קרית מלאכי - להבין את האיתות

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'לכתחילה: השגחה פרטית וקרבת אלקים' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - - 

ספר: 'לכתחילה - השגחה פרטית וקרבת אלקים'

פרק ז : איתותים משמים

א. - מיסודות האמונה, שלעולם אין ה' מביא צרה סתם כך, אלא הוא רוצה מאתנו דבר מה. - רמב"ם (תעניות א, ג).

ב. - כשם שבתקופת הנביאים ה' שלח את הנביאים להדריכנו בדרך האמת, כך אף בימינו ה' שולח נביאים נסתרים, והם: המחלות, היסורים והצרות, שמטרתם לכוין ולהדריך את האדם בדרך האמת.

- אור יחזקאל (אמונה עמוד מה): 'כשם שבעת ההנהגה הגלויה שלח הקב"ה נביאים להורותינו ולהדריכנו דרך האמת, כן אף היום שולח הקב"ה נביאים אך נסתרים הם, ואלו הנביאים הם המחלות והיסורים ששולח הקב"ה לנו חדשים לבקרים, והם קוראים לאדם שוב מדרכך הרעה, רק כיון שהנהגתו נסתרת – אין רואים ומכירים את נבואתו'. וכן מבואר בתורת אברהם (נבואה ויסורים): 'בזמנם היה הנביא אומר לכל אחד דרכו אשר ילך בה לפי שורש נשמתו. מי ימלא את מקום הנביאים? היסורים. שלוחים של מקום הם היסורים, להורות לנו על שגיאותינו וטעויותנו בעבר, ולהאיר לפנינו את דרכינו בעתיד'. וכן מובא באשכבתיה דרבי (עמוד צט): 'על ידי היסורים, כביכול הקב"ה מנבאו ומדבר עם כל אחיו ממש'.

ג. - מי שתולה את יסוריו במקרה, שלא מאת ה', או שחושב שה' הביאם עליו שלא כדין, הוא מזמין על עצמו יסורים נוספים כבדים יותר.

- ילקו"ש (פרק יא, רמז קפו). וז"ל הרמב"ם (תעניות פ"א): 'ודבר זה מדרכי התשובה, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו: דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית – הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות'.

ד. - לכל אדם יש תפקיד בעולם, וכל המאורעות שעוברים עליו בימי חייו - מטרתם אחת: להוביל אותו למילוי יעודו ותפקידו בעולם.

- בתפילה אנו אומרים: 'אשרי האיש אשר ישמע למצוותיך ותורתך ודברך ישים על לבו'. מהי התוספת 'ודברך', הלא זה כלול ב'ותורתך'? אלא, פעמים רבות ה' מדבר אל האדם, מנחה אותו, מכוין אותו למקום מסויים; זאת הכוונה: אשרי האיש אשר ישמע למצוותיך ותורתך 'ודברך' ישים על לבו, שמשים לבו גם לאותם דיבורים שהקב"ה כביכול מדבר עמו ומנחה אותו.

איתותים מוקדמים

ה. - הנהגת ה' עם בני אדם בנויה באופן שכל אדם אמור לקבל עונש על חטא שחטא. בתחילה ה' רומז בעדינות על החטא שחטא, ואם האדם לא משנה את דרכו - ה' מגביר את עוצמת הרמזים, עד לקבלת העונש עצמו. - מדרש תנחומא (פרשת תזריע סימן י).

ו. - לפני שבאה צרה על אדם, ה' מכניס פחד בלבו כדי לאותת לו שיבקש רחמים, וזה הזמן להתחזק באמונה ובטחון. - רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק מאמר קסט): "כאשר נופל על האדם פחד מאיזה דבר, אז תיכף יבקש רחמים להנצל, כי לכן עוררוהו מן השמים בפחד זה, וכמאמרם ז"ל: 'לעולם יקדים...'. ומנין יידע קודם הצרה? אלא שה' מעורר על ידי הפחד".

ז. - יש לעשות כל מאמץ להבין מה המסר שה' רוצה להעביר אליו על ידי הפחד, מה הוא רומז לו ומה הוא רוצה ממנו. - יסוד הדת.

ח. - כשאדם מקבל מכה או נהיה חולה, הוא משוכנע שמידת הדין פגעה בו; אולם, האמת היא, שמידת הרחמים גורמת לכך שהוא יקבל איתותים מוקדמים בצורת מכה או מחלה קלה.

אם מידת הדין היתה נכנסת לפעולה, היא היתה פוגעת בו בצורה חמורה ובלתי הפיכה. - האמונה והבטחון.

ט. - כאשר רוצים לעורר את האדם מן השמים, שולחים אליו יסורים בדברים קטנים, ואם הוא אינו מתייחס אליהם - נשלחים אליו יסורים קשים. - כאשר היה נקרע לחתם סופר כפתור במעיל, הוא היה אומר מיד: 'רבונו של עולם, הבנתי את התזכורת, אינני זקוק ליותר מכך'. חובת האדם בעולמו (בריאות עמ' 231).

י. - יש זמנים שיש לפקוח עיניים במיוחד למסרים משמים, כגון: אדם שעומד לחלות במחלה קשה או שכבר חלה במחלה קשה - פעמים רבות ה' שולח לו עני וכדומה כדי לחלצו מהדרדרות במצבו. - יסוד הדת.

יא. - צרות ויסורים שנשלחים לאדם - נועדו גם לשמש כאיתותים מקדימים לכל הסובבים אותו, המודעים לסבלו, כדי לעוררם ולהדריכם בדרך האמת. - נאמר בתהלים (מזמור צ): 'תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם'. הפסוק פותח בלשון יחיד – 'אנוש', ומסיים בלשון רבים – 'שובו בני אדם'. ללמדנו, שהיסורים המדכאים את היחיד נועדו לשמש כ'בת קול' לכל הסובבים הרואים אותו ביסוריו כדי לעוררם לשוב בתשובה.

הבנת האיתותים

יב. - ה' ברוב רחמיו מעניש את האדם מידה כנגד מידה, כדי לעזור לו להבחין במה חטא ומה עליו לתקן. - מהרש"א (מגילה לא, ב). וכ"כ הרמב"ם (אבות ב, ו). דוד המלך אומר בתהלים (סב, יג): 'ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו'. וצ"ב: מה ה'חסד' בזה שה' מעניש את האדם 'כמעשהו', כפי מעשי האדם? וביאר האלשיך הק', שהחסד הוא שה' מעניש את האדם מידה כנגד מידה, מעין המאורע שעשה – 'כמעשהו' – כדי שעל ידי זה הוא יידע במה חטא, ויתקן, ושב ורפא לו.

יג. - אין צרה בעולם שאינה כנגד עבירה - 'ודע, כי אין צרה ואין רעה בעולם שאינה כנגד עבירה אחת, כי ה' יסד יסורין כנגד כל החטאים'. - אור החיים (דברים לא, יח).

יד. - ה' מביא יסורים על אברי האדם, שיהיו מכוונים בדיוק אל העוונות שעשה. תיקון העוון - מרפא את האבר שכנגדו. - ספר הליקוטים לרמ"ד וואלי (ח"א סוף ערך יסורים). 

וכפי ששנינו במסכת שבת (לג, ב): 'מכה זו (אסכרה) מפני מה מתחלת בבני מעיים וגומרת בפה? נענה רבי יהודה ברבי אלעאי ראש המדברים בכל מקום ואמר: אף על פי שכליות יועצות ולב מבין ולשון מחתך – פה גומר. נענה רבי אלעזר ברבי יוסי ואמר: מפני שאוכלים בה דברים טמאים... דברים שאינן מתוקנים. נענה רבי שמעון ואמר: בעוון ביטול תורה'. הרי שגם התנאים נתנו מגוון אפשרויות למחלה מסויימת, ועל האדם להביא בחשבון את מגוון האפשרויות, להתבונן בהם ולבחון איזו מהן קשורה אליו.

טו. - בהגיע יסורים על אדם - עליו לחקור מידה נגד מידה, 'למצוא עבירה בידו שבשבילה ראויין יסורין הללו לבוא, כי זהו דרך המשפט של מעלה'. - תורת אברהם (נבואה ויסורים). 

וז"ל המהרש"א (מגילה לא, ב): 'מה שאמרו חז"ל שהקב"ה משלם במידה שאדם מודד העונש כעין עבירה שעשה, ומטעם שיידע האדם שלא במקרה בא לו העונש בשביל שהעבירה זו כעין העונש שעשה'. וז"ל הרמב"ם (אבות ב, ו): 'ואמרו חכמים: במידה שאדם מודד בה מודדין לו, וזה דבר הנראה לעין בכל עת ובכל זמן ובכל מקום, שכל מי שיעשה רע ויחדש מיני החמס ופחיתויות שהוא עצמו יוזק מן הרעות ההם בעצמם, אשר חדש...'. וכן מבואר ברוח חיים (ד, יא): 'וצריך האדם להתבונן היטב מתוך הפורענות לידע באיזה דבר קלקל ופגם שהם מידה כנגד מידה'.

טז. - אחד מסימני זיהוי החטא: 'אבר שהתחיל בעבירה תחילה - ממנו התחילה הפורענות'. - בראשית רבה (נ, ח).

יז. - האיתות שנשלח משמים הוא לא תמיד ממוקד, אלא הוא מצביע על מספר אפשרויות קרובות. - בדומה לנורה אדומה שנדלקת ברכב, או לצופר של מכונית, שהם מסמנים על מגוון אפשרויות, כך גם יסורים מסמנים על מגוון אפשרויות.

יח. - מיד כשמגיעים היסורים יש להתפלל ולבקש מה' שיאיר את עיניו לדעת 'מה זה ועל מה זה'. - יסוד האמונה.

יט. - בברכת 'השכיבנו', בעת אמירת התיבות 'ותקננו בעצה טובה מלפניך', ראוי ונכון לכוין שה' יפקח את עיניו ויכניס ללבו את הסיבה ליסוריו. - אמונת יהודה.

כ. - כאשר האדם שרוי בסבל מתמשך, מומלץ לו לבקש מה' שיפקח את עיניו לראות מה סיבת הסבל, ובכך למנוע את המשך הסבל.

- לפעמים אדם סובל שנים רבות בגלל חטא מסויים או קלקול כל שהוא מבלי שיידע מה סיבת הסבל, וחבל. מה יותר פשוט מלהתפלל ולבקש מה' שיאיר את עיניו לדעת מהי סיבת הסבל ובזה לחסוך מעליו את המשך היסורים. 

במדרש (תנחומא וישלח סימן ח) מובא: יעקב נדר נדר – 'וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלקים עמדי וגו' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה...' – ועדיין לא קיים את נדרו, ולכן נענש בזה שעשו רצה להורגו, ועדיין יעקב לא הרגיש שהדבר בא עליו מחמת שהוא מתעכב לקיים את הנדר. הביא עליו מלאך שנלחם בו ועשאו צולע – ועדיין לא הרגיש. באה עליו צרת דינה – ועדיין לא הרגיש. באה עליו צרת רחל – ועדיין לא הרגיש. "אמר הקב"ה: עד מתי יהא הצדיק הזה לוקה ואינו מרגיש באיזה חטא לוקה, הריני מודיעו, שנאמר: 'ויאמר אלקים קום עלה בית אל ושב שם'. אמר לו הקב"ה: לא הגיעוך הצרות האלו אלא על שאחרת את נדרך. אם אתה מבקש שלא יגיעך עוד צרה – קום עלה בית אל ועשה שם מזבח לאותו מקום שנדרת לי שם נדר". ולכן תמיד כדאי להתפלל שה' יאיר את עינינו שנדע מה צריך לתקן, ובכך תוסר הצרה.

כא. - עצה נוספת כיצד לזהות את החטא: ללמוד תורה בחשק רב - 'עד שידמה לו כאילו לומד לשמה, ואז לחשוב על המבוקש, וכפי שיעלה על הדעת אז, כן יעשה, וזו היא עצת התורה'. - כתר ראש (סט).

כב. - הרואה דבר שלילי בחבירו - 'ודאי אינו במקרה, ולמה הזמין ה' אשר יראה אותה העבירה, על כרחך הוא שיש בידו גם כן שמץ מה מדוגמת אותה העבירה, והראוהו מן השמים בכדי שיפשפש במעשיו, והכל בהשגחה פרטית'. - תולדות (פרשת לך לך); בני יששכר (תשרי מאמר ד).

כג. - מי שלמרות הכל לא הצליח לקשר בין החטא לעונש - ראוי שיאמר את הנוסח המובא בהערה, 'ויצא ידי חובתו בזה'.

 - וזה הנוסח: 'אני מאמין באמונה שלמה, שזה הצער והיסורים שבאו לי, הוא בהשגחה פרטית מעם ה', והנני מקבל עלי באהבה, וכל זה בא לי מסיבת עוונותי הרבים, וצדיק אתה ה' על כל הבא עלי, כי אמת עשית ואני הרשעתי. ויהי רצון שיהיו אלו היסורים לכפר על כל עוונותי, ולהקל צער השכינה הקדושה. והנה, מצד הדין הייתי צריך לפרוט ולשוב ולהתוודות על החטא והעוון שבסבתם באו לי אלו היסורים, אבל גלוי וידוע לפניך שאין אתי יודע עד מה. לכן, יהי רצון מלפניך אבי שבשמים, שתמחוק ותשרש החטא והעוון והפשע שגרמו לי אלו היסורים, ויומתקו כל הדינים מעלי ומעל כל ישראל, ויתהפכו כל הצרופים לטובה, ותמשוך חסדים טובים ומגולים לנו ולכל בית ישראל עד עולם, אמן'.

כד. - גם אם לא יצליח האדם לזהות את החטא שמחמתו באו היסורים, עצם החיפוש מתקן מעט את נשמתו ויחסוך ממנו יסורים נוספים בזה ובבא. - אמונת יהודה.

כה. - פעמים רבות ה' מונע מהאדם להבין את הקשר שבין היסורים לחטא - מחמת עוון ביטול תורה חמור שיש בידו.

הרוצה להחזיר לעצמו את כושר זיהוי החטא, להבין מה גרם למה, עליו לעסוק בתורה לשמה. - רוח חיים (אבות ו, ט).

הליכות והנהגות

כו. - חובה לזכור כי כל דבר שקורה הינו בהשגחה פרטית מדוייקת, יש 'מכוון', מטרה, סיבה, - אורחות איש (שער א פרק א פסקה ג): 'ממידת הבטחון שיהיה לבו ער כי לא המקרה פגעתו, שאין מקרה בעולם כלל, רק הכל מאיתו יתברך... יפשפש הבוטח במעשיו ויפנה את לבו לתשובה, תפילה וצדקה, להעביר את רוע הגזירה'.

ויש לנסות להבין את ה'מכוון'. - אמונה והשגחה.

כז. - בעת צרה, הדבר החשוב ביותר - עוד יותר מהשתדלויות ופניות לעסקנים - זה לחקור בכל הכח את הסיבה שגרמה לצרה, לשוב בתשובה ולבקש רחמים מבורא עולם. - חת"ס (משפטים תקסב); אמונה ובטחון (ה).

כח. - האמת המוחלטת היא: לא מפני שיש צרה צריך להתחזק, אלא, אדרבה, מפני שצריך להתחזק באה הצרה. - האמונה והבטחון.

כט. - כשיש לאדם צרות והוא אינו מנסה להבין את סיבתם ואינו עושה את המוטל עליו - כגון חזרה בתשובה. - עובר על 'וערפכם לא תקשו עוד'. - הגראי"ל שטיינמן (מזקנים אתבונן אמונה ובטחון עמ' 38) בשם הסמ"ק.

ל. - אדם שחלה - בראש ובראשונה עליו להתרכז בשורש הבעיה, באיתות שנשלח אליו משמים, ולכן עליו לחקור בכל הכח את הסיבה שגרמה למחלה. - חת"ס (משפטים תקסב); אמונה ובטחון (ה).

לא. - אדם שחלה - אם הוא לא יקלוט את המסר שנשלח אליו משמים, הוא עלול לקבל מסר חזק יותר וכואב יותר. - שנאמר (ויקרא כו, כז-כח): 'אם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי, והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם'.

לב. - כאשר אדם מתייסר, והוא יכול להתבונן ולהבין, לחקור ולדעת, והוא אינו עושה זאת - הריהו נענש על כך. - וטענת 'לא שמתי לב', 'שכחתי' וכיו"ב – אינה מתקבלת. ספר חסידים (סימן קנג). עיי"ש שהוכיח זאת ממקורות רבים.

לג. - ראוי לכל בן עליה להתבונן בכל מאורע ומאורע שקורה לו מה רצון ה' במאורע זה.

אין להניח למאורע לעבור מבלי לנסות להבין מה סיבתו, ויש להתפלל ולבקש מה' שיאיר את עיניו להבין מה המסר שרוצים להעביר לו משמים.

- יסוד הדת. מסופר על הגר"א לאפיאן, כי בבואו פעם אחת לישיבת קמניץ, מעד ונפל, ונשאר לשבת על המדרגות. כמה אנשים שראו את הדבר – חשו אליו ושאלוהו שמא אינו מרגיש טוב ולכן נשאר לשבת; אך הוא השיב להם שהכל כשורה, אלא שהוא יושב וחושב מה היתה סיבת הנפילה. מסופר על החת"ס, כי כשנקרע לו כפתור, אמר מיידית: 'הקב"ה, הבנתי את הרמז, קיבלתי את התזכורת, איני צריך יותר מזה'.

שאלות ותשובות...