַת שָׁעָה בָּרוּחָנִיּוּת, כשֶׁהָאָדָם בִּשְׁבִיל שיִזְכּה לִדְבָרִים רוּחָנִיִּים, הוּא מְזַלְזֵל בְּמִצְוֹת אֲחֵרוֹת! אם הוא עוֹבֵר עַל "בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ" דוֹחֵף, מְבַזֶּה אֶת הַשֵּׁנִי בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לִדְבָרִים רוּחָנִיִּים - זֶה סִּימָן: שֶׁהוּא דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, זֶה 'מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה'.

הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֶוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל אומר: 'שאֲפִלּוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ - לֹא יִבָּנֶה עַל חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים, אִם כְּדֵי לִבְנוֹת אותוֹ יִצְטָרְכוּ לְהַשְׁפִּיל יְהוּדִי- לֹא יִבָּנֶה!' 

שמעתם דבר כזה?

בית המקדש - נצרך לכל העולם! אבל אם ישפילו יהודי בבניתו - לא יבנה.

וֶלוֹמְדִים מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ: אַף עַל פִּי שֶׁלוֹט הָיָה רָשָׁע, ובגלל זה הַשְּׁכִינָה הפסיקה לְדַבֶּרֶת עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ כל זמן שלוט היה דבוק בו, אַבְרָהָם לֹא גרֵשׁ אֶת לוֹט וְלִפְגֹּעַ בּוֹ, והֶעֱדִיף לְוַתֵּר וּלְהַפְסִיד גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה - לֹא לִפְגֹּעַ בַּזּוּלַת.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: עַם יִשְׂרָאֵל נֶאֱנָקִים בְּגָלוּת קָשָׁה וְעוֹבְדִים בְּפָרֶךְ אֵצֶל פַּרְעֹה, 

ובְּשָׁעָה שֶׁה' אומר לוֹ: 'לֵךְ תִגְאל אֶת יִשְׂרָאֵל' 

הוּא אוֹמֵר לו: 'לא! אני לֹא רוֹצֶה לִפְגֹּעַ בְּאָחִי אַהֲרֹן, אַהֲרֹן הוא האָח הַגָּדוֹל, הוא צריך לִהְיות הַגּוֹאֵל'. 

גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל! עם יִשְׂרָאֵל סובלים! – לא!! מוּכָן מֹשֶׁה לְוַתֵּר, אבל שלא יפגע באחיו. וְהקב"ה מַסְכִּים עם מֹשֶׁה, אבל הוא מתקן אותו 

וְאוֹמֵר לו: 'אל תַחֲשֹׁשׁ! "אָחִיךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד יד) הוּא לא יפגע. אתה לא תפגע בו אם תקבל את התפקיד, אני מעיד עליו, אני יודע מה יש לו בלב: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" אני יודע. אז אין פגיעה, אם היתה פגיעה - אתה צודק!'

אתם שומעים? עד כדי כך, גאולת ישראל תמנע - אם יש פגיעה במישהו אחר!

אַחַד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב, רָצָה: לַעֲזֹב אֶת המִסְחָר וְלָשֶׁבֶת כָּל הַיּוֹם וְלַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה'. והַצִּבּוּר יִתְמֹךְ בּוֹ וְיִדְאַג לְפַרְנָסָה. 

מַה אָמַר לוֹ רַבִּי נָתָן? 'זֵה לא הַדֶּרֶךְ! תַמְשִׁיךְ הָלְאָה לַעֲסֹק בַּמִּסְחָר, תַעֲשֶׂה שִׁעוּרִים קְבוּעִים שֶׁל לִמּוּד כְשֶׁאתה עָסוּק בַּדְּרָכִים בְּהָלוֹךְ וּבַחֲזוֹר, וגם כשאתה יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת - תְנַצֵּל כָּל רֶגַע פָּנוּי לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה וַעֲבוֹדַת ה'.'

אם בן אדם ינצל את כל הזמנים הפנויים - אז הוא באמת רוצה: 'ללמוד לשם שמים כל הזמן!' אחרי זה אפשר באמת ללכת ע"ז עד הסוף...! אבל אם אתה עדין לא ממלא את הזמן הפנוי - אז מה?! אתה רוצה אולי לברוח מן העבודה, ואתה סומך ע"ז שהציבור יחזיק אותך...

אבל מצד שני, סִפֵּר הָרַב הצדיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בֶּנְדֵּר עַל עַצְמוֹ: 'שֶׁלְּאַחַר החֲתֻנָּה שלו שָׁאַל אֶת רַבִּי אַבְרָהָם ואֶת רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְשִׁין זת"ע: 'הַאִם לַעֲסֹק רַק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְלִסְמֹךְ עַל ה' שֶׁיְּפַרְנֵס אוֹתי, אוֹ לַעֲשׂות הִשְׁתַּדְּלוּת לְפַרְנָסָה?' 

אז הוא עָנָה לוֹ: 'פַּעַם אַחַת שָׁאַל אַחַד מִתַּלְמִידֵי הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב אֶת רַבּוֹ שְׁאֵלָה זֶהה, והוא עָנָה לוֹ בְּמָשָׁל:

'מָשָׁל לְמֶלֶךְ נָּתַן רְשׁוּת לְיוֹם אֶחָד (1) לְכָל אַנְשֵׁי המְדִינָה לְהִיכָּנֵס מֵהַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב לַחֲדַר האוֹצָרוֹת, וְיִטּלו מָה שֶׁיַּחְפְּצוּ. אֶחָד מֵהַתּוֹשָׁבִים הָיָה בַּר דַּעַת, יָדַע: שֶׁצָריך לְנַצֵּל כָּל רֶגַע, כִּי הַהִזְדַּמְּנוּת לֹא תַּחֲזֹר! בָּא בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ, לֹא נָח לֹא שָׁקַט רֶגַע, כָּל הַזְּמַן אָסַף ומלא שַׂקִּים מְלֵאִים בְּאוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב.

הֶרְגִּישׁ רָעָב שהוא לֹא נוֹתֵן לוֹ מָנוֹחַ, תָּפַס חֲתִיכַת לֶחֶם הִכְנִיס לַפֶּה בַּחֲטָף, וְמִיָּד הֶמְשֵׁךְ לאסוף שָּׁלָל. וְכְּשֶׁהִרְגִּישׁ שוב פעם רָעָב - בָּלַע בִּמְהִירוּת חֲתִיכַת לֶחֶם וְהִמְשִׁיךְ עוד פעם לאסוף...!'

אָמַר רַבִּי נָתָן לתַלְמִידו: 'אִם אַתָּה נִמְצָא בְּכָזֹאת דַּרְגָּא, שאתה מַרְגִּישׁ: שֶׁהָעוה"ז מיד פּוֹרֵחַ וְעוֹבֵר, וְכָל רֶגַע וְשְׁנִיָּה זֶה הֶפְסֵד נִצְחִי שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לְעוֹלָמִים - אָתָה לא חַיָּב לְהִתְעַסֵּק עִם פַּרְנָסָה, שֶׁב ותלמד כל חייך. השי"ת יַזְמִין לְךָ הכָּל בלי הִשְׁתַּדְּלוּת. אֲבָל אִם אַתָּה לֹא בַּדַּרְגָּה כַזֹּאת של אוסף-אוסף-אוסף בלי הפסקה - עדין אתה צריך להִשְׁתַּדְּל בפַרְנָסה וּבִשְׁאָר הַיּוֹם תֵּשֵׁב וְתִלְמַד...'

אם אָדָם לא דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הוּא נִצּל מִבְעָיוֹת ומֵאִסּוּרִים גְּמוּרִים! כִּי בֶּאֱמֶת הַפְּגָם שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן שֶּׁרוֹדְפִים אַחַרי הָפַּרְנָסָה בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת עַד שֶׁבָּאִים לִידֵי גְּזֵלָה, זה רַק בגלל שֶׁדּוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה ולא מַמְתִּינִים לִישׁוּעַת ה'.

לא מאמין: 'שבלי הקומבינות – הוא יצליח להתעשר!' וגוזלים את הגויים - וזה איסור גמור!! אסור לגזול את הגויים.

ולכן, אם אדם מאמין: שֶה' "זָּן אֶת הָעוֹלָם מִבֵּיצֵי כִנִּים וְעַד קַּרְנֵי רְאֵמִים" כמו שאומר ב'ברכת המזון': 'הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרֶוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!' אם הוא מאמין בזה באמת צָרִיךְ לְהַמְתִּין: עַד שיָבֹא זְמַנּוֹ: "וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" (תהלים קמה טו) וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין לִישׁוּעָתוֹ.

לָמַה אָנָשּׁים נִכְשָׁלִים בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה? כי אין להם סבלנות להַמְתִּין: עד שה' יַשְׁפִּיעַ עליהם את מה שהוא תכנן. וְהֵם דּוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה ופּוגמִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, עַד שהם בָּאִים לִידֵי גְּזֵלָה, והעונש חמור, הן יֵענו בסוף, ירדו מנכסיהם, ואפשר שיתגלגלו שוב פעם לעולם, לתקן את מה שהם גזלו...

אָז אִם הלֵב בוער, ואתה ממהר - אתה עלול להפסיד הרבה יותר ממה שאתה שואף להשיג!

כֻּלָּנוּ רוֹצִים: 'לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אמיתית!' אבל לִּפְעָמִים מרגישים: 'שהדְּבָרִים גְּדוֹלִים עלינו' ואדם שמסתכל רואה: שהוא פגם הרבה פעמים בדברים שונים! והוא מבין: שהוא צריך לעשות צומות וְלהִתְנַתּק מִעִסְקֵי הַעוֹלָם. אבל אֵין לוֹ כֹּח וְלָכֵן הוּא מַזְנִיחַ הַכֹּל וְלֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם - וזה טעות! 

- עוד שִּׁעוּר תּוֹרָה, עוד דַּף גְּמָרָא, עוד פְּרוּטות לִצְדָקָה, עוד ועוד-ועוד ועוד... אתה מטפס בלי לשים לב "וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה" (משלי יג יא) ויכולה להגיע השעה שתגיע ההכרה: שאתה מסוגל לפרוץ את הדרך קדימה!

אז לכן הסבלנות היא פתרון עם אמונה כל הזמן. 

אבל מי שטיפש ואומר: 'אֲנִי מוּכָן לַעֲבֹד אֶת ה', אֲבָל יש לִי כַּמָּה תְּנָאִים; פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, שְׁלוֹם בַּיִת, חֵשֶׁק לִלְמֹד וְכֹחַ לָקוּם חֲצוֹת - אִם יִתְּנוּ לִי אֶת כָּל זֶה, מוּכָן לַעֲבֹד אֶת ה', אִם לֹא - אֲנִי נוֹטֵשׁ אֶת הַמַּעֲרָכָה...'

מי בא עִם תְּנָאִים, מי בא עִם תְּנָאִים? זֶה מראה: שאתה דוחק שָׁעָה. אתה לֹא מוּכָן לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, תַּתְחִיל! תַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה' עם מה שאתה יכול ותמשיך וְתַתְמִיד וטפס - בַסוף תָגיעַ לְכָל!

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (סַנְהֶדְרִין קב): עַל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהָיָה חוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, הקב"ה תּפָס לְיָרָבְעָם בְּבִגְדוֹ, 

וְאָמַר לוֹ: 'חֲזוֹר בְּךָ, וַאֲנִי וְאַתָּה וְדָוִד הַמֶּלֶךְ נְטַיֵּל בְּג"ע!'

ירבעם העמיד עגלים! החטיא את ישראל!!

שואל אותו יָרָבְעָם: 'וּמִי יֵלֵךְ בָּרֹאשׁ? אֲנִי? אוֹ דָּוִד בֶּן יִשַׁי?' 

אָמָר לו הקב"ה: 'בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ'. 

אָמַר לו: 'אָז אנִי לא חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה'.

שמעתם חוצפה?

מגיע לו גיהני גיהנם שלא יצא משם לעולם! 

בא ה' אומר לו: 'אני ואתה! ובן ישי נטייל בג"ע!!' 

אז מה הוא אמר לו? שיהיה לפני דוד. מה הוא שואל? 'מי בראש?' 

אז הוא אמר לו: 'אם ככה אתה שואל? - בן ישי!'.

יָרָבְעָם הָיָה חָכָם גָּדוֹל, אֵיך עולֶה עַל דַּעְתּוֹ לְבַקֵּשׁ מֵהשי"ת לִפְנֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת?! הֲרֵי דָּוִד עָבַד אֶת השי"ת כָּל יְמֵי חַיָּיו בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה! בשעה שיָרָבְעָם הִרְשִׁיעַ הַרְבֵּה, וְחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, איך אתה מְבַקֵּשׁ: 'לִהְיוֹת לפניו בְּרֹאשׁ הַמְטַיְּלִים בְּג"ע?!' אלא כשהוא שמע: שה' מוכן לקבל אותו בחזרה. 

אומר רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב: 'הוא הִתְלַהֵב כָּל כָּךְ עם הרצון לַעֲבֹד אֶת ה', בֶעֹצֶם הַהִתְלַהֲבוּת, הָיָה יָכוֹל לַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה עַד שֶׁיהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יוֹתֵר מִדָּוִד הַמֶּלֶךְ! וְלָכֵן הוּא רָצָה: לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בִּתְנַאי: שֶׁהשי"ת יַבְטִיחַ לוֹ שֶׁיִזְכֶּה לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, ואֲפִלּוּ יוֹתֵר מִדָּוִד הַמֶּלֶךְ! - זֶה דָּבָר אֶפְשָׁרִי, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לַעֲלוֹת לְמַדְרְגוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד, כִּי: 'במָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִין' (ברכות לד:).

הַטָּעוּת שֶׁל יָרָבְעָם הָיְתָה, שֶׁהוּא עָשָׂה תְּנַאי לַתְּשׁוּבָה: 'שֶׁהוּא חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה רַק בתְּנַאי שהוּא יִזְכֶּה לַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה...' תְּשׁוּבָה כזאת לא מְקֻבֶּלֶת, אָדָם צָרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲבֹד אֶת ה', גַּם אִם בַּסּוֹף הַמַדְרֵגָה תִהְיֶה נמוכה ולא הכי גְּבוֹהָה.

לְכָל אֶחָד יֵשׁ כֵּלִים שֶׁלּוֹ, וְכָל אֶחָד רוֹצִים מִמֶּנּוּ: את מה שיש בַכֵּלִים שֶׁלּוֹ, וְעָלָיו לְהִתְרַצּוֹת בְּמַה שֶּׁמַּנְהִיגִים אוֹתוֹ מִהשָּׁמַיִם. וְדַוְקָא כַּשֶׁהָאָדָם מסכים לְכָךְ, הוּא זוֹכֶה שֶׁמְסַיְּעים לו מִן השָּׁמַיִם לְהַעְפִּיל לְמַדְרְגוֹת גְּבוֹהוֹת בַּעֲבוֹדַת ה'. לַכֵן הֵשִׁיב השי"ת, ההֵפֶךְ: 'בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ!' כִּי יָרָבְעָם היה צריך להיות מרוצה לשוב בִּתְשׁוּבָה גם אִם לֹא יִזְכֶּה לְמַדְרֵגָה שהוא שואף לָהּ.

כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה זה: "לֵב נִשְׁבָּר!" וּמֵאַחַר שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ: שהוא פָּגַם כָּל כָּךְ! הוּא מְחֻיָּב לִהְיוֹת מְרֻצֶּה לעשות בִּשְׁבִיל השי"ת, להחזיר כנגד כל מה שהוא פגם, וְגַם אִם יִזְכֶּה רק לַמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה, וְגם אִם יקבל קְצָת עוֹנשׁ בַּגֵּיהִנֹּם, גַּם כֵּן כְּדַאי לו לְבַלּוֹת את שארית יָמָיו בַּעֲבוֹדַת ה', כִּי צַעַר אֶחָד בַּגֵּיהִנֹּם רֶגַע אחד (1) - עוֹלֶה יוֹתֵר מִכָּל הָעוה"ז כָּל יְמֵי חַיָּיו!! וְאִם יִהְיֶה מְרֻצֶּה בְכָךְ - בְּוַדַּאי שהקב"ה יְרַחֵם עָלָיו "כִּי ה' חָפֵץ חֶסֶד הוּא" וְרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָתָם שֶׁל הרְשָׁעִים, ומי שבָּא לִהיטָּהֵר הקב"ה מְסַיּע לוֹ, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ ולא יַנִּיחַ מְקוֹמוֹ ולא יַעֲבֹר שום עברות - יזכה לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא! לִקְנוֹת חַיֵּי עוה"ב, וְיִזְכֶּה לְכל טוב - אמן סלה!

הנה, נתתי לכם עצות: איך אתם יכולים לזכות בכל הישועות, רק בלי לדחוק את השעה!

ה' אוהב אותנו, רוצה בטובתנו, הכין לנו יותר ממה שאנחנו מצפים, הכין לנו יותר ממה שאנחנו מצפים! אבל סבלנות, ואמונה: שככה הם הדברים. מי שישמע את ההרצאה ויקיים את הדברים - ייווכח במו חייו שצדקנו בדברים.

תודה על ההקשבה! למי שיש שאלות? בבקשה!

 שאלות ותשובות...