ירוחם - ירוחם - פרשת יתרו
תאריך פרסום: 16.01.2011
אנחנו מגיעים לפרשת יתרו ויש לנו הרבה מה ללמוד. אחרי פרעה, שלא רצה לעשות תשובה ולא רצה להבין את כל האותות והמפתים ואת כל מה שקיבל מכות מהקב"ה, אחרי כל זה מגיעה הפרשה של יתרו – וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים. מה השמועה שמע ובה קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. למה הגיע יתרו רק אחר ששמע על מלחמת עמלק ולא הגיע אחרי שהוא שמע את המכות שקיבלו מצרים? עשר מכות שקיבלו המצרים, זה מדהים, זה סיבה מספקת לבוא. למה דווקא אחרי מלחמת עמלק? אלא היה שוני בין יציאת מצרים לאחר המכות לבין מלחמת עמלק. כשעם ישראל יצאו ממצרים, הם היו בדרגה גבוהה מאוד, כמו שכתוב – וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים, רק אחד מחמישה. עשרים אחוז רק יצאו והשאר מתו בשלושת ימי האפילה. זאת אומרת, כ-12 מיליון מבני ישראל מתו כשלא רצו לעזוב את מצרים. רק כ-3 מיליון יצאו משם, זאת אומרת, רק אלה שהיו יותר נבחרים והם היו בדרגה גבוהה. וזה שפרעה הקריב את בני ישראל בתשובה לאביהם שבשמיים, זו מעלה יתרה שזכו לה עם ישראל, עמדו בניסיון וצעקו לשם. אז המלחמה שהייתה עם פרעה לא באה מחמת חטאם של ישראל, אלא כדי להעלות אותם במעלות התשובה השלימה. אבל המלחמה שהייתה להם עם עמלק, כתוב: ויילחם עם ישראל ברפידים. וחכמים זיכרונם לברכה אמרו ש-רפו ידיהם מן התורה ומן המצוות. זאת אומרת, על זה ש-רפו ידיהם בא עמלק. בכל אופן, רואים שהמלחמה הזאת לא הייתה לצד זכות או מעלה, אלא כיוון שהם התרשלו בהכרת השם יתברך ובהשגחתו, אף על פי שהוא שמר עליהם בכל והם שאלו: היש ה' בקרבנו אם אין. משום כך בא עליהם עמלק. זאת אומרת, עמלק לא בא מחמת ההתעלות שלהם, אלא מחמת חטאם. וייתכן שעמלק בא גם מידה כנגד מידה. אם ישראל לא הרגישו עדיין את השגחת השם יתברך עליהם ושאלו: היש ה' בקרבנו אם אין, בא עליהם גם עמלק מידה כנגד מידה, שגם הוא לא מרגיש. בשעה שכל העמים שמעו, עמים ירגזון, עמלק לא הרגיש כלום, הוא בא להילחם עם ישראל. נמצא שמלחמת עמלק הייתה עונש על אי הרגשת מציאות ה'. זאת אומרת, אדם שלא מרגיש את ה' נופל ביד כאלה שגם לא מרגישים את ה'. והנה ידוע שיתרו נטה מן הרע אל הטוב בכוחות עצמו. כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה שיתרו היה כומר לעבודה זרה וראה שאין בה ממש, הוא פרש ממנה, אבל הטוב לא השתרש בו עדיין. זה שהוא פרש מן הרע, זה עדיין לא השתרשות של הטוב. יתרו סבור היה שמספיקה לו ההכרה בלבד ושהוא לא יתדרדר יותר לעולם הרשע והוא לא צריך זיקה ממשית למעשה טוב, אלא הוא חשב שמספיק ההכרה ולא צריך יותר מזה, כמו שיש הרבה אנשים בימינו שאומרים: תשמע, אני בחור טוב, אני לא עושה דברים לא טובים; דברים שליליים, אני יודע, אני מכיר, אני לא צריך לעשות מצוות מעשיות, הקב"ה יודע שאני בסדר, העיקר רע אני לא עושה, אני לא צריך את הטוב בשביל להיות טוב, אני טוב גם בלי זה. אבל יתרו היה חכם גדול ולאחר מלחמת עמלק, כש-רפו ידיהם של עם ישראל מן התורה ובגלל זה בא עמלק ונלחם בהם, הוא נוכח לדעת שאפילו האדם יהיה במדרגה הגבוהה ביותר, יכול ליפול ממנה לתהום, כי הרי אין הכרה יותר גבוהה מדור המדבר שיצאו ממצרים ונקראו דור דעה, שעליהם אמר ר' שמעון בר יוחאי שלא היה דור כזה ולא יהיה דור כזה, שהרי ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הנביא בנבואה. ובכל זאת רפו ידיהם מן התורה והמצוות. יתרו, שראה שבגין זאת באה עליהם המלחמה, למד יתרו שיש צורך באיזה פעולה נמרצת כדי להיאחז בטוב ועליו להתגייר כדי לחבר את הערת התורה עם הערת השכל שהייתה לו, ואז יש תקווה שהוא יישאר בדרגה הגבוהה. זאת אומרת, הוא ראה שלהחזיק רק בהבנה ובהכרה הבריאה זה לא מספיק, כי אפשר להתרפות מזה ואז נופלים, וכשנופלים באים צרות, ייסורים ומלחמות. מכאן תובן גם העצה של יתרו. יתרו ידע שעם ישראל נמצאים בדרגה מוסרית גבוהה ביותר, כמו שכתוב בפסוק: כי יבוא אליי העם לדרוש אלוהים. משה מספר ליתרו שעם ישראל באים אליו לדרוש אלוהים. והסבא מנובהרדוק מסביר ששאלת ממון של אחרים הייתה אצלם לא פחות משאלה על טריפה. אנשים שיש להם ספק בעוף או בבקר, אם זה טרף או לא, הולכים לרב. הם מבינים שהם לא יכולים בעצמם לפסוק. וכמובן שהם לא יתסבכו עם אכילת נבלות וטריפות. אבל בענייני ממון רוב בני האדם פותרים את הבעיות לבד והם מבינים – כן מגיע לו, לא מגיע לו, זה בסדר, אפשר לעגל, לא חייבים בדיוק, הוא בטח מוחל, כל מיני דברים כאלה. אצל עם ישראל, אומר הסבא מנובהרדוק, בזמן דור המדבר היו באים לשאול על ענייני ממון כמו ששואלים על טריפה. פעם מסופר על אחד מהצדיקים שהלך בדרך וראה אותו איזה יהודי והיהודי בדיוק כשהוא נכנס לעיר רץ אליו, אמר לו: רבי, רבי, רבי, יש לי שאלה, יש לי פה עוף ואני מסופק אם זה טרף או לא. אז הרב לפני שפוסק לו אומר לו: אני נקלעתי לעיר הזאת ואני כרגע במצב שאין לי פרוטה לפורטה, אם תוכל להלוות לי מאתיים רובל למשך שבוע עד שאני אתארגן. אז הוא אמר לו: איך אני יכול לתת לך מאתיים רובל? אתה רק הגעת עכשיו לעיר, אני לא מכיר אותך בכלל. אמר לו הרב: אתה לא מכיר אותי בשביל להלוות לי כסף, אבל אתה מכיר אותי בשביל שאני אתיר לך את הספק אם זה טריפה?! זאת אומרת, על טריפה אנשים שואלים שאלות. על כסף הם יודעים מה לענות.
מכל מקום, מסופר על אלכסנדר מוקדון שפעם הגיע לאפריקה. הוא היה כובש את העולם וכל מקום שהוא הגיע הוא התעניין במנהגים של המקום. והוא הגיע למלך אפריקי שהיה לפניו בדיוק דין – באו לפניו שניים, ומה היה הוויכוח שנסוב ביניהם והמלך צריך לשפוט – אחד טעם שהוא קנה פרדס מחברו, וכשהוא נכנס לפרדס לאחר שהוא קנה אותו הוא מצא שם מטמון בשווי רב. וכיוון שהוא מצא את זה, הוא פנה לחברו שקנה ממנו את הפרדס ואמר לו: תשמע, מצאתי מטמון ואני רוצה לתת לך אותו. אמר לו: למה? אמר לו: כיוון שאני קניתי פרדס ולא קניתי מטמון. אז חברו אמר לו: אני לא יכול לקחת ממך את המטמון. שאל אותו: למה? אמר לו: אני מכרתי לך פרדס עם כל מה שיש בו, אז איך אני יכול לקחת את המטמון? הלכו למלך שישפוט. ואלכסנדר מוקדון הגיע בדיוק באמצע המשפט והוא שומע מה קורה, והמלך של אפריקי פסק כך: יש לך בן? אמר כן. יש לך בת? אמר כן. אמר: תחתנו אותם ותנו להם את המטמון. אלכסנדר מוקדון התעלף מצחוק. שאל אותו המלך אפריקי: מה עשיתי לא טוב? אמר לו: אם זה היה במדינה שלי מקרה כזה, הייתי הורג את שניהם ולוקח את המטמון. שאל אותו: תגיד לי, בארצכם השמש מאירה? אמר לו: כן, השמש מאירה. אמר לו: אם השמש מאירה אצלכם, זה לא בזכותכם, אלא בזכות הבהמות והעופות, שנאמר אדם ובהמה תושיע ה'. אדם בזכות בהמה תושיע ה'. אם אתם אנשים כאלה מושחתים שרק הכסף מעניין אתכם אתם מוכנים להרוג אנשים, אז זה פלא שהשמש זורחת אצלכם, ודאי שזה רק בגלל הבהמות.
מה שמביא אותי להסביר שכרגע יש דברים מתמיהים מאוד בעולם, אם שמתם לב, שאלפים-אלפים עופות נופלים מתים במדינות שונות, ואלפים-אלפים דגים נפלטים מתים במדינות שונות, ועשרות ומאות לווייתנים נפלטים מתים, ופתאום רואים שמעוף השמיים ומדגי הים מתים-מתים בלי הסברים. ואני חושש, אולי כבר הזכות של בעלי החיים כבר אינה, אז מה יישאר לנו? כי רואים שהקב"ה מצליף בכל העולם כולו בשיטפונות באוסטרליה, באירופה, מכסה את אמריקה בכפור ושלג שלא היה שם עשרות בשנים, עשן יוצא מהרים, מכסה יבשות, לא מאפשר טיסות, הוריקנים לפי A,B,C,D, בולענים נפתחים, מקרים מזעזעים, זה לא מפסיק, זה עושה סבב כל הזמן. זאת אומרת, מכינים אותנו לקראת מה שהולך להיות, אבל נעמוד על זה עוד מעט.
בינתיים, רואים שעם ישראל, בזמן שהיו במדבר היו שואלים שאלות את משה בכל עניין ועניין, כי יבוא אליי העם, ידרוש אלוהים גם בענייני ממון של חברו, לא שלו. הוא דואג לכסף של חברו. כמו הסיפור עם אלכסנדר מוקדון. וכתוב: כי יבוא אליי העם. הם באים מעצמם. אם כן, יתרו נוכח שלמרות שעם ישראל נמצאים בהכרה גדולה מאוד, אבל אין לסמוך על ההכרה הזאת בלבד, יש צורך ביסודות חזקים, לכן הוא ייעץ למשה רבנו שדווקא לעת כזאת יש למנות שרי אלפים ושרי מאות, שרים חמישים ושרי עשרות, שאם אחר כך תעלה אצל עם ישראל בעיה חריגה מגדר הדרישה, ויהיה גם עניין של משפט, שזה רוצה לזכות וזה רוצה להיות זכאי, אז שיהיו להם שופטים שישפטו משפט צדק, כי אם ימנו את השרים רק אז כשתהיה דרישה כזאת, בשעה שהם עוד לא רגילים לזה, יהיה קשה להם לגדרי המשפט האלה. לכן, מה שכרגע משה יושב ושופט את העם מהבוקר עד הערב, זה אולי טוב לעכשיו, אבל מה יקרה אם העם ירד ממדרגתו ויתחילו להתקוטט? אז צריך להכין את האלטרנטיבה גם למצב זה, כיוון שהוא ראה שהכרה גם גבוהה יכולה לרדת, כמו ש-רפו ידיהם מהתורה ומהמצוות, ומכאן יש לימוד לכל אדם שעליו לראות את הנולד ולהקיף את עצמו בגדרים שישמרו עליו בבוא העת אם חלילה הוא יגלוש ממצבו בשעה שהוא בהכרה גבוהה.
מה היה ההבדל בין יתרו לשאר האדם, שפרשה שלמה אנחנו שומעים 'וישמע יתרו' וזכה לפרשה שנקראת על שמו, יתרו. פרשה בתורה זה לא צחוק. אין פרשה על שם משה רבנו. יש פרשה על שם יתרו. מה זכה. אם אדם ראה פעם צייר בעבודתו, יש עצה לא להסתכל עליו כשהוא מתחיל לצייר כי יהיה לו תסכול ויהיו לו הרבה תהיות. כי מצד המתבונן, תהיה לו התפעלות מהמיומנות והביטחון המופגן של הצייר כיצד הוא מערבב את הצבעים, מחליף מכחולים, מתווה קו דק, מנקד נקודה, אבל קו לקו לא מצטרף, וזה לא מובן עד להשלמת התמונה, ואז יקבלו משמעות כל הקווים והנקודות, הצבעים והצללים יתמזגו לכלל שלמות אחת, הרמוניה ויופי. וזה נכון לכשעצמו, כי כך צייר מצייר, אבל זה גם משל. כותב רבנו הבן איש חי, זצ"ל, מי שמתבונן במכת ברד שהייתה במצריים יאמר: לא נורא. לא נורא. ככלות הכל החיטה והשעורה לא לקו. אבל יחכה למכת הארבה שבאה אחר כך וייווכח לדעת שהברד לא כילה את החיטה והשעורה כדי להשאיר משהו לארבה. עכשיו התמונה שלמה. במכת דבר לא מתו כל בעלי החיים שבבית, אבל זה היה כדי להותיר די סוסים כדי לרדוף אחרי בני ישראל ושיטבעו בים סוף סוס ורוכבו רמה בים. אז בהתחלה התמונה לא שלמה, רואים שבעלי החיים שהיו בבית נשארו, אז מכת דבר לא נורא. כן, אבל חכו עד שהתמונה תהיה שלמה. ואז רואים שהקב"ה גומר לצייר את התמונה כמו שצריך. הלוא, כתוב "אין צור כאלוקינו". אין צייר כאלוקינו. כלומר, אין להתבונן במכה זו או אחרת, אלא במכלול, בתמונה מושלמת ואז הכל מתבהר, הכל מצטרף לשלמות מופלאה, ומה היא, בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ. הקב"ה עשה בית ספר במצרים, בית ספר לאמונה. וכך אמר הבן איש חי, זצ"ל: וישמע יתרו - מה שמועה שמע ובא. הרי כולם שמעו, למה לא באו? שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת. למה הם לא באו? אלא יתרו שמע את כל אשר עשה אלוקים לפרעה ולמצרים. יתרו שמע את כל, את כל, את המכלול. הוא הסתכל על כל חלקי התמונה והשלים את הפאזל והבין כי בדבר אשר זדו עליהם, הוא ראה מידה כנגד מידה איך הקב"ה משלם למצרים כמו שהם הטביעו את בני ישראל בנילוס, הוא ראה איך הוא הטביע אותם בים סוף. הוא ראה על כל דבר מידה כנגד מידה. הוא ראה את כל אשר עשה. הוא השכיל לראות הכל ביחד את התמונה הכוללת. התורה היא נצחית והלקחים שלה נצחיים. גם בימינו, כשכל אחד מאיתנו באופן כללי וגם בפרט, עוברים טלטלה כרגע בכל העולם ומאורעות בלתי מובנים שמתרחשים כבזק ואיש אינו יודע לאן מובילים ומה מטרתם. לכאורה, אין קשר בין אוסטרליה אלינו, נכון? לכאורה. השריפות שהיו באוסטרליה בשנים האחרונות שכילו מאות אלפי דונמים, זה נוגע אלינו? אבל אני אמרתי שזה כן נוגע אלינו, כי יש פסוק שאומר: אמרתי אך תיראי אותי, תיקחי מוסר. הקב"ה מכה את האומות בשבילי שאנחנו נתבונן שלא יבוא אלינו. ומה קרה לנו, מישהו הדליק גפרור, והייתה שריפה וחמישים אלף דונם נשרפו מגפרור. ואחר כך ראינו יומיים של שטפונות, יומיים אחרי השריפה, ונהיה מטר וחצי שלג בגולן ביומיים. איפה היה כזה דבר? כל זה הכנה שנבין שהדברים הם לא כמו שאנחנו חושבים. מה שקורה בעולם זה איתות בשבילנו. אז אנחנו צריכים להתבונן ולחשוש, למה - הקב"ה קודם כל משלם להם על מה שהם חייבים ומראה לנו תוך כדי מה יכול לקרות - תתעוררו. אז לכן, אם נסתכל על כל התמונה, כרגע אנחנו לא רואים, רואים קו, נקודה, שטפונות, אש, לבה, רעידת אדמה. כשאמרתי שיש 3.2 ו-3.4 ימינה ושמאלה בצפון ובים המלח, פתאום נהיה זעזוע בצפת, 4 בסולם ריכטר וזה רק ההקדמה, כי צריך להגיע ל-10 בסולם ריכטר שייבקע הר הזיתים חציו ימה ומזרחה. אז צריכים להיות מוכנים. והמדינה פעם אומרת שבאמת לא מוכנים לרעידות אדמה וצופים עשרות אלפי הרוגים. אחרי השריפה כבר נזהרים, הכל אומרים. אבל מה זה עוזר? אני כבר מזהיר למעלה משנתיים שיהיו עשרות אלפי טילים על ישראל. אז השבוע, אם שמתם לב, מי שקורא, מי שרואה, כל העיתונים והאינטרנט, כולם מדברים על התקפה של מאות טילים על תל אביב. אני הוצאתי כבר לפני שנתיים וחילקתי 200 אלף דיסקים – המלחמה על תל אביב – 120 שעות של דברי תורה בדיסק, להזהיר את התל אביבים מפני מה שיקרה. אבל פיקוד העורף מתעורר תמיד בסוף. מכל מקום, אנחנו נמצאים במצב שלא יודעים, גם קברניטי המדינות מובלים ע"י כוח עליון שמנבא את המאורעות והם יתבהרו רק בהשלמת התמונה, שעוד מעט תגיע הגאולה השלמה. בינתיים אנחנו רואים שהעם מתמרד בתוניסיה ובן רגע מתחלף שלטון, וזה איתות למדינות נוספות ערביות. יש הרבה לא מרוצים. מובארק גם כן יושב הרבה זמן. אסד עוד נחשב טרי. אבל יש עוד כאלה. אז לכן, היות וזה יכול להפוך עכשיו למדינה מוסלמית רדיקאלית, כי זה שברח עכשיו הוא היה ידיד של ישראל, וזה שיבוא במקומו יכול להיות שונא ישראל, ותוניסיה לא הסכימה לעזור לעזה בזמן עופרת יצוקה, עכשיו זה יכול להיות עוד שלוחה וגרורה איראנית. ואם חרירי, שפוחד לחזור בינתיים ללבנון, ונסראללה שמשתלט עליה ככה ב-יפה, אם יתהפך השלטון בלבנון, יש לי חדשות בשבילכם, רבותיי, איראן כאן, איך כתבו בעיתון אחרי בית הדין שהיה עם ארז יחיאל – איראן כאן. יכול להיות שהם צודקים. איראן תהיה כאן בגבול לבנון. אם נסראללה ישתלט על המדינה, אז איראן תהיה ממש כאן. מה אתם אומרים, להיות ככה סמוך וקרוב לאחמאדי? אפשר יהיה לצאת לעשות ביקורים. מכל מקום, המצב לא כל כך טוב ורואים תמורות וטלטלות לא ברורות. מכל מקום, יתרו, שהיה חכם, ראה מראש מה עתיד להיות והכין אלטרנטיבות, ומשה רבנו שמע לו והעמיד שרי אלפים, מאות, חמישים ועשרות. אבל מה לעשות, יש כאלה שלא רוצים לקחת את הדברים ברצינות, והפוך, במקום להתחזק בתורה ויראת שמיים, מתערטלים מהתורה והמצוות כמה שאפשר, כי חושבים שהתרחקנו כבר מהר סיני. מה נוגע לנו יתרו? מה נוגע לנו כל הפרשיות? זה טוב לקרוא, אבל לקיים גם? לדקדק במצוות? יש כאלה שזה לא נראה להם כל כך.
לפני דור היה חי איתנו צדיק גדול בשם הרב הגאון הרב שבתאי יודלביץ' זצ"ל. הוא היה מכתת את רגליו ממקום למקום בשביל להגיד דרשות, דברי מוסר, והוא נקרא המגיד הירושלמי. והוא פעם אחת בדרשה הסביר: פעם החליטו אזרחי חלם, -שמעתם את המושג 'חכמי חלם', -האזרחים של חלם החליטו לסדר בית קברות חדש. העיר גדלה, וריבוי האוכלוסין אילץ אותם להקצות שטח לבית עלמין חדש בפאתי העיר. חיפשו ולא מצאו מקום לקבורת המתים. כינסו את זקני וחכמי העיר, ישבו על המדוכה 7 ימים ו-7 לילות עד שלבסוף נתקבלה החלטה להרחיק את ההר העומד בצד הדרומי של העיר. השטח הפנוי יוקצה לבית קברות גדול שיספיק לשנים רבות. אבל איך מרחיקים הר גדול? התכנסו שוב 7 ימים ו-7 לילות עד שראש החכמים הכריע – נקום כולנו, כל אנשי העיר, כאיש אחד בלבד אחד ובכוחות משותפים נדחף את ההר בידינו ורגלינו ומובטחני כי הכוח המשותף יישא פרי ונצליח לדחוק את רגלי ההר מרחק ניכר עד שיהיה שטח נכבד ופנוי. דבריו הנבונים התקבלו ע"י מועצת טובי העיר ולמחרת בבוקר יצאו בקריאה ברחובות העיר והכריזו: על פי החלטת מועצת העיר, נתאסף כל איש ואישה לצאת מחוץ לגבולות העיר לתת יד ולהטות שכם במשימה הכבירה של הזזת ההר להכשרת הקרקע לבית העלמין החדש. עם שחר, בתאריך המיועד, האזור היה מלא בכל תושבי העיר, אנשים וטף, צעירים וזקנים יחדיו, החלו לדחוף את ההר. הידיים הורמו והרגליים נשענו על צדי ההר ודחפו כולם בכל עוז. חלפו עשרה רגעים והזיעה ניגרה מעל פניהם עד שנאלצו להוריד את מעיליהם. כך במרץ ובהתלהבות דחפו עוד כרבע שעה והחום הלוהט אילץ אותם לפשוט את חולצותיהם. ונותרו עירומים עד למותניהם והם דוחפים ודוחקים בהר הגבוה. נפלא. בעוד אלה עסוקים במלאכתם, חלפה במקום כנופיית גנבים שנוכחו לראות במה עסקינן. מיהרו והביאו עגלות עם שקים והעמיסו את בגדי החלמאים שטופי הזיעה. הגנבים הזדרזו לסיים את מלאכתם ולהימלט מהמקום, ולאחר כשעה אחד מחכמי העיר הפנה את ראשו לאחור והשתומם לראות שהבגדים נעלמו. אין בגדים, צעק. הפנו שאר החכמים את ראשיהם ופסקו ממלאכת הדחיפה. אין בגדים! מה קורה? ופתאום ראש החכמים הודיע בשמחה, תתעודדו, משמע שהצלחנו, כי התרחקנו כל כך מהעיר בדחיפת ההר עד שאין אפשרות לראות את הבגדים. תושבי העיר מחאו כף אל כף והתחילו לשיר ולשמוח, שתו לחיים וחילקו מגדנות. זה הסיפור של חכמי חלם. לאחר מכן אמר הרב שבתאי יודלביץ' זצ"ל: ולמה אני מספר לכם את הסיפור הזה? אתמול פגשתי ביהודי "פיקח" שאינו מקפיד על קלה כבחמורה ואפילו מזלזל בשמירת כמה מצוות. הוכחתי אותו, הוכח תוכיח את עמיתיך. כהתנצלות הוא חזר באוזניי על כמה תירוצים, תירוצים של פעם ששמעתי בילדותי בזמן קום המדינה – היום זה לא מה שהיה; אי אפשר להקפיד על מה שהקפידו פעם; עזבנו את העבר, אנחנו חיים את ההווה, ועוד כהנה נוסחאות שונות. המשכתי להוכיח ולפתע הוא הזכיר את הר סיני – פתחנו דף חדש, אמר, נהיה לנו נוח יותר, עזבתי מעט את החומרות של הצניעות והוקל לי ולאשתי, נשאר מאחור כמה דברים של ההורים, השתחררנו, התרחקנו קצת מהר סיני, לא נורא. נזכרתי מיד בסיפור של חכמי חלם, חייכתי במרירות ואמרתי לו: איי-איי-איי, ויי-ויי, התרחקנו מהר סיני וממתן תורה, ויי-ויי. מה אתה חושב? שאם השלת את הבגדים של היהודים, אם הורדת את יופי הצניעות מחלציך הרווחת? אם בני ביתך לא מתנהגים על פי ערכי היהדות ומזלזלים במצוות, אתה חושב שהצלחתם להתרחק מהר סיני? אתה חושב שעלה בידכם לדחוק את הר סיני למקום אחר? אתה טועה טעות חמורה. ההר נותר במקומו, רק אתם נשארתם ערומים. אם אדם חושב שהוא יכול להתרחק מהר סיני וממצוות התורה, שידע, ההר במקומו עומד, אבל האדם נשאר ערום, כמו שאדם וחווה פתאום הבינו שהם ערומים מן התורה ומן המצוות שנצטוו בגן עדן. אבל מה החסר, אתם יודעים מה החסר? כל זה מתחיל ונגמר בנקודה אחת – שאין לאנשים יראת שמיים. אם היה לאנשים יראת שמיים, יצר הרע לא היה יכול עליהם והם היו מנצחים אותו. ובואו תשמעו עוד דבר אחד – התורה אומרת "לא תחמוד" בעשרת הדברות, ורבים תמהים איך אפשר "לא תחמוד"? אם באה לאדם חמדה בלב, איך אומרים לו "לא תחמוד"? אבל הוא חומד. אומרים לו "לא תחמוד!". "לא תגנוב" – אפשרי, זה שם, אתה לא חייב להגיע לזה. "לא תחמוד" זה בא, בא לך. אתה רואה משהו וחומד אותו. איך אפשר לצוות "לא תחמוד"? רבים תמהו. מה יעשה אדם והלב חומד? הסביר האבן עזרא שהכתוב מזהיר שכמו שלא יחמוד כפרי את בת המלך, לעולם לא יחמוד הלב רק דבר שסובר שיכול להיות במציאות אופן שישיגו. זאת אומרת, חמדה שייכת דווקא בדבר שאתה יכול להשיג, אבל אדם כפרי, אין לו שום סיכוי שהוא יתחתן עם בת המלך. הרי המלך יחתן את בתו עם בן של מלך, עם נסיך, הוא לא יחתן עם כפרי. אז מה שייך לחמוד דבר שלא שייך? ככה מסביר האבן עזרא. אבל גם בלי ההסבר של האבן עזרא, הנה אפשר לשער בעצמנו דבר ברור, שאם אדם מתאווה לאיזה דבר תאווה גדול מאוד אצלו, כל אחד כפי טבעו, והוא גם קרוב כבר להשיג את תאוותו והוא רץ אחר הדבר ויצרו בוער בו כאש, ובדרך הוא עובר על נהר קפוא, בדרך הריצה למלא את תאוותו מחליקה רגלו על הכפור וכמעט נופל, הרי באותו רגע שהחליקה רגלו ונטה ליפול, מיד מתבטלת ממנו כל אותה תאווה. הפחד שהוא נפחד מהנפילה מעביר ממנו את כל רצונו. כך ייסד הקב"ה בטבע כל הברואים שגם אם מעט פחד עולה על לב האדם, מעביר ממנו את כל כוחות התאווה והחמדה. בשעה שאדם ירא, בשעה שאדם מפחד, כל תאווה סרה ממנו. אם כן, אחרי שהתורה הזהירה בלאו "לא תחמוד", והיא אוסרת לחמוד, אם היה לאדם יראה מן האיסור, אפילו יראה קטנה כיראת הנפילה, גם כן לא יחמוד כלל. אם יש לנו רק פחד מה' כמו פחד של נפילה, בזה יבואר הטעות של אדם שסובר שיש לו תירוץ על המעשים הרעים, כי הוא אומר: אני לא יכול נגד היצר שלי, ניסיתי, לא יכול. אין זה תירוץ. כי עם מעט יראת ה' אם היה מעלה על לבו, לא היה היצר יכול לו כלל, כי היצר אינו חזק כלל, כי עם מעט יראה כמו של נפילה, כבר מתבטל הכוח שלו. מה עיקר השליטה שלו – מה שהוא משכיח מהאדם קודם החמדה והתוואה, את היראה, שלא נותן לו להתבונן ביראת השם. לכן הכתוב מזהיר – מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה. מה רוצה הקב"ה, אם יהיה לך יראה, יהיה לך שמירה על הכל ללכת בכל דרכיו. אם תהיה יראה, אדם יקיים את הכל. זה מה שכתוב: ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. מה שומר שאדם לא יחטא – היראת שמיים שלו. ע"י יראה יינצל מיצר הרע. זה מה שכתוב בחסד ואמת – יכופר עוון וביראת השם סור מרע. אם יש לאדם יראת השם, הוא יסור מן הרע. אם כן, אנחנו רואים בעצם שיתרו היה חכם גדול ולא בכדי ניתנה לו פרשה בתורה ואמרנו רק קמצוץ קטן מהנקודות שאפשר ללמוד ממנו, אבל פרשת התשובה שלו, שהוא עשה את התשובה כי חיפש את האמת והגיע להיות חותן משה, אתם יודעים מה זה להיות חותן משה? איש האלוקים, להיות חותן שלו? זה רק בגלל חיפוש האמת שלו. שהוא ניסה כל עבודה זרה וראה שאין בה ממש, בעט בה. בד"כ אנשים לא עוזבים ולא זונחים דבר עד שמוצאים תחליף. הוא לא. זה לא האמת? קודם כל זה לא איתי. וככה הוא זרק הכל. והוא חשב שההכרה שלו מספיקה. התברר לו שאפילו עם הכרה גבוהה אפשר ליפול כמו עם ישראל. לכן הוא בא להתגייר והתחבר לעם ישראל להיות צמוד לתורה ולהיות צמוד למשה רבנו. ובזה הוא זכה. וזכו מבני בניו לשבת בלשכת הגזית בבית המקדש. אז אנחנו, שנולדנו בני אברהם, יצחק ויעקב, יותר קל לנו, אבל צריכים לפחות לשים לב, לשמוע, להסכית ולקבל את הדברים ולעשות, ואז בעזרת ה' יתברך אנחנו גם יכולים לזכות. על כן, כל אחד מאיתנו יעשה חשבון נפש מה הוא יכול לעשות בשביל להגיע לדבר הזה. אני אסיים רק בדבר אחד שנוגע לנו, לתקופה, יש פה רמז בפרשה למה אנחנו קרובים. ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר. בספר "מסעד לבית ה'" מביא שהפסוק הזה בא לרמז על מה שאמרו חכמים ז"ל – אם ראית דור שצרות רבות באות עליו, חכה לו – למלך המשיח. אם רואים דור שצרות רבות באות עליו, חכה לו. הוא קרוב מאוד. הגלות נקראת לילה. הגאולה נקראת יום. בכל יום אנחנו מחכים שייבנה בית המקדש השלישי במהרה ותבוא הגאולה. אם כן, זה מה שמרמז הפסוק. "ויהי ביום השלישי". זה בגאולה השלישי, שהרי יום זה גאולה וגלות זה לילה. "ויהי ביום השלישי" זה הגאולה השלישית. בהיות הבוקר, כאשר תתחיל הגאולה להאיר, מה יהיה אז? איך נדע שזה מתחיל? ויהי קולות וברקים וענן כבד. רמז על הצרות הקשות והתכופות שיבואו בזמן הגאולה, אז זה סימן מובהק שהגאולה קרובה מאוד לבוא ובקרוב נשמע את קולו של שופר של משיח. ויהי קולות – רעידת אדמה עושה קולות, וברקים, רעמים ושטפונות בעולם, וענן כבד. הר אחד מוציא ענן וכל יבשת אירופה לא יכולה לזוז. ואנחנו רואים שצרות רבות באות על כל העולם, אז צריך לחכות לו. אנחנו מתקרבים, חבר'ה, תהיו מוכנים. ומעבר לכך, הסכנה שלנו, כי כל העולם היום לא כל כך מצדד בנו, רוצים שאנחנו כבר ניתן חלקים מארץ ישראל ומהר בשביל שיהיה שקט תעשייתי בעולם, ופה אנחנו רואים שהממשלה לא נוטה כל כך לתת בינתיים, המתיחות גואה ומי יודע מה ילד יום. אבל דבר אחד ברור, שאם תהיה לנו יראת שמיים לא לאחר הטילים, לפניהם, אם אנחנו נירא את השם ונעשה תשובה כמו שהוא מבקש, כמו פרשיות התשובה האלה, פרעה, תראו מה זה כשלא רצה לשמוע כמה מכות קיבל. המדרש אומר – פרעה, שהיה פיקח וחכם, אבל הגאווה שלו, הגאווה שלו הפילה אותו, לא רצה להיכנע, אז פרעה הרשע, אומר המדרש – משל לעבד ששלח אותו המלך להביא לו דגים טריים, חזר והביא לו דג גדול. המלך התחיל לאכול וראה שהדג סרוח, כעס מאוד, קרא לעבד ואמר לו: אני מטיל עליך אחד משלושה עונשים שתבחר – אחד, או שתאכל את כל הדג כולו, את הדג הגדול, או שתקבל מאה מלקות, או שתשלם אלף דינרים. אז העבד העדיף לאכול את הדג. התחיל לאכול את הדג, בחצי הדרך מעיו התהפכו וחוץ מכבודכם, הקיא את הכל. אמר לו: מה עכשיו? אמר לו: עכשיו מלקות. התחילו לתת לו מלקות, קיבל תשעים, אמר: לא יכול, אני מת, די, לא יכול. אמר לו: מה עכשיו? אמר: אני אשלם. אני אשלם. מה בסוף – אכל את הדג, קיבל מלקות וגם שילם. לא כדאי להתעסק עם הקב"ה, כי בסוף אוכלים את הדג, מקבלים מכות וגם משלמים. כדאי לירוא את השם, לאהוב את השם, לעשות רצונו והוא ייתן לנו כל טוב, הוא הבטיח בתורה כל טוב. אבל צריכים להיות חכמים, חכמים אמיתיים, לא כמו חכמי חלם, אלא חכמים אמיתיים. לא להזיז את ההר, אלא להזיז את עצמנו לכיוון ההר. ואז בע"ה ייטב לנו גם בעולם הזה וגם לעולם הבא. מי שרוצה לשאול שאלה, שיגביה את ידו ואני אשתדל לענות. בבקשה.
שואל:
יש לי 2-3 שאלות, אם אפשר.
הרב:
בבקשה.
שואל:
שאלה ראשונה, אני לא אוכל לשאול אותה, אז יש לי לפני זה בקשה, אם זו לא חוצפה, אם יש אפשרות לדבר עם הרב טלפונית או משהו אישי.
הרב:
אפשר.
שואל:
שאלה שנייה, הרב ידוע כבר עשרות שנים בהחזרתו בתשובה. בכל מקרה, מי שעוקב אחרי ההרצאות של הרב רואה את גדולתו, והשאלה, איך מגיעים בעצם לרמה כזאת של אמת, לרמה כזאת של מעשים טובים, לרמה כזאת של עשיית רצון ה' בשלמות? לרמה כזאת.
הרב:
צריך פשוט מסירות נפש. אם מוסרים את הנפש לקב"ה, מצליחים. מחר אני אהיה בפסגת זאב, אני אתן דרשה על הנושא הזה בהרחבה. תקשיב באתר האינטרנט בשידור ישר, כל הערב יהיה שידור ישיר ותשמע איך אני מרחיב את הנושא. הבעיה של האדם, שהוא מפעיל יותר מדי את השכל, ומה שהשכל מסכים הוא עושה, מה שהשכל לא מסכים הוא לא עושה, והשכל לא תמיד מחובר ללב ולרצון ה', אז יש בעיה, אם הלב הוא קובע והלב מלא תאוות, אז קשה לאדם להסכים. אז השכל נותן עצות איך להתחמק. אבל אם בן אדם מתמסר, מבטל את שכלו אצל הקב"ה ומתמסר, אז הקב"ה נותן לו מעל לטבע הכל. כמו אברהם אבינו, הוא היה חכם, הוא היה פיקח גדול, הוא היה פילוסוף אדיר, הוא שכנע את כל העולם שעובד עבודה זרה שיש אלוקים חיים, והוא שבר להם את הפסלים והוא הצליח, עד שהוא היה נשיא אלוקים וכולם הכתירוהו, ופתאום הוא מקבל ציווי נגד השכל, נגד מה שהוא הטיף, נגד מה שהוא האמין. הקב"ה מבקש ממנו לעקוד בן, יצחק, שרק ממנו יצא לו זרע, בן 37. העלהו לעולה. זה נגד השכל. אדם צריך להתנגד. מה הוא עשה, ביטל את שכלו והתמסר לקב"ה. אין לי שכל במקום שה' מדבר. אין לי שכל. הפוך, אם יהיה לי שכל זה עוד יפריע. כמו שכתוב: ואל בינתך אל תישען. אפילו אל תיקח את הבינה שלך כמשענת. והוא הלך לעקוד אותו. על דעת לעקוד אותו. וה' אומר לו: לא התכוונתי כך. אמרתי לך והעלהו לעולה. העלית, עכשיו תוריד. -וכשהוא עשה נגד השכל, מה זכה – לעם ישראל, שהוא עם הנצח שקיים שלושת אלפים שלוש מאות שנה, נגד השכל. כי על פי שכל העם הזה לא יכול להתקיים. אז מי שמבטל את השכל בשביל הקב"ה, זוכה שגם צאצאיו יחיו נגד כל היגיון וכל שכל, ושום שכל בעולם לא יוכל לנצח אותם. אז צריך מסירות נפש והתמסרות. התמסרות זה ביטול הרצון העצמי ורק לעשות רצונו של הקב"ה כמו שכתוב: לעשות רצונך חפצתי. החפץ היחידי זה רצון ה' לעשותו.
שואל:
תודה רבה, אבל עם כל זה ראינו הרבה שמשתדלים, עובדים כל ימי חייהם, ושבני עליה מועטים, איך מגיעים בעצם, עם כל המסירות נפש, עם כל העבודה, להיות מהמועטים האלה שהם בני עליה בעצם, כי הרבה, הרבה עבדו, הרבה מסרו או ניסו ועשו...
הרב:
בוא אני אתן לך דוגמה, אתה חייל עכשיו, נכון? מחנכים אותך בצבא למסור את הנפש והגוף. אומרים לך כשיש מלחמה, אתה מסתער, לא חוזרים אחורה, רק קדימה ואומרים לך שאתה יכול למות ואתה צריך להסתער, ואסור לך לחשוב על אבא ואמא ואישה ואחים ואחיות וילדים, אתה צריך להסתער. מה זה? מבקשים ממך: בטל את השכל, בטל את הרגש ותעשה מה שאנחנו לימדנו אותך בשביל איזה מטרה – לשמור על עם ישראל, לשמור על המדינה, ככה אומרים לך. ואתה רואה שיש כאילו, במירכאות, בני עליה שמוכנים במסירות נפש וגם חוצים קווים וגם מסתובבים בין הגויים והאומות ועושים פעולות שאי אפשר לפרסם כאן ועושים את זה על הצד הטוב ביותר, מאיפה יש להם כוח? זה בדיוק אותו כוח. בדיוק. רק זה מתמסר לקב"ה וזה מתמסר למשימה הצבאית. בדיוק אותו דבר. ויש אחד אחר שמתמסר להיות עשיר, מסירות נפש, טס, יבשות, הולך, חוזר, כסף, כסף, כסף, כסף, כל היום כסף. הוא גם מתמסר. אין לו שכל, למה, כי כמה שהוא יאסוף יותר הוא ישתמש פחות. הוא לא יכול ליהנות אפילו מהכסף. הוא כל כך טרוד להביא אותו שאין לו זמן ליהנות ממנו. וגם אם הוא ישב עכשיו וירצה לאכול, ליהנות, מה הוא יכול לעשות עם זה? נמצא שאחרי שיש לו, הוא צריך פטנטים לשמור עליו. כמו שאמר חכם לאנטונינוס, אמר לו: אתה הבאת לי מרגלית שאני צריך לשמור עליה, אבל אני הבאתי לך מזוזה שהיא תשמור עליך. הבנת?
שואל:
תודה. עוד שאלה – איך אפשר גם לקיים מצוות כיבוד אב ואם וגם מצד שני להשפיע עליהם, לא יודע אם להוכיח זו המילה הנכונה, אבל להשפיע עליהם להתקרב ליהדות בצורה נכונה? ובכלל על קרובים.
הרב:
קודם כל, מצוות כיבוד אב ואם לא סותרת למה שאתה יכול להדריך את ההורים בדרך המצוות, ותקרא הרמב"ם והלכות כיבוד אב ואם, והוא מסביר בדיוק איך אפשר ואיך צריך לעשות, אבל אתה צריך להבין, אין סתירה בזה. גם אני וגם אחרים שחזרנו בתשובה, אז לא כולם היו להם הורים ששומרים תורה ומצוות בדיוק, ולאט-לאט, עוד ועוד ודוגמאות והסברים ולאט-לאט זה מטפטף, מטפטף עד שזה נכנס. והיו הדברים האלה על לבבך, בהתחלה על ואחר כך זה הופ נופל לבפנים.
שואל:
תודה רבה. אם אפשר ברכה לרפואת הנפש והגוף.
הרב:
מה שמך?
שואל:
לא שמי. שם מישהו אחר, אביעד בן רינה.
הרב:
אביעד בן רינה, רפואת הנפש והגוף מהרה.
שואל:
אמן. אם אפשר להצלחתי, תמיר בן רינה.
הרב:
תמיר בן רינה, הצלחה במעשי ידיך ולעבוד את ה' כראוי.
שואל:
אמן. תודה רבה.
* * *
שואל:
שלום, כבוד הרב. קודם כל, אני באמת רוצה להודות לתורמים לערב שזיכו אותנו וגם זיכית אותנו לערב נהדר שכזה. שמי אדיר. אתמול, אחרי שהפצתי את הערב באינטרנט, אז קיבלתי תגובה שאתה עושה שטיפות מוח, אז הייתה לי תגובה שהיא רגעית, אבל מסבירה המון. רשמה לי שאמנון יצחק הוא רק שוטף מוח ואין לרב מה לספר ומה להגיד. אז אמרתי לה שהמדען הדגול שלך, שלך, כאילו יש בינינו איזה שהוא הפרש, המדען הדגול שלך, שזה סטיבן הוקינג, אחרי שהוא ראה את מה שאמנון יצחק אמר על כל הקטע של המפץ והסיפור הזה, הוא התחיל להרהר. אז ככה היא אמרה לי, אני ממש לא מאמין בזה, אבל היא ככה שיתפה אותי, היא אמרה לי שיש איזה שהוא סרט בנשיונל גיאוגרפיק על החייזרים, יש שם הוכחות חותכות שהם בעצם יצרו אותנו. אני לא דשתי בעניין, לא היה לי זמן לזה, אני לא מאמין בזה, אבל אני אשמח לדעת אם אתה דשת בנושא ואם יש לך תגובה לעניין.
הרב:
קודם כל היא צודקת שאני שוטף את המוח. למי שיש לכלוך, צריך לשטוף. ומי שאין לו לכלוך, אז זה מבריק. אז אין שום רע בזה ששוטפים את המוח. דבר שני, חייזרים, נכון, יש הוכחות חותכות, חתכו את כל ההוכחות ולא מצאו כלום. וגם אם היא תגיד שיש חייזרים...
שואל:
לא, כבוד הרב, יש סרט ממש בנשיונל גיאוגרפיק...
הרב:
סרט אני עושה גם, מה שאתה רוצה, אני יכול לשים את הראש שלך עכשיו על פיל ואתה תהיה פיל עם הפנים שלך בלי שום בעיה ואפילו נשיונל גיאוגרפיק לא יכולים לעשות לך את מה שאני אעשה לך.
שואל:
חייב לציין, כבוד הרב, שעם מי ששוחחתי, זה בן אדם די משכיל שאי אפשר לזלזל באינטליגנציה.
הרב:
אין שום בעיה, שיבוא להתמודד, נשמח מאוד לשמוע את חוכמתו.
שואל:
אתה, ידוע לך על סרט שכזה?
הרב:
סרטים, אמרתי לך, יש בלי סוף. אני הראיתי כבר כמה אצלי, יש באנציקלופדיה שלי שאני מחלק בכל הארץ, יש שם גם כן שמצאו פסיעות ואמדו אותם בני כמה הם וכל מיני קשקושים, אתה רק שומע את זה אתה מתעלף מצחוק, אבל מה לעשות, זה העבודה שלהם, הרי מה הוא ירוויח? ממה הוא ירוויח? מפרשת השבוע? מה הוא ידבר, על יתרו? כתוב: הרוצה לשקר ירחיק עדיו. כמה זה יותר רחוק, מיליונים, מיליארדים אחורה, חפש אותי. לך תוכיח שזה נכון ולך תוכיח שזה לא נכון, אתה מבין? אנחנו מדברים איתך בגובה העיניים ועכשיו. התורה ניתנה לפני שלושת אלפים שלוש מאות שנה ואין מי שמכחיש את נתינתה. כל העולם יודע מזה. יש עם חי שהיה נוכח, ממשיך, עושה את החגים והכל בהמשך וכולי. מהאדם הראשון עד היום יש לנו תאריכים בדיוק כמה זמן עבר מאז, מי חי וכמה, עדות חיה, לא ג'וקים, מקקים, חייזרים, קשקושים. מדברים איתך על דברים קיימים. עדות שמקובלת בבית משפט. אבל תביא עכשיו, תגיד שחייזר דיבר איתך בלילה ואמר לך לעשות כך וכך. יש איזה שופט שיצדיק אותך?
שואל:
אבל כבוד הרב, שלא יצטייר כאילו אני חולק עליך, חס וחלילה. אני גם באמונה שלמה מאמין שיש בורא לעולם הזה. אבל, אתה יודע, אנחנו... אתה מסתכל מהצד שלך ואנשים מסתכלים מהצד שלהם ואין הוכחה שהיא גשמית, שהיא נמצאת, שבאמת אנחנו... שיש בורא לעולם שבעצם יצר אותנו עם התהליך שאתה מצייר אותו.
הרב:
קודם כל, אני רוצה להזכיר לך שאני הייתי גם בצד ההוא לפני שנהייתי בצד הזה.
שואל:
ידוע. אני יודע. אני עוקב אחריך בכל העת.
הרב:
מה שלא היה אצל הבחורצ'יק הזה שאתה אומר שהוא אדם חשוב. הוא עוד לא היה בצד שלי בשביל לדעת ולהשוות. דבר שני, אתה צריך להבין שאין הוכחה יותר ניצחת ממציאותו יתברך מזה שאני ואתה יכולים לדבר בתדר מסוים, ואנחנו בעלי אינטליגנציה, שבשום חומר בעולם לא נמצאת אינטליגנציה. אז איך יש אינטליגנציה? שזה לא דבר שנתפש בחושים. מאיפה זה? שיסביר אדוני המדען. מאיפה זה? שיסביר לי מה זה מצפון. שיסביר לי מה זה שכל.
שואל:
חשוב לי באמת, כבוד הרב, לדעת מה ההמשך בנושא הזה של הסרט עם המדען הדגול, סטיבן הוקינג, אם הוא עדיין... מה...
הרב:
המדען הדגול, יש לו רק ראש שבקושי עובד. כל הגוף שלו, לצערו הרב, לא עובד, ועם הראש הזה הוא מבלבל את כל העולם, כי פעם הוא אמר שהעולם נוצר מפסוליה. ואח"כ הוא אמר שיש אלוקים. עכשיו הוא החליט לפני כמה חודשים שאין אלוקים. וכל פעם הוא מתחלף והוא מוכר ספרים, פעם כאלה ופעם כאלה, נפלא. והעולם כזה טיפש. הרי מי שטועה והוא נחשב להיות משהו והוא טועה, אז מיד עוזבים אותו. אז אם אתה, המדען הדגול, אמרת קודם שיש אלוקים והיום החלטת שאין אלוקים, אז על איזה מדען אני צריך להאמין, זה של קודם או זה של עכשיו? והם מחזיקים משטויות כאלה. נו, אז מה אתה רוצה, שאני אתייחס לזה ברצינות?
שואל:
תודה לך, כבוד הרב. ואם אפשר לברך את גיסתי, שכחתי מה השם של אמא שלה.
הרב:
אבא שלה אולי אתה זוכר.
שואל:
יש לי בלאק אאוט. אני מאוד מתרגש. שירן בת נורית, בע"ה לבן זכר.
הרב:
שירן בת נורית תזכה לבן זכר מהר.
שואל:
בע"ה. אמן. אמן. אמן.
הרב:
אני אוכל להציע לך ציצית ותיתן לי בתמורה את העגיל.
שואל:
כבוד הרב, כשאני הגעתי לפה, אז ככה עזרתי בהכנה של הערב וישר מישהו אמר לי: מה נשמע? באמת תודה לך על העזרה, ויש אמר לי העגיל. אמרתי לו: אני איש מאמין מאוד, את המצוות שלי אני כל יום מרבה לעשות, עזוב, אני אשמור את זה לעצמי.
הרב:
אבל בשביל מה אתה צריך את זה?
שואל:
את העגיל? הוא מנצנץ, זה יפה.
הרב:
מה, שיזהו אותך בלילה?
שואל:
שיזהו אותי כשאני הולך.
הרב:
ומה תעשה כשאתה הולך בצד השני ולא רואים? יש לי כתר תורה, אתה יכול להיות בתוך כתר תורה במקום באוזן. עדיף. אני לא אלחץ עליך, אבל אם תרצה...
שואל:
לא, אני יודע, בסדר, אני... כמו שאמרתי, שוב פעם, אני מאמין בדעה הזאת של...
הרב:
עזוב את המצוות, אני מדבר רק על ה...
שואל:
איש-איש באמונתו יחיה?
הרב:
מה קשור? יש לך אמונה עם זה?
שואל:
לא, יש לי אמונה שאם אני עושה מצוות, אז זה אני, וככל...
הרב:
אבל למה אתה צריך את זה באוזן?
שואל:
זה נצנץ לך פה, אה? זה מסנוור אותך?
הרב:
אני רואה כיפה עם זה (העגיל), זה לא הולך ביחד. אם היית אישה, הייתי אומר: נו. הייתי שואל: למה חסר לך בצד השני?
שואל:
עכשיו, שאני אבין טוב-טוב מה, מאיפה זה מגיע האיסור...
הרב:
זה בחוקות הגויים לא תלכו. זה עבירה.
שואל:
אוקי, שנייה. אני, מה שידוע לי שאז בני ישראל, מי שהיה גוי, או עבד יותר נכון, עשו לו את העגיל, חור באוזן.
הרב:
אז הם הלכו עם שמלות גם. אתה רוצה ללבוש שמלה?
שואל:
הרגת אותי.
הרב:
תאמין לי, תשים את זה בכתר, תנצנץ משם כל הזמן על הספר תורה. מה אתה מסתכל, על אבא אם ייתן לך אישור? הוא בטח ייתן לך.
שואל:
על אבא. על אבא.
הרב:
אבא, אתה מאשר לו? מה שאני אומר קדוש, הוא אומר. יאללה, בכבוד. ברוך הבא.
שואל:
(מגיע לרב למסור לו את העגיל).
הרב:
אשריך שיש לך כיבוד אב ואם, זה מנצנץ, זה, הכיבוד אב ואם. חזק וברוך, קח (טלית) לעת מצוא.
שואל:
זה יהלום אמיתי, זה הרבה כסף. זכה אותי לפחות משהו. (מברך על הטלית).
הרב:
אתם רואים? זה מה שנקרא שטיפת אוזן. כן, רבותיי, שאלה נוספת.
* * *
שואל:
ערב טוב, כבוד הרב.
הרב:
ערב טוב.
שואל:
מה שרציתי לשאול, כבוד הרב, זה שקודם כל אין לי ספק בזה שיבוא משיח ואני כבר 15 שנה שומע הרצאות שלך וזו פעם ראשונה שאני נמצא, תמיד שמעתי את זה בדיסקים, בקלטות, ואני מאוד שמח שיצא לי... מה שרציתי לשאול זה – איך בא המשיח? אני לא רוצה להיתפס, כי יש ים זוועות, וחלק אומרים יבוא על חמור לבן, זה אומר יבוא עם ג'יפ X5, זה... ואני אגיד לך בכנות, כבוד הרב, אם מגיע עכשיו משיח, אני נתפס עם המכנסיים למטה והולך לאבדון, לצערי, ואני מוכן שיבוא, רק שהעם הזה ייגאל, ואני, כאילו, אני אומר למה, למה באמת אלה שיושבים שמה, ש"ס, יהדות התורה, לא משנה מה, למה איזה מישהו לא לוקח יוזמה? אולי זה חלק מהתוכנית, שמישהו יקום וייקח יוזמה ויעשה משהו וינסה לפחות להילחם על איזה מפלגה שתיקח את השלטון עם דת, עם ערכים, במקום כל החולי-רעות שיושבים שם.
הרב:
תשמע, המשיח זה לא...
שואל:
כמה... איך זה יבוא ו... זה מה שאני רוצה לדעת.
הרב:
מכל מקום, מה שאמרו החכמים, שהוא יבוא על חמור, אז אמרו חכמים שהוא יהיה שולט על החומר שבו. זאת אומרת, הוא יהיה רוחני ולא יהיה קשור לחומר. זה נקרא שהוא רוכב על החמור. עכשיו, דבר נוסף, אתה צריך להבין, זה לא תלוי במפלגות. מפלגות זה לא משיח ומשיח זה לא מפלגות.
שואל:
ברור שלא, אבל אני אומר, למה מישהו לא באמת... איך פתאום יצוץ מישהו יגיד: הנה, זה משיח"? יבוא מישהו יגיד: "אני משיח"?
הרב:
אני אסביר לך. שלושה ימים לפני שהוא יתגלה, כתוב שאליהו הנביא יבוא ויכריז ויגיד שהוא מגיע. אז תהיה הכנה לפני כן. מכל מקום, אתה צריך לדעת שאל לך להיות במצב לא טוב שאם הוא יגיע אז אתה תיתפס במצב לא נעים. אתה כל רגע יכול לחזור בתשובה. ואם אתה באמת רוצה, העיקר שייגאל כבר העם הזה, אז בוא תיתן פוש, תדחף גם אתה, קבל עליך עול מצוות וגם אתה תצטרף, במילא אתה מקרב את הגאולה. הרי מה מעכב, מעכב זה שעם ישראל לא חזרו בתשובה עדיין. אנחנו מנסים כל הזמן לדחוף כמה שיותר ויש תוצאות נפלאות, יש מיליון וחצי כבר בעלי תשובה בישראל, ב"ה, אבל הקב"ה מחכה לעוד. הוא לא רוצה שייתפסו כמה כמו שציינת. לכן, אנחנו רצים ממקום למקום בשביל לעורר כמה שיותר. ואם אתה גם תצטרף, כבר קירבת אותו בהרבה יותר. אתה רוצה להצטרף?
שואל:
אני כל הזמן מצטרף, חוזר אחורה, מצטרף, עולה, נופל, עולה.
הרב:
תראה, יכול להיות שברגע שאתה תצטרף, הוא יבוא ואז לא תיתפס במצב הקודם.
שואל:
נכון. אני משתדל ורציתי להגיע איתך לזה. אני ראיתי בהרבה הרצאות שלך שאתה אחד שמשתלם לעשות איתו עסקים.
הרב:
אז יאללה, בוא, אני אתן לך גם ציצית וגם כיפה.
שואל:
לא...
הרב:
בוא, אני אתן לך גם ציצית וגם כיפה. לא חמור לבן, אבל ציצית לבנה.
שואל:
(מתקרב לרב לקבל טלית וכיפה. מברך על הטלית.)
הרב:
כן, רבותיי, עוד שאלה.
* * *
שואל:
שלום לרב.
הרב:
ערב טוב.
שואל:
ערב טוב. הרב, האמת היא שזה לא שאלה. קודם כל, אולי אני אציג את עצמי, אולי הרב מכיר אותי. אני מתנדב בארגון כבר קרוב ל-10 שנים מאז שזכיתי להכיר את הרב בישיבה דבר שמואל בפתח תקווה של הרב גריינימן, למדתי שם בעבר. היום אני נשוי כבר שנתיים פה בירוחם. הרב, רציתי אולי לנסות לעשות עסקה עם הרב. יש במשפחה גם מהצד שלי וגם מהצד של אשתי, יש כל מיני דברים לא כ"כ נעימים בזמן האחרון. צריכים כל מיני ישועות, אבל אני אתמקד בשתיים, גם אבא שלי וגם חמי. חמי סובל מ... כבר יכול להיות שנתיים אפילו, אבל במיוחד בחודשים האחרונים המצב נהיה הרבה יותר גרוע, גילו שהוא חולה באלצהיימר, קוראים לזה אולי בשם אחר הרופאים, אבל ככה קראו לזה, זה כבר באמת רק בדברים לא נחמדים. אלה שמכירים אותו בקהילה יודעים פלוס-מינוס, יודעים יותר, יודעים פחות. ובעיקרון, לפי מה שחמותי, שהשם ייתן לה כוח ובריאות לעמוד בכל מה שהיא צריכה לעבור, ולפי מה שהיא בדקה, אז זה גם עניין של תוחלת החיים עצמם, שלא נותנים יותר מדי זמן.
הרב:
כן, ולגבי האבא?
שואל:
לגבי האבא, כבר תקופה של חצי שנה ויותר הוא נתקף בחרדות. הפנו את אמא שלי לרופאים בתל השומר, בבילינסון, הוא היה גם במקום לא נעים, בילינסון, אני לא רוצה להזכיר את השם של המקום הזה, זה מקום מאוד מוכר בבילינסון לאנשים שיש להם בעיות כאלה. והוא לוקח כדורים, אבל בינתיים תקופה ארוכה שכבר הביאו לו כדורים והוא לא רצה לקחת אותם. היום הוא כבר לוקח אותם כבר כמה שבועות ובינתיים זה לא עזר הרבה. המשפחה מהצד שלי, היא לא נמנית על הציבור החרדי. דיברתי עם אמא שלי אתמול, היינו אצלם בשבת, על כיסוי ראש, אולי זה יביא את הישועה, מקווה שזה מה שהיא תעשה בקרוב.
הרב:
האבא בהכרה, אני מבין.
שואל:
אבא בהכרה.
הרב:
לא שומר תורה ומצוות עדיין.
שואל:
הוא שומר, אבל הוא...
הרב:
לא מלא.
שואל:
בציבור החרדי לא.
הרב:
וחמיך?
שואל:
חמי משפחה חרדית.
הרב:
ואשתו?
שואל:
אשתו חרדית.
הרב:
חרדית לגמרי?
שואל:
כן.
הרב:
הבנתי. כמה ילדים יש להם?
שואל:
11.
הרב:
והם בני תורה?
שואל:
חלק. אחד זכה להיכנס לישיבה בראש העין באלול.
הרב:
טוב, בוא תשמע מה תעשו. קודם כל, שני הצדדים, הגברים, שילמדו שעתיים בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.
שואל:
הרב? חמי במצב כזה שהוא...
הרב:
לא אמרתי חמיך. שני הצדדים, הכוונה הבנים, ואני מדבר תיכף על הבנות. זה מה שיקבלו על עצמם לעשות.
שואל:
לימוד תורה שעתיים בתענית דיבור?
הרב:
כן, כל יום, שלושה חודשים רצוף. הבנות ילמדו חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף כולל שבת וחגים. אבא שלך, שיקבל עליו תשובה שלמה ותיתן לו דיסקים שלי שישמע באוזניים, שישים נגן וישמע.
שואל:
הרב, בקשר לאבא שלי, הוא לא אנטי, ב"ה, אבל הוא לא מבין שזה שלימוד תורה או כל משהו אחר זה מה שיעזור לו. הוא לא... מה שמדברים איתו הוא לא כל כך מבין.
הרב:
זה לא משנה.
שואל:
לא משנאה ולא מאנטי.
הרב:
זה לא משנה. תראה לו. ואם תוכל להביא לו במחשב את האנציקלופדיה שיוכל לשאול שאלות, זה גם יעסיק אותו וזה גם ימלא אותו, ובפרט שזה ייתן לו תקווה. הבעיה שהוא מתמקד בעצמו והמחשבות רודפות מחשבות והוא מכונס בתוך עצמו ואין מי שישחרר אותו. צריך לשחרר אותו, להכניס אותו לציורים שהוא לא רגיל אליהם, ציורים כאלה שהוא לא שמע אף פעם, הבנת? אז ככה הוא לא יתמקד בעצמו ויוכל להשתחרר. ואמא, שתקבל עליה עול תורה ומצוות, כי גם היא סובלת מכל המצב.
שואל:
כן.
הרב:
תשמיע לה את מה שאמרתי עכשיו. בשידור חוזר היא תוכל לראות אצל השכנים. ובע"ה ניתן ברכה לשניהם.
שואל:
תודה, הרב.
הרב:
מה השמות?
שואל:
אבי ומורי אברהם בן רוחמה.
הרב:
אברהם בן רוחמה.
שואל:
וחמי, אליעזר בן אליז.
הרב:
ואליעזר בן אליז. יזכו לרפואה שלמה בתוך חולי עמו ישראל מהר, בזכות הקבלות שאמרנו.
שואל:
אמן. והרב, אם אפשר עוד ברכה אולי לי ולאשתי, שנזכה לילדים?
הרב:
מה השמות?
שואל:
מיכאל בן דבורה ושרית אליז בת שולמית.
הרב:
מיכאל בן דבורה ושרית אליז בת שולמית. תזכו לזרע חי וקיים.
שואל:
אמן. תודה רבה, הרב.
הרב:
כן. שאלה נוספת.
* * *
שואל:
ערב טוב.
הרב:
ערב טוב.
שואל:
אני רוצה להודות לכבוד הרב שהסכים להגיע לירוחם. זכינו לקבל את הרב בזכות כל תושבי ירוחם גם. זכות המשפחה היקרה, משפחת כהן, הערב מוקדש גם ל... רצינו לבקש ברכה מהרב. הילד רוצה לבקש ברכה מהרב. אח"כ אם הרב יוכל לברך גם את הבחור שכרגע הוא במצב שהוא לא יוכל לבקש ברכה מהרב, אם הרב יוכל לברך אותו.
הרב:
הם מופיעים פה ברשימה שמסרת לי קודם?
שואל:
בוודאי.
הרב:
אמרתי כבר את השמות או עוד לא?
שואל:
אחד כן, אחד לא.
הרב:
בסדר.
דובר:
שלום, כבוד הרב.
הרב:
שלום וברכה.
דובר:
אני רוצה לבקש ממך משהו.
הרב:
בבקשה.
דובר:
אני רוצה שיהיה לי בריאות במהרה.
הרב:
מה השם שלך?
דובר:
ניסים כהן.
הרב:
ושם האמא.
דובר:
סימה.
הרב:
ניסים כהן בן סימה, השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה לעמוד ממיטת חולייך לחיים טובים ולשלום מהרה.
דובר:
אמן.
הרב:
אתה תהיה צדיק אבל, כן?
דובר:
כן.
הרב:
בעזרת השם, שתזכה לעמוד על רגליך.
דובר:
אני רוצה לקום, לא רוצה לשבת יותר בכסא הזה.
הרב:
זה מה שאני בירכתי. בע"ה יתברך.
דובר:
תודה רבה.
הרב:
כן. מה השם של השני?
שואל:
אלמוג רפאל חיים בן אניטה.
הרב:
אלמוג רפאל חיים בן אניטה. השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.
שואל:
אמן.
הרב:
השם יזכה אתכם בבשורות טובות.
שואל:
אמן. כבוד הרב.
הרב:
כן.
שואל:
אצלנו בשכונה עדיין יש אישה צדיקה שמוכרת בכל ירוחם, אישה שחזרה בתשובה שלמה, שומרת תורה ומצוות מכל הלב, אישה צדיקה, כולם יכולים להעיד עליה. רצינו שהרב יברך גם אותה בע"ה שיהיה לה רפואה שלמה.
הרב:
שם.
שואל:
טלי אפרת בת שולמית.
הרב:
טלי אפרת בת שולמית. השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.
שואל:
אמן.
הרב:
תהיה בריא.
בינתיים אני רוצה לברך את אלה שתרמו מניות. אחות של ניסים התותח, זוהרה בת מלכה, זיווג הגון מהרה. זרח בן שרה, ישועה ונחמה, ברכה והצלחה. שרה בת אריאלה ורות בת אריאלה, זיווג הגון מהרה. אדיר בן אסתר ואליהו, זיווג מתאים ופרנסה טובה, תרמו מניה. רעות בת טובה, רפואה שלמה ולידה קלה, ילד בריא ושלם. ירון בן ליליאן, רפואה שלמה ושיזכה להיות בן תורה ובעל תשובה אמיתי ויזכו לשלום בית, פרנסה טובה בנקל. רפואה שלמה למזל בת ניסה, מיכאל בן שמחה, היריון קל ולידה קלה לאיילת לימור בת מזל. הצלחה ברכישת דירה בבני ברק. דניאל ואיילת הררי והילדים. פרנסה טובה לוורד בת שרית. כל אלה תרמו מניות, אשריהם ואשרי חלקם.
* * *
שואלת:
ערב טוב, כבוד הרב.
הרב:
ערב טוב.
שואלת:
אני פשוט מתרגשת ואני לא יכולה לעמוד. אני פשוט 5 שנים סובלת מייסורים קשים. אני אישה דתיה. אני עברתי הרבה ניסיונות בחיים שלי. יש לי 5 ילדים קטנים ואני מגדלת אותם לבד. פעמיים ניצלתי מניסיון לרצח. שנתיים כבר אני נודדת מעיר לעיר כדי לשמור על הילדים שלי. אין יום שעובר בלי ייסורים.
הרב:
מי רודף אחרייך?
שואלת:
בן זוגי לשעבר. עכשיו הוא בכלא. אבל המשפחה שלו גם לא נותנים לי מנוחה. אם כבוד הרב יכול לברך אותי שאני אצליח.
הרב:
הילדים שלך לומדים במוסדות תורה?
שואלת:
כן.
הרב:
מה השם שלך?
שואלת:
אסליגה זהבה בת לנגיסטה.
הרב:
אסליגה זהבה בת לנגיסטה, השם יציל אותך מכל מפחד ושלא יאונה לך כל רע ותזכי לגדל את ילדייך לתורה ויראת שמיים ולראות בחופתם בריאים ושלמים.
שואלת:
אמן.
הרב:
בהצלחה. כן, שאלה נוספת.
* * *
שואל:
ערב טוב לכבוד הרב.
הרב:
ערב טוב ומבורך.
שואל:
זכות הרב תהיה זכות ומגן עלינו ועל כל עם ישראל, אמן.
הרב:
אמן.
שואל:
לפני שאני אשאל את השאלה, ברצוני לבקש מהרב שיברך את המרא דאתרא רבי דוד מלול שנמצא כרגע בבית חולים.
הרב:
מה שמו?
שואל:
רבי דוד מלול בר גדה.
הרב:
רבי דוד מלול בן גדה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה וישחררו לחיים טובים ולשלום.
שואל:
אמן. שאלה שאני רוצה לשאול – ידוע שעם ישראל חווה עשר מכות, כל מכה שבוע ימים יכל עם ישראל להתבונן ממכה למכה, לראות את נפלאות השם יתברך בכל דבר ודבר, והשיא היה בקריעת ים סוף, עד שאמרו עם ישראל – ויאמינו בה' ובמשה עבדו. לאחר שלושה ימים שעם ישראל יוצאים מקריעת ים סוף, באה ירידה לא מובנת, ירידה שבאים ומתאוננים כביכול נגד משה רבנו, אבל הם למעשה מתלוננים נגד הקב"ה, עד שמוכנים לשוב מצרימה, הלוואי והיו מתים במצרים, כמו שאמר הרב, ראתה שפחה מה שלא ראה מיכאל בן בוזי. איך הרב מסביר את ההתעלות הגדולה הזאת, את השמיים שנפתחו כלפי עם ישראל בשיא, בקריעת ים סוף, ופתאום באה נחיתה. כשאנחנו קוראים את הפסוקים, כ"כ משתוממים, כ"כ לא מבינים. עם ישראל היו בדרגה אדירה, כמו שהרב אמר, דור דעה. אם עם ישראל ראו מה שראו והגיעו לדרגות של התאוננות והתלוננות, כמו שהתלוננו, אז מה נגיד אנחנו, כבוד הרב?
הרב:
שׁם שׂם לו חוק ומשפט. במרה הקב"ה לימד את עם ישראל את השבת, פרה אדומה ודינים. שואלים כולם – מה העניין פרה אדומה עכשיו? מילא שבת, מילא דינים, אבל פרה אדומה, איפה זה ואיפה המשכן ומתי, מה בוער לה עכשיו? אלא שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו. פרה אדומה זה חוק. שבת ודינים זה משפט, זה דברים עם שכל. הקב"ה מראה להם דווקא שהגיעו למרה וילונו העם. מראה להם שם הקב"ה שהם צריכים לדעת שלא כל דבר יהיה להם ברור בחיים. יש דברים שהם נראים סותרים את מה שהם מבינים, והם צריכים לדעת שיש חוק, חוקה חקקתי, גזירה גזרתי ואין לך רשות לערער אחריה. למה הם היו רגילים עד עכשיו, לעשר מכות, כמו שאמרת, להפליה, שהשם הפלה בינם לבין מצרים, שכל המכות על המצרים ובני ישראל לא, שנבקע להם הים ונגזר לשנים עשר גזרים, הם רואים שבכוחו של הקב"ה לעשות נסים ונפלאות לאין שיעור ופתאום הם מגיעים למקום שהמים מרים והם לא מבינים מה קורה, זה אותו אלוקים? הרי הוא ידע שאנחנו נגיע לפה, למה הוא לא מסדר שיהיה מים? פתאום הם רואים הנהגה אחרת והם לא תופסים, הם לא מבינים. אולי הקב"ה, פתאום עשינו משהו לא טוב, אולי מאס בנו, לא מבינים, וכשאדם לא מבין, הוא מתחיל לעשות טעויות, הוא מתחיל לחשוב שאולי קרה משהו, אולי יש ריחוק בינו לבין השם, הוא מתחיל להתייאש קצת. זה מצב שיהיה תמיד. אף פעם זה לא הולך אותו דבר. לכן הקב"ה דווקא במרה נתן להם חוק ומשפט. תדעו לכם, יהיו דברים שיהיה לכם הסבר, יהיו דברים שלא יהיה לכם הסבר, וככה אני רוצה שזה יהיה, ושם נסהו. זה הניסיון. כל החיים זה ככה. עם ישראל יש לו תקופות כאלה ואחרות, אבל אנחנו יודעים רק דבר אחד – שהבורא יתברך מביט על בניו ומעמיד אותנו בניסיון. הישמרו תורתי אם לא. אז אי אפשר שהמצב תמיד יהיה מצב ששפחה רואה על הים. אחרי שהיא ראתה.
שואל:
חזרה להיות שפחה.
הרב:
חזרה להיות שפחה. עכשיו, אמרו לה: ראית למה הגעת? ראית שאפשר לראות מראות אלוקים? עכשיו תעבדי לבד להגיע לזה בכוח עצמך. אבל אם אתם חושבים שכל הזמן יהיו נסים – לא. בשביל לזכות לנסים צריך להיות מעל לטבע, צריך מסירות נפש, כמו שדיברנו על ההתמסרות. אדם שזוכה להתמסר לקב"ה כל כולו, כשעם ישראל יצאו למדבר ולא שאלו מאיפה נאכל, מאיפה נשתה, יוצאים מיליונים, לא שאלו. אמר הקב"ה – אין בעיה, אני אדאג לכם. היה לקב"ה, ככה אומר החפץ חיים, מצב שקול. מה היה המצב השקול – ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא. למה הקב"ה לא נחם דרך ארץ פלשתים, כיוון שעכשיו הם עזבו את גילולי מצרים, ואם הם יעברו דרך הדרך הקרובה בארץ פלשתים, אז יהיה להם מזון, יהיה להם כל טוב, אבל מצד שני, הם עלולים להסתכן ולהסתבך בגילולי פלשתים, והם עלולים להיטמע עוד פעם. אז היה מזון, אבל מצד שני הייתה סכנה רוחנית. אז הקב"ה בחן את האפשרות האחרת. מה האפשרות האחרת, שאין סכנה רוחנית במדבר. במדבר אין גילולים ואין עבודה זרה, אבל יש בעיה, אין אוכל, אין לחם ואין מים. אז יש פה ככה – בעיה רוחנית וגשמית בשני הציורים, והספק הוא שקול, והקב"ה צריך להחליט – מה יותר כדאי, שעם ישראל יזכו לפרנסה בשפע, שיהיה להם אוכל והכל, אבל יהיו בסכנה רוחנית, או כדאי שיהיה להם בעיות בגשמיות, חסר, אבל לא יהיה להם שום סכנה רוחנית. זו בדיוק השאלה שיש היום. האם אדם יצא לשוק החיים וילך לעבוד במקומות שיש בהם טומאה ותאוות וזימה וחוסר צניעות, אבל יהיה לו פרנסה, או שהוא לא ילך למקומות כאלה שיש בהם סכנה רוחנית, ילך לבית המדרש, שאין שם סכנה רוחנית, אבל פרנסה כמעט ואין. מה הכריע הקב"ה, אמר הקב"ה עדיף להוציא אותם למדבר מיליונים למקום שאין שם טיפת מים ואין לחם, העיקר שלא תהיה סכנה רוחנית. ואם הם מוכנים ללכת בדרך זו, אני אהפוך את הטבע ואני אוריד להם לחם מן השמיים וטל בארץ, מה שבד"כ יש טל מן השמיים ולחם בארץ, אני אהפוך להם את הטבע, כי אני רוצה לשמור עליהם מפני הבעיות הרוחניות. את השאר אני אטפל. אומר החפץ חיים: הקב"ה נתן לנו מסר לכל החיים. תברח מסכנות רוחניות ולגשמיות אל תדאג, הקב"ה ידאג לך. השלך על השם יהבך והוא יכלכלך. אז רואים פה מסר גדול, אבל עם ישראל עוד לא היו רגילים. הם הגיעו למרה ואין מים, ישר הם צעקו: אין מים! הם היו רגילים שתמיד יש, והגיע ניסיון, ומרחק לא רחוק משם היה אילים ושם היו מעיינות מים. במרה הם היו יום אחד ואבן עזרא אומר שבאילים הם היו עשרים יום, שתו ושתו ואכלו תמרים והיה להם כל טוב. אז אתה חושב שאין, ובמרחק כמה צעדים ממך יש. והקב"ה דואג לכולם. יש מעשה נפלא בגמרא שרבה, בא אליו אורח עני ודפק בדלת ושאל אותו: במה תסעד? אז הוא אמר לו: אני סועד בתרנגולת פטומה ויין ישן. אמר לו: אתה לא חושש לטרחא דציבורא? מה זה, אתה מטריח אותי להביא לך תרנגולת פטומה ויין ישן? אני בעצמי לא אוכל ככה. אני אוכל קטניות, אז אתה רוצה שאני אסתובב עכשיו לחפש לך? נו, אז מה אמר לו אותו עני? אמר לו: וכי על שולחנך אני סועד? אני סועד על שולחנו של הקב"ה. שמעתם דבר כזה? אחד נכנס אצלך הביתה, יושב על השולחן ומבקש דברים שאתה לא יכול להשיג והוא אומר לך: תשמע, אני לא אוכל על חשבונך בכלל, אני אוכל על שולחנו של הקב"ה. למה – הוא אומר לו: בפסוק כתוב "בעתו". הקב"ה נותן לאדם אוכל בעתו, לא כתוב בעתם. בעתו של כל אחד ואחד נותן לו הקב"ה אוכל. תוך שהם מדברים מגיעה אחותו של רבה אחרי 13 שנה שהיא לא ראתה אותו, ועם מה היא באה, תרנגולת פטומה ויין ישן. ורבה נדהם. רבה היה צדיק גדול, נדהם, מה זה? אחותו 13 שנה לא הייתה ובמקום להביא פרחים מה היא מביאה, תרנגולת פטומה ויין ישן. מה אמר לו: נעניתי לך, קום אכול. רואים את דרגת הביטחון של העני הזה. לא כתוב שהוא היה צדיק ולא כתוב שהוא היה צדיק מרבה. רבה בעצמו התפעל מהביטחון שיש לו בשם. אבל תחשבו על נקודה נוספת – ברור שאחותו של רבה לא גרה ברחוב השני, ואם כן, למה צריך לחכות 13 שנה עד שהם יתראו? זה ברור שהיא לא גרה באותה עיר, כי אם הייתה גרה באותה עיר, הייתה מזדמנת תכופות, אז היא לפחות הייתה במרחק של כמה ימים או שבועות, והיא הגיעה אחרי 13 שנה, זאת אומרת, הקב"ה שלח אותה כבר עם תרנגולת פטומה ויין ישן שהיא תגיע בדיוק מתי שהעני יבקש תרנגולת פטומה ויין ישן, איך שהוא יבקש, יתקיים הפסוק "בעתו", יפתחו את הדלת ויגיע המשלוח מן השמיים, תרנגולת פטומה ויין ישן. זאת אומרת, הקב"ה ישתבח ויתעלה שמו, משביע לכל חי רצון, רק אנחנו קטני אמונה, אנחנו רק שומעים שיש טיפה מים מרים, וואה-וואה. בצפת היה שבוע ימים – עשרה ימים שנכנס סולר לתוך המים, לא היה מה לשתות ולא היה במה להתקלח. מים מרים. אז יש ניסיונות כאלה, והקב"ה בשביל זה נתן דווקא מצוות פרה אדומה במרה ללמד שיש חוקים שלא נתפוס ויש דברים שכן נתפוס, אבל זה הניסיון שלנו. האם נזנח את דרכנו בגלל שאנחנו לא מבינים, או שנתמיד ונלך אחרי הקב"ה בביטחון ובהתמסרות, כמו שה' שיבח את עם ישראל כשיצאו והלכו במדבר מבלי לשאול שאלות, זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה, בלי שאלות. איך אמרו עם ישראל – אנו אין לנו אלא דברי בן עמרם. יצאו לדרך אחרי המנהיג. כך אנחנו צריכים להתנהג ונזכה בזה בע"ה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן. אני רק רוצה לחלק לכם קצת מתנות ולברך אתכם על ההקשבה ועל זה שבאתם לערב זה, ומי שירצה להיות שותף איתנו במניות שאנחנו עושים בחלוקת התקליטור התורני, למי שיודע במה מדובר, יוכל לגשת פה למטה ולעשות הוראת קבע בזה.
* * *
שואלת:
שלום לך, כבוד הרב.
הרב:
שלום.
שואלת:
ברצוני לשאול איך אני משכנעת בן אדם, לא משנה מי, שיניח תפילין ויתפלל שחרית, שזה בן אדם שמאוד חשוב לי שיעשה את זה.
הרב:
הוא קרוב אלייך?
שואלת:
לא משנה.
הרב:
את נשואה?
שואלת:
כן.
הרב:
תני לו דוגמה. תשימי כיסוי ראש ותגידי לו: אני קיבלתי על עצמך ואתה תקבל על עצמך. מה את אומרת על זה? ואני אברך אותך שבזכות זה תוכלי להשפיע...
שואלת:
זה מאוד קשה. מאוד קשה לכסות את הראש. ידעתי שזה מה שאתה תגיד, אבל...
הרב:
תראי, אני מכסה את הראש עם שני כיסויים ואפילו עם אנטנה. מה הבעיה בשבילך לכסות את הראש? לא תתלכלכי בשערות, פחות שמפו, חסכון.
שואלת:
זה לא רק לכסות את הראש. כשאתה מכסה את הראש אתה צריך לעשות מעבר הרבה דברים שאתה תהיה מחויב שאתה לא תוכל לעשות אותם.
הרב:
אז לא כדאי להיות צדיקה ולעשות דברים שה' יאהב אותם וייתן לך בזכותם?
שואלת:
אני עושה בלי לכסות את הראש.
הרב:
אז למה בלי אם אפשר עם?
שואלת:
כשאתה עם אז יש דברים אחרים שאתה לא יכול לעשות, אז זה בעיה.
הרב:
אז זה טוב מאוד, אז לא תעשי עבירות והקב"ה לא יכעס, הקב"ה ישמח.
שואלת:
זה קשה.
הרב:
למה קשה? תראי כמה מאחורייך. תסתכלי כמה נשים צנועות יש פה בירוחם.
שואלת:
זה קשה. זה קשה.
הרב:
אני אביא לך באיזה צבע שאת רוצה, יש לי לבן...
שואלת:
אני מכסה בשבת.
הרב:
בשבת זה טוב מאוד, אבל יש גם ימות החול, לא חבל? הקב"ה יברך אותך יום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי ושבת. יהיה לך שבע ברכות כל יום.
שואלת:
זה קשה. זה קשה.
הרב:
לא קשה, תאמיני לי, זה עשרים גרם על הראש. אני אתן לך. את יודעת מה? אני אתן לך שלושה כיסויי ראש.
שואלת:
יש לי עשר.
הרב:
עשר? יהיה לך שלוש עשרה, זה מספר חשוב. מספר אהבה. הריני נותן לך. תן לי מוזיקה. (הרב מחלק מטפחות ראש וכו' לקהל).
שואלת:
תזכה למצוות. תודה רבה, כבוד הרב. השם ישמור אותך.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות