אילת - DVD בעשרה שקלים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי

אה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-

יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא י

ערב טוב קהל קדוש ויקר,

ברשות מורנו ורבנו הרב אבנון יצחק שליטא,

אשר מזכה אותנו בכל שנה.

וכמו שראיתם בסרטונים,

הרב מטייל בכל העולם, ומבקשים אותו בכל העולם ובכל הערים בארץ.

ואילת, זו אפילו לא נקודה קטנה על המפה,

ובכל זאת הוא דואג להגיע ולזכות אותנו כל שנה.

ואני רוצה לומר לך, הרב, שמהמצבר הזה, אפילו מהפעם הזאת שאתה מגיע אלינו, אנחנו יונקים כל השנה.

ההשפעה ניכרת כל השנה.

אני רוצה גם בהזדמנות הזאת לשלוח בשם כל תושבי אלעד ולאחל רפואה שלמה למורנו ורבנו הרב עובדיה יוסף שליטא,

שגם הוא היה צריך להגיע, וגם לא היה מתוכנן תאריך ביום רביעי שעבר,

אבל כידוע לכולכם נבצר ממנו.

אנחנו נאחל לו רפואה שלמה.

ובכל פעם שאני מגיע ואני רואה את האולם ככה מלא,

ואין מקום לשבת,

יש לי איזה מין תחושה שאנחנו מחמיצים פה משהו בעיר אילת.

ככה אני רואה את כל הקהל הקדוש הזה, ואין הרבה מראות כאלה בערים אחרות, וקל וחומר אנשים לא היו מאמינים שבעיר אילת

יהיה מראה כזה.

וכל פעם אני אומר,

כנראה אנחנו לא ממצים מספיק את הפוטנציאל שטמון בנו.

כי כל אחד מאתנו יש לו הכוח.

וספר תורה מעליך, כאן בעיר אילת אני תמיד אומר, האדמה היא פוריה.

זה לא קשה. אם אנחנו בבני-ברק או בירושלים, אז שם כולם. קשה.

פה העבודה היא קלה,

ולא בשמים היא ולא מעבר לים היא, אלא בפיך ובלבבך לעשותו.

כל אחד, בפה שלו ובלב שלו, כל אחד מאתנו יש לו הכוח לקרב ולחזק

את כל הקהילה הדתית כאן באילת, ולאו דווקא המועצה הדתית או כל אחד שעוסק,

שזה העיסוק שלו.

כל אחד מאתנו יכול לעשות פעילות ולחזק את כל היהדות כאן בעיר אילת.

וזה כוחנו באחדותנו.

אנחנו גם אומרים, ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי העם,

יחד שבטי ישראל.

אנחנו ממליכים את הקדוש-ברוך-הוא בימים האלה,

אבל מתי המלך, ויהי בישורון מלך,

כשיחד שבטי ישראל, כשכולם מקובצים, כשכולם באחדות, כשאין מחלוקות,

יש מלך.

אנחנו נרגיש את המלוכה, אנחנו גם נרגיש את זה בתוכנו.

אני לא רוצה להרבות במלים, גם הציבור פה ממתין,

וגם לא באתם לשמוע אותי.

בהזדמנות הזאת אני באמת רוצה לאחל לכם

עוד הערה אחת.

חשוב לי לציין,

להודות, אומנם

הוא עובד במועצה הדתית,

אומנם מינינו אותו לצורך העניין הזה של תרבות תורנית,

אבל אני אומר לכם שהוא עושה הרבה מעל ומעבר למה שהוא אמור לעשות ולשכר שהוא מקבל. אריאל מועלם, באמת מגיעות לו מחיאות כפיים.

ובאמת אני רוצה לאחל בהזדמנות הזאת לכל התושבים, יהי רצון שהקדוש-ברוך-הוא יכתוב אתכם בספר חיים טובים,

כתיבה וחתימה טובה.

אמן. הקדוש-ברוך-הוא ימלא את כל משאלות לבכם לטובה,

ונזכה בעזרת השם לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. אמן ואמן. תודה.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, וה' עלינו ברחמה וירוויח.

בפרשת האזינו יש פסוק זכור ימות עולם

בינו שנות דור ודור,

שאל אביך ויגדך,

זקניך ויאמרו לך

כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.

ריבותינו הקדושים דורשים,

היזכרו מה שעשיתי בדורות הראשונים,

מה שעשיתי באנשי דור המבול,

מה שעשיתי באנשי דור הפלגה,

מה שעשיתי באנשי סדום ועמורה.

זאת אומרת,

עלינו ללמוד ולהפיק לקחים ממה שעבר בעולם.

דבר נוסף,

אמר להם הקדוש-ברוך-הוא,

כל זמן שהמקום,

הקדוש-ברוך-הוא מביא עליכם ייסורים,

ייזכרו כמה טובות וכמה נחמות עתיד ליתן לכם לעולם הבא.

לא להיכנס לייאוש אם חלילה אדם רואה ייסורים,

צרות, בעיות, מלחמות,

אלא לזכור שעתיד הקדוש-ברוך-הוא ייתן לנו לעולם הבא.

וכך נתבהר בדברי אספורנו,

זכור ימות עולם ותבין את דרכי טובו,

וכמה כיוון להיטיב למין האנושי בכלל,

שתזכור ראשונה מה שהיטיב לאדם הראשון בתחילת ימי העולם,

ויניחהו בגן-עדן,

והוא קלקל עניינו.

ותבין שנית,

כמה היטיב לדורות,

והם השחיתו עד המבול,

וכן שלישית,

מן המבול ועד דור הפלגה, וגם הם קלקלו.

זאת אומרת, אם נתמצת את הדברים,

נאמר כך,

הקדוש-ברוך-הוא רצה להיטיב למין האנושי,

ברא אדם אחד בעולמו, אדם הראשון.

לא ברא מיליארד אנשים בבת-אחת,

אין לו שום בעיה.

אחד.

ולמה ברא אחד?

שכל אחד מהברואים יאמר,

כל העולם כולו נברא בשבילי.

זאת אומרת,

בורא עולם ברא עולם ומלואו.

את כל הקוסמוס,

גלקסיות שלמות,

קשרים בין כל גרם שמים לגרם שמים אחר,

כל זה בשביל כדור-הארץ,

שכדור-הארץ הזה הוא היחידי שיש עליו חיים.

כל מה שיש בעולם הזה בתפארתו,

דהיינו שמים ומערכת כוכבים,

והצחול שבשמים,

ותשעים, ואילנות, ופרחים,

וימים, ואגמים, ונהרות, ומעיינות.

ובעלי-חיים, ודגים.

כל הבריאה הנפלאה הזאת בשביל אדם אחד בתוך כדור-הארץ,

שהוא שם אותו ישר בתוך גן-עדן,

גן-עדן תחתון בעולם הזה,

שיא ההטבה שאדם יכול לקבל.

וברא אותו הקדוש-ברוך-הוא מושלם בשיא השלמות,

וחכם יותר מהמלאכים.

וביום שהוא ברא אותו,

נברא בשעה העשירית

של היום,

נצטווה לעובדה ולשומרה.

נאסר עליו לאכול מעץ הדעת,

תוך שעה חטא,

ותוך שעה נידון וגורש מגן עדן.

זאת אומרת, רק במשך שעה אחת אדם הראשון מילא את התפקיד והייעוד שיועד לכל המין האנושי.

אם אדם הראשון לא היה חוטא,

למעשה, הוא וזרעו אחריו היו עולים ישר למדרגה של עולם הבא,

בלי צורך של ששת אלפים שנה שאנחנו עוברים עכשיו כדי לתקן את חטא הדם הראשון ולהגיע לתיקון המושלם שיהיה באחרית הימים,

אחרי מלחמת גוג ומגוג,

שמלאה הארץ דעת ה' כמים לים מכסים.

אבל היה שווה לקדוש-ברוך-הוא לברוא עולם ומלואו,

בשביל אדם אחד,

לשים אותו בגן-עדן,

ובשביל שעה אחת

שהוא יעשה את רצונו.

ואחרי כן, זה עולם התיקון והבירור במשך ששת אלפים שנים.

כמה הקדוש-ברוך-הוא רוצה להיטיב?

האדם הראשון לא חטא חטא סתם.

האדם הראשון רצה לעשות יותר טוב ממה שהוא נתבקש,

וגם את זה לא צריך לעשות. לא תוסיף

ולא תגרע.

מה שמצווים אותך תעשה ותו לא.

אבל הנחש התפקיד שלו לבלבל את האדם, והוא הצליח.

לא ניכנס לסוגיה, אבל נתבונן מה קרה אחר כך.

האדם הראשון גורש מגן-עדן, עשה תשובה 130 שנה,

והקים זרע,

ואחרי זה הגיע דור שקראו לו דור המבול.

דמי האדם הראשון,

עשרה דורות שהיו באים ומכעיסים לפני הקדוש-ברוך-הוא עד שהביא עליהם את מי המבול.

עולם מלא, שלם.

אין הרבה מצוות.

שבע מצוות בני-נוח,

בסך הכול.

דברים קלים ופשוטים.

והעולם מלא חטאים ועבירות,

ולא מתייחסים לבורא ולא לבריאה ולא להטבה,

ומשתמשים בכל הכלים שניתנו להם רק להרע.

בכל הארץ מלאה חמאס.

הקדוש-ברוך-הוא מחליט לשטוף את העולם כולו,

הוא מציל מן העולם רק את נוח ואשתו, שלושת בניו וקלותיו,

שמונה נכנסים לתיבה,

בעלי-החיים ניצלו ובני-האדם לא.

120 שנה מנסה בבניית התיבה נוח להחזיר את בני דורו בתשובה, שיבינו שה' יעניש אותם ויהיה מבול.

אף אחד לא מתייחס,

הוא נכנס לבדו והוא מקים עולם חדש.

נוח היה איש צדיק בדורותיו.

מן נוח ועד אברהם

עוד עשרה דורות שהיו באים ומכעיסים לפני הקדוש-ברוך-הוא,

עד שבא אברהם אבינו ונטל שכר כולם.

מתוך החושך של עשרה דורות שהיו עובדי עבודה זרה, עובדי אלילים ופסלים,

תבינו את הציור.

אברהם אבינו נולד לאבא שקראו לו טרח.

טרח היה מפיץ גדול של פסלים וצלמים.

עבודה זרה,

לוקחים בול עץ,

חותכים אותו,

מתחילים לטפל בעץ, מנסרים אותו מן הצדדים, יוצרים דיו כאן,

אוזניים, עיניים עף,

חריץ לפה,

חותכים מהצוואר, שמים את זה על שיש,

אומרים, זה האלוהים שלי, תן ברכה.

אתה בונה עץ ואתה אומר לו, אתה אליטני?

אתה אבא שלי, אתה תברך אותי?

נו, איך אפשר לחיות עם אנשים כאלה? זה יותר גרוע מהפגמים באפריקה.

איך אפשר?

דור שלם,

עשרה דורות כאלה,

ואברהם נמצא ביניהם היחידי שמבין שיש בורא לעולם,

שיש מנהיג לבירה,

ולא יכול להיות שהעולם הזה הפקר.

זה עולם מתוכנן יותר מדי בשביל לא להבין זאת.

והוא מתחיל להסביר לבני-האדם שיש בורא, מנהיג לכל הבריאה,

ומשגיח על כל הנבראים.

וכמובן,

האינטליגנטים האלה מסבירים לו שהוא טועה.

ומה הראיה שהוא טועה?

שהוא היחידי שיוחס בדעה הזאת.

כל העולם מבין אחרת.

מתי בא לשנות העולם?

הוא מקהיל קהילות וקורא בשם השם.

הוא לא הכיר עדיין את השם. הקדוש-ברוך-הוא לא דיבר אתו.

הוא לבדו מבין, ומאיזה גיל?

שלוש.

מגיל שלוש ובגיל ארבעים הוא השלים את דעתו והתחיל להפיץ אמונה בעולם.

זה הפריע למלך שהיה אז שולט בכל העולם, קראו לו נמרוד,

שהיה מורד בקדוש-ברוך-הוא. הוא היה מכיר את אלוקיו, מכיר, הוא היה יודע,

הוא היה נבון,

אבל צייד בפיו, היה צד את הבריות ומטען.

נו?

וזורק אותו נמרוד לכבשן האש.

למה?

כי הוא יותר מדי מפיץ אמונה בעולם.

אבל אברהם אבינו נעשה לו נס והוא ניצל, יוצא מכבשן האש בלי שבגדיו אפילו ייחרכו.

מכניס אותו לכלא לעשר שנים,

גם זה לא עוזר. הוא לא שותק, הוא ממשיך לדבר.

זורק אותו מהמדינה,

נרדף על-ידי כולם,

אבל בסוף מה יוצא?

שאברהם אבינו מלמד את כל העולם את האמונה באל אחד.

בסוף כולם קוראים לו נשיא אלוקים אתה בתוכנו.

בהתחלה היה אברהם,

אחר כך נקרא אברהם.

בהתחלה היה אב לארם,

ואחר כך אב המון גויים נתתיך,

ונברחו בך כל גויי הארץ.

ואברהם קיבל ברכה מהקדוש-ברוך-הוא, את מקור הברכות הקדוש-ברוך-הוא הוריד מהשמים ונתן לאברהם, ואהיה ברכה.

אתה מהיום מקור הברכות בעולם.

אברהם אבינו חי 175 שנים בשלמות ובתמימות, עבד את השם.

אברהם אבינו הקים את האומה הישראלית,

זה אנחנו,

הוליד את יצחק,

שהוליד את יעקב,

את 12 השבטים שירדו למצרים עם משפחותיהם 70 נפש,

התרבו במצרים,

יצאו משם מיליונים אחרי 210 שנים,

עברו את המדבר, קיבלו את התורה, נכנסו לארץ,

ואנחנו כאן היום באילת.

זה בקיצור.

זכור אימות עולם,

בינו שנות דור ודור,

שאל אביך ויגד לך, זקניך ויאמרו לך.

אחד מן הדברים שמנסים להשכיח מאתנו זה לא צריך לשאול את אלה שקדמו לנו.

הם זקנים, מה הם מבינים?

אנחנו הדור המתקדם, אנחנו הצעירים, מבינים הכול, זה דור של היי-טק.

מה זה, היום יש דור שלישי, דור רביעי,

NP4 יש כבר, איפה אנחנו?

מה זה, הזקנים האלה לא יודעים לתקתק אפילו במקלדת.

הוא רק רואה מכשיר נבהל.

אנחנו משוכללים,

אבל התורה אומרת לו,

שאל אביך ויגד לך,

זקניך ויאמרו לך. ההיסטוריה נמצאת אצלם.

הם יודעים בדיוק מה עברנו, הם יודעים מה הם עברו, הם יודעים מה הדורות שלהם עברו.

תשאל אותם,

כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.

מתוך כל המבוכה של כל האומות בכל העולם כולו יש עם אחד שמפלס את דרכו לאורך כל ההיסטוריה בדרך לא נורמלית,

בדרך נסית, בהנהגה לא טבעית.

עולם ומלואו רוצים למחוק את העם הזה,

והעם הזה נשאר ומוביל את כל ההיסטוריה.

ואין מי שלא מדבר עליו בכל העולם כולו, ואין יום שלא מזכירים את עם ישראל בכל העולם כולו.

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור.

רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום.

עצת ה' לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור.

מה הפירוש?

יש אנשים שחושבים,

יש בורא, מה אכפת לי? מה זה נוגע? אני רוצה לחיות את החיים שלי איך שאני רוצה, אני אחיה.

מה שיהיה, אחר כך נראה. בינתיים, טוב לי.

יש כאלה שמורדים בשם,

יש כאלה שיוצאים נגד, יש כאלה ש...

מחטיאים את הרבים,

אבל כתוב עצת השם, היא תקום.

רבות מחשבות בלב איש,

והוא לא ידע שרבות המחשבות שבלבו של האיש נגד השם הם שיעמידו בעצם שעצת השם היא תקום.

בדיוק הפוך.

אחי יוסף מכרו אותו למצרים.

חשבו שבזה התפטרו ממנו,

ולא ידעו שמגלגלים את הגזירה הקודמת של הקדוש-ברוך-הוא שהבטיח לאברהם שעם ישראל יהיו 400 שנה גרים בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם 400 שנה.

לכך מתגלגלת בעצם הגאולה של עם ישראל.

והאחים האלה שמכרו את יוסף מגיעים בסוף למצרים,

משתחווים לו, כמו שהוא אמר, בחלומותיו,

והוא מכין להם בעצם את ההצלה הגדולה בשעת הרעב.

הם מגיעים לשם, הוא מכלכל אותם ברעב, נותן להם את ארץ גושן, חיים שם בשלווה.

אחרי זה עוברים את הגלות הקשה שהובטחה לאברהם,

ואחרי זה הם ניצלים, יוצאים משם כעם שלם לצבעותם, מקבלים את התורה ונכנסים לארץ.

היה גם פרעה אחד שחשש מאוד שייוולד משיען של ישראל,

אז הוא חיפש תחבולות.

מה היו התחבולות?

איך הוא הורג את המושיע של ישראל כדי שלא יושיע אותם ממצרים?

אז האצטגנינים שלו אמרו לו שהוא צריך ללקוט במים.

ככה הם ראו.

באמת משה לקה במים,

אבל על מי מריבה,

ודיברתם אל הסלע,

שם הוא לקה,

ולא במים שחשב פרעה.

לכן פרעה גזר גזירה, כלא בן הילודא יארא תשליכו.

נו, ומה קרה?

משה הושם בסוף בתוך תיבה,

ומי אוסף את אותו אל ביתה? בתיה,

ביתו של פרעה,

מכניסה את מושיען של ישראל לבית של פרעה,

שיאכיל אותו, ישקה אותו, ילמד תכסיסי מלוכה אצלו בבית ויצא משם בשביל לגאול את עם ישראל.

עזר לו לפרעה.

הוא רצה ללכת נגד ארצת השם, נכון?

רבות מחשבות בלב איש.

אבל בסוף מה זה גרם? שארצת השם היא תקום.

היה המן,

המן רצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן תו ונשים ביום אחד.

יותר גרוע מנסראללה.

ביום אחד.

לא ב-5,000 טילים במשך שבועות רבים.

לא, ביום אחד.

ב-127 מדינות.

אבל הקדוש-ברוך-הוא מקדים תרופה למכה.

אז הוא דואג שאותו המן יגרום שאחשוורוש יהרוג את אשתו.

אחרי שהוא הורג את אשתו צריכים לבחור מלכה.

ומי נבחרת להיות מלכה? אסתר.

ומי זאת אסתר? המשיעה של עם ישראל.

אז הוא דאג להצלה של עם ישראל,

ובסוף היא גרמה גם שיטלו אותו על העץ.

אז רבות מחשבות בלב איש, ומה הוא גרם?

שעצת השם היא תקום.

זאת אומרת, אי-אפשר על הקדוש-ברוך-הוא. חבל, לא כדאי לנסות.

מה שאתה לא תעשה,

בסוף תביא לתכלית שהקדוש-ברוך-הוא רוצה.

רק או שאתה תהיה זה שיזכה או שתהיה זה שתזכה אחרים.

מה היה עם אברהם?

הוא נטל שכר כולם, עשרה דורות של חושך,

אבל הוא הפך את החושך לאור הגדול של האמונה.

הפוך,

מתוך החושך הגדול שהיה בעולם הוא תיקן לא רק את עצמו, אלא את כל עשרת הדורות.

הוא הוציא משם את האור הגדול שעד היום מוביל את העולם,

האמונה באל אחד, האמונה המונותואיסטית.

זכור ימות עולם,

בינו שנות דור ודור,

שאל אביך ויגדך,

זקניך ויאמרו לך.

כי חלק השם עמו,

כולם רואים בהיסטוריה שהחלק של השם עמו,

70 אומות העולם שנתפזרו בדור הפלגה נפוצו לכל

העולם נהיו 70 לשונות ולכל אחד מהם יש שר למעלה, מלאך, ממונה על אותה אומה.

70 אומות עולם, 70 שרים יש להם למעלה.

אבל השם,

אנחנו החלק שלו.

אין עלינו שר.

הקדוש-ברוך-הוא, יעקב, חבל נחלתו.

בתוך כל ההיסטוריה,

3,300 שנה אנחנו מפלסים דרך ומגיעים עד הלום,

ואנחנו קרובים מאוד מאוד לסוף גם.

ומי ששמע הקלטות שלי בשנים האחרונות

רואה שמה שאמרנו,

הכול מתקדם,

הכול מגיע לאותה נקודה, הלחץ גדל,

ולאט-לאט הכול התהפך לרעה,

עת צרה תהיה ליעקב, אבל ממנה ייבשע.

זאת אומרת, אנחנו מובטחים שניבשע,

אבל בשביל זה צריך להחזיק

במעוזו של הקדוש-ברוך-הוא בתורו ובמצוות, בשביל להינצל.

אם לא,

אז חלילה.

יש כאלה שהם האור,

ויש כאלה שהם משמשים את האור.

אתם יודעים, כשיש חושך,

החושך מבליט את האור.

אם היה פה חושך ופתאום אין נדלק האור,

או-ו-הו,

מייד רואים את ההבדל הגדול.

אם יש פה אור ויוסיפו עוד נורה, אה, לא יורגש כל כך.

אז לפעמים, לצערנו הרב, יש כאלה שהם החושך בשביל להבליט את האור.

אבל עדיף להיות אור, ואפילו נורה קטנה, בתוך כלל האור,

מאשר לשמש את האור בתור חושך.

אם המעשים של האדם נעשים במחשך,

נעשים בסתר,

זה מה שהוא חושב.

אבל יש מי שמשגיח מלמעלה ומסתכל על הכול ומצלם.

מצלם.

אתם יודעים, בדרך לפה, כשנוסעים,

יש אנשים שמתחברים לכוכבית 011,

זה נקרא,

כן? שהיא מודיעה על מכמונות של המשטרה.

אז כל כמה זמן אתה שומע טי-טי-טי-טי-טי-טי-טי. מכמונת,

לייזר, מכמונת, לייזר.

מודיעים לך,

תיזהר, מצלמים אותך,

מצלמים אותך,

אני מודיע לכם,

בלי כוכבית, בלי 0, בלי 111. מצלמים אתכם כל רגע.

לא משטרה,

מהשמים,

אפילו בחושך, לא צריך הינופה אדום.

מצולם צילום מלא בכל מצב, מצולם, ואת הפילמים יראו לך.

אחרי 120 שנה אתה תגיע למעלה,

אי-אפשר לזוז, אי-אפשר למחוק את הסרטים, אי-אפשר.

זהו.

זה אתה, בן אחר.

מה שעשית,

הכול מתועד.

סוף דבר הכול נשמע,

את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור,

כי זה כל האדם.

רק מה מן השמים נותנים לנו כל פעם שאנחנו נבין שבאמת מצלמים אותנו, שרואים אותנו.

אתם יודעים, בתקופות יותר קודמות, כשהמציאו את הטרנזיסטור,

אנשים התפעלו,

איזה חוכמה יש לאדם, זה לא ייאמן,

לקחת מכשיר כזה קטן טרנזיסטור ולשמוע מפה את מונטה-קרלו.

איך אפשר דבר כזה? בן-אדם ידבר שם,

ואתה שומע אותו עכשיו, איך זה?

יש גלי קול,

מנצלים את מה שקיים, לא המציאו שום דבר,

אבל המציאו מכשיר שקולט את זה.

מה אמרו על זה גדולי ישראל?

אמרו, זה רק בא לעורר את האדם.

האדם אומר, אני מדבר פה,

אז מה אתה רוצה להגיד, שהקדוש-ברוך-הוא שומע אותי?

מה, אתה חושב שאני שומע? אני שומע?

אני מדבר במרחק מישהו, מנמיך את הקול,

הוא לא שומע אותי. אז אם במרחק מטרים ספורים לא שומעים אותי, אתה רוצה להגיד שעד השמים הוא שומע אותי?

כן, אז אתה רואה שיש טרנזיסטור,

ואתה יכול לדבר אפילו בשקט או בלחש לתוך המיקרופון, ובסוף העולם שומעים אותך.

זאת אומרת, כי עוף השמים יוליך את הקול.

הקול שלך עובר,

הקול לא נאבד,

כל הקולות קיימים.

אתם יודעים שאתם הולכים בין הרים ואומרים, אה?

שומעים, אה, אה, אה, אה. מה זה,

הקול פוגע בזווית זו, נתקל בזווית אותו דבר, וכן הלאה, עד שאין לו מה לתקן.

אבל הוא ממשיך.

הקול קיים, לא נשכח.

קיים הקול.

יש קולות חוזרים מהחלל, אומרים.

יש היום הקלטות של קולות שחוזרים.

אבל מכל מקום יש את הקול והקול נשאר.

אבל אדם יכול לטעון, רגע, אני מדבר,

אז שומעים.

אבל אני לא זוכר מה שאני אמרתי לפני שבוע.

אז מה עכשיו עשו?

זוכרים כל מה שאני אומר?

בטח.

אתם יש לכם שכל גדול? אתם המצאתם תף, לא?

ובתף שומעים גם אחרי שנים רבות?

מי שנתן לכם שכל לעשות תף, אין לו שכל שיהיה לו שם איזה תף כזה שמקליט את כולם? מה זה, בעיה בשבילו?

לא בעיה.

הוא אומר, כן, אבל שומעים. אני אגיד, זה לא אני, זה אחי, אנחנו אותו קול.

אותו קול.

אומרים לו, כן, מותיק, אבל אתה יודע שכבר בדורנו יש וידאו,

אתם רואים איזה מצלמה, חבילה, ככה.

מצלמה זאת מצלמת, מנציחה, רואים גם מי מדבר וגם איך הוא נראה.

אתה לא תוכל להתחמק.

הוא אומר, כן, אבל אני עדיין יכול לפרש שזו לא הייתה הכוונה שלי.

מה שאני עשיתי, זו לא הייתה כוונתי.

לא, לא, לא, שם, במקום שבתחתית הסרט יהיה תרגום מה הוא אומר,

יש תרגום מה הוא חשב.

ומראים לבן-אדם בדיוק מה הוא חשב ומה הוא עשה.

בראש השנה כתוב שהקדוש-ברוך-הוא סוקר בסקירה אחת את כל באי העולם.

איך אפשר בסקירה אחת לסקור את כל באי העולם, 6 מיליארד בני-אדם, סוקר אותם, בסקירה אחת,

סקירה אחת, תשמעו איזה לשון משתמשים חכמים מלפני אלפי שנים,

הקדוש-ברוך-הוא סוקר בסקירה אחת את כל באי העולם.

ומה הוא רואה? את כל המעשים שהם עשו.

את כל המעשים שהם עשו,

ומתרגם אותם מייד לתוצאות.

זה מזכיר לכם משהו?

בסקירה אחת?

שמעתם שיש אנשים חולים שיש להם איזה גידול, שולחים אותם לעשות סקירה?

יש CT ויש MRI,

נכון?

שמים בן-אדם על מיטה,

מצלמה עוברת מעלה וסוקרת את כל המערכות שלו, ומוציאה דוח פלט שכתוב בדיוק מה יש לו.

רואים את הכול? שקף.

הקדוש-ברוך-הוא יש לו כזה MRI שהוא מעביר הכול לעולם, בסקירה אחת כולם מצולמים, כל המעשים, הכול, ויוצא דוח.

מה החשבון של כל אחת?

סקירה אחת.

אין, אתה לא יכול להתחבא.

נכון, איפה שלא תהיה,

בבונקר, מטה, בחושך,

ארץ לא חושך,

הכול גלוי וידוע.

מה כן אפשר לעשות?

יש פטנט, הקדוש ברוך הוא נתן פטנט.

יש מחק שאפשר למחוק כמו בתב,

וכמו בווידאו,

אפשר למחוק את כל הסרט,

אפשר למחוק את המוזיקה.

אפשר למחוק.

למחק הזה קוראים תשובה.

אם אתה עושה תשובה אתה מוחק את כל העבר הרע.

רק את הרע.

רק את הרע.

זאת אומרת, אם אדם מחליט שהוא רוצה למחוק את העבר הלא-טוב שלו,

הוא צריך להחליט שהוא חוזר בתשובה בפירושו.

מתחרט על העבר.

מקבל לעתיד לא לחזור על אותן עבירות שעשה.

ולהתוודות ולומר הנה ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי.

זהו, הכול נמחק.

לא שנה אחורה,

כל החיים אחורה.

לא כל החיים אחורה רק.

גם גלגולים קודמים, אם יש לו,

שלא היו טובים, יכולים למחוק על ידי תשובה.

נו,

מי טיפש שנותנים לו כזאת הזדמנות בחייו למחוק את כל העבר שלו במחיקה אחת ולא מנצל?

אחד, יש לו 30 תיקים במשטרה.

אומרים לו, תעשה פעולה אחת, נמחק הכול.

מי שיפתח עכשיו את הדף שלך, נקי.

אין, אתה צדיק אתה.

אין אזרח כמוך.

יש דבר כזה? כן.

אצל הקדוש ברוך הוא אומר, הקדוש ברוך הוא, אני לא מחפש להרשיע אתכם בדין.

אני מחפש לזכות אתכם בדין,

אבל אני מבקש מכם דבר אחד, חרטה על העבר.

זה הגיוני לבקש? אדם עשה מעשה לא טוב, חרטה.

קבלה לעתיד שלא תעשה, אפשר לקבל ממך.

ותגיד, אנא ה' חטאתי עבדתי פשעתי, זה הכול.

ועכשיו כשאנחנו נמצאים בעשרת ימי תשובה,

בין ראש השנה ליום הכיפורים,

יום הכיפורים יכול לכפר לנו על כל העוונות, עם התשובה בלבד,

איך לא מנצלים דבר כזה?

הייתי פה לפני ראש השנה הקודם.

היו כמה אנשים שהיו בהרצאה הקודמת, ברוך השם, שמעון, מה שאמרתי, עלו לישיבה,

היום אמצל הרב פלבאני, עשרה חבר'ה לומדים שם, בני תורה אמיתיים, משהו מדהים.

יש אחרים שקיבלו עליהם מצוות פה,

ברוך השם, אשריהם ואשרי חלקם.

יש כאלה שהיו בהרצאה הקודמת והיום הם לא איתנו, נפטרו.

הם לא האמינו שהם ייפטרו, הם חשבו שהם יישארו עד ההרצאה הבאה.

אבל אתם יודעים, בראש השנה נגזר מי לחיים ומי למוות,

מי יהיה בריא ומי יהיה חולה,

מי יהיה עשיר ומי יהיה עני, וכל שנה זה ככה.

ויש כאלה שנשארים,

יש כאלה שלא,

יש כאלה שהיו בריאים ונהיו חולים, יש כאלה שהיו חולים ונהיו בריאים.

תלוי.

במה זה תלוי?

תשובה.

אם אדם עושה תשובה, הוא מוחק הכול.

אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני לא כמו בשר ודם.

בשר ודם שולח חץ, לא יכול להחזיר אותו בחזרה.

ירית בתותח, אי אפשר להחזיר את הפגז.

אבל אני,

אם שנותי ברק חרבי ותוחס במשפט ידי, אני יכול לעצור עכשיו את המשפט שאני פסקתי.

החלטתי שאדם יצא להורג,

חזר בתשובה,

הוא גורם לי להחזיר את הדין בחזרה אחורה.

רק אני יכול להחזיר את זה. בשר ודם לא יכול.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני מעוניין להחזיר.

במשפט ידי.

אבל תיתנו לי את האפשרות.

יש כללים.

אם אתה תעשה את מה שאני אומר, אין שום בעיה, אני מחזיר.

ראינו פה, ברוך השם, באילת,

מספר אנשים שחלו במחלות קשות וקיבלו על עצמם תשובה, כמו שאמרנו,

וניצלו לחלוטין.

והיום הם בריאים, נמצאים בתוכנו.

אשריהם.

מי ששומע בקול השם עושה את רצונו, לקדוש ברוך הוא עומד במילה שלו.

אבל מה הוא מבקש?

שכל בן אדם יהיה חכם.

אנחנו קיבלנו מתנה הכי גדולה בעולם.

מה המתנה הכי גדולה?

אנחנו בני מלכים.

בן של מלך.

לא הבן של מלכת אנגליה.

בן של מלכו של עולם.

כל העולם הזה כולו של אבינו מלכנו.

אבינו שבשמים הוא מלכנו.

המלך הזה, איזה אבינו.

והוא אומר, בני,

בוא תהיה חכם.

בוא תהיה חכם. תבקש ממני,

תבקש ממני

חרטה.

תגיד, מתחרט,

מקבל יותר לא להכעיס אותך, לא לעשות מה שאתה לא אוהב.

תתוודה,

אני מוחק לך הכול ואני פותח לפניך את כל השערים.

כל מה שתרצה אני אתן לך.

אין לי שום בעיה לתת ולהעניק, אני רוצה ומעוניין.

אם בשביל בן-אדם אחד, אדם הראשון, בראתי עולם ומלואו והכנסתי אותו ישר לגן-עדן, ואפילו בשביל שעה אחת,

כמה אני אהיה מוכן לתת לך?

אין לי שום בעיה לתת.

השאלה, מי חכם

לייבן את זאת?

תשובה.

הקדוש-ברוך-הוא מבקש מאתנו תשובה.

אין ישראל לגאלין אלא בתשובה.

עם ישראל מחכה לגאולה אלפי שנים.

בידינו להביא את הגאולה.

שאלו אותי בהרצאות האחרונות, ואני חוזר עוד פעם,

איך ניתן להביא סוף-סוף את הגאולה?

הפתרון הוא פשוט,

פשוט מאוד.

יש היום מיליון בעלי תשובה.

אם כל בעל תשובה אחד יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה בתוך שנה,

שנה שלמה הוא מתביית עליו,

אחד להחזיר בתשובה,

זה יכול להיות אח,

זה יכול להיות אחות,

חבר, רע, ידיד, קרוב, מכר,

בן משפחה,

חבר לעבודה, חבר במילואים, אחד.

תוך שנה, מה יקרה בשנה הבאה?

שני מיליון בעלי תשובה.

אם הבאנו עוד מיליון בנים של הקדוש ברוך הוא תוך שנה לאבינו שבשמיים, הוא גואל אותנו מיד.

אבל מה צריך להשקיע? ויהודי אחד זה הכל. שיכיר את ה...

לתת לו את האפשרות להכיר את האמת, לתת לו קלטות, dvd, cd, להפנות אותו לאתר שופר נקודה נט, שיסתכל, שיראה חינם,

תבין, תשאל שאלות, יענו לך תשובות.

שנה פרויקט,

זה הרבה יותר מהר לוקח.

אפשר תוך קלטת אחת להחזיר יהודי בתשובה.

בשניות.

אבל אפילו קשה לך, שנה אחת ודאי שתביא אחת.

אדם שלוקח 100 dvd ומחלק ל-100 איש,

ודאי שהוא מביא אחת.

לדעתי הרבה יותר, אבל אחד ודאי.

השאלה מי מוכן?

מי מוכן?

אתה.

או הנה הוא כבר מוכן, נשריך לחיי העולם הבא.

אבל, צריך לראות יהודים יקרים,

שכל אחד יחליט שהוא רוצה באמת לקרב אחד.

רק אחד, אני לא מבקש יותר. אחד.

אתם יודעים מה יקרה אחר כך?

אם באה הגאולה,

משיח מתגלה,

העולם נגעל,

אין מלחמות יותר בעולם,

שלום בין בעלי-חיים לבני-האדם ובינם לבין עצמם,

מעדנים מצויים כעפר,

אף אחד לא יצטרך ללמד את אף אחד, כולם ישכילו ויבינו את השם,

שפע אדיר,

שלווה, אריכות ימים,

נער ייקרא בן מאה,

חיים מאושרים, ימות משיח, זה נקרא

אלף שנה.

ואחרי זה יש עולם נוסף, נקרא עולם הבא, שהוא שיא השיאים לנצח-נצחים במדרגה קבועה,

לאיזה מדרגה הכי גבוהה שתגיע, כיתת הממשיך לנצח.

גן-עדן בעולם השני, אחרי שיוצאים מכאן,

בשיא שלו,

זה רק ההתחלה של עולם הבא.

כשיש ימות משיח,

ארבעים שנה אחרי זה,

תחיית המתים,

קמים אדם הראשון,

הבל,

שט,

נוח,

מצושלח,

שם,

חבר,

נוח,

אברהם, יצחק, יעקב, שבטים,

משה, אהרון,

דוד, שלמה,

אוה, עולם לא, נביאים,

תנאים קדושים, אמוראים, גאונים. וואי וואי וואי וואי, מה יהיה פה?

מה יהיה פה?

רבי שמעון בר יוחאי מוזמן לתת דרשה באילת.

אתם יודעים מה זה?

רבי מאיר יעלה אחריו.

איי, איי, איי, אתם מתארים לכם דבר כזה?

אברהם אבינו מגיע לאילת.

איזה קבלת פנים.

פתאום מודיעים הפתעה, האדם הראשון מגיע.

אתם יודעים מה הגובה שלו?

100 אמות.

זה כשהוא נטמעתה, קומתו.

כשהיא נטמעתה.

50 60 מטר גובה.

איי, איי, איי, איי, איי, מה מחכה לנו? כמה טוב, כמה דברים טובים.

אמרנו, אנחנו מתעסקים בשטויות, בפינאץ.

כל מיני תאוות קטנות.

ביסלי, במבה, חריג, שטויות.

צבעים, קוצים, עגילים,

נעליים שפיץ.

איזה שטויות.

חגורות עם אבזן.

איזה שטויות, מה זה.

פירסינג, פירסינג.

חורים, מלא גוף, באף, באוזן, בעין, איפה לא.

אוי, אוי, אוי, אוי.

זהו, זה הכיף, זה הכיף.

זה הכיף, זה שיגעון.

וואי, וואי, וואי, מה זה.

נכנסים לאיזה מועדון, צבעים.

קופצים.

הולכים טושטשים.

לישון.

יאללה, עשו כיף. איזה כיף, איזה כיף.

זהו, זה כל החיים.

קפיץ, קפוץ, קפיץ, קפוץ, קפוץ, קפוץ, קפוץ, קפוץ, קפוץ, כל היום.

קצת חוכמה, קצת תבונה, קצת להתבונן, קצת לעשות חסד עם הזולת, מצוות. איזה תענוג, איך הנפש מתמלאת.

אתה עושה חסד, עוזר למישהו.

אין הנאה יותר גדולה מזאת.

לתת לאדם רעב לאכול, איזה סיפוק זה נותן. עזרת ליהודי,

להסיע אותו, לעזור לו, לסייע לו, לכוון אותו.

מה יש יותר אושר מזה? חסד, חסד.

אין דבר יותר טוב מהטבה לזולת.

ומה מרגילים אותנו? כל אחד שיהיה אגואיסט.

הוא לעצמו וכולם לשבילו,

והכול סביב עצמו,

ורק שופוני, ומסכן, מסכן.

אם לא רואים אותו, הוא צריך להודיע,

הוא צריך לצחוק בקול רם,

שכולם יסתכלו.

תראו במטוסים, בזה, אנשים רק כל הזמן ביציאות. למה?

שישימו לב שהם פה, קנו כרטיס.

לא שמו לב שהם פה.

מה זה, זה חיים?

צריך מטרה, תחליט.

לאן אני שואף השנה להגיע? מה השנה הבאה? מה אני רוצה להשיג?

וכן, על זה הדרך.

יש פרויקט נפלא.

אילת,

אילת, מי היה מאמין?

לפני שנים, כשהייתי פה, כשעשינו את האצטדיון ביד-אליהו,

והגיעו שני אוטובוסים בפעם הראשונה לשם.

איזה קידוש השם היה מזה.

חזרו לפה, אני זוכר שהגעתי לפה בפעם הראשונה, היו שלושה בתי-כנסת בסך הכול.

בקושי היו אנשים שמכירים יהדות.

ותראו היום מה זה, עיר שלמה, אנשים שומרי תורה, מצוות, מסורת,

פתאום כשר, בדצים, תלמוד תורה, מה זה, כוללים, בתי-כנסת, סליחות.

מה זה?

זה עיר ואם בישראל?

בישראל, אה?

אבל צריך לדעת.

אתם יודעים,

בירושלים לא היה משה רבנו,

בתל-אביב הוא לא היה.

איפה הוא כן היה? באילת.

באילת היה משה רבנו.

באילת היה משה רבנו.

אין דבר כזה שהוא היה פה סתם.

מרגע שהוא דרך פה, אילת חייבת להיות עיר ואם,

משהו ביהדות.

אני רואה שאילת יכולה להיות משהו לא ייאמן.

למה? יהודי שחוזר בתשובה באילת

זה לא כמו יהודי במרכז הארץ.

הרבה יותר קשה פה.

הרבה יותר קשה.

אבל יהודי שזוכה פה לשוב בתשובה,

המעלה שלו גדולה מאוד מאוד בשמים.

שלושה, קדוש-ברוך-הוא אוהבן,

אני אגיד את זה בלשון נקייה.

אחד מהם זה בחור שחי בעיר מלאה אנשים.

והוא לא חוטא.

הקדוש-ברוך-הוא אוהב אותו.

שלושה, הקדוש-ברוך-הוא אוהבן. אתם רואים מה זה שהקדוש-ברוך-הוא אומר על מישהו, את זה אני אוהב?

מה אתה עוד צריך?

הקדוש-ברוך-הוא אוהב אותו.

בעיר הזאת מי שזוכה לחזור בתשובה,

גבר או אישה, אשריו ואשריה חלקו.

ומי שמחזיק מעמד, אשריו ואשריה חלקו.

והזכויות שלו גדולות מאוד בשמים.

ואם הוא מצליח להשפיע על זולתו, הן במעשיו והן בהשתדלותו,

עוד יותר ועוד יותר שכרו גדול בשמים.

למה? לפי הקושי,

לפי הניסיון,

ככה מקבלים שכר, כפום צהרה, אגרה.

אז אדם משתכר לפי הקושי שיש לו.

לא קל פה, הרבה פיתויים, אבל מי שעומד בזה אשריו ואשריה חלקו.

יהי רצון מלפני אבינוש בשמים,

שכל אחד מאתכם

יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה

לשנה הבאה,

ואנחנו בעזרת השם יתברך.

נזכה לקבל את פני משיחה צדקנו במהרה בימינו, אמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, הנה פה, אם אפשר למסור לו מיקרופון.

ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי לשאול אם זה נכון שהעיר אילת לא נמצאת לפי דין...

תורה בשטח מדינת ישראל,

ומה המשמעות של העניין הזה?

משמעות העניין הזה שזה נקרא חוץ לארץ.

ואתם נמצאים בחוץ לארץ.

עכשיו יש שאלה אם אתם צריכים לעשות שני ימים טובים בדיוק כמו בחוץ לארץ או לא, זו סוגיה שאנחנו התחלנו לברר היום.

עוד אין לנו תשובה מוחלטת בזה,

אבל מארגן ההרצאה הערב,

אל-מאלם או אל-מועלם,

הוא יכול לתת לכם תשובה בעניין.

השארנו שאלה אצל הרב עובדיה יוסף,

שייתן תשובה על זה ותתפרסם אצלכם בקרוב.

שאלה.

תן לו.

ערב טוב.

דיברת בתחילת ההרצאה על הפילינג שמראים לך שאתה עולה לעולם הבא וכל זה.

אם אתה חוזר בתשובה ביום האחרון שלך, מה מראים לך למעלה? הרי הכול נמחק.

אם אתה תצליח לחזור בתשובה ביום האחרון, אכן, אם התשובה אמיתית, תצליח למחק את הפילינג.

אבל מי יכול להבטיח לך שתזכה ביום האחרון?

מי יודע מתי יהיה היום האחרון שלו?

ועוד שאלה? אמרת שאתה יכול לתקן את עצמך עם החזרה בתשובה הזאת.

אז אם הרי בן-אדם חוזר ביום כיפור בתשובה והוא מתקן את הגלגול שלו הקודם ואת עצמו עכשיו, אז מה הוא נשאר בעולם הזה?

אם אדם מתקן את כל עברו, עדיין יש לו משימה לעשות את רצון בוראו כמו צדיקים רגילים,

שהם מתוקנים וצדיקים, יש להם סך של חיים,

שהם צריכים לעשות את מה שהקדוש ברוך הוא ציווה בתורה.

אבל צריך למחוק את העבר המקולקן,

ולזה ניתנת התשובה.

כן,

עוד שאלה?

כאן שורה ראשונה.

אדם שבתשובה,

נכון, החטאים שהוא עושה, אז איך הוא מכפר אותם?

אמרנו.

אם הוא מתחרט, הוא כבר בתשובה.

אם הוא בתשובה, הוא לא צריך לעשות יותר חטאים.

לא. אם הוא עשה עוד פעם? יצרים.

כן, יצרים.

יצרים זה לא מכפרים, צריך לבטל אותם.

לא, לא, לא. מה, מה, מה, מה, מה, מה? כאילו, אתה עושה חטאים, אתה בתשובה. אני לא עושה, אתה עושה.

לא, אני לא אומר שאתה עושה. אני אומר, כאילו, אדם בתשובה, שנולד בתשובה, כאילו, עושה חטאים. כן. אז איך הוא מכפר אותם?

כל בן-אדם שעשה חטאים, בין אם הוא שב בתשובה ובין אם לא,

הוא צריך להתחרט על המעשים, חרטה אמיתית.

לא חרטה, חרטה.

חרטה אמיתית ומקבל עליו יותר לא לעשות ומתוודה ואומר, אנא, השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי. זה קשה?

לא קשה.

הנה, לדוגמה.

אתה יכול להוריד את העגיל שלך, לדוגמה?

יכול להוריד.

הנה, אתה רואה?

כבר אתה חוזר בתשובה מהעגיל. בבקשה.

עזק ומרוך.

ברוכים הבאים.

יש אנשים שאומרים שהם אנשים טובים,

עוזרים לזולת כל השנה,

עושים טובות, אבל לא מקפידים על מצוות, לא מתקללים. אומרים, יש לי לב של זהב, אני אוהב לעזור.

אני פגשתי למשל מישהו באחרונה שעזד לי עם הרכב,

ורציתי לתגמל אותו משהו. אז אני אומר, אני לא עוזב, אני כל יום עושה מצווה. אם אני לא עושה שלוש-ארבע מצוות ביום,

זה פשוט לא זה. יש כאלה שאומרים, שרק כאילו,

מה אתה אומר להם?

אני אומר שהם אנשים טובים, שעושים מצוות יפות,

והם לא פחות מגויים.

גם גויים עושים אותו דבר. יש גויים שעושים מצוות כאלה, חסדים וזה.

גויים.

להיות יהודי, צריך לקיים את המצוות שיהודי חייב לעשות, ומצוות,

ומצוות. אבל חייבים לעשות מה שחייבים.

אי-אפשר לא לעשות מה שחייבים.

אני לא יכול לא לשלם מסים, לא לשלם ארנונה, לא לשלם מע״מ, לא לשלם כלום,

ולספר לכולם, לחברת הטלפון ולחברת החשמל ולחברת המים ולגז,

תשמעו, אל תראו אותי ככה. היום לקחתי בקרם שלושה חיילים.

אני כל יום, פחות משלושה חיילים, לא נוסע.

כן, אבל מה, זה פותר אותי עם החובות שלי?

זה לא פותר אותי.

הבנת?

בסדר.

כן, למי יש עוד שאלה?

בבקשה, הנה פה.

רק שנייה, תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב, רציתי באמת לשאול אותך שאלה בנוגע למשהו אישי.

אני לא יודע, אני מתלבט.

אני כל פעם הולך לאיזה חנות מסוימת,

קונה תפילין,

מניח, וחלק מהאנשים אומרים לי שברגע שאתה מניח את התפילין המצווה לא הולכת אליך.

ואני בן-אדם שמאוד מאמין,

מה פירוש, אם אומרים לך שהיא לא הולכת אליך, אז לאן היא הולכת? אני לא יודע.

חלק אומרים לי, מי אלה שאומרים לך?

דתיים מסוימים. דתיים אומרים שלא הולך?

לא, דתיים כמו, רגע, אז למי הולך המצווה לבעל החנות? זה שהכין את התפילין,

או זה שמכר לי את התפילין.

כן, אני רוצה באמת לשאול אותך אם זה באמת העניין הזה, זה כאילו אחד אומר לך, תשמע, עכשיו זה שאתה קנית את הנחם,

אתה לא תסבע ממנו, אתה רק אוכל אותו, אבל מי ששבע זה בעל המכולת.

באמת, עכשיו, כבוד הרב, אני לא יודע מה לעשות. אתה צריך להניח תפילין, ולא לחוש לכל אחד שאומר לך משהו,

וכל המצוות שאתה עושה הן שלך נטו.

זה היה חשוב לי מאוד לשאול אותך. אני לא יודע, יש אולי אנשים שמתביישים לשאול.

אתה על הקבע. למה? כי לא כל פעם כבודו בא לפה, באיכותו במקום נעלתה.

זה דברים שזה נקרא ביני ובין הקדוש-ברוך-הוא.

אני גם יהודי, גם מאמין,

גם לי יש דרך.

זה לא אומר, אם רב שהוא נקרא רב גדול בישראל, הוא יכול להסתתר תומם לי בנשמה או במעשים שלי.

פשוט אני מאוד מפחד מהדברים האלה. אני כבר שתי זוגות תפילין החלפתי,

ואני לא יודע מה לעשות, אף אחד לא יכול לעזור לי. כל אחד אומר, אל תחליף כלום, תמשיך עם זה. תניח, תניח, תניח, תניח, תניח. אני אומר, תניח, להתפלל, שומע שבת, אוהב את השם, אוהב את הדרך.

טוב מאוד.

אבל זה בסדר.

כן, ציצית, יש לך? שתיים, לא יש לך. איפה הם? בבית. מה זה בבית?

יש דברים שלא יוצאים מהארון. רגע, תפילין שלך הם גם כן בחנות. בבית? בבית גם. אבל אתה מניח אותם? כן. וציצית, למה לא? אני לא מסתובב עם ציצית. מתי אתה מסתובב עם ציצית? מתי שצריך. מתי שצריך? כל הזמן צריך. יום שבת.

יום שמן? כן. אני אביא לך ליום חול?

כן. בבקשה.

ערב טוב. ערב טוב,

כבוד הרב.

בשמים, אתה מומנים ולמימים, ואין לנו אני ואין שואל.

אין לו אלוהד עובדים, עובדים שבשמים.

כן, יש שמה שאלה.

הנה, פה, פה, פה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני מלאי-סיני במקור. אני מגורשת, הייתי תושבת גוש-קטיף.

הייתי בצבא והגעתי לאילת אחרי סיום השירות.

אני באה עם בית מאוד דתי, מאוד מאמין. ההורים שלי שומרי מצוות,

והאמונה שלי מאוד חזקה.

אבל משום מה,

מאז האסון שנפל עלינו,

אז זה לא שהאמונה שלי נפגעה,

אבל יש לי הרבה שאלות שאין לי עליהן תשובה.

כמו למה,

אם אני כל כך אוהבת את אלוהים, ותושבי גוש-קטיף בוודאי ובוודאי שאוהבים אותו,

ואני מקיימת מצוות,

וההורים שלי מקיימים מצוות,

למה נפל עלינו האסון הזה? וזה כאב שאתה חי אתו, זה כאב שאתה לא מתגבר עליו,

ואתה צריך ללמוד, להתמודד איתו יום-יום.

ואני פה באילת לבד, ההורים שלי,

לצערי, לא נמצאים איתי פה.

אז זה גם קושי שלי.

שהיא מתמודדת פה לבד, באילת.

את נשואה או רווקה? אני רווקה. ולמה החלטת לבוא לפה?

כדי לעבוד.

בגלל העבודה? כן.

בסדר, אז אני מבינה שהעבודה יותר חשובה מהקושי שלך.

כן, אבל זו שאלה של...

אני לא יודעת אם אתה יכול לענות לי על השאלה הזאת. על הכל אני יכול לענות. למה זה קרה?

למה זה קרה? למה אדם, בשר ודם? שמעתי. שואל אותך שאלה.

את עברת פעם בחייך עבירה אחת?

כן.

ההורים שלך עברו לפחות פעם אחת עבירה? נכון. כל מי שהיה בגוש עבר לפחות פעם אחת עבירה? נכון.

האדם הראשון, כמה עבירות עבר?

אחת. אחת. וגירשו אותו? כן. מאיפה?

גנדל. לא מגוש קטיף. נכון.

זה אותו דבר.

זה אותו דבר. רגע.

אז אם בן אדם,

אם בן אדם אחרי עבירה אחת,

יכולים לגרש אותו מגן-עדן, מי שיש לו יותר עבירות,

על אחת כמה וכמה.

כן, אבל השאלה שלי היא כזאת, איך אלוהים,

כן, השם, השם. השם, סליחה.

איך השם, שהרי האדמה הזאת, כמו שאתה אומר, היא לא שלנו, נכון? כן. איך הוא מרשה או נותן או מאפשר, איך שלא תקרא לזה,

לבשר ודם, אדם שבוודאי טעה יותר מפעם אחת בחיינו, כן.

לחלק את הארץ שלו, לתת אותה לגויים.

שמעתי. קודם כול, הוא נתן את הארץ בעבור וישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו.

קודם כול. זה תנאי.

עכשיו, אם את לא יודעת, אז כנראה היו גירושים לא מארץ-ישראל לארץ-ישראל, היו גירושים מארץ-ישראל לחוץ-לארץ, כגון בית ראשון, בית שני,

ולא קבוצה של יהודים, כל העם גורש.

זאת אומרת, כשעם ישראל לא שומרים תורה ומצוות מסיבות כאלה ואחרות הידועות לו,

לפי ה-MRI שלו, לא שלנו,

אז הוא מחליט לעשות גזירה,

והגזירה פועלת.

וודאי שהקדוש-ברוך-הוא עושה את הדברים על-פי דין ולא שלא על-פי דין.

וכמו שאת אומרת, אם אנחנו הבנים שלו והוא אוהב אותנו,

איך הוא עושה לנו את זה?

השאלה הנכונה צריכה להיות.

אם הוא אבינו מלכנו והוא כל כך אוהב אותנו, למה אנחנו עדיין עושים חטאים במקום שהוא שם אותנו, שהוא חשוב לנו?

אתן לך דוגמה.

ירושלים היא עיר הקודש, נכון? עיני העם נשואות אליה תמיד, נכון?

איך יכול להיות שיש יהודים בירושלים שעושים עבירות?

ואם מחר יחליטו לגרש אותם משם, אז מה הם יגידו?

איך השם גירש אותנו?

אם אתם עושים עבירות בירושלים בפלתרים של המלך,

הרי מי שנמצא מחוץ לארמון ומשליך שם זבל,

עומשו גדול, נכון?

מי שנכנס לתוך הארמון וזורק בתוך הארמון, בחצר,

זה יותר חמור, נכון?

אם הוא נכנס עכשיו לאחד המסדרונות וזורק שם,

יותר חמור, נכון?

אם הוא בא וזורק בתוך האולם שיושב בו המלך,

זה מגיע לו עונש היום,

ואם הוא שופך לו את זה ליד הכיסא?

יושבים אנשים בירושלים, בעיר הקודש, שזה המקום הכי מקודש בעולם,

ועושים את הדברים האלה, והרבה יותר גרוע.

אז זאת אומרת, אנחנו לא צריכים להסתכל מה הוא עושה לנו, כי הוא לא עושה לנו כלום.

אנחנו עושים לעצמנו.

אנחנו מביאים על עצמנו את הצרות,

הבעיות, המלחמות. אנחנו, הוא לא אשם.

אנחנו אשמים.

מפי עליון לא יצאו הרעות והטוב.

השם נתן לפנינו את הכול. ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים, אני מציע לך.

אם תבחר בטוב, יהיה לך רק טוב, תבחר לא בטוב, יהיה לך לא טוב.

מי בחר אתה?

אז צריך לדעת שזה לא הולך לפי החשבון שאנחנו

רואים את עצמנו כצדיקים בעינינו. זה לא הולך על חשבון ככה.

יש הרבה אנשים שחושבים שהם צדיקים.

יש כאלה, כמו שהוא מדבר, עושים חסדים בכל יום.

אבל את החיובים שיש להם מהשם הם לא עושים.

ואת מאמינה ואוהבת השם, והכול טוב ויפה, אבל עכשיו כשאני רואה אותך למשל,

את לא שומרת מצוות.

נכון?

הנה.

אז לדוגמה,

אם אדם יושב בגוש-קטיף והוא מתהלך ככה אצל הקדוש-ברוך-הוא,

באדמה שהוא בחר והיא טובה לו והיא נהדרת,

קיבל מתנה מהקדוש-ברוך-הוא, הוא אמר, סביבה נפלאה.

והוא עומד שם ועושה מה שהוא רוצה, אבל.

אני אוהב אותך, ריבונו של עולם,

אבל אל תגיד לי מה לעשות. עשה טובה, בוא נשאר, ידידים.

אתה תגיד מה שאתה רוצה, אני אעשה מה שאני רוצה,

אבל אל תפריע לי, לא יפה, לא לגרש, לא לגרש.

השאלה היא עם תושבי, עם כל תושבי הגמוש. אני לא דן אותם, כי אני לא יכול לדון אדם אחד אפילו.

אבל אני אומר, ודאי שהקדוש-ברוך-הוא לא עשה דין ולא דין.

וכגודל ההטבה שאדם מקבל, ככה החובה שלו.

אם אני נותן לך בתור רשות מענק,

מענק, לבנות, להרחיב, לא משנה מה, דירה,

ככל שתקבלי יותר מענק, החוב שלך לקיים את התנאים למענק יותר גדולים, נכון?

אם אני נותן לך מענק, פשוט קחי 1,000 שקל, אני לא רוצה לשמוע ממך גם, קחי שלום,

אבל אני נותן לך סכום גדול.

אני אומר, רק בתנאים כאלה וכאלה תקבלי אותו, את צריכה לדקדק בדיוק בכל פרטי ההסכם.

ואם את לא תעמדי בהם, זה מה שיקרה.

גם היום, כששוכרים דירה, יש חוזה.

אם אחד הסעיפים לא מקוים,

רשאי בעל הדירה לפנות את השוכר.

יש הסכם, השם אמר, אני הבאתי אתכם לארץ,

בעבור תשמרו מצוותי ותורותי.

לא שומרים,

לא הבטחתי לכם כלום, זה היה הכול על-תנאי.

הבנת?

תהיי בריאה. תודה.

יש לך שאלה?

בבקשה, פה שאלה ראשונה.

כבוד הרב,

שאלה,

במלחמת גוגו מגוגו,

זו מלחמת דתות בין הנוצרים למוסלמים.

האם היהודים יפגעו גם במלחמה הזאת?

זה יתחיל עם המלחמה בין המוסלמים לנוצרים, וזה יועתק אלינו ליהודים. כולם יכוונו את נשכם אלינו.

אבל היה לך בוא נפגע, היהודים יפגעו. יהיו כמה שייפגעו, כן. לצערנו הרב, יהיו כמה שייפגעו.

אלה שלא חוששים היום,

אלה שחושבים שהכול יהיה בסדר, אמריקה תשמור עלינו.

יש כאלה שחושבים שאמריקה תשמור עלינו ולא יודעים שהיא תפנה אלינו גם את הנשק.

כן.

יש לך שאלה?

תן לה רגע, ואחר כך.

ראיתי את הקלטת שלך על הרצל,

וגם שמעתי עכשיו הרבה שדיברו על הנושא.

רציתי לברר,

אם הקדוש-ברוך-הוא לא היה רוצה לתת לנו את המדינה,

אז גם הרצל לא היה מצליח לעשות כל מה שהוא עשה.

לי נראה כאילו שהרצל הוא שליח של הקדוש-ברוך-הוא.

אפילו שהוא גרם לכך שהמדינה תהיה חילונית וכל זה,

אם הקדוש-ברוך-הוא לא היה רוצה, אולי הוא היה נותן לו את האפשרות בכלל לעשות מה שהוא עשה.

הוא לא עשה כלום. מה הוא עשה? מה שהוא עשה? שאנחנו כאילו עם אומות העולם, מה הוא עשה? הוא רצה שתהיה באוגנדה. הן לא הסכימו. בסדר, זה מפני שהם לא רצו לתת לנו את המדינה. אבל הוא לא רצה את ישראל בכלל. זה רק בדיעבד הוא דיבר על ישראל. בדיעבד. לא, בהתחלה הוא רצה את ישראל, ואחרי זה שהיה את האומות העולם לא רצו,

ואז הוא אמר, כיצירות שנייה אוגנדה. לא, לא. את לא יודעת את ההיסטוריה נכון.

אבל אם תקראי עיתון,

יש עיתון שקוראים לו ארבע כנפות,

זה העיתון הזה.

בעיתון הזה יש כתבה עכשיו על חרצל,

ופה הוא לא היה חוזה המדינה. לא, למה אני שואלת את זה? כי יש גם,

מי שהיה באמת

את יודעת מי זה היה?

מי יודע?

מי יודע מי היה החוזה האמיתי?

לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

יש פה סקופ בלעדי.

חוזה המדינה אינו קבור כלל ליד פאולינה

והאנס הרצל בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל.

חוזה המדינה האמיתי היה מרקו ברוך-יוסף,

שהרצל פחד מעוצמתו המנהיגותית,

הדביק לו כינויי גנאי ודאג למחוק אותו מזיכרון האומה.

אתם חייבים לקרוא את הכתבה הזאת ומי שרוצה יוכל לראות אותה באתר שופר.נט במלואה בעיתון הזה שיצא עכשיו הגיליון, 122.122 הגיליון.

אתם יודעים שיש עיר שקוראים לה הרצליה?

מכירים הרצליה?

על שם מי?

הרצל. הרצל.

במרגלותיה יש מקום שנקרא תל ברוך. שמעתם על המקום הזה?

אתם יודעים על שם מי זה?

על מרקו ברוך, זה שהיה החוזה האמיתי.

אותו שמו תל ברוך,

ולהרצל נדנו את הרצלייה.

ולמה בחרו אותו ולא אותו?

תקראו בעיתון.

אבל בין הדברים שנאמרו עליו,

אם את לא יודעת,

יש אדם מאוד מפורסם, קוראים לו אורי אבנרי.

שמעתם על אורי אבנרי?

עיתונאי שמאלני. מכירים? כן.

הוא כתב ככה, תקשיבו טוב, היות שאת שואלת, כדאי שתדעי.

הדברים שכתב העיתונאי וחבר הכנסת השמאלני לשעבר אורי אבנרי על הרצל בעיתון מעריב בכ״ב בשבט תשנ״ז היו יכולים לספק לחבר הכנסת זבולון אורלב חומרים טובים להתייפייף בעיני העיתונאים.

אבל אבנרי אינו חרדי שצריך לסתום לו את הפה,

אלא ישראלי נאור, שזכות חופש הדיבור עומדת לו.

מה לעשות שלא יכל עורלב לייחס בהשתלחות של שנאה מניפולציות חרדיות?

הנה המאמר של אורי אבנרי. התבקשתי לערוך מחקר מסוים,

ולשם כך קראתי מחדש את כל כתבי הרצל.

להלן נבחר מקרי של פנינים.

בשנות ה-20 שלו חשב הרצל לפתור את בעיית היהודים על-ידי התנצרות המונית של היהודים בחסות האפיפיור,

ואף תיאר טקס שייערך בצהרי היום הראשון לצלילי הפעמונים בשערי הקתדרה.

אני שואל אותך שאלה עכשיו.

בואו נגיד ציור,

שאולמרט,

אולמרט או אולמרט?

אולמרט,

אולמרט, אולמרט.

נגיד שהוא היה מחליט עכשיו שכל היהודים יתאסלמו.

יש לו רשות וזכות להחליט בשבילנו שנתאסלם כדי שיהיה שלום במזרח התיכון?

לא, הוא מתכוון לטובה.

מה פתאום? לטובה?

בשביל מה שנהיה יהודים ונסבול מלחמות וקסאמים וטילים?

נהיה מוסלמים כמו נסראללה ובן-לאדן ויהיה שלום במזרח התיכון.

ואולמרט רוצה להעביר את זה עכשיו בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.

תסכימו או לא? לא, לא. אז מי זה הרצל שיחליט לנצר את כל היהודים?

זה הקדוש-ברוך-הוא שלח אותו שליח?

שינצר את הבנים שלו?

לא, אני מתכוון. רגע, אבל זה מה שהוא רצה.

אני ממשיך.

לפני כן חשב לפתור את הבעיה על-ידי נישואי תערובת המוניים.

זאת אומרת שיהודים התחתנו רק עם גויים.

למה? ככה לא תהיה אנטישמיות.

יש פתרון יותר כאן.

כל אחד ייקח אקדח ירה בראש ולא תהיה בכלל בעיה של יהודים.

לא צריך בכלל להתבולל ולא להתאסלל ולא להתנצר.

מה הבעיה? לוקחים גלולות, כמו הילדים שלו, ומתים.

וזה הכול.

הלאה.

בנעוריו היה הרצל מהמר,

שליח אמיתי.

כאתאיסט גמור קרא לרבנים כמרים יהודיים.

כמרים,

כמו שהיום התשקורת קוראת לנו רבנים מטיפים,

מיסיונרים.

המטיפים, התשקורת קוראים לנו מטיפים מיסיונרים.

גם בחג המולד,

אחרי פרסום מדינת היהודים,

היה בביתו עץ אשוח.

הוא היה מדליק את עץ האשוח של הנוצרים עד יומו האחרון.

בעת פרסום החוברת הוא העדיף את הקמתה של מדינת היהודים בארגנטינה.

את ילידי האזור שיימסר ליהודים הציע לסלק בתחבולות,

זאת אומרת,

אנחנו נקבל את ארגנטינה,

נסלק משם את המקומיים בתחבולות,

אבל רק אחרי שיהרגו את כל החיות הרעות שם,

כדאי שיישארו לחיות שם בשביל שיהרגו לנו את החיות, שנוכל לחיות בארגנטינה על חשבונם.

במהלך פעילותו חשב בין השאר גם על קפריסין ודרום-אפריקה.

אנגלי הציע לו את עיראק, מולדתו של אברהם אבינו.

מי זה השליח?

מי כותב את זה?

אורי אבלרי, לא אני.

הרצל השתמש תמיד בשם פלשתינה,

רק שלוש שנים אחרי פרסום מדינת היהודים השתמש לראשונה בשם ארץ-ישראל.

המושג ציונות היה קיים לפני הרצל,

המציא אותו בינאי אחר, נתן בירנבוים,

והוא חזר בתשובה, שהתכוון להקמת המושבות בארץ.

הרצל התנגד בחריפות להקמת המושבות,

בעיניו הן היו טיפשיות,

מגוחכות ומזיקות.

הוא דרש להפסיק את העלייה לחלוטין,

את העלייה לחלוטין.

השליח התנגד לעלייה לארץ-ישראל לבנות המושבות לחלוטין.

מהטורקים הוא רצה לקבל הסכמה לעלייה המונית ולאוטונומיה יהודית.

הרצל איים לפתוח במלחמה ברברית נגד הברון אדמונד דה רוטשילד,

הנדיב הידוע,

ואמר שהאינטליגנציה שלו בלתי מספקת. שמעתם מי מדבר?

אנשי הברון מצדם טענו שהרצל הוא ברברן,

רודף פרסומת, מקנה, קטנוני, שרלטן.

מי אמר את זה?

אורי אבנרי.

מאיפה הוא מצא את כל זה?

מכל כתבי הרצל.

ממשיך,

הרצל הגדיר את תומכיו כשנוררים צעירים קבצנים.

הוא קבע שהדמוקרטיה היא שטות והציע רפובליקה אריסטוקרטית שבראשה יעמוד נסיך

שייבחר לכל ימיו והנסיך ימנה ממשלה.

הוא התכוון שהוא יהיה הנסיך.

הוא היה חולה גדלות.

הלאה,

אלמלא נולד יהודי, כתב הרצל,

הייתי מעדיף להיוולד משפחה אצולה פרוסית ישנה.

הרצל הציע שהאוטונומיה היהודית בפלסטינה תהיה תחת חסות גרמנית,

מפני שלגרמניה המוסרית, זה ציטוט שלו,

גרמניה המוסרית,

בעלת המינהל המפואר בארגון הקשוח,

השפעה מרפאה על האופי הלאומי היהודי.

הם יחנכו אותנו, הגרמנים.

אתם יודעים מה קרה אחרי זה.

הוא רצה שאנחנו נהיה תחתיהם והם ילמדו אותנו, כן?

השליח שנשלח מהשמים, כן.

שנה לפני מדינת היהודים אמר,

בגילי, אז הוא היה בן 35,

בגילי היה נפוליאון קיסר.

אחר כך התחרט על ההתבטאות.

הוא רצה להגיד שהוא כמו נפוליאון.

באותה עת שקל לאמץ לעצמו את התואר קאנצלר,

זה מתוך כתביו, אורי אבנרי, לא אני,

יש לבטל את שפת היידיש

מפני שיש לה רק מקום כשפת סתרים של אסירים.

הקדיש תמיד מחשבה רבה ללבוש לקראת פגישה עם איש חשוב,

הוא קנה כפפות וקימט אותן במשך יום שלם כדי שלא תיראינה חדשות.

אדם נאור, פרוסי.

הוא הציע להנהיג במדינה דו-קרב בחרבות.

אתם שומעים מה הבעיות שיש לנו?

חסר לנו דו-קרב בחרבות.

כשביקר בירושלים, תיעב אותה.

אלפיים שנה של חוסר אנושיות,

חוסר סובלנות וחוסר ניקיון בסמטאות המסריחות,

ציטוט של הרצל,

כמה הוא אוהב את ירושלים.

הוא דאג שנגיע לפה, אתם מבינים.

את עיר הבירה הציע הרצל להקים ליד נהר יפה בקרבת יערות.

לירושלים הציע משטר אקס-טריטוריאלי,

מפני שהיא שייכת לכל העולם.

פלסטינה קרובה מדי לרוסיה ולאירופה, והאקלים שלה לא מתאים.

שמעתם?

אז זה לא מתאים להיות פה בכלל, הוא לא התכוון לכאן, ושלא יטעו אותך.

אורי אבנרי, מכתבי הרצל, בעיתון מעריב.

זה, אומר אורי אבנרי, זה מצוין.

כי הוא מצטט מקורות, בעשרת הרצל והציונות שאנחנו מפיצים לא מביא מקורות, רק מקורות. אני מסכימה.

מה?

כל המנהיגים שלנו גם היום הם אותו דבר. נכון, הם בדיוק כמוהו על הפנים.

וזה עדיין לא.

אנחנו נותנים להם את הגושפנקה. איזה גושפנקה?

זו ברירת מחדל. מי שרוצה לבחור בהם, בוחר בהם. אבל אם היינו חכמים היינו מעמידים לנו כאלה שהולכים על-פי תורת ישראל,

שהולכים על-פי דרך ארץ ולא על-פי קשקושים שממציאים בכל רגע.

מלחמה עברנו עכשיו?

עברנו מלחמה?

איך מנצחים היום במלחמות, אתם יודעים?

איך מנצחים היום במלחמות?

פשוט אומרים, ניצחנו.

זהו.

אולמרט החליט, ניצחנו.

זהו.

מקבלים טילים, בורחים, ניצחנו.

זהו.

קודם זו הייתה שיטה אחרת.

הבלגה.

הבלגה. מקבלים קסאמים, הבלגה.

הכוח שלנו בהבלגתנו.

עכשיו אנחנו מקבלים טילים. אז ניצחנו.

זהו. פשוט.

זה המנהיגים.

ועדת חקירה ממלכתית, ממשלתית, חריד.

שום דבר.

אלא המנהיגים. את צודקת.

זאת הבעיה שלנו, בגלל זה אנחנו סובלים.

מנהיגים שלא יודעים להגיד, ברוך שאמר והיה העולם.

ברוך הוא.

מנהיגים שלא יודעים מה זה, מודה אני לפניך,

מלך חי וקיים, שאחזרת בי נשמתי בחמלה.

רבה אמונתך.

מנהיגים שלא מתפללים, שחררים מנחה ערבית.

מנהיגים שלא שומרים שבת.

זה מנהיגים יהודים? זו הדוגמה לכל העולם?

בוש יכול להזכיר את שם השם. נסראללה מזכיר, בן-לאדן מזכיר, כולם מזכירים. מי לא מזכירים?

המנהיגים היהודים האלה.

למה הם לא יכולים להגיד, ברוך השם,

כי יש להם טנק מרכבה?

כי יש להם F-16?

ולאמריקנים אין?

זה המנהיגים.

כן, שאלה נוספת. כבוד הרב, סליחה.

יש לי שתי שאלות, אחת שלא קשורה אלי,

זה על זוג נשואים עם ילדים.

הוא מאוד רוצה לחזור בתשובה, לעשות תשובה, שהבית שלו יהיה בתשובה, שאשתו תשמור מה שצריך,

והאישה בכל תוקף מתנגדת לזה שיהיה בכלל משהו של דת בבית.

מה עושים במצב כזה?

למה היא מתנגדת? היא לא מוכנה.

היא לא מוכנה לשמור. למה? היא לא איבדה.

היא לא, היא אנטי.

היא לא מוכנה לשמור טהרת משפחה?

כלום.

אני אומרת שהשם יעזור לה, אבל, רגע, רגע, שנייה, שנייה.

היא לא מוכנה לראות שום דבר, לשמוע שום דבר? כלום.

הוא מוכן להתאבד בשבילו?

לא יודעת. תראה, הוא רוצה את זה בשביל הילדים, הוא רוצה בשביל הבית,

אבל יש פה שלום בית ויש פה תשובה.

הוא מוכן להתאבד בשבילו? אני חושבת שכן. כן? לא יודעת. מכירה כאלה גברים? יש הרבה. שמוכנים להתאבד? כן.

זה כשחברים, כשחברים, לא כשצביעו.

אז תצטרף.

אבל,

אבל,

את לא מכוונת על עצמך, נכון? שנייה, זה לא על עצמי. רגע, נגיע אלי תכף. רגע, חכי. תענה לי קודם על זה. רגע, רגע, חכי.

תראי, אם הוא מוכן להתאבד בשבילו ולוותר על החיים הרוחניים שלו,

אז זה אסור לו, כי אסור להתאבד. לא, לא נראה לי שהוא רוצה, הוא רוצה תשובה.

לא, לא הגענו להתאבדות. ואם היא לא מוכנה,

אז היא פשוט מבקשת ממנו, תתאבד בשבילי, כי אני לא מוכנה לחיות אתך על-פי התורה.

זאת אומרת, אני לא אוכל לחיות אתך בהיתר, רק באיסור.

הוא לא יכול לחיות באיסור כי הוא יאבד את העולם הבא.

הוא יתחייב על כל פעם שהוא יחיה כרת.

אז אם הוא רוצה להתאבד,

אסור.

ואם הוא לא רוצה להתאבד, היא לא מאפשרת לו ברירה, אלא שהוא לא יוכל להמשיך לחיות אתה,

עם כל הרצון הטוב. אוקיי. השאלה פה, אם הוא עושה תשובה, חוזר בתשובה, עושה מה שהוא צריך בלי לכפות על הבית בכלל. אין בעיה עם זה. אמרתי כל זמן,

שהוא לא יחיה אתה, אין בעיה.

אבל אם הוא צריך לחיות אתה, היא צריכה טהרת משפחה. אם לא, הוא לא יכול לחיות אתה, פירושו שאם כן, הוא מתאבד.

מה עושים? אם היא רוצה לחלל שבת, זה עניין שלה, היא תקבל את העונש לבד. הוא לא יקבל את העונש.

אם היא רוצה לאכול נבלות וטרפות, זו בעיה שלה. הוא לא יאכל כאלה דברים.

אבל אם הם רוצים להמשיך לחיות ביחד, אתה מדבר על טהרה. בדיוק. אוקיי. בלי זה הוא לא יכול לחיות אתה. זאת אומרת,

הם יצטרכו להיפרד אם היא לא תסכים לדבר הזה.

וקשה לשמוע. מה קורה עם הילדים פה?

הם לא אשמים, מסכנים. היא מכריחה אותם למצב שהם יצטרכו כנראה להיפרד אם היא לא תסכים לחלק הזה.

אז אני רוצה לשאול אותך, שזה אני שואלת,

איך אתה מסביר את זה?

זאת אומרת, לקום, לפרק בית, משפחה, ילדים, אפילו כואב להגיד את זה בשביל שהאישה לא רוצה? כאילו, אני לא מבינה את זה. לא הבנתי, מי האשם פה?

האשה. לא זמן היא אשם.

אתה לא אשם. אז צריך להסביר לה את השאלה שלך בכל המובנים ששאלת,

לשאול אותה, תגידי, איך את יכולה לוותר על הילדים שיגדלו אתך כאם

עם אבא בצורה נורמלית ולהכניס אותם ליתמות בחייהם?

על מה? על עקשנות סתם.

על עקשנות סתם.

מילא היא בדקה והוכיחה על בעלה שהוא טועה, אין דבר כזה, אין תורה, אין מצוות, אין כלום.

בסדר?

אז זו מחלוקת אידיאולוגית שבסוף יצטרכו להכריע אם רוצים לחיות או לא.

אבל בלי בדיקה, סתם היא אומרת, לא רוצה דווקא.

נו, מה את רוצה?

מה אפשר להגיד על אישה כזאת?

נהג אוטובוס, אומר לגברת, גברת, תחנה סופית, תרדי, לא רוצה.

לא רוצה, לא רוצה.

תעשה מה שאתה רוצה, לא רוצה.

איך אפשר להסביר להציבה? יש שתי אפשרויות.

או שהוא סוגר אותה באוטובוס והוא הולך או שהוא זורק אותה מהאוטובוס. אין מה לעשות.

איך אפשר להציע לאישה כזאת, במצב כזה,

שהשם יעזור,

זאת אומרת, משהו הכי עדין שיכול לדבר עליה? היא פה.

מה? היא פה? לא, ממש לא. ממש לא.

אני מוכן לנסות לדבר אתה אם היא תסכים, אבל זאת אומרת, מראש היא לא מסכימה כלום.

להביא אותה לפה?

לא, אפשר. לא, חייבים עכשיו. אפשר בטלפון? בטלפון, כן.

אוקיי. סלולרי אפילו.

לצערנו, גם על זמן אוויר היום אנחנו משלמים. ראית? נכון, נכון.

זה המצב. טוב, עכשיו נעבור אלי. בבקשה.

בעלי חוזר בתשובה כבר שלוש שנים.

ברוך השם, הולך, מתחזק, באות, זקן,

שפה,

מה שאתה לא רוצה, נראה לי בן-אדם אחר לגמרי. מה יער?

מה זה?

זה באמת מצחיק.

לפעמים זה לא מצחיק.

ככה אני לא אוכל להתרכז. סליחה, חבר'ה, רגע. אני אתן לכם זמן לצחוק.

זה לפעמים לא מצחיק. לפעמים אני יושבת,

ואני אומרת, בורא עולם, מה קורה כאן?

מה קורה כאן? מה קורה כאן? מה קורה כאן? אז זקן בודל בים. לא רואה פנים. יש לו עוד מצח? מצח יש לו. מצח. ברוך השם.

כדורי השם הוא עשה, שלא יגדל פה שערות.

תראה, אני רוצה להגיד לך שבעקבות טראומה מאוד קשה שהייתה בבית, החסרה בתשובה עלתה, מה אני אגיד לך? ערכי השכחים. ברוך השם.

טוב, עכשיו אני בבעיה.

אני מתחזקת, ברוך השם, שומרת מה שצריך במטבח ילדים במוסדות דתיים. מתחילה קצת עם הלבוש, קצת.

זה מאוד קשה.

היום אני יותר מחפשת את החצאית,

ברוך השם. אני מתפללת בשביל זה. אין בעיה, מוכרים בחוץ. אני לא צריכה, לא משנה.

אני חושבת שתמיד יש לי תירוץ, אפילו שאנשים מוכנים לקנות לי.

תמיד יש תירוץ.

אבל בסדר, בסוף אני קונה.

הסיפור זה הכיסוי ראש.

קודם כול אני צריכה למצוא את עצמי, אני לא מוצאת את עצמי שלמה עם כל הדוגמה הזאת שלו.

באמת, מאוד קשה לי. אני אגיד לך למה.

כי כשאת עומדת לידו,

אז זה באמת נראה מוזר.

אבל אם את תשימי כיסוי ראש,

אני חושב שיהיה לך ברור מאוד למה הוא נראה ככה.

יש אחת שדומה לך קצת,

קראו לה גילה דורפמן. ראית את הסרט שלה?

לא.

אתם יודעים מה, אני אראה לך את, סרט טוב? משהו.

אני אראה לך עכשיו קטע קטן מהפתיחה.

היה לה תסרוקת כמו שלך.

התסרוקת שלך יותר מפחידה מהזקן של בעלך.

אבל,

אתה יודע מה, התסרוקת זה לא מה שמעניין אותי. או, אז תכף עשית התסרוקת. לא.

אני תמיד אמרתי, תדע לך, אני שלוש שנים באה אליך ואני אומרת, הוא לא ישכנע אותי. בטח שלא.

אחריו כן. לא, אין מסורת.

כן, כן.

אני חושבת שאם אני חוזרת הביתה אחרי הערב הזה עם כיסוי, בעלי מהבלבול קופץ מהבניין. לא, לא, לא, לא, אנחנו נודיע לו לפני שאת מגיעה. הוא יגיד, זה לא אמיתי. הוא יחכה לך למטה.

אולי הוא יבוא לקחת אותך אפילו. לא. מעניין, אני רוצה לראות אותו עם הזה ככה. אין, לא כדאי. למה? למה? זה מצחיק. מה, יש לו זקן יותר משלי? לא, הוא כזה לא מוגדר.

הוא כזה קצת מבורח.

אה, לא מסודר? לא, לא.

הבעיה שזה לא גודל מהר, אתה מבין? אז בסדר.

זה לא כמו שלך. הבנתי. אז אנחנו יכולים ללמד אותו כמה דברים, איך לשפר את המצב.

שנייה, עובד עכשיו על הפאות, אז תעזוב את הדקן.

רגע, עכשיו הוא עובד עליהם, תסדר אותם. עכשיו הן עומדות למחות. לא.

אני אומרת, אני כבר שלוש שנים באה, יש לי מלא קלטות שלך בבית,

ואני אומרת לך, כל הדיבור שלך,

הערב זה מתוך, אתה לא רוצה לשכנע אותי. רגע. כל הדיבור שלך הערב זה מתוך טחינה,

טחינה בשביל לשים כיסוי רוב. לא, ממש לא. כן, ממש כן. לא, לא, לא. בוא אני אגיד לך רגע.

רגע, סליחה, אתה מסתיר לי אותו.

אין לו בעיה עם זה. כן.

הבעיה שלי כאן זה מה אני עושה עם המראה החדש הזה. זה מפחיד עוד מאוד. חדש ומרענן? לא שלי. שלך, שלך. שלך.

אם את תשימי כיסוי ראש, אני אומר לך, הפוך, את תאפילי עליו.

זה מוכן הסרט, דוד? איזה סרט? אה, אתה שם?

דוד, אפשר?

מה זה?

אני אתן לך בינתיים כיסוי ראש, לא לשים, לא לשים, לא לשים, לא לשים, לא.

למדוד, למדוד. לא מדדת. לא, אני רק רוצה לראות. לא, לא.

תפנה. רק לרוב.

נראה לי, נראה לי, נראה לי שזה יתאים לך מאוד מאוד מאוד.

נראה לי. אתה טועה, איך אני אעצים? אל תגידי שאני טועה. אתה תברח? אנשים ישפטו, לא אני. אנשים ישפטו.

אנשים, הנה. לא. לא. תן לה רגע. למדידה. לא. לא, שנייה. רק למדידה. לא.

מה את פוחדת? לא פוחדת, אני אגיד לך משהו. מה? יש לי כיסוי בבית,

ואני שמה את זה כשאני מדליקה נרות,

ואני מתלהבת בשביל הנרות, וזהו,

זה עובר. אז יש לי עצה, רגע, הייתי, להדליקי כל יום נרות.

רק למדוד, למדוד. לא, לא, לא. למדוד. לא, לא. לא יפה. לא. לא יפה. רגע, אני לא רוצה לפגוע בך. חס ושלום,

שזה לא יצא עכשיו, את יודעת, לפני החתימות שלנו. לא, לא, חס ושלום. אבל הייתי אצל חברה בבית, ישבנו, שתי חברות, באמת, לוחצים עלי מגבוה, כולם,

וניסו לשים לי את הכיסוי ראש, והם אומרים, מה פתאום? זורית לי, מה, את נורמלית? לא רואים לי את הפנים? כן, אני רזה? לא, לא. טוב, האם מגביית הכיסוי עוד ועוד?

זה כבר לא רואים ראש, לא רואים כלום. תשמעי, יש לי עצה, תקשיבי טוב. זה נראה לי מאוד, עכשיו תראה, תקשיבי רגע, תקשיבי.

הרבנית נמצאת אתי פה.

לא, לא. רגע. אל תעמיס עלי. רגע, זה כולה 20 גרם. רגע.

היא יודעת, היא יודעת לסדר את זה משהו-משהו.

רגע, רגע, רגע, רק, יש לי אחת גם שמסדרת משהו. אבל רגע, רק לראות אם זה מתאים, לא לשים, רק לראות. לא, ואל תצלם אותי ככה עם זה. לא אצלם, הנה, מסובב את כל המצלמות.

רק לראות שאנשים יחליטו? לא, מה פתאום. למה לא?

למה לא? הרי כל הבעיה שלך, אמרת במפורש, אתה יודע, כל אישה, כשמגיע הרגע שלה,

היא מושלמת עם זה בפני עצמה. זה כבר לא אחרים. נו, אז מה לטוב? הרי פה הבעיה אצלי. אצלך, בסדר, בואי נמדוד. לא הנשים.

שמעתי, בואי נמדוד. לא. ותראי,

אני מאמין באמונה שלמה שאת מחליטה החלטה אמיצה ובעלך נראה לך מלאך.

לא. כן.

למדוד, רק למדוד. לא, לא.

אני רוצה להגיד לך שאני חושבת שאישה קודם צריכה, שאישה קודם, איפה הרבנית? איפה הרבנית?

הרבנית פה?

לא, אתה לא מקשיב לי. זה לא יפה.

לא, אל תשלח אותה אלי. אני אצא החוצה.

לא, אל תצא, כי היא שמה, היא תחכה לה. לא, לא, איפה?

לא, לא, שנייה. כבוד הרב, באמת. כן. תראי, יש כזאת, לא, אני רוצה צבעוני. יש כזאת. צבעוני? תביא צבעוני. תביא צבעוני.

תביא צבעוני.

הלו. הלו, דוד.

יש לך צבעוני?

איפה סבי?

איפה צבעוני? מה, אתה רוצה שאני אמדוד פה ליד כולנו ואני מורידה?

כן. כן, כן, כן, כן, כן, כן. או, לא, לא.

איפה? איפה? איפה? איפה? איפה?

רגע, רגע, רגע, המוזיקה, רגע, רגע.

רגע, רגע.

עכשיו אתה צריך לנגוד מלחץ גם, גם אני מתעלפת איך כולם עומדים?

כן, תשמעו, תשמעו, הנה באמת, הנה באמת.

תשמעו.

רגע, עכשיו כולם, אתה רואה? עמדו ראו מי אני, באים אלי עכשיו, אומרים לי, את, תראה, אני לא, זה מבהיל אותי, זה מבהיל אותי. לא נורא, לא נורא. לא, רגע, את רצה לי להגיד משהו, משהו.

רגע, רגע, אני הולכת, אני הולכת הביתה, אני לא עומדת בין. אחרי זה, אחרי זה. לא, אז תקשיב לי רגע. כן.

אני חושבת שקודם כול צריך לעמוד בצניעות מלאה. אם שמים כיסוי ראש זה מחייב כבר בלאו הכי.

נו, ברור. נו, זהו, אם את לא חושבת. רגע, יש שלבים. רגע, אני יודעת שאתה רואה את המילה הזאת. רגע, עכשיו אתה שם סרט. לא, עכשיו, זה מלחיץ אותי. תראי, תראי, מי, אין מציאות. מי שחוזר בתשובה, לדוגמה, את יודעת מה הדבר הראשון שהוא שם?

מי שחוזר בתשובה,

דבר ראשון הוא שם כיפה.

לא מתחילים עם נעליים, לא מכנסה. לא, אישה לא יכולה לשים כיסוי וג'ינס.

בדיוק הפוך. אם היא שמה, אז היא מחליפה לחצאית לשמלה.

רק תמדידי. בואי תמדידי ואחר כך. לא, לא, אני לא מודדת עכשיו. רק למדוד, למדוד.

את יודעת כמה חיסכון יהיה לך בשמפו?

מה?

לא שמעתי. יהיה לך חיסכון גדול מאוד בשמפו.

זה לא צבע.

צבע גם.

לא, אני לא עושה את זה. תראי, תראי, תראי לחץ. לא יפה.

אז יודעת, אני קיבלתי לחץ דם עכשיו.

רגע, שתדע שזו באמת דעה גדולה אצלי, אני לא יכולה לעשות את זה. הבנתי, לכן אני מנסה לעזור לך. אבל אתה לא יכול לעזור לי. איך את קובעת? תנסי.

תנסי.

שבו, ציבור, ציבור.

טוב, אני מעבירה את המיקרופון. בהחלט. בינתיים אתה עושים מדידות? לא, לא. כן, כן.

מי מהנשים בינתיים רוצה לשים כיסוי ראש?

מי מהנשים רוצה לשים כיסוי ראש?

בזכותה, בזכותה.

מי מוכנה להתחיל, בעזרת השם, מדבריו, עם כיסוי ראש?

נותנים לנשים כתר על הראש וקשה להן לקחת כתר.

לא שמעתי דבר כזה אף פעם.

למי?

לא, עוד מעט קודם.

למי יש עוד שאלה בינתיים?

הנה, ליהודי פה. תן לי את המיקרופון לכאן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול, דוד, הסרט מוכן של גילה?

רציתי לשאול, כבוד הרב,

איך אפשר לבטל את מצעד הגאווה בירושלים?

איך אפשר לבטל את מצעד הגאווה בירושלים?

אנחנו עשינו לפני מצעד הגאווה הקודם, שהיה התאריך המוקדם,

אצטדיון טדי, 20,000 איש,

וזה אכן דחק אותם הצדה וזה נדחק.

עכשיו הם רוצים להעמיד את זה עוד פעם.

אנחנו חילקנו השבוע האחרון 22,000 דיסקים,

שיר המחאה על ירושלים, שהיא מקור הענווה.

יש לנו פה את זה, טל?

שיר הענווה של ירושלים?

היה לך קודם.

שקט.

שקט. לשבת בשקט.

אז אנחנו מנסים לעורר את הציבור,

כמו שאני מבין.

זה שיר המחאה על ירושלים, שהופץ מ-22,000 דיסקים.

ירושלים העיר העתיקה, ירושלים העיר הקדושה,

כולה מלאה צהרה,

כולה מלאה שכינה,

ירושלים.

אבותינו דלו וברך, אמותינו שאפו לרוחם,

והנה הם באו גאים וחיללו רע.

בעוד זוג הבא לא חסו על כבודה.

ירושלים,

העיר העתיקה, ירושלים העיר הקדושה,

כולה מלאה טהרה,

כולה מלאה השכינה,

ירושלים.

נשרי דרך לעומתם, קמו ועמדו למולה,

למלוא חילולי רע.

שכולם סופית לעברה,

ירושלים.

ירושלים.

העיר העתיקה, ירושלים.

העיר הקדושה, כולה מלאה טהרה,

כולה מלאה השכינה,

ירושלים.

עדה לא נוצרה ברירה,

נתרחץ עם כולנו יחדיו,

להריב קרן השופעה ולהחזיר את הצער.

לשבת, אנחנו עוברים לרונדה סטריץ של קרינה דורפמן.

לכת, לכת.

ירושלים.

ירושלים.

העיר העתיקה, ירושלים.

העיר הקדושה, ישרים בעלי ענווה.

ושופר, הללויות, ירושלים.

נחמו, נחמו עמי,

כלומר אלוהיכם,

דברו על אלי ירושלים וקראו עיניה.

כי מלאה צבעה ומרצה עמונה.

כי לקחה מיד אדוניי בפניים מכל חצותיה.

השבת.

הכותרת, תסתכלי, תסתכלי, הרב אמנוני,

רגע, תסתכלי את הסרט, זה בשבילך.

חכה, הרסת לי את החיים.

הכותרת לא פתחה את מכתבה של גיל אלוהו אל הרב אמנוני שחק.

המכתב הגיע בפקס בשעה 05.20 בבוקר,

מייד לאחר החלטתה.

גילה,

חילונית,

מצביעת מרצ,

תל-אביבית גאה ובוגרת האוניברסיטה,

היסטוריה ומדעי המדינה,

ניצבה מול האמת,

המנפצת את המיתוס הציוני,

בשעה שצפתה בסרט הרצל והציונות.

מכאן ואילך מתמודדת עם דרכה החדשה.

הרצל החזיר אותה בתשובה.

בתוכן הדברים.

הרב אמנוני יצחק, הרסת לי את החיים.

כל מה שהאמנתי בו, כל מה שידעתי בוודאות, עורער.

היסודות שעליהם חונכתי,

האמיתות האקסיומטיות שעליהן נלחמתי, התפוררו.

בשעת שחר מוקדמת זאת,

אחר שצפיתי בקלטת על תולדות הציונות,

אני יושבת, כולי נסערת, ושואלת את עצמי מה אעשה מחר עם כל מה שהבנתי היום.

אני חילונית גאה, תל-אביבית בנשמה,

סטודנטית להיסטוריה לשעבר,

בסוגריים, איזו היסטוריה,

ולמדעי המדינה, איזו מדינה.

ועכשיו, מההריסות האלה,

אני מקווה שיהיה לי הכוח להתרומם ולהקים יחד עם בעלי וביתי בית יהודי אמיתי,

שיסודותיו חפורים כ-3,000 שנה לעומק.

בית כזה,

בית כזה, נראה לי שגם הווריאציה החילונית שלך, שריד למשל, לא יוכל להרוס.

אינני יודעת עדיין מהו הצעד הראשון,

אך הדרך כבר ברורה לי.

אנא התפלל למעננו שנצליח,

כי ברור לי שבחוגים שבהם אני נמצאת תהיה זו דרך קשה, קשה מאוד.

יישר כוח, גילה דורפמן.

סטנו קרדיט שלנו נדחק, אני זוכר. היינו ארבעה אנשים באוטו, חילוניים לגמרי. מאוד רוחניים,

אבל חילוניים.

סטנו קסטה, הוא הקריא בהתחלה את האמנה הפלסטינית,

ואז בסוף הוא אמר מה הוא חושב שצריך לעשות. הוא מכיר את האבא.

ואני זוכר שהגענו להופעה באמצע הקסטה.

נורא רציתי להמשיך, אז עשינו את ההופעה, וכשחזרנו המשכנו, והגענו הביתה והקסטה הייתה כמעט בסוף, נשארה עוד חצי שעה, וישבנו באוטו, ארבעה אנשים, אחרי הופעה, בלילה מאוחר,

ושמענו עד הסוף,

כי הדברים ידקו אותנו.

ופעם ראשונה אני הבנתי שמה שקורה בתורה,

ארבעים, עשו את הרע בין ה' היה בלאגן, עשו את הטוב בין ה' היה טוב. פתאום אני קישרתי את זה.

פעם ראשונה התחבר לי שעכשיו עושים את הרע בין ה' אני רואה את זה, אני יודע את זה.

ושבלגל.

חיימון התחיל להביא הביתה קסטות של הרב אבנון יצחק והתחלתי להסתכל בהן. עכשיו, אתה צריך להבין שאני באה ממה שיכול להיות על ידי חלק מהאוכלוסייה המכונה אליטה. אני באה מבית אשכנזי, צפון תל אביבית,

חילונית גאה, מצביעת מרץ, אכפת לי על הזכויות של כל החי והצומח בכל העולם,

יש לי הרבה מה להגיד על כל דבר.

ופתאום אני יושבת ורואה קלטת,

שאמרתי כבר קודם,

בראייה הראשונה שלי נראתה לי מין פיברוק, מין איזו תעמולה כזאת של חרדים להפחיד אותנו מהציונות.

אבל פתאום, כשהסתכלתי בה ברצינות, לא תוך כדי שאני עוברת למטבח מהפעם הבאה, כשהסתכלתי בה ברצינות ראיתי שזה אמיתות שאני לא יכולה להתווכח אתן,

עיתון הארץ משנת זה וזה, תאריך זה וזה. לכי תבדקי את עיתון הארץ.

קשה לי להאמין שהיו מווספים קסטה שלמה על הדפסים שקריים של עיתון הארץ פה, של עיתון השומר שם, וכו' וכו' וכו'.

ופתאום אני נוכחת לדעת, לאט-לאט, שכל האנשים שכל כך הערכתי אותם, אתה צריך להבין, בשבילי בן-גוריון,

אני לא העליתי אותו לדרגת משיח,

אבל בשבילי בן-גוריון הוא היה אחד האנשים הגדולים ביותר שהקמו לעם היהודי. דוד בן-גוריון,

אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה,

ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל,

אני אבחר בדבר השני.

אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע,

ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות.

אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. ישבתי וראיתי את הקסטה והתחלתי לבכות, כי בגיל 33 פתאום גיליתי שאני,

גילי דורפמן, המשכילה, שיודעת הכול, בעצם יודעת רק שקרים. אני באותו רגע כאילו הייתי בשוק. עכשיו, לי גילה הזדעזעה והתחילה לראות מזה. אני באתי בקטע של ראיתי משהו ש... או, זה כאילו לא יכול להיות, זה לא נכנס ב...

זה לא יצליח לעבור איזושהי רשת מסוימת, כאילו, אתה יודע, זה פשוט לא יכול להיות, זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות, אבל מצד שני זה עובדות.

העולם שלי הזדעזע מהקסטה, כי הבנתי למה אני חושב מה שאני חושב היום.

הבנתי למה אני חושב מה שאני חושב היום.

ומי רצה שאני אחשוב ככה, ולמה רצו שאני אחשוב ככה?

וזה זעזע אותי, רציתי לרוץ ברחובות לכל החיים, חבר'ה, תראו, תראו, תראו, אמרו לי הער, מחזיר לי תשובה, מחזיר לי תשובה.

לקחתי את הקלטת הזאת ושמענו אותה עם כמה חבר'ה שהם, אתה יודע מה? לקחתי חבר'ה שהם ממש שמאלנים-שמאלנים,

וזה הזעיזה אותם, זה פשוט, הם פשוט לא, קודם כל לא האמינו.

דבר שני, הם חשבו שפה עושים להם איזשהו קטע ולוקחים כל מיני קטעים,

אבל אין פה, זאת אומרת,

ולא היה כאן קטע שאפשר היה להכחיש אותו או משהו כזה. זה היה ממש, אם אתה רוצה, תלך לארכיון ותבדוק.

זאת אומרת, נתנו לך כאן את האפשרות לבדוק את כל הדברים האלה. יש לי עכשיו תינוקת, לאיזה מורשת אני אחנך אותה? אני חונכתי על המורשת הציונית.

לאיזה מורשת אני אחנך אותה? כל מה שידעתי עד היום הוא שקר. אז מה אני עושה מחר בבוקר? אני אגיד לך את האמת, ראיתי את הקסטה,

צ'יילס חרמון, אמרתי, אני קמה בבוקר ומתחשק לי לפוצץ את המדינה. פיזית מתחשק לי להבעיר את המדינה. איך יכול להיות שכל המידע שיש בקסטה הזאת מושתק? צריך כאילו להבעיר את המדינה. מתחשק לי להתקשר ב-05 בבוקר לחברים שלי, תשמעו על זה, יש לי משהו, אתם חייבים לראות את זה, אתם לא מאמינים למה שאתם רואים.

הייתה לי מין תחושה כזאת שהגעתי לנקודת אל-חזור. אוקיי, אם הבנת את הדברים האלה, אז עכשיו באמת אין לך לאן לברוח. זאת אומרת, את יכולה להגיד הכל, אבל הכל יסתכם בסופו של דבר עם עצלות.

לא בא לך לקיים אי-אלו מצוות, כי זה לא נוח.

אבל אין לך יותר לאן לברוח.

פשוט אין לך יותר.

וזה הכניס גם אותי, גם את אשתי, למצב שאנחנו,

ממצב שרואים טלוויזיה כל הזמן, רואים רק קלטות וידאו, לא מה שנכנס זה קלטות וידאו של הרב. אז עכשיו התחלתי להקשיב לקלטות.

זה התחיל להיכנס לאוטו חופשי, כי זה בריצה, נוסטופ. עכשיו איציק בקלות היה מביא כל פעם קלטות חדשות,

הוא היה מעדכן אותי וזה התחיל להיות כל הזמן באוטו, זה כבר הפסקתי לשמוע, בדרך כלל הייתי מכור לאקטואליה, חדשות, כל הצהרות וכל זה.

ואתה יודע מה,

התחלתי לשמוע קלטות מעבר לזה שזה מעניין והכול, התחלתי להיות קצת רגועה, כי זה נהיה... אתה שומע את דברים אחרים, אתה כבר לא שומע את כל הצהרות וכל הבלאגן וזה הכניס לזה ועשה לזה וזה התפוצץ וזה מת וזה עצוב וזה כך.

דברים אחרים לגמרי, אז נורא נהניתי, למרות שיש דברים שאי אפשר להנות מהם, כל הנבואות שלא עלינו.

עכשיו, אחרי ששומע את הדברים האלו קשה לך להגיד,

אני אוהב את אלוהים, אני מאמין באלוהים,

אבל לא... זהו, הרב אמנון פשוט...

לא יסיר לי שום ברירה, כאילו. או שאני מאמין באלוהים ועושה גם את מה שאלוהים מבקש בשביל ש...

או שכאילו אני כמו כל אחד מהליצנים האלו. עכשיו, להתכחס למה שאני שומע וזה, ולהגיד זה לא נכון או לא כלום,

זה יהיה מה זה מגוחך.

היום אני מבינה שמדינת ישראל עשתה ליהדות מה שצוררים רבים לא הצליחו לעשות ליהדות, כי מדינת ישראל אפשרה לי להרגיש יהודייה.

אני יהודייה.

מדינת ישראל הפכה את היהדות ללאום, זה האסון המרכזי לדעתי של מדינת ישראל,

כי ברגע שהיהדות היא לאום, אני את הלאום שלי יכולה להחליף. אני יכולה לרדת לארצות-הברית ולקבל שם אזרחות, וניסיתי שלא תחשוב. רציתי לרדת בני-ארץ, כי מה יש לי לעשות פה?

מלחמה יש פה, אנשים מאוד קשים יש פה, חוסר פריגון, המצב הכלכלי על הפנים, כל הזמן אתה הולך, אתה מפחד שתתפוצץ איפשהו. למה לי להיות פה?

עכשיו, אם אני הולכת בדרך שחינכו אותי, שהיא הדרך הקפיטליסטית, החומרית, אפילו הציונית, אפילו הציונית, אז למה לי להיות פה?

כחומר וקפיטליזם בארצות-הברית עושים יותר טוב.

ונוף יותר טוב יש בתאילנד.

והציונות בעצם הכשילה את עצמה,

כי מכיוון שהיא לא נתנה את השורש, למה אנחנו צריכים בעצם להיות פה, ומה הם אומרים? מכיוון שהיא לא נתנה את השורש,

אז היום, למרות שנתפלאים לחרדים,

בחברה שאני באה ממנה זה לא בושה ללכת לקווין ולהגיד שזה בושה, העיקר לא לעשות צבא.

זה לא בושה.

אנשים לא מתגשים להגיד, אני לא אעשה צבא. יש לי הרבה

מהחברים שלי,

ואני רוצה באמת, כי אני נוצל את הבמה הזאת, אנשים מאוד רוחניים. כולם מאמינים בבורא עולם,

אבל לא מאמינים בתורה, לא מקשרים, לא עושים את החיבור הזה.

ברגע שהבנתי שאני באמת מאמינה, שהיה מעמד הר-סיני, אז אוקיי, אז תקשיבי מה שכתוב שם. אבל אף פעם לא הציגו לי את זה ככה.

אתה מבין?

את יכולה להיות יהודייה,

הנה את יהודייה, במדינת היהודים.

מי אמר שאת צריכה להיות, לשמור את המצוות? אנחנו הרי לא פראיירים.

אנחנו לא כאלה שמחפשים תשובות כי אנחנו מסכנים,

כי אין לנו כסף,

או שאנחנו תובעים בכסף, אבל תמיד הסתדרנו.

ולא בגלל שאנחנו איזושהי צרה, מחלה, מתו לנו, לא. שום דבר מקרה. אנחנו אנשים רגילים לחלוטין, חילונים לחלוטין, אוהבים את החיים, מטיילים בשבת, עושים על האש, מה שאתם, הכול עושים,

ופתאום לבוא,

לגרום לנו לחשוב מה שאנחנו חושבים היום,

זה היה כאילו...

ואם נגיד שבן אדם חוזר בתשובה מאיזשהו מצב נתון, אז אני היום נקרא סופר חוזר בתשובה, לעומת מה שאני ראיתי. זאת אומרת, אם היית מכיר אותי לפני כן, היית מבין עד כמה אני חוזר היום בתשובה,

או אני נקרא צדיק.

אז זה עשה המון. זאת אומרת, לראות את הצד השני,

שאתה לא שומע, לא במדיה, לא בעיתונות, לא בצלום,

לא בתי-ספר.

קודם כול הוא מזרחי.

אם הוא מזרחי כמו דתי, הוא שס,

אין אפשרות אחרת. אז קודם כול הוא שסניק. שסניק, אני שונאת, לא יכולה לסבול אותם, כי הם לוקחים לי את הכסף,

הם אוכלים לי את הדם, הם שותים אותי, לא רוצה אותם במדינה שזרקו אותם לים. אתה מבין? אז הוא שסניק,

הוא מסית.

עכשיו, אני, למשל, אגיד לך משהו,

לא היה אכפת לי אם הוא ידבר בימא,

כי לא פחדתי ממנו, הוא יחזיר אותם בתשובה.

ולא היה לי הפחד הזה, אבל היה לי זלזול עמוק.

ואני קולטת את השחצנות שלי שזלזלתי בבן-אדם שמעולם לא שמעתי אותו מדבר עד אז, מעולם אפילו לא פעם אחת. לא ידעתי איך הוא נראה, לא ראיתי את השמלות שלו, את האנטנה שלו,

שום דבר.

לא ידעתי מי הוא. כל מה שידעתי זה קראתי פה ושם בעיתונים מהבית,

מאמא שלי, ואמנון יצחק, בשבילי היה איזה שסניק מתור ה...

שסבבה, שיעשה מה שהוא רוצה.

אני, אין לי מה להקשיב לו, אני נאורה מדי בשביל להקשיב. ובזכות הרב אמנון ניצחק,

התחלתי לשמור שבת.

ואחרי ששמרתי שתי שבתות,

התחזקתי מאוד, והתחלתי לשים כיפה, שהיה לי מאוד קשה,

מאוד קשה.

ללכת עם כיפה היה לי מאוד קשה.

ולא רק בגלל שזה מציק, הקטע החברתי.

וזה לא הולך להיות לי קל בכלל, כי אני טיפוס עצלן, תן לי לעשות כמה שפחות.

אני טיפוס שמאוד אוהב את החיצוניות.

אני מעצבת אופנה במקצוע שלי.

רק תן לי לקרוא מגזינים כל היום, ולהתעסק בשטויות כל היום, ולרחל, ובלשון הרע, חבל לך על הזמן, אני אלופת העולם.

יהיה לי נורא קשה, אבל אני יודעת שהשאיפה שלי היא להגיע לזה.

זה מה שאני רוצה. ככה אני רוצה לחנך את הילדים שלי.

יכול להיות שהדרך שלי של החזרה בתשובה שלי תהיה אולי פחות,

יותר צבעונית, נקרא לזה ככה,

ממה שמקובל אולי ברחוב החרדי, או לא יודעת מה,

אבל אני לא מתכוונת לפרש בעצמי את התורה מחדש.

אני לא מתכוונת, אני מתכוונת להקים בית יהודי, כי...

אורתודוקסי. אורתודוקסי.

בשאיפה שאני אגיע לשם.

אני אגיע, דברים שאני אשתרף, אני בדרך כלל מגיעה.

הכיף שלי זה לראות את הילדים שלי הולכים לבית כנסת, גדלים בתוך דת, ואני התעניינתי אפילו בבתי ספר תורניים.

כי ראיתי מה זה ילדים של אנשים דתיים, ראיתי את ה... הם הרבה יותר נינוחים, הם הרבה יותר רגועים, הם הרבה יותר...

עולם אחר לגמרי, מה אני אסביר לך? והעניינים שלי עוד בגיל כזה שעוד ניתן להציל אותם.

אז זה מגוחך, כי פעם אמרו שאולי אפשר לתקן את הדתיים שבאו מהחוץ, אז אני אומר, אולי אני אתקן את הילדים האלו.

ובעזרת השם, שיהיה בבית יהודי וכשר לחלוטין.

במאה אחוז, כאילו.

תעלה לי, תעלה לי, אלוהי יוצאו.

תעלה לי, תעלה לי, אלוהי יוצאו.

היום אני מבלה יותר ויותר בישיבה,

כי זה היום באמת בילוי.

פעם בשבילי זה היה נראה איזשהו, לא יודע מה. היום זה באמת בילוי, היום אני חי מפעם לפעם שאני עם הרב ולומד תורה, כי זה כל כך מעניין,

זה כל כך עמוק, זה כל כך ממצה.

זה פשוט לא יאמן. אתה יושב ולומד תורה, אתה לא חושב על שום שטויות אחרות.

אני היום,

העונג שלי מהחיים הוא הרבה יותר ממה שהפעם.

אני מתכוונת להקים בית יהודי כערכתו הארתודוקסית.

בשאיפה שאני אגיע לשם, אני אגיע, דברים שאני שואפת, אני בדרך כלל מגיעה.

התרבות החילונית היא תרבות של בריחה.

תראה קולנוע, תקרא ספר, כל הזמן תשמע מוזיקה, כל הזמן תברח למקומות.

רק אל תעצור לחשוב באמת מה התכלית של הקיום שלך.

תבזבז כסף, תקנה בתשלומים, תראה עוד סרט, תקרא עוד פרסומת.

רק אל תעצור רגע אחד לחשוב, רגע,

מה, אני נולדתי פה בשביל לקנות בתשלומים ולמות?

כשאתה חוזר בתשובה, ובכלל כאדם דתי,

אתה לומד להשתלט על החיה שבעצמך, לומד להשתלט על היצרים שלך, לומד לסגל לעצמך משמעת עצמית.

הכבוד העצמי שלך מגיע ממקומות אחרים,

הרבה יותר אמיתיים.

ואלה, אם אתה רוצה לקרוא לזה ככה, אלה הרגעי האושר שלי, אלה הרגעי החסד שלי.

ובשבילי שבת היום זה...

אי אפשר להסביר את זה במילים. מה שהתחיל כסיוט היסטרי, שבת התחילה כסיוט,

אוי, זה היה נורא בהתחלה, פשוט איום ונורא.

רק חיכיתי לשלושה כוכבים, כבר הייתי עומדת, הנה, שמה מבריק איזה משהו, נראה לי זה כוכב.

השבת בשבילי היום זה עונג עילאי, פשוט עונג עילאי.

זה העונג שלי.

תודה.

איך יותר מתאים, לפני או אחרי?

אתם בדיוק אותו ראש.

תשימי כיסוי, כמו שאני אומר.

תשמעי מה שאני אומר.

תעשי רק מדידה, זה הכול. מדידה.

לא יפה, לא להיות עקשנית.

מדידה, נו, מדידה.

אנחנו מאמין, בני מאמינים,

אנחנו מאמינים,

ואין לנו אמין, והוא שואל.

ואין לנו אלו על אופיינו, אין לו אלו על אופיינו, אין לו אלו על אופיינו, אין לו אלו על אופיינו, אופיינו שאיפה הרבנים?

אתה לא מאמין כדי להבין, ואין לנו אמין, והוא שואל.

ואין לו אלו על אופיינו,

אוכל שלנו ההיא

הנה הרבנית פה!

אסלו ואי אסלו ובטח בשם ויזד הומו גינום הוא.

שלושבת! תכף! תכף! אשבת!

אסלו ואי אסלו ובטח בשם ויזד הומו גינום הוא.

היסטורי שלום אוהב בטח באשר ואין לו חומו גדעו הומור.

אצלנו מאמין ומבין, ואין לנו מאמין ואין איש שואל,

ואין לו איתו רגע בדיוק, אותי אשם בשמיים.

אנחנו נותנים בלבדים, רגע, רגע, רגע! ואין לו דורמי, והיא שואלת, ואין לו איתו רגע בדיוק, אותי אשם בשמיים.

חיזור לישראל זובה בטח בשם, וידרום הוא גדול,

זובה בטח בשם, וידרום הוא גדול,

זובה בטח בשם, וידרום הוא גדול, משהו, משהו, משהו, משהו, שם, וידרום הוא, תראי להם, תראי להם. תאמין לי, זה כי אני לא אלך פה בלי לכבד אותך, קודם כול. מה שאני אעשה אחר כך זה עם עצמי. נכון, אבל שירו הבנות, הבנות שירו. רגע, כולן מכירות אותי,

מה, אתה בסדר?

כן, כן, שירו אותך, רגע, תסתובבי להם.

הנה, יש עוד מישהי ששמה עכשיו.

שישי שבת,

שישי שבת.

תעלה, תעלה, שישי שבת.

תרחיש אחייה,

הנה, גם היא.

שימי לידה, לידה.

נדימה. מי עוד רוצה? מי עוד רוצה להצטרף?

בואי, בואי.

בבקשה, תן לה, תן לה.

שמי עוד רוצה לזכות?

לכי, תעשה לכם, לכי, לכי, לכי, עוד אישה, בואי, בואי, בואי.

אופי נשאר השמים.

אתה מאמין,

אתה מאמין,

שאין לכם מאמין לתשבש, ואין לה רגע. הרב, אני רוצה לבקש ממך בקשה אחת שתברך אותי,

שזה יהיה לפחות להתחלה, לשבת. נו, מה השם שם, האמה?

מירב בת דליה.

מירב בת דליה.

כן. השם יזכה אותך ללכת.

בכיסוי ראש, תמיד, בגאון ובגאווה, בהצלחה.

אמן. שחיינו.

שחיינו.

על הבגד מברכים שחיינו.

על הבגד, תן לה, על הכלי החדש.

שחיינו וגימנו וגיאנו.

נו, שחיינו. רגע, הרב, זה הברכה, זה, זה מה זה? זה על הבגד, על הבגד, על הבגד, כן. ברוך. ברוך אתה, ה' אלוהינו מלך העולם. שחיינו. שהחיינו וקיימנו וגיאנו לזמן הזה. אמן.

חזק וברוך.

איש נכון. איש נכון.

יחד. תראו.

אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי או

הוא עם עדיפי יד גואלו, יו יו יו חזק

הוא עם עניין כל מארץינו מזר וחזק

הוא עם עדיפי יד גואלו, יו יו יו חזק

חזר, חזר, בנין כזה!

איש זה זה יהיה יחד, תוירו, ולי אוכל יואי יגמר חזק.

איש זה זה יהיה יחד, תוירו, ולי אוכל יואי יברח חזק.

הילה בית הכי יחד,

אוי, יוא, יוא, יוא, חזר,

חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק,

חזק חזק חזק ומשפע זה חזק חזק חזק ומשפע זה חזק חזק

נציג חזק, נציג חזק חזק. נשיג חזק חזק.

זוהר שלמה.

נציג חזק

חזק

נשיג חזק.

יואו יואו יואו, עם השיר כאילו יחד.

חזק, חזק, חזק. אני מחפש.

תכף נראה.

הלכו לאבי, אני מקווה שיש.

לשבת, לשבת.

תכף נראה אם יש. לשבת.

תכף.

נראה אם יש לנו עוד.

בינתיים אני רוצה לבקש מכם עזרה קצת, רק שנייה.

לפני חודש וחצי,

לפני חודש וחצי,

פרצה שרפה.

לפני חודש וחצי פרצה שרפה בארגון שופר וכמה אולפני וידאו עלו באש עם כל המכשירים.

הנזק היה גדול, קרוב לחצי מיליון שקלים.

ועכשיו אנחנו מנסים לשקם את האולפנים האלה ולבנות אותם מחדש ולרכוש את כל המכשירים על מנת להמשיך את עבודת הקודש, לייצר סרטים נוספים,

בעזרת השם יתברך.

מי שרוצה לעזור לנו לשקם את זה ולזכות במניה,

מניה ב-1,000 שקל בעשרה, 20 תשלומים,

50 או 100 שקל,

בעזרת השם יתברך, כדי שיהיה לו חלק בכל הקלטות והסרטים שיצאו מארגון שופר,

יכול להיות שותף אתנו עכשיו, בעזרת השם, לקחת מניה לנזקי השרפה,

והוא יהיה שותף בכל הדברים האלה. מי שרוצה שירים את היד,

ניתן לו לפני יום כיפור זכות גדולה של צדקה להעמיד תורה בישראל.

תרימו את היד,

תיתנו לכם הוראת קבע, תחתמו, תמלאו בינתיים עד שנתארגן. מחפשים עוד ציציות ועוד כיסויי ראש ונמשיך את הערב.

אני פה, אני פה, תיכף, עוד רגע, עוד רגע.

להעביר הוראות קבע, תרימו את הידיים, מי שמעוניין, סבי, תשים לב, כל משמרים את הידיים.

אם אפשר לחלק ולמלא,

כל אחד יכול למלא את השם שלו בשם האימא ולכתוב איזו ברכה הוא רוצה, וניתן לו ברכה ברבים.

לא לעמוד, הוא לא לעמוד.

לא נשאר.

לא לעמוד פה בשידור.

למלא ולרשום, יקבלו ברכה גם.

מי שממלא הוראת קבע מקבל ברכה ברבים.

להרים את הידיים, מי שמעוניין למלא מניה.

להרים את היד.

להרים את הידיים, מי שמעוניין למלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא ממלא

צניחות כאן ברוב עם.

לימודים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמדים ולמד

ומולה בפעם שבאתו למאלו, למאלו,

תביא יקנאי לי למאלו, למאלו, למאלו,

תביא יקנאי לי למאלו, למאלו, למאלו,

תביא יקנאי לי למאלו, למאלו, למאלו, תביא יקנאי לי למאלו.

למה לא?

למה לא?

לקטעים הקנאיתי, למה לא?

למה לא? למה לא? תביא הקנאיתי, למה לא? למה לא?

מי עוד רצת כיסוי-ראש?

תני לה, תני לה. מי עוד רצה ציצית?

למי שאין בכלל, למי שאין בכלל, למי שאין בכלל, למי שאין בכלל, אין לך?

לתלך עם זה?

תלכה עם זה, לא, תלכה עם זה.

אתה תלכה עם זה?

בוזגלו רחל,

תבורך היא ונכדתה פינו ליאור, יזכו לכל טובה וברכה.

אז תזכה לכל טוב בריאות והצלחה, בריאות והצלחה.

בגן של החיים אתה נמצא ברוחמה, בגן של החיים כולנו ילדים יש מונה וגים ויש שרה ומרדשים, בגן של החיים כל כך חם ושבילים רק יחם סופר בתוכו יהלומים

אתה שובר את עצמך, בגאות כה מתוקים אך הנפש לא תזוהה, היו תבנה ארמונות תקים לך דירה,

מה איתך תיקח שתשאוק בחדרה, בגן של החיים כולנו ילדים יש משחקים ויש שדעת מבקשים, בגן של החיים כל כך הרבה שובילים רק

כבש זוכרת בתוכו יהלומים, עוד מיטלית.

יאיר בן עפרה יזכה לשוב בתשובה ולא ישתמש בדברים לא טובים.

תודה רבה.

תודה רבה.

מעיין בן-מרים, חזרה ותשובה, התקבל לישיבה מהירה.

מרים מטרחל, מושכת לזיווג הגון וביטול החומות.

חזרה ותשובה, ותבואה בקרוב, ומציאת זיווג.

רוחבת נעמה בצרה, חזרה ותשובה. מיכאל בן-צרק, חזרה ותשובה.

זחקים על הישיבה, זה נשים בגב של החיים,

כל כמה נשים מילים, עד ככה סובך בבוכו יא האבים של בית-הרעים מי יא האבים מי יא האבים מי יא האב סופיה בתשואה, תסכים עם כל המשפחה לשוב בתשובה שלמה, בהצלחה מרובה.

בוא נשאר, היה פה כאן.

יש עוד אחד כיסוי ראש, כיסוי ראש אחת.

יש לך תמיד, תמיד.

אה, תשימי, בסדר.

מלאה מטרחי רפואה שלמה, מכל האיברים מרגידים מהירה.

כיסוי ראש אחרון.

כיסוי ראש אחרון.

למי?

למי שאין?

אתה רואה המשואה?

לא, מי שאין לך כרגע.

אתה תלך עם זה?

נעמה בת רחל, לידה קלה מהירה.

אסף בן-עדנה, בריאות והצלחה.

לידה קלה למשתו, מריה בסואט.

בריאות לכל המשפחה של ברזילי אמברק בן-שמוט.

תלכי עם זה, תצליחי, וכל המשפחה תצליחי.

לילון בן-ענת, רפואה שלמה מהרה.

חפצי בה בת-אסתר, יאיר ליאור בן-רחל, נאורי בן-חפצי בה,

אריאל ניסיון, חפצי בה, בריאות, פרנסה טובה וכל טוב.

מזל בת-אסתר, פרנסה טובה וחיים טובים.

יגאל בן-ויקטוריה, פרנסה טובה וחיים טובים.

רפואה שלמה למשה לוי, בן-ימנה,

אסתר בת-תמר, מהרה.

עודד בת-מיני, חזרה בתשובה שלמה.

עליזבת פאני, רפואה שלמה. סיגל בת-פאני, רפואה שלמה.

תזכה לזרח, עם קיים. מאיר בן-פאני, רפואה שלמה.

פאני בת-מיני, רפואה שלמה.

כן, ברכה לאל.

ברכה.

תודה רבה, בבקשה.

לרון לנדס. שואלים, כל טוב ובהצלחה.

תודה רבה.

אסתר בת-מיני, רפואה שלמה.

תזכה לה שוב בתשובה שלמה.

הצלחה. תודה רבה.

אסתר בן-אילן.

הנה, יש פה מישהו ששם המתמחה. תודה רבה, אם אפשר לברך אותך. אם זה מזוהר על רפואת הנפש והזו, זה מה שהם?

שרון.

שרון.

שרון בת-זוהרה.

שרון בת-זוהרה תזכה לכל תור בריאות והצלחה וגמר חתימה טובה.

אברהם בן-שמאם, גירש שמים בתשובה שלמה. תשובה שלמה.

דורון, נוי והדר.

זיווג הגור למנהל בת-כסיבה.

הצלחה וברכה מעשי דין.

תמרות א-בת-א-סעודה יזמנה בת-ליה רחל בן-מסעודה רפואה שלמה, וכל הקיימים ישירו ממנה.

מרים בת-אחל,

אופיית סיווג הגור, מעיין בן-מרים,

אזהרה בתשובה שלמה.

יהיה בריא. כל טוב.

תמי?

תזוז. תמי?

איפה תמי?

תמי?

סיפורה.

הרבנית נמצאת?

הרבנית נמצאת?

יש פה כיסוי ראש? היא רוצה לשים פה בבקשה.

רגע, תמי, תמי, תמי. הרבנית באה אלייך.

תכבד עוד פעם. תכבד עוד פעם.

מסעודה בת-שמחה, מפואש שלמה.

חוצ'יק בת-חורם.

קבועת הנפש והגור. שלום בית אמיתי לציון מרקודשן.

אמנון בן-דוד, הצלחה. יחזור בתשובה שלמה. טל בן-המבריץ, יחזור בתשובה.

דוד, בן-כרמלה.

דוד, בן-כרמלה, סיפור לבוי.

דוד, בן-כרמלה, סיפור לבית אמית נכבד.

דוד, בן-כרמלה. דוד, בן-כרמלה.

זרע חיים קיים מהרה.

ענת בת-יהוד, נגזבו גבול ובריאות הנפש והגור.

עודד בן-אסתר, דבי בן-אסתר.

זיו יעקב בן-אסתר, אסתר בת-שמחה, כל טוב ובהצלחה.

לא נשאר מתוק.

תהיה רשום לתשובה שלמה.

מיקרופון, תביאו להם מיקרופון.

תביאו להם מיקרופון, שם נברך.

מסכו דב השמחה, רפואת הנפש והגור.

אסף בן-עדנה, בריאות. מאיה בת-שועה, לידה קלה.

אבא בת-נחה, לידה קלה.

ענת כהן בת-נחמה יעקב, זיווג הגור.

נחמה יעקב ואלצל כהן, אשכור לבריאות, פרנסה ואושר.

כן, לברך. תמי, לברך. שוחייאנו.

גלית קרן בת-ירושה, דבורה בת סלורינה ורדה, רפואה שלמה.

חזק וברוך.

יפה רפסופיה, הצלחה בכל מעשי עדיה.

שימה ברג'לבן מסעודה, הרפואת הנפש והגורת מהרה.

עודד בן-מרים.

אזהרה בתשובה שלמה.

אסתר בת-ירה, רפואת הנפש והגור.

אסתר בעודד שלום בית.

בנאמן.

תבואה שלמה בתוך שער חולמו ישראל.

אשרף, נגמר.

ריקי, בת רבקה, אורדל, בת ריקי, קורין, בת ריקי, מירב, בת מזל,

תפואת הנפש והגום.

מירב, בת מזל, רבקי, בת רבקה, זיווג הגון מהרה.

יש שיעורים לנשים

במקלט שלב לאחים, מאחורי המכולת מנחם ושכונה אלף באילת.

יום רביעי.

כל יום רביעי בנות המדרשה וחברותיהן מזמינות אתכן.

כן.

חגיג פדבטיה, רפואה שלמה בתוך שער חולמו ישראל, מהרה.

יהי בריאה ותשכי למצחוק.

השם יזכה את בעליך לשוב בתשובה שלמה מהרה.

בסיסית אחרונה.

מזל וצמחה, ברכה והצלחה מעשי ידיה.

הופה, איזה ראש, איזה ראש.

תזכה לשוב בתשובה שלמה אמיתית. נגמר, חתימה טובה.

יש טיסים?

יש טיסים?

ינון בן-ענת, רפואה שלמה מהרה.

יש כיפה גם.

כיסוי ראש. עוד מישהו מהנשים רוצה כיסוי ראש?

עזוז. תן לה, תן לה שמה, שמה.

גמת אשראי.

ליליאן בז אביגאי, תבואה שלמה.

שיעורים חיים, אנו ילדים, יש לך בחינים ויש שיעורים לנשים.

יש עוד טיפה?

יש?

איפה?

נתתי כבר.

יש ציצית עוד? ציצית אחת.

נפתלי בן-אילנה.

גדי בן-אסתר, כל טוב הצלחה. מה?

כיסוי ראש יש?

כיסוי ראש.

יש כיפה?

יש לכם שקיפות?

יאללה, סליחות. גמר חטימה טובה לכולם. ברוכים שיהיו.

בשנה הבאה כל אחד עושה בעל תשובה אחת, מיליון נוסף מגענים.

רבי חנניה בן עתשיה אומר, רצה הקדוש-ברוך-לזרקות משכיהם,

מפיקה, חרבה להם תורה ומצוות,

שנאמר, אדוני חפש לכם על צטפון,

הגדיל תורה ויעדים.

איפה שיש עלמה רק?

יש עלמה.

אוקיי. יתגדל ויתקדש שמרבה בעלמא דברי קירותיה, וימליך מלכותיה ועצמה, וכה הוא קנה, ויקרב משיחה.

וחי איכון ויום איכון ובכה יד אכול בית ישראל,

באה עגלה ובזמן קריב, ויאמרו אמן.

יש שמרבה, מברך לעלם ולאלמיה,

יתברך ויתשטבח ויתפר ויתרומה ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתעלל שמי דקודשא בריחו,

ולעילה מכל ברכתה אשר יתת ושבעתה ונחמתה דאמירה על באלמא, ויאמרו אמן.

יש עלמה רבה מנשימם החיים וסבא וישועה ונחמה ושזבה,

ורפואה וגאולה וסביחה וכפרה ורווח והצלה לנו ולכל עמו ישראל, ויאמרו אמן.

עושה שלום במרומיו וברחמיו, יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, ויאמרו אמן.

אמן.

שלום עליכם.

שלום עליכם.

כן.

אז שמש.

נתחיל לצדיחות, כן.