צדיקים מרחם או רשעים מרחם | הרב אמנון יצחק שליט"א

הרב: נציב יום, הודיה בת ישרה עליה ברוחניות וזווג הגון מהרה השנה אמן ואמן. 

קהל: אמן. 

הרב: אנחנו עכשיו לומדים, שישנם בני אדם אשר מצד היצירה המה רוחניים ומטבע יצירתם הם נמשכים ביותר אחר הנשמה הרוחנית, בבחינת מה שנאמר בירמיה א, ה: "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" וישנם בני אדם אשר מצד היצירה הם חומריים, ולכן מטבעם הם נמשכים ביותר אחר החומר הגופני, בבחינת מה שכתוב בתהילים נח, ד: "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם". נסביר את זה בהרחבה... 

אבל אני רוצה לתקן, בדרשה הקודמת אמרתי ברן יחד וצריך לומר "בְּרָן (ר' בחולם) יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר" (איוב לח, ז). 

"ובכן האדם מורכב מנשמה רוחנית ומגוף חומרי, הבחירה היא בידו לבחור בנשמה הרוחנית, וכן הבחירה בידו לבחור בגוף החומרי. מי שנמשך ביותר אחר הנשמה הרוחנית מצד טבעו, הרי הוא צדיק מרחם אמו. והנמשך ביותר אחר הגוף החומרי מצד טבעו, הרי הוא רשע מרחם אמו". איך נבין זאת? "הבורא יתברך שמו ברא את הבריאה כולה עד בריאת האדם בשני חלקים; עליונים ותחתונים. המלאכים והשרפים וחיות הקודש - מצד העליונים. הדומם והצומח והחי - מצד התחתונים. 

ואחר שברא את העליונים בפני עצמם ואת התחתונים בפני עצמם, ברא בריאה אחת המורכבת הן מן העליונים והן מן התחתונים כאחד וזוהי בריאת האדם; מקור נשמתו מן העליונים וגופו מן התחתונים. בהרכבה הזו מצויות שתי תשוקות נפרדות; תשוקת הנשמה - היא תשוקה רוחנית. תשוקת הגוף - היא תשוקה חומרית. הנשמה - משתוקקת אל שורשה ואל מקור מחצבתה", כמו בלון עם מימן שעולה למעלה. 

"הגוף משתוקק אל שורשו ואל מקור מחצבתו, 'זרוק חוטרא לאוירא אעיקרא קאי'", כשאתה זורק דבר גשמי למעלה, הוא שואף למטה. "וזה יסוד בחירת האדם בעולם הזה, כי אי אפשר לו לבחור ברוחניות אם חסרה לו הנשמה הרוחנית. וכן אי אפשר לו לבחור בחומריות אם אין בו את החומר הגופני. אך כאשר הוא מורכב מנשמה רוחנית ומגוף חומרי, הרי בידו משקל הבחירה שווה לגמרי, ובו לבדו תלוי הדבר: לאיזה משני הצדדים כדאי לו לנטות? 

לאמיתו של דבר, ישנים בני אדם אשר מצד יצירתם הם רוחניים, ומטבעם הם נמשכים ביותר אחר הנשמה ואחר כל מה שהוא רוחני. וכן להיפך; ישנם בני אדם, אשר מצד יצירתם הם חומריים ומטבעם הם נמשכים ביותר אחר החומר ואחר כל דבר גשמי. והאדם הנמשך אחר הנשמה ואחר הרוחניות מצד היצירה - הוא מכונה בשם צדיק, והאדם הנמשך אחר החומר ואחר הגשמיות מצד היצירה, אפילו אם הוא מתגבר ומכניע את יצרו, בכל זאת הוא מכונה בשם רשע. כמו שנאמר בפסוק במשלי כא, י: "נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע" הנפש של הרשע היא מתאווה לרעה. 

כותב הרמב"ם בשמונה פרקים פרק ו' וזה לשונו: "ואף על פי שאינו עושה אותו, מפני שתשוקתו לרע היא תכונה רעה בנפש, וכבר אמר שלמה המלך  עליו השלום כיוצא בזה נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע". אז הרמב"ם אומר, שאפילו אם הוא לא עושה את הרע, אבל רק בגלל שיש לו תשוקה שלא יוצאת לפועל! ומשיכה כל הזמן לרע, זאת תכונה רעה בנפש, הוא נקרא רשע. 

"זוהי הכוונה במה שאמרו בפסיקתא רבתי בפרשה כג': "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, גולם בראו, והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו, והיה הקב"ה מעביר לפניו דור דור וצדיקיו, דור דור ורשעיו, דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו", ואמרו בתנחומא: "מלמד שהראה הקב"ה למשה כל מה שהיה ושעתיד להיות; הראה לו שמשון עומד בדן, וברק בן אבינועם מנפתלי, וכן כל דור ודור, דור דור ושופטיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ורשעיו", 

בילי הדבילי (ביל גייטס), ביבי לא חביבי (ביבי נתניהו), 

"דור דור וצדיקיו". ואמרו בסוטה כב', בבא בתרא טז': "בראת צדיקים ובראת רשעים" - זה טענתו של איוב הייתה, "והכוונה דאלו הנמשכים אחר הרוחניות ואחר הנשמה מצד היצירה, מכונים בשם צדיקים. ועליהם נאמר "דור דור וצדיקיו" ואלו הנמשכים אחר החומריות ואחר הגשמי מצד היצירה, אפילו אם הם מתגברים ומכניעים את יצרם, הם המכונים בשם רשעים. ועליהם נאמר "דור דור ורשעיו". אז זאת אומרת עצם הפוטנציאל בכוח בעת היצירה, זה כבר נותן את השם צדיק או רשע. 

עכשיו בשביל לא להשאיר אתכם פה, הייתי יכול לסיים פה, אבל בשביל לא להשאיר אתכם במתח כי צצות לכם הרבה שאלות וכל מיני קושיות מתנגשות, אז אני אמשיך עוד פרק. 

"ישנם בני אדם, שהם רשעים כבר מרחם אימם, בבחינת "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" ישנם כאלה שהם צדיקים בעודם ברחם אימם בבחינת "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ". הבחירה היא ביד הרשע מרחם אמו, לכבוש את יצרו הבוער כאש בקרבו!" אצלו יצר הרע בוער כאש, אבל יש לו את הכוח לכבוש את יצרו, "וגם ביד הצדיק מרחם, גם כן יש בחירה, הוא יכול לא לכבוש את יצרו אפילו אם לא בוער בקרבו כאש!". 

זאת אומרת הוא יכול להחליט: 'שהוא רוצה ללכת לתאוות', בלי שיבער בו כמו אצל הרשע מרחם, הוא צדיק מרחם, הוא יכול לכבוש את יצרו, והוא יכול לא לכבוש את יצרו. הוא יכול להחליט: 'שהוא רוצה לטעום כמו שאומרים מהעולם הזה...', אפילו אם לא בוער בו. עכשיו, "אמרו במדרש רבה, בראשית, פרשה סג' פיסקה ו'. 

אני רוצה להכניס פה כבר איזה משהו ככה באמצע, תראו יש ילדים מסכנים, מאד מסכנים! יש להם הורים מטומטמים, הם רוצים להעסיק את הילדים, אז הם נותנים להם כל מיני דברים שהם לא בודקים את ההשלכות, נותנים להם 'קומיקס' לא בודקים מה כתוב, נותנים להם ספרים - לא יודעים מי כתב, מי חיבר, לא בודקים את השפה והלשון המדוברת שמה, אפילו אם זה כאילו על 'סיפורי חז"ל', חכמים זכרונם לברכה וכל מיני דברים כאלה, יש ספרים של 'ולדר' (חיים ולדר) שחכמים יצאו פה נגדו ונגד הספרים והדברים שלו, יש כל... לא בודקים! 

ונותנים להם מחשבים, ונותנים להם פלאפונים ולך תדע לאן הם משוטטים. עכשיו אלה שהם רשעים מרחם, הם גומרים את הילדים שלהם סופית, למה? כי הם לא נותנים להם  את האפשרות להתגבר, אין להם בחירה! הם בכלל לא מכניסים בהם רוחניות שיהיה משקל נגד, ואז הם נוטים ומתדרדרים, ולך חפש אותם אחר כך ותרדוף אחריהם ברחובות ובמשטרה וכו', 

ויש הורים חכמים שאפילו אם הילד צדיק מרחם - הם לא עוזבים אותו! הם כל הזמן מספקים לו עוד ועוד ועוד רוחניות, עוד ומרחיקים אותו מהגשמיות, אז מקלים עליו בבחירה. אבל ההורים הורסים במו ידיהם את ילדיהם, ובגלל זה הממשלות 'הבינו: 'שצריך להפריד את הילדים מההורים! והחליטו: 'שצריך להפריד אותם כי הם לא יודעים לחנך!', כמו שמירב מיכאלי אמרה, אז היא אמרה שלא צריך בכלל ש..: 'מה פתאום שההורים? הם לא ראויים לגדל את הילדים שלהם! צריך לתת אותם למדינה והמדינה תחליט...', 

ומי יחליט במדינה? הורים של ילדים אחרים, או כאלה שאין להם ילדים כמוה, שהיא לא מביאה ילדים, היא א-פריונית. אז הג'ננה הזאת, כנראה שזה מרמז לנו כל השיגעון הזה העולמי להפריד ילדים מההורים, ולבטל את התא המשפחתי וכל הדברים האלה, כנראה שזה רמז בשבילנו מהשמים שאנחנו נתבונן ונראה שנתנו לנו פיקדון ואנחנו כנראה לא מחנכים אותם בדרך שהשם רוצה, לא בדרך שהם רוצים, עם 'הליבה', ליבה זה כמו לבה רותחת! להכניס להם עוד, עוד, עוד תשוקות ועוד עניינים מהעולם הזה, וחומריות וכו', טוב זה רק נגיעה ככה לקשור את הדברי תורה עם המציאות, בשביל שתדעו מה מדברים פה. 

אז כתוב במדרש (בראשית כה, כב): "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" בשעה שהייתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות - יעקב מפרכס לצאת!" איך שעוברים ליד בית מדרש ברר בועט הוא רוצה לצאת, הדא הוא דכתיב "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" צדיק מרחם. "ובשעה שהיא עוברת על בתי עבודת כוכבים - עשיו רץ ומפרכס לצאת!". אצל יעקב כתוב 'מפרכס לצאת', אצל עשיו כתוב 'רץ ומפרכס לצאת!', הוא לא יכול לחכות, 'איפה העבודה זרה? אבוס עינק!', זאת אומרת זה רשע משהו מאה אחוז (100%), טהור, פיור, פיור. טוב, זה עכשיו נאמר במדרש, כן, אז מה אנחנו רואים? שיש צדיק מרחם ויש רשע מרחם. 

אחר כך יש לנו גמרא ביומא פב', מסופר שמה על יום הכיפורים: "ההיא עוברא דארחא, הייתה מעוברת אחת אישה בהריון שהריחה, הריחה אוכל, תבשיל משהו, אתו לקמיה דרבי, אתם יודעים שאומרים 'שאישה שמריחה משהו ולא נותנים לה – סכנה! יהיה לו אבטיח פה... יהיה לו ככה', אתה יודע כל הסיפורים האלה, בכל אופן יש סכנה. באו לרבי ואמרו לו את הסיפור שיש אחת, מה עושים? מה להגיד לה, צריך לתת לה, חייבים לתת לה, לא לתת לה, מה לעשות? 

אמר להו: "זילו לחושו לה 'דיומא דכיפורי הוא!'", תלכו תלחשו לה באוזן 'היום זה יום הכיפורים!', אולי היא תוכל להתגבר, היא תזכור, יום הכיפורים, אסור, צום. ל

חושו לה ואילחישא, או! הועיל, מה שלחשו לה באוזן הועיל, קיבלה את הדברים, התגברה על תאוותה ולא אכלה. והעובר חדל להתאוות. קראו עליו את הפסוק, על העובר הזה, פסוק בירמיה "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ " מי יצא ממנה? נפק מינה ר' יוחנן! 

זה היה התינוק שהוא שמע שלוחשים לאמא שלו בבטן, אומרים לו, 'היום יום הכיפורים!', 

אמר: 'יאו! יום הכיפורים, זהו!'. זה ר' יוחנן. 

עוד מעשה, "ההיא עוברא דארחא, אתו לקמיה דר' חנינא, 

אמר להו: "זילו לחישו לה", ולא אילחישא, קרא עליה, "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" נפק מינה שבתאי אוצר פרי. יצא ממנה רשע בשם שבתאי, שהוא היה אוצר פירות בשנות רעבון, בשביל למכור אותם ביוקר לעניים, מפקיע שערים! אז זה יצא ממנה, בעל תאווה, רואים מהבטן, בעל תאווה, הוא לא יכול להתגבר יום הכיפורים, לוחשים, מסבירים, שום דבר. 'אוכל! אוכל', יצא מה? עוד פעם, 'כסף! כסף', בילי הדבילי, כן, כן, זהו. 

זה רשע. טוב, אז עכשיו מה הכוונה, כל מה שלמדנו עכשיו מה הכוונה? "הכוונה היא כי יעקב אבינו ור' יוחנן שניהם צדיקים נכון, שניהם רוחניים היו מצד היצירה. יעקב אבינו, כשעוברת ליד בתי מדרש מפרכס לצאת. ור' יוחנן מתגבר על יצרו, זה כאילו דוגמא אחת של קום עשה, ואחד בלא תעשה, שמה הוא רוצה לצאת ללמוד תורה, זה כאילו קום עשה, פה זה כאילו לא תעשה, אסור לאכול, אז הוא שומע! לא תעשה, שני אלה הם רוחניים מצד היצירה ונמשכו אחר הרוחניות ואחר הנשמה. 

ועשיו הרשע ושבתאי אוצר פרי, שוב פעם, עשיו רוצה לצאת - לעשות עבודה זרה! ושבתאי לא רוצה להפסיד את התאווה. שניהם היו חומריים מצד היצירה ונמשכו אחר החומריות ואחר הגשמי, והם מכונים בשם 'רשעים!' אפילו בטרם יצירתם. בסוד "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" שהרי הנוטה אחר החומר הגשמי מכונה בשם רשע. ועם כל זה הבחירה בידו", זה לא אומר שהוא שלול מן הבחירה וזהו זה נגזר עליו מראש שהוא יהיה רשע, מה פתאום? מה פתאום, נכון שהסטרט שלו, ההתחלה, היא כזאת, רשע. אבל יש לו בחירה. 

נכון שצדיק מהסטרט שלו, מההתחלה הוא צדיק, אבל יש לו בחירה, הוא יכול להיות רשע, הוא יכול להיות צדיק, לכולם יש את אותה אפשרות. "ועם כל זה הבחירה בידו. ואם יזכה", יזכה פירושו יזכך את עצמו, "יכבוש את יצרו ויכפהו", גם הרשע. "וזאת הבחירה, איך הוא יכול באמת לעשות את זה? איך הוא יכול אם הוא ככה משעת יצירתו, זאת הוא יכול לעשות עם הבחירה שהיא נמשכת מצד הנשמה הרוחנית", הרי גם לו יש נשמה רוחנית, גם לרשע יש נשמה רוחנית 

"וממנה יש לה נטייה דקה מן הדקה אל הרוחניות, אף על פי שמשקל הבחירה אינו שווה בשווה בידו, כי נטייה יש לו יותר לחומר", אבל יש לו גם נטייה דקה מן הדקה ללכת לרוח, לא שווה בשווה אבל יש לו את הבחירה! "בזה נבין מה שאמרו רבותינו זכרונם לחיי העולם הבא במסכת נידה טז': "אותו מלאך הממונה על ההריון, לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה 

ואומר לפניו: "רבונו של עולם! טיפה זו, מה תהא עליה? גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני?" ואילו רשע או צדיק לא קאמר". אז בשאלות שהוא שואל את הקב"ה הוא לא מזכיר אם יהיה צדיק או אם יהיה רשע? רשע או צדיק לא קאמר, זה הוא לא אומר, לא שואל. מבואר מזה שלא נגזר על האדם אם יהיה צדיק או רשע. אה! איך זה מסתדר עם מה שאמרנו עד עכשיו. 

"ואילו מזה שאמרו באדם הראשון ובמשה רבינו שהשם הראה להם "דור דור וצדיקיו, דור ודור ורשעיו", ובעשיו הרשע ובשבתאי אוצר פרי דרשו את הכתוב "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" וביעקב אבינו ובר' יוחנן דרשו מה שנאמר "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" משמע לכאורה שכן גוזרים על האדם אם יהיה צדיק או רשע! איך זה מתיישב? מצד אחד, צדיק או רשע לא קאמר. מלאך ושמו לילה שואל את הקב"ה, אבל את זה הוא לא שואל, משמע שלא גוזרים. מצד שני, ראינו גמרות שלכאורה כן גוזרים. אז מה, איך אנחנו מיישבים את זה? 

"אך הכוונה היא: מה שדרשו על עשיו הרשע ועל שבתאי אוצר פרי את הכתוב "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" ומה שדרשו את הכתוב "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" על יעקב אבינו ורבי יוחנן, ומה שאמרו באדם הראשון ובמשה רבינו "דור דור וצדיקיו, דור דור ורשעיו" הכוונה היא, שאלו שנמשכים אחר הרוחניות - מכונים בשם צדיקים, ואלו הנמשכים אחר החומריות - מכונים בשם רשעים", לא שהם במציאות יהיו ככה עד הסוף, אלא בסטרט שלהם, ביצירה שלהם, איך שהם נבראו, לזה יש משיכה יותר לכאן, וזה לכאן, ולכן השם חל עליהם, על המשיכה. 

"ומה שאמרו במסכת נידה "ואילו רשע או צדיק לא קאמר" הכוונה שהבחירה היא לכל אחד ואחד לכבוש ולאכוף את יצרו, אפילו אם הוא בוער כתנור והאש בקרבו! יש לו בחירה שהיא נמשכת מצד הנשמה ואשר מכוחה יש לו נטייה דקה מן הדקה אל הרוחניות, אף על פי שאין הבחירה שווה בשווה בידו, והוא יכול לבחור גם לא לכבוש ולאכוף את יצרו, אפילו אם אינו בוער כתנור והאש בקרבו וזאת הבחירה משוכה מצד הגוף אשר ממנו יש לו נטייה דקה מן הדקה אחר החומריות. 

כי רשע או צדיק האמורים במסכת נידה, היינו בכובש את יצרו או באינו כובש את יצרו, והרשע וצדיק שנאמר במקומות האחרים זה מדובר בנוטה אחר החומריות או אחר הרוחניות", אין סתירה במה שאמרנו. מה שאנחנו אומרים, על יעקב אבינו ור' יוחנן, מה שאנחנו אומרים על עשיו ושבתאי - אנחנו מדברים שיש להם נטייה ומשיכה או לרוחניות או לגשמיות, ולכן הם נקראים צדיקים או רשעים. אבל הבחירה בידם לעשות הכול! אבל במקום האחר אנחנו מדברים בכובש את יצרו או לא כובש את יצרו. 

זאת אומרת מה שמהיצירה האדם נברא כך, זה לא מכריע אותו לכאן או לכאן, הוא צריך להילחם את המלחמה! עשיו יכול היה להיות יותר מיעקב, אם היה רוצה לכבוש את יצרו, ולא היה נוטה וממשיך ונמשך, יעקב אם היה רוצה היה יכול לנטות אחר יצרו אפילו שאין לו אש בוערת כתנור, והיה יכול לצאת לתרבות רעה! הרי 'יוחנן כהן גדול, שמונים (80) שנה שימש בכהונה גדולה!' זאת אומרת הייתה לו נטייה כל הזמן למה? לרוחניות. ולמרות זאת בקל, בקטן, 'ספרי צדוקים' - והפך להיות צדוקי!' בקטנה כמו שאומרים. 

השאלה: אם מתחילתו היה עם נטייה חומרית והוא כבש כל ימי חייו ובסוף הוא נכשל, או שהיה צדיק מתחילתו ונמשך לרוחניות ובסוף הוא נכשל ונמשך אחר חומרו? אבל רואים מפה: שכל אדם יכול לשנות את עצמו מן הקצה לקצה. ר' אלעזר בן דורדיא, וודאי שהוא נטה אחרי החומר! כי הוא כל הזמן נמשך אחרי העריות, והנה ברגע קט יכול היה לשבר את הכול ולזכות למעלה גדולה שיקרא 'רבי!' בעולם הבא ויעלה בלי דין ובלי משפט! אז רואים שיש ביד האדם אפילו אם המשיכה שלו היא כל הזמן לקצה מסוים, הוא יכול לשנות הכול. 

"הייסוד הנזכר, שיש רשעים גמורים מצד היצירה, ויש צדיקים גמורים מצד היצירה", רק שתבינו, "זה שייך רק ביחידי סגולה בלבד. זה לא בכל אדם, אבל רוב בני האדם, אינם לא בגדר רשעים גמורים מצד היצירה, ולא בגדר צדיקים גמורים מצד היצירה, הם לא נמנים בין 'דור דור וצדיקיו' והם גם לא נמנים בין 'דור דור ורשעיו', אין הם בבחינת "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" והם גם לא בבחינת "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" הם גם לא בבחינת "בראת צדיקים", והם גם לא בבחינת "בראת רשעים". 

רק המפורסמים שיש בעולם בצדקותם או ברשעותם, אלה מסתבר שהם מתחילת יצירתם, נשמות מאד מיוחדות לעניינים שהשם החליט שהם באים לעולם באופן זה, אבל אלה בודדים. "ועם כל זה, אין כל בני האדם שווים זה לזה, כי ישנם בני אדם אשר בחירתם שווה בשווה", אין לו נטייה לחומר יותר מנטייה לרוח, ואין לו נטייה לרוח יותר מנטייה לחומר, שווה בשווה. "וישנם בני אדם, אשר אין בחירתם שווה בשווה, אלא נוטים ביותר אל אחד מצדדי היצירה או חומרי או רוחני, זה נוטה קצת וזה נוטה יותר, ויש בזה אלפי אלפים מדרגות חלוקות! 

אבל מה הצד השווה הוא? שהבחירה היא חופשית ביד כל אחד ואחד; לכבוש ולכוף את יצרו, אפילו אם יבער כתנור האש בקרבו של יצרו הרע, יכול הוא לבחור! כיוון שיש לו נשמה קדושה רוחנית יכול להטות את עצמו לצד הרוחני. יש בידו גם הברירה לא לכבוש ולא לכוף את יצרו, אפילו אם לא בוער בו יצרו הרע, ולא כאש, ולא כמו תנור, וזה נמשך מצד הגוף החומרי". שני הכוחות מושכים; הנשמה ללמעלה והגוף ללמטה, והאדם עכשיו יש לו בחירה לאן הוא נוטה. 

כמובן שאם לא יהיה לו מסייע, אז הוא ייטה כעייר אחרי סייחה, זה הטבע שלו, מי פוקח לו את העיניים? רק התורה הקדושה! רק ספרי המוסר, רק רב שבאמת יכול להעמיד אותו במקומו ושהוא לא כמוהו בעצם רק עם מכסה של... של מעיל ארוך ומגבעת רחבה וזה, אם יש מי שידריך אותו בדרך השם , יפקח את עיניו, ייתן לו מוסר יום יום - אז אדם יכול להשתנות! אבל אם ירפו ממנו הוא ברגע יחזור לטבעו, ברגע, זה כמו קפיץ, אתה מותח, מותח, מותח, מותח אבל אם תשחרר פאקקק חוזר ישר למקומו עוד יותר חזק, כל הזמן צריך שמירה, יום יום מוסר לפחות שעה! 

בשביל להצליח להתגבר על היצר, 'כי בכל יום הוא מתגבר!' בכל יום הוא מתחכם, בכל יום הוא אורב, אם לא היום הצליח? מחר מחכה לך על הבוקר כבר, בהשכמה! הוא כבר ליד המיטה דואג שתתמהמה עוד קצת ועוד קצת, כבר על הבוקר הוא לא.. גם בחלום הוא בא מכניס לך רעיונות, דמיונות, יש את ל"י יש את הס"מ ויש כמה חבר'ה שבאים בלילה ומכניסים לך כל מיני דמיונות ועניינים וכן הלאה, ויש יצר הרע של חתונות, שאחרי החתונה הוא שופך אותך, 

כאילו 'עשית מצווה גדולה, שימחת חתן וכלה!', עכשיו תשמח את היצר הרע שלך, תישן עד בלי הכרה ואל תבוא לבית מדרש והכל... יש יצר הרע של חתונות, ובתוך החתונות הוא גם רוקד איתך ומקפיץ אותך ונותן לך להתהולל ושזה לא יהיה שמחה של אמת אלא שמחה של שוויץ וגאווה סרוחה וכו' וכו', בקיצור; יצר הרע הוא בא בהרבה פנים! בעל אלף (1,000) הפרצופים, זה אומרים בקטנה, יש לו אינסוף פרצופים! הוא עבד על כולם, השכיב את כולם בקבר, סידר להם מצבות יפות משיש, 'ותנוחו על משכבכם', הוא בסדר גמור עושה את העבודה. 

עכשיו יש לו את בילי הדבילי ויש לו את 'הסדר העולמי החדש', הוא מתכנן עלינו עכשיו 'הפרד ומשול', הוא מתכוון להיכנס אלינו בדי אן אי (DNA) דרך הג'י חמש (G5), הוא עובד טוב! 'ערים חכמות' הוא קורא לזה, הכול חכם, חכם, חכם, הכול חכם, בית ספר חכם, סקולי ויש היום תיקים חכמים ויש היום קלמרים חכמים ויש.. הכול יש חכם, אין שום דבר לא חכם, הכול חכם! למה הכול חכם? כי אתה הטיפש שמאמין שהכול חכם... 

לכן הם מסתלבטים עליך שהכול חכם, הכול חכם, סמארטפון, סמארט פון, טלפון חכם, חכם, מה חכם? בטח! אתה מחזיק אותו חושב שאתה מדבר שיחה סודית, הוא מקליט אותך, הוא רואה אותך, הוא מצלם אותך, הוא מעביר את המידע למי שצריך! ומעבירים את זה לארבעים (40) מדינות אחר כך ומוכרים את הזה.. ואז בינתיים מוכרים לך מוצרים וקופצים לך פרסומות של מה שאתה יודעים שאתה מחפש ואוהב וכו', בקיצור יודעים עליך הכול! והכול, זה בינתיים רק למסחר, אבל המדינות לוקחות את המידעים לעיניינים שלהם והכול. 

יש עכשיו בדיקות סרולוגיות, אתם לא יודעים מה זה, עשו את זה אצל בני ברק עכשיו, תפסו את הדתיים הכי טמבלים, שהם לא יודעים שום דבר! לא שומעים חדשות, לא מבינים כלום, לא שומעים מה שאני אומר, חושבים שהם פיקחים, שומעים לרבנים שלהם שלא יודעים כלום! ואז מה עושים? בדיקה סרולוגית, מה עושים? לוקחים ממך את הדם, מפצחים את הדי אן איי שלך, יודעים מה החסרונות בדי אן איי שלך, כשיביאו לך אחר כך חיסון, אז ישימו שמה את מה שצריך לפי מה שהם רוצים לעשות לך - ואנשים לא מבינים! 

לכן משרד הבריאות לא הסכים לתת למכונים אחרים שהם גם יעשו את הבדיקות, ואפילו לא ל'בית המקדש' של דנה ויס, 'מכון ויצמן' גם לא רצו! למה לא רצו? כי הפרטים של הדי אן איי יישארו אצלם, והם רוצים המדינה להחזיק את הדי אן איי אצלהם, ואז הם מנתחים את הרצף שלך ויודעים בדיוק אם חסר לך ויטמין די (D) סי לא משנה כל מיני פרטים ואחר כך הם יודעים מה החולשות של הגוף שלך ובהתאם יכינו לך חיסון - לא לטובה, לרעה! לרעה, ואז יגידו: 'שדואגים לבריאות שלך...', 

לכן תשימו לב שהם לא עושים בדיקות סרולוגיות סתם בפיזור, הם הולכים לאוכלוסיות מוגדרות, כמו האוכלוסייה החרדית ואז הם יודעים על החרדים, אחר כך ילכו נגיד לאוכלוסייה אחרת וכו'. אחרי שאני אומר את זה הם כבר יעשו את זה בתפזורת, בשביל שלא יורגש, שכאילו הם באמת עושים את מה שאני אמרתי, כן, ואחר כך יביאו ב'ארץ נהדרת' או אני לא יודע איך קוראים להם שמה, איזה ליצנים שיצחקו על כל הנושאים האלה 

בשביל להגיד לציבור: 'תירגעו! זה הכול בדיחות, זה קונספירטורים והכל...' 

כל מה שאני אומר לכם - מבוסס על מחקרים! ופרסומים והכל אנחנו הבאנו, מביאים ונביא בחדשות, מזה תבינו: שיצר הרע חוגג עלינו בגדול! והפעם זה כמו שאומרים, המתקפה האחרונה שלו לסדר עולמי חדש, שאנחנו כולם נהפוך חס ושלום לנתינים ועבדים של ממשל אחד שיעמוד בראש של אנשי השטן! שהם הכינו תכנית מאות שנים!! אני מדבר רק באחרונה, זה כבר התחיל ממגדל בבל, וזה עומד להסתיים עכשיו. אבל אנחנו נעמוד בפרץ, כי 'אנחנו הריבון!', כמו שאתם מבינים ואם תבינו את זה - נוכל לשנות את הדברים, 

אם תחליטו להיות נתינים ועבדים ותגידו: "לא! לא יכול להיות, לא יכול להיות..." 

אין בעיה! ככה גם בשואה אמרו: "לא יכול להיות! לא יכול להיות, זה גרמנים, זה עם נאור, זה זה.. זה זה.. כן..." 

וראינו את התוצאות! אז נא לא להרדם, להיות ערניים, הבחירה בידכם, לדעת מה לעשות, התאגדו והתאחדו עם ישראל, נגד הגזירות הרעות של ביבי פאפי פינצ'ר של בילי הדבילי, אמן. 

המשך יבוא..