מעלת בעלי התשובה על הצדיקים | הרב אמנון יצחק שליט"א

הרב: נציב יום, התורמות בעילום שם יזכו לכל מילי דמיטב בתוך כלל ישראל, ימשיכו לזכות את הרבים, ימשיכו בדרך הישר, הצלחה בכל מכל כל לעבודתו יתברך, אמן ואמן. 

קהל: אמן. 

הרב: "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. צדיק גמור הוא זה שנולד בקדושה וטהרה והוא הצדיק מרחם אמו, בעל תשובה הוא מי שנולד בטומאה ובזוהמה והוא רשע מרחם אמו, מעלת בעל תשובה הגבוהה ממעלת הצדיק הגמור אינה אלא אם נולדו בטומאה ובזוהמה ובכל זאת כובשים את יצרם. הנה כתוב ביחזקאל כ, לח "וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי" ואמרו בנדרים כ': "אלו בני תשע מידות, בני אסנ"ת משגע"ח; בני אימה, אלא שנולדים, שבשעת הזיווג היו בני אימה, בני אנוסה, בני שנואה, בני נידוי, בני תמורה, בני מריבה, בני שיכרות, בני גרושת הלב, בני ערבוביה, בני חצופה". 

ופירש הר"ן זכרונו לברכה: "אלו בני תשע מידות שלפי שיש צד עבירה ביצירתן" בעת הזיווג, "הוו מורדין ופושעין". לכן איך שאדם מתייחד, באותה שעה של המצווה והאישה, אם דעתן לשמים עם כוונות טובות כמו שכתוב בספרים, יוצאים, הם מושכים נשמות טובות לעולם הזה, ואם לא - יוצאים מורדים ופושעים. "ובאיגרת הרמב"ן באיכות החיבור, כותב בזה הלשון: 'אדם המהרהר בדברים טובים וטהורים" בשעת הזיווג, "הנה אותו ההרהור הטוב חל על טיפת הזרע, ויהיה הוולד מצוייר כצורת אותו הרהור, ועתיד להיות צדיק גמור! עליו נאמר בירמיה הנביא א,ה: "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ" 

ואם אדם מחשב בדבר עבירה וכיעור", כמו אלא בני תשע מידות, "הנה הוולד מיוסד על יסוד רשע וכיעור, ועתיד להיות רשע מטונף! ועליו נאמר בתהילים נח, ד: "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם". הכוונה היא, דאם הוא מבני תשע מידות ויש צד עבירה ביצירתו, הוא נוטה ביותר אחר החומר, והנוטה אחר החומר מכונה בשם רשע, בסוד זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. אבל וודאי הבחירה בידו מצד הנשמה הרוחנית, ובידו הכוח לכבוש את היצר הבוער כאש בקרבו. 

בספר מנורת המאור לרבנו אבוהב, באות קפד', הביא את דברי הרמב"ן מהאגרת הנזכרת לעיל והוסיף לזה הוספה נכבדה מאד! וזה לשונו: "ואם יהרהר בדברי זימה ועבירה, וכל שכן אם ישים דעתו באחרת, הנה הוולד מיוסד על יסוד רשע וכיעור ועתיד להיות רשע מטונף! ועליו נאמר זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם", זֹרוּ זה יוצאים כמו לזרות, "בלתי! בלתי אם יגע, יגע מלשון יגיעה, בלתי אם יגע הבן מאד לשבר יצרו הרע בכל יום! ויהיה בעל תשובה בדוחק גדול, מאחר שיצרו רע". אז זאת אומרת אם לא - הוא יישאר רשע, אבל יש לו בחירה ואם הוא יתייגע מאד בכל יום לשבר את יצר הרע, אז בדוחק גדול הוא יצליח ויתעלה מעלתו למעלה מהצדיקים הגמורים! 

"אבל ברור וידוע הוא שכוונת החיבור מציירת צורת הוולד הנוצר, ואחד מאלף לא תיטה לשום צד אחר!" זאת אומרת זה כמעט, כמעט מאה אחוז מה שאתה מצייר זה מה שיוצא. "זולתי אם יתהפך הילד מטבעו להופכו בכוח המוסר הגדול והמידות!" צריך להפך את המידות, "ובעמל גדול! עד שפושט צורתו ולובש צורה אחרת" הוא יוצא מגדר רשע לגדר צדיק. "ועל כזה אמרו זכרונם לברכה במסכת ברכות לד': "במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד!", 

ויש אומרים: 'אין עומדין' לפי שזה דוחק את עצמו בדוחק גדול לחסות תחת כנפי השכינה. הוא מצטער להחליף את טבעו שנוצר בו!" ככה הוא נוצר "ומחליף אותו לטבע אחר, יותר ממי שנוצר בכשרות, ובטבעו אינו מתאווה לשום דבר מוזר" לכן אין הצדיקים יכולים לעמוד במקום שיהיו המדרגות של הבעלי תשובה האמתיים שיגיעו למעלה! למה? אלה דחקו את עצמם, שברו את טבעם, הכול - להידבק בשכינה, לכן הם מתמגנטים שמה. לא כמו צדיק שנולד בטבעו והוא לא נוטה אחרי דברים שהם אסורים. 

"היוצא לנו מכל זה, דעיקר ההבדל בין בעלי תשובה ובין הצדיק הגמור הוא; שהצדיק הגמור נוצר בקדושה וטהרה והוא קדוש מרחם אמו, והבעל תשובה נולד בטומאה ובזוהמה. ועם כל זה הוא עוקר את החומר הגס והעכור ומזכך ומטהר אותו וכובש את יצרו בכל יום ויום תמיד!" אז וודאי זה משהו אחר, הבדל עצום בין בעל תשובה לצדיק! "ואין ההבדל בין בעלי התשובה ובין הצדיק גמור, אם כבר חטא באיזה חטא או לא, 

ומה שכינו אותם חכמים בשם 'בעלי תשובה וצדיק גמור', כוון שדיברו חכמים בהווה, שרוב החוטאים גמורים הם הרשעים מרחם אימם, ואם הוא יזכה הוא ימנה בכלל בעלי תשובה, אבל זה לא, לא מצוי כל כך" שאנשים יכולים להגיע למדרגות כאלה של בעל תשובה אמיתי וימשכו לרוחניות אחרי שהם כל הזמן מרחם הגיעו כשהם קשורים יותר לתאוות, 

"שהנוטה אחר החומרי ביותר מצד היצירה יהיה צדיק גמור שלא חטא מעולם". זה קשה מאד! שבן אדם שנולד כזה בטומאה, המחשבות של ההורים שמהתחלה הוא יהיה כבר צדיק עד הסוף, שיתגבר על יצרו לגמרי מהתחלה עד הסוף, זה לא מצוי. 

"וכך משמעות הדברים על פי המדרש בפרקי תשובה וגיהינום באות ב' שם נאמר וזה לשונו: "תשובתן של רשעים בעולם הזה למה היא דומה? לאדם, יש לו שתי אילנות, אחת מהן מוציאה פירות ואחת מה אינה מוציאה פירות, על מה הוא מצטער יותר? על האילן שלא מוציא פירות". שני אילנות נראים בריאים, טובים, אחד מוציא פירות, מלא פירות, מאות, מאות! אחד לא מוציא כלום. "בעל האילנות, באיזה מהם שמח? בזו שהוציאה והוציאה!" 

זאת אומרת זאת שטיבעה להוציא והיא מוציאה כל הזמן "או בזו שלא הוציאה והוציאה?" האילן שלא היה מוציא, פתאום הוציא מאות, מאות פירות, במי הוא ישמח? ברור שבאילן שלא הוציאה, והוציאה! "גם הקב"ה שמח ברשעים בזמן שעושים תשובה!" יש לו צדיק שכל הזמן עושה מצוות, יש לו רשע לא עושה מצוות, עושה רק עבירות, ופתאום הוא נהיה, נהפך להיות אילן שלא הוציא ומוציא, ומוציא פירות, ומוציא פירות! ומוציא פירות! פייי... איזה שמחה יש להקב"ה!! איזה שמחה. 

"והנמשל הוא, האילן המוציא פירות הם הצדיקים, הנוטים אחר הרוחני ביותר ואחר הנשמה, והם דבוקים ביוצרם ועושים רצון קונם. האילן שאינה מוציא פירות והוציא, הם רשעים גמורים הנוטים אחר החומרי ביותר מצד טבעם והם כובשים את יצרם בכל יום תמיד, ואם חטאו הם עושים תשובה שלימה והיא המעלה של תשובת הרשעים. אבל, אם הוא אילן המוציא פירות, אך הפועל התעצל ולא הוציא את הפירות ואחרי תקופה הזדרז הפועל והוציא את הפירות, אז וודאי שאין בזה שום שמחה, משום שזה אילן שנברא להיות מוציא פירות!" 

נגיד אתה בעל האילנות ויש לך פועל, והוא לא השקה, לא עידר, לא עשה שום פעולות, והאילן זמן מה לא הוציא פירות, בגלל שהוא לא עיבד, אחרי זמן הוא קיבל גערה, התעורר הפועל ושוב חזר האילן להוציא פירות. נו? "כמו כן, אדם הנוטה אחר הרוחני ביותר, או שאינו נוטה אחר החומרי ביותר", הוא נוטה אחרי רוחניות ולא נוטה אחרי החומרי, "והוא חטא בכמה חטאים ועוונות ופשעים, ואחר כך חזר בתשובה, אין שום ספק שהתשובה מכפרת, אבל אין בזה שום מעלה יתירה יותר ממעלת צדיקים גמורים". 

זאת אומרת אדם בינוני, יש לו משיכה לרוחני, אין לו כל כך משיכה לחומרי, אבל מידי פעם הוא עושה עבירות, אדם כזה אם הוא יעשה תשובה זה מעולה, יפה, כל הכבוד שעשית תשובה זה יכפר לך לפי מה שכתוב בהלכה. אבל לא עליך דיברו שאתה יותר גדול ממעלת הצדיקים הגמורים, לא עליך דיברו. "אמרו באבות ב': "ואל תהיי רשע בפני עצמך", באר הרמב"ם וזה לשונו: "כשיחשוב אדם עצמו חסר ופחות, לא יגדל בעיניו חסרון שיעשהו". מסביר הרמב"ם: למה אל תהי רשע בפני עצמך? אם אתה תחזיק את עצמך רשע,

 'תשמע אני יודע, אני שמעתי את הדרשה של אמנון, והוא אמר 'שיש כאלה שנולדו מרחם', אז אני מאלה, כי אני מרגיש שיש לי משיכה כל הזמן רק לחומר ולתאוות ולכל, אני כנראה ההורים שלי חשבו מחשבות לא טובות, ואני יצאתי טמא! וזהו. אז אני לכן, אין מה לעשות'. 

אמרו חכמים: 'הלו! הלו, הלו, הלו, הלו, אל תהי רשע בפני עצמך, אל תשחק אותה רשע ותעמיד את עצמך כאילו אתה רשע, אומר הרמב"ם: למה? למה? למה? הוא אומר אם אתה תחשוב את עצמך שאתה חסר ופחות מהיצירה, אז גם לא יגדל בעיניך חסרון שאתה תעשה! אתה תעשה עבירות ותגיד: 'מה אני יכול לעשות, אני לא יכול לכפות את יצרי, לא יכול, לא יכול, ניסיתי, זה.. לא יכול, לא יכול', ואז לא יהיה בעיניך גם העבירות כאילו גדולות נוראות וזה.. 

'מה אני אעשה, זה אני, מה אני יכול לעשות, לא יכול לעמוד בפני יצרי, לא יכול, ככה ילדו אותי ההורים, זהו, אני משורש רע, זהו, גמרנו!' 

אז מזהירים אותנו חכמים, למה הם מזהירים אותנו? "הנראה בזה שלא יחשוב האדם את עצמו כרשע מרחם אמו, בבחינת 'בראת רשעים', בבחינת זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם אחר שהוא מכיר את ערכו שהוא נוטה ביותר אחר התאווה, שהרי אם יהיה בעיני עצמו כרשע מצד היצירה, אז וודאי שלא יגדל בעיניו חסרון שיעשה, שהרי הוא דומה לאילן שאינו מוציא פירות". 

'מה אתה רוצה ממני? אני כמו האילן שלא מוציא פירות'. 

"אלא מה, יחשוב שבאמת מצד היצירה הוא אילן המוציא פירות, אתה נבראת צדיק! לא רשע, ומצד היצירה למעשה אתה נוטה אחר הרוחני ביותר, אלא אתה בחרת להרשיע הרבה, ואתה הגברת את התאווה בקרבך, ולכן אתה נוטה אחר התאווה ביותר. ואם אדם יגיד כך לעצמו, אז יגדלו בעיניו חטאיו אשר הוא חוטא", כי הוא לא יכול לתלות את זה בזה שהוא נברא טמא ורשע וכו'. "אבל באמת! באמת, אי אפשר לאדם שיעיד על עצמו אם המשיכה היתרה שיש לו אחר התאווה, המקור הוא מצד היצירה, או שזה מצד הבחירה שלו הוא לא יודע! למה? שהרי ההתחלה איך הוא נוצר, היא עמוקה ונעלמה ממנו!!" 

מי אומר לך מה חשבו הוריך, מי אומר לך מאיפה הנשמה שלך ירדה, מי אמר לך מה הסיפור? אנחנו לומדים פה שיש מציאות כזאת, אבל אנחנו לא יודעים מי ועל מי מדובר, לאחר שנים, לאחר זה, אנחנו נוכל אולי אחורה להסתכל ולהגיד כך או לא להגיד כך, אבל שאדם יחזיק את עצמו רשע? מצווים אותנו חכמים: שאסור לך! אל תהיי רשע בפני עצמך, תזהר לך, כי אתה תקבור את עצמך בחייך, 

זה מה שיצר הרע רוצה, הוא כל הזמן מפמפם לך: 'אתה רשע, לא יעזור לך, ניסית, אתה לא יכול, אתה לא, אלה נולדו ככה, אתה נולדת ככה, מה לעשות? מה לעשות, הנה תראה את אבא שלך, תראה את סבתא שלך, תראה את דודה שלך, תראה את הזה, מה לעשות, ככה זה, יש כאלה נולדים ככה ויש נולדים ככה'. 

ככה יצר הרע משגע את האדם, אז חכמים אומרים לו: "הלו! תזהר, זה אנחנו יודעים, זה הפיתוי שהוא יפתה אותך לכן אנחנו אומרים לך, תזהר, אל תהי רשע בפני עצמך, כי אתה לא יודע באמת מה הגורם, האם המשיכה שלך מצד היצירה או הבחירה שלך היא הגורמת, אז תירגע בבקשה טוב, תודה!". 

"אז בפרק הזה נתבאר לנו בפשיטות שמעלת בעלי התשובה גדולה ממעלת צדיקים גמורים, ואומנם נחלקו בזה רבי יוחנן ורבי אבהו במסכת ברכות לד', אך הרמב"ם בהלכות תשובה (פז) פרק ז', פסק כשיטת ר' אבהו 'שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד!'", זהו, מעלתם של הבעלי התשובה היא באמת למעלה מהצדיקים הגמורים, למה? כי הם שיברו את טבעם כמו ששמענו מרבנו אבוהב וכו', מהרמב"ן וכו'. 

"וזה גם מתאים כך סתמו גם בזוהר הקדוש כדעה הזאת בכמה מקומות, וכמו שאמרו בפרשת חיי שרה קכט': "ר' יוסי אמר: "תנין, שנינו ,אתר דמאריהון דתשובה קיימי ביה בההוא עלמא צדיקים גמורים לית לן רשו לקיימא ביה", מקום שבעלי תשובה עומדים בו באותו עולם הבא, הצדיקים הגמורים אין להם רשות לעמוד שם! למה? "בגין דאינון קריבין למלכא יתיר מכולהו", הם קרובים אל המלך יותר מכולם! בעלי התשובה האמתיים. 

"ואמרו בפרשת משפטים קו': "ועל דא אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במקום שבעלי תשובה עומדים!". אז זאת אומרת ברור עכשיו למה גם... אז זאת אומרת מי שמשבר את טבעו והוא נוטה אחרי החומר, והוא עוקר את עצמו מהצד של המשיכה החומרית אל הצד הרוחני, ויום יום עובד על זה ולומד מוסר ולא נכשל וממשיך ומטפס ומטפס ומטפס, הוא נדבק כמו מגנט להקב"ה! ויש עולם של בעלי תשובה - שהוא גבוה מעולמם של צדיקים גמורים! ולשמה לא יכולים להגיע גם צדיקים הגמורים ביותר. 

יש רשעים מקרב החרדים, שהם לא חרדים,שהם כל כך קנאים ולא יכולים לעשות תשובה אפילו על דבר אחד, שאומרים... זה רשעות! אני אומר את זה רק בשביל שאתם תהיו מוכנים, שלא יפגעו בכם פעם או משהו, כי שמעתי את הדברים האלה נאמרים. אומרים 'שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד' מפני הריח... מריח העבירות של בעלי התשובה הם לא יכולים לעמוד שמה, ככה הם רוצים לצייר את זה בהפוכה כמו שאומרים, 

זה רשעים ארורים!! שלא ראו ספר מימיהם וגם אם יראו לא יעזור להם, אלה כנראה 'רשעים מרחם!' אסור!! הרי הרמב"ם אומר: 'אסור לפגוע בבעל תשובה אפילו להזכיר לו עוונות ראשונים וכל הדברים וזה, זה עוון פלילי גדול מאד!'. לא ראו את הרמב"ם, גם אם ראו לא יודע, לא מעניין אותם בכלל. זה גאווה סרוחה של אנשים ריקים ופוחזים! 

מעלת הבעל תשובה האמיתית, אין למעלה ממנה. ראינו פה משלים שחכמים אמרו, אילן מוציא פירות אילן לא מוציא פירות, ומי שמח באילנות? שאם אינו מוציא, פתאום מוציא, אין שמחה יותר גדולה מזאת! דוגמא אחרת, יש אבא יש לו כמה ילדים כל הילדים מביאים ילדים, ילד אחד לא מביא ילדים, לא מצליח להביא ילדים, עוברים שנים, שנים, שנים, בסוף הוא זוכה יש לו ילד, איפה השמחה יותר גדולה? באיזה נכדים הוא יותר יהיה מאושר. 

שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק (ישעיה נז, יט) ברישא וְלַקָּרוֹב בסיפא, הבעלי תשובה שהיו רחוקים, הם קרובים לה' יותר, להם הוא אומר שָׁלוֹם לפני אלה שהיו קרובים, 

עד כאן בינתיים, המשך יבוא.