רחובות - יצר הרע טוב מאד

 

- - - לא מוגה! - - - 

אה הכל ידועה, והכל יש שם חופה, והכל יאמרו, והכל יאמרו,

אה קדוש השם.

אה הכל ידועה, והכל יש שם חופה,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אה קדוש השם.

הכל ידועה, והכל ישבחוך, והכל,

הכל, הכל, הכל, יאמרו, אין קדוש השם.

הכל ידועה, והכל ישבחוך, והכל,

והכל, הכל יאמרו, אין קדוש כשם.

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.

הכל ידוע, והכל יש שם אוהב, והכל יאמרו,

והכל יאמרו, אין קדוש כשם.

הכל יאמרו, והכל יש שם בחוכה.

והכל, והכל, והכל, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח בהשם עלינו ברחמם ירמיה.

אמן.

רפואה שלמה לדוד נטע בן חנה,

חנה בת שלום ודינה בתרות.

חזרה בתשובה שלמה בזיבוב ארגון להורים ודניאל בנימי טל,

משה דינה ורחל בני רות, גל אור ואופיר בני נחמה ושירה בת דבורה.

לעילוי נשמט, הרב יעקב יוסף בן מרגלית, מיכאל בן אברהם, יני בן מיכאל, שלום בן חיים, דינה בת שמעון, מרגלית בת חוה,

סעיד בן סלימן,

יונה בת שמואל, עלי בן יעקב ורות בת יצחק,

והורי מנוחתם עדן.

אתם בטח שמעתם את השיר, עבדו, עבדו, עבדו, את השם בשמחה, נכון?

הפסוק הזה

מפתיע מאוד.

הוא מבאר את הסיבה

למה נאמרו כל 98 הקללות

בפרשת כי תבוא הבאה.

כתוב בסוף הקללות

תחת אשר לא עבדת את אדוני אלוהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב קול.

זאת אומרת, הארי הקדוש אומר כל הקללות

שכתובות

בפרשת כי תבוא,

יחולו על מי שאינו עובד השם בשמחה ובטוב לבב.

פלא עצום.

אם אדם מקיים את המצוות והוא לא עושה אותן בשמחה,

מגיע לו את כל הקללות, 98 קללות חמורות, נוראיות.

ידוע שהארי הקדוש אמר שהוא זכה לכל המעלות וההשגות שלו

לזכות שהוא קיים כל מצווה בשמחה.

אבל למה שבן אדם שלא זכה לזה יקבל את כל הקללות האלה?

בכל אופן הוא קיים את המצוות

וחסר בהן פרט אחד, שמחה.

זה השכר על מצוות

שעושים בלי שמחה 98 קללות?

מבאר רבנו חיים ויטל,

זכר צדיק לברכה,

שחכמים בקידושין ל'ט אומרים כל העושה מצווה אחת

מטבעין לו.

ואנחנו מקיימים הרבה מצוות.

ואיפה ההטבה שהבטיחו חכמים?

אומר רבנו חיים ויטל,

מי שממהר לגמור מצוות, להיפטר מהן,

הוא לא עוסק בעבודת השם.

כי תרייג מצוות קיבלנו ולא תרייג טרדות והגבלות,

כמו שאנשים מרגישים.

מינכה, מינכה, מינכה, מינכה. מאירים, מאירים, מאירים.

יאללה,

בואו נגמור.

ממילא מוכרחים לקיים כל מצווה ומצווה בשמחה גדולה כמוצא שלל רב.

אם היינו מרוויחים סכום הגון,

היינו שמחים.

במצווה זה לא יותר מסכום הגון, הרי אם יתנו לך את כל חלל העולם,

עם כל מה שיש בו, לא שילמו לך על מצווה אחת.

זה קצת יותר מסכום הגון.

אז למה אתה לא שמח?

כותב הרמב״ם בילקוט לא לאו

שהשמחה בעת קיום המצווה היא עיקר עבודה.

ואסור לקיים מצווה כאדם שנראה שהוא מוכרח ואנוס לעשות אותה.

אם יש לנו שני אנשים שצריכים לשלם מיליון שקל,

אחד למס הכנסה,

כמובן שהוא יהיה בצער ועצוב,

ואם היה יכול להשתמט מהתשלום,

היה שמח מאוד.

כולו מלא רוגז,

איסורים, דיכאון, מה לא.

ויש אחד שצריך לשחרר מיליון

כיוון שהוא מצא דירה בהזדמנות, בעסקת מציאה,

הוא מחכה מתי הוא יוכל לשלם כבר,

כשהעסקה תתבצע.

ויש פה הבדל צוחק לשמיים.

זה ההבדל בין עבודה של עבד לעבודה של בן.

עבד חפץ להתפטר כמה שיותר ממלאכה.

זה עול עליו.

והוא כמו אדם שמשלם למס הכנסה בלית ברירה.

ולכן הוא עובד לאט,

ומקווה

לגמור את העבודה וזהו, לנוח.

בעוד שבן חפץ לעבוד את הבורא, מלא התרגשות בקיום כל מצווה ומצווה.

כי הוא יודע שהקדוש ברוך הוא נאמן לשלם שכר רב

על מלאכת שמיים.

אבל השאלה, מה אתה מרגיש? אתה מרגיש שאתה חבד או שאתה מרגיש שאתה בן שזכה?

ועל זה בא רבנו בחייב ואומר,

עומק הדברים של דוד המלך בתהילים קוף,

מזמור לתודה.

הריעו לה' כל הארץ.

עבדו את ה' בשמחה.

בואו לפניו ברננה.

למה צריך לשמוח?

דעו כי ה' הוא אלוהים, הוא עשנו.

הוא ברא את כל העולם.

העולם שלו, והוא ברא גם אותך.

אז בואו שעריו בתודה.

אתה צריך להודות על הזכות

שניתנה לך לעבוד אותו.

כי טוב ה'

לעולם

חסדו.

בוודאי שלעולם חסדו והוא ישפיע שפע עצום

גם בעולם הזה, גם לעולם הבא.

על מצוות שעושים לא מקבלים שכר בעולם הזה.

הקרן קיימת לעולם הבא.

אבל על שמחה במצווה מקבלים שכר כבר בעולם הזה.

והרבה שכר.

תלוי כמה אתה שמח.

לכן מי ששר עבדו עבדו עבדו זוכה לישועות.

למופתים,

לעבודת השם, מסיר מעליו דינים.

פלא פלאים.

השפע החיים מצאנז מחדש.

מה שהכניס הבעל שם טוב בעבודת השם.

בדורו היו מגידים שהיו ממש כמו גידים,

אומרים דברי תוכחות לעם.

והם מתארים להם את הגיהנום וכו' וכו'.

והוא בא והכניס את העבודה של שמחה.

כמו שאמרו חכמים במסכת שבת ל', אין השכינה שורה לא מתוך עצבות,

לא מתוך עצלות,

אלא מתוך שמחה של מצווה,

לא של הוללות.

עצבות זה לא עבירה.

אבל היא יותר גרועה מהעבירה.

כי היא מכניסה את האדם להיכלי הטומאה.

כשאדם עצוב ודכאוני,

הסמ״מ מדרדר אותו יותר ויותר למטה.

כמה זה סמ״מ?

מאה.

ובאיזה מזמור אמר דוד המלך,

מאה.

עבדו את השם בשמחה.

הפוך.

ונסו יגון והנחה,

כתוב בסידור, זה הסמ״מ והל״מ יו״ד.

אלה מביאים את היגון והנחה

כדי להכניס את האדם לטומאה.

בשביל לצאת משם צריך שמחה.

במעלת השמחה כותב אורחות צדיקים בשער השמחה

כשהצדיקים שמחים מלבם לעשות את רצון השם.

שימו לב.

שכר מצווה בשמחה פי אלף מקיום המצווה.

מצווה בשמחה, מצווה לא בשמחה.

פי אלף.

ומצליח בכל דרכיו ומלא בברכות השם משום ש...

מישהו מלא באהבת השם, מי שמח?

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא, שזימן לו לעשות מצוות.

אם עושה מצווה מתוך צער,

כפום צערה,

אגרה, כמה הוא מקבל?

פי מאה.

פה בשמחה מקבלים פי אלף.

הגאון רבי יצחק בלאזר, זכר צדיק וברכה, אומר,

פחד

אין אדם מחוסן מפניו.

יש

מוגי לב שהם פוחדים מכל דבר,

ג'וק מזניק אותם לשולחן,

ויש

אבירי לב, אמיצים,

שהם לא פוחדים.

אבל כולם יש להם פחד.

גם האמיץ ביותר,

אם יהיה הוריקן, הוא יברח.

אם תהיה שרפה גדולה, הוא יברח.

זאת אומרת, אם הסכנה היא מוחשית, ודאי שהפחד

יבריח אותו.

אז הוא גם מפחד.

אבל אצלו הרמה של הפחד

היא נמוכה.

צדיקים יש שהם פוחדים פחד מוות.

לא מדברים של העולם הזה.

הם פוחדים מהגיהנום.

יש להם ציורים של הגיהנום,

הם למדו מסכת גיהנום, הם יודעים מה הולך שם,

ויש להם את הפחד הזה מול העיניים. יראת שמיים, פחד אמיתי.

הם יודעים שכל טעות שהם עושים,

זה עלול לעלות להם בגדול.

אם נחום איש גם זו,

בגלל שהוא לא הספיק לתת לעני אוכל והוא עני מת,

הוא ביקש מהקדוש ברוך הוא שייקח לו את הידיים והרגליים והעיניים, שיהיה כולם שחין, וככה הקדוש ברוך הוא עשה.

הוא נשאר רק בטן

וראש

לא רואה

ושחין.

זה מגרד,

ואין ידיים,

ואין כלום, וסובל.

למה? עדיף לו לקבל את העונש פה ממה שהוא... אבל מה הוא עשה?

מה הוא עשה? מה, הוא התכוון לא לתת לו? הוא הרג אותו?

לא, הוא אמר לו, אני יורד מהחמור,

אני נותן לך תיכף ומייד.

אבל השיהוי הזה גרם שבינתיים עומד.

אתם שומעים.

אז הצדיקים יודעים מה עלול להיות חס ושלום אחרי שיוצאים מפה. הם לא מורחים את עצמם בדבש.

לא, הלוואי וכולם יהיו כמוני, הלוואי וזה, מה אתה יודע,

אני לא רוצה לספר לך מה אני עושה במסתרים.

בכל אופן,

איך אנחנו לא פוחדים מהגיהנום?

האם זה שאין לנו אמונה, אנחנו לא מאמינים בזה?

איך אנחנו דוחקים את זה, איך זה נעלם?

מכל דבר פה בעולם שומעים שמועה רעה, פוחדים.

שמעתם שפלוני קיבל את המחנה? פוחדים.

כל דבר,

אולי זה יגיע גם אליו,

פוחדים.

אפילו כלום, לא קרה שום דבר בסביבתו.

רק משמועה רעה כבר

הוא פוחד.

וזה שחכמים מדברים, והגמרה, והתורה, והכול,

איך אתה לא מפחד?

איך זה יכול להיות?

אז אתה מאמין או לא מאמין?

למה זה לא מול העיניים שלך לראות שיום אחד אתה עתיד ל...

כל שנה אומרים לנו שבראש השנה גוזרים על האדם מי יחייב,

מי ימות, נכון?

השנה ראינו שהרבה מתו.

זה היה בראש השנה, קבעו.

נהרגו בתאונות,

חיסלו היום בן אדם.

כל פעם שומעים דברים.

מאיפה זה התחיל?

בראש השנה. ומה אמרו? תתכונן לפני ראש השנה, בשביל שלא תהיה לך שנה לא טובה.

וכמה לוקחים את זה ברצינות?

אז איפה הפחד?

מה קרה?

איך נעלם?

אז אני מלמד אתכם עכשיו יסוד,

בחיים שלכם לא חלמתם עליו.

הרמב״ם אומר,

בעלקו תשובה,

יסוד גדול בעניין הבחירה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו.

אדם נברא,

ללא שום כפייה,

לטוב או לרע.

אדם בוחר לעצמו להטות עצמו לאיזו דרך שהוא רוצה.

לא נגזר על אדם מראש להיות רשע או צדיק,

כי אם כן, לא מגיע לא סחר ולא עונש.

אם בן אדם היה לו...

פחד

מהגיהינום ממש

מול העיניים,

לא הייתה לו בחירה.

אם בא מישהו עם אקדח, שם בראש ואומר, תרקוד,

אתה רוקד,

תשאיר,

תשר,

אם לא, כדור.

הוא יכול לא לעשות,

מוכרח לעשות.

לכן, גזר הקדוש ברוך הוא שהיראת שמיים

לא תהיה מוטבעת בנפש של האדם.

כי אם היא הייתה מוטבעת,

האדם היה ממש מפחד,

הוא לא היה עושה טעות.

כמו שאם אתה יודע שכל הבית שלך מחושמל,

אין הערקה,

ואיפה שתיגע בחפץ אתה עלול להתחשמן,

ודאי שאתה תלך בשיא הזהירות, לא לגעת בשום דבר.

לכן,

אדם מפחד מאש, מפיגועים,

מרצח, ממחלות,

מכל הסכנות.

אבל מעונשי שמיים

אין לו פחד.

ואפילו יום הדין, ראש השנה,

לא מפחיד אותו.

בשביל לפחד אתה צריך לעבוד על זה.

אתה צריך לעשות לך ציורים,

שאתה תקלוט מה יקרה אם.

ואז אתה תקבל שכר שאתה בחרת שתהיה לך יראת שמיים,

והכנסת את זה אליך פנימה.

אתה בחרת את זה.

אם זה היה בילד אין,

לא מגיע לך שכר, ודאי שהיית נשמר מכל דבר רע.

כותב רבינו חיים ויטל, יראת שמיים זה יראת העונש.

וזו התחלת העבודה של מי שבא לטהר ולהתעלות בעבודת השם.

הרמ״ק פותח את ספר שולחן ערוך בהלכה ידועה.

שיוויתי אדוני לנגדי תמיד.

הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלוהים.

זה הפתיח שהחזיר אותי בתשובה.

זה.

עוד פעם אני אומר.

שיוויתי אדוני לנגדי תמיד.

אם אתה רואה שהשם לידך ומסתכל במעשיך כל רגע,

זה כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלוהים. כל הזמן הם מרגישים שהם הולכים לפני האלוהים והוא מתבונן במעשיהם.

כי אין ישיבת האדם ותנועותיו בביתו,

כי ישיבתו ותנועותיו לפני מלך גדול.

ברור שבן אדם בבית יושב איך שהוא רוצה,

במלבוש שהוא רוצה,

אבל אם הוא היה לפני מלך,

הוא היה יושב בחיל וברעדה.

ברור שזה שונה,

אבל אם אתה רואה את השם לנגד עיניך כל הזמן,

שהוא מסתכל עליך,

אין רגע שהוא מרפה ממך.

ודאי שהוא היה צדיק גמור.

אבל זאת עבודה רבה ועצומה לא לשכוח את זה,

ולהגיע לבחירה עצמית של יראת השם.

ואם אתם רוצים סגולה

ליראת שמיים,

אומר המשנה ברורה,

לצייר נגד העיניים את שם הוויה י' וה' וו' וה' בניקוד יראה.

אריק,

שווה וקמץ.

מתחת לאותיות האלה

זה נותן לאדם יראת שמיים.

יראה עם שם השם.

פעם אחת מוזכר בתורה טוב מאוד.

כל פעם כתוב, וירא השם כי טוב, ויהי טוב זה, ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד.

ובסיום כתוב, והנה טוב מאוד.

מי זה טוב מאוד?

אמרו חכמים, יצר רע.

יצר רע הוא טוב מאוד.

יצר רע הוא טוב מאוד.

מילא, יצר הטוב הוא טוב מאוד,

אבל יצר הרע הוא טוב מאוד.

בלי יצר רע,

אומרים ריבותינו, לא היה אדם בונה בית.

שלוש מיליון, משכנתה, שלושים שנה, כמה תחיה בכלל?

עד שתחזיר, ייקחו את זה אחרים על מוכן.

מה אתה זה?

מועמר קדאפי.

קח אוהל,

כל מקום שאתה הולך, תפרוס אותו.

ארבעה כיווני אוויר, תפתח מצדדים.

אה, אין השקעה, אותו אוהל, לכל מקום אתה יכול לנייד אותו. מה הבעיה?

לא היה אדם נושא אישה.

תקנה לי, תביא לי, לא הבאת לי.

היי, אתה הוריד את הזוות, כמה דיבורים גם.

ולא ימוליד בנים,

עוד יקומו נגדו ועוד יבקשו זה ויתחצפו וכולי, מי צריך את כל הבלאגן הזה?

אם לא יצר רע שעושה קנאה.

מה, לא יש ככה ואני אין לי? הוא יש לו זה ואני אין לי? הקנאה גורמת לאנשים

להצטרך לכל הדברים האלה.

אז מה טוב יצר טוב?

סליחה, מה טוב ביצר הרע?

הזוהר הקדוש אומר,

איזה שבחים על יצר הרע.

העולם צריך את יצר הרע כמו גשם.

אפשר לעולם בלי גשם? אי אפשר.

אין חיים בלי גשם.

‫הוא אומר, בלי יצר הרע, ‫אין שמחה בלימוד התורה ועבודת השם.

‫רק עם יצר הרע יש שמחה ‫בלימוד התורה ובעבודת השם.

‫איך זה יכול להיות?

‫איך זה יכול להיות?

‫תכף תשמעו, לא תאמינו.

‫כל צבא השמיים, מלאכים, שרפים, ‫אופנים, חיות הקודש,

‫כולם רואים את כבוד השם,

‫מתמלאים פחד ואימה,

‫עד שהאש לגיהינום נוצרת מזיעה ‫של חיות הקודש,

‫שהם רועדים מבורא עולם.

‫המלאכים פוחדים, עובדים את השם ביראה,

‫ובני אדם עובדים את השם באהבה, בשמחה.

‫איך זה?

‫הסוד הגדול הוא ככה.

‫הקדוש ברוך הוא נטע בנו יצר הרע,

‫והוא מסתיר

מאיתנו את כבוד השם.

‫אתה מתהלך כל היום ‫ולא חושב על השם בכלל.

בכלל, אפילו שאתה מברך.

‫ברוך אתה השם אלוקים. ‫זה נוסח שאתה צריך להגיד.

‫אתה רואה את זה כמו שכתוב פה, ‫ברוך אתה, מי זה ברוך אתה? ‫ברוך,

אתה מקור הברכות, ‫ברוך אתה, אתה, למי אומרים אתה?

‫למי שפה לפניי, לא?

‫ברוך אתה, למי אומרים?

‫מי שפה, אתה רואה אותו עכשיו שאתה מברך?

‫הוא לפניך?

‫שיב�יתי השם נגדי תמין? ‫אתה אומר את הברכה. ‫-ברוך אתה, נתנתתתתתת.

זהו.

זאת אומרת העבודה של יצר הרע,

להסתיר את הקדוש ברוך הוא מאיתנו.

והקדוש ברוך הוא ברא את העולם.

החוכמה עכשיו תהיה הבחירה של האדם שקולה

כי אם היינו רואים באמת

את הדר כבודו אז היינו כמו מלאכים רועדים רטט וזייע כל הזמן

לא היינו יכולים לזוז

מה עשה השם? בראת עצר הרע הוא משכיח מאיתנו את הקדוש ברוך הוא

ואז אתה יכול לעבוד השם בשמחה

מתי אפשר לשמוח? כשאין פחד

אז הוא מרחיק ממך את הפחד ואז אתה יכול לשמוח

המלאכים

מיליונים

מוכרחים לעשות עבודתם

ואין להם שכר ועונש

והם עובדים את השם בפחד ובאימה

אנחנו אומרים בתפילה

כולם עושים באימה וביראה

רצון קונם

אבל עלינו מוטלת עבודה אחרת עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו עבדו את השם

בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו

לכן

אין לנו פחד טבעי מהקדוש ברוך הוא, כי היצר מסתיר מעינינו יראת השם.

אז היצר הרע הוא המנוע לשמחה בעבודת השם.

ולכן דוד המלך כתב במזמור קוף,

דווקא כנגד יצר הרע שהוא סמ' קוף.

וציווה שם עבדו את השם בשמחה.

וחכמים אומרים כל הנשמה תהלליה.

הנשמה רוצה לברוח כל יום למעלה.

מה יש לה פה?

סנדוויצ'ים, מה יש לה? עוגות, מה יש לה פה? מה היא צריכה את זה?

גת, גת, כן, חשוב מאוד.

היא רוצה לברוח מהגוף,

אבל כשהיא רואה את השם מתברך היא פוחדת, חוזרת בחזרה.

וזה הפלא הגדול, כל הנשמה תהלליה.

הנשמה היא כמו מלאך,

והיא פוחדת מהשם יתברך.

אבל היצר הרע מכסה אותה בעורלת הלב.

הוא מכסה את הנשמה שלא נפחד בדרך הטבע וכך נוכל לעבוד השם בשמחה מבחירה.

במסכת שבת דף ל' מקשים חכמים שלמה המלך אמר שני פסוקים שלכאורה סותרים

ושיבחתי אני את השמחה

אז שמחה זה דבר טוב

ולשמחה מה זו עושה

אז זה לא טוב

מתרצים חכמים

רק שמחה של מצווה היא דבר טוב

כי אין השכינה שורה לא מתוך עצבות,

לא מתוך עצלות,

לא מתוך שחוק,

לא מתוך קלות ראש,

רק מתוך שמחה של מצווה.

כמו שנאמר אצל אלישע הנביא,

ועתה כחולי מנגן,

והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד השם.

זאת אומרת מצוות השמחה גורמת

שתשרה עליו שכינה,

וזה רק שמחה של מצווה.

מביאה לרוח הקודש ולנבואה,

כמו שיונה הנביא

עלה לבית המקדש ושמח בשמחת בית השאובה

וזכה למעלת הנבואה.

המהר״ל הקדוש אומר, מי שעובד את השם בשמחה,

נפשו מתמלאת בשלמות

הראויה

ולכן שייך שתשרה עליו שכינה.

אבל אם זה שמחה של גשמיות,

של הוללות,

אומר שלמה, ולשמחה,

מה זו עושה?

מה התועלת בשמחה כזאת?

המסילת ישרים, כותב, להגיע לאהבת השם,

מוכרחים לאהבת השם בשמחה.

ושלמה המלך אומר בשיר השירים,

מושכני אחריך נרוצה,

נגילה ונשמחה בך.

ככל שאתה עולה בעבודת השם,

גדלת השמחה.

וזה מה שאמר דוד, כל הזמן עבדו את השם

בשמחה.

חבל.

עושים כבר מצוות.

לא עושים בשמחה?

98 קללות.

עושים בשמחה?

פי אלף מקבלים על כל מצווה.

לא שווה להתאמץ?

שמחה זה לא עצבות, זה לא דיכאון,

זה שמחה.

אבל זה כשמעריכים באמת

מה זה מצווה.

תודה רבה.

אז היצר הרע מסתיר מאיתנו את הפחד, את יראת אלוקים,

בעורלת הלב,

אבל הוא המנוע העיקרי שיהיה לנו שמחה.

אז הוא מביא לי שני דברים, או שמחת עולם הזה,

שאותם לא זוכר

שיש בורא לעולם,

אז הוא אומר, אכול ושתו כי מחר נמות.

והוא משתגע עם כל התאוות שלו

ועושה מה שעולה ברוחו.

אבל יש אפשרות

לקחת את השמחה למצווה.

ואז האדם עולה למדרגות שלמות ואהבת השם.

אז עכשיו תראו מה שלא חשבנו.

יצר הטוב, תפקיד שלו,

להביא אותנו לעבודת השם מתוך יראת השם, הוא-הוא.

דווקא יצר הטוב מביא לנו יראה.

ויצר הרע,

הוא גורם לנו עבודה יותר גדולה מיראה.

לעבוד את השם מאהבה.

לכן על יצר הרע נאמר, טוב מאוד.

למה הוא טוב מאוד?

כי דרגה הכי גבוהה זה לעבוד את השם מאהבה, לא מיראה.

מיראה זה אתה פוחת שיהיה לך עונש, לא תעשה ככה,

תתכנס לגיהינום, יהיה לך ככה.

אז אתה עושה מחמת הפחד.

אבל אם לא היה לך פחד,

אז לא היית עושה.

אבל כשאתה עושה מאהבה,

זה לא בגלל שכר, בגלל פחד, אתה עושה בגלל שאתה אוהב את השם. ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מודיך.

ומי מביא אותנו לזה?

דווקא היצר הרע.

אז אם כן, הוא טוב מאוד.

וזה שמעלים לנו

את הפחד

של העונשים,

זה נותן לנו מקום לעשות את המצוות בשלווה, בניחותא, בשמחה וכו'.

ואנחנו נצטווינו בקריאת שמע, ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבביך.

מה זה לבביך?

למה לא בכל ליבך?

בשני יצרים.

אנחנו צריכים לאהוב את ה' בשני היצרים, ביצר הטוב ויצר הרע. אנחנו אומרים בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו, נכון?

לפני כל מצווה.

מה זה בדחילו?

ביראה.

מה זה ברחימו? באהבה.

אז צריכים לאהוב אותו בשניים. מי מביא אותנו ליראה? יצר הטוב. מי מביא אותנו לשמחה ואהבה?

יצר הרע.

אז אנחנו צריכים לאהוב את ה' ולאהוב אותו,

‫עם שני היצרים.

ולכן תשמעו עכשיו פשט שאתם לא שמעתם עליו אף פעם.

אם פגע בך מנוול זה,

מושכהו לבית המדרש.

אתה פוגש את המנוול הזה, את היצר הרע,

מחוץ לבית המדרש, ואתה לוקח אותו לבית המדרש, ומשוך אותו לבית המדרש. בשביל מה, שיפריע לך?

שיבלבל לך את המוח?

מה אתה צריך אותו שמה?

נו, מה אתם אומרים?

מה אפשר?

מה, מה?

מה, מה, מה, מה?

לוקחים אותו בשביל שנוכל ליהנות מלימוד התורה.

הוא לא נותן פחד, אין פחד.

אז אתה יכול ליהנות מלימוד.

יצר הרע טוב מכניס לך פחד.

הוא מוריד לך את הפחד.

אם תיכנס לבית המדרש עם פחד, לא תיהנה מהלימוד.

אבל אם הוא מסיר לך את הפחד,

אתה יכול להיענות מהלימוד.

אז אתה תמשוך אותו אל בפנים ותיהנה מהלימוד.

איי, איי, מה רוצה בעצם יצר הרע? אתם יודעים מה הוא רוצה? אתם לא תאמינו.

נכון, אומרים שהוא יצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המוות, נכון?

הוא בא, אומר לך עצות רעות,

אתה שומע לו,

הוא מיד עולה למעלה, מסטין עליך השטן, אומר, תראה, תראה, תראה מה הוא עושה עכשיו, עכשיו, תן לי, תן לי רשות להרוג אותו, תן לי.

ולפעמים הוא מקבל רשות ויורד והורג את מישהו, פיתה אותו לפני רגע.

מפחיד, לא?

מפחיד.

אבל אתם יודעים מה הוא רוצה באמת?

הוא רוצה שננצח אותו.

הוא רוצה שננצח אותו.

הוא נוקט שאנחנו לא מנצחים אותו.

אז הוא מסטין.

אני סילקתי לך את הפחד

בשביל שתוכל לשמוח בעבודת השם.

ואתה במקום זה הולך ושמח בשטויות, בהוללות בכל מיני זה.

אז כל מה שאני טרחתי בשביל שאתה תזכה,

אתה משתמש למשהו אחר.

אז הוא רוצה לנקום.

אם אתה עושה את מה שצריך בגלל שאני סילקתי ממך את הפחד ואתה עובד את השם בשמחה,

אני נהנה ממך. למה?

אני הונק מהקדושה,

אני נהנה, אני הונק מהקדושה עכשיו.

אתה מלא קדושה,

ואני יכול ליהנות מזה, מי גרם לזה? אני.

אז הוא רוצה

ליהנות מזה.

עכשיו תשמעו דבר מדהים, מדהים, מדהים.

במסכת בבא בתרא,

בדף טוז,

כתוב רבי אח עבר יעקב

דרש דרשה מופלאה ביותר,

ואמר שהשטן התכוון לשם שמיים.

השטן התכוון לשם שמיים

כשהוא ביקש לייסר את איוב,

וזאת

כדי שהקדוש ברוך הוא יתברך,

לא יסיר את אהבתו מאברהם אבינו וייטה אחרי איוב.

כתוב, גדול הנאמר באיוב יותר מאשר באברהם.

באברהם כתוב,

עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה.

מתי אתה?

בגיל 137. בגיל צעיר הוא כבר מסר נפשו בכבשן האש.

נלחם עם כל העולם, אברהם העברי.

עמד בעשר ניסיונות.

גומר את העקידה.

רק עכשיו מודיעים לו שהוא ירא שמיים.

ואצל איוב מה נאמר?

ירא אלוהים

בשר מרע.

בלי ניסיונות.

השם מעיד עליו ואומר לשטן,

מה אתה רוצה ממני לבלעו חיים?

ובסדר גמור,

אין כמוהו בכל העולם.

וואי.

השטן שומע את זה וחרה לו.

חרה לו. מה?

איוב יותר גדול מאברהם אבינו?

תראו, תראו, הוא דיבר לשם שמיים.

כל מה שהוא ביקש לייסר את איוב?

הוא אומר לקדוש ברוך הוא, זה אתה הטבת לו,

נתת לו שפע בפרנסה וכסף וזהב, ונתת לו עשרה ילדים, ונתת ונתת ונתת.

הוא עמד באיזה ניסיון?

אני רוצה לראות אם הוא לא יעמוד נגד.

והוא ביקש וקיבל.

כל זה למה הוא עשה?

בגלל אברהם אבינו.

ממתי השטן ממליץ יושר על...

אברהם אבינו, ואכפת לו מי יותר גדול, מי יותר ירא שמיים, מה אכפת לו?

כתוב בארצות השם

דרכי איש,

גם אויביו ישלים איתו.

ברגע שהאדם עובד את השם באמונה, בשמחה, כמו שצריך,

היצר הרע, האויב שלו, משלים איתו,

הופך להיות אוהב שלו.

ולכן בתור אוהב של אברהם

הוא מלמד עליו זכות אצל הקדוש ברוך הוא נגד איוב.

אז מה הוא רוצה בעצם? שינצחו אותו.

הנה,

אברהם ניצח אותי.

ניסיתי למנוע ממנו שילך לעקדה,

נדמתי לו כנהר,

שיגעתי אותו ושיגעתי את יצחק,

ובסוף איך הוא עשה את העקדה?

עין במרבוכה בלב שמח!

הוא עשה את מצוות השם, את העקדה, בשמחה!

מי דאג שאדם יוכל לעבוד את השם בשמחה?

יצר הרע,

שהוא מסיר את הפחד.

אז הוא מבסוט שאברהם אבינו ניצח אותו,

והוא הפך להיות אוהב שלו.

ולכן הושלמו

איבריו

של אברהם. בהתחלה נקרא אברהם,

ואחר כך נקרא אברהם,

שזה כנגד רמח איברים.

ומהם החמש האיברים שנוסף לו באות ה'?

שהוא שלט בשתי עיניים,

בשתי האוזניים ובראש הגבייה.

זאת אומרת, אלה דברים שלא נשלטים.

כשאתה הולך ברחוב,

קופצים לך דברים מול העיניים.

הוא שלט בהם.

אתה הולך ברחוב,

שומע אנשים מדברים, זה נכנס בלי שתרצה.

שלט גם באוזניים.

זאת אומרת, גם במה שלא שייך שאדם ישלוט,

אברהם אבינו שלט.

יצר הרע כבר לא יכול היה להפריע לו בעבודת השם.

רואים שמה?

שיצר הרע מבסוט שמנצחים אותו.

עכשיו נחזור למעשה.

הגמרא בבבא בתרא, איזה עמוד?

טוז.

רבי אחא בר יעקב

דרש דרשה מופלאה ביותר ואמר,

שהשטן נתכוון לשם שמיים.

כשייסר את איוב,

וזאת

בכדי שהשם יתברך לו, יסיר את אהבתו מאברהם אבינו וייטה אחר איוב.

בא השטן ונשק את רגליו של רבי אחא בר יעקב.

השטן,

מלאך,

בא ונשק את הרגליים של רבי אחא בר יעקב.

שואל המהרל הקדוש,

מה פשר הנשיקה ברגליים?

הוא אומר, זו הדרך של השטן להתחבר לקדושה

בשעה שהוא נאחז בשיפולי גלימתה.

שייסר הרע הבחין שרבי אחא בר יעקב

עמד על התכלית שלו

הוא ביקש להתחבר אליו לגמרי.

זה בן אדם שמבין מה התפקיד שלי בעולם.

הוא הבין מה התפקיד שלי יצר הרע.

אז הוא נשק אותו ורוצה להתחבר אליו.

מעתה נבין,

כשלא עובדים את השם בשמחה,

יצר הרע כועס מאוד.

והוא נשאר ברעתו,

למה לא הפכו אותי לטוב?

אם היו שמחים,

אז אני הייתי טוב, כי גרמתי להם לזכות.

ואם אתם לא משתמשים בכל העבודה שאני עושה, אז הוא נוקם.

עכשיו יובן הפסוק בסוף הקללות.

תחת אשר לא עבדת

את אדוני אלוהיך

בשמחה

ובטוב לבב, לבב, בשני היצרים.

אז ועבדת את אויביך ברעב ובערום ובחוסר כול וכולי וכולי.

בכל התשעים ושמונה קללות, בגלל שאתה לא עובד את השם בשמחה,

כשפינה לך יצר הרע את הפחד

כדי שתוכל לעבוד את השם בשמחה.

ויצר הרע נשאר כועס.

מקטרג

שלא הפכו אותו לטוב.

אז אם אדם נשאר

עם עורלת הלב,

והיצר רע הסתיר ממנו יראת השם,

בשביל שהוא יהיה המנוע שלו לשמחה,

אבל הוא לקח את השמחה לגשמיות,

לבלויים והנאות ותאוות וכולי וכולי.

אההההההה.

אז יצר רע נוקם בו, לא לזה התכוונתי.

אז כשרואים בן אדם שעובד את השם, עובד, עושה מצוות.

אבל חפיף דליל.

לגמור, כל דבר לגמור.

תראו איך אנשים מברכים.

בדרך.

כמה פעמים שוכחים בכלל לברך ברכה אחרונה?

ברכת ברכה אחרונה? אה, תודה.

איפה הראש שלך?

בן אדם מתארח באיזשהו מקום, כשהוא הולך הוא לא אומר תודה רבה על האירוח, תודה, תהיו בריאים, תודה, תודה.

שתית, היית צמא, נכון? לא אמרת לו מודל השם.

זה לא בראש.

זה מין כזה, כן, לא נעים לשתות ולאכול בלי לברך, זה לא, זה גזל, ממש גזל.

ככה נראות המצוות, ככה נראות התפילות, ככה מגיעים בזמן.

תמיד בזמן באים לתפילה, נכון? תמיד בזמן.

על הדרך תופסים, מנחה ביחיד, בזה, באוטובוס, בזה, פה, שם, בפינה, עומדים ליד האוטו, זה וזה.

אין, אין סדר, אין תוכנית, אין כלום. ככה, אל-באב אללה.

ונוסעים ככה, חיים צ'יק-צ'אק,

וכל הקללות רודפות אחרי בן אדם כזה, והוא לא מבין על מה ולמה. הוא אומר, אני דתי.

אני דתי, למה יש לי כל כך הרבה בעיות?

זה דתי, זה עבד.

עבד.

אתה רוצה להתפטר, בשבילך זה עול.

עול מצוות.

אתה בכלל לא שמח בהם.

אתה לא כמוצא שלל רב, אתה בכלל לא מבין.

מה הזכות שניתנה לך לעבוד את הקדוש ברוך הוא?

והקדוש ברוך הוא קורא לך בין, בין, בין, בין, בין.

אתם יודעים שיש 52 פעם בתורה מצווה לירוא את השם.

52 פעם.

אז כל פעם שנכנסת לך יראת השם באיזשהו דבר,

אתה מקיים 52 פעם מצוות ייראה.

זה בין.

בין זה גם 52.

אז הקדוש ברוך הוא, מה מבקש מאיתנו?

לטובתנו. כל מה שהוא נתן לנו

זה רק בשביל שנצבור הון עתק

לעולם הזה ולעולם הבא.

ואנחנו נמצאים עכשיו בחודש אלול, חודש לרחב.

עמים שהקדוש ברוך הוא כל כך רוצה בטובתנו.

הוא אומר, אני נותן לכם עכשיו הודעה.

מעשה במלך.

מעשה במלך.

שהודיע לזוג זקנים בבקתה,

ביער,

עניים מרודים.

בעוד שלושים יום אבוא לבקר אתכם.

עם חותמת של המלכות,

והם נזעקו.

מה עושים? איך מקבלים פני מלך מתוך בקתה כזאת עלובה?

הקירות מפויחים,

החלונות שבורים,

אין רהיטים שלמים.

איך יקבלו מלך?

שואל את האישה הזקנה את בעלה, מה עושים?

אמר לה, אין ברירה.

לוקחים הלוואה

ומזמינים צבעי שיצבע, וזגג שיזגג,

וקונים ריהוט.

אז היא אומרת לו, תגיד לי, השתגעת?

שלושים שנה, אני אומרת לך, בוא נחליף, בוא נצב...

אתה אומר, אין כסף, אין כסף.

ועכשיו אתה ברגע אחד של חצי שעה שהוא יבוא,

נעבוד אחר כך עוד שלושים שנה לשלם, מה קרה לך?

אמר לה, אתה יודע על מה?

בסדר, לא ניקח עליוואה.

נעטוף את הקירות בסדינים לבנים,

אז הוא לא יראה את הפיח ולכלוך.

נשים תמונות

על החלונות השבורים,

אז הוא לא ידע שיש שם זה.

אבל לפחות כיסא אחד אני חייב לקנות.

איך? על מה הוא יישב?

אבל לפחות כיסא אחד

יתפשרו על כיסא אחד.

כי מלך, אם הוא בא,

אז אי אפשר להושיב אותו על כיסא שבור, כן?

הקדוש ברוך הוא מודיע,

אני מגיע בחודש אלול, שלושים יום לפני.

לפני ראש השנה,

יום הדין, שאני אקבע מה יהיה הדין שלכם.

ואז בן אדם נזעק, יואו,

אתה יודע כמה עבירות יש לי?

ופה שבור, ופה לא זה, ולא מתוקן, ומלוכלך, ופיח, והכל, ועבירות כאלה וכאלה. מה, מה אני עושה?

מה אני עושה?

טוב, זה אתה לא יכול.

תנסה להגיד ככה, תגיד ככה, ככה, ככה, אבל אתה יכול לקנות לו כיסא לפחות?

משהו אתה כן יכול לעשות?

משהו לקבל עליך חדש לשנה הקרובה,

שאתה מראה לו נכונות, שאתה מוכן לשנות במס...

לזוז קדימה?

אם גם זה אתה לא מוכן,

המצב שלך קשה מאוד יהיה ביום הדין.

חייבים להשתנות.

אם אתה לא יכול הכל,

אין דבר כזה, לא יכול הכל.

כשיש פחד מוות ממשהו,

כל אלה שחלילה נודע להם שהמצב זה, מוכנים הכל, הכל.

מצלצלים הכל. מה שתגידו, עושים.

כשהייתם בריאים, למה לא עשיתם לפני שתקבלו מחלות, לפני שיהיה צרות, לפני?

למה לחכות?

אחר כך לא תמיד זה מצליח, אולי זה כבר לא מספיק.

בכל אופן חייבים להתכונן, והנה התורה רומזת לנו.

הפסוק אומר, ומל אדוני אלוהיך את לבבך

ואת לבב זרעך.

את

א',

לבבך ל',

ואת ו',

לבב ל',

ראשי תיבות אלול.

אומר אבו דרעהם,

והמשנה ברורה, מה זה מילת הלב?

ומל אדוני אלוהיך. מילה.

מה זה מילה?

בחודש הזה אפשר להשיג מעלות אדירות.

נכון, אמרנו שבמשך השנה, מה עושה יצר הרע? עורלת הלב.

מה עושים עם עורלה?

ברית מילה, מלים.

אם מלים את עורלת הלב, מה קורה? הפחד חוזר.

עורלת הלב מכסה שלא נפחד מאלוקים,

כדי שנוכל לשמוח,

נכון?

בחודש אלול, לא.

העבודה צריכה להיות עכשיו,

וגילו ברעדה, וגילו ברעדה.

צריך לימול את עורלת הלב,

ואז הפחד שיש לאדם יוצא החוצה,

והוא נזכר מה יכול להיות ביום הדין. מי לחיים, מי למוות.

מי לחולי, מי לבריאות.

מי עוני, מי עשירות, וכן הלאה.

פלוספסטר?

סבלנות.

אז קל יותר לעשות תשובה

ולהתחזק בחודש אלול,

כי זה הזמן לקנות מחדש יראת שמיים טהורה.

והפחד הטבעי,

שסגר לנו יצר הרע במשך כל השנה,

עכשיו נפטר.

מפני יום הדין הגדול והנורא כתוב אריה שאג מי לא יירא אם עומד מולך אריה והוא פותח את הפה שלו אתה רואה את הניבים שלו

והוא בדרך אליך אריה שאג מי לא יירא מה זה אריה?

אריה זה אלול

ראש השנה

יום כיפור

והושכנה רבה.

כל זה בדרך.

ממילא

עם מאמצים קלים נוכל בחודש אלול לגבור על יצר הרע ועורלת הלב שעשה לנו במשך כל השנה ונזכור שהשם עוזר בחודש אלול.

הוא בעצמו מל את לבבינו

כדי שנוכל לאירו מיום הדין ולהתכונן כראוי.

עכשיו זה רק תלוי בכם

אם אתם רוצים לקחת את העצות הללו ולעשות משהו איתן.

עכשיו שאלה מי ששואלת, מי זה? תביאו לה שם מיקרופון.

תן לי את המיקרופון, תן לי.

אתם שומעים ככה?

כאילו מה זאת אומרת איך מורידים את תורת הלב? זו הייתה השאלה.

אמרנו. תפילות, תהילים.

היראת שמיים חוזרת לאדם כשהוא מבין

שבעוד כמה ימים יהיה משפט לא על עבירת תנועה,

לא על הריסת המרפסת,

אלא יכול להיות על הריסת המשפחה והחיים.

כולם עומדים לדין,

קטנים וגדולים.

כולם עוברים לפניו כבני מרון.

דרך אגב, יש סליחות

בבית כנסת ברכת אברהם, יש גם בשש,

גם בארבע וחצי בבוקר וגם כאילו שש ב...

בקיצור, יש המון המון סליחות פה ברחובות, אז באמת

אנשים עכשיו יכולים לנצל את ה... כל בית כנסת פה קרוב בשבע בבוקר,

שש בערב, שתיים עשרה וחצי בלילה, ארבע וחצי לפנות בוקר,

כמעט בכל שעה יש סליחות.

אז את יודעת מה צריך לעשות, אני רואה.

אפילו את השעות את יודעת. הרב, אני אספר לך, אני 15 שנה בתשובה,

ובעלי הוא ממשפחת קוק.

סבא של בעלי היה פה רב העיר, הרב שמחה קוק.

כן, אז מרגישים שמשהו קורה ושצריך כאילו,

ממש צריך לחזור להשם, כאילו להתפלל שיהיה לנו טוב. לא רק להתפלל, לקבל קבלות,

מה הולכים להשתנות לטובה בתוספת למה שהיינו.

חייבים להשתנות, כמו שאמרנו,

לפחות כיסא.

אני בכלל על עצמי עברתי שנה שעברה, שנה מאוד מבולבלת,

וכתבתי לארץ מכתב,

אם אחרי זה תיקנו אותו ונשמח שתענה לי, או שזה ייקח זמן, כי זה מכתב קצת ארוך,

קצת 15 שנה עברו,

וברוך השם שאבא של בעלי, יש לו ישיבה לצעירים,

וברוך השם שבעלי נסע הרבה לחו״ל כדי להחזיק את הישיבה.

ולי היו ילדים קטנים אז, זה דבר לא פשוט.

להחזיק ישיבה זה דבר טוב,

אבל מצד שני,

יש הרבה דברים שעוברים בדרך.

בקיצור, תקבלי על עצמך כמה דברים שתשתני לטובה, תוסיפי בעבודת השם שלך.

בעיקר,

לשים לב, להתכוון על כל מצווה ומצווה,

לא לעשות בחיפזון, לא כלאחר יד,

עם הרבה כוונה,

בשמחה שאת זוכה לעשות מצווה.

שמחה. אני כתב של אהב מכתב, וזוכר שהוא יראה אותו, בסדר, מכתב. ואני אענה על שאלות, כי יש לי אום. אין בעיה.

לכל אחד יש הרבה שאלות, ובמיוחד בדור הזה, שזה דור שהוא,

זה דור לא פשוט, זה דור פשוטול. הדור הזה, תדעי לך. הוא לא פשוט.

הוא דור על הפנים,

אבל הזכויות שאפשר לקחות, זכויות גדולות.

יותר אפילו מזמן התנאים.

למה?

כי בתוך כל הבלבלה הזאת,

איך היה נוח?

הוא היה בדור הכי גרוע שיכול להיות,

אבל את האלוהים, את הלך נוח. נכון, אמרתי, זה קשה, כי באמת יש לי משפחה באילן שאנחנו,

בקיצור. לא צריך את כל הסיפורים, הסברתי.

גם נוח מצא חן בעיני השם, למה?

כי אם הדור המעפן שהיה שם,

הוא היה צדיק.

אז מי שיכול להצטרף אליי בתפילות של תהילים,

אני מאוד אשמח, לטובת כלל עם ישראל,

לקחת פרק ביום בתהילים.

זה ממש שמח אותי ואני מאמינה שכל עם ישראל כאילו צריך את זה עכשיו, מיוחד בתקופה הזאת, מיוחד באלול ו... יהי רצון. טוב, תן לו את המיקרופון למי עוד רוצה לשאול.

כן, הנה שמה.

כן, תן לו. שלום וברכה, כבוד האב.

שלום.

ישר כוח גדול על החיזוק בחודש אלול.

כן. מאוד מחזק, מאוד כבודו מזכה אותנו בקביעות,

מגיע לרחובות, מגיע לכל הארץ, ישר כוח.

תודה.

כן, רציתי לשאול, כבוד הרב,

שני דברים, אבל אחד,

כבודו מתכונן להשתתף, כאילו, להיות בבחירות הנוכחיות, או שלא?

הס ושלום.

וואו, כן.

כן.

כבודו יודע את דרכו, כן.

עכשיו עוד דבר, רציתי לשאול. אנחנו אומרים, כינוס לצדיקים טוב להם וטוב לעולם, פיזור לצדיקים רע להם ורע לעולם.

ראינו איך בקורונה כל הרשעים התאגדו ביחד, כל המדינות, כולם עם השקרונה שלהם,

כל השקרונה הזאת, והם התאגדו, ואיזה בעיות הם עשו בעולם.

בגלל שהיה כינוס לרשעים.

עכשיו, ברוך השם, יותר קשה להם, ברוך השם.

אבל אני אומר,

חבל שהצדיקים לא מתכנסים.

כל הצדיקים שבדור, יש הרבה צדיקים גדולי דור,

הרב משה צדקה, הרב יעקב מאיר שכטר, כל מיני צדיקים, וכבודו,

כאילו, כל צדיק הוא לעצמו כזה,

וכאילו, אם כולם היו ביחד, זו הייתה השמחה היותר גדולה לכולם.

זו שאלה.

ימות משיח.

פעם אמרתי את זה לרב שפירא, זכר צדיק וברכה, הוא אמר לי, אתה רוצה ימות משיח?

זה היה רק בימות משיח.

ויהי בישורון מלך,

בהתאסף רשעה,

יחד שבטי ישראל.

מתי שכולם יתאחדו,

אז יבוא מלך לישראל.

אבל עד אז אנחנו בגלות.

תודה רבה.

עשה כוח.

כן, שאלה?

פה יש שאלה למטה.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

את הכולה הזו לקנה בגדים, אני אשתי.

כן, אני אתן לך.

תודה רבה רבה לכם.

בריאות,

על בצמכות. אמן. אמן, נכדים, נינים. אמן. אמן.

‫תן, תן לו שמה.

‫כבוד הרב,

‫אני אתחיל מהקל לחמור.

‫אמרו לי שאולי זה לא בעיה, ‫ואני אשאל את הרב. ‫היה לי פעם אחת שדיברתי עם מישהו, ‫דיבר על הרב,

‫כאילו הוא טען טענה,

‫אבל לא מחית, כאילו לא אמרתי לו ‫אני מוחה בך,

‫כמובן לא קיבלתי והכול,

‫הסברתי לו, וסוג של קיבל.

‫השאלה היא אם עברתי על כאילו ‫ויזותים לחכמים, ‫שהייתי צריך להגיד לו ‫אני מוחה דווקא. ‫-חייב, כן. ‫-אז אני מבקש מחילה. ‫-לא ממני, אתה צריך למחות בו, אבל. ‫-עד זהו, חיפשתי אותו,

‫הלכתי ברחוב, חזרתי, הלכתי, ‫לא מצאתי את הבן אדם. ‫-אתה מכיר אותו? ‫-לא מכיר אותו. ‫-בכלל לא. ‫-לא.

‫אוקיי.

‫פלל לשם שיזמן לך אותו.

‫-בעזאת השם. עוד דבר, ‫רציתי לבקש סליחה מהרב,

לגבי... ‫-זה עכשיו חודש הסליחות והרחמים. ‫-כן.

‫אז כמו שהרב יודע, ‫גם בבני ברק, גם בירושלים,

‫זכיתי וחושבים יותר עליו, ‫אבל לא עשיתי מה שהרב אומר, ‫בלשון מעתה,

‫ואני מבקש מחילה.

‫הרב יודע על מה אני מדבר. ‫-מחון לך. תודה רבה. ‫-כן. הלאה, שאלה.

‫שאלה נוספת?

‫אין.

אין.

‫-אה, יש. הנה.

‫תודה רבה, כבוד הרב.

‫יש לי שאלה, בבקשה.

‫השאלה היא, אני התחלטתי בהמון דברים, ‫מה ההפרדות, איך אפשר להיות, ‫אם זה משהו מאשם?

‫הרי אדם שבוטח אומר, ‫הכול מאשם, נכון? ‫-נכון.

יופי. אז עכשיו, איך אומרים על הפסד, ‫שהוא מאשם, או ש...

על כל סיטואציה, כאילו, אי אפשר להגיד, ‫הכול מאשם,

‫שהגולים שהוא אמר בקהילה, כאילו,

שואלת הרב את זה.

‫הדברים של מאשם שצריכים להיותם, ‫והדברים שלא מאשם לא צריכים להיותם. ‫-הכול מאשם חוץ ממה שאתה מביא על עצמך. ‫זאת אומרת,

אם אתה תהיה עכשיו בשמש ‫ותקבל מכת שמש, זה לא מאשם, ‫זה אתה עשית.

אם אתה תלך בלי גופייה בגשם, ‫אז אתה קיבלת דלקת ריאות, ‫זה לא מאשם.

אם אתה החלטת לעמוד על מסילת הרכבת ‫כשהיא דוהרת אליך, ‫זה לא מאשם, זה אתה.

אבל אם דברים באים בלי שאתה,

‫אתה לא היית צד בזה, ‫וזה נחת עליך,

‫אז זה מה שם.

‫-הבנתי. תודה רבה, הרב. ‫עכשיו יש לי ברכה לבקש מהרב. ‫הרב יודע שהרגל שלי קצת עושה את זה על הבלאגנים.

‫היא נפוחה ולא מוציאה את זה, ‫ואני רוצה להתפעל בשאלה. ‫-רפואת הנפש והגוף מהרה, ‫וזיווג הגון עוד השנה. ‫-אמן. תודה רבה. ‫-כן, תן לבחור פה.

‫-ערב טוב, כבוד הרב. ‫-ערב טוב. ‫-מה שלומך?

‫ברוך השם. ‫-קודם כול,

אוהבים אותך מאוד מאוד, תודה רבה על החיזוקים.

שאלה,

אחות של אשתי,

ברוך השם, לא נפקדה תקופה,

ואמרתי לה פשוט בפשטות,

תקחה על עצמי שלושה חודשים שערי תשובה של רבני עונה, כמו שהרב אומר,

ובאמת ברוך השם, לפני שנה וקצת היא נפקדה,

ממש בסוף השלושה חודשים,

אבל לא עלינו הייתה לה הפלה טבעית,

לא משהו שהתערבו בה.

ועכשיו היא לקחה על עצמה שוב, אחרי שנה,

כי היא לא יכלה כל כך בגלל אחרי התפלה הטבעית, היא לא יכלה להיקלט כנראה, לא יודע מה בדיוק היה שם.

והיא לקחה על עצמה שוב, אמרת לה, נפסה עצמה שוב שלושה חודשים, והיא אמרה שבסוף השלושה חודשים,

שאם הרב יכול לברך אותה בעשר חודשים תתפקדו.. מה השפעה?

מור שמחה בת אברהם לרחל

לפרי בטן. אמן, כן יהיה רצון.

ואם אפשר גם לברך את אשתי להיריון כאן ולידה כאן על העזרת השם.

עוד אין לה היריון?

יש לה.

להיריון כאן ולידה כאן. להשלים.

כן. מה שמה?

אדר בת אברהם. אדר בת אברהם. אדר בת אברהם.

השם יזכה אותה להשלים היריון תקין ולידה קלה על דרך הטבע. אמן. ועוד, ועוד,

אני חושב שאני דווקא על העניין של הלידה. כן, מרוב אהבה, כן.

ויש גם את אחיו שאשתנו לא נפקד לתקופה ועוד גיסה שאני רוצה. עכשיו השאלה היא אם הרב תגיד לי מה להגיד להם לאנשים לקחת על עצמם. אתה כבר מומחה לבד.

אז להגיד להם שלושה חודשים שערי תשובה? כן. כן. אז אם אפשר בשמות. תגיד. מיטל בת אההה... אני לא זוכר את השם.

מיטל

בת חווה.

מיטל בת מרדכי, סליחה.

מיטל בת מרדכי. מיטל. מיטל. מיטל בת מרדכי וגלי בת אברהם. וגלי בת אברהם. נזכו בעזרת השם את ברח לזרע חי וקיים. אמן, כן, ארצמו.

מעניין כל השלישייה שאמרת עם אברהם. כן, כי יש לו שלושה אחיות, אבל אחת מתוכן כבר לקחה על עצמה שעה תשובה.

אבל היה לה קצת.

שנה טובה כמובן.

שנה וחתימה טובה.

גם לך.

חזק וברוך לרב על כל הדברים.

רציתי לשאול את הרב, עכשיו הרב דיבר על אימות משיח.

בתקופה האחרונה אנחנו רואים הרבה בלבול בכל המדינה לגבי הגיוס.

אני רוצה שהרב ייתן דעתו משנה סדורה בעניין בגיוס בין מי שלומד תורה וגם מי שלא לומד והוא נמצא בישיבה.

יש סרט המנצחים שאני עשיתי 17 דקות,

מקיף את כל הנושא והסוגיה,

תצפה בו ובעזרת השם תקבל תשובה.

אבל אין אפשרות לראות במדיה את הדברים האלה.

למה אין אפשרות?

יש לי טלפון.

מתי יש לך? אבל יש כאלה שיש להם שניים.

כן, שאלה נוספת,

אחרונה.

כן, הגברת פה.

תן לה פה.

נו, שרה ל...

כן?

נו?

כבוד הרב, יש סיכוי שזה לא יהיה מצולם?

זה כבר מצולם, אה?

וואי, איזה פחות. סליחה. לא נורא. אם אני דיברתי, את יכולה לעשות את זה?

מי לא יכולה לדבר? בסדר, לא נורא. בסדר.

כן, דבר.

הרב, אני מת עליך. אתה איש יקר לנו.

חי עליי, למה מלך? אוהב אותך, אתה מלך. תהיה מלך. שהשם ישבור אותך עלינו.

מת עליך הרב!

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה. עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

בואו לפניו, לפניו בירננה. בואו לפניו, בירננה.

בואו לפניו, לפניו בירננה. בואו לפניו, בירננה.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

בואו לפניו, לפניו בירננה. בואו לפניו בירננה.

בואו לפניו לפנה בירננה בואו לפניו בירננה

היי עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפנה בירננה בואו לפניו לפנה בירננה בואו לפניו לפנה בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה

היי עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה

עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה

היי עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה

בואו לפניו, לפניו בירננה, בואו לפניו בירננה, בואו לפניו, לפניו בירננה, בואו לפניו בירננה.

עיבדו, עיבדו, עיבדו, עיבדו את השם בשמחה,

עיבדו, עיבדו, עיבדו, עיבדו את השם בשמחה,

בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה

בואו לפניו לפנה ולפנה בירננה בואו לפניו ובירננה

איבדו, איבדו, איבדו, איבדו את השם בשמחה איבדו, איבדו, איבדו, איבדו את השם בשמחה בואו לפניו ובננה בואו לפניו ובננה בואו לפניו ובירננה

עיבדו עיבדו עיבדו עיבדו את השם בשמחה עיבדו עיבדו עיבדו עיבדו את השם בשמחה בוכו לפניו לפניו בירננה בוכו לפניו בירננה בוכו לפניו בירננה בוכו לפניו בירננה בוכו לפניו בירננה

עיבדו עיבדו עיבדו עיבדו את השם בשמחה עיבדו עיבדו עיבדו עיבדו את השם בשמחה

בואו לפניו, לפניו בירננה בואו לפניו בירננה

בואו לפניו, לפניו בירננה בואו לפניו בירננה

איבדו, איבדו, איבדו, איבדו את השם בשמחה איבדו, איבדו, איבדו, איבדו את השם בשמחה

בואו לפניו, לפניו וירננה, בואו לפניו וירננה, בואו לפניו וירננה, בואו לפניו וירננה, בואו לפניו וירננה.