גדרה - כפויי הטובה
בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח
הערב יהיה ל:
בריאות איתנה ותשובה שלמה לאורנה בת סלימה, בכור בן פנינה ומשפחתם, נעם בן אורנה, הילה בת טובה ומשפחתם, יזכו לעצות טובות ומועילות מאת ה' יתברך ושמירה מכל רע מדרך רחוקה. אמן!
מרדכי שלום בן עטרת הודיה - רפואה שלמה בכל הגוף בפרט בעיניים ויזכה למצוא ישיבה מתאימה, אמן!
הערב לע"נ הורי מנוחתם עדן, אמן!
היום אנחנו נדבר על סוגיה שהיא מאוד מאוד קשה, קשה להבנה, אבל במציאות אנחנו נתקלים בה הרבה וזו - כפיות טובה! אבל כפיות טובה באופן שהוא ממש לא יאומן כי יסופר. עד כמה יכול להיות אדם כפוי טובה. ולא רק זה - להחזיר רעה תחת טובה. ולא רק זה - אלא להכחיש את המציאות לגמרי ולכפור בטובה. ולא רק זה - אלא אפילו נגד מי שהציל אותו ממות לחיים. ולא רק זה - אלא שלוש (3) פעמים. ולא רק זה - שהמציל הוא הגואל של כל ישראל. לא יאומן כי יסופר - עד כמה אפשר להיות כפוי טובה.
שמעתם על דתן ואבירם - אלה כפויי טובה הכי גדולים שאני הכרתי מעודי, לא יאומן כי יסופר.
הם מוזכרים בתורה במפורש וברמז בארבעה מקומות: ובכל הפעמים שהם מוזכרים - הם הסבו צרות גדולות למשה רבנו ואף הביאו אותו לסכנת נפשות, המטרה שלהם היתה להמית אותו ממש! לא יאומן כי יסופר.
אז זה מתחיל ככה פסוק ראשון: "וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו" (שמות ב, יא).
משה רבנו רואה איש מצרי מכה איש עברי.
אומר רש"י: 'שהאיש העברי היה בעלה של 'שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי' בינתיים רש"י לא מגלה לנו את השם. אבל המצרי מכה את הבעל של שלומית בת דברי. ומשה רבנו ראה את המצרי מכה את האיש הזה, על כל פנים משה רבנו הורג את המצרי בשם המפורש.
וביום השני אחרי המקרה הזה כתוב פסוק: "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ" (שמות ב, יג) הפעם רש"י מגלה שהשניים האלה שהם ניצים - 'דתן ואבירם' – וכבר אומר לנו שזה אלה שהותירו מן המן!
אותם שניים שעברו על דברי משה רבנו שאמר לא להותיר מן המן, כי הוא ירום תולעים - והם הותירו, למה הם הותירו? תכף נלמד.
משה רבנו מציל את דתן;
עכשיו להרחיב את היריעה ולהבין: מה היה הרקע למריבה בין המצרי והעברי? ואח"כ להבין מכן היה הרקע למריבה ביום השני עם שני היהודים שהם בעצם אחים, דתן ואבירם הם אחים.
במדרש (רבה א, כח) שכן במדרש מבואר שהיו שני (2) תפקידים אצל עבדי פרעה:
היו "הנֹגְשִׂים" שהיו מצריים, נוגשים נותנים מכות והתפקיד של נוגש זה להיות ממונה על עשרה (10) שוטרים והשוטרים הם עבריים יהודים.
כל שוטר ממונה על עשרה (10) עבדים מאחיו שצריכים למלא מכסה של לבנים בעבודה. זה התפקיד שלו שיעשו את העבודה וישלימו אותה, במידה ולא - הנוגס בא ומצליף מכות בשוטר היהודי, מה הוא לא דאג שעשרת היהודים שתחת פיקוחו לא השלימו את העבודה?! וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים ומכים את השוטרים היהודים אם לא עומדים במשימה.
אם העבדים שתחת פיקוחם לא עמדו במשימתם.
בבוקר התפקיד של הנוגשים היה להשכים את השוטרים שהם יצאו לעבודה ויפקחו על המלאכה.
פעם אחת הלך נוגש מצרי (זה אותו מצרי שהרג משה רבנו) הלך להעיר את השוטרים ונתן עינו באשתו היפה שקראו לה 'שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי'.
השוטר יצא מביתו ואח"כ חזר והנה הוא רואה את המצרי שהיה עם אשתו.
שאל את אשתו: 'מה קרה פה?'
אמרה לו: 'הייתי סבורה שזה אתה!'
הנוגש הבין שהוא הולך להסתבך, מצד אחד זה חרפה בשבילו, (הוא מצרי והיא כאילו שפחה, עבדים!)
דבר שני: זה אסור ע"פ החוק. אז הוא חיפש דרך בשביל להרוג את הבעל, את דתן!
משה רבנו ראה את המעשה הזה ברוח הקודש, מה היה פה על מה המצרי מכה את העברי וכיוון שיש דין "מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת" (ויקרא כ, י) ולכן הרג אותו משה רבנו.
אבל לפני כן כתוב: "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" – בחן משה רבנו מה הוא עשה בבית ומה הוא עשה בשדה "כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ" (שמות ב, יב) – הסתכל קדימה-קדימה לראות האם יצא מזרעו של המצרי מישהו שיתגייר עד סוף הדורות, הוא לא ראה שמזרעו יצא מישהו שיתגייר! אז הוא הרג אותו.
אבל לפני כן אומר המדרש שהוא גם התייעץ עם המלאכים
ואמרו לו 'הן! הוא חייב מיתה".
"וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ" זאת אומרת אין שום מלאך שמלמד על המצרי זכות.
לאור זאת שהוא חיסל את המצרי שניסה לחסל את דתן - הוא הציל את חייו של דתן! דתן עכשיו חייב לו את חייו!
"וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (שמות ב, יג) –מי אלה? 'דתן ואבירם' על מה הם רבים?
"הילקוט ראובני" עמ' ח'): הלך דתן לגרש את אשתו שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי! לאור המעשה שקרה אתמול - הוא רוצה לגרש את אשתו.
שלומית - ברחה לאחיה אבירם ושני העברים נִצִּים על מה? על עסקי הגט!
במדרש רבה מובא: 'שעם ישראל נגאלו בזכות ארבעה (4) דברים; ואחד מהם: זה שלא נחשדו על הערווה! במשך מאתיים ועשר שנים, כל כך היו כשרים ישראל - לא נחשדו על הערווה. רק פרסם הכתוב אשה אחת "וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי" (ויקרא כד, יא).
היה לה אשמה בכל העניין. למה קראו לה שלומית? כי היא היתה מרבה לומר "שלום" לכל עובר ועובר. שלום שלום... ולמה קראו לה "דברי"? כי היא היתה "דברנית" אוהבת לדבר דבר דברדבר... נו אז אתם מבינים מדיבורים לאן מגיעים...
אז פרסם הכתוב רק אחת המאתיים עשר (210) שנים! אז זאת אומרת ודאי שהיו נשמרים מאוד!
בתנחומא מבהיר היטב את כל הענין:
בפרשת אמור: יש את פרשת המקלל שנקב את שם השם והוציאו אותו להורג בסקלה. למה? כי הוא "בירך" את השם בלשון 'סגי נהור'.
מה כתוב על המקלל? כתוב: "וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי"
מי היה אותו מקלל? הבן שלה מהמצרי, מאותו מעשה יצא הילד הזה! המקלל.
איך השתלשלו העניינים? הם היו במדבר ומישהו התקוטט אתו, עם הבן הזה של הנוגש המצרי, שהוא לא ידע שאמא שלא התעברה ממצרי, הוא לא ידע! בעצם המריבה הוא רצה לשים את האוהל שלו בשבט מסוים ודחו אותו.
אז אותו אדם שהתווכח אתו אמר לו: "אתה בכלל לא שייך לפה אתה בן של נוגש מצרי"!
- מה?! הוא לא האמין.
ואז הוא התחיל לברר, מה עלה בגורלו של אביו?
אמרו לו: 'מה אתה לא יודע? משה רבנו הרג אותו!'
אמר להם: 'איך הרג אותו'?
אמרו לו: 'בשם המפורש'!
ואז הוא קילל!
דתן היה אח של אבירם - אבל מצד האבא רק, נתן ואבירם אחים מצד האבא.
שלומית - היא אחות של אבירם אבל מצד האמא.
זאת אומרת: נתן ואבירם היה להם אבא משותף אבל הם נולדו משתי אמהות שונות. אז שלומית בת דברי היא אחות של אבירם מאמא אחרת. לכן דתן היה יכול להתחתן אתה, למרות שהיא אחות של אבירם שאבירם אח שלו.
במאמר מוסגר יש לבאר פליאה גדולה! הרי דתן ואבירם היו בְּנֵי אֱלִיאָב (במדבר טז, יב) כלומר הם היו אחים, איך דתן יכול לשאת את שלומית אחות של אבירם? ויותר תמוה: שדתן ואבירם היו משבט ראובן ושְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי היתה ממטה דן!
אומר הרד"ל: 'דתן ואבירם היו אחים מצד האבא בלבד, מצד האם נולדו משתי (2) נשים שונות.
ולכן מבואר היטב שאמו של אבירם היא גם האם של שלומית ושלומית אחותו של אבירם רק מצד האם.
ולכן דתן אינו אח של שלומית, כיון שדתן היה אחיו של אבירם רק מצד האבא אבל לא נולד מאותה האמא ואבירם היה אחיה של שלומית רק מצד האמא לכן, יכול דתן לשאת את אחות אחיו! 19:24
דתן ואבירם מלשינים לפרעה
ועכשיו מבאר לנו (מדרש רבה א, ל): שכשמשה רבנו גער בהם: "רָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ!" (שמות ב, יג)
מה אמרו לו? "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ" (שמות ב, יד) – בקהל: בן 80
הרב: כמה 80? בן 20!
ואח"כ בגלל המקרה הזה הוא נאלץ לברוח ל - 60 שנה! וחזר בגיל 80.
אז הם אמרו לו: אתה עדיין לא ראוי להיות שר, "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ" בן 'ארבעים (40) לַבִּינָה!' (אבות ה, כא) אתה בן עשרים!
ועוד אמרו לו: 'אתה הבן של יוכבד! בארמון כולם חושבים שאתה הבן של בתיה הבת של פרעה, אנחנו נלשין עליך לפרעה! ואנחנו גם נגלה שהרגת את הנוגש המצרי!!
כששמע זאת משה רבנו אמר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (שמות ב, יד)
עד עכשיו היה מהרהר בליבו: 'מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האומות? מה זה העם הזה מגיע למצב של שעבוד כזה על מה ולמה? מה עשה כל העם! אמר: עכשיו "נוֹדַע הַדָּבָר" כיוון שיש לשון הרע ביניהם!
הכלי יקר מבאר: מה חומרת לשון הרע שבגינה נשתעבדו במצרים. ולשון הרע שקולה כנגד שלוש עבירות החמורות ביותר: שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות.
אלא שהאמת היתה להיפך! עם ישראל כלל לא חטאו בלשון הרע כמו שאמרו במדרש (רבה ויקרא לב, ה): 'אמר רבי הונא בשם בר קפרא: 'בשביל ארבעה (4) דברים נגאלו ישראל ממצרים; (1) שלא שינו את שמם (2) לא שינו את לשונם (3) ולא היו פרוצים בערוה חוץ משלומית בת דברי שפרסם הכתוב ודבר רביעי (4) לא דיברו לשון הרע.'
ואם כן מבאר הכלי יקר: אדרבא! לא דברו עם ישראל לשון הרע רק דתן ואבירם דברו ופרסמם אותם הכתוב!
ואז הלשינו דתן ואבירם: 'שמשה הוא יהודי, הוא הרג את הנוגש מצרי!' וכך מסרו את הבן של גדול הדור עמרם לצורר הארור פרעה!
לא יאומן כי יסופר, על מה ולמה?... בגלל שהוא העיר לכם הערה נכונה אז אתם מוסרים אותו? אבל אתה דתן חייב לו את החיים שלך, הוא הציל אותך מהמצרי רצה להרוג אותך! איך יכול להיות שאתם הולכים ומוסרים אותו ואתם מבינים מה המשמעות! הוא הרג מצרי - יהרגו אותו! וזה הבן של גדול הדור עמרם!
שפל מעשה כזה לא נשמע!
גם אבירם חייב לו לא רק דתן כי הוא הציל את אחיו!
במקום זאת - הם משיבים לו "רָעָה תַּחַת טוֹבָה" והם מנסים לגרום לו למות! לאדם שהיטיב להם.
אם אנחנו חושבים שזו פעם ראשונה ואחרונה שמשה עשה להם טובה - לא.
דעת זקנים (לבעלי התוספות בשלח ב, יג) מביא מדרש מדהים: פרעה גזר: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב) –
'אמר משה רבנו לקב"ה: 'מה חטאו ילדים הללו'?
משה רבנו נושא בעול בכל מצב, איפה שהוא רואה משהו - יש לו שאלות. ואם צריך לפעול הוא פועל. מציל את הבנות של יתרו, התערב פה במקרה שלהם, הולך ויוצא ונושא בסבלותם של אחיו, הוא לא יושב משקיף מן האו"ם, הוא כל דבר משתדל לפתור!
עכשיו הוא רואה גזרה "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ"
ואז הוא שואל את הקב"ה: ריבונו של עולם 'מה חטאו ילדים הללו'? לשקע אותם בתוך היאור?
אמר לו הקב"ה: 'גלוי וידוע לפני שיהיו רשעים גמורים'! כל הילדים האלה שנגזר עליהם - הם יצאו רשעים גמורים!
(זה לא רק זה, הם היו גלגולים של דור המבול)
משה אומר לו: 'לפניך זה גלוי אבל לפני לא גלוי'!
אמר לו אין בעיה - תציל אחד שניים ותראה מה יהיה אחריתם'
הלך והציל, את מי הוא הציל? דתן ואבירם!'
בקהל: דתן ואבירם.
הרב: דתן ואבירם
זאת אומרת: הם חייבים לו את החיים בכלל לפני שהוא פגש אותם,
ואחרי הלידה שלהם ואחרי ההצלה מהנוגש המצרי, עוד פעם, פעם שלישית הציל אותם עוד פעם! עוד פעם!
המדרש (החפץ ב, יג) אומר: 'במכת חושך מתו רבים מישראל! אז נשאלת השאלה: איך נתרו דתן ואבירם? שני רשעים האלה! רשעים גמורים איך נותרו?
שוב לימד משה רבנו סנגוריה על עם ישראל וטען לקב"ה: ריבונו של עולם זה שבחן של ישראל שאתה ממית אותם? זה השבח של ישראל?
אמר לו אתה יודע מה: 'אניח לך שניים מהם ותראה - מי אלה? דתן ואבירם. אותם שניים נצלו שוב פעם במכת חושך ולא מתו.
טוב, אז כאלה רשעים נצלו בסדר... ונשאלת השאלה: איזו זכות יש לשני הרשעים האלה להינצל מן היאור, להינצל מהנוגש ולהינצל ממכת חושך?
כבוד הרב שואל את הקהל: מי יודע? (200 שקלים למי שיודע)
בקהל: (לא שומעים)
הרב: יפה מאוד... (כבוד הרב משלם לעונה)
מי שלומד מגיע לו, נכון...
ובכן, מה היתה הזכות שלהם?
מסביר המהרי"ל דיסקין זצ"ל: 'דתן ואבירם היו שוטרים! ומבואר בספרי (זוטא בהעלותך יא, טז): תפקידו של השוטר היה להלשין על העבדים שלא הספיקו להכין את מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים שהיו אמורים לסיים וכאן ראו את הגבורה של עם ישראל: אף שוטר לא הסכים להלשין על העבדים,ולא עוד במקום שהעבדים יקבלו מכות - השוטרים קיבלו על עצמם את המכות!!
והם היו שוטרים שלא הלשינו! ומסרו נפש בשביל כלל ישראל!
ובסוף מה הם זכו? זכו לרוח הקודש! שנאמר: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יא, טז) ובמהרז"ו אומר על פי המשך הפסוק: "אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו" הזקנים הם השוטרים, הם לקו עליהם,לכן זכו לרוח הקודש והם יהיו נביאים על ישראל!
ובשפתי חכמים (במדבר ז', ב') מוסיף רמז נפלא! הם גם נקראו: "נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת".
מזה נשיאי המטות? לרמוז שהם היו שוטרים במצרים - המצרים היכו אותם במטות! ולכן הן נקראו "נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת" ע"ש שקיבלו מכות במטות.
בסוף הפרשה כתוב: תקשיבו - באו "שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל...: וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה:" ודיברו איתם בְּרָע...
מה אמרו להם?
- "אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה" (שמות ה, יט - כא)
דרשו במדרש: מי אלה השוטרים? דתן ואבירם! שאצל קורח כתוב שהם "יָצְאוּ נִצָּבִים" (במדבר טז, כז) נגד משה רבנו.
והם צעקו על משה: 'שמאז שהוא בא אל פרעה - אין תבן! ובעקבות זאת השוטרים נענשו והוכו בכפל כפליים'!
אז זאת אומרת: הם באו בטענה למשה בחוצפה ואומרים לו, מאז שאתה באת לפרעה - הוא אמר שעכשיו אנחנו צריכים להביא את התבן ואנחנו נדאג ללבון לבנים והכל... בגללך אנחנו מקבלים מכות יותר כי לא מספיקים!
אבל תשמעו דבר מדהים,
כבוד הרב מציע עוד מאתיים שקלים!
הגזירה ש: 'לא לתת תבן' החזיקה יום אחד.
בקהל: (לא שומעים)
הרב: צוחק, אה אה... אה הוא אומר את האמת "לא למדנו"!
איפה רמוז שהגזרה היתה רק יום אחד?
אומר רבנו בחיי: הפסוק אומר: "לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם" (שמות ה, ז) איך זה כתוב? "לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם" איך זה כתוב?
בקהל: (לא שומעים)
הרב: איך כתוב? עם א' כתוב, לא צריך אל'ף, בשביל לכתוב "תוסיפון" לא צריך א', למה יש שמה א'? לרמוז שזה היה רק יום אחד. אומר רבנו בחיי זה הסיבה שיש א' לא צריך להיות א', אבל כתוב עם א', א' מיותרת לרמוז שיום אחד בלבד הגזרה הזו יצאה לפועל.
אם כן, הם התחצפו אליו ביום הראשון כבר!
למי הם מתחצפים? למי שהציל את חייהם שלוש (3) פעמים!
דתן ואבירם מסייעים לזרים ולא למשה;
עכשיו זה מדהים לאור מה שלמדנו עד עכשיו.
דתן ואבירם מוכנים לקבל מכות! כל יום! ולא להלשין על אחרים ועל משה רבנו הם מלשינים בשביל שיהרגו אותו! ומשלמים לו "רָעָה תַּחַת טוֹבָה"!
יש בזה היגיון?
בקהל: כן
הרב: כן מה? מה העיקר להגיד 'כן'!?
וארבע (4) פעמים הם הרעו למשה רבנו:
פעם ראשונה - הלשינו עליו לפרעה כדי שיהרוג אותו.
פעם שניה - כשכבר יצאו ממצרים שאמרו דתן ואבירם: "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד, ד) המרידו את העם נגד משה רבנו והכניסו חיץ בין ישראל לאביהם שבשמים.
כשהם אמרו "נִתְּנָה רֹאשׁ" הם התכוונו שהם יחליפו את משה רבנו... "נִתְּנָה רֹאשׁ" לא נחזור, קודם "נִתְּנָה רֹאשׁ"... מי הראש? לא הוא! (לא הוא, לא ביבי - סתם בצחוק) וכך המרידו את עם ישראל!
דבר שלישי - שמשה רבנו אמר לא להותיר מן המן - הם הותירו למה הם הותירו מן המן? (שמות טז, כ) הם ניסו להראות שכביכול המן יורד בשבת כדי לערער על המנהיגות של משה רבנו.
משה רבנו אמר: ביום שישי ירד "לחם משנה" פעמיים כפול בשבת לא ירד והם הותירו ביום שישי בשביל שיוכלו להוכיח "הנה אנחנו הבאנו בשבת למה אתה אומר שלא יורד?... וכל זה בשביל מה? לערער על המנהיגות של משה רבנו.
ופעם רביעית - במחלוקת של קורח הם היו הראשונים להבעיר את המחלוקת על הסמכות של משה ו: "יָצְאוּ נִצָּבִים" (במדבר טז, כז) כנגדו והוסיפו אש לתבערה.
ועכשיו מתעצמת הקושיא: כשמתבוננים נראה כאילו דתן ואבירם הציבו לעצמם מטרה אחת בחיים, להזיק למשה רבנו ואם אפשר להרוג אותו עדיף ולמי? לאדם שהרבה יותר מכולם להיטיב להם.
לא הגיוני... לא הגיוני, כפיות טובה כזאת מזה?
על אנשים שאתם לא מכירים אתם מוכנים לקבל מכות ולא להלשין ואדם שהציל אתכם כל כך הרבה פעמים ועשה לכם רק טוב, רק טוב! ולא מדובר באדם מן השורה שגם זה פסול לעשות כזה דבר, המנהיג שצריך להציל את כל עם ישראל! ואתם הולכים להרוג אותו?!
'כפוי טובה'
כדי לרדת לעומק הדברים צריך להתבונן מה פירוש המילה אני מודה לך - תודה. וגם לשון של הודאה, הודאה באשמה, אני מודה, כן. בעל דין - מודה. נגיד את האומר: "אתה חייב לי כסף", אני אומר לך: כן, אני מודה, מודה שאני חייב הודאה בעל דין.
אז ב - 'מודה' יש שני משמעויות: תודה והודאה.
במילה 'כופר' - שני (2) אופנים אבל הפוכים: אחד יש: 'כופר בטובה'. אדם קיבל טובה וכופר בטובה, "לא קיבלתי... מה עשית בשבילי... מי ה... יפפפם... ויש כופר-כופר: שזה כופר בחוב. "לא חייב לך"! כופר בתביעה, אתה תובע אותו על ממון - הוא כופר.
אז יש כופר בטובה ויש כופר בתביעה.
אינו מודה על קיומו של החוב.
איך שני דברים הפוכים נמצאים במילה אחת?
אחד מודה - תודה. ואחד מודה - באשמה.
אחד כופר - בתביעה. ואחד כופר בטובה.
בספר "פלא יועץ" "בדרך כפוי טובה". אומר רבי אליעזר פאפו זצ"ל הפסוק אומר: "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ" (משלי יז, יג) – אדם שמחזיר רעה במקום טובה למי שהיטיב לו הוא מקולל בזה שרעות לא ימושו מהבית שלו. כי חיוב על אדם שקיבל פעם אחת טובה - שתהא חקוקה בליבו תמיד!
לא לשכוח את הטובה שעשו לך אפילו פעם אחת בחיים בלבד.
ולא רק זה, מוכרח לא לגרום רעה אלא לשלם טובה למיטיב ואפילו לאדם שהיטיב לו - גם עשה לו רעה, ישכח הרעה - ויזכור לו את הטובה!
שמעתם מה החיוב? זה חיוב.
צא ולמד ממי? ממשה רבנו: לא הכה את היאור, לא במכת דם,לא בצפרדע ולא היכה את העפר בכינים - על טובה שעשו לו ואפילו שהם דוממים.
דם - זה ביאור. צפרדע - ביאור. היאור הציל אותו בתיבה. ובעפר - שהוא טמן את המצרי. אפילו שבסוף זה לא עזר! כי הם הלשינו, אבל צריך להכיר טובה. אפילו אם בסוף זה לא התקיים. אחד עשה לך טובה ולא יצא מהטובה מה שרצית - זה לא אומר שהוא לא יעשה טובה... וצריך לזכור את הטובה לעולם!
ויש מחייבים שלא רק אתה חייב טובה גם זרעך עד סוף העולם!
שמעת? אתה צריך להגיד לילדים: "פלוני עשה לי טובה, תזכרו לו טובה לעולם".
למה עמון ומואב נענשו, על מה הם נענשו? שהם לא הכירו טובה לזרע אברהם ולא קידמו אותם בלחם ובמים, אחרי ארבע מאות שנה שאברהם הציל את אבא שלהם את לוט. אז ארבע מאות שנה עברו והם חייבים עוד טובה למי? לזרע אברהם לא לאברהם לזרע אברהם!
לא פשוט - להיות כפוי טובה זה תת אדם! זה בהמה!
משה רבנו לא נקם את נקמת מדין למרות שה' ציוה אותו "נקום אתה נקום את נקמת מדין" (במדבר לא, ג) למה? הוא אמר אני גדלתי במדין, איך אני יעשה זאת, אז הוא מינה תחתיו. והקב"ה הסכים אתו, לא העניש אותו.
אלישע החיה את בן השונמית ומסר נפשו! ואליהו אותו דבר, עם הצורפית למה? כי הם פתחו את הבית שלהם לארח אותם!. אז הם מסרו נפש. וגם אליהו הטיח דברים כלפי מעלה בשביל להציל את הילד! והקב"ה לא העניש אותו. למה? כי חייב להם.
אדם שעושים לו טובה והוא משיב ברעה או אינו מכיר בטובה - הרי הוא 'כפוי טובה!' מה זה 'כפוי טובה'? לוקחים כלי וכופים על דבר מסוים, מסתירים את הדבר בכפיית הכלי, 'כפוי טובה' זה אדם שכופה על הטובה כאילו לא רואה לא היה לא נברה כלום לא היה, זה נקרא 'כפוי טובה'!
למה? אם הוא יודה שעשו לו טובה -
מה הוא יהיה? איך קוראים לזה? 'אסיר טובה!' אתה אסיר טובה מזה אומר? אתה אסור במאסר, איך ברגע שקיבלת את הטובה - אתה במאסר כל ימי חייך להחזיר טובה...
אסיר טובה אסיר תודה אבל אסיר... "אסיר" זה לא ביטוי סתם, זה אסיר! ובן אדם לא רוצה להיות אסיר,! לא רוצה להרגיש חייב ומחויב אז הוא מתעלם "מה הוא עשה לי... אם הוא נתן כוס מים אז גמרנו!... כיון שאדם כל ימי חייו יצטרך להחזיר טובה ויש אומרים שצריך להחזיר טובה יותר ממה שקיבל. (יש אומרים בשווה ויש אומרים יותר ממה שקיבל...)
46:28 כשאדם מודה בטובה - אז באותה שעה שהוא מודה בטובה הוא גם אומר: בעצם 'תודה!' וגם מודה על האמת, בזה שהוא אומר "תודה" אז הוא מודה על האמת שהוא קיבל טובה. והוא שיש חוב גדול שחייב להשיב כלפי מי שגמל לו טובה.
אז הנה שתי הלשונות מתקיימים, תודה ומודה. תודה וגם הודאה על האמת שאתה עשית לי טובה.
אדם שכופר בטובה של השני - מלבד שהוא מסרב להודות - כופר! הוא גם מכחיש את הטוב שהוא גמל לו! ונמצא ששני (2) הפירושים של המילה כופר נמצאות בו - בו זמנית.
מכאן אנחנו למדים: לעולם לא יתכן כי אדם יודה שנעשתה לו טובה, אולם אף על פי כן לא יסכים להשיב טובה תחתיה.
איך יכול להיות שאדם יודה שנעשתה לו טובה, "אני מודה כן כן אתה עשית לי טובה אני מודה". איך יכול להיות שלמרות זאת אתה לא תשיב טובה תחתיה? בנפש האדם ישכח עצום שקוראים לו 'הכרת הטוב' להכיר בטובה שאדם קיבל וכיון שכך כאשר אדם מודה ומכיר בטובתו של חברו - הוא מרגיש חייב לו! מי שאינו מסוגל לחיות בתחושה של חוב כלפי חברו - מה הוא עושה? מפתח מערכת נוגדנים ומכחיש את המציאות "מעולם הוא אומר לא עשית לי טוב"! (מעולם! מכחיש!)
זה העניין שהיה עם דתן ואבירם: הם הבינו - לעולם! הם לא יוכלו להחזיר לו טובה ע"ז שהציל את חייהם, (זה לא הכניס אותו אורח זה לא קנה לו משהו זה לא העניק לו משהו...) זה הציל את חייב זאת אומרת את כל החיים שלו בעצם הוא חייב לו) והוא הציל את חייהם שלוש פעמים... הם מבינים שהם אסירי, אסירי אסירים לכל ימי חייהם בשבילו!
וכיוון שהם היו רשעים - אז הם כפרו בטובה של משה רבנו וניסו כל הזמן להוכיח שהם לא חייבים לו כלום ולא שום דבר ויותר גרוע תכף נראה. יותר גרוע!.
המדרש הגדול (א, ח) אומר: 'כל הכופר בטובתו של אדם סופו שכופר בטובתו של מקום'
אם אתה לא יודע להכיר טובה למי שעשה לך, במציאות שאתה רואה שהוא עשה לך - מי שעושה לך טובה ואתה לא רואה במציאות כאילו שהוא עושה לך במציאות ממש-ממש - יותר קל לך לכפור בו.
איך אנשים טיפשים אומרים אמאמאמאמ... אתה אומר לו "אתה חייב את החיים שלך לקב"ה הוא החיה אותך"... אה ואני לבד! תשע מיליארד (9,000,000,000) הוא נתן להם לחיות! מה המיוחד כאילו מה? הוא עושה לי משהו מיוחד?! אה... שמעתם איך הוא מתפטר... "מה אני נושם לבד, כולם נושמים"!
לא יש כאלה שלא נושמים כבר.
אחד העלו אותו עכשיו מהאיראנים, הטיסו אותו, הוא נשם עד לפני כמה זמן עכשיו - הפסיק. אתה צוחק... העיקר אתה מבין לנער מעליו לא רוצה להתחייב לא שום דבר, כל הכופרים הם מתעלמים, איך הם מתעלמים מזה שהם חיים כל רגע מהקב"ה איך? וכל מיני קשקושים כאלה, מנערים מעליהם את הכל. למה? ברגע שהם יודו שיש הקב"ה - הם מבינים שהם חייבים לקיים מצוות, מצוות אתם רוצים לקיים? לא! אז מה הם צריכים להגיד? לא מאמין "עזוב אותך שטויות בחייאת... מי בא? מי חזר? מי הלך? מי היה? עזוב שטויות בלבלבל..."
זה כפויי טובה! כל זה מסיבה זו, לכפות על הטובה לא להיות חייב! לא רוצה להיות חייב!
אז לכן דתן ואבירם, לא רק שלא החזירו לו טובה - אלא רדפו את משה כל חייהם ומכריזים לו כאילו: 'לא אנחנו לא חייבים לו כלום!' וגם הרעו לו ואם היה אפשר לחסל אותו (עדיף שיצא לנו מן העיניים) שלא יהיה לנו חוב או בעיות עם המצפון, זהו.
עכשיו תשמעו דין, על מי אסור לרחם?
"מסכת סנהדרין" דף צ"ב: אמר רבי אלעזר: 'כל אדם שאין בו דעת אסור לרחם עליו! ולא עוד אלא שמי שמרחם עליו יסורין באין עליו'!
משה רבנו ריחם על דתן ואבירם ועל שלוש (3) פעמים שהציל אותם ממות לחיים - קיבל ארבע (4) פעמים רעות מהם! יסורין באין עליו'!
אומר הברכת פרץ (עמוד כט) יסוד עצום! אין כוונת הגמרא: 'מי שאין בו דעת' הכוונה לאדם טיפש, לא בזה מדובר, אנחנו מחויבים לרחם על כל אדם אם הוא חכם או טיפש ואפילו על בעלי חיים חייבים מן התורה לרחם!
אז מי זה שאסור לרחם עליו?
על מי שאין בו דעת, איזו דעת? אין בו דעת להכיר טובה למי שהיטיב לו! אסור לרחם עליו!!
משה רבנו אומר לעם ישראל: "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם"! (דברים לב, ו) וואי איזה מילים קשות...
מה זה "עַם נָבָל"? - כפוי טובה! "הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (שם) מי ברא אותך?! איך אתם לא מחזירים טובה?! וואי וואי וואי...
אני אומר משהו ואח"כ אני יאמר מ שכתוב, אני יאמר מה שכתוב ואני יאמר מה שאני אומר: רובא דרובא של בני האדם יכירו טובה וכל חייהם יחפצו להחזיר למיטיב להם כל טוב שבעולם, אולם קיים מיעוט במין האנושי שאין בהם דעה ואינם מסוגלים מבחינה רגשית להיכנע למיטיב להם, אלא היפך,מסתכלים במבט של בוז על מי שמרחם עליהם ובדמיונם הם רואים אותו איש חלש - שזה כבוד בשבילו! שהוא היטיב להם כי הם אנשים חשובים ומכובדים. שמעתם איך מהפכים את זה?
זאת אומרת: אם מישהו עשה טובה למישהו והרשעים האלה שהם חסרי הדעת מה הם מסבירים לעצמם? עשינו טובה בשבילו שהסכמנו בכלל לקבל ממנו את הטובה שהוא עשה כי זה מחשיב אותו בכלל, כי בלי שהוא יתן לנו מי הוא בכלל?
שמעתם?? זאת אומרת: לא הוא עשה לנו טובה, אנחנו עשינו לו טובה שקיבלנו ממנו בכלל, שהתייחסנו אליו בכלל... מי הוא בכלל?? שמעתם איך זה עובד.
אני אמרתי שכתוב: שרובא דרובא כן מכירים טובה.
עכשיו אני רוצה להתייעץ אתכם: לפי מה שאתם מכירים את הציבור האם רובא דרובא מכירים טובה בקריטריונים שאני לימדתי? או שרובא דרובא לא מכירים טובה, מה אתם אומרים?
בקהל: לא מכירים
הרב: לא מכירים, ככה אני מכיר, ככה אני מכיר... אנשים רובא דרובא לא מכירים טובה ומתכחשים, אני לא רוצה להגיד לכם איפה אני מוצא את זה כל הזמן במשך ארבעים וחמש שנה, אבל ברור לי, ברור לי שרובא דרובא לא מכירים טובה ובדיוק לפי התיאורים האלה שלמדנו בדיוק ככה הם מתייחסים! מתעלמים לא קיים לא שום דבר, "לא עשה כלום, תתת..." מתעלמים לגמרי לגמרי. אפילו לא יגידו לך שלום שלא תזכור שפעם נתת טובה שהם צריכים להחזיר עליה בהמשך, עד כדי כך, לא יאומן כי יסופר.
דתן ואבירם ידעו לעולם לא יוכלו להשיב למשה רבנו כגמולו שהציל את חייהם שלוש פעמים.
כדי לא להרגיש הרגשת "אסיר" היו מוכנים להיות כל כך כל כך רשעים! וכל זה כדי לכפור בטובתו של משה רבנו.
והמדרש הגדול אומר: 'כל הכופר בטובתו של אדם סופו שכופר בטובתו של מקום!'.
איי אייאיי... במקום שהם יהיו אסירי תודה, הם התמלאו בגאווה, לכן כל פעם שעשה משה רבנו טובה - התחזקה גאותם האווילית והשנאה והרצון להוכיח שהם לא חייבים לו מאומה!
אומרת הגמרא: "אדם שאין בו דעת אסור לרחם עליו", על אנשים כאלה נאמר. אסור לעזור! ומי שיעזור להם במשהו אחרי שהם לא מכירים טובה - מביא על עצמו עוד יסורין!' צא ולמד כמה משה רבנו סבל מהם.
נמסרו בידי פרעה כפוי הטובה:
מי שונא הקב"ה מאוד-מאוד - כפוי טובה!
הקב"ה נטר לאדם הראשון על כפיות טובה כלפיו - על האשה שנתן לו.
הקב"ה ברא את אדם, ראה הקב"ה ש: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" אמר: "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב, יח) אז ברא אשה כדי להיטיב לו.
במה התנצל האדם הראשון כששאל אותו הקב"ה: 'אם הוא אכל מן העץ?' מה אמר לו?
"הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל" (בראשית ג, יב) היא-היא! זה המתנה שהבאת לי היא גרמה זה לא אני... זה היא, כפר בטובה. השתמש בטובה עוד לרעה לומר שהיא היא המתנה שאתה נתת לי היא-היא.
הקב"ה שונא כפיות טובה.
במדבר הקב"ה כעס על עם ישראל שהיו כפויי טובה. הוא רוצה לתת להם את הארץ הנבחרת והם הוציאו דיבת הארץ רעה! והם שמעו את המרגלים אומרים "היא רעה" והם שתקו ובכו וקיבלו את הלשון הרע.
הם כפרו במן! הם קראו לו "הַקְּלֹקֵל" (במדבר כא, ה) שמעתם דבר כזה? הם קוראים לו "הַקְּלֹקֵל"...
מה זה "הַקְּלֹקֵל" מקולקל.
מה מקולקל? "אנחנו אוכלים ואין יציאות! ארבעים (40) שנה אוכלים מן אין יציאות, לא צריך ללכת לשירותים, הוא נבלע באיברים והם קוראים לו אוכל מקולקל. הפוך כשיוצא יותר מידי זה קלקול קיבה. ושלא יוצא - מצוין לא מטריחים אותך, כי אם היו צריכים לצאת היו צריכים ללכת שתיים עשרה (12) קילומטר, לצאת מחוץ למחנה ולעשות שמה צרכים ולחזור עוד שתיים עשרה קילומטר, עד שאתה חוזר אתה בטח צריך עוד פעם, אז אתה רק דורי רודי יא חממה... כל הזמן רק מהמאמצים! והקב"ה סידר שאתה לא צריך ללכת! אז מה לא טוב?.
הנה גם תינוק בבטן, הוא לא מוציא! הוא אוכל שמה תשעה (9) חודשים ולא מוציא כלום! מה לא טוב? אם היה מוציא היה שוחה בתוף הג'יפה...
אז מה - הם קראו לזה הזמן הקלוקל. אתם שומעים דבר כזה... כפויי טובה! עושה לך טובה שאתה לא צריך בכלל לטרוח...
אז לכן נמסרו בני ישראל נמסרו אצל מלך קשה, אצל מי הם נמסרו אצל מלך - גם כן כפוי טובה...
משה רבנו אמר לישראל: 'כפויי טובה בני כפויי טובה!' למה אתם כפויי טובה? כי על המן אתם מתלוננים ואתם הבנים של כפוי טובה מי זה? האדם הראשון, שהוא כפא בטובה ה' הביא לו את חוה. אז אתם כפויי טובה בני כפויי טובה.
מה עשה הקב"ה אותנו עם פרעה, פרעה היה כפוי טובה!! כמבואר במדרש רבה (א, ח) כתוב: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ" (שמות א, ח) עשה את עצמו חָדָשׁ! שכח את יוסף שהציל את המצרים בשנות הרעב!
כפר בטובתו של אדם ביוסף כתוב: "אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" פתאום הוא לא ידע ובסוף כפר בטובתו של הקב"ה אמר: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" (שמות ה, ב) 'כל הכופר בטובתו של חברו - סופו שכופר בטובתו של מקום!'.
המדרש מוסיף עומק נוסף: יעקב אבינו כשהגיע למצרים עמד לפני פרעה כשהוא בן מאה ושלושים שנה (130) וכתוב: "וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה" (בראשית מז, ז) – דבר ראשון הוא בירך אותו 'שיפסק הרעב!' אז במקום שבע שנים רעב - זה היה רק שנתיים, חסך למצרים ולעולם חמש שנים של רעב.
ובתרגום יונתן בן עוזיאל מוסיף: שבברכה שהוא בירך אותו - שיעלה הנילוס לרגליו'! כל פעם שהוא יבוא לנילוס - הנילוס יבוא ויעלה לרגליו.
להבדיל, כמו הצדיקים כשבאו לבאר - המים עלו לקראתם.
הנילוס היה מקור הפרנסה של המצרים, אז לא רק שהוא הפסיק לו בברכה את הרעב - אלא גם בירך אותו בשפע גדול וגם נתן לו כבוד גדול - שכל פעם שיבוא לנילוס יצא לקראתו.
אם כן מדהים! כמה כפוי טובה היה פרעה, כשבא אליו משה רבנו ואמר לו: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ט, א)
אמר לו: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ" מי?...
אמר לו משה: "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה, ה' זָּן אֶת הָעוֹלָם"!
אמר לו פרעה: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ" (שמות ה, ב)
אמר לו משה: "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה" (שמואל-א ב, ו) וזן את העולם!'
אמר לו פרעה: "אני לא צריך אותו! אני בראתי את עצמי!: "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט, ג). אני לא צריך גשם! היאור עולה לרגלי!
הוא מנצל את הברכה של יעקב אבינו - כמה כפיות טובה!
הוא לוקח את הברכה של יעקב אבינו שבירך אותו שהיאור יעלה לרגליו, עושה מעצמו אלוה, אומר לכולם: 'תראו איך היאור עולה לרגלי! אז אני עבודה זרה! תעבדו אותי!'
ואח"כ לוקח את הילדים של יעקב אבינו - ומשליך אותם ליאור המבורך שבירך אותו יעקב אבינו. אז זרעו במקום להציל - הוא הורג!
הקב"ה השיב לו גמולו בראשו - - -
ביאור הזה הקב"ה הציל את משה מושיעו הגואל של ישראל!
הבת שלו בתיה - היא תציל אותו. והיא תכניס אותו לארמון והוא יגדל אותו על ברכיו ואחרי זה משה רבנו יגזור על הבן שלו הבכור: 'שימות במכת בכורות!'
בקיצור, למדנו מדבר קשה ביותר! כפיות טובה.
עכשיו כל אחד יבדוק בעצמו האם באמת הוא מכיר טובה לכל אלה שעשו לו...
מה אני מציע: קחו כמה זמן שעה, שעתיים, שלוש, ארבע פעם ראשונה, אח"כ מידי פעם, תחזרו בהיסטוריה שלכם ותזכרו כל מי שעשה לכם טובה מהקטנה עד הגדולה ותבדקו אם החזרתם להם טובה או לא החזרתם להם טובה.
זה לא מספיק להגיד תודה, זה גם חשוב, מלמדים ילד קטן "תגיד תודה"... כל הכבוד לכם שאתם מלמדים אותו להגיד תודה, אבל אתם מכירים תודה לאלה שעשו לכם טובות?
תבדקו, כמה עשו לכם טובות ואם החזרתם.
אם לא - אתם כפויי טובה אסור לרחם עליכם...
ככה כתוב בגמרא: 'כל מי שאין בו דעת - אסור לעזור לו!' אסור לרחם עליו, מפחיד!
צריך לשבת ולכתוב ואם אין לך אפשרות כרגע להחזיר משהו - תרשום את זה כחוב ולהחזיר.
איי איי... זה עבודה, אבל זה יגלה לכם אם אתם 'כפויי טובה' או 'אסירי טובה!'.
זה הצלה גדולה מה שאני אומר לכם! כי הקב"ה משלם מידה כנגד מידה, אם אתה מכיר טובה - הוא יכיר לך גם טובה והקב"ה יכיר לנו טובה - כשאנחנו מתפללים לפניו, כשאנחנו מברכים לפניו, כשאנחנו מקיימים מצוות, הוא יכיר לנו טובה אפילו שאנחנו חייבים! הקב"ה מכיר לנו טובה כשאנחנו עושים לו נחת רוח.
אבל זה מידה כנגד מידה, אם אתם כופרים בטובה - תקבלו בהתאם, חבל, חבל, אפשר להרויח הרבה.
אז אם צריך לעשות רשימה של הטובות שעשו לנו בני אדם - נו... האם מספיק ברכות השחר שאנחנו אומרים לקב"ה: 'פוקח עיוורים', 'זוקף כפופים'... כמה זמן לוקח לנו שניה אה? אבל ראיתם אנשים שיש להם בעיות בגב? דיסקים שפרצו החוצה בלי רשות, כן? איך הם הולכים אהה... אהה... אהה... כנראה שב: 'זוקף כפופים' אתה חיפפת, כל ברכה צריכה להיות פנינה, כל... כל... אייייי... אם הינו יודעים להכיר טובה, אנשים יוצאים מבית חולים אחרי כל מיני בעיות, נו לא היה כדאי לכוון קצת יותר עוד קצת עוד רגע כמו שאומרים... בכל ברכה.
הקב"ה, אם אתה מברך אותו באמת כמו שצריך - הוא לא יפגע בך בדבר שברכת אותו. לא יפגע בך. ואם אתה עושה מה שהוא אומר באיברים שהוא נתן לך ואתה מברך אותו על כך - הקב"ה לא יפגע בך, ה' לא מחזיר רעה תחת טובה ח"ו! אתה עושה מה שהוא רוצה - הוא לא יגע בך, מה פתאום, מתי הקב"ה עושה? בשביל לעורר אותך בנקודה שאתה לא בדיוק עושה מה שצריך. לכן הקב"ה בוחן אם עשית מידה כנגד מידה.
אתם זוכרים את מיכל בת שאול שהתחתנה עם דוד המלך? זוכרים אותה? מה אתם זוכרים ממנה?
בקהל: (עונים)
הרב: הנה אתם יודעים, היא לגלגה על דוד המלך שרקד והשמלה שלו ככה קצת קפצה, היא אמרה לו מילים לא יפות,
והוא אמר לה: "וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת" (שמואל-ב ו, כב) אני מוכן להקל מכבודי עוד יותר, עוד יותר לכבוד ה' ולכבוד ארון ברית ה', כן.
מה היא נענשה אתם יודעים?
בקהל: לא היו לה ילדים
הרב: לא היה לה, האמת שהיה לה, היא הולידה ומתה. היה לה ילד נולד והיא מתה,
למה, איפה ה: 'מידה כנגד מידה'? מי שיודע מאתיים (200) שקלים!
איפה המידה כנגד מידה שמגיע לה שלא יהיה לה ילד?
בקהל: היא הלבינה את פני דוד המלך
הרב: היא הלבינה אבל איפה זה מידה כנגד מידה? אז שיהיה לה ילד ושילבינו את פניה...
איפה המידה כנגד מידה שלא יהיה לה ילדים? שהיא לא תהנה מהילדים? למה שלא תהנה מן הילדים מה זה קשור,
הרב: רחמים מרחם אה אה... אה... 'רחם רחמתיים...'
בקהל: שלא תשמח
הרב: שלא תשמח מה זה קשור?
אתם שומעים מה הוא אמר? הוא אומר: שהיא לא תשמח בילד בגלל שדוד המלך שמח,
אבל הוא שמח למה שהיא לא תשמח?
בקהל: היא לגלגה על מה שהוא שמח,
הרב: מגיע לו מאתיים אפילו שזה לא מדויק אבל זה הכיוון.
כתוב שהיה אחד: אחד שהשאיר ירושה לבן שלו ואמר שהוא יכול לזכות בירושה רק מתי שהוא ישתגע.
אז ההוא לא הבין, מה פירוש... מזה אבא שלי היה נורמאלי, איך הוא כותב... איך הוא רוצה שאני ייהנה מתי שאני משוגע?הוא אומר שאני אקבל את הירושה רק כשאני אהיה משוגע איזה מן דבר זה?
אז הוא הלך לרב והגיעו לרב ובדיוק הרב היה גוהר על ארבע ומוצץ בפה (הרב!) על ארבע ומוצץ בפה ומשחק עם הנכד שלו ומשמיע קולות, גנגנגנ... גנגנגנ... וזהו והם באו ושאלו אותו, תשמע יש ירושה ואמרו לו...
אמר להם: הוא התכוון כמו שאני... אתה תקבל ירושה רק אם תביא ילדים, כשאתה תביא ילדים אז האבא והאמא הופכים להיות משוגעים מדברים שטויות, ברבללבררלם משמיעים לו קולות עושים כל מיני...
אז אומר: כשאתה תהיה משוגע, זאת אומרת הוא רצה שהירושה הזאת תהיה לא רק לך גם לצאצאים, אז הוא רוצה שתהיה במצב של משוגע...
אז זאת אומרת: כשבאים ילדים מרוב שמחה שיש לנו בילדים - אנחנו כבר לא שמים לב על ההתנהגות שלנו ואנחנו מדברים ככה ועושים קולות וציוצים וגוהנים וגוחרים וגוחמים ועושים כל מיני דברים...
אז ככה: היא ראתה את דוד המלך בואו נגיד בשפה של גדרה - "ביז'נן" אז הוא קופץ וקופץ וקופץ... והיא לגלגה מה אתה קופץ וקופץ-וקופץ?!
אומר לה: אני קופץ לכבוד ה' כמה שאני יכול להרבות בשמחה... אין בזה שכל עכשיו, עכשיו אני עם ה' שמח!
העונש שהיא קיבלה - את לא רצית שהוא ישמח (כמו שהוא אמר) את לא רצית שהוא ישמח בה' כמו שזה... אנחנו נביא לך ילד,ותמותי ולא תוכלי לשמוח אתו לעשות גם כן כמו שהוא עשה בשביל הארון את לא תעשי בשביל הילד שלך. וזה מידה כנגד מידה.
אז עכשיו - אם אתם תחזירו טובות - ה' יחזיר לכם טובות והוא תמיד מחזיר בכפליים לפחות.
אז כדאי לשבת לעשות רשימות ולבדוק למי אתם חייבים טובות על מה שעשו לכם. ובעזרת ה' השי"ת ישפיע עליכם טובות תמיד אמן ואמן!
תודה רבה! למי שיש שאלות? בבקשה.
- - - שאלות ותשובות - - - (לא מוגה!!!)
כן תן לגברת פה
שלום כבוד הרב
שלום
א בעלי היה אצלך בהרצאה לפני חודש וקצת ב בחריש אני חושבת א נוגע אליי שומעים אותי א אז ככה אני בהריון בשבוע 30 וגילו מום בלב של העוברית שלי א ועשיתי אתה יצת לבעלי שאנחנו שנינו שלושה ימים נלך לכותל נקרא את כל התילים מהתחלה עד הסוף שמה א ועשינו את זה ברוך השם וגם טר לארגון שופר והיום אני הייתי בבדיקות ועדיין יש מום בלב וחשד ל איך זה נקרא לתסמונת א בעצם הרופאים גם אומרים לי שאני צריכה להיות קרובה אליהם בלידה לבית חולים ש תודה אני צריכה אני צריכה ללדת בבית חולים שהוא קרוב למומחים ללב של ילדים
ואני בכלל רוצה ללדת בבית אני מאוד מאמינה בעני השם רופאך אני רוצה להיות כמה שיותר רחוקה מרופאים האמת אני לא יודעת מה לעשות אם יש לך איזשהי עצה וברכה אני מאוד אשמח
קודם כל ברכה מה השם מורן בת רחל מורן בת רחל השם אותך שהעובר יהיה ברי ושלם לעבוד אמ ושתהיה לך לידה קלה על דרך הטבע אמן וכל מה שאמרו לא יפגע חס ושלום בעובר אמן!
כן שאלה נוספת תכף רגע רגע צריך לעשות איזון איזון כן הנה פה יש
ערב טוב כ כבוד הרב רב טוב אנחנו סירי תודה על כל החיזוקים שהרב מחזק אותנו בעבודת השם
זה היה מוכן מקודם או שהוספת עכשיו יפה למדת כן
בעבודת השם ובאמונה וביטחון ישאר כוחך יש לי שאלה האמונה והביטחון זה עבודה לא פשוטה אמרו חכמים חכמים זכרונם לברכה מכות כד בא דוד ועמד ע עלע בא לא הבנתי אף מילה מה אמרת אמרו חכמים זכרונם לברכה מכות כד בא דוד עמדן על 11 11 בא ישעיה עמדן על שש בא מיכה עמדן על שלוש בא חבקוק ועמד לחת שאמר וצדיק באמונתו אחיה שנתחזק בזה ועל ידי זה ממילא יבוא יבואו לקיום כל התורה אז שאלה האם קיימת גם באמונה וביטחון איזה דבר שאפשר להתמקד עליו ובזה יהיה יותר קל להחזיק באמונה וביטחון 100%
אמונה זה דבר כללי ויש ב פרטים ביטחון זה דרגה גבוהה יותר מאמונה וזה אחרי האמונה ובשביל זה צריך ללמוד שער הביטחון ורבנו בחיה אם תלמד שמה את הכל אז תדע ואם תרצה ייש ספר אמונה וביטחון של החזון איש זכר צדיק ברכה ויש גם לרמבן ויש הרבה ספרים בעניינים האלה תתחיל ובעזרת השם תצליח אמן!
תודה שאלה פה כן לגברת פה אין דבר כזה דבר כזה כן תן לה לדבר הלו תנסי לדבר תודה כבוד הרב סגרת לה עוד פעם כן טוב
אז ככה האמת היו לי כמה שאלות אני אתמקד באחת סבתא שלי נפטרה לפני חצי שנה אני מאוד קשורה אליה א רציתי לשאול אותך מה אפשר לעשות כבשב באים הגעגועים לצערי אני בכיתי בליל שבת ובבוקר חלמתי עליה חלמתי שאני אומרת לדודה שלי הנה סבתא כמה א קילחתי אותה את יכולה לחבק אותה היא יצאה מהקבר והיא לא המינה כל כך אמרת הנה גם אני חיבקת תחבקי אותה אז רציתי לדעת מה זה אומר אם יש בזה איזה
זה אומר שחלומות הם מרורי היום ומי שחושב על מישהו יכול לבוא לו בחלום זה לא אומר שום דבר
ואיך אני אכולה לעשות תשובה על זה שבכית בשבת אני באמת הצרתי זה אסור לבכות אני פשוט אני פתאום התגעגעתי אם זה
אם זה היה באופן פתאומי לא מכון וזה התפרץ אז בסדר לא צריך הרבה לעשות בשבת הקרובה תשתדלי לשמוח בכפליים בעזרת השם
עכשיו כבוד הרב משהו נוסף א פעם קודמת הייתי אצלך בבני ברק והיה לי עובר שלא התפתח הוא היה צריך ליבלת כאילו ביד הרבעת א קיבלתי את זה באהבה בסוף הקודש ברוך הוא הראה לי את זה שזה היה לטובה שאני ע סבתה שלי בבית חולים כי חגגתי יום הולדת 28 בכג באלול ואחר כך היא נכנסה לבית חולים והיא נפטרה בית בתשרי חודש אחרי שהפעלתי בדיוק חודש אז ישתבח שמו הייתי צריכה להיות איתה עכשיו אני אשמח שתברך אותיל שאני אסקה בעזרת השם שם עודה לי הבת ופרה בת שבע עודה לי הבת ופרא בת שבע
(מה זה אני רואה שמה הלו מה זה הירוק הזה היה על המסך ירוק כמו השטן פה הלו השם ירח תסתכל אתה רואה מלמעלה מה אתה רואה בוא תראה תראה תראה תראה ייש בור טגל זה לא ממני זה לא ממני כן)
מה השם שלך?
אודליה אודליה בת אופרה בת שבע אופרה בת ש צדיקים הרבה ילדים צדיקים אני רוצה 10 אותך לעה שבטים אמן אמן
תודה כבוד הרב
כן תן לגברת פה פה פה פה כן תן לה לדבר ערב טוב
לגבי מה שאמרת שאדם חייב להחזיר טובה למי שעשה איתו טובה כן מצד שני שאנחנו עושים חסד עם מישהו אחר אנחנו עושים לתת בעצם לא על מנת לקבל בחזרה איך זה מסתדר ביחד?
מסתדר מצויין את תעשי מה שאמרת והוא צריך להחזיר טובה זה לא אומר שאת לא רוצה לקבל שהוא פטור את צריכה לעשות שלא על מנת לקבל פרס כל הכבוד אבל זה לא אומר שהוא פטור הוא צריך להכיר טובה
הבנתי תודה רבה
כן תן לגברת פה אתה רוצה גם לישון אבל לא רואים את האצבעות שלכם הנשים יש להם כוח יותר להרים את האצבע כן
(יודע משהו על ספרים לחלוקה מה הבנו ספרים שאמ אנשים אמורים לק דברו ע כבוד הרב על זה לא ידוע לי כן )
קודם כל אתה הלב של כולנו ו לבקש ברכה לזר הקודש בקשה שם אורטל בת רחל אורטל בת רחל
תזכי לזרע חי וקיים מהרה אמן! תן לבחור פה כן פה למה יש רק אחד למה איפה המיקרופון השני יש שתיים אבל באחו כן ערב טוב
כבוד הרב ערב טוב אני קצת מתרגש אני שמעתי קודם כל נהניתי מאוד מההרצאה לקחתי לצומת לבי את העניין של הנושא של כפיות טובה אני מעריך שבמרוצת השנים בטוח שיש משהו שצריך לתקן ולהחזיר למישהו שלא החזרתי אז קודם כל תודה על זה תזכיר לי להגיד לך סיפור על החלבן ואתה תראה כמה זה מידה כנגד מידה כן ההורים שלי היו בעלי מכולת כמעט 30 שנה
אז אני אספר ל קודם על החלבן אחד מגדולי ישראל ישב ללמוד ואשתו הכינה לו חלב רתוח בבוקר והחלב גלש גלש גלש ולא נשאר כלום ואז הצטערה מאוד כי לא נשאר לה חלב והיא נכנסה לספר לבעלה שהחלב גלש ואז הוא התחיל לחשוב לחשוב לחשוב ואמר לה תביא לי את המעיל בואי נלך לחלבן אז שאלה אותו מה קרה הוא אמר לה אני יודע למה החלב גלש למה הוא אומר נודע לי שהחלב מצבו הפיננסי קשה ואז החלטתי שאני יותר לא לוקח ממנו בהקפה אני משלם לו מזומן כל פעם שהוא בא מביא את החלב אני משלם לו מזומן הבוקר הוא בא והייתי טרוד אז אמרתי לו תרשום את זה והוא הלך
אבל ראיתי שהפנים שלו לא היו כל כך והוא הלך עכשיו אני מבין למה זה גלש אני לא נתתי לו את מה שמגיע לו אז גם אני אחרי שקיבלתי על עצמי לתת לו תמיד מזומן אז גם אני לא מגיע לי לכן זה גלש אז בואי קודם כל נלך נשלם לו את המזומן וגם נתנצל זאת אומרת תראה מה זה הצדיק ידע בדיוק על מה גלש הוא חיפש מה נוגע לזה מה קשור מה קשור אליו גלש זאת אומרת הקדוש ברוך הוא לפעמים נותן לבן אדם באותו כיוון של מה שהוא פגע פגם חיסר בשביל לעורר אצלו נורה אדומה שישים לב כן הלאה
יכול מאוד שזה התקשר לנושא שאני רוצה לדבר לבקש אצם מכבוד הרב אני גיליתי את כבוד הרב לפני לערך כשנה אני בא מבית מסורתי בעיר רמלה יש על שם סבא רבא שלי בית כנסת די גדול די מפואר כלומר השורשים היהודיים שלי הם די חזקים לפני קצת פחות מחמש שנים אני התחתנתי היום אנחנו הורים לשני בנות שהיו בריות כמו שאמרתי גיליתי את כבוד הרב את הדרך שהוא סולל א חזרה בתשובה של כל היהודים בעזרת השם ושאני בעזרת השם אהיה גם אחד מהם ובכלל בדרך א כדרך אלוהים בדרכים לא דרכים בכלל
הופניתי על ידי אשתי להקשיב ליגעל כהן כמו שכבודו אומר ללמוד להיות גבר יותר טוב בעל יותר טוב אבא יותר טוב דובדבן ובאחד הסרטונים ביוטיוב אתה אחד הסרטונים שלך עלה כאפשרות ומשם הדרך הובילה אותי אנה אז כמו שאמרתי גיליתי את הרב ועם הזמן גיליתי את האמת ואני שואף להגיע לאמת הדרך לא פשוטה במיוחד שאשתי אשתי בד לחיים ארוכים ובריאים ובעזרת השם אלוהים יפקח את עיניה אמן לא בעד איך היא אמרה לי את זה אתמול אני כ אני יהודיה אני כיוונתי לחתונה עם יהודי נקודה לא כיפה אתה יכול להתפלל
אבל היא גם שמ משיחה בפארק ם ש היתה עם הבנות שלשום דווקא מאדם דתי שדיבר עם חברו שמה שכיפה זה לא חובה זה רק סממן ליהדות ליהודים וניתן להסתובב ללא כיפה וניתן לברך ללא כיפה ומשם היא גזרה את זה באה הביתה תפסה אותי במצב רוח טוב אמרה לי את זה ככה וככה אני אשמח מאוד שאתה תסתובב ללא כיפה כי אני לקחתי על עצמי לפני תקופה כן להסתובב עם כיפה ואני משתדל מאוד לשמור על שלום הבית אמרתי אם אדם דתי אמר לה שלא חובה יחד עם זאת שלשום בערב חיפשתי איזשהו סרטון של כבוד הרב בנושא הכיפה וגם שם משתמע לכאורה שאיין חובה אך זו מצווה
וכחלק מהתהליך של החזר בתשובה הכוונה היא לאסוף מצוות לעולם הבא אני לא אעריך במילים כבוד הרב אני מבקש את צדך איך לשמור על שלום הבית
קודם כל הבחור הזה שסיפר לה את הסיפור הזה הוא היה עם כיפה הדתי כן היה כמובן עם כיפה כן אבל לא חובה מסכים הבנתי טוב בכל אופן אה חובה היום זה חובה ללכת עם כיפה ומי שהולך בלי כיפה אז א מורה שהוא זה מורה שהוא לא רוצה להימנות על חלו של הקדוש ברוך הוא אתה יודע בצהל מחייבים כל חי ללכת עם קומטה אחרת אז יש כאלה שמים אותה פה בדש ויש כאלה שמים אותה על הראש תלוי באיזה אירועים וכולי אבל בלי זה לא הולכים כן זה חייל חייל ובחו של הקדוש ברוך הוא צריכים ללכת לא ילך ארבע עמות בגילוי הראש
זה הלכה בשולחן ערוך לא ילך אז צריך ללכת ואפילו ארבע עמות לא ילך זאת אומרת שתי מטר לא הולכים בלי כיסוי ראש אתה שומע ולברך ודאי שאסור בלי כיסוי ראש אסור להזכיר שם שמיים בלי כיסוי ראש עכשיו לגבי האישה אתה אומר שהיא רוצה אותך בעצם חילוני נכון אז איך היא שלחה אותך ליגעל אז יגעל הוא טוב רק בשביל לעשות את הבעלים שפחות של הנשים כן זהו אז זה מה שלוקחים ממנו לא תורה ולא כלום רק איך שבע להיה משרט של האישה וזהו בלי כיפה גם טוב טוב בכל אופן אתה רוצה אני מוכן לדבר עם שניכם ואני אסביר לה שהיא צריכה כיסוי ראש בעזרת השם
היא היייתה אמורה להיות פה היום לטענתה היא לא מצא ביבי סיטר לבנות אני מאמין שהי בסדר מתי שתמצא בייבי סיטר תיצור איתנו קשר וא אנחנו נדבר על הכיסוי ראש
תודה רבה כבוד הרב
תהיה בריא כן שאלה אחרונה כן בסדר בסדר תן לה תן לה
כבוד הרב ת יודע שאתה בא לגדרה הבטחת לי עם הבת שלי
מה הבטחתי שהיא תדבר שמה שתדבר נו בסדר מה אני עם סטופר הקדוש ברוך הוא יעזור ויהיה במהרה מה שמע עוד פעם אבי גיל עתרה בצירה רעות עתרה אבי גיל בצירה רעות השם יזכה אותה מהרה בזרע חי וקיים ושאמא שלה לא תבכה
לא! לדבר לא זרע חי לדבר מה לדבר היא לא מ ה צרכה לדבר כ ת ת דבר אמ תודה רה
ימך אמ שמ מימ ב הית אחמ ושמחת בימיך וה ש ושמחת בימיך והיית שמח ושמחת ימך והית א שמח ושמחת בימיך והית אך שמח ושמחת בימיך והיית שמח שמחת ימך ת סמלה ושמחת בימיך והיית שמח ושמחת בימיך והיית שמח ושמחת בימיך והית שמח ושמחת בימיך והיית שמח ישמחו במלכותך שומר שומרי שומר ש ק קוראה עונק שבת ישמחו במלכותך שומר שומר שומרי שבת וקורא עונק שבת עם מקדשה מקדשה מקדש שביעי שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת.