אור עקיבא - מעלותיו של יוסף

 - - - לא מוגה! - - - 

...זרו בתשובה שלמה מהרה. לחילוי נשמת דניאל בן תתינה תהילה וסמיון בן אלחנן ולעילוי נשמת הוריים נוחתם עדן אמן אמן

באיזה חוכמה נהג יוסף עם מצרים כדי ליטול את כספם ומקניהם בשנה אחת בלבד מה ראתה התורה לספר על השלכות הרעב במצרים מה נפקמינה בזה שכל המצרים נהיו לעבדים? ומה לומדים מכך שהוא העביר את כל העם מעיר לעיר? ולמה התורה מספרת על כהני מצרים שאדמת הכהנים לא נקנתה על ידי יוסף? לאן נעלם כל הכסף שהגיע למצרים. איזה רמז מסתתר מאחורי הסכם בין יוסף למצרים ונתתם חמישית לפרעו וארבע ידות יהיה לכם מה הקשר בין ארבעת הכוסות ששותים בליל הסדר לבין ארבעת הכוסות שחלם עליהם שר המשקים עם ישראל השתעבדו בעבודת פרך רק 86 שנה כמניין במקום 430 שנה. מדוע ביטר הקדוש ברוך הוא על ארבעה חלקים מתוך חמש. ומה זה קשור לארבע גלויות?

הפסוק אומר "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה" (בראשית מז, יד) מבאר המהרי"ל דיסקין זכר צדיק לברכה באיזו חוכמה מרובה נהג יוסף לצבור את כל הכסף של מצרים בשנה אחת כשבאו המצרים וביקשו אוכל אמר להם יוסף, קחו אוכל בהקפה ותשלמו בעוד חודש. המצרים קנו אוכל בהקפה להם ולמקניהם. חלף חודש ושוב היו זקוקים לאוכל, המזון התקלה במהירות ובעיקר על ידי הבהמות. נתן להם יוסיף שנית בהקפה. החוב גדל ותפח וכשהיו צריכים המצרים לשלם, לא הספיק להם הכסף. מה עשו? ויביאו את מקניהם אל יוסף. נמצא שהמצרים הכילו את המקנה, לבסוף מסרו אותם ליוסף. יוסף התחם, הוא לא לקח את המקנה מההתחלה כדי שלא יצטרך להכיל את המקנה על חשבונו. ולכן כתוב וינהלם בלחם בכל מקניהם והתנהג עמהם בחוכמה. על ידי זה הצליח בשנה אחת שהמצרים יודעו בפלא תם הכסף ומקנה הבהמה ראתה התורה לספר את מה שהרע בארץ מצרים הפסוקים מתארים באריכות איך המצרים מתחננים ליוסף שיתן תן להם אוכל אף על פי שטם הכסף ואז הם מציעים להיות עבדים לפרעה ומוכרים את אדמותיהם ואחרי זה כתוב את העם העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו רש"י מפרש לזיכרון שאין להם חלק במצרים זאת אומרת הוא לקח אנשים מאור עקיבא והעביר אותם לנתניה לקח אלה שבנתניה העביר אותם לטבריה בקיצור ערבב את כולם לא השאיר אף אחד במקומו רש"י מסביר למה עשה זאת לזיכרון שאין להם חלק במצרים וזה פלא גדול מה העניין שכל המצרים נהיו עבדים? ומה ניתן ללמוד? מזה שיוסף מעביר את כולם מעיר לעיר? ובפרט שלאחר מכן מפורש, רק עדמת הכהנים לא קנה כי חוק לכהנים מאת פרעה. למה חשוב אם הכהנים המצריים יעברו ממקום למקום או לא יעברו? מה זה חשוב לציין זאת? עוד מר שנתיים של רעב. כשפסק הרעב בזכות יעקב אבינו, נתן יוסף למצרים זרע לזרוע וקבע עם הסכם. והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעו וארבע ידות יהיה לכם. זאת אומרת 20% אתם נותנים לפרעה והשאר לכם. מה לומדים מזה? במסכת חולין דף ס אנחנו מבינים פתח להבין את העניין. יוסף עשה הכל לשמור על הכבוד של האחים שלו בני ישראל. לכן נטל בחוכמה את כל הכסף של המצרים שלא יהיו אחד כדלים וראשים בפני המצרים העשירים. כי בני ישראל ירדו מארץ קנען ברעב והמצב היה לא טוב בארץ פה בישראל והיה צריך להוריד אותם וכמובן שעוברים ממקום למקום לא יכולים לקחת כל מה שיש וביחס לאנשים שיושבים שמה והם עשירים אז הם נראים עניים אז לכן הוא העביר מעיר לעיר את כל המצ צרים כדי שלא יתביישו אחים שלו ויקראו להם גולים גר בארץ אז כולם נהיו גרים הוא דאג שכולם יהיו בשוויון מוסיף המריל דיסקין שהוא נטל את הבהמות של המצרים למען לא ישחקו והתעללו באחיו שהם רועי צור כי זה תועבת מצרים. מי שאין לו צאון לא ישחק ממי שיש לו צאון. והיות ואבותינו היו רועי צון, אז המצרים יכולים לשחוק מהם. למה זה תועבה אצל המצרים? כי זה האלוהים שלהם. הם היו עובדים לשא כמו שהיום בעודו עובדים לפרה. על כל פנים מה אפשר ללמוד מההסכם עם המצרים שארבע ידות 80% הם יקחו להם וחמישי תתנו לפרעה. ולמה מספרת התורה שהכהנים המצרים נשארו בבתים? אז יש לחקור מה קרה עם כל הכסף. הגמרא במסכת פסחים כיט בסנהדרין קי אמרו חכמים זכרונם לברכה. כל הכסף הזהב שהיה בכל העולם כולו הגיע למצרים. שנאמר וכל הארץ באו מצרימה. זאת אומרת, כל העולם באו לקנות אוכל במצרים, כי הרעב היה בכל העולם. למה עשה הקדוש ברוך הוא שיהיה רעב בכל העולם? הזוהר הקדוש כותב, הקדוש ברוך הוא סובב רעב גדול כדי לקיים את ההבטחה לאברהם שעם ישראל יצאו אחרי כן ברכוש גדול. עם ישראל צריכים לצאת ממצרים, משעבדים אותם 210 שנים, לא משלמים להם כסף. אז השם מבטיח הם יצאו משמה ברכוש גדול. לכן נאסף כסף מכל העולם כולו. בעם ישראל אחרי 210 שנים בצאתם ממצרים נוטלים את כל הכסף שהגיע לשם שכל זה סובב הקדוש ברוך הוא למענם לקיים הבטחתו חכמים אומרים לנו יוסף עשה שלוש אוצרות מהכסף הזה זה את האוצר הראשון מצא קורח. לכן אומרים עשיר כקורח. קורח היה ממונה על האוצרות של פרעה. לכן הוא ידע איפה הכסף נמצא. השליש השני, האוצר השני, מצא אותו אנטונינוס הקיסר. והשלישי שמור לצדיקים לעתיד לבוא. איך ייתכן שקורח ואנטונינוס נטלו את הממון? הרי בזוהר הקדוש מפורש שהממון הזה הוא ביזת מצרים. ביתר על כן כתוב בתורה במפורש ויבא יוסף את הכסף בית הפרעה אז כל הכסף הגיע לאוצר המלוכה איך אמרו חכמים שזה הותמן על ידי יוסף ועוד פלא וכי יוסף יקח ממון מפרעוה בלי רשות אספתי כהן מבאר. היו שני אוצרות של כסף. אחד זה היה כסף של מצרים והשני זה היה ממון שהצטבר מכל העולם. הכסף של אנשי מצרים היה שך לפרעה. לכן מפורש ויבה יוסף את הכסף בית הפרעה. בממון הזה יצאו עם ישראל בביזת מצרים, אבל הממון של שאר העולם היה שייך ליוסף ולכן הוא התמין אותו. ולמה היה שייך ליוסף? פרעה ראה בחלום שיבולים ופרות עולות מן היור. היאור הוא במצרים הנילוס ואם כן בחלום של פרעה היה רעב וסובע רק במצרים ולכן הממון של מצרים שייך לו אבל יוסף הוסיף פרט נוסף בפתרון של החלומות שלא נמצא בחלום של פרעה שבע שנים באות סובע גדול כל בכל ארץ מצרים. שנות הסובע יהיו רק במצרים. וקמו שבע שני רעב אחריה ונשכח כל הסובע בארץ מצרים וכילה רעב את הארץ. כלומר וכילה רעב את הארץ זה את כל העולם. בכל העולם יהיה רעב. וזה שייך ליוסף בלבד ואת הממון הזה הוא התמין. סוף דבר לומדים מכאן הקדוש ברוך הוא סובב רעב עצום להקדים תרופה למכה כדי שיהיה ביזת מצרים וביזת הים. בספר תורת חיים משלים את המעגל מבאר שגם יוסף הכשיר את הקרקע לקראת יציאת מצרים וזה בנוסף לדאגה לאחים שלו בשנים הסמוכות לירידתם למצרים ועשה עוד את כל הפעולות לתכלית האמיתית שבעוד 210 שנים יצאו כלל עם ישראל ממצרים מצרים כמו שנבאר. מפני מה עשה יוסף הסכם עם המצרים ונטל ארבע ידות מתוך החמש. הטעם כיוון שעל עם ישראל נגזר שעיבוד 430 שנה. למעשה ירדו ל-210 שנים בלבד. בעבודת הפרך הייתה רק 86 שנים. משה רבנו היה בן 80 שנה ביציאת מצרים. אהרון אחיו היה גדול ממנו בשלוש שנים. ומרים גדולה ממנו בשנים. נמצא שמרים הייתה בת 86 בדיוק ביציאת מצרים. מתי החל עבודת הפרך? כשנולדה מרים. לכן קראו לה מרים על שם וימררו את חייהם. אם כן, העבודה הייתה רק 86 שנה, מתוך 430 שנה, שזה בדיוק חמישית. ויטר הקדוש ברוך הוא על ארבע חמישיות של עבודת פרך ונתל רק חמישית בדיוק כמו שיוסף בתר למצרים על ארבע חמישיות. ונטל חמישית. מה זה קשור זה לזה? סוד העניין מתבאר על פי חלום של שר המשקים. בחלום הוא ראה גפן עם שלושה סריגים והיא כפורחת וכוס פרעה בידי. אומר המדרש, החלום הזה רומז על הגאולה של עם ישראל. הגפן זה רמז לעם ישראל שנמשלו לגפן. השלושה סריגים זה משה, אהרון ומרים, הגואלים של עם ישראל. והיא כפורחת ותהיה פריחה בגאולתן של עם ישראל. ובמהירות פרחו וגדלו ענבים להודיע על מהירות הקץ וכוס פרעה בידי. מכאן תיקנו חכמים ארבע כוסות. מה קשורה של פרעה לארבע כוסות לליל הסדר? איך ייתכן גם שפרעה שתה מכוס וכי מלך שותה בחים פחוטים הלא גביע זה כלי מתאים יותר למלך אז למה התורה נוקטת שיוסף שנקרא צופנת פענח יש לו גביע ואצל פרעה אלא רומז לישועה. ישועות עשה. בגימטריה 86. הבין יוסף מהחלום של שר המשקים שראה בחלום ארבע פעמים שהקדוש ברוך הוא יוותר על ארבע פעמים. 86. של שעבוד ועם ישראל השתעבדו רק 86 שנה לכן במהירות פרח העץ גדלו וצמחו ענבים להודיע על זרוז הגאולה מסיבה זו שותים בליל הסדר ארבע כוסות להודות מעומק הלב על ביטול ארבע פעמים שזה סך שנים שהיו ישראל צריכים לעבוד עבודת פרך במצרים בתוך מה אנחנו נותנים יין ישן כמה זה גימטריה יין ישן 430 היינו צריכים להיות 430 שנה כמספר פר יין ישן והשתחבדנו רק כמניין 86. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא ויטר על ארבע כוסות כיוון שכך מובהר לנו באר הטב שכל הפעולות של יוסף עם המצרים היו להכשיר את הגאולה בעוד 210 שנים. ידע יוסף שבבו היום יבוא השר של מצרים ויקטרג לפני הקדוש ברוך הוא. הלו הלו איך הם יוצאים? הם עבדו רק 86 שנה. לכן טרח יוסף טרחה גדולה לקח את כל הכסף של המצרים הכל כדי לקנות אותם עבדים לפרעה. העביר אותם מהאדמות כדי שיהיו גרים בארץ מצרים ובסוף עשה את המסכם שכר שהם לוקחים 80% מהתבואה ורק חמישית 20% לפרעה למה כתוב במדרש והנה מצרים נוסע אחריהם מי זה מצרים השר של המצרים רודף אחרי בני ישראל ויוסף עשה הכל כדי להשתיק את הכיטרוג של השר של מצרים כשיגיד לקדוש ברוך הוא מה זה הם יוצאים לפני הזמן מה עונה לו הקדוש ברוך הוא כשם שעם ישראל עבדים לפרעה המצרים עבדים ליוסף כי הוא קנה אותם. כשם שעם ישראל היו גרים במצרים, גם המצרים היו גרים במצרים כיוון שהוא העביר אותם מעיר לעיר. וכשם שביטר יוסף על ארבע ידות על 80% כך אני אומר לו הקדוש ברוך הוא מוחל לבנים שלי ארבע ידות ארבע כוסות ואני מוציא אותם בטרם עת אחרי 86 שנים בלבדך את הרב וזה אמר הים רעב היינוס אמרו חכמים במדרש, ראה את ארונו של יוסף ונס. למה הים נס כשראה את הארון של יוסף? כיוון שהשר הים טען, עדיין לא הגיע הזמן. השיב לו הקדוש ברוך הוא, אתה רואה את הארון של יוסף, הוא ותר להם על ארבע ידות. גם אני מוותר לבניי מידה כנגד מידה. לכן יוסף לא קנה את אדמת הכהנים. למה? הוא צפה ברוח הקודש. שבט לוי לא השתעבד לפרעה. ולכן להשתיק את הקטרוג של השר של מצרים שהוא טוען. נגזרה גזרה על כל ישראל. גריה זרעך. זה כולל כולם. למה שבט לוי לא משתעבדים? משיב לו הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה. יוסף ויטר לכהנים המצרים אז אני מוותר. זה שבט לוי. אתם שומעים אלה שהם נחשבים כהנים, אנשי דת במצרים הם פטורים. אותו דבר שבט לוי פטורים אלה שלומדים בישיבות פטורים במצרים זה ככה כל שכן בעם התורה מוסיף התורת חיים שהקדוש ברוך הוא לא ביטר אבל לגמרי על הגזירה של 430 שנה כיוון שעל ארבעה חלקים מתוך חמש ויטר הקדוש ברוך במצרים, אבל הם לא נעלמו בכלל. עם ישראל הגיעו למט שערי טומאה ולא יכלו להמשיך להשתעבד כי אם הם יכנסו לשער ה50 לא יצאו לעולם. לכן היו מוכרחים לצאת בטרם עת ונגזרה גזירה של ארבע גלויות בפרס בבבל, בפרס, ביוון ובאדום. עד עכשיו, עד עכשיו ארבעת החלקים שביטר עליהם הקדוש ברוך הוא. וכל הגלויות נקראות מצרים כיוון שהם השלמה לגלות מצרים בזה מתבאר להפלי בשעה ששאל משה רבנו את הקדוש ברוך הוא ואמרו לו ואמרו אומר משה רבנו לקדוש ברוך הוא ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם השיב לו הקדוש ברוך הוא אשריה. המדרש אומר הכוונה אהיה עמם בגלות זו כפי שהיה עמם בגלויות נוספות. שואל משה רבנו עכשיו באמצע עבודת פרך אתה מזכיר להם שיהיה עוד גלויות? אמר לו הקדוש ברוך הוא, יפה אמרת, כמר לבני ישראל, אהיה שלחני עליכם, אל תגידה אשרה. למה הקדוש ברוך הוא הזכיר בשעה זו ארבע גלויות? די הצרה בשועתה. אלא שהשיב כאן הקדוש ברוך הוא למשה, איך עם ישראל יצאו בתרם עת? אחרי שנים של שעבוד נורא בלבד. זו התשובה למשה רבנו. דע לך יהיו עוד ארבע גלויות כנגדן. ולפי כך הקדוש ברוך הוא חישב את הקץ. אז זאת אומרת הדברים מחושבים ונעשים בעזרת השם יתברך ברוח הקודש הוא נותן לחכמים לצדיקים כדי שיראו פני עתיד ויכינו את העם קדימה לכן אמרו חכמים מעשה אבות סימן לבנים כל מה שעבר על אבותינו הקדושים זה סימן לנו לבנים עד אחרית הדורות שאנחנו נוכל להתמודד בכל הדברים שיבואו עלינו. כן. מישהו העיר משהו? מה רצית להעיר? אני דבר רציתי ככה להגיד לך שמשה רבנו נכנס ליהור נכון? נכנס לאן? שאמא שלו שמה אותו ביאור. כן. לא יהרגו אותו. כל הבעבן מי השיחה עליו מרים מרים הגיחה עליו כן תודה מדוע ברך יוסף ברוך שעשה לי נס במקום הזה אחרי שעברו 40 שנה מזמן הנס למה חששו האחים של יוסף שהתנקם בהם אחרי מות אביהם איך ייתכן שיוסף אומר להם שהם חטאו כלפיו רק במחשבה ואתם חשבתם עליי רעה אלוהים חשבה לטובה עלו הם מכרו אותו ממש וגרמו לו סבל ממש איך הוא אומר שהם רק חטאו במחשבה מה רמזים בעגלות ששלח יוסף לעלות את אביו יעקב ממצרים למה לא שלח לו מרכבה מלכותית מה פשר השם עגלה באיזה מה לא שמעתי ארופה העגלה הרופה שמה כן ומי הם השבעה אנשים שניסאה להם דינה ולמה סיבה בקדוש ברוך הוא שתתייסר על ידי שכם אחרי שקברו את יעקב אבינו מתוארת בתורה דו שיח בין יוסף לאחים ולומדים מפה מה מעלתו הגדולה של יוסף הצדיק אומרת התורה ויראו אחרי יוסף כימת אביהם ויאמרו לא יסתמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו. מה יקרה עכשיו? עכשיו שאין אבא, עכשיו הוא ינקום בנו. למה הם פחדו עכשיו? הלאו מאז שהם מכרו את יוסף חלפו 39 שנים, 22 שנה שהוא היה יוסף לבד במצרים. בעוד 17 שנה שיעקב ירד למצרים וחי במצרים עד שמת ביחד 39 למה התעורר הפחד של האחים עכשיו דווקא אז הדעת זקנים החזכוני ובעל התורים אומרים מיד אחר הלוויה ברך יוסף ברכה מיוחדת הוא הלך לדותן הגיע לבור שזרקו אותו אחים וברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה ואז החל חשש אצל האחים אם הוא מברך בכוונה כזאת עצומה על הנס שהוא ניצל מהאחים שרצו להרוג אותו שהשליחו אותו אל הנחשים ועקרבים שהיו בבור פחדו שעכשיו תתעורר השנאה כלפיהם. רש"י והמדרש מוסיפים שבחיי יעקב יוסף שעד עם האחים שלו על שולחן אחד והיה מקרב אותם בשביל הכבוד של אבא שלו. אבל אחרי הפטירה של האבא הפסיק לקרב אותם. לא אכל איתם ביחד. אז הם הבינו שקרה משהו והם חששו אולי עת הנקמה הגיע ועכשיו ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו. ואז האחים שינו מפני השלום ולא אמרו אמת. אמרו לו ככה. אביך ציווה לפני מותו לאמור כות אמרו ליוסף אנה סנה פשע אחיך וחטאתם לא היה דבר כזה הוא לא אמר להם דבר כזה אבל מהפחד שלא התנקם בהם הם אמרו זאת במסכת יומה לומדים מפה שצריך לבקש שלוש פעמים מחילה שנאמר אנה סנה ועתה סנה ועוד הלכות רבות איך לבקש מחילה שלומדים פסוקים כאן וכך הם אומרים לו ומדגישים אביך ציווה עשה בשביל כבוד אבא שכאהבת אותו ויבק יוסף בדברם אליו למה הוא בכה לא הייתה לו תינה בליב בו כלפי האחים שלו כלל וכלל וכל הטעם לכך שברך רק אחרי 39 שנה פרוך שעשה לי נס במקום הזה זה בגלל שתא הייתה לו אפשרות לעלות לשם בזמן אחר והוא רצה מאוד להודות על הנס שהוא נשאר חי כשהוא היה עבד במצרים לא יכול היה לעלות לדותן כשהוא היה בכלא 12 שנה לא יכול לעלות כשהוא היה כבר מלך במצרים הוא לא יכול לעזוב את הממלכה רק שנפטר האבא והיה צריך להגיע לארץ קנען אז יכול היה לעבור דרך דותן לברך ולכן רק שחזרו מהלוויה נוצרה הזדמנות שיכול לברך על הנס באותו מקום שנעשה לו. למה הוא הפסיק לאכול עם האחים שלו? כיוון שהוא לא רצה לשבת בראש השולחן ולנהוג שררה כלפי אח שלו הבכור ראובן וכלפי יהודה שהיה מלך. אז למה הוא ישב איתם בחיי אביו בשביל הכבוד של אבא שלו? אבל האחים היו משוכנעים שהוא שונא אותם כמו שהם שנעו אותו על חלומותיו. ולכן אמרו לו, "הננו לך עבדים." ואז יוסף מלמד את האחים שלו פרק בביטחון ואומר להם, "אל תראו, כי אלוהים אני, ואתם חשבתם עליי רעה. אלוהים חשבה לטובה למען עסוק היום הזה לחיות עם רב. מה זה רק חשבתם עליי רעה? הרי בפועל השליחו אותו לבור ומכרו אותו. למה הוא אומר שרק חשבו עליו רעה? איך הוא מקטין את החטא של האחים? אבל מפה רואים כמה ביטחון היה ליוסף. זה לא יאומן כי סופר. המדרש אומר ויר את העגלות ותחי רוח יעקב אביהם ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי. ויאמר ישראל רב. מה זה רב? רב כוחו של יוסף הבן שלי כמה צרות הגיעו אליו ועדיין עומד בצדקתו יותר ממני. כלומר יעקב אומר במפורש שיוסף צדיק ובוטח בשם יותר ממנו. ומסביר יעקב מנין לו הדבר הזה? כי יעקב בעצמו חטא שאמר נסתרה דרכי מהשם. בספר מתנות כהונה מבואר, יעקב אבינו היה בצער 22 שנה. הוא היה על הרצפה יושב 22 שנה. צער. היה לו רגע אחד שהוא ההר אחר המידות של הקדוש ברוך הוא וחשב שהוא באסתר פנים נסתרה דרכים מהשם ככה הוא אמר כתוב שמעולם לא אמר יעקב דבר שטות חוץ מהדבר הזה כי השם אמר בשעה שאתה אומר עליי דברים כאלה אני עובד בשביל להמליך את הבן שלך על כל העולם ואתה אומר נסתרה דרכים מהשם ויוסף מעולם לא ההר אחרי המידות של הקדוש ברוך הוא אם היה מהרר לא היה שם עמו ומרומם אותו באופן פלאי בניסי ניסים מעבד עברי נער נגד החוק המצרי להיות מלך 80 שנה על כל העולם כולו. חכמים אומרים, מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה חוץ ממשפט זה. למה הרעות הם לי? אומר הקדוש ברוך הוא, אני עסוק להמליך את הבן שלך. אתה אומר לי למה הרעות הם לי? משמעות הדבר שהייתה תביעה משמיים על הנקודה דקה הזאת שהיא אפשרית רק אצל האבות הקדושים ועל מילים ספורות נתפסים. אתם יודעים שיעקב אבינו היה צריך לחיות 180 שנה כמו אבא שלו והוא חי פחות 33 שנים. אתם יודעים למה? יפה מאוד. כל הכבוד לך. זה פירוש אחד שפרעה שואל אותו כמה שני חייך? הוא אמר לו, ימי חיי מעט ורעים. בקיצור, יש שמה 33 תיבות מילים. בשביל זה הורידו לו 33 שנים מהחיים. אבל נשאל את השאלה מילא על מה שהוא ענה לפרעה ושהוא אמר שהחיים שלו היו מעט ורעים כמתעונן אז נגיד נגיד אבל אה למה מכניסים גם את השאלה? למה מכניסים את השאלה ששואל אותו פרעה גם כן בחשבון של המילים מסבירים בגלל שהוא גרם למה קפצה עליו זקנה למרות שהוא עמד לפניו בן 130 הוא נראה מאוד הוא ראה אותו ראה אותו פרעה מאוד מאוד במצב לא טוב אז כיוון שהוא גר רם שהמצב שלו נראה ככה, הוא נענש על זה. זאת אומרת, הוא היה צריך להיות שמח. אדם צריך להיות שמח עם כל הצרות שעוברות, הוא צריך להיות שמח. למה? אומר לו הקדוש ברוך הוא, לקחו לך את דינה עם שכם, לא החזרתי לך אותה. לקחו את יוסף, לא החזרתי לך אותו. כל דבר שאתה בעצם היית בצרה החזרתי. לא הצלתי אותך מלבן, לא הצלתי אותך מעשו, נכון, היה צרות איתם. הצלתי אותך או לא? למה אתה מסתכל רק על הקטע הקודם ולא על הקטע האחרון? זאת אומרת, בן אדם צריך להסתכל באספקלריה רחבה על הכל. לא לראות את הקטע שיש לו קושי, יש לו צרה. הצרה זה מלשון צר. צר זה קטע קטן. אבל במרחב תסתכל על הכל על כל החיים. אל תסתכל רק על הקטע הקטן. תסתכל על הכל. אבל נגיד יש לאדם ציפורן חודרנית אז הוא רק מתעונן כל היום. איי איי איי איי הלו. לראות אתה רואה, לשמוע אתה שומע, לדבר אתה מדבר. הלב פועם הכל יש לך בסדר יש לך ציפורן חודרנית בסדר בסדר אבל אל תסתכל רק על הקטע הזה תסתכל על הכל ועוד סיבה שהוא הפסיד 33 כשרחל גנבה את את הטרפים של אבא שלה. אז הוא אמר ש אם הוא ימצא את הטפים, אצל מי שהוא ימצא את הטרפים לא יחיה. ובגלל שהוציא מפיב הקדוש דבר כזה לא יחיה, מת רחל. מת רחל. אז הוא גרם לה שהיא תמות. כמה זה יחיה? 33 לא יחיה לא 33 כמו שהוא אמר ככה נגזר גם עליו ולכן הוא לא הגיע זאת אומרת כמה צריך להיות זהיר אם יש לך איזה תלונות כלפי שמיה תיזהר תיזהר תופסים את המילים ומשתמשים בהם נגדך אז במשך למעלה מ-20 שנה שהוא סובל מזה שיוסף נעדר הוא נתפס על שש מילים שהוא אמר למה הריעות הם לי אז רואים כמה כמה מדקדקים עם האבות הקדושים על כל דבר ודבר זה ממש שלמות שיכולה להימצא במלאך ויוסף הגיע לדרגה הזאת מעולם לא הרהר אחרי המידות של הקדוש ברוך הוא מעולם מה למה אמרב זה לא טענה על הקדוש ברוך הוא זה מצווה יש מצווה יש מצווה לאדם לפדות שבוי אם יש שבוי מצווה אפילו לתת כל ממונו לפדות שבוי. אם אני מצווה ואתם מצווים לפדות שבוי, ודאי שהאדם צריך לפדות את עצמו. הוא לא פחות ממישהו אחר, נכון? הוא לא התלונן בזה על הקדוש ברוך הוא. הוא עשה השתדלות. ההשתדלות הזאת הייתה מיותרת לפי מדרגתו, אבל לא הייתה לו טענה על הקדוש ברוך הוא. אדרבה, לקדוש ברוך הוא אז זאת אומרת ש-12 שנה הוא יושב בכלא וזה לא יאומן. על מה הוא יושב? על זה שהוא היה צדיק וברח מעבירה עם אשת אדונו. אז מה היה קורה אם בן אדם היה עושה מצווה הכי גדולה ומענישים אותו? לא היה פותח את הפה, לא היה אומר למה? מה קרה? שום מילה. מוסיפים לו עוד שנתיים שום מילה. אין לו שום טענה כלפי שמיה. אלא הפוך הוא כל הזמן מזכיר שם שמיים. שם שמיים שגור על פי כל הזמן. כל הזמן. בהתחלה לא האמין יעקב שיוסף חי. כתוב ויפוג ליבו כי לא האמין להם. למה לא האמין להם? כי אומרים זה העונש של ודאי. ודאי זה מי שאומר בדיות שקרים. גם כשאומר אמת לא מאמינים לו. וכיוון שהוא החזיק מהבנים שלו שהם בדעים, כשהם אמרו טרוב תורף יוסף ושמעון נעלם מעין אביהם, לא האמין להם. ויפוג ליבו, אומר הספורנו, התעלף. הרמבן ורבנו בחיה מוסיפים שפסק ליבו מלפעום וחדל מלנשום בעקבות הבשורה ורק שאמרו לו שיוסף שלח עגלות כתוב ותחי רוח יעקב אביהם חזרח האלשך הקדוש מבאר יעקב אבינו לא האמין שיוסף חי מה הפירוש? ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם חיים כולכם היום צדיקים במיתתם קרועים חיים ויעקב אבינו היה מסוגל להאמין שיוסף יכול להיות שהוא מתהלך מדבר יכול להיות שהוא גם יעשה מלך במצרים כמו שהוא חלם אבל להאמין שהוא חי שהוא נשאר צדיק ממש כמו שהיה. איך יכול להיות נער בשיא כוח יפה תואר בן 17? מורחק מהמשפחה בביזיון, נמכר לעבד. כל מיני צער בארץ טמאה מבודד שבור נפשית גופנית איך יכול להיות בתוך מט שערי טומאה יכול להישאר חי וצדיק כמו שהוא יצא מאביו לזה סרב יעקב להאמין לכן שלח לו יעקב לכן שלח לו יוסף הגלות לא מרכבה מה יש בעגלות. איזה סימן, איזה מסר שלח לו יוסף. כתוב שהוא שלח לו גם מתונות ושלח לו גמלים. למה חייתה רוח יעקב מעגלות? כשיוסף נפגש עם אביו, כתוב ויעסור יוסף מרכבתו. כשהמליכו אותו כתוב וירכב אותו במרכבת המשנה בקריאת ינסוף נאמר מרכבות פרעה למה לא מעלה את אביא בשיירה מלכותית ושולח מרכבה אל עגלה תקשיבו טוב איזה ביאור מדהים ספר קדושת הלוי מסביר בכוונת תחילה נשלחו עגלות ולא מרכבה. למה אומרים עגלה? עגלה זה מלשון עיגול. כי בעגלה יש גלגלים עגולים לכן היא נקראת עגלה. זה הרמז שהוא שלח. תדע לך אבא. החזקתי מעמד, נשארתי בביטחון עצום בשם יתברך, בזכות עגלה. מה זה עגלה? עגלה זה עיגול. אתם יודעים, אומרים העולם הזה הוא גלגל. גלגל. פעם אתה למעלה, פעם אתה למטה. זהו עגלה. אדם צריך להתבונן על השלמות הכוללת. לא להסתכל מבעד לחור במנעול אלא להסתכל במרחב. יוסף לא הסתכל על זמן קצר, על ה-12 שנים שהוא ישב בבית הסוהר, על עבל בכפו. אם היה מסתכל על זה נשבר לרסיסים. זה תורה וזה שכרה. אני כזה צדיק שומר על עצמי מכל משמר וזה מה שמגיע לי. הוא לא חשב ככה. אחרי הניסיון הם אשת פוטיפר נענש בישיבה בבית הסוהר. אבל זה הסתכלות שטחית נקודתית. מה זה 12 שנים מול חיי נצח שממתינים לו? לא רק 70 שנה פה חיי נצח. לכן יוסף מביעיגול כולו בשלמות הכוללת ומחפש תמיד לראות מה רוצה הקדוש ברוך הוא ממנו, מה הניסיון שעומד בפניו כעת. למה הוא היה צריך לשבת 10 שנים? בגלל שהוא גרם צער לאחים שלו על כל אח שנה שהיה הולך להורים לאבא ומספר לו עליהם ויבד דיבתם רעה אל אביהם על זה צריך אפילו שהוא התכוון לטובה כמו שפנינה התכוונה לטובתה של חנה והייתה מצערת אותה כדי שתלד אבל בסוף מתו לה 10ה ילדים בגלל שהיא ציערה אותה. אבל הוא הסכיל להבין שהוא עומד במבחן קשה ואסור להישבר וצריך להתחזק באמונה וביטחון ובעיגול. פעמים אתה למעלה, פעמים אתה למטה. ונבוה את יוסף כל ימי חייו החשבון הזה ובסוף עובר הזמן והוא הופך להיות מלך מלך 80 שנה כל מה שהוא אומר למצרים הם עושים קונה אותם מעביר אותם מל אותם מה שהוא רוצה עושה בהם איפה היה כזה דבר אין עוד מלך שמלך 80 שנה על כל העולם היחידי יוסף וזה רומז החידה הקדוש עוד יוסף חי מה זה עוד נתנא יעקב אבינו כשאמר עוד יוסף חי עוד זה 80 הוא ימלוך 80 שנה איך הוא זכה לזה בזכות שהוא שמר על היסור יסוד על הברית. כמה זה יסוד? 80 שנה. אדם ששומר את הברית זוכה למלכות. כדברי ריבותינו. בזכות ששלט ביצרון עשה שליט. בזכות שלא שמע לאשת פוטיפר, כל העולם שמעו לו. העולם עגול. פעם הניסיון למטה בבית האסורים, פעם למעלה בארמון המלך. זה הרמז ששלח יוסף לאבי בשביל שידע איך יכול להיות שהוא חי, שהוא חי ברוחניות, כי הוא הסתכל על כל העולם כעיגול לא נקודתית, לא על מצב צר, אלא על המרחב כולו. ועוד דבר, הוא רמז לאבא שלו את הפרשה האחרונה שהם למדו לפני שהם נפרדו, פרשת עגלה ערופה. גם פה יש את אותו רעיון. מפרשי התורה, דעת זקנים, הראש החזכונים ושפתי חכמים מברים, כששלח יעקב את יוסף לראות את שלום אחו, הוא ליוה אותו עד חברון. אמר לו יוסף, "אבא, אתה כבר זקן מאוד, למה אתה תורח? תחזור הביתה." אמר לו, "תע לך בני, מצוות ליווי גדולה מאוד עד שיש עליה פרשה בתורה. קוראים לה פרשה עגלה ערופה. ושמה נאמר, "ידנו לא שפעו את הדם הזה. זקני העם יוצאים איפה שנמצא חלל נרצח בקרבת עיר ומכריזים ידינו לשופכות הדם הזה וכי עלה על הדעת שדיינים וזקני העם רוצחים למה הם צריכים להגיד כזה דבר אלא שלא ראינו הוא יוצא לדרך וטרנו בלא ליווי זאת זאת אומרת אסור לשחרר אדם לצאת לעיר מחוץ לעיר מבלי ללוות אותו. זה נקרא שאתה כאילו שופך דמים, כאילו הרגת אותו. ומזכיר יוסף לאבא שלו את מה שהוא לימד אותו בפעם האחרונה כשהם נפרדו. עכשיו נבין שלוש פליאות. מה ההוכחה לזה בעגלות? ומה יש בכך שיוסף זוכר מה הוא למד מאבא שלו בפעם האחרונה? בסדר? מבינים שיש לו זיכרון עצום אבל מנין יכול האבא לדעת שהוא באמת עדיין צדיק? יש אפשרות שאדם ילמד ופרוש ופרוק עול. מאיפה הוא יודע שלא ישחיט את דרכו במצרים אחרי כל מה שעבר עליו? ודעת זקנים מקשה מה הקשר בין עגלה ערופה לבין עגלה. האותיות זהות אבל המשמעות שונה לגמרי. איך? עגלות רומזות על עגלה ערופה. הכלי יקר מקשה. למה כשלא מלווים מישהו יש פה ספק רציחה? ועדיין לא ברור מה הקשר בין ידינו לא שפכות את הדם הזה לבין מצווה ללוות אדם. אז מבאר לנו הכלי יקר. אברהם אבינו ליוה כל אורח שאכל בביתו והלך לדרכו ויתה אעשל אשל זה ראשי תיבות אכילה שתייה לוויה יעקב הנכד למד ממנו את המצווה הזו ולימד אותה לדורות הבאים וגם ליוסף כשלוויוה אותו לחברון מה העניין אדם שיוצא מעיר אחת לחברתו והולך לבד בדרך. יש חשש סביר שבן בלי יראה אותו שהוא יוצא והולך לבד, ישדוד אותו, יהרוג אותו. שודדיים וליסטים אכזריים בוודאי לא יהרגו אדם שיש לו מלווים וקרובים והוא נחשב. כי ברור שירדפו אחרי מי שרצח אותו ולא יניחו לו. אבל אם רואים בן אדם בודד, אף אחד לא ליוע אותו, לא כלום, כמו ערירי גלמוד כזה, אם הורגים אותו, אין מי שיבקש אותו. אז לכן חובה ללוות את האדם ומסוכן ללכת בלי ליווי. אז לכן יש קשר בין עגלה לעגלה. כי עגלות זה אומר שיוצאים כמה אנשים ביחד. לכן היו יוצאים פעם תמיד בשיירה. לא יוצאים אנשים לבד. מחכים עד שיש שיירה שיוצאת. עולים על העגלות ונוסעים ביחד. אז אחד שומר על השני, לא מתקרבים אליהם. אז העגלה זה ליווי וזה מזכיר את העגלה הערופה בגלל שלא ליווי. עכשיו נמצא שלושה רמזים שתמונים בעגלות ששלח יוסף. אחד כמו רש"י. רמז לו שלמד לאחרונה מאב טרם שנפרד פרשת עגלה ערופה. זאת אומרת אני עדיין מונח בלימוד. מה שאני זוכר זה מה לימדת אותי בדרך. כל הפרשה שלמדת אותי אני מונח בזה. אני לא מספר לך סיפורים. אני מלך ואני שליט ואני פה ואני מה שאני מנסה להגיד לך אני מונח בדיוק כמו שעזבתי אותך. דבר שני הכלי יקר אומר שיוסף שלח את העגלות. העגלות העגלות בהי הידיעה איזה עגלות עגלות המיוחדות של פרעה שהם שייכות למלך בכבודו ובעצמו אז אם אני שולח לך העגלה של המלך מי יעיז לפגוע בך בדרך כי יש חותם של המלך על העגלות אין לך שמירה יותר גדולה מזאת אם אתה נוסע במרכבת המלך, בעגלה של המלך, אף אחד לא יגע בך. ממילא זה שמירה בליווי גדול. לכן כתוב את העגלות. רמז שלישי, יוסף רמז לאביו שיש במצוות עגלה ערופה שני סוגים של השקפת עולם. אחת זה שמתבוננים נקודתית על החיים. שנייה זה שמתבוננים בהרחבה, מעמיקים ומקיפים את כל המתרחש בעולם. בהסתכלות מצומצמת, כשרואים אדם מותל ללא רוח חיים עלם הדרך, כולם זועקים איפה הרוצח השפל. זה נקרא מבט נקודתי. זאת אומרת, יש אשם אחד קוראים לו רוצח וצריך לתפוס אותו. בהסתכלות מורחבת, התורה מגלה שכולם אשמים. למה? כי הם לא ליוו אותו. הם היו הגורמים לכך שיכול לבוא רוצח לרצוח אותו. ולכן יש להביא עגלה ערופה שלא שלחו אותו בעגלות. וגם אם נגרם רצח על ידי אנשים שהתעלמו מהיוצא מן העיר ולא ליוו אותו, צריכים להביא כפרה. אז זאת אומרת יש שני מבטים. אדם יכול להגיד הנה עכשיו גילו היום סיפרו לי עכשיו שגילו היום שאחד מת ועוד אחד מת ועוד אחד בבית פתאום מוצאים אנשים מתים בבית בדרך כלל מי מבוגרים למה השכנים לא מתעניינים לא דופקים אדם זקן תדפוק שלום מה שלומך בוקר טוב אתה מרגיש טוב צריך משהו לא תהיה בריא ביי אחרי הצהריים תיק טיק טיק הלו מה קורה צריך משהו זה לא וביי לא אכפת לו. נמצא, לא נמצא, חי, מת, לא אכפת. גם אתה השם. השכן גם השם. השכן התעלם מהשכן שלו. לא אכפת לו ממנו. אין לו ואהבת לרעך כמוך. אין לו דאגה לשני. אז זה מבט מורחב. בשמיים דנים ככה. אפשר היה להציל, אפשר היה לעזור. לא מתעלמים. והתורה אוסרת להתעלם. אז זאת אומרת אתה יכול להסתכל בנקודה ממוקדת ולהגיד מה אני הבן שלו? מה אני הדוד שלו? מה אני האח שלו? מה אתה רוצה ממני? אני צריך לדאוג לכל השכנים. כן בשמיים מסתכלים כן כל שיש ביכולתך לעשות אתה צריך לעשות. אם התורה מצווה ללוות כל אדם גם בבית היום אצלכם אם יוצא מישהו מכם למרות שאנחנו בתוך עיר ואין סכנה כזאת ליסטים וכולי למרות שכל הדרכים בחזקת סכנה בכל אופן עד המפטן לפחות יש אומרים אפילו לצאת ארבע עמות במדרגות בפרט למי שיוצא חוץ לעיר אז מקיימים בזה את המצווה של לוויה והיא גדולה מאוד מאוד מאוד יעקב והבנים התקשו להאמין שיוסף נשאר צדיק אחרי כל מה שעבר עליו ורצו רצו לשאול אותו שאלה עצומה איך ייתכן שעמדת בניסיון של אשת פוטיפר ונענשת וישבת במעשר 12 שנה ונשארת צדיק וישר ומאמין ובוטח בשם. איך הצלחת לעמוד במבחן עצום כזה ונשארת חי? איך זה? ולעומת זאת יעקב אמר נסתרה דרכי מהשם. אם היינו שואלים את יוסף, הוא היה אומר לנו את התשובה. יעקב אבא לימד אותי בשיעור האחרון. יסוד גדול איך להסתכל על החיים לא במבט מצומצם שהרוצח השם אלא במבט רחב שכל הידידים אשמים שלא שלחו אותו בעגלות זה השיעור האחרון החשוב ביותר שלמד יוסף מאביו וזה הכין אותו לקראת הסבל והכאב שציפו לו במצרים לכן שלח לו עגלה ולא מרכבה ולפי קדושת הלוי לרמוז לו שזה גלגל עגלה עיגול שעולה ויורד ולכן הוא אמר לאחים לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוהים זה הסתכלות רחבה על הכל לא נקודתית לא אתם אתם לא לא יכולים לפגוע בי. אף אחד בעולם לא יכול לפגוע באדם בלי גזירת שמיים. מה המטרה שהוא נשלח למצרים? במבט מורחב. להיות חלוץ לפני המחנה להכין להם שארית בארץ. אומר הלשך הקדוש, היו ארבע סיבות שיוסף נשלח למצרים שנים רבות קודם. אחת, כדי שיזון ויפרנס אותם במצרים כשהם יבואו. שתיים, כדי שיוריד את יעקב אבא שלו בחבות של מלכים לגזרה גריה זרעך בארץ לו להם. שלישית כדי שיאסוף את כל הממון של מצרים לביזת הים. ודבר רביעי, עם ישראל יצליחו, תקשיבו דבר לא יאומן כיסופר 210 שנה לשמור על הקדושה שלהם. בזוהר הקדוש כתוב שארץ מצרים הטמאה בעולם. מלאכים לא יכולים לעלות שמה. אלא הם התדבקו שמה מהטומאה והיא נקראת ערבת הארץ, המקום הכי טמא בעולם. איך עם שלם לא חטאו בעריות 210 שנה במט שערי טומאה? אומר המדרש, בזכות יוסף שעמד בניסיון של אשת פוטיפה. ולכן כתוב וישלחני אלוהים לפניכם כדי שתישארו בקדושתכם ותעמדו בניסיון הערבה בגלות הקדושה ואמר להם לסום לכם שהרית בארץ כל זה הייתה ההקדמה עכשיו מתבאר באור גדול גם אשתו של יוסף אוסנת בת פוטיפרה ניתן לראות אותה גם כן בהסתכלות רחבה בפרקי דרבי אליעזר ובתרגום יונתן בן עוזיאל במסכת סופרים גם מי זאת הייתה אוסנת הבת של דינה משכם אם נביט במבט שטחי דינה הייתה בצער גדול על מה שעשנה שכם הרשע עוצמת הכביתה גדולה מאוד. יעקב אבינו היה מעדיף שדינה תמות ולא תטמא. דינה הסתגרה בבית ארבע עמות. לא הייתה מוכנה לצאת משם עד שהבטיח שמעון אחיה שהיסאנה. נולדה לבת אוסנת. ביקשו השבטים לסלק אותם מביתם וכך נשלחה אוסנת למצרים עם קמיע בכתב ידו של יעקב אבינו שכל הנדבק בה נדבק בעם ישראל במבט שטחי נקודתית רואים שזה היה רעה גדולה לדינה ולבת שלה האוסנת שנגרשה מבית השבטים וסולקה למצרים אבל הרמח"ל אומר אין רע בעולם הכל לטובה זה רק היה התחלת תהליך אבל בסוף הכל מאיר לטובה חכמים אומרים צרת יוסף צרת דינה אמרתי לכם קודם, צרה זה מלשון צר. צר ודחוק. בהתחלה זה צר, אבל אחר כך מתרחב. כשמתבוננים במבט רחב רואים שהאסון שקרה לדינה ולבת אוסנת זה הדרך שזימן השם יתברך יוסף הצדיק במצרים בלעדיו לא היה סיכוי שבת ישראל כשרה מביתו של יעקב תגיע למצרים המעם לועז מוסיף הקדוש ברוך הוא סובב הכל מידה כנגד מידה יעקב אבינו נפגש עם עשו הוא החיב דינה בתיבה שלא יראה אותה עשו דינה הייתה מסוגלת להחזיר את עשו בתשובה לכן היא נענשה שבא עליה גוי אחר שכם כיוון שיעקב כיוון לשם שמיים כי חשש שהיא תתקלקל מעשיו בסוף הדברים נולדה אוסנת הצדקנית והביאה שני שבטים לעולם את מנשה ואפרים אז רואים איך הסוף איך כשמסתכלים בהרחבה בהתחלה סילוק וגירוש ורצו להרוג אותה והכל בסוף מתחתן את המצב צדיק יסוד עולם ומביאה שני שבטים בעם ישראל לא יאומן כיסופר זורקים בן אדם לתוך דור עם נחשים ועקרבים מוכרים אותו לעבד מה הסיכוי שלו בכלל לשרוד אחרי זה מכניסים אותו 12 שנה מה יכול להיות פה רק רע לא לא 80 שנה מלך על כל העולם איך איך איך איך אין רע יורד מן העולם הכל זה זמני. אל תסתכל ותיכנס לדיכאון וחרדות מהמצב העכשוי. זה הכל חולף. אני בטוח שלכולכם היה כל מיני בעיות בחיים אבל הנה אתם יושבים פה הערב ולא רואים עליכם את הבעיות שהיו. עברתם אותם, אתם קיימים. הכל בסדר. רואים, שומעים, מבינים, מדברים, הכל בסדר. הכל עובר. חביבי אמרו לו הכל עובר חביבי אבל צריך להסתכל במבט רחב לסיכום בסדר הדורות לגאון הרב חידה אומר בשעה שרחל ילדה את יוסף התפללה לבן נוסף ונהפכה דינה לנקבה בא נמצא שבתחילה לאה הפסידה שבט אחד שהזכר נהפך לדינה לאה הייתה צריכה להוליד בן אבל היה לה כבר שישה ואם היא יולדת בן אז מה קורה יהיה לה שבעה אם יש לה שבעה לרחל ישאר רק אחד והיא תהיה פחות מהשפחות שכל אחת היה לה בה וזלפה שניים ושניים לאה לא רוצה שאחותה תיגרע אז היא מתפללת שתיהם מתפללות רחל מתפללת לבן והיא מתפללת שלא יהיה לה בן יהיה לה בת ואז היא נהפכת לדינה דין הופכת ממצב של זכר לנקבה נמצא שלה כאילו הפסידה שבת ומה הרוויחה שניים זאת אומרת מפה לומדים שכל המבטר לא מפסיד לעולם היא ותרה על בן והרוויחה שני שבטים מאיפה הם יצאו מעוסנת הבת של דינה. מוסיף החידה הקדוש, דינה הייתה גדולה מיוסף בשנה. הנה התעברה משכם בגיל שבע והיא ילדה את אוסנת בגיל שמונה. כשהייתה בתשע היא נשאה לשמעון וילדה את שאול בן הקנענית. וזו דינה שנבעלה לקנעני. כשירדו למצרים דינה בת 40 ממילא הבת של האוסנת בת 32 יוסף בן 39 מאוחר יותר שבע שנים אחרי הפטירה של יעקב כשהייתה בת 64 ניסעה דינה לאיוב מוסיף החידה בשם גם הסבא שלו, החסד לאברהם, דינה ניסעה לשבע דמויות מפורסמות. היא באה בכמה גלגולים. שכם, שמעון, איוב, נבל, דוד המלך, טורנוסטרופוס ורבי עקיבא. עם כל אלה היא ניסאה. ותראה פלא עצום. אצל שכם זה היה צרה צרורה. הרווחה הייתה כששמעון הסכים לשת אותה לאישה. אצל איוב ההתחלה של איוב הייתה צרה והסוף שלו הייתה רווחה שנולדו לו שלוש בנות יפי יפיות בסוף וחזר לו הכל בכפליים. אצל נבל היה לה צרה. הרווחה הייתה כשנסאל דוד המלך עוד צרה כשהיא ניסעה לטורנוסרופוס כש כאשתו והרווחה שבסוף היא ניסאה לרבי עקיבא כי לעולם אין להביט על רגע אחד מתוך החיים צריך להסתכל על הכל על הכל זה עומק דברי חובת הלבבות כל מעשה אדם בין במצוות בין בענייני העולם הזה הם לא בידיו אלא ברצון השם יתברך. המחשבה תלויה בנו המעשה תלוי בשם. אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה אבל את הביצוע מאפשר רק השם. לא אתה. זה מה שאמר יוסף לאחים, אתם חשבתם עליי רע. היה לכם רק מחשבה, זה תלוי בכם. אבל המעשה השם חשבה לטובה. הקדוש ברוך הוא הפך את המעשה שלכם, את המחשבה שלכם לזה שאני הולך במצרים 80 שנה. אז הקדוש ברוך הוא סובב שיוסף ירד למצרים, יפרנס את אחו, יוריד את אביכבוד מלכים ועוד יכין את כל הכסף והזהב של המצרים לקיים את ההבטחה הגדולה בזת מצרים. ועוד יוסף יעמוד בניסיונות הגדולים ויגדור את כל העם מניסיון ערבה במצרים. כמו שיוסף הסתיר את אמו מעשו הוא עמד לפניה שעשו לא יתן עיניו בה הוא ידע מי זה עשו אז הוא הסתיר אותה כך גם דינה הוסתרה מעשו למה שבסוף התהליך הנשאו יוסף ואוסנט שניהם הוסתרו מפני עריות ושניהם זכו להעמיד שני שבטים קדושים. אז לעולם מסקנה. אין להסתכל על החיים, על רגע או באופן שטחי, אלא לזכור את מצוות עגלה ערופה. לא הרוצ חייב בלבד. גם כל הסובבים את הנרצח שהתעלמו ממנו. אדם צריך להסתכל באופן רחב ולהתבונן על סביבותיו ולראות למי הוא יכול לעזור, להושיע, לתת עצה, לא לחיות לבד. חי לבד, מת לבד. שימו לב, הפרשיות האלה מלמדות אותנו להיזהר, לא להרר אחרי הקדוש ברוך הוא. הוא עושה הכל בצדק, במידה, במשקל, על גרגיר. אתם רואים? סופרים אותיות. סופרים אותיות. מה אמרת? טח יורד 33 שנים. למי? לאדם המובחר. בשבטים המובחר שבשבטים המובחר שבאבות סליחה מובחר שבאבות אדם שקול מילים אמרו נכון בשכונה אומרים שקול מילים שלא תשקול שיניים אז זאת אומרת אדם צריך לחשוב על כל דבר ודבר ולשים לב ואם הוא הולך בדרך הזאת יש לו שמירה מלמעלה ויסיים את החיים שלו בטוב ויקוים בו ותשחק ליום אחרון. תודה על הקשבה. עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה. עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה. בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו ברננה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו בירננה י עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפני בואו לפני פיר בואו לפניו לפני ברננה בואו לפניו ברנ עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו عوادوا عوادوا بس عواد عقد لفناנ בואו לפניו ברנ בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו ברננה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו ברנوا عبده عبده عبده الشم بالسمحه عبده عبده عبده عبده דו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו ברננה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו בירננה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו אירננה בואו לפניו ברנלה בואו לפניו לפניו ברנלה בוא