תמלול
תל אביב - תל אביב
"וימות מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף".
הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל אמר, יעניקו לגאון מוילנא שכר בעד הנחת תפילין באותו יחס של שכר שמשלמים לפרופסור נודע מפריז, איך אפשר להגיד כזה דבר? אבל הוא אומר, אבל את אותו פרופסור יתבעו משום מה חיסר במעשה מרכבה. וזה קשה להבין. הגאון מוילנא הניח תפילין ופרופסור מפריז הניח תפילין, אז מגיע להם שכר על הנחת תפילין, כמובן שהנחת תפילין של הגאון זה לא כמו של פרופסור, והתפילין שלו זה לא אותו דבר והכוונות לא אותו דבר ושום דבר לא אותו דבר, אבל שכר מצוה על הנחת תפילין יקבלו שניהם.
הגאון מוילנא הגיע למעשה מרכבה, אבל את הפרופסור ישאלו למה הוא לא הגיע למעשה מרכבה, ז"א לדעת בסודי התורה בעומקם של עומקם של דברים.
מאחר שאיש המעלה נהנה הנאה מלאה מקיום המצוות, אדם כמו הגאון מונילנא הוא ודאי נהנה מכל מצוה ומצוה, זה עונג אין סופי שהוא זוכה לעבוד את הבורא יתברך, ולא עוד אלא שקשה לו לעבור על מצוות, חס ושלום איך הוא יכול לעבור על מצוות? נשאלת השאלה, אם הוא נהנה כל כך מהמצוות, אפילו שמצוות לא ניתנו בשביל ליהנות, צריכים לעשות אותם כי יש ציווי, לא אם נהנים עושים ואם לא נהנים לא עושים, עושים בגלל שצריך לעשות, אבל מי שעושה הוא בעל מעלה הוא נהנה, היום הנחתי תפילין, התפללתי כמו שצריך, עשיתי חסדים, למדתי תורה, פששש הוא נהנה, ולעבור על עבירות הוא לא יכול, נשאלת השאלה למה מגיע לו עוד שכר? זה כבר השכר, מעצם זה שאתה נהנה זה כבר השכר, מה עוד אתה רוצה? אתה נהנה. ולהיפך, למה יתבעו מאדם שהוא פחות שבפחותים, למה יתבעו ממנו למה לא הגעת למדרגות הגבוהות של הגאון מוילנא למשל? למה? לה שיתבעו ממנו?
אז אם נשקול כל אדם לפי מצב בחירתו, נמצא שכל אחד מאיתנו עמד על פרשת דרכים. אחד בחר בדרך הגבוהה, דהיינו ללכת ולעמול בעבודת ה', ומטפס מטפס מטפס בכל יום בעבודת ה', ורוצה לעלות ולהגיע לרמות הכי גבוהות בעבודת ה', ואילו אדם אחר בחר בדרך השפלה, לרדת לרדת לרדת, לשאול תחתית, לחפש את כל תאוות החומר, כמה שיותר לנסוע, לא להשאיר מדינה בעולם שלא ביקר ולא הסתובב במקומות הכי אפלים. לכן ינתן לו שכר למי? למי שבחר בדרך הגבוהה, למה יתנו לו שכר? יתנו לו שכך בעד ענינים שהם הכרחיים והוא נהנה מהם, כי מי העניק לו את ההרגל ואת ההנאה לדבר מצוה? מי גרם עכשיו שהוא נהנה ממצוות ולא מסוגל לעבור עבירות, מי העניק לו את זה? הוא בעצמו, כיצד? על ידי הבחירה שלו, הוא בחר לעלות בדרך הגבוהה למעלה למעלה, ומי הרחיק את האחר עד שקשה לו אפילו לקיים את המצוות הכי שגרתיות? גם כן הבחירה הרעה שלו. מה קשה לקחת כוס ולברך שהכל נהיה בדברו? מה קשה בז? אבל יש אנשים שזה אצלם כמו פרנציפ טבעי לא לברך. מה הפסדת? מה הפסדת? אתה בא למדינה אז רגילים שמה ככה להגיד דנקישע ביקישע גרויצן, כל מיני, אז אתה עושה מה שרגילים לעשות וכו', נגיד בצרפת לא רגילים לדחוף, בישראל רגילים לדחוף ביבי מגיע דוחף מתוך הקהל לעבור שורה ראשונה, אבל זה לא נכון, אזלת לקרתא הלך בנימוסא, הגעת לעיר תתנהג בנימוסיה, ירדת לעולם אז יש נימוסים, יש דרך ארץ, יש תורה, יש חוקים יש מצוות, יש משפטים, הקב"ה שם אותך במקום שלו, אתה נמצא במקום שלו תכבד את המקום, במקום שאתה נמצא אתה צריך לקיים את המצוות כפי שהוא רוצה, תכבד את המקום. כל העיתונים כתבו על ביבי, איך הוא התנהג כטיפוס ישראלי, ישר קלטו אותו המצלמות.
בשמים מצלמים אותנו על כל צעד ושעל, אז בן אדם צריך לדעת, איך מתנהגים בעולם הזה, אז המעלה של האדם שנתנו לו את הזכות לבחור, אז החכם בוחר בדרך הטובה ולעלות מעלה מעלה, ואדם שהוא לא כל כך חכם בוחר בדרך הקלה תאוות חומריות כמו בהמה. אז על מה בעצם מקבלים שכר אמרנו? אפילו אם אתה נהנה ואתה לא יכול לעבור עבירות, אתה מקבל שכר על הבחירה שלך, שבחרת ללכת בזו ואע"פ שאתה נהנה מהדברים הכי הכי הכי קלים אתה עוד תקבל שכר לאין ערוך בזכות הבחירה שלך. והשני, בגלל שבחר בבחירה השפלה שלו הוא יענש בעונשים קשים.
אם אנחנו רואים אדם שהוא מתפתל בנסיונות, כל אחד עובר נסיונות נכון? עד שהוא לא רואה דרך איך לצאת מהנסיונות, לא יודע מה לעשות, לא יודע מה לעשות, לא יודע מה לעשות. מי גרם לו לזה? הבחירה הראשונה שלו, הבחירה הראשונה שלו. אם היה מעכב את הרצון הראשון שבא להטעות את ליבו, ושעל יסודו הוא בנה את כל החשבונות כדי להכשיר את דרכיו, אם הוא היה עושה מה שצריך ולא נותן לרצון הראשון להטעות את ליבו, ועל ידי זה הוא מכשיר את דרכיו, לא היה נחשב, הכל כל ההתחלה היא תלויה בחוט השערה. וקשה להרגיש בזה, רק אם מבקשים את האמת באמת, אין הרבה אנשים שמבקשים את האמת באמת. והוא מניח את עצמו ביד טבעו ולא נלחם נגד נטייתו ומזה משתלשלים כל הנסיונות שלו. אבל אם הוא אדם החלטי מותר מותר אסור אסור, בלי פשרות, נגמר הסיפור.
היום שלחו לי סרטון של אדם בחו"ל שאין לו שתי ידיים ואין לו שתי רגליים, אתם מתארים לכם כזה בלוק עם ראש, והוא יושב, הוא לא יושב, עומד יושב, לא יודע איך לקרוא לזה, על שולחן ונותן דרשה לילדים נערים, ומסביר להם את החשיבות של החיים כמה הם צריכים להיות מאושרים, הוא - נטול ידיים ורגליים מאושר מחייך שמח, מבצע את כל הפעולות שעושה אדם נורמלי. הוא משיט סירת מרוץ, הוא קופץ ממקפצה, איך הוא שוחה? דברים שאתם לא מאמינים, לא מאמינים, ואומר להם אני לא מבין אתכם, אתם צריכים להיות הכי מאושרים בעולם, ונון להם מוסר אחרי זמן כשהם יוצאים כולם מחבקים אותו מנשקים אותו, הוא עומד ככה על הזה ככה אתם יודעים מלבן של בטן וראש, וכולם מחבקים אותו ומנשקים אותו והולכים. ז"א הבן אדם חסר התקוה, אם רואה אותו, מקבל תקוה לאין ערוך.
אני ה יום רבותי ישב אצלי יהודי שיש לו נסיון בשחיטה של בשר וכו' חמישים שנה כבר, ואני אמרתי שבלי נדר בגלל שכל כך הרבה אנשים מבינים שהכשרויות הם לא כמו שחושבים, אז החליטו ולחצו שצריכים לעשות משהו שלנו, אז התחלנו לעשות משהו פרטי בשביל לאכול אנחנו בעצמנו, ואמרו שנעשה כשרות, אז אני יושב ובודק את הדברים ובודק ובודק ובודק, היום בא אדם ייאש אותי לגמרי, אחרי ששמעתי ממנו את כלה סיפורים מה קורה, ועברנו דבר דבר וענין וענין, בשביל לעשות את מה שאנחנור וצים זה סיפור לא פשוט, זה אפשרי אבל לא פשוט, וצריכים לעמוד בקריטריונים מסובכים וקשים בשביל שזה יוכל, אז אמרתי לו לאור מה שאתה מחדש לי כרגע אז אני מהיום חוץ ממה ששחטנו בעצמנו לבד אני אוכל דגים, זהו, לא בשר ולא עופות ולא כלום, לא רוצה להכנס לבית הספק בכלל. ומה יהיה עם הבטן? שתמתין. כשיהיה אפשרות תקבל, אין אפשרות לא אוכלים, מה קרה? למי שיש בעיה כספית זה גם חסכון. אבל זה לא פשוט בכלל בכלל וזה לא הזמן לפרט, אני רק אומר לכם אירוע שקרה לפני שבאתי לכאן, ממש מצמרר, מצמרר מצמרר מצמרר. אבל מה לעשות זה כבר הפך להיות הרגל, יש דברים חמורים שכולם יודעים, וכולם שותקים. כולם יודעים וכולם שותקים. אבל מי שמבקש את האמת לאמיתה ולא מניח את עצמו ביד טבעו, שהטבע מושך אותו והוא אומר מה אני יעשה, ככה אני, מה אני יעשה, מי שלא יניח את עצמו ביד טבעו ולא יילחם נגד נטייתו, מזה משתלשלים לו כל הנסיונות שבאים עליו, אבל אם לא אז אין נסיון בכלל, אז מה נאכל מה פה מה שם, אין שום שאלות בכלל, מה השאלה בכלל, אם זה חלק חלק אוכלים, אם זה לא חלק לא אוכלים לא קרה כלום, מה קרה? מה קרה?
אם אדם עומד למעלה ומתקשה לחיות בניגוד לדרך התורה, הוא לא יכול לחיות בניגוד לדרך התורה, הרי שהבחירה הראשונה שלו זה להרגיש בכל פניה דקה, להתרחק מכל המפריעים, להפקיר את כל מצב הנסיונות, לא נכנס לנסיונות בכלל לא מתקרב אליהם, מוותר על כל הטובות הזמניות, וזה גורם לו להבנות בד' אמות של הלכה, מה שהתורה מתירה ברור אני עושה, לא מתירה, יש ספק, לא רוצה להכנס לשם. לא רוצה. זה גורם לו להבנות בארבע אמות של הלכה, עד שהוא מטביע בנפשו שהתורה היא מציאות החיים שאי אפשר לפרוש ממנה .
לפני כארבע שנים הייתי בצרפת, וטסתי לשם בשביל להזהיר את הציבור מפני אנטישמיות שתהיה בקרוב כשיתחילו מלחמות בישראל וכו', וכולם ענו לי אמן וירדו אפילו אלי לבמה ואמרו שהם רוצםי לעלות לארץ ישראל, עלו מאז 8800 לערך כמו שפורסם, לא כולם בגללי אבל עלו. ועכשיו אחרי ארועים כאלה שהיו, אז רוצים לעלות אלפים אולי יותר. למה צריך לחכות עד שיאולצו, הרי הקראתי כבר מה כתוב בנביא, שחלילה כשיגיע המצב שכתוב, אז תשעים אחוז לא יוכלו לעלות, והם ימותו במדבר העמים ורק עשרה אחוז יעלו לארץ, לא כדאי, להיות חכם ולהקדים תרופה למכה, למה צריך לחכות? למה?
אמרנו פעם למה יש שחור בעיניים, למה רואים את השחור דרך העיניים, אתם יודעים למה? שאדם לא רואה שחור דרך היה לו שחור בעיניים, למה? למה לחכות, לך לפי האורגינל, לך לפי הנכון וזהו, אבל לא, יש ביזנס? יש חברה? יש תרבות, יש מה שאתה רגיל, יש את הטבעים שלך, מה שאתה אוהב, זהו, שמה אתה נשאר. איי אבל התורה אומרת שהארץ הנבחרת, הארץ שעיני ה' בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, זה ארץ ישראל, מקום שאיווה הקב"ה למושב לו, מקום שנתאווה ובכה והתחנן משה רבינו 515 תפילות לעלות לארץ להכנס לתוכה ולא זכה, ואדם היום בטיסה יכול להגיע בקלות לפה. למה לא עושים את זה? רק מחכים לצרות, למה אדם לא חוזר בתשובה, מחכה למחלות? למה? לא לחכות? למה לא לבחור מהתחלה בטוב, התחלת טוב וההתחלה טוב, הכל יהיה טוב. הסתבכת, פקפקת, חשבת, הרהרת, הכנסת את עצמך לנסיונות ואז אתה תטה אחרי הטבע שלך והנטיות שלך ותיפול תיפול תיפול עד שתתמוטט, למה? למה? למה? תתחיל עם בחירה נכונה.
כך מצאנו אצל פרעה. הבחירה הרעה שלו הגיע למידה כל כך גרועה, עד שכל המצרים צעקו עליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש, שלח את האנשים, הטרם תדע כי אבדה מצרים? מה אתה מתעסק עם משה רבינו? אתה לא רואה שהבן אדם הזה הוא בא בשם ה', אומר דברים, ומה שאומר מתקיים, בינתיים נחרבת מצרים, כמה אתה יכול להיות עקשן, כבר העם צועק עליו. והוא עומד בהכבדת ליבו וממתין עד המכה התשיעית. ורק אז גרש אותם ואמר לו, אל תוסף ראות פני. וכאן נראה שההחלטה שלו היתה מוחלטת, אבל אם נחתור להתבונן בתחילתו של פרעה, נמצא שחז"ל אומרים על הפסוק, "ויקום מלך חדש" שנתחדשו גזרותיו. שמתחילה עמד על ההרגש של הכרת טובה כל כך עד שהורידוהו שלשה חדשים מהכסא. באו אליו ואמרו לו תשמע, אנחנו מוכרחים להזדווג לישראל, אנחנו חייבים לטפל בהם, זה לא יכול להיות, הם מתרבים יותר מידי, החרדים האלו מפריעים לנו בעיניים. הוא לא הסכים. הוא אמר אתם לא מתביישים? הרי בזכות יוסף אנחנו אכלנו פה והוא הציל אותנו ואת הכלכלה שלנו, אבא שלו בא וברך את הנילוס שעלה, וחסך לנו חמש שנות רעב, איך אנחנו יכולים לכפור בטובה שנהנינו מהם כל כך. אמרו לו אתה לא רוצה לשמוע? תרד, תעוף מהכסא, הורידו אותו מהכסא, והוא כמובן לא כמו דורעי ישר בכה וברח והלך, הוא ירד, ויום אחד הוא שקל ויום שני הוא שקל ושבוע עבר, ועוד עבר, וחודש ושלשה חודשים החזיק מעמד איך הוא יכול להכיר רעה תחת טובה לאנשים שהטיבו לו, איך אני יכול להזיק להם, אבל בסוף בסוף הוא חזר לכסא ואמר, מה שתגידו לי אני עושה, זהו, ושכח את הכל ברגע אחד, כל החישובים נפלו בבור עמוק ועכשיו הוא חושב על עצמו, מה יועיל אם אני מחוץ לכסא, ככה אם אני על הכסא, אם אני ארצה להקל על היהודים אז אני אקל, ודבר שני, אם יעלה מלך חדש במקומי, אז כמו שהי התמיד, היו מחסלים את הקודם כדי שלא ימרוד ויעשה מהפיכה כמו במצרים, שכל פעם אתם רואים במצרים זה ממשיך מאז, כל פעם יש מהפיכה מחסלים את הקודם. אז ז"א זה היה השיקול שלו, אבל זה לא מספיק, הוא לא הגיע רק לזה, אלא הוא פשוט מאד התחיל במצב חמור ביותר, כל ההרגשות של הכרת הטובה אשר לא ידע את יוסף, פתאום הוא לא יודע את יוסף לא מכיר כלום, חכמים אמרו, כל הכופר בטובתו של חברו בסוף כופר בטובתו של הקב"ה. מאיפה לומדים? מפרעה, הוא בהתחלה אמר לא ידע את יוסף, ואח"כ לא ידעתי את ה', שכל הכופר בטובתו של חברו לבסוף כופר בטובתו של המקום.
ז"א אנשים שיכולים לכפור בטובתו של אדם יכולים לכפור בתורה אחר כך ולעשות מצוות לא תעשה בקבלנות, בלי שום בעיה. ואפילו שהוא עמד במבחן הנסיון והוכיח שהוא לא קשור לחיי נמלכות, והוא הוכיח בהתחלה שיש בכוחו להפקיר את המלכות בעבור האמת, כי איך אפשר לעשות כזה דבר ליוסף וזרעו, אבל מכל מקום, אם היסוד לא נבנה על הכרת האמת ממש אמת לאמיתה, בסוף לא עומדים בנסיון. רק המבקש אמת לאמיתה לא יתפשר. כמו אברהם אבינו. אברהם אבינו עשה רעש גדול בעלם, התחיל לשנות את העולם, לא את השכונה, את העולם, נמרוד החליט שאדם כזה לא משאירים זורקים אותו לכבשן האש, והוא ציוה אותו להשתחוות לפסל, והוא לא הסכים, ז"א אם הוא השתחווה לפסל אז הוא מחק את כל העבודה שלו, כל העבודה שלו שאסור להשתחוות לפסל, והוא היה שובר פסלים, והוא אמר שיש אלקים חיים ואם הוא משתחווה לפסל אז הוא מודה כאילו הוא טעה והוא מודה לשקר.
נו, כדאי היה, מישהו בטח היה יועץ לו לא? כדאי תתכופף קצת, תעשה כאילו פוזה, אחרי שישחרר אותך תמשיך. לא! כי אברהם אבינו היה אמת לאמיתה, הוא אומר לחיות עם שקר, אפילו בשביל האמת לא כדאי. והוא מוכן לקפוץ לכבשן האש ולהשרף בשביל האמת לאמיתה. אחד כזה שדבק באמת לאמיתה הוא נדבק במי? בקב"ה שהוא אמת וחותמו אמת. מה עושה הקב"ה? אומר אני יחיד בעולמי, זה יחיד בעולמי, אין ראוי להציל את היחיד אלא היחיד, יורד הקב"ה כביכול ומצילו מכבשן האש. אני לא אתן לאחד כזה אמיתי למות. אין מצב. אז ז"א רק אם אדם הוא אמת לאמיתה.
פרעה היה מכיר באמת, יודע את ערכה, עובדה שהוא לקח את יוסף רק מזה שהוא ראה שהוא מבטל את עצמו, ואומר בלעדי האלהים יענה את שלום פרעה, אני לא יודע שום דבר. אני כלום לא יודע, אני רק הבורא עולם, אומר אחד כזה שיש לו הזדמנות לברוח מהכלא ולספר סיפורים שהוא כזה וכזה וכזה, והוא מוכן להפקיר את הכל בשביל אמת פנימית שלו אומר זה לא אני? אומר אין כזה בכל ארץ מצרים, זה יהיה משנה שלי, ישר על המקום, אפילו זה נער יוצא מהכלא וכו', זהו, אבל הוא אמיתי, לא שקרן גנב, אמיתי. או, אחד כזה פרעה לוקח אותו למשנה. ז"א הוא איש אמת פרעה, הוא מבין מה זה אמת, הוא מעריך אמת, אבל לא אמת לאמיתה. כיון שלא היה לו אמת לאמיתה גם הוא נכשל בסוף. האמת החזיקה אצלו שלשה חדשים, אחרי שלשה חדשים הוא נשבר.
אם היסוד היה אמיתי - הכרת האמת, מה אכפת לו אם הוא יאבד את המלכות? הרי אם מאבדים את המלכות זה לא מתנגד לאמת, מה חייבים שיהיה מפלגה? לא חייבים שיהיה מפלגה, מה זה זה האמת? בשביל מפלגה מוכרים את כל העולם? את כל התורה? מה פתאום?
אם היה מכיר את האמת לא היה שום מקום לנסיון ולהפקרות, כי האמת והמציאות לא תשתנינה משום ענינים שבעולם. כל עיקרה של מלכות זה שנשמעים למלך ולהכרתו, מה שאין אצלנו בארץ, כי אין לנו למלכות שום הכרה, יש להם רק סקרים, מה שהציבור רוצה לשמוע הם משמיעים, אבל אין איזה מנהיג כמו שהיה למשל בגין בזמנו, שהוא אמר משהו הוא הלך עם זה עד הסוף, גם אם צריך לריב עם מדינות - הוא רב עם מדינות, אין לו שום בעיה. אין היום כאלה, הכל פלסטלינה, אתה יכול להיות פה, אתה שמאל אח"כ הופך להיות מרכז אח"כ ימין, אתה ימין אח"כ מרכז אח"כ שמאל, אתה יכול להיות מה שאתה רוצה, העיקר זה, אתה יכול גם לעבור ממפלגה למפלגה כמו פיצי, אתה יכול לעבור מכאן לכאן בלי שום בעיה. ויכולה גם להגיד שטויות, אתם יודעים מה היא אמרה עכשיו בצרפת, היא אמרה בצרפת שטרוריסט שיורה בחייל זה לא טרור, טרוריסט שיורה באזרח זה טרור. שמעתם? ז"א הטרוריסט הוא לוחם צדק, הוא לוחם חופש, ומצוה עליו להרוג, חיילים זה לא טרור, זה הגנה עצמית. פיצי, עכשיו יש עכשיו אתם יודעים מפלגה חדשה, בוצי - זה בוז'י וציפי, בוצי.
אז כיון שחסר לאדם הרצון האמיתי לאמת, אז הופך להיות הפקרת המלכות נסיון, וכל יום מכביד עליו הנסיון, עד שהוא שב לרצונו הראשון לבקש מלכות, ונתבטלה כל ההרגשה של הכרת הטובה והפך להיות אכזר שבאכזרים ורחץ בדם ילדי ישראל. אתם יודעים מה זה? לקחת ילדים עבריים, לשחוט אותם, לקחת את הדם שלהם ולהשתתף בו בגלל הצרעת שהיתה בו. לא יאומן כי יסופר. תראו מה זה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא.
אילו היה פרעה עומד על דרך האמת, אז במקום שתתגלה ההשגחה בצורה שכתוב ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כוחי למען ספר שמי בכל הארץ, הקב"ה אומר, אני יכול לתת לך מכה אחת, לפרק אותך כמו שאומרים, אבל אני לא עושה את זה, אני מעמיד אותך, נותן לך מכות מכות בשביל להראות לך את כוחי ועל ידי זה יסופר בכל הארץ, יו, איזה מכות קיבל השבוע פרעה וכל עמו, יו, יו יו יו יו. ואחר כך יקבל מכות נוספות תשע, וככה הוא יישאר גם בדאי, בדאי שקרן, שקרן, כנראה שזה הולך תמיד ביחד מלכות עם שקרים, והיה יכול להקדש שם שמים על ידו אם היה עומד בנסיון, נגיד אם דורעי לא היה חוזר כמו שהוא תכנן לחזור יכול להיות שהיו מאמינים עוד שהוא צדיק, אבל הוא חזר כמו שתכונן, אז מוברר מעיקרא שהוא שקרן. ואז היתה ההשגחה עושה את שלה באופן אחר, ולא על ידי מכות להכותו.
לעומתו של פרעה היה משה רבינו הפוך, אצלו היתה דקה ההרגשה, בתחילת צעדו הראשון הוא הפקיר הכל בעד האמת. צעדיו הראשונים - איש אמת, ברח מכל השררות אצל פרעה, הוא היה אב"ד אצל פרעה, ממונה על הארמון, נסיך כביכול מצרי, יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא ויתר על הכל, יוצא רואה בסבלותם של אחיו ועוזר להם ונושא בעול איתם, נכנס לכל מצב שהוא רואה שהוא לא אמיתי ויש בו שקר ומעמיד דברים על דיוקם על אמיתותם, רואה שני עברים ניצים "ויאמר לרשע למה תכה רעך", אצלנו מה היו אומרים לו - מה אתה מתערב. והוא מתערב. רואה איש מצרי רואה איש עברי מאחיו, טומן אותו בחול, מסתכן בנפשו על מה - לעשות צדק, בורח משם, מגיע ליתרו, ושמה עוד פעם לכאורה מסתבך, רואה את הרועים מציקים לבנו של יתרו ומסלק אותם משם ומונע להתעלל בהם, שוב פעם נכנס כביכול לקטטה, מה ענינך, רק עכשיו ברחת בגלל זה אתה עוד פעם מסתבך? הוא איש אמת, הוא לא יכול לראות עוול, אי צדק, שקר, הוא לא יכול, הוא לא יכול. אבל הוא חכם היה, אז היה יכול לעשות חשבונות של פוליטיקאים, היה אומר למה אני יאבד את הנסיכות, ככה אני יכול לעזור לאחי יותר, אם אני צריך לשחרר מישהו או לעזור למישהו או לאשפז מישהו או ככה או ככה או ככה או להכניס לבית חולים לשלוח לאמבולנס לסדר את הדברים ככה אני יכול לעזור, אבל אם אני אתן מכות לההוא וההוא ואני אברח אחרי זה, איך אני יעזור להם, הם יסבלו אני לא אוכל לעזור להם, יותר טוב בתור פוליטיקאי להשאר, לא? לא, אבל הוא אמיתי, הוא לא פוליטיקאי, הוא לא נשאר, הוא לא יכול להשאר במקום של עוול ושקר, הוא חייב להתמודד מול ראש בראש. זה משה רבינו. וכשהוא רועה צאן יתרו במדבר, מישהו רואה אותו? הוא לבד עם הצאן, הוא הולך אחרי המדבר בשביל לא לאכול שהצאן שלו לא ירעה בשדות של אנשים, שלא יהיה גזל, ואז מה קורה, הקב"ה נגלה אליו בסנה, והוא מתפלא מדוע לא יבער הסנה, ואז הוא פוסע שלש פסיעות למאן דאמר, למאן דאמר הוא עיקם את צווארו לראות מדוע לא בוער הסנה, למה הוא לא התקרב יותר ויותר, כי הוא לא רוצה להניח את הצאן שהם לא יתפזרו לו, אבל על ידי ההזדמנות הזאת שהוא התעניין ורצה להבין דבר על בוריו, נפתחה לו הדרך הגדולה להיות גואל צדק של ישראל הרועה הנאמן, בזה שאמר אסורה נא ואראה, אני אסור לראות את הפלא הזה, אז הוא זכה להיות הגואל, ז"א הוא מתעכב להבין את פרטי הפרטים, הוא לא שטחי, הוא לא אומר וואו וזהו, הוא מתקרב עד כמה שאפשר לבחון ולבדוק. לכל פלא יש תשובה, לפעמים התשובה מפליאה והתוצאות גדולות מאד, כמו שחכמי הטבע מבחינים בדבר שכולם רואים אבל דשים ברגליהם. חכמי הטבע לוקחים דברים ובוחנים אותם במיקרוסקופים בזה מתעניינים בודקים מחקרים, משקיעים שנות עשרות שנים בג'וקים, בנמלים, ביתושים, בכל מיני תופעות. אז כל פלא יש לו תשובה, ולפעמים התשובה מפליאה והתוצאות גדולות מאד, ככה איש האמת, איש אמת הוא מוכן לכל דבר גבוה, כך הרגיש משה רבינו ע"ה ועלה ממדרגה למדרגה, מדבר פלא הוא זכה לשמוע את קול ה' מדבר אליו. לכתחילה נדמה לו שאביו מדבר אליו, הוא שמע קול שדומה לקול של אביו, אח"כ שמע אלהי אביך, עד שזכה למדרגה של פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות, זכה להיות נביא הנביאים, הכל התחיל מ"אסורה נא ואראה" מההתעניינות, לא מהשטחיות. עיקם את צווארו וירא ה' כי סר לראות, אה, אתה לא שטחי, אתה רוצה להבין דבר על בוריו, אתה יסודי, אתה אמיתי, איתך אני יכול להביא גאולה לישראל. זוהי דרך ה' תלות בבחירה שלנו, שימו לב עכשיו לאן אנחנו יוצאים, הבחירה שלנו, אם נלך על דרך גבוהה או נלך על דרך שפלה, היא שקובעת את ההווה שלנו ואת העתיד שלנו הנצחי, בעולם הזה ולעולם הבא, הכל תלוי בדבר קטן, ורק אם נרגיש בזה ולא נרפה מזה, אז נזכה שיתגלה לנו הענין הסמוך לזה, כי כל דבר יגרור דבר. אם עלינו על הדרך הנכונה, על הדרך הגבוהה, פעולה ומצוה תביא עוד אחד ועוד אחת ועוד אחת, ואתה לא יודע איפה זה יגמר. אצל משה זה נגמר ב"פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות", אצלנו לך תדע. אני התחלתי עם קיצור שולחן ערוך במזנון, מזה ראיתי עוד ספר ועוד ספר, ועוד ספר ועוד ספר, ועוד שיחה ועוד דיבור, ועוד חוג בית ועוד הרצאה, וכך זה המשיך הלאה הלאה הלאה הלאה הלאה עד כאן בינתיים, ז"א אדם שבוחר ללכת בדרך מסוימת היא תוביל אותו עד איפה שהוא יגיע, שלא יבוא בטענות, הוא גרם לעצמו בבחירה הראשונה איפה אתה נמצא, וגם מה שבחרתם עד היום אפשר לשנות כיוון, לטוב ולמוטב, אפשר להחליט שיוצאים מפה היום לדרך גבוהה, אפשר חלילה לדרך שפלה. תלוי מה אתה רוצה. כל זה תלוי ברצון הראשון להכין את הלב שיהיה טהור, ואם אדם יאמר לה' הנני, ז"א אני מוכן ומזומן, מצידי אין שום מניעה, מה שתגיד לי אני עושה, מה יותר ראוי מאשר לשמוע בקול ה'? אנשים הולכים לרופא, מה שהוא אומר להם לטובת רפואתם הם עושים, הולכים לעו"ד מה שהוא אומר לטובת הצלחתם במשפט הם עושים, הולכים למהנדס מה שאומר לטובת הרחבת דירתם הם עושים, בכל תחום יש את האדם המומחה שמתייעצים איתו ומה שהוא אומר עושים, מי המבין הכי גדול בעולם? הקב"ה. למה מה שהוא אומר לא עושים? טפשות. אם היינו עושים כל מה שהוא אומר אז בכל דבר ששמענו לו יש חבילה, חבילה של זכויות שיבואו לאחר מכן ושכר עצום שנקבל, אפילו על פעולה קטנטונת, כל דבר, כל הרהור טוב, כל מחשבה טובה, כל דיבור טוב, כל דבר מעשה בפרט ויי ווי ווי כמה מגיע לבן אדם על כל פעולה שהוא שומע ומציית לקב"ה, אמת אבל, באמת, זה נקרא מצוה לשמה. שאדם עושה מצוה לשם היוצר שציוה אותו, הוא מקבל מאה אחוז מה שמגיע על זה. אבל אם הוא עושה אותה לא לשמה, אלא בגלל שיש לו אינטרס, נגיד הוא נותן צדקה בשביל כבוד, לא נעים רואים אותו עכשיו, אז הוא נותן, אז זה השכר שלו שראו אותו ואמרו יפה, הוא נותן צדקה, זהו, מספיק לך. אבל אדם אמנם בצדקה מקבלים שכר גם שזה לא לשמה, אבל בכל אופן אדם צריך לדעת, תהיה אמיתי תרויח, כי הבורא שהוא אמיתי יעניק לך מאמיתיותו כל טוב, הוא רוצה לתת לכל אדם נחלה בלי מצרים, בליה גבלה, שכר שכר שכר בלי הגבלה, לא הכל אפשר לקבל פה, כי השכר שה' נותן הוא עצום, אבל הוא יכול לתת לך פירות בעולם הזה שיספיקו לך לחיות חיי רווחה ואושר וטובה ובריאות כדי שתוכל להמשיך לעשות את רצונו וללכת באמיתיות הנדרשת ממך.
אז רואים שהאינטרסים של פרעה בגלל שהוא לא היה אמיתי עד הסוף, היה לו נקודת אמת, אבל לא אמת לאמיתה, הכשילה אותו והורידו אותו לדיוטה התחתונה, עד שאנחנו אומרים פרעה הרשע. אבל בהתחלה הוא היה חכם גדול, כי אין שום אדם בעולם לא לפניו ולא אחריו, שנתן את המלכות בידו של נער עברי עבד בגלל פתרון חלום וראיית הענווה שלו והאמיתיות שיגיד לו אתה תמלוך תחתי. שמונים שנה, זה לא נמצא כזה דבר. אבל זה היה בגלל שהוא היה אמת בהתחלה. מכיר באמת, מעריך את האמת, אבל כשזה נגע אליו כמו שהוא אמר רק הכסא אגדל ממך, אז זה כבר היה השינוי הרציני שהוא הפך להיות פרעה הרשע הרשע הידוע והמפורסם.
נו, עכשיו יש לנו את הבחירה, לפחות על הגב של פרעה נלמד משהו, נשתדל לא להיות כמהוו, ונבחר בדרך שמשה רבינו בחר. להיות יסודיים, להיות אמיתיים, לעשות את רצון הבורא כי הוא מחפש רק להיטיב לנו, הוא לא הביא אותנו לעולם לענות אותנו, רק להיטיב לנו. אנחנו מחפשים קומבינות להסתדר בלעדיו, זה לא הולך, זה לא עובד. זה לא עובד.
אלפיים שנה רבותי, הבורא מבקש מאיתנו, תשובו אלי ואשובה אליכם, ואני את כל ההבטחות שכתוב בכל הנביאים מקיים לכם מיד, וזה לא מעניין אותנו, ולא פועלים בשביל זה אפילו, כל הטובות, כל הברכות, כל כל כל כל, לא פועלים שום דבר. כל אחד חי בד' אמות שלו, לא רואה בכלל באספקלריה מאירה את הכלל, רואה את עצמו בצמצום ומספיק לו, די לו. אבל אם הייתם שומעים למה שהצעתי כבר שנים, שכל אחד ידאג להחזיר יהודי אחד או יהודיה אחת בתשובה, אפילו בשנה, פרויקט לקחת יהודי אחד או יהודיה להחזיר במשך שנה, מיליון בעלי תשובה כל אחד מחזיר אחד עוד מיליון, מיליון נוסף של חוזרים בתשובה ודאי יביא לנו את הגאולה, אבל אנחנו עצלנים, לא רוצים להשקיע, והיום זה קל רבותי, יש טלפון, הנה חילקו לכם, כן, חילקו טפסים או לא? כן? חילקו, אז יש שמה את הטלפון אתם שומעים בחינם, מצלצלים שומעים שיחות בשידור חי, בשידור חוזר, אלפיים דיסקים יש בפנים לשמוע להשמיע, מה שאתם רוצים להעביר לאנשים בלי שום בעיה, יש אינטרנט בחינם, יש בכל מקום. מה הבעיה? כל שעה שאתה שומע, תכפיל כל אות או כל מילה אם תרצו, בתרי"ג מצוות, זה השכר. עכשיו צאו וחשבו כמה שומעים בשעה מילים, מיליונים מיליונים של מצוות של תלמוד תורה מעצם השמיעה, היום יש אזניות, שמים על הראש הולכים לאן שרוצים ושומעים. אתה הלך בדרכים, אתה נוסע במכונית, את נמצאת במטבח, בכל מקום אתה יכול לשמוע לשמוע לשמוע ודברי תורה אתה מקבל שכר לנצח נצחים. אז מה הבעיה להפנות למישהו לשלוח לו מספר טלפון כדאי לך להקשיב, ובזה זכיתם לאין ערוך. אבל רוב האנשים חושבים רק על עצמם, מצטמצמים בארבע אמות שלהם ומפסידים עולם ומלואו שיכולים להרויח בכל רגע ורגע.
למי שיש שאלות בבקשה. תן ליהודי עם הכובע שם.
ש. אומרים שמשה רבינו הרג את האיש המצרי, התורה אומרת הרג, אבל מנקודת היטב משפטית זה נקרא רצח, הוא הסתכל ימינה הסתכל שמאלה אין אף אחד, זה רצח, אז התורה בפרשת קין אומרת שקין הרג את הבל, זה רצח הבל, אבל מי עד לכך שראה וכתב את הדברים והאם האמינות שהתגובה היא אמיתית, כי אני רואה הרבה אי דיוקים ואי אמינות בתוך התורה.
הרב: טוב שב. קודם כל צריך לדעת שאת התורה הכתיב לנו הקב"ה על ידי משה רבינו מילה במילה.
ש. כתוב בתורה שמשה רבינו אומר לה', אם לא מצאתי חן בעיניך מחני מהספר אשר אתה כתבת, ז"א משה נותן סטירת לחי סותר את דברי ה'.
הרב: טוב, אנחנו הבנו את ההבנה שלך ואנחנו מתחילים להסביר. הקב"ה הכתיב למשה רבינו את כל התורה כולה מילה במילה, הכתיב לו, כן, והוא כתב. הכתיב, הכתיב, אמר לו מה לכתוב והוא כתב, יש לנו עדות לנפוליון?
ש. לא אני שואל אם יש עדות לכתבי יד, זה כתוב ה' רשם את התורה ...
הרב: לא לא לא לא, קודם כל תשמע עד הסוף ואחרי זה תקשה קושיות, בסדר? אתה קצת עצבני על התורה?
ש. אני עצבני על מי שערך את התורה, מי שערך את התורה זה חי העולמים, וחי העולמים זה לא אלהים,
הרב: שמעתי שמעתי
ש. הטאבו על כדור הארץ רשום על שם אלהים ולא על שם ...
הרב: שמעתי, עכשיו אני שואל אותך מי זה חי העולמים?
ש. חי העולמים זה אדם בצלם אלהים שחי לעולמים וקורא לעצמו יאהבה אלהים
הרב: מי זה, איפה הוא נמצא?
ש. הוא נמצא במרחק 1500 שנות אור מכאן חי
הרב: מאיפה אתה יודע?
ש. מהתורה
הרב: איפה כתוב שהוא ב-1500 ק"מ מפה שנות אור?
ש. שבעה רקיעים ברא הקב"ה
הרב: איפה כתוב השבעה רקיעים האלה?
ש. בפתיחת אליהו,
הרב: לא, פתיחת אליהו זה כתבו חכמים, אל תחרטט אותנו, דבר איתנו מהתורה
ש. לא חשוב
הרב: לא, חשוב מאד, חשוב לדייק
ש. חשוב שאדם בצלם אלהים הנקבה חי העולמים...
הרב: לא הבנתי מה אנחנו נדבר עכשיו בכח כל אחד זבבבב קנקנקנהנה אז זהו, או שנדבר בכבוד ואתה תתן לי לדבר ואני אדבר ואתה תדבר ואני אדבר ואתה תדבר או שלא, אז עכשיו אני אדבר, חי העולמים אמרת שהוא במרחק 1500, איפה הוא כתב את זה בתורה?
ש. הוא לא כתב
הרב: אז הוא לא כתב אז הוא לא שם
ש. מאיפה אתה יודע?
הרב: כי מה שלא כתוב לא שם
ש. בפתיחת אליהו
הרב: בפתיחת אני לא מכיר, אני מכיר את התורה.
ש. אה אתה לא מכיר?
הרב: מאיפה אני אכיר
ש. אני מכיר
הרב: אתה מכיר אני לא
ש. מאיפה נברא העולם?
הרב :לא יודע, אתה יודע
ש. בששה ימים או בעשרה מאמרות
הרב: לא יודע, אתה אומר, מה אתה אומר?
ש. אני אומר שבעשרה מאמרות
הרב: מהתורה, מהתורה תגיד
ש. אני
הרב: מהתורה תגיד
ש. מהתפילות שבעשרה מאמרות נברא העולם
הרב: איפה זה כתוב בתורה?
ש. בתורה זה לא כתוב
הרב: לא כתוב אז למה אתה אומר לי דברים?
ש. רגע רגע, בתורה כתוב בששה ימים נברא העולם
הרב: אז מה אתה רוצה ממני?
ש. אז אני רוצה להסביר לך שמה עשה משה רבינו שלשה חדשים ב
הרב: לא יודע, אני עוד בבראשית, בבראשית מי ברא את העולם? מי כתב? אבל מי כתב את התורה?
ש. ...שתי לוחות הברי שבששה ימים נברא העולם
הרב: אבל מי כתב את התורה אני שואל?
ש. מי כתב יאבה
הרב: מי זה?
ש. יאהבה אלהים זה הבת של אלהים
הרב: הבת שלו, אה יש לו בת, הבנתי
ש. רגע ואלהים ברא אותם בצלמו בצלם אלהים ברא אותם זכר ונקבה
הרב: אבל לא כתוב ככה
ש. ויקרא את שמם אדם ביום הבראם
הרב: אבל לא כתוב ככה, כתוב בראשית ברא אלקים את השמים
ש. לא, לא כתוב אלקים כתוב אלהים, אין מושג כזה אלקים
הרב: נכון נכון סליחה אני רק משתמש בלשון של כבוד, אתה לא.
ש. איזה כבוד
הרב: אני אגיד לך איזה כבוד
ש. מי הסמיך אותך...
הרב: לא לא לא, מי הסמיך אותך לדבר בשם ה', זה אחד. שתיים, כשכתוב אלקים פירושו של דבר שזה לא ה' שאמרת קודם, אתה אמרת שמי שברא את העולם זה אותו ה' שאמר, ופה כתוב בהתחלת ספר שזה לא זה, אז למה אתה משתמש בדברים שלא נכונים?
ש. אני לא משתמש בדברים שלא נכונים
הרב: כן, בראשית ברא מי?
ש. אלהים
הרב: תודה, למה אמרת את השם השני? לא הבנתי, אבל כתוב בראשית ברא מי שאמרת, לא כתוב מי שאמרת אחרי זה
ש. ברא את העולם
הרב: אז מי זה ברא?
ש. אלהים
הרב: אז לא מי שאמרת מקודם,
ש. מי אמרת קודם?
הרב: אמרת הבת שלו בראה את העולם
ש. הבת שלו אומרת שהיא
הרב: הבת שלו לא מכיר אותה, בינתיים אני יודע שמי שברא זה אלקים
ש. רגע אני אשאל אותך שאלה פשוטה, אתה הצלם של אלהים או אתה הדמות של אלהים
הרב: אני לא כלום, אני אמנון יצחק, אתה מכיר אותי?
ש. אני יהודה
הרב: יופי על הכיפאק, עכשיו אחרי שאת האומר חי עולמים, אני לא ראיתי שכתוב חי עולמים בתורה בכלל
ש. בתפילות
הרב: בתפילות, מה זה קשור תפילות, אנחנו מדברםי על התורה
ש. התפילה זה לא תורה?
הרב: מה פתאום
ש. מה זה?
הרב: מה זה? זה סידור שקבעו חכמים
ש. כתבו או הדפיסו
הרב: אחרי זה הדפיסו קודם כתבו.
ש. איפה
הרב: לא היה דפוס, לא יודע
ש. איפה הכתוב?
הרב: מה אתה לא יודע שלא היה דפוס, או שהיה דפוס לפני 1500 שנות אור
ש. תראה יש נבואה
הרב: רגע אני שואל, אתה מדבר על התורה או לא?
ש. אני מדבר על התורה
הרב: תורה רק תורה, רק תורה, תנ"ך, איפה חי עולמים כתוב?
ש. בתפילה
הרב: לא, זה לא תורה, אני מצטער
ש. אז ז"א שאין חי העולמים
הרב: אני לא מכיר את זה, בתורה אני לא ראיתי.
ש. בתפילות
הרב: אני לא יודע מה אתה בתפילות, אני לא יודע
ש. אתה לא שומע ברוך חי העולמים חי העולמים
הרב: אני לא יודע מה אתה עושה בבית כנסת, אבל אתה אומר שאתה שומע אני לא מעניין אותי מה אתה שומע,
ש. מה מענין אותך?
הרב: התורה שאתה אמרת
ש. התורה היא אמת
הרב: או, אבל שמה לא כתוב חי עולמים, אני מודה לך. תודה רבה.
כן, שאלה הבאה.
ש. בשלש עשרה העיקרים אומרים הרי אני מאמין שאין לו גוף ואין לו דמות גוף ורוח, ישעיה בן אמוץ חזה אותה, שבעים מזקני ישראל חזו את ה', אף אחד לא חזה וראה את אלהים
הרב: טנק יו ורי מטש, בסטרי גמבו.
כן, שאלה הבאה. הנה בסוף בסוף.
ש. ישתבח ויתברך ויתהלל שמך לעולם ועד בורא עולם
הרב: איזה קול איזה קול
ש. ה' אין סוף הוא כל יכול ואין עוד מלבדו, אנחנו מודים לך ה' יתברך על זה שאתה זיכית אותנו שוב פעם לראות את כבוד הרב וזה זכות בשבילנו. כבוד הרב אמנון יצחק, תבוא עליך ברכה, תבוא עליך הצלחה, תבוא עליך אושר ושמחה ופרנסה בשפע מידו המלאה והרחבה, כבוד הרב אמנון יצחק, אתה יודע, גם דברים למדנו ממך ואנחנו כל הזמן ששומעים אותך עוד פעם לומדים דברים חדשים, אתה הזכרת זכות הבחירה, אני פעם מאיזה הרצאה שלך למדתי שאם בן אדם מבקש ברכה אז אתה אומר לו תעשה משהו למען ה' שהברכה שלי תתפס, אז אני רוצה להגיד לך דבר כזה, אני מאיזה הרצאה שלך למדתי שזכות הבחירה זה מן אשליה כזאת, בן אדם יכול סך הכל לבחור במה הוא רוצה לעשות, אבל איך הדבר יסתיים זה ה' מחליט, וזה אני למדתי ממך
הרב: אבל אל תגיד אשליה, זו מציאות הכי חזקה הבחירה. לא אשליה, היא מציאות.
ש. אולי בן אדם חושב
הרב: לא לא, היא מציאות מציאות הכי חזקה, אבל אחרי שאתה בוחר זה לא אומר שמה שבחרת יתקיים, זה עדיין ה' צריך להחליט, אבל הבחירה זה הזכות האמיתית שיש לך, כן.
ש. כן, זה מה שלמדתי ממך, אבל כל הזמן אומרים שלנו הנשמה, שלנו זה משפחה, לא נכון, שום דבר לא שלנו, רק זכות הבחירה, וזה אני למה אני אומר עכשיו, הסתכל, אני ברכתי אותך, ועכשיו אני רוצה שברכה שלי תתפס, ועל מה היא תתפס? על זה הלימוד תורה שלמדתי ממך, וזה במה שנזכרתי, ובזכות ה' יתברך, בזכות רחמיו האין סופיים, בזכות הקהל הקדוש הזה כל מה שברכתי אותך וקהל הקדוש מברך אותך שתבוא עליך, כי אתה החיית מתים, ואם יש פה ילדים צעירים, בחורים צעירים שבאו ושומעים אותך סימן שנדלק אצלם ניצוץ קדושה. ותדע לך, כל יהודי שהחזרת בתשובה זה לא יהודי, כל יהודי הוא קדוש עליון, זה נהפך למלאך ה', ויש לך אין סוף זכויות, ויש לך אין סוף מצוות אצל ה' יתברך וקב"ה אוהב אותך, ואם אתה הולך וקשה לך בדרך תדע לך שדרך שלך רצויה מאד, ותדע לך שמאד חזק אוהבים אותך בשמים. ותקשיב טוב כבוד הרב אמנון יצחק, אנחנו לא פוליטיקאים ולא שום דבר, אנחנו יהודים שמאמינים בה' יתברך, ושמים את ה' יתברך א' כל ומשתחוים רק לבורא עולם, ואנחניו משתחוים לקב"ה וגאים בה' יתברך שיש לו ילד כמוך, ואני פעם ביקשתי מ' יתברך, אני זיכה אותי ה' יתברך לילדים אבל לא נתן לי בן, אני לא רוצה בן, אני רוצה בן זכר שיהיה דומה לאמנון יצחק, כבוד הרב, כך אני רוצה, תברך אותי כבוד הרב, ובעזרת ה' יתברך שיתקיים הברכה הזאת אמן.
הרב: תודה רבה. תגיד לי מה השם שלך ושם האמא?
ש. אני קוראים לי משה בן אסתר,
הרב: אבל אתה תצטרך ללמוד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף.
ש. אם אמרת אני לא אתווכח איתך, אבל בתענית דיבור קצת קשה לי כבוד הרב
הרב: לא, אתה תדבר ככה רק בתורה
ש. עכשיו עוד משהו, עוד משהו, יש לי פה חבר יקר
הרב: בא נגמור קודם
ש. לא רגע דקה, תברך אותו לזיווג כבוד הרב
הרב: אבל אתה קודם
ש. אה בסדר, כל המתפלל על חברו נענה תחילה.
הרב: אני כבר לא יכול כבר להביא ילדים, אני זקן. תשמע רגע, תגיד לי משהו, אתה מקבל על עצמך או לא?
ש. אתה זוכר את הדיסק שלי?
הרב: כן
ש. מה עשה הדיסק שלי
הרב: ווי ווי ווי
ש. אתה יודע כמה עותקים חילקנו?
הרב: עשרים אלף
ש. אתה יודע במה טעיתי איתך אני, אתה רוצה אני אגיד לך?
הרב: כן
ש. תקשיב, אתה בן אדם עסוק, ואני יודע את זה, עכשיו לבוא לאחד כמוך ולהגיד כבוד הרב, תתן לי הסכמה על הדיסק הזה, זה קצת טפשי ולמה, ואם אתה לא תשמע, אז מה אני אקטרג עליך להגיד מה הוא לא שמע או מה, אז מה הייתי צריך לבוא כבוד הרב, יש פה טעות, תתקן אותי, אז אתה מאה אחוז שומע אותו, ואז היית אומר משה טוב או לא טוב, אז אני אומר לך כבוד הרב, תקשיב טוב, מאז הברכה שנתת הדיסק הזה עשה זעזוע בשמים, אתה יודע כמה אנשים שומעים אותו, וחזרו בתשובה, והתחילו להניח תפילין ולהתפלל בבוקר, והתחילו להגיד ברכת מזון, נטילת ידיים, לתת מעשר, בהתחלה חשבו שלתת צדקה זה פוטר אותך ממעשר, מי קבע? מעשר זה משהו אחר, מעשר זה חובה צדקה לא חובה, כמה שתתן מעשר זה חובה, ומהדיסק הזה אנשים פתאום נפתח להם. אז מאיפה צץ הדיסק הזה? ממך, בורא עולם אני אוהב אותך הקב"ה ישתבח שמך לעד בורא עולם, תברך את אמנון יצחק, כבוד הרב תשלח לו הרבה ברכה והצלחה, תחזק הרבה יהודים, אנחנו כולנו אוהבים אותך בורא עולם, ואנחנו מאד מבקשים ממך הקב"ה, תתן ברכה טובה לאמנון יצחק שיחזיר הרבה אנשים בתשובה, וביחד איתך הקב"ה ישתבח שמך לעד בורא עולם תשמח תמיד עם משיח צדקנו שאתה תגלה אותו עוד הרגע הזה אמן.
הרב: תגיד לי רגע, יש לך שיר חדש?
ש. כן
הרב: תשיר תשיר
ש. הקב"ה אב הרחמים, אליך פונים בתחנונים, עליך סומכים בך בוטחים, קב"ה אותך אוהבים, קב"ה מפרנס את כולם, קב"ה זן את כולם, ארבעים שנה האכיל אותנו מן, הקב"ה מודים לך כולם.
הרב: חזק וברוך.
הרב: משה בן אסתר, בזכות הלימוד שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף תזכה לבן זכר צדיק גדול
ש. אמן, שיהיה דומה לך אני רוצה
הרב: יהי רצון
ש. ככה נגד הזרם אני רוצה לכיוון ה' יתברך.
הרב: אמן.
ש. לכיוון ה' יתברך, לא מעניין אותי אף אחד, אני רוצה לבורא עולם ישר.
הרב: חזק וברוך
ש. תברך חבר שלי שהתחתן, אברהם בן נונו
הרב: שומר שבת?
ש. ינסה מאד
הרב: מה זה ינסה מאד?
ש. הוא מתבייש, אני אדבר במקומו
הרב: לא אבל ישמור שבת, שומר? מקבל עליו שמירת שבת. אברהם בן נונו יזכה בעזרת ה' לזיווג הגון מהרה השנה.
ש. אמן. תודה רבה כבוד הרב.
הרב: תהיה בריא, עוד בית אחד משה, תן לו עוד בית.
ש. אתה רוצה זה שיר חדש, אני כתבתי אותו על עצמי השיר הזה, רוצה לשמוע אותו?
הרב: כמה דקות זה?
ש. כן זה דקה אחת
הרב: דקה אחת בסדר
ש. אל תשתחוו לקסם והנאות ואל תהיו עבדים לתאוות והנאות, רודפי בצע כסף שותפים של שטן מציע לכם תהיו עם בורא עולם, תמיד הערצתי כח, חיבקתי גאוה, חשבתי את עצמי בגל של עליה התברר כל זה אשליה, ומאל רחום מבקש אני סליחה, עושה זאת לשמו ובאהבה, שליחות היא רבה כה נפלאה, ה' לידי כל זה לכם, מודה לך ה' על שליחותי.
כבוד הרב, תקשיב טוב, אתה תהיה גם סנדק של הבן שלי בעזרת ה'.
הרב: אמן אמן, תהיה בריא.
כן, שאלה גברת פה מצביעה, תן לה.
ש. קודם כל תודה רבה על הברכה שבוע שעבר שברכת אותי בטלפון
הרב: מה היה?
ש. שאלתי אותך שאלה לגבי איזשהו ענין, העברת אותי לרב וואזנר, וברכת אותי לרפואה שלמה, ואותי ואת בעלי לזרע קודש של קיימא, ה' עדיין מעמיד אותנו בנסיון אבל אני מבקשת ממך שבעזרת ה' שזה יתקיים, אומרים שצדיק גוזר וה' מקיים, אז אני חושבת שאתה צדיק ושבעזרת ה' זה יתקיים ובעזרת ה' אני אזמין אותך להיות סנדק בברית ולבוא להיות שאני אודה לבורא עולם על רפואה שלמה.
הרב: מה השם?
ש. נינה בת אילנה ובעלי גיא בן ציונה
הרב: תזכו לזרע חי וקיים מהרה.
ש. אמן. ורפואה שלמה ואני בתכנית של מח כפלים ושבעזרת ה' זה יעזור,
הרב: אמן
ש. ואני מקווה להתנדב בארגון שלך בכל מה שצריך כי החזרת אותי בתשובה ואני באה מרקע של הפקות וטלויזיה וכל הדברים האלו.
הרב: חשוב מאד
ש. אם אתה צריך אני אשמח לעזור ולקדם
הרב: חנג'ורי תני את המספר לחבר'ה שלי, בסדר? כן, שאלה נוספת. תיכף תיכף ברכות בסוף אתן לך חופשי.
כן, תן לבחור פה.
ש. תודה רבה לכבוד הרב שהגיע, יישר כח גדול, אנחנו מאד אוהבים אותך
הרב: צריך להודות לרב שמעון חי רחמים שארגן את הערב
ש. ושהרב יזכה להגדיל תורה ולהאדירה בעזרת ה'. רציתי לשאול את הרב לגבי כח להשפיע בבחירות שיהיו, מה הרב אומר על זה, המפלגה של הרב.
הרב: אנחנו במנוחה.
ש. הוא לא חושב לעשות משהו לגבי זה?
הרב: לא. זהו.
ש. התוצאות של הבחירות האחרונות נתן לרב כארבעים דקות על התוצאות ושהרב לא תמכו ברב, אז כשאני ראיתי את הסרטון הזה אני בכיתי באמת בלב
הרב: לא נורא, הדמעות עלו למעלה ואתה רוצה את התוצאות עכשיו במפלגות האלה שיצאו נגדי. הדמעות שלכם פעלו מאד.
ש. יישר כח
הרב: תהיה בריא. כן, שאלה נ וספת לידו
ש. ערב טוב הרב
הרב: ערב טוב
ש. כתבתי הכל למה אם לא
הרב: תתבלבל
ש. גם את ההקדמה כתבתי, אז קודם כל אני רוצה שתדע שאתה מספר אחד. מספר אחד אצלי, איש אמת, אני מאד אוהב אתך ושומע אותך כמעט כל יום כבר 18 שנה, ממש אשתי כבר רוצה להתקשר להגיד שאני לא מקשיב לה כי אני שומע אותך כל היום, יותר מזה, עכשיו כשיצאתי מהבית, אמרתי לה תנחשי כמה אני אוהב אותך אז היא אמרה לי כמו את הרב אמנון יצחק. והילדה בלילה אומרת לי אני רוצה לשמוע את הרב לפני שהיא ישנה, היא קוראת לך הרב אבון,
הרב: אבון גם טוב
ש. הוא דיבר על הבחירות, כמה שאלות ששואלים אותי, אני יכול לשבת?
הרב: כן
ש. כמה שאלות ששואלים אותי שאין לי תשובה עליהם מה שאני יודע ממך, לדוגמא שהיה את הסיפור לפני איזה שבועיים עם הרב בחוג בית שאחרי זה הוא התנצל התנצלות גם לא מי יודע מה, וכשהראיתי את זה ואמרתי את זה אז אמרו לי שגם הרב חס ושלום מדבר לשון הרע כאילו הרב אמנון, ואמרתי שקודם ישאלו אותם, זה מה שאתה אומר, וגם שאם אתה אומר אז יש לך אסמכתא, כאילו שאין סיכוי שאתה חס ושלום עובר על איזה משהו, אז מה אני יכול לענות על זה?
הרב: קודם כל מי שמתגונן על לשון הרע והוצאת דיבה שאמרו עליו ודאי שאין בזה שום דבר מלשון הרע וכו'. חובתו של אדם להיות נקי כלפי אנשים ואלקים. והוא צריך לענות, אם טענו שאתה גנב זכותך להוכיח שאתה לא גנב, ואם אומרים שאתה רצחת אז חובה עליך להוכיח שזה עלילה, אחרת יישאר שאתה באמת כמו שאמרו עליך, אז זכות התגובה לא נכללת בכלל בקטגוריה כזאת של לשון הרע והוצאת דיבה. העמדת האמת זו מצוה, ולא עוד אלא מפרסמים את החנפים מפני חילול ה' גם בלי שדיברו עליך. אם לדוגמא אתה יודע שיש אנשים שהם רשעים, והם מחללים שם שמים, יותר גרוע מזה שופכי דמים, אז מצוה לפרסם אותם אפילו אם אתה לא נוגע לדבר בעצמך, ז"א אפילו אם לא דיברו עליך, דיברו על מישהו אחר, מצוה עליך להזהיר מפניהם של אותם אנשים, כי מפרסמים את החנפים מפני חילול ה', כי זה חילול ה' מה שהם עושים, וגם יכול להתחלל שם ה' שהם יקבלו עונש וכולם מחזיקים מהם צדיקים ויתברר בסוף שהם קיבלו עונש, אז יגידו איך צדיקים נענשים, אבל אם הקדימו ואמרו מי הם באמת, לכשיקבלו את העונש כולם יבינו על מה ולמה. לדוגמא, כשאני אמרתי מה יקרה שש"ס תוך שנתיים תתפורר, היום רואים שצדקתי, שאמרתי שהם יענשו, עכשיו רואים, כשאמרתי שהם משקרים רואים מידה כנגד מידה, כשטענתי שהלכתי בשביל להיטיב לא קיבלו את הטענות שלי, כשבא הרב מזוז ואמר שהוא הולך להיטיב בלית ברירה לא יצאו כנגדו כמו שיצאו כנגדי. וכן על זה הדרך, מי שמסתכל רואה הכל וכל מה שאני עושה כרגע זה רק מכוון כמו רמזור להראות, הנה פה מה אמרו עלי תראו מה הם עושים, מה אמרו עלי תראו מה הם עושים, זה לא נקרא לשון הרע, זה נקרא להאיר בחושך, זה להסביר לאנשים איפה השקר טמון ומי האנשים שעשו זאת.
מעבר לזה, הרב עובדיה יוסף בעצמו אמר, שכל מי ש יוצא נגד תלמיד חכם בשעת הבחירות כמו שיצאו נגדי, הוא אפיקורס, הוא מגלה פנים שלא כהלכה ואין לו חלק לעולם הבא. אז זה אמר הרב עובדיה יוסף, זה לא אני אמרתי. יותר מזה, אתה ראית שעכשיו עשו חרם ונידוי למי שיוציא קלטת נוספת, נכון? אבל הרב עובדיה בעצמו כשיצאו כנגדם ונידו והחרימו אותם, אז הוא אמר קודם כל זה דברים בטלים, ודבר שני, הוא אמר גם אנחנו עושים עכשיו ביטול ככה לפנים משורת הדין, ולקח כמה רבנים ועשו ביטול הפרת החרם והנידוי, אבל בכל אופן אתה רואה שממשיכים באותם משחקים, כי הציבור בד"כ תמים, לא מבין, והם מכניסים בו חששות, הוא לא יודע מה הדינים ומה ההלכות וזהו, אבל כששלשה חדשים 24 שעות יצאו נגדי, לא שמעת את הטענות האלה של אסור, איך הם מדברים, איך רבנים יוצאים נגד אדם מזכה הרבים, איך הפכו אותו מרגע לרגע לככה וככה וככה, זה לא שמעת, הפוך, כולם הצטרפו לעליהום.
ש. אנחנו הגנו כמה שיכולנו
הרב: כן, אז בכל אופן שמה לא שאלו, פה הם שואלים, למה? כי האמת היא חוצבת, היא פוגעת, ואין להם מענה, תענו על הטענות, אין להם מענה, זה כואב להם אז מה הם צריכים להתגונן? זה לשון הרע, לא זה לא לשון הרע, זה מצוה לפרסם.
ש. גם אנחנו יכולים
הרב: ודאי, אמרתי אפילו מי שהוא לא קשור, לא דיברו עליו, אבל אתה לדוגמא אחד מהנפגעים, הרי אמרו שכל מי שבחרו לכאורה הם לא בסדר, כי הם עברו על ככל אשר יורוך שזה שקר גמור, כי הרב עובדיה בעצמו אמר גם לאשכנזים לבחור בש"ס, אז מה הוא הורה? שהם יעברו על ככל אשר יורוך של הרבנים שלהם האשכנזים, והרב קניבסקי אמר שגם הספרדים יבחרו באגודה, אז מה הוא אמר שיעברו על ככל אשר יורוך של הספרדים? ודאי שלא, לא הוא עבר ולא הוא עבר, וגם אני לא אמרתי כשאמרתי שיבחרו בי, לא בי שאני הולך. דבר שני, אמרתי שיש הכרת הטוב, נכון? אז אלה שחזרו בתשובה דרכי היו צריכים לחזור בתשובה בשביל שאני אוכל להועיל יותר לציבור, מי אמר בסוף את דברי? הרב עובדיה בעצמו, שאמר שצריך להכיר טובה לאטיאס בתור שר הבינוי, אז גם אשכנזים יבחרו בש"ס בגלל הכרת הטוב, אז פתאום כן נהיה מותר ומצוה לבחור בגלל הכרת הטוב. בקיצור כל מה שאמרתי התברר היה אמת לאמיתה, כל מה שאמרו שקר גמור, והיום רואים את הדברים אחד לאחד, הם בעצמם את הטענות שאני אמרתי הם טוענים אחד כלפי השני. זהו, אז לכן אין לך שום בעיה, אתה יכול להגיד את הדברים בלי שום בעיה.
ש. אני יכול לכנות בכינויים שאתה מכנה או שזה אסור
הרב: אה לא מומלץ לך אבל העיקר להכיר בענן.
ש. ויש עוד שאלה כאילו למה הרב לא מתעלם, אומרים כל מי שמבזים אותו והוא שותק
הרב: אוה, אני שנתיים שתקתי, אני שנתיים שתקתי, דרעי אפילו דקה לא שתק אחרי שהרב קרא לו גנב ושקרן וכל הדברים האלה ולוקח שוחד, הוא דקה לא שתק, ברח, אני, אני שנתיים להחזיק מעמד אתה יודע מה זה, איפה נמצא דבר כזה, שנתיים, רק עכשיו אני מתחיל לשחרר להם את מה שהיה לי אז, אם הייתי מוציא את מה שהיה לי הייתי חביבי מפיל אותם לרצפה וזוכה בגדול, כי הייתי מוכיח שהם שקרנים ורמאים, ולא עשיתי זאת. בגלל שהוא היה חי. לא רציתי לפגוע בו, כי הוא היה נפגע, האחרים לא מעניינים אותי, אותי עניין הוא כיון שאהבתי אותו, הייתי מוכן לקבל בצוואר אבל לא לפגוע בו, והמתנתי עוד שנה, עוד שנה, ואחרי זה כיון שעכשיו הם נקלעו לבחירות, והם עושים בדיוק מה שעשו לי אחד לשני, ומאשימים ותופלים האשמות כאלה ואחרות, וכל אחד פתאום נהיה הוא האחראי על מרן, ואף אחד לא שומע למרן, כולל מועצת החכמים, שהרב אמר שהוא לא רוצה אותו בתור מנהיג, והוא אומר נפסיד קולות וכו', והם הולכים ואומרים לא, כן צריך אותו, אבל זה בן אדם לא ראוי לפי הרב עובדיה, למה אתם לוקחים אותו עכשיו? לא שומעים למרן ואומרים לכולם תשמעו למרן, במה נשמע? כשלא תשמעו למרן זה נקרא שאתם שומעים למרן, איך אפשר להסביר דבר כזה? אז ז"א שנתיים שתקתי, עכשיו זכותי וחובתי גם בשבילך להוכיח שהייתי חף מכל פשע ונקי כפיים הייתי והיום אני משמיע את כל מה שאמרתי ולא רציתי לפגוע, שבתו נהלה את הכל ובנו נהל והם קבעו את הבית והם עשו את הכל, מה לך יותר מזה שרואים אותה מצלמת את הרב, ומוציאה את הקלטת לאחר מכן, עדינה הרי מאשימה את משה עכשיו שהוא הוציא את הקלטת, הבת הבכירה, והוא מצלמים אותו ומפמפמים, תגיד תגיד מה עם אוסלו היה, מה עם אוסלו, באמצע השבוע פתאום אוסלו, מה מה מה ואם הוא יחזור אתה תקבל אותו או לא, מה אתה אומר מה אתה אומר, ואחרי כל הדברים האלה עכשיו משחררים את הקלטת? הרי פוגעים ברב עצמו, אם הוא רצה היה מוציא את זה בזמנו, לא רצה, למה אתם מוציאים? אז אם הם בבית עושים כזה דבר, לא נכון להוכיח עכשיו את זה שאכן כך היה? זה מה שאני עושה בסך הכל.
ש. עוד חשש קטן, בעלונים של שבת האחרונה, שאלו שאלה את הרב בן ציון מוצפי, זה בנוגע לבחירות, והוא אמר שצריך להזהר ולא לדבר על אף רב גדול ועל אף מפלגה, ואפילו אם רואים אותם דנים זה עם זה ועוד דברים חמורים על מי שמכניס את הראש שלו לתוך הדברים החמורים האלה, ואני כן רוצה לשמוע מה הרב אומר, ואני רוצה להגן גם ואיפה שאני יכול להשמיע אני אשמיע, ואני רוצה לשמוע שאין לי בעיה עם זה
הרב: הרב אומר את הדברים באופן כללי, אבל אתה רואה שהמפלגות בעצמם לא שומעות לו, ומדברות אחת כנגד השניה, וכל אחת מוציאה כנגד השניה, אז הרבנים בעצמם לא שומעים למה שהוא אומר, גם הוא חיוה דעתו כלפי אלי ישי, אז ז"א הרב בעצמו אמר לא לדבר והוא דיבר, אז זה לא כל כך פשוט, באופן הכללי הוא אומר שמן הראוי מי שלא מחויב ולא נצרך ואין לו סיבה לא להתגונן ולא להצדיק ולא לומר אז שישב בשקט, אבל אם אתה טוענים עליך טענה או טענו עליך בעבר ואתה רוצה להראות שאתה הלכת בדרך אמת, זכותך,
ש. אני יכול להשמיע את כל הקלטות?
הרב: אני עונה לך, זכותך להציג את הדברים כהווייתם ולומר הנה בואו תראו, ה יום התברר שהוא צדק.
ש. הבנתי, טוב ברכות בשבילי, מגיע לי,
הרב: כן, אני חושב שכן, אחרי 18 שנה. אתה תגיד אותם ואני אגיד המן
ש. לא לא, מהלב
הרב: מה זה לא מהלב אמן שלי זה
ש. לא אתה
הרב: אני אגיד אמן תשמע
ש. אני אזכה לחיי עולם הבא
הרב: אמן
ש. שיהיה לי שלום בית אמיתי
הרב: אמן
ש. ושאני אזכה לבן זכר, אבל את זה ברכת אותי לפני חצי שנה, הבאת לי גם כף אבל אני רוצה משהו מהלב
הרב: אמן אמן אמן. תהיה בריא.
ש. תודה רבה.
הרב: כן, בסוף. בסוף בסוף בפינה. רגע שתי הברכות שלך תמתיני, יענו.
ש. שלום הרב,
הרב: שלום
ש. שתי שאלות, שאלה ראשונה, אנחנו כמה חבר'ה שחוזרים לדרך הישר בזכותך, ושמענו ככה שזה תלמיד של הרב יגן סיפר שהרב בא אליו בחלום ואמר לו שאתה יש לך מפתחות של גן עדן, אמר לו דע לך הרב אמנון יצחק יש לו מפתחות של גן עדן, אז רצינו החבר'ה שחזרו בתשובה בזכותך איך אפשר לשכפל את המפתח
הרב: אם אני אמצא את המפתחות אני אתן לך לשכפל.
ש. ואם אפשר ברכה ליראת שמים וחכמה.
הרב: ה' יזכה אותך ליראת שמים וחכמה עם כל החבר'ה
ש. אמן תודה רבה.
הרב: כן, הנה פה באמצע, תן לבחור.
ש. שלום עליכם כבוד הרב
הרב: שלום שלום
ש. הייתי צריך כמו זה שלפני להכין גם כן איזה דף, הסתבכתי עם הדף, הייתי בט7וח שגם עם הדף לא הייתי מצליח אפילו לקרוא אותו. אני מכיר את הרב תקופה לא ארוכה, ואני לא מאמין שאני עומד כאן ומתרגש בצורה כזאת, ווי רציי קודם כל לבקש סליחה ומחילה בשמי ובשם אשה על זה שדיברנו על הרב, חלילה לא מהבחירות או משהו כזה אלא דברים ממש שלא היו לענין, אם הייתי יכול לבכות הייתי בוכה כאן בלי להתבייש, אז קודם כל סליחה ומחילה מכל הלב והנשמה, ושימחל לנו כבוד הרב, אני באתי לרב ביום כיפור למי שלא יודע כמובן וביקשתי סליחה, והרב התנה את זה שאני אגיע עד הושענא רבה, מהושענא רבה ועד היום לא היתה לי הזדמנות, ז"א היתה הזדמנות ולא הצלחתי להגיע, וואו, אין לי הרבה מה להגיד חוץ מזה שאני מתבייש במה שעשיתי, ושוב סליחה ומחילה על זה שדיברתי על הרב.
הרב: מחול לך מחול לך מחול לך ולה.
ש. שאלה, יש הילד שאל, הילד הקטן שאל על עשרת הדברות, הרי יש חמש וחמש, אז איך הראשונים מצוות של בין אדם למקום, שזה בעצם לא יאומן, הסתבכתי, חמישה ראשונים זה בעצם מצוות עשה, והחמש זה לא תעשה, אז איפה העשה ב
הרב: זה לא נכון גם, כי לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא זה לא תעשה מה שאתה קורא בחמישה הראשונים
ש. או נכון, עכשיו הראשון זה אנכי ה' אלקיך, איך מקיימים
הרב: זה מצות האמונה לפי הרמב"ם בספר המצוות
ש. וכיבוד הורים?
הרב: כיבוד הורים זה כיבוד הורים, בגלל שהקב"ה שותף בבריאות האדם, אז זה שייך גם בין אדם למקום.
ש. אחד, ושאלה שניה זה איפה טבלו הנשים במדבר בעצם?
הרב: היה את המעיין, בארה של מרים. חנג'ורי
ש. חזק וברוך, תודה רבה.
הרב: תהיה בריא.
כן, שאלה נוספת. משה? עוד פעם משה? משה.
ש. רק שכחתי, אלישע מי שבא לו המשרת שלו, שכחתי איך קראו לו?
הרב: גיחזי,
ש. גיחזי, ושלח שמה לאלישע הנביא, מה הוא ביקש מהקב"ה שתראה לו את המלאכים, איך כתוב בפסוק?
הרב: אה, אתה מתכוון כי רבים אלה אשר עמנו
ש. כן, אז בא אני אגיד לך משהו כבוד הרב, אני רוצה ללכת, רבים אלו שהו עם אלישע, כל הפמליא של מעלה מלאכים, הם איתך וגם אנחנו, ככה אני רוצה להגיד לך כבוד הרב.
הרב: תודה מותק, ושילוו אותך רק מלאכים. תן לגברת הזאת שכבר היד התעייפה לה.
ש. קודם כל שירבו כמוך בעם ישראל,
הרב: אמן תודה
ש. ואמן חזק, להרעיד את הקירות, עכשיו ככה לברך לרפואה שלמה, הוא מורדם מונשם, יוסף בן לאה
הרב: יתעורר ממיטתו מהרה.
ש. אמן.
ש. ועכשיו ברכה שניה, צחי בן דליה אודליה, זה הבן שלי הוא נשוי ארבע שנים, שיהיה לו ילדים ושלום בית
הרב: יזכה לבנים עם
ש. ועדי בת פאולינה
הרב: ואשתו עדי בת פאולינה יזכה לילדים ושלום בית
ש. אמן.
הרב: זה לא זאת שנחקרת מהמפלגה של ליברמן. כן, תן לו שמה. תן לבחור שמה עם המעיל, כן.
ש. כבוד הרב, ערב טוב
הרב: ערב טוב
ש. התכנסנו פה הערב לרפואת חמותי אורנה, כרגע היא במצב קשה בבית חולים מונשמת, אם אפשר לקבל ברכה מהרב
הרב: כן רק תגיד לי היא דתיה או לא?
ש. דתיה. הוא מדבר איתי שניה
הרב: רגע, אני רוצה להבין, היא שוכבת שמה מה יש לה?
ש. כרגע היא עברה ניתוח, היה לה דימום במח, עברה ניתוח
הרב: בת כמה היא?
ש. 44
הרב: הבנתי, אתם כל, מי זה אנחנו?
ש. אני החתן שלה, הבן שלה, בעלה, כל המשפחה פה
הרב: הבנתי, אז קודם כל כלכם תקבלו על עצמכם ללמוד במשך חודש כל יום שתי הלכות, כל יום שתי הלכות, בסדר?
ש. אין בעיה, מקובל.
הרב: עכשיו יש מישהו שלא שומר שבת? הבן שומר שבת?
ש. הבן שומר שבת .
הרב: שומר שבת, אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף לרפואתה? כן כן, אתה תלמד תורה, תלמד הלכות, תלמד מדרש, תלמד מה שאתה רוצה, שעתיים בתענית דיבור כל יום במשך שלשה חדשים רצוף
ש. הוא מוכן
הרב: מוכן, ואיפה הבעל?
ש. האבא פה.
הרב: איפה הוא?
ש. הוא לא מדבר
הרב: לא מדבר, לא צריך אבל הוא שומר מצוות או לא? שומר, אתה לא הולך עם כיפה תמיד, לא, אתה מוכן ללכת?
ש. קשה לו, קשה לו הרב
הרב: שמע ממני, אתה רוצה שיבשרו לך שצ'יק צ'ק היא יוצאת?
ש. ברור
הרב: שמע לי, שמע לי, שמע לי, תשמע לי הכוונה תקבל את הדברים. לך עם זה.
ש. אנחנו נעבוד על זה הרב
הרב: תשמע לי מתוק, תגיד כן עכשיו אני נותן ברכה היא יוצאת וזהו שחרור.
ש. הוא לוקח על עצמו
הרב: מסכים, גמרנו. מה
ש. הרב, אני יכול להגיד משהו אחד? אם אתה הצלחת לשכנע אותו לשים כיפה
הרב: ודאי שהיא תקום, מה השם שלה?
ש. אני יכול להגיד.
הרב: מה השם שלה?
ש. אורנה חיה בת סלמה
הרב: תקום ממיטתה בריאה ושלמה תחזור לביתה מהרה אמן
ש. אמן כן יהי רצון. הרב עוד משהו, באמת זה קצת קשה לי להגיד את זה, קשה לי קצת בפרנסה, בקטע של הפרנסה, אני עובד כל החודש עובד עובד עובד קשה כל היום קורע את עצמי פה שם
הרב: במה? במה?
ש. במטבחים
הרב: במטבחים, אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף?
ש. אני מוכן כן, אבל צריך שתפרט לי את זה קצת, מה לעשות בדיוק
הרב: תלמד הלכות, בן איש חי, שו"ע, ותלמד פרשת השבוע עם מפרשים
ש. מה זה אומר
הרב: מפרשים אם יש לך מקראות גדולות
ש. אה אוקי
הרב: יש מפרשים, או מעם לועז אם יש לך את הספרים האלה, ובעזרת ה' יתברך מדרש תנחומא בטח בתור תימני יש לכם בבית, תלמד בעזרת ה' שעתיים כל יום בתענית דיבור, אתה לא מדבר דברי חול בשעתיים האלה, אתה מחובר רק לקב"ה, שלשה חדשים זה תשעים יום, ובעזרת ה' יפתחו לך שערי פרנסה טובה.
ש. אמן, תודה רבה.
הרב: כן, שאלה נוספת. דנית בת ארנה ה' יזכה אותה בעזרת ה' ללידה קלה על דרך הטבע, אבל תחליפו לה את השם מדנית לשם אחר
ש. איזה שם הרב?
הרב: אני לא אקבע
ש. אפשר להוסיף לה? תן לי עוד שם שאני אוסיף לה ונוסיף
הרב: לא, לא לקרוא לה דנית, דנית זה לא טוב
ש. זה מלשון דינים, לא?
הרב: כן, וגם ה לא שם יהודי מה שנקרא, אבל בא נגיד ככה, ניתן לך משהו בקצה השני, אבישג או אביגיל.
ש. אין בעיה, בעזרת ה' היא תעשה את השינוי
הרב: בהצלחה
ש. תודה רבה כבוד הרב
הרב: כן, עוד שאלה אחרונה, תן לבחור פה.
ש. שלום כבוד הרב, ערב טוב
הרב: שלום שלום
ש. לפני חמש שנים יש לי חבר שהוא היה בשיעור תורה שלך ביבנה, היה לו את המחלה פוליפים בבטן, הוא היה בעל תשובה והרב שכנע את אמא שלו לשים פלטת שבת, הבן אדם עכשיו הוא בעל תשובה לגמרי, הוא חסיד חב"ד, ואני רוצה גם ברכה לזיווג הגון
הרב: אני זוכר אותו, אמא שלו התנגדה לפלטת שבת ואמרתי שאני אתרום להם
ש. נכון, גם היום האמא חזרה בתשובה לגמרי, הילד היום בלילה טס לצדיקים באוקראינה
הרב: האמא רוסיה, נכון?
ש. נכון, אני מתרגש כי זה חבר ממש ממש טוב שלי
הרב: טוב, מה אתה רוצה?
ש. זיווג הגון, ואני מוכן גם לקחת על עצמי משהו בשביל שהאשה הצדיק הזאת ששוכבת גם תקום.
הרב: שעתיים בתענית דיבור שלש החדשים רצוף, ותזכה גם לזיווג הגון מהרה.
ש. אמן, אהרן לירן בן אסתר
הרב: תודה.
אלה שרוצים להשתתף איתנו בהו"ק, בכח כפליים או מח כפליים יוכלו למלא פה בסוף ויזכו בשותפות הזאת.
אני מברך אתכם בכל מילי דמיטב, ותזכו ללכת בדרך הישר לבחור בדרך העליה ולא הירידה אמן.
אמן.